» «
ציירים
מה עושים הציירים?



אחד הסיפורים שהורישה לנו תרבות יוון העתיקה הוא על זאוקסיס ופרהסיוס, שני ציירים שהתחרו ביניהם על יצירת הציור המושלם.

כשזאוקסיס הציג את הציור שלו נראה היה שהציור בו ראו ענבים הצליח להטעות בקלות אפילו ציפורים, שהוטעו לחשוב שהענבים אמיתיים. אבל דווקא פרהסיוס הוא שניצח, כשהציג ציור של וילון שהיה כה ממשי, עד שזאוקסיס ביקש ממנו לראות את הציור עצמו, זה שמסתתר מאחורי הווילון...

ואכן, הציירים (Painters) הם אמנים שמציירים ציורים, כמקצוע או כתחביב. הם מציירים בסטודיו, בטבע או ברחוב, מרישום ועד ציור בצבעי שמן, צבעי מים או בצבעים אקריליים.

מרבית הציירים זוכים להציג בתערוכות והמקצועיים שבהם גם מוכרים ציורים או מציירים בהזמנה, עבור מוסדות או אספנים עשירים. המצליחים שבציירים זוכים עוד בחייהם למכור ציורים במחירי עתק. הפחות מצליחים, כמו ואן גוך או מודליאני, זוכים לעתים בהצלחה עצומה, אבל רק לאחר מותם.

כבר במצרים העתיקה רואים את הציור המפותח, באינספור קברים עתיקים ופירמידות שקירות רבים בהם מכוסים בציורים מרהיבים. משם התפתחה האמנות הזו ובתקופת הרנסנס, היא הפכה לאמנות הנפוצה ביותר. מדיוקנאות של עשירים ועד נושאים תנכיים ודתיים, על בד ציור או על קירות של כנסיות וטירות האצילים, הציורים הפכו לאמנות פופולרית ולסמל מעמד ועושר.

העיסוק בציור הוא בן אלפי שנים, אבל תפיסה שלו כעיסוק בפני עצמו היא צעירה הרבה יותר. בעת העתיקה ציירים היו גם פסלים וקליגרפים והרבו לעבוד בצוות. בימי הביניים למשל, "נדדו" צוותים של אמנים ממקום למקום, בעקבות פרויקטים עבור הכנסייה או לארמונות של מלכים, שהזמינו עבודות אמנות בתשלום.

במאות האחרונות התרחק הציור מעט מהחזון של שני היוונים מהסיפור בו פתחנו. הם הרי ניסו לצייר את הציור הכי מציאותי שניתן ובעצם התחרו על ציור ראליסטי, כזה שמנציח בצורה הכי מדויקת את המציאות. הציור באמנות המודרנית פונה יותר ויותר אל הציור המופשט, בו אין נסיון להציג תמונה של מציאות, אלא רעיון, מושג או רגש שהאמן חש ורוצה להעביר לצופה בציור.

היכרות עם ציירים גדולים בהיסטוריה בתגית "ציירים".


הנה כמה מגדולי הציירים באנגלית קלה:

https://youtu.be/HroALgGMpyA


צייר חדור תשוקה שמצייר על זבל ברחוב (עברית):

https://youtu.be/qC29qrnqimc


סיפורה של הציירת ג'ורג'יה אוקיף (מתורגם):

https://youtu.be/4KQeu_mTYTQ


ציירת מודרנית בעבודה בסטודיו שלה:

https://youtu.be/93V-NwGbL2E


יש מי שמציירים בעזרת חול:

https://youtu.be/l5dQlJdMlVI


יש ציירים המציירים על מבנים וקירות:

https://youtu.be/vo_4TktK2FE


ומאיירים, כמו זה שמספר על עבודתו:

https://youtu.be/06rYXkIhBtY


על הציור המופשט של המאה העשרים (עברית):

https://youtu.be/h5dBfzCp84k


פיקאסו, מגדולי הציירים של המאה ה-20 בעבודה:

https://youtu.be/Nxes8pyHkJc


ושורה ארוכה של ציירים גדולים עם ציוריהם:

https://youtu.be/oMFzAwtj8vQ
מאוריצי גוטליב
למה צייר מאוריצי גוטליב את עצמו 3 פעמים באותו ציור?



סיפור חייו הקצרים של הצייר היהודי מאוריצי גוטליב הוא סיפור של בחור מוכשר ביותר, שלמד אמנות מגיל 15 בווינה וכשמת בגיל 23 השאיר אחריו מעל 300 ציורים רבי-כישרון. עולה על כולם ציורו האחרון "יום הכיפורים", או בשמו המלא "יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים", משנת 1878.

את הציור, שהפך לציור היהודי המפורסם ביותר בעולם, הוא צייר בשנתו האחרונה. בציור מתואר בית הכנסת של ילדותו. חוץ מהתיאור המדויק והנאמן שבציור, הנציח הצייר גם את עצמו בציור. ציירים שמציירים את עצמם אינם תופעה נדירה ורבים עשו זאת לפניו, אבל צייר המשלב את עצמו 3 פעמים בציור אחד - זו תופעה מעניינת.

גוטליב צייר את עצמו במתפללים, פעם כעלם שמימין לספר התורה, פעם כילד שבתחתית הציור משמאל, ופעם כנער בבר מצווה שמימין.

קשה שלא לחשוב שמאוריצי הצעיר הנציח עצמו, רגע לפני שמת, מבלי שידע שהוא עומד למות. הוא גם הקיף את עצמו באהוביו בציור. גם אביו ואמו וגם ארוסתו לשעבר - כולם מונצחים בו. יש שם אפילו רמז למותו המתקרב, בכיתוב שעל גבי ספר התורה: "לעילוי נשמת משה גוטליב" (שמו האמצעי).

זמן קצר לאחר השלמת הציור, גוטליב נפטר משפעת קשה והוא בן 23 בלבד. את הציור המקורי והנבואי ניתן לראות במוזיאון תל אביב לאמנות.


הנה סרטון על צלם שהחליט לשחזר את ציורו של גוטליב בצילום:

http://youtu.be/8Chklj3bKQ8
הירונימוס בוש
כיצד נחשב הירונימוס בוש לצייר של החטאים?



הירונימוס בוש היה צייר הולנדי ידוע ופורה ביותר בימי הביניים. למרות שהשאיר אחריו יצירות רבות וחשובות, מעט מאוד ידוע על חייו. מה שכן ידוע הוא שרבים במשפחתו, גם אביו וגם סבו, היו ציירים. כך גם שלושה מדודיו ואחיו.

אבל המעניינת היא יצירתו של בוש, שמצד אחד משקפת את התקופה האפילה והקשה של ימי הביניים ומצד שני היא נשגבת משל מרבית בני תקופתו. אולי בהתאם לרוח התקופה המאיימת, תקופה בה הכנסייה הנוצרית שולטת בתודעה, הנושאים המרכזיים ביצירותיו היו חטא ומוסר ירוד של בני-אדם.

בילדותו נחשף הירונימוס הצעיר לשריפת ענק בעירו, שבה נשרפו אלפי בתים. יש לשער שהמראות שראה, כמו גם דמיונו המפותח, היו מהגורמים שהשפיעו על אמנותו.

דימויים וסמלים רבים מצויים ביצירותיו של בוש. חלקם מסתוריים, לא ידועים ולא מובנים מאז שצוירו ועד היום. רבים באמנות נוטים לומר שציוריו של הרונימוס בוש נתנו השראה לסוריאליזם המודרני, על אף שהקדים את הסוריאליסטים ב-500 שנים.


הנה האמנות של הירונימוס בוש (עברית):

https://youtu.be/iEtZoS04-YI


אנימציה על דמויות מציוריו של בוש:

http://youtu.be/fV8VduAtbxI


מצגת וידאו של ציוריו בליווי מוסיקה גריגוריאנית מימי הביניים:

https://youtu.be/9FdKb20PH_k


ניסיון לפרש את הסמלים והמוטיבים שמופיעים בציוריו:

https://youtu.be/cAUBVTwHTz0?long=yes


וסרטון תיעודי על הצייר האפל והכי מתקדם של ימי הביניים:

https://youtu.be/-n9zbPmHvJE?long=yes
ציור
מהי אמנות הציור?



ציור הוא תחום אמנותי המתרכז ביצירה בצבע, על גבי משטח כמו בד, נייר וכדומה. הציירים מתמחים ביצירת אשליה של אור, תנועה, נפח ועומק, תוך שימוש בטכניקות שונות.

אמנות הציור היא מצורות האמנות הקלאסיות, עם מגוון אדיר של עבודות שנוצרו לאורך אלפי שנות התרבות האנושית. היא נולדה בימי קדם, כשהאדם הקדמון צייר על קירות המערה אירועים שחווה במסעות הצייד שלו בסביבה.

עם הדורות חלו התפתחויות טכנולוגיות בתחום כלי הציור, הצבעים ושיפור היכולות לשמר את הציורים המוגמרים.

כיום עומדים לרשות הציירים סוגי צבעים שונים, כמו צבעי שמן, צבעי מים, אקריליק וטמפרה. לכל צבע יש יתרונות וגם חסרונות.

הצייר יבחר בכל ציור נושאי ציור שונים. אלו מחייבים טיפול שונה של הצייר ובחירת מקורות השראה, כמו ציור של טבע דומם, ציור מודל, ציור נוף וכדומה.

על הצייר לקחת בחשבון היבטים שונים בעבודתו ולהחליט על מרכיבים כמו קומפוזיציה, פרופורציות בציור, אור וצל וכדומה.

כמו כל אמן חזותי, גם הצייר נדרש להחליט על סגנון הציור - פיגורטיבי (Figurative), אקספרסיבי או מופשט.

בדיוק כמו אמנויות הפיסול, הגילוף, ההדפס והתבליט, הציור נחשב במשך שנים רבות לחלק מעולם האמנות החזותית, או בשם אחר שלו האמנות הפלסטית.

הכירו את אמנות הציור בתגית "ציור".

לסגנונות שונים ראו בתגית "סגנונות בציור".

לטכניקות הציור פנו לתגית "טכניקות ציור".


הנה הציירים הגדולים בהיסטוריה:

https://youtu.be/t4ftkrHtDd4


כך מציירים ציור נוף (עברית):

https://youtu.be/ZEq-dHjwAfQ


ציור דיוקן (עברית):

https://youtu.be/L6nPtR98kIE


משהו חביב - מה קורה כשציורי מוזיאון הפראדו בספרד מתעוררים לחיים?

https://youtu.be/rsI3qyF5SvA


והנה 100 הציורים הגדולים בהיסטוריה:

https://youtu.be/J4EuKCKWsN0?long=yes

ציירים

אמדאו מודיליאני
כיצד צייר מוֹדִיליאני נשים עם צוואר ארוך?



אָמָדֶאוֹ מוֹדִיליאני (Modigliani) היה צייר ופסל מודרני, מהחשובים שבציירי תחילת המאה ה-20. אף שנולד למשפחה יהודית בורגנית באיטליה, הוא חי בעוני בפאריס. בשורשיו היה בן למשפחה שהייתה נצר לאנוסי ספרד.

"מודי", כפי שכינו אותו, היה בוהמיין, גאון ויצירתי עד טירוף, כמעט מסכן ועני מרוד. כמו וינסנט ון גוך בזמנו, גורלו האישי של מודליאני גם הוא לא שפר עליו במיוחד. הגאון היצירתי, שלא זכה להערכה של ממש בחייו, סבל ממחסור קבוע ומהתמכרויות קשות לסמים ולאלכוהול.

רק לאחר מותו הוכרו חשיבותו וכשרונו של מודליאני והוא זכה להיחשב לאחד מגדולי הציור. אז גם עלה ערכן של יצירותיו באופן דרמטי ומחיר כל ציור אחד שלו כיום, עולה בהרבה על מה שהרוויח לאורך כל חייו.

הבולטים מסימני הסגנון שלו הם הצוואר הארוך של הנשים שצייר והפנים שלרוב הביעו בדידות ועצבות. סגנון אישי וייחודי זה נובע מההשפעה הסגנונית של האמנות האפריקאית עליו ומסגנון הרנסאנס שמשניהם הושפע מודיליאני מאד.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, נמלט מודיליאני מפאריס לריביירה הצרפתית. הוא שוהה בדרום צרפת כמקום מבטחים ופונה מפיסול לציור של ציורים אנונימיים, בתוכם כמה דיוקנאות של איכרים, משרתים, חנוונים וילדים מהאזור. צבעי הציורים מאותה תקופה הם רכים ושלווים ביחס לאמנות שהוא יצר ויצייר בפאריס.

בדרום צרפת הוא מצייר בין השאר את "האדם הצעיר", יצירת מופת שאינה מיוסרת, במיוחד ביחס לציוריו בפאריס, אף שהתחושה בעיניו הריקות של המצויר - סימנו המסחרי של מודיליאני - היא של תוגה ומלנכוליה עמוקות.

בשנותיו האחרונות בפאריס הירבה מודליאני במיוחד לצייר את ז'אן אבוטרן, ציירת שעמה חי, אהב מאוד לציירה וניהל איתה רומן טראגי. את הדיוקן המפורסם ביותר שלו, ה"פורטרט של ז'אן אבוטרן", הוא צייר בשנת 1919 ובו הנציח את פניה בצורה האופיינית המוארכת ואובאלית (אליפסה) שבה נהג לצייר, בצירוף תמימות וניקיון בסגנון הציורים של מרי הקדושה, אימו של ישו.


הנה כמה מציוריו ארוכי הצוואר (הגדילו למסך מלא):

https://youtu.be/iZ7JHW52b-E


חשיבותו של הפסל הגאון שהפך לצייר:

http://youtu.be/li1P-oJ2fo0


מצגת וידאו של הציורים המפורסמים של מודיליאני:

http://youtu.be/kfBo7AYfTIE


קטע מסרט על חייו של מודליאני:

http://youtu.be/gShcC3MoDRg


קדימון לסרט על התחרות המרירה עם פיקאסו וטרגדיית אהבתו לאישה:

https://youtu.be/GCN-p5_HT_M?t=8s


תערוכה מציוריו והסודות המוסתרים מתחת לשכבות הצבע על יצירותיו:

https://youtu.be/8541kuU0I8M


אמן מודרני שיוצר בהשפעתו מצילומים:

http://youtu.be/RCFQLjDO8Ik


וסרט תיעודי על חייו של הגאון הטרגי מידיליאני:

https://youtu.be/KEGBtss0MYM?long=yes
קאראווג'ו
מי היה הצייר הרוצח קאראווג'ו?



הוא היה אמן מהפכני, מהציירים המוכשרים בהיסטוריה, גאון בעל תפיסה אמנותית חדשנית ופורצת דרך. והוא היה גם... רוצח.

כן, הצייר המפורסם קאראווג'ו (Caravaggio) היה אדם רב-צדדים וניגודים. מצד אחד הוא היה טיפוס אלים, שתיין כרוני ושיכור מועד ואדם שהסתבך ברציחות של אנשים. מצד שני, הוא היה אחד מגדולי האמנות. צייר ראליסטי שהדמויות שלו היו מזעזעות באמינותן, יחסית לתקופה. אדם בעל אמונה דתית חזקה, שציוריו מבטאים רגש בצורה חסרת-תקדים, צייר של פרטים קטנים ומדויקים להפליא, גאון של שימוש באור ובניגודי אור וצל שיצרו דרמה.

קאראווג'ו היה גם אמן פורץ דרך שנהג לצייר סצנות תנ"כיות וסיפורי קדושים נוצרים שצוירו בדמות של אנשים רגילים, עם שילוב חסר תקדים בין העכשווי למיתולוגי ובין קודש לחול.

הוא צייר את הציורים שלו על קאנווסים גדולים ומרשימים. הכנסייה לא ממש אהבה בחייו את הציורים שלו, כולל ובמיוחד לא את הציורים הדתיים. אבל איטלקים עשירים אהבו ורכשו את ציוריו העוצמתיים והמלוטשים, שניכרה בהם המון תשוקה.

בציוריו "הקריאה למתי" ו"צליבת פטרוס הקדוש" ניתן לראות את מאפייניו הבולטים: ריאליזם חריף, משחקי וניגודי אור וצל, כמו גם גאונות של שימוש בצבע והעמדת דמויות ועצמים בחלל. קאראווג'ו בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש באור בציוריו ובחר מודלים יחודיים.

למרות שמת בשנת 1610 והוא בן 39 בלבד, השפעתו על תולדות האמנות היא אדירה. לא רבים הציירים שהשפיעו כמוהו למשך תקופה כה ארוכה על אמנות הציור. אמנים רבים הושפעו ממנו, מציירים קתולים מאוטרכט שבהולנד שנסעו במאה ה-17 ללמוד ברומא וזכו לכינוי "הקרוואג'יסטים של אוטרכט", ועד לגדולי הציור, דוגמת רובנס, ורמיר, ולסקז ורמברנדט.

אבל בשנת 1606, בשיא הקריירה שלו ברומא, הוא היה מעורב בקטטה והרג אדם. הוא ברח במהירות, כדי למצוא לו פטרון חדש בנאפולי ובהמשך במלטה. שנתיים אחר כך הוא נזרק גם משם, אחרי שהסתבך גם שם בקטטות נוספות. ממלטה עבר לסיציליה ובהדרגה נעשו ציוריו, כמו חייו, כהים ומוצללים יותר ויותר. מצבי הרוח שלו החמירו, הוא נהג לקרוע בחרבו ציורים שעליהם קיבל ביקורת שלילית.

החוקרים מעריכים שכשחזר לנאפולי הוא היה ככל הנראה קורבן לתקיפה, שפצעה אותו וגרמה לזיהומים קשים. ככל הנראה הוא ניסה לשוב לטוסקנה, על מנת לזכות במחילה על הפשעים שעשה ברומא. לא ברור איפה בדיוק נגדע פתיל חייו.

אבל לא רק חייו של "הצייר הרוצח" היו סערה גדולה, כי גם מותו לוט בערפל ומסתורין. אופיו הסוער, שניכר היטב בציוריו, סיבך אותו לא אחת בקטטות, ובסופו של דבר אולי גם הביא למותו.

מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו שנקרא על שם עיר הולדתו באיטליה נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שעומד להתפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו. מי שמכנים לא פעם "הילד הרע של עולם האמנות" היה גאון שהקדים את זמנו. מאות שנים אחרי מותו הוא ממשיך להשפיע על ציירים דגולים, גם אם בתוך תוכו הסתתר אדם רדוף, אלים, פסיכוטי, סוטה ומסובך, שהרג ורצח אחרים, יתכן שלא פעם אחת.


הנה סיפורו של קאראווג'ו בקצרה (עברית):

https://youtu.be/LVo87dtPZfg


באנגלית:

https://youtu.be/9whgBqmELIk


קדימון של סרט על חייו:

https://youtu.be/-Pzw4dUkz7I


הנה ממשיכיו - אמנים שהושפעו ממנו לאורך ההיסטוריה של האמנות:

https://youtu.be/AG6cm3T1-q8


כך מציגים את האמנות שלו היום:

https://youtu.be/ZOIo2arwCOc


תכנית חינוכית על קאראווג'יו (עברית):

https://youtu.be/EZrqTnFwu3o?long=yes


והרצאה על הצייר האלים והמשפיע של תולדות האמנות:

https://youtu.be/1KcdgFxmnb4?long=yes
ג'ון ברמבליט
מי הפך לצייר לאחר שהתעוור?



אם הייתם רואים את ציוריו, לא הייתם מאמינים שהם צויירו על ידי אדם עיוור.

לאחר שג'ון בראמבליט האמריקאי לקה בעיוורון, נולד בו הרצון לצייר. די מהר הוא גילה כישרון לציור ופיתח טכניקת ציור ייחודית, שבה הוא נעזר בחוש המישוש, כדי לצייר. גוונים רבים של צבע, שבהם הוא מבחין במגע אצבעותיו, מאפשרים לג'ון לצייר מדיוקנאות של אנשים ועד לציורי נוף רבי כישרון ומבע. בד בבד הוא הדוגמה לכך שרוח האדם יכולה להתגבר על כל קושי, גם אם בקושי...

הכל החל לאחר שבראמבליט התעוור. התגובה הראשונה למצב החדש הייתה של דיכאון קשה. אבל לאחר שנת אבל, שבה הוא הלך והפנים את מצבו החדש ובלית ברירה קיבל אותו, הוא החל לחפש עיסוק שיעניין ויעסיק אותו מכאן. כך הוא החל להתעניין בדבר הכי רחוק מעולם העיוורים - באומנות חזותית, או במקרה שלו - בציור.

ההברקה שלו הייתה שפיתח תחליף לראייה בציור והתחליף הזה הוא חוש המישוש. ג'ון בראמבליט בילה ימים ארוכים בתרגול ובהגעה למצוינות, בשיטה של תיאור מציאות נראית, על ידי אמן ממשש.

המדהים הוא שבשיטה שבה כל עיוור נעזר, חוש המישוש, ג'ון הגיע לרמה שבה הוא מצייר פורטרטים מדויקים של אנשים. בתחילה חשבו שהוא מתבסס על זכרונו, מהתקופה שלפני שהתעוור, אבל אז הוא הפליא לצייר גם דיוקנאות של אנשים שהוא לא ראה מעודו, בין השאר של אשתו ובנו הקטן.

המדהים ביותר הוא שמאדם נכה ומתוסכל הפך הצייר העיוור לאמן מפורסם ונערץ, שזכה לכבוד בעולם כולו. גם הפרסים זרמו אליו, במיוחד לאחר שנחשף בתקשורת שכבר שנים שהוא מעביר, בהתנדבות, סדנאות לאנשים עם מוגבלויות ולבני אוכלוסיות מעוטות יכולת, אנשים שבשום צורה אחרת לא היו זוכים בלימודי אומנות.

בקריירה המופלאה שלו, הראה בראמבליט שדווקא ממצבי משבר ניתן לגלות את הדרך המיוחדת שנועדה לך. בד-בבד הוא הוכיח שהעיסוק באומנות אינו מוגבל באמת רק למי שניחן בכל מה שצריך, אפילו לא אם אתה עיוור שרוצה לצייר, ללא החוש ההכרחי -
חוש הראייה...


הנה הצייר העיוור ג'ון בראמבליט מספר על עצמו:

https://youtu.be/6xkfaTgT3FY


וסרט ארוך על הצייר שנולד לאחר שהתעוור:

https://youtu.be/ogI6J3sgLtw?long=yes
דיוויד הוקני
מיהו צייר בריכות השחייה דיוויד הוקני?



הוא אחד האמנים המודרניים הכי אהובים על הציבור, צייר פופולרי בעל סימני היכר שהם רק שלו, מצייר בצבעים חיים ומלאי הבעה, כל הזמן מחדש ומתחדש ועל אף כל זאת - כולם מכירים אותו כ"זה שמצייר בריכות שחייה"...

איך מגיע אמן מודרני להיות כזה? - דייוויד הוקני (David Hockney) שנולד ב-1937, הוא אמן בריטי שבחר את מקום מגוריו מאהבה גדולה. הוא התפרסם בשנות ה-60, ביקר בקליפורניה בשנות ה-70 והתאהב מיד. שם הוא גם גילה את מה שיהפוך לסימן ההיכר שלו - ציורי בריכות השחיה בלוס אנג'לס.

הוקני פצח אז בשרשרת של ציורי שמן שהוקדשו לבריכות שחייה, דוגמת "A Bigger Splash", אולי העבודה הכי מוכרת ומפורסמת שלו.

בציורים הריאליסטיים הללו הוא הרבה להשתמש בצבעים חיים. גווני הכחול עד הירוק, בדגש על הטורקיז שולטים ברבים מציוריו.

בשנות ה-70 וה-80 הוא הרבה ליצור את ה-"joiners". אלה הן עבודות צילום גדולות במיוחד, שמורכבות לרוב מהמון תמונות סטילס קטנות שמחוברות בקולאז'ים.

הוקני עשה עוד המון עבודות באמנות חזותית. הוא יצר הדפסים רבים, עיצב תפאורות לבתי אופרה שונים, צילם המון צילומים איכותיים ובסוף חייו הרבה ליצור בעזרת אפליקציות ציור לטאבלט.

ב-2018 נמכר ציור של הוקני, משנת 1972, "דיוקן של אמן (בריכה עם שתי דמויות)" ביותר מ-90 מיליון דולר - המחיר הגבוה ביותר ששולם אי-פעם ליצירה של אמן חי!

אז עם קריירה שהתחילה בפופ ארט והתפתחה לאסתטיקה של קליפורניה, עם פזילה לנושאים שנויים במחלוקת כמו הומוסקסואליזם, עיצוב תפאורות, צילום פורץ דרך והיותו מהראשונים שהשתמשו בטכנולוגיות חדשות ליצירה, תוך ערעור על מוסכמות שונות בתולדות האמנות - אולי כל אלה מסייעים להבין כיצד הוא זוכה כיום למעמד של האמן הגדול ביותר בבריטניה.


הנה סיפורו של דיוויד הוקני (עברית):

https://youtu.be/PAaClvQen9A?t=23s


באנגלית:

https://youtu.be/ruFT1Ks9VX4


כמה מעבודותיו הנהדרות:

https://youtu.be/S6CONt95uY0


תערוכה של 200 מציוריו:

https://youtu.be/2PriWhS5E0Y


העבודה המפורסמת של דיוויד הוקני, bigger splash, בתערוכה עם אמנים נוספים:

https://youtu.be/R2xz9Gayrpw


וראיון מ-1980 בו הוא מספר על אהבתו לקליפורניה:

https://youtu.be/NAVJurE_C-I


קצושיקה הוקוסאי
מיהו הצייר היפני הנודע הוקוסאי?



העולם הכיר אותו בתור הוקוסאי, אך שמו המלא היה קצושיקה הוקוסאי (Katsushika Hokusai). הוא נחשב לאחד האמנים המפורסמים והמשפיעים ביותר ביפן, ניהל קריירה שנמשכה 70 שנה והפך לאמן היפני הראשון שזכה להכרה בינלאומית.

הוקוסאי הוא מחלוצי אמנות הדפסי העץ שנקראת ביפן "אוקיו-אה". במהלך הקריירה שלו הוא יצר אלפי הדפסים בשיטה זו, חלקם זכו לתהילה בינלאומית ובמקום של כבוד בתולדות האמנות.

בעולם המערבי הוקוסאי ידוע בעיקר בזכות יצירת המופת שלו "מתחת לגלים מול קנגאווה" (הגל הגדול)" ולקוחה מתוך הסדרה האגדית של "שלושים ושש מראות של הר פוג'י". הציור הזה הוא הכי ידוע שלו, אך הוא יצר עוד כמה מהתמונות המפורסמות ביותר באמנות היפנית.

בין היצירות הידועות הנוספות שלו הציור הצבעוני והמבריק של עוף החול (1835), ציורי פוג'י בעלי הנופים הדרמטיים והטבע העוצמתי מהסדרה שעליה נמנה "הגל הגדול" והפכה אותו לכוכב עולמי, כמו גם "חלומה של אשת הדייג" עם התמנונים, 15 כרכי הסקיצות "הוקוסאי מנגה" וסדרת הדפסי "מאה סיפורי רוחות" שהוקוסאי יצר בזקנתו.

הוקוסאי נודע בלמעלה מ-30 השמות השונים שהיו לו במהלך חייו, מה שככל הנראה היה נוהג נפוץ בקרב אמני התקופה היפניים, אם כי נראה שאיש בקיסרות לא התלהב ממנו כמוהו.

באמצע המאה ה-19 הסעירה האמנות שלו את אירופה ויצרה תופעת הערצה של ממש, שקיבלה את השם "ג'פוניזם".

את מרבית יצירותיו הידועות ביותר יצר קצושיקה הוקוסאי לאחר שעבר את גיל 60. בתקופה זו, שנקראת "תקופת אאיצו" והחלה בשנת 1820, הוא יצר בין השאר את סדרת הציורים הנודעת "36 המראות של הר פוג'י".

עוד דוגמה מצוינת ליצירותיו משנותיו המתקדמות הללו היא סדרת איורי הרוחות המפחידים שלו שכללה הדפסי מפלצות שידועים גם כ"יוקאי" ונלקחו מהפולקלור היפני.

הוא גם היה חדשן לא קטן, מהראשונים להשתמש בכחול הפרוסי (Prussian Blue), צבע כימי שהגיע מאירופה, וממנו נוצר אותו גוון עז שהפך לסמל. בהזדמנות אחרת ביצע הדגמה פומבית בחצר מקדש גוקוקו-ג'י (Gokoku-ji) באדו. הוקוסאי שטח על הרצפה נייר בגודל של כ-180 מטר רבוע, ובאמצעות פחי צבע ומטאטאים כמכחולים צייר פני אדם ענקיים לפני קהל ובנוכחות שוגון.

לאחר מכן לקח מכחול דק וצייר ציפור קטנה בכמה קווים - להמחיש שהוא שולט באותה מידה בקטן כמו בגדול. בהזדמנות אחרת, כשנקרא לצייר בפני השוגון, צייר גלים כחולים על הנייר, טבל תרנגול בצבע אדום ושחרר אותו לרוץ על הנייר, והציג את התוצאה כ"נהר טאמה באביב" (Tama River in Spring).

עד מותו בגיל 90 יצר הוקוסאי שלל עבודות באיכות מדהימה ובכמות לא נתפסת של כ-30 אלף ציורים ואיורים מרהיבים. הוא הכשיר עשרות תלמידים, כולל בתו אואי שהמשיכה את דרכו כציירת.

כשנפתחה יפן למסחר עם המערב באמצע המאה ה-19, החלו יצירותיו לזרום לאירופה. קלוד מונה (Claude Monet) אסף כמעט 250 הדפסים יפניים ותלה רבים מהם בביתו בז'יברני (Giverny).

וינסנט ואן גוך (Vincent van Gogh) כתב לאחיו תיאו על ההשפעה העמוקה שהייתה לאמנות היפנית עליו. גם ז'ורז' סרה (Georges Seurat) ספג מהאסתטיקה הזאת. התופעה כולה קיבלה את השם ז'פוניזם (Japonisme) ובהמשך השפיעה גם על אנרי מאטיס.

ואף שבמהלך הקריירה שלו הוא יצר עשרות אלפי הדפסים וציורים שזכו להצלחה ענקית והערצה בכל העולם ולצד כל שמו והצלחתו כאמן מוערך, קצושיקה הוקוסאי מעולם לא יצא את גבולות יפן.

במותו קצושיקה הוקוסאי לא נשכח ונותר אחד מאמני ההדפסים והאמנים הגדולים בכל הזמנים - לא רק ביפן אלא בתולדות האמנות העולמית בכלל. עד היום הוא ממשיך לעורר השראה באמנים רבים ברחבי העולם וכיום מציגים את יצירותיו במוזיאון הוקוסאי שבעיר אובוסה ביפן.

הוא נפטר בגיל 88. לפי האגדה היו מילותיו האחרונות של מי שנחשב מהאמנים המשפיעים ביותר בהיסטוריה: "אילו נתנו לי עוד חמש שנים - הייתי הופך לצייר אמיתי."


הנה סיפורו של הצייר היפני קצושיקה הוקוסאי:

https://youtu.be/kpHdCHThuzU


אנימציה על כמה מעבודותיו שהוכנה לקראת תערוכה (ללא מילים):

https://youtu.be/q6G7J8UW9kk


הגל הגדול וציורים נוספים שלו קמים לתחייה:

https://youtu.be/EvqtgOVjVKo


ציורי" הרוחות" המאוחרים של הוקוסאי:

https://youtu.be/KnnalxXPE-s


ספר האיורים שלו (ללא מילים):

https://youtu.be/vyawR9mmraI


הרצאת וידאו על קצושיקה הוקוסאי:

https://youtu.be/I8plOyOaxyo?long=yes


וסרט תיעודי על האמן היפני המפורסם:

https://youtu.be/dFuCs7AgDy4?long=yes
מיהו צייר החורבות והעתיקות האיטלקי?



ג'ובאני פאולו פאניני (Giovanni Paolo Pannini) היה צייר איטלקי מרשים וסקרנות אדריכלית. בשל יכולתו המופלאה לשחזר ולצייר נופים ארכיטקטוניים עתיקים ברומא, הוא נודע בכינוי "צייר החורבות והעתיקות".

הוא נולד בפיאצנצה (Piacenza) שבצפון איטליה בשנת 1691 ופעל בתקופת הבארוק. בראשית הקריירה האמנותית שלו, ג'ובאני הגיע לרומא, בה הוא התוודע לעולם האמנות העשיר והמרתק של העיר הנצחית.

פאניני היה אמן מיוחד במינו שהתמחה בציורי נופים עירוניים מרשימים, בהם שילב בצורה מרהיבה אתרים ארכיטקטוניים עתיקים וחדשים, תוך יצירת פרספקטיבה מרחבית מורכבת ורומנטית משהו.

פאניני נחשב לאחד מאמני הרוקוקו החשובים ביותר באיטליה. תמונותיו משקפות את האסתטיקה העדינה והמורכבת של התקופה. ציוריו מציגים לעתים קרובות נופים של רומא העתיקה, ובהם חורבות מונומנטליות של מבנים קלאסיים, כיכרות עתיקות ואתרים היסטוריים מרשימים. הוא היה מומחה מעולה ביצירת פרספקטיבות מורכבות ומרחביות, שהפכו את עבודותיו ליצירות אמנות מרהיבות ומרתקות.

כאמן החצר של האפיפיור בנדיקטוס ה-14, זכה ג'ובאני פאולו פאניני להכרה נרחבת באירופה של המאה ה-18. אצילים ואספני אמנות מכל רחבי היבשת ביקשו לרכוש את יצירותיו המרהיבות, שתיעדו את יופייה של רומא ההיסטורית.

פאניני לימד גם באקדמיה הצרפתית ברומא והשפיע רבות על דור שלם של אמנים צעירים. הוא נפטר ברומא בשנת 1765, תוך שהוא משאיר אחריו מורשת אמנותית עשירה ומרתקת שממשיכה להשפיע על חוקרי אמנות ואספנים עד ימינו.


הנה האמן ג'ובאני פאולו פניני:

https://youtu.be/sc4N1Lh-n1w


ציוריו של ג'יובני פאניני:

https://youtu.be/2Sx-aIMwpDg


הפנתאון שברומא, בציור מהמאה ה-18 של פאניני:

https://youtu.be/y2jllrjpUTs


והסבר על ציור הפנתיאון הנודע שלו:

https://youtu.be/JUfclcpRGyw
מהו סיפורו של הצייר אדוורד מונק?



הוא צייר את אחד הציורים המפורסמים בהיסטוריה, אבל רבים לא שמעו את שמו מעולם. הצייר האקספרסיוניסט הנורווגי אדוורד מונק. (Edvard Munch) היה צייר נורווגי שנחשב לאחד מחלוצי האמנות המודרנית והאקספרסיוניזם.

הוא פעל משלהי המאה ה-19 ועד המאה ה-20, כשיצירותיו עמוסות בחרדה, כאב, מוות ואהבה והן משפיעות מאוד על האמנות המודרנית.

מונק, ידוע בעיקר בזכות הציור "צעקה" מ-1893. אך יצירות אחרות שלו מרתקות וחשובות לא פחות. ביניהן שווה לציין את "מאדאם פריקוטאן" (1891), "ערביות על גשר" (1901), "הנערה החולה" ועוד.

מונק תרם רבות להתפתחות הסגנון האקספרסיוניסטי, בהבעה מצוינת של רגשות ומצבים נפשיים דרך הדימוי החזותי. יצירותיו מאופיינות בקו מתאר עבה, צבעוניות עזה ומתיחות רגשית. הוא הושפע לא מעט מפיתוחי הטכנולוגיות בקולנוע והצילום של התקופה ושאב לא מעט השראה מחיי היומיום שמחוץ לסטודיו, מסצנות רחוב ותקריות שדווחו בתקשורת.

"הצעקה" כדוגמה, מציג דמות צועקת על רקע נוף טבעי, המבטא תחושות של חרדה, פחד וכאב. ציור זה, הממחיש את הכאב והאימה שחש היוצר, לא חושש להבהיל את המתבונן, נחשב לאחת היצירות האיקוניות והחשובות של האמנות המודרנית.

בסגנונו השפיע מונק על אמנים רבים שבאו אחריו. האמן שנפטר ב-1944, בגיל 80, בילה את שנותיו האחרונות באחוזתו שבנורבגיה, כשהוא סובל מהתקפי מחלת הנפש ואלכוהוליזם שמהם סבל.

שני נושאים אלה באים לידי ביטוי לעתים קרובות בעבודתו, כולל בציור של מגוון פורטרטים עצמיים שבהם הוא חקר את השפעות הזקנה.


על האקספרסיוניסט הצועק אדוורד מונק:

https://youtu.be/y6cMIhlKi8E


סיפורו של ציור אקספרסיוניסטי מעבודותיו של מונק (עברית):

https://youtu.be/QgQDwLNGQOY


אוצר במוזיאון הטייט גאלרי מספר על עבודותיו של מונק:

https://youtu.be/kL0gRFgUT_M


סקירת חייו של מונק:

https://youtu.be/aTNjaICaCyE?long=yes


מציוריו של מונק:

https://youtu.be/a_ZeGsk4xfs?long=yes


סיור בעיר אוסלו בעקבות מונק (עברית):

https://youtu.be/CpJ500UDAek?long=yes


וסיפורו של הציור המפורסם שלו - "הצעקה":

https://youtu.be/7rDLIM5Ezmk?long=yes
מדוע הירבה דֵגָה לצייר מחול?



הצייר פסל האימפרסיוניסט הצרפתי אדגר דֵגָה (Edgar Degas) התעניין מאד בתנועה החולפת ונודע כמי שהדמות האנושית היא הנושא העיקרי של ציוריו.

הוא הירבה לצייר פעילויות אמנותיות וספורטיביות שבמרכזן התנועה, כגון קונצרטים של מוסיקה, מרוצי סוסים, נשים עובדות או רוחצות באמבטיה ובמיוחד - רקדניות באלט, נושא שהיה חביב עליו מאד והוא היה הראשון והבולט המתעדים שלו.

דגה, שצייר את הרקדניות על הבמה, מאחורי הקלעים ובמהלך החזרות, הצליח להעביר היטב את האסתטיקה והיופי בבלט וגם את קשיי הרקדנים (ובעיקר הרקדניות) בתרגול ולימוד הבלט.

אבל אדגר דגה לא בילה את זמנו בציור בזמן אמת של שיעורי הבלט והחזרות למופעים בפריז. הוא נהג לצלם אותם ואז צייר בסטודיו שלו, מה שהיה שימוש חדשני בטכנולוגיה זו, מכיוון שהצילום היה די חדשני בתקופתו.

דגה חידש בציוריו לעולם האמנות גם בעיקרון נוסף, שהיה לא פחות ממהפכה באמנות הציור - הוא הראשון שאיפשר לדמויות ולעצמים להיחתך על ידי מסגרת התמונה ולא ראה חובה לצייר את כל הדמות. עד אז נהגו לפי מסורת הציור, לצייר את הדברים החשובים בשלמותם. כלומר, הגישה הזו שלו הייתה גישה מהפכנית וחדשנית בצורה לא רגילה, שהיום אמנים מתייחסים אליה כמובנת מאליה.


#האימפרסיוניסט השונה
בשונה מציירים אחרים בתנועה האימפרסיוניסטית, דגה זלזל בנטייה של אימפרסיוניסטים אחרים לצייר באוויר הפתוח (Plain air).

הוא גם פחות נטה לציור באופן ספונטני, כמוהם. כך כמעט כל פסליו נוצרו על ידו כמודלים לצורך הציור ורק בזכות חברו ששמר תבניות שלהם הם שוחזרו לפסלי ברונזה מרהיבים.

דגה גם לא מיהר לאמץ את כתם הצבע האופייני לאימפרסיוניסטים וציוריו הרבה יותר מוחשיים וריאליסטיים משל האחרים.


הנה אמנותו של אדגר דגה בווידאו:

https://youtu.be/odmsHcU5F9c


סרטון אנימציה בהשראת האמנות של אדגר דגה:

http://youtu.be/2610ggGN2-M


ציורי המחול של אדגר דגה:

https://youtu.be/En4ds6Pc8Us


עוד מציורי הבאלט של דגה:

https://youtu.be/EFI0LSEIvcQ


סרטון נדיר וקצר שבו רואים את דגה הזקן פוסע ברחובות פאריס ב-1915:

https://youtu.be/KET94NlM7Ys


תערוכת וידאו של מאות מציוריו:

https://youtu.be/7XNSLN77-Rs?long=yes


ותכנית חינוכית על אדגר דגה (עברית):

https://youtu.be/KU48vSOlQMU?long=yes
כיצד השפיע אל גרקו כל כך על המודרניזם?



זה אולי מפתיע לדעת שהאמן המשפיע ביותר על הציור במאה ה-20 הוא אמן יווני, יליד האי כרתים, שחי בעיר טולדו שבספרד במאה ה-16.

אבל העובדות הן ברורות - אל גרקו (בספרדית "היווני") הוא האמן המשפיע ביותר על הציירים המודרניים.

אל גרקו (1541-1614) נולד בכרתים, אך את מרבית חייו הוא בילה באיטליה וספרד. אף שהיה צייר מפורסם בכרתים, אנשים רבים חשבו שציוריו יותר מדי מעוותים ומוזרים.

במשך 400 שנה לאחר מותו, אל גרקו כמעט נשכח לתמיד. אך בסוף המאה ה-19 הסתבר שהוא משפיע על ציירים כמו פיקאסו וסזאן, מי שנחשבים היום מגדולי הציור, הושפעו ממנו וקיבלו השראה מסגנונו.

האופן המשוחרר בו נהג בצורה והתייחסותו לתאורה ולצבע ביצירתו, השפיעו בהמשך על החשובים שבמודרניסטים של המאה ה-20. ביניהם היו האמנים המהפכניים כמו ג'קסון פולוק, האקספרסיוניסט המופשט שטפטף צבע על הבד וכמובן המהפכן הקוביסט של המאה ה-20, פיקאסו.

יש, אגב, מומחים הרואים באל-גרקו את הממציא האמיתי של סגנון הקוביזם, שפיקאסו הוא הצייר הבכיר בו.

ממש כמו שיעשו האמנים הסוריאליסטים במאה ה-20, אל גרקו שילב ביצירותיו מרכיבים דמיוניים. הוא צייר דמויות מוארכות, עד כדי כך שחשדו מסביבו שהוא סובל מבעיות ראיה. הוא השתמש במראות מעוררי הוד ומסתורין, כמו השמיים המנופצים שצייר מעל העיר טולדו ועוד.




הנה אחדים מציוריו של אל גרקו:

https://youtu.be/oaxpKdl1-54


קדימון מהסרט על חיי אל גרקו:

https://youtu.be/V7gCX8RpaYc


עוד מציוריו:

https://youtu.be/Vr4fY21qxTo


ומדוע אלברט איינשטיין אמר על ציור שלו שהוא הטוב ביותר שהוא ראה בחייו:

https://youtu.be/aLAHDgHrHtg?long=yes
למה נהג ארצ'ימבולדו לצייר פנים עשויי פירות?



הצייר האיטלקי ג'וזפה ארצ'ימבולדו (Giuseppe Arcimboldo) אהב לצייר דיוקנאות של אנשים העשויים מפירות וגם ממרכיבים מוזרים אחרים, כגון פרחים, דגים, צמחים, ירקות ואפילו ספרים.

ארצ'ימבולדו פעל בתקופת המנייריזם באמנות, תקופה שאופיינה בהגזמה שנועדה להדהים את קהל הצופים, במוזרויות, עיוותים של המציאות ומלאכותיות לא-טבעית ביצירות.

מה שהוגדר פעמים רבות כווירטואוזיות חסרת טעם בייצוג האמנותי של המנייריזם מודגם היטב ביצירות של ארצ'ימבולדו, כיוון שהוא מצליח לתאר בדייקנות את מושאי הציור שלו, בעזרת חפצים אחרים.

ציוריו של ארצ'ימבולדו השפיעו גם על הציירים הסוריאליסטיים של המאה ה-20. הם הוקסמו מהם והלכו במידה רבה בדרכו.


הנה דוגמאות לאמנות של ג'וזפה ארצ'ימבולדו:

http://youtu.be/-X072W96Zxk


מצגת מציוריו המפורסמים של ארצ'ימבולדו:

http://youtu.be/RrxThTvOfBU?t=27s


ויצירה שנוצרת בסגנונו בתלת מימד:

http://youtu.be/JCTfkxkdxP4?t=12s
איך בישר גויה במאה ה-18 את האמנות המודרנית?



לחובבי האמנות הוא מוכר כצייר של מראות חשוכים, סיוטים מפחידים, ציורי אלימות, קניבליזם, ייאוש, דיכאון ומוראות המלחמה.

אבל הצייר הספרדי הנודע פרנסיסקו גויה (Francisco Goya) היה הרבה יותר מכך. רבים רואים במי שחי לפני מאות שנים את אבי האמנות המודרנית. אבל כיצד יכול צייר מהמאה ה-18 להיחשב לאבי האמנות המודרנית, זו שהתפתחה 200 שנה אחריו?

ידועים במיוחד ציוריו "השחורים". את 14 הציורים הקשים שלו, כמו עוד רישומים רבים כאלה, הוא צייר ושמר לעצמו אך מעולם לא פירסם. מעולם הוא גם לא כתב או הסביר את הנושאים הקשים שבהם עסק בהם.

ציורי הענק הקודרים הללו שהוא צייר בזקנתו, עם תחילת מאה ה-19 ניבאו לדעת רבים את שורשי האקספרסיוניזם של המאה ה-20. משיכות המכחול העזות של גויה הן לגמרי לא אופייניות לתקופתו.

בין המראות הסוריאליסטיים שרואים בחלק מציוריו המאוחרים של "הענק האפל", כמו שהוא כונה אפשר לראות גם מאפיינים ש-100 שנה אחריו ינצנצו בתור הסוריאליזם, שתמיד קושרים כמושפע מהפסיכולוגיה של פרויד או מתנועת הדאדא אבל לא רבים רואים שגויה הוא שהקדים את שניהם במבט ההוזה, החולם והמסויט הזה.

צריך גם לומר שפרנסיסקו גויה הוא ממקדמי הציור לכיוון של ויתור על פרטים, עם פחות קווי מתאר. הוא העדיף להדגיש את הצורה והאופי של מושאי אמנותו, כלומר של מה שצייר, תוך שימוש מועט בצבעים ובעזרת אור וצל.

כך שגם זו המורשת שלו לזרמים החדשים באמנות, כולל השפעה ברורה על הצייר אדוארד מאנה ובאופן מסוים על כל התנועה האימפרסיוניסטית, שעליה נמנה מאנה ועל האמנות המודרנית שלאימפרסיוניזם יש תפקיד משמעותי בעיצובה.


הנה גויה האמן:

https://youtu.be/ScVgB5OhNfU


תולדות חייו של גויה:

https://youtu.be/NQesPsaUEzY


חייו וסגנונו של גויה:

https://youtu.be/zLhqd1tXmao


הציורים הכהים של גויה:

https://youtu.be/5mAfHs12N_g


תערוכת וידאו של מאות מציוריו:

https://youtu.be/ZYjVzPp2tok?long=yes


ותכנית חינוכית על גויה (עברית):

https://youtu.be/dQ_IgerrwMY?long=yes
כיצד הפך אנדי וורהול לאמן הפופ ארט המוביל?



הוא העיד על עצמו פעם שהוא "שטחי באופן עמוק..." - אולי, אבל אנדי וורהול היה המייסד של זרם הפופ באמנות, זרם שזכה לכינוי "פופ ארט".

האמן, שעטה בחייו פאה נוכרית בגוון כסוף, היה במקור מעצב גרפי. ליצירותיו הוא השתמש במוצרים נפוצים כמו קופסת שימורי המרק של חברת קמפבל ובדיוקנאות של כוכבי מוסיקה וקולנוע כמו מרילין מונרו ואלביס פרסלי. כל אלה היו לחומרי יצירה אמנותיים ששימשו ליצירתו של וורהול. באמצעות עבודות אמנות פופ ארט שהופצו כהדפסים בעותקים רבים וחתומים הוא הפך אותם ל"אייקונים" מודרניים - דמויות, או במקרה הזה יצירות פופ-ארט, שפרסומן עצום והן מצליחות הרבה מעבר להצלחתן המקורית - בתחום שבו הן נוצרו.

אפשר לומר שאנדי וורהול לקח את התרבות הפופולארית והכניס אותה אל עולם האמנות. במידה מסוימת הוא גם פתח את עולם האמנות לעולם השיווק, הצבע והתקשורת החדשה. אבל הוא גם החזיר את האמנות לקהל הרחב שיכול היה להבין את מה שהוא רואה, הרבה יותר מהאמנות המופשטת שהייתה בשיאה בתקופה שבה החל וורהול ליצור.

אנדי וורהול אמר פעם ש"הכל הוא אמנות". ואכן, וורהול צייר, צילם, הדפיס, צילם, הסריט ואפילו היה מהראשונים להשתמש באמנות ממוחשבת (המחשב היה אז מאד קשה לשימוש ומעטים היו בעלי גישה אל המחשבים היקרים של אז).

הוא ידע להפוך כל דבר לאמנות, אפילו אכילה, כמו בסרטון האמנותי בו הוא הציג אכילת המבורגר כמעשה אמנותי.

וכללית - וורהול יצר אמנות מרתקת ופופולארית בציבור הרחב, שהלכה והתגברה על כל ההתנגדויות של המבקרים ואנשי האמנות, עד שהפכה לקונצנזוס של ממש באמנות המודרנית.


הנה סיפורה של האמנות של וורהול (עברית):

https://youtu.be/Ot3RFUlOW_c


על יצירה אחת של וורהול שכמו רבות אחרות האמיר שוויה לשמיים (מתורגם):

https://youtu.be/n15wmRK2asQ


סרטון אנימציה בו מוצגים אנדי וורהול ועבודותיו המפורסמות באנימציית סטופ מושן:

http://youtu.be/8kbXBsjy3b4


תולדות חייו של אנדי וורהול:

https://youtu.be/QAJJ35DVlTs


כמה מעבודות הפופ ארט המפורסמות של וורהול:

http://youtu.be/jza2rkcIQcg


הרקע שבו נולד הפופ ארט:

http://youtu.be/LsY4ihZCJL8


רגע, יצירה! - כך תדפיסו כמו וורהול:

https://youtu.be/O8HB2cQm_Ag


וסרט עם הסבר מפורט על ההדפסים שלו:

https://youtu.be/ly-OQ6X-FlQ?long=yes
במה נודע הצייר חואן מירו?



אם אתם רואים ציורים הכוללים כתמים ושירבוטים, לא פעם כאלה המזכירים שרבוטי ילדים, בקווים חזקים ובולטים ולצידם עיגולים, סביר שאתם רואים ציור של מירו.

הצייר הקטלוני מספרד חואן מירו (Caravaggio) היה מהחשובים והבולטים באמני המאה ה-20. הוא היה צייר, פסל וקדר שזכה בפרסים ותארים מכובדים וחשובים על יצירותיו.

מירו הוא מגדולי הסוריאליסטים, בסגנון שמוגדר כ"מופשט סוריאליסטי". הגישה שלו לצבע גם היא מיוחדת ושונה מציירים אחרים במאה העשרים. צבעיו עזים וחודרים היישר ללבו של המתבונן. מככבים בהם צבעי היסוד, כמו אדום, צהוב, לעתים ירוק או כחול וגם שחור.

יש ביצירות של מירו אלמנטים חוזרים כמו, כמו התרנגול, החוזר בהם שוב ושוב, או הסולם, המזכיר לא פעם את סולם יעקב המקראי.לא מעט השראה הוא קיבל מגדולי הציור המיסטי משהו, הירונימוס בוש וויליאם בלייק.

עוד "עוגנים" שכיחים ומאפיינים בולטים בסגנונו הייחודי של מירו וביצירותיו היו דמויות של בעלי חיים, נשים וגורמי שמיים.

לצד ציוריו הרבים, יצר האמן הסוריאליסטי המופשט גם לא מעט פסלים מרשימים. עוד נכללו לצידם גם יצירות קרמיקה וציורי חלון על זככית. את יצירות הפיסול שלו ניתן לראות כיום ברחבי ערים כמו ברצלונה, מדריד וסן פרנסיסקו - בספרד ובארצות אחרות.

מי שעל-פי ההגייה הספרדית נקרא ז'ואן מירו אי פרה חואן, נולד בשנת 1893בברצלונה, שבקטלוניה, בספרד. את ילדותו בילה בכפר מונט רואיג, שנמצא לא רחוק מברצלונה.

כאמן הוא פעל בחייו בפריז, ניו-יורק וברצלונה. בשלוש ערים אלו מוצגות כיום רבות מיצירותיו הידועות ביותר.


הנה מצגת על האמן הספרדי המיוחד מירו:

https://youtu.be/9QYnDjCaTgE


30 מעבודותיו הנודעות:

https://youtu.be/77eSGRcojtg


עוד על חייו של מירו:

https://youtu.be/O9rAdb_ULp0


פרטים ממציוריו הנודעים:

https://youtu.be/yH_YB7fIsLw


ללמוד לצייר כמו מירו:

https://youtu.be/qmGbV3ar2wA


אנימציה שנותנת חיים לציור "הגן" שלו:

https://youtu.be/yDWPOkrJ0B8


אפשר ליצור מובייל שהופך את האסתטיקה שלו לקינטית:

https://youtu.be/v1zGVD6gwrk


וסרטון תיעודי על הצייר ויצירותיו:

https://youtu.be/N2mrK33gCYE?long=yes


מהו סגנון הציור של איב קליין?



האם הייתם מאמינים שיש ציירים שצובעים את ציוריהם בצבע אחד בלבד? - הצייר איב קליין (Yves Klein) החל ליצור בשנות ה-40 ציורים מאד מעניינים.

הציורים שלו כללו רק צבע אחד! - לטענתו של קליין הוא ראה שלמות בציורים שכאלה, מכיוון שלא היה בהם שום דבר שניתן לזהות מהחיים. והרי זו מטרת הציור המופשט, שלא להיות מחובר או מייצג של דברים מעולם החומר. ולכן בעיניו של קליין זו הייתה ההפשטה המושלמת - בצבע אחד לא ניתן לזהות צורות, חפצים או בני אדם.

בדי הענק המונוכרומיים של קליין, כמו אלה של רותקו ומנצוני עוררו שאלות שממשיכות עד היום להישאל במוזיאונים, על הקשר שבינם לבין אמנות ועל מה בדיוק עושה האמן כדי "ליצור אמנות שכזו".

קליין יצר כל מיני חיבורים אמנותיים מרתקים, כמו ביצוע חי בניצוחו שלו, של יצירה שכתב ובה נוגן צליל אחד ארוך. לצליל זה רקדו נשים צבועות בכחול.

בשנות ה-50 יצר קליין צבע שקרוי מאז על שמו, "כחול קליין בינלאומי" (IKB).


הנה סיפור יצירותיו של קליין:

http://youtu.be/6m8U4F1nUNE


היום משווק צבע על שמו:

https://youtu.be/sZZThPqvX-4


הציור אמנות האישה הכחולה משנת 1962:

http://youtu.be/h50IzHh4T_g


רסטורטורית במוזיאון המטרופוליטן מתארת איך זה לתקן ולשחזר עבודות שלו:

https://youtu.be/-qpBxBtvMKY


וסקירה על הצבע הכחול שלו:

https://youtu.be/0cuZ8g8Sw7g


וערבוב הצבעים כדי להגיע לגוון הכחול IKB כמו שלו:

https://youtu.be/fhswH803LpI
למה נהג מגריט לצייר גברים חסרי פנים במגבעות?



הצייר הבלגי רנה מגריט (René Magritte) הוא מגדולי הציירים במאה ה-20 ומהחשובים שבציירים הסוריאליסטיים, מי שצייר על-מציאות, או דימויים מהלא-נודע או התת-מודע האנושי, בהעמידו זה לצד זה עצמים של יום יום, אך בצורות מפתיעות, מוזרות ולא אפשריות.

כמי שלמד לצייר כבר בגיל 12, הוא הרבה לצייר אשליות, כמעט אמיתיות בדיוקן, אבל בלתי אפשריות במציאות. כמו כל הציירים הסוריאליסטיים הוא הרבה לבלבל את הצופה ביצירתו ולגרום לו לאי-נוחות מסוימת, בשל העובדה שציוריו היו מושלמים אבל לא הגיוניים.

בציור "בנו של אדם" משנת 1964, מציג רנה מגריט שילוב של נושאים שלא פעם שולבו בציוריו - איש עם מגבעת ותפוח ירוק. רבים מציוריו יכללו בדרכים שונות את התפוח, את האנשים עם החליפות השחורות והמגבעות או את שניהם.

במשך 55 שנה היה מגריט נשוי לרעייתו ז'ורז'ט, שאותה אהב מאד. הם חיו ביחד עד יום מותו על שניהם ועל אהבתם כתב הזמר האמריקאי פול סיימון שיר מרגש בשם "רנה וז'ורז'ט מגריט עם כלבם אחרי המלחמה".


על אמנותו של מגריט:

http://youtu.be/DRlpD-iEnMQ


מעט מיצירותיו של רנה מגריט:

http://youtu.be/eEVOAhCEL5c


סרטון אנימציה לשיר ששר פול סיימון על הזוג רנה וז'ורז'ט מגריט:

http://youtu.be/Cot0ntEat4E


ותערוכת וידאו של מאות מציורי רנה מגריט ברצף:

https://youtu.be/7c4oyCyFmR0?long=yes
מי היה הצייר פול סזאן ובמה הוא ידוע?



הוא היה החיבור בין האימפרסיוניזם לקוביזם, אהב לצייר תפוחים ונשים רוחצות ולא זכה בחייו להבין עד כמה תפקידו יהיה משמעותי בעתיד של אמנות הציור בה עסק.

הצייר הפוסט אימפרסיוניסטי פול סזאן (Paul Cézanne) נולד ב-1839 בעיר אקס-אן-פרובאנס, עיר קטנה ושלווה בדרום צרפת שתישאר קשורה אליו לכל חייו. סזאן נולד למשפחה בורגנית מבוססת ואב בנקאי.

בילדותו, אגב, הוא פוגש את אמיל זולא, הם מתחברים וביחד עם חבר נוסף אפילו מקימים הרכב מוסיקלי ששמו "הבליינים העליזים".

בניגוד לרבים מעמיתיו הציירים ותודות לעסקי הבנקאות המשפחתיים, סזאן לא נאלץ להתמודד עם עוני, מה שלא ממש הקל עליו את הדרך לאמנות. אביו רצה שיהיה עורך דין והוא אף למד משפטים. אך בשנת 1861 מובילה אותו אהבתו לציור להפסיק את לימודיו והוא פונה לקריירה אמנותית.

בשנות השישים של המאה ה-19 מגיע סזאן לפריז, המקום שבו נולדו התנועות החדשות באמנות. הוא מכיר את האמפרסיוניסטים כמו קלוד מונה (Claude Monet) וקמיל פיסארו (Camille Pissarro) ואף השתתף בכמה מהתערוכות שלהם. בתחילה הוא מאמץ את הטכניקות שלהם, ציור באור טבעי ותיעוד של רגשות פנימיים ורשמים ויזואליים שמתקבלים מהתבוננות באובייקט המצויר.

אבל סזאן חיפש משהו אחר, משהו יותר מוצק ועמוק מהתרשמות הרגעית.

האמפרסיוניסטים התרכזו בלכידת האור והתנועה, אך סזאן רוצה לחזור למשמעות הפנימית של הצורות. הוא פיתח שיטה חדשנית שבה פירק את הטבע לצורות גיאומטריות בסיסיות. גלילים, חרוטים וכדורים הפכו לאבני הבניין של ציוריו ובמקום לחקות את המציאות, הוא בונה אותה מחדש על הקנבס.

סמל של האמנות שלו הפכו התפוחים. סזאן צייר אותם בלי לספור, לא רק מפני שהם לא נרקבו מהר כמו פירות אחרים, אלא כי הצורה הכמעט מושלמת שלהם איפשרה לו לחקור את הקשר בין צבע לצורה. כל גוון אדום או צהוב לא היה רק צבע אלא גם אמצעי ליצירת עומק ונפח. הוא הבין שצבע יכול לעצב צורה בלי קווי מתאר מסורתיים.

המהפכה האמיתית של סזאן הייתה ביחס שלו לפרספקטיבה. במקום לעקוב אחר הכללים הקלאסיים של נקודת מבט אחת, הוא צייר אובייקטים מכמה זוויות בו זמנית. שולחן יכול היה להיראות אצלו כאילו הוא מתנדנד, אגרטל נוטה לצד, פירות מתגלגלים. זה לא היה חוסר יכולת טכנית אלא בחירה מודעת לתאר את המציאות כפי שהעין והמוח חווים אותה באמת.

הנושא האהוב ביותר על סזאן בשנותיו האחרונות היה ציור של מתרחצות ומתרחצים. הרעיון לסדרה זו נבע מזכרונות ילדותו בפרובאנס, כשהוא התרחץ עם חבריו בנהרות המקומיים. אבל בעוד שאת הגברים הוא צייר בקבוצות פתוחות וחופשיות, את הנשים הוא סידר בקומפוזיציה משולשת, סגורה ומוגנת, מה שמשקף את עמדתו החברתית השמרנית כלפי נשים.

במשך 10 שנים, עד יום מותו, סזאן עובד על 3 ציורים גדולים של מתרחצות.

ההשפעה של סזאן על האמנות המודרנית הייתה עצומה. פיקאסו (Pablo Picasso) ובראק (Georges Braque) יאמצו את הגישה הגיאומטרית שלו והולידו את הקוביזם. מאטיס (Henri Matisse) לומד ממנו על כוח הצבע הטהור. דורות של ציירים ימשיכו לחקור את הרעיונות שהוא היה הראשון להציג.

אבל סזאן לא זכה להכרה הראויה בחייו. הוא המשיך ליצור בבדידות באקס-אן-פרובאנס, מקדיש את עצמו לחקירת ההר הקדוש שלו - מון סן-ויקטואר (Montagne Sainte-Victoire). את ההר הזה שיהווה לו כל כך הרבה השראה הוא מצייר עשרות פעמים, מזוויות שונות ובתאורות שונות. המון סן ויקטואר יהפוך לאחד הנושאים המפורסמים ביותר באמנות המודרנית.

במרבית חייו לא יזכה סזאן לראות הערכה ציבורית לציוריו. לא הקהל ולא המבקרים מזכים אותו בכבוד או אהבה. אך בתחילת המאה ה-20 מצב זה השתנה. בשנותיו האחרונות החלה לבוא ההכרה בחשיבותו כאמן גדול, אף שזה היה כבר מאוחר מדי.

פול סזאן מת ב-1906, בדיוק כשהאמנות החדשה שהוא עזר ליצור החלה לפרוח. אנרי מאטיס אמר עליו פעם ש"סזאן הוא אבי כולנו. כל אחד מאיתנו ממשיך ומפתח דבר שהוא גילה בציוריו. אבל כל דבר שעשינו כבר מצוי אצלו, כך או אחרת".

קראו בתגית "שחקני הקלפים" על היצירה היקרה ביותר שלו.


# סגנונו המשתנה
לאורך כל חייו הרבה סזאן לצייר דיוקנים, ציורי-נוף וטבע דומם. ציוריו המוקדמים מנבאים את חידושי הזרמים הפוביסטי והאקספרסיוניסטי.

קשריו עם האימפרסיוניסטים, ובעיקר עם קאמי פיסארו, בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 מובילים לשינוי עמוק בסגנונו של סזאן. בהשפעת ציורי הנוף של אובר, פונטואז ומדאן הוא פונה ממשיכות מכחול סמיכות לעדינות ומצבעים כהים לבהירים.

סזאן משתתף ומציג מציוריו בתערוכה האימפרסיוניסטית הראשונה (1874) והשלישית (1877), אבל הם לא זוכים לאהדה רבה.

במהלך שנות השמונים של המאה ה-19 מגבש סזאן את הסגנון שיאפיין את יצירתו המאוחרת. בניגוד לשיטה היותר מקובלת בתקופתו, שיטת האור-צל, בציוריו מתקופה זו הוא מנתח באופן קפדני את הצבע, כאמצעי ליצירת פרספקטיבה. הוא מצייר אז את סדרת ציורי הנוף בכפר ל'אסטק".

בשנות חייו המאוחרות סזאן מעמיק את חקר הקומפוזיציה ומעמיד מספר יצירות שלימים יהפכו למכוננות בתולדות האמנות. ביניהן בולטים סדרת הציורים המתארים את הר סנט-ויקטואר (1898–1902) "נער עם וסט אדום" (1890–1899), וסדרת "המתרחצות" (1898–1905) הידועה שלו.

סגנונו המאוחר של סזאן שואף לייצג את מהותם של מושאי הציור, ובניגוד לאימפרסיוניסטים, מבכר אותה על פני רשמים ויזואליים שמתקבלים מהתבוננות באובייקט המצויר.


הנה סיפורו של סזאן ששינה את עולם האמנות:

https://youtu.be/p-5pLKTh3xY


השיטות האופטיות המיוחדות שלו:

https://youtu.be/V9VRKHi9IKQ


סוד האמנות של פול סזאן:

https://youtu.be/Ocs7EaDzMyY


הקשר המיוחד של סזאן לפיקאסו הצעיר:

https://youtu.be/AQDIq3M_KzY


הציור "הרוחצות הגדולות" שלו:

https://youtu.be/z68CQkD7mz4


"משחקי הקלפים" של פול סזאן:

http://youtu.be/x8FwNEnrcM8


מצגת וידאו עם כמה מיצירות סזאן:

https://youtu.be/UraUefGBISo


ב"אני גיטרה" התייחסה נעמי שמר לסזאן (עברית):

https://youtu.be/mw9uiMMvFGk


תכנית חינוכית על פול סזאן (עברית):

https://youtu.be/reN3W2v1jPs?long=yes
במה ידוע אמן הפופ-ארט אד רושה?



אד רושה (Ed Ruscha) היה אמן פופ משפיע ביותר, שרבים מגדירים כאמן הפופ ארט השני בחשיבותו אחרי אנדי וורהול. הוא זוכה להערכה עצומה בקרב אמנים ועל אף שהוא תופס את מקומו לאט בתודעת ההמונים, הוא נחשב לאחד החשובים ביוצרי האמנות המודרנית.

כנראה שחלק מה"בעיה" איתו היא שקשה היה לתייג אותו בסגנון מסוים. היו שהתייחסו אליו בתור אמן פופ ארט, אחרים ראו בו אמן קונספטואלי ויש שרואים בו סוריאליסט דווקא. הקושי להגדיר מהו סגנונו נובע בשל המורכבות הרעיונית של יצירתו, כמו גם בגלל הטכניקות הציוריות המגוונות שבהן השתמש ושכללו בין השאר ציור, רישום, צילום, עיצוב גרפי, ספרי אמן, קולנוע ועוד.

כך או כך, רושה הוא זה שיצר את סגנון "אמנות החוף המערבי", שבו נכללו סדרות של שלטי ענק הוליוודיים וציורי תוכניות העיר. הוא הירבה גם לצייר לוגואים של חברות מסחריות, תחנות דלק, נופים מסקרנים ועוד.

רושה גם נהג לצייר מילים וביטויים בהומור, בצבעים שונים ומשונים ששאב מההקשר התכני של נושא המילה או הביטוי, או על רקע שקשור בהם. תמיד היה שם איזה רעיון יצירתי, או קריצה משעשעת. כמו הציור "דאנס?" מ-1973, שבו צייר את המילה Dance ובמקום צבעים הוא השתמש לציור בחומרים כמו חרדל, חלבון של ביצה, קפה, רוטב חריף, גבינה וקטשופ.


משימה יצירתית
==========
בחרו במטבח כמה חומרים ונסו לצייר איתם ציור מופשט בעל נושא מעניין, אם אפשר כזה שקשור בחומרים הללו. בהצלחה!


הנה האמנות של אד רושה:

http://youtu.be/AE9QaXyy3Bk


מומחים מדברים על יצירות שלו, כולל הציור "דאנס":

http://youtu.be/lv0K4uuBWi8


והאמן עצמו - אד רושה:

http://youtu.be/HoNePbo9DD0
איך ברויגל האב היה חלוץ בציור אנשים פשוטים?
למה אהב גוגן לצייר את נשות טהיטי?
מיהו הצייר העיוור?
מה עושה האמן וכיצד הוא יוצר אמנות?
איך רוי ליכטנשטיין הכניס את הקומיקס לאמנות?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.