שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הופך את הסנונית למביאת האביב?
הסנונית (Swallow), שנמנית על הציפורים המוכרות והנפוצות בישראל, היא ציפור המבלה את מרבית זמנה בטיסה וצדה חרקים תוך כדי תנועה.
לסנונית צבעים כחולים-שחורים מלמעלה ולבנים מלמטה, עם רצועה אדומה-חומה בחזה. גם בזכות גופה הדק, כנפיה הארוכות והמחודדות וזנבה המפוצל, אפשר לזהות אותה בקלות.
לבניית הקן המוקפד שלה מצטיינת הסנונית בבנייה של הקן מבוץ וקש. את מיקום הקן היא תעדיף לקבוע על קירות מבנים, גשרים ומצוקים, כלומר מקומות מוגנים אך פתוחים למעופה המהיר.
כאמור, מרבית תזונת הסנוניות מבוססת על חרקים שהן צדות בזמן תעופתן - זבובים, יתושים, כחלילים ופרפרים. יכולת הטיסה שלהם יוצאת דופן, בהיותן מסוגלות לבצע פיתולים מהירים, צלילות תלולות ומתיחות ארוכות.
בתרבות העממית של אירופה הסנונית היא סמל של אביב, חידוש ותקווה. הביטוי "סנונית אחת לא מביאה אביב" מקורו במסורת עתיקה הקושרת בין הופעתה לבין תחילת העונה החדשה ומנגד אומרת שסימן אחד בודד הוא אינו התופעה שהוא חלק ממנה.
דימויים והקשרים אלו מופיעים לא רק ביצירות ספרות ואמנות, אלא כבר בסיפורים מיתולוגיים, בהם הסנונית מצטיירת כמייצגת נדידה, נאמנות, התחדשות ולעיתים גם סמל להקרבה.
בתרבות הסינית הסנונית מסמלת אושר ומזל טוב. במיתולוגיה הגרמנית היא נחשבת למה שמגן על הבית מפני דברים רעים. ישנה גם אמונה עממית שפגיעה בסנונית או בקן שלה תביא אסון על הפוגע.
הנה הסנוניות:
https://youtu.be/bQ6Ol1k20uo
על סנונית הרפתות:
https://youtu.be/Ip8bJdvmugc
סנונית בונה קן (ללא מילים):
https://youtu.be/4VGZZNOtx1c
סנוניות רפתות צעירות ממתינות לאוכל (ללא מילים):
https://youtu.be/mtk_cq0cqTg
ובערים הם למדו לבנות את הקן מבוץ:
https://youtu.be/kzLipxPjeyY?long=yes
מהו העפרוני שמזמר במקהלות?
עֶפרוֹנִי (Alaudidae או Lark) הוא היהלום הקטן של הציפורים ומתמחה באכילת זרעים של צמחי בר.
זוהי ציפור זמר קטנה ויפה שעוברת שינויים מרשימים בחילופי עונות. אם בעונת הרבייה יש לזכר חזה אדום-וורוד בולט וראש אפור, בחורף מתעמעמים צבעיו והופכים לחומים ואפורים.
העפרוני, השייך למשפחת החוחליתיים, מעדיף שטחים פתוחים עם שיחייה נמוכה, אזורים חקלאיים ושולי יישובים. הוא בונה קן קטן ומוקפד בשיח נמוך, בדרך כלל לא גבוה מ-2 מטרים מהקרקע.
עפרונן קצר אצבעות נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל.
התזונה שלו, כאמור, מבוססת כמעט לחלוטין על זרעים של צמחי בר - דרדר, חוח, כחלית ותלתן,. הוא משחק תפקיד חשוב בהפצת זרעים במערכות אקולוגיות טבעיות.
לא סתם העפרוני מופיע בשיר המפורסם "מקהלה עליזה". הוא חי בקבוצות קטנות ונוהג להקים מעין "מועדוני זמר" שמורכבים מציפורים - כמה זכרים שרים ביחד מאותו מקום, בוקר אחרי בוקר. השירה שלו מתאפיינת בצלילים נמוכים ומלודיים עם הרבה וריאציות.
גם בתרבות הבריטית העפרוני זוכה להערכה מיוחדת ונחשב לאחת מציפורי השיר היפות באירופה. במאה ה-19 הוא היה ציפור כלוב פופולרית בזכות שירתו הנעימה.
הנה על העפרוני:
https://youtu.be/SkCzgWDpHfw
ציוץ העפרוני:
https://youtu.be/zooyNH5KmLU
עפרוני מצויץ מצייץ:
https://youtu.be/YqpEJX8plT0
על העפרוני של דרום אפריקה:
https://youtu.be/XHgefULJ6ZQ
וציוץ של עפרוני מדבר:
https://youtu.be/Klv-PSQJNbI
כמה הנחליאלי מחקה ציפורים?
הנחליאלי (Wagtail ובשמו המדעי Motacilla) הוא ציפור שיר קטנה וחום-אפרפרה, דקת-גו ומקור, לא בולטת במיוחד מבחינה ויזואלית, אך מפורסמת בכל העולם בזכות שירתה המרהיבה.
את השם העברי "נחליאלי" העניק לו מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" משנת 1886. הסיבה שהוא מקנן בסמוך לקרקע, בתוך שיחים עבותים וליד מקור מים, כמו גדות הנחלים ומכאן ה"נחל" שבו מתחיל השם. את הקן, אגב, הוא בונה מחומרים צמחיים ומרפד אותם בנוצות ושיער.
הנחליאלי הצהוב נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל. הוא שייך למשפחת הקיכליים והוא בעל אחד מהרפרטוארים המוסיקליים העשירים בעולם הציפורים.
בגודל של דרור, עם זנב ורגליים ארוכים משלו, הנחליאלי מתעופף בקלילות ומעדיף סבכים צפופים, יערות גלריה ואזורי מעיינות. נוצות הזנב שלו נעות ללא הפסקה בזמן ההליכה. הוא ניזון מחרקים קטנים, זחלים ועכבישים שהוא צד בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. בסתיו הוא מוסיף לתפריט גם פירות רכים וגרגרים.
אחרי דגירה של שבועיים מטילה נקבת הנחליאלי בין 4 ל-7 ביצים בכל הטלה ואז מאכילה את הגוזלים עד שהם גדלים ועוזבים את הקן.
אבל תופעה הכי מרהיבה היא השירה של הנחליאלי. הוא שר בעיקר בלילות, במיוחד באביב ובתחילת הקיץ. והוא גם אלוף החיקויים, שמסוגל לייצר למעלה מ-200 תווים שונים ולחקות קולות של מגוון מיני ציפורים אחרים.
בתרבות המערבית הנחליאלי הפך לסמל של רומנטיקה ויופי מוסיקלי. שייקספיר (Shakespeare) הזכיר אותו ב"רומיאו ויוליה" והמשורר הנודע קיטס (Keats), ג'ון קיטס, כתב עליו שיר שנחשב לאחד מפסגות השירה האנגלית. גם במיתולוגיה היוונית הנחליאלי מככב וקשור למיתוס של פילומלה (Philomela) שהפכה לציפור.
הנה הנחליאלים למיניהם (עברית):
https://youtu.be/yl-jCShyJts
על הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/LInV6R9mS6E
הנחליאלי האפור:
https://youtu.be/hnR195RXNCI
ציוציו של הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/bdWCMw2gCfg
השיר "נחליאלי קטן" בביצוע יפה ירקוני (עברית):
https://youtu.be/CtByO418xBE
ו"נחליאלי" של מתי כספי (עברית):
https://youtu.be/NrDpGlYrmHo
מה מיוחד בצוצלת ולמה שמה "יונה צוחקת"?
הצוצלת, באנגלית "יונה צוחקת" (Laughing Dove), היא עוף ייחודי ממשפחת היוניים שדי קל להבחין בו בין שאר היוניים המוכרות לנו.
דומה לתור המצוי, אך קטנה ממנו, עם מראה צנום יותר, כנפיים קצרות וזנב ארוך יחסית. בישראל, הצוצלת נפוצה בכל רחבי הארץ ונחשבת לציפור הרביעית בשכיחותה, עובדה שמייחדת אותה כעוף מוכר אך לא טריוויאלי.
בזכות החוצפה והשמחה שיש בהמייתה, הצוצלת נבחרה לא פעם במדורי טבע בישראל כ"עוף העירוני של ישראל".
כי מה שהופך את הצוצלת למיוחדת הוא קודם כל המייתה, או הצחוק שלה שנשמע כמו "Croo-doo-doo-doo-doo". אלה קולות החיזור של הזכר שנשמעים כגיחוך מורכב, שיש בו מ-4 עד 8 הברות שונות באורכן, עם עליות וירידות במנגינה.
זה שונה ומשעשע בהשוואה לשירת התור, שהיא לרוב מונוטונית ופשוטה יותר. ניתן לומר שהמיית הצוצלת היא כמעט צחוק של עוף, ומכאן קיבלה את שמה המיוחד.
אגב, המיית הזכר – אותה המיה ארוכה העולה ויורדת, דמוית גיחוך חוזר – איננה סתם "שיר חיזור" רגיל, אלא ממש מזכירה צחוק אנושי. בשל כך, אנשים רבים, כולל ילדים וחובבי טבע, מתייחסים אל המיית הצוצלת כחלק מלא הומור בטבע העירוני. לא אחת קורה שמטיילים שומעים לפתע את הגיחוך המפורסם ומשוכנעים לרגע שמישהו מסתתר ומשמיע קולות מצחיקים – עד שמגלים שמדובר בציפור עצמה.
התנהגות הקינון של הצוצלת גם היא יוצאת דופן. בניגוד לעופות רבים אחרים, הצוצלת מקננת מספר רב של פעמים בשנה, בין שלוש לחמש, ולעיתים אף שש פעמים - מה שמעיד על יכולת קינון גבוהה ופעילות רצופה כמעט לאורך כל השנה. תכונה זו מאפשרת לה להתרבות ולהתפזר במהירות בסביבה מתאימה.
תפוצתה בארץ אינה מקרית: הצוצלת הגיעה לישראל רק בתחילת המאה ה-20, אך הצליחה להסתגל בהצלחה למגוון סביבות מחיה, מהאזורים העירוניים הדחוסים ועד לשדות, ערבות ושטחים מעובדים.
בזכות הקינים שהיא בונה על מזגנים ואדני חלונות, היא קיבלה את מקומה בסביבת האדם, תוך התרחקות יחסית מהמרחבים הפתוחים שלפני כן בעיקר נהגה לשכון בהם. תפוצה זו משקפת יכולת הסתגלות יוצאת דופן על רקע שאר היוניים.
בנוסף להתנהגות הקינון והתפוצה, הצוצלת מתאפיינת בהתנהגות חברתית שונה מרוב היוניים - לרוב היא חיה בזוגות ולא יוצרת להקות גדולות כפי שעושים יוניים רבות אחרות. עם זאת, כשלא בעונת הקינון, ניתן לראותה מתכנסת בקרבת מזון באזורים שופעי מזון.
ואפרופו מזון, הצוצלת ניזונה בעיקר מגרעינים, זרעים, צמחים וחרקים זעירים, כשתנועה מהירה וקצובה של כנפיה מאפשרת לה לעוף בקלות ולחמוק מטורפים ופרעות.
כלומר, הצוצלת מובחנת בעיקר בהמייה הייחודית והמשעשעת שלה, שמזכירה גיחוך, בשיעור הקינון הגבוה שלה לאורך השנה, וביכולת ההסתגלות המרשימה לסביבות מחיה מגוונות, כולל לבתי אדם. כל אלה הופכים אותה לציפור מעניינת מבחינה אורניתולוגית ולחלק חיוני ופעיל מהמערכת האקולוגית המקומית.
הנה הצוצלת, היונה הצוחקת:
https://youtu.be/PdVCiLSCD3w
עובדות מעניינות על הצוצלות:
https://youtu.be/LIicMfPjAIM
צוצלת בחוץ (ללא מילים):
https://youtu.be/4Huqx0mSKCU
והקול של הצוצלת:
https://youtu.be/mb7N9hbQzWw
ציפורי ישראל
הסנונית (Swallow), שנמנית על הציפורים המוכרות והנפוצות בישראל, היא ציפור המבלה את מרבית זמנה בטיסה וצדה חרקים תוך כדי תנועה.
לסנונית צבעים כחולים-שחורים מלמעלה ולבנים מלמטה, עם רצועה אדומה-חומה בחזה. גם בזכות גופה הדק, כנפיה הארוכות והמחודדות וזנבה המפוצל, אפשר לזהות אותה בקלות.
לבניית הקן המוקפד שלה מצטיינת הסנונית בבנייה של הקן מבוץ וקש. את מיקום הקן היא תעדיף לקבוע על קירות מבנים, גשרים ומצוקים, כלומר מקומות מוגנים אך פתוחים למעופה המהיר.
כאמור, מרבית תזונת הסנוניות מבוססת על חרקים שהן צדות בזמן תעופתן - זבובים, יתושים, כחלילים ופרפרים. יכולת הטיסה שלהם יוצאת דופן, בהיותן מסוגלות לבצע פיתולים מהירים, צלילות תלולות ומתיחות ארוכות.
בתרבות העממית של אירופה הסנונית היא סמל של אביב, חידוש ותקווה. הביטוי "סנונית אחת לא מביאה אביב" מקורו במסורת עתיקה הקושרת בין הופעתה לבין תחילת העונה החדשה ומנגד אומרת שסימן אחד בודד הוא אינו התופעה שהוא חלק ממנה.
דימויים והקשרים אלו מופיעים לא רק ביצירות ספרות ואמנות, אלא כבר בסיפורים מיתולוגיים, בהם הסנונית מצטיירת כמייצגת נדידה, נאמנות, התחדשות ולעיתים גם סמל להקרבה.
בתרבות הסינית הסנונית מסמלת אושר ומזל טוב. במיתולוגיה הגרמנית היא נחשבת למה שמגן על הבית מפני דברים רעים. ישנה גם אמונה עממית שפגיעה בסנונית או בקן שלה תביא אסון על הפוגע.
הנה הסנוניות:
https://youtu.be/bQ6Ol1k20uo
על סנונית הרפתות:
https://youtu.be/Ip8bJdvmugc
סנונית בונה קן (ללא מילים):
https://youtu.be/4VGZZNOtx1c
סנוניות רפתות צעירות ממתינות לאוכל (ללא מילים):
https://youtu.be/mtk_cq0cqTg
ובערים הם למדו לבנות את הקן מבוץ:
https://youtu.be/kzLipxPjeyY?long=yes
עֶפרוֹנִי (Alaudidae או Lark) הוא היהלום הקטן של הציפורים ומתמחה באכילת זרעים של צמחי בר.
זוהי ציפור זמר קטנה ויפה שעוברת שינויים מרשימים בחילופי עונות. אם בעונת הרבייה יש לזכר חזה אדום-וורוד בולט וראש אפור, בחורף מתעמעמים צבעיו והופכים לחומים ואפורים.
העפרוני, השייך למשפחת החוחליתיים, מעדיף שטחים פתוחים עם שיחייה נמוכה, אזורים חקלאיים ושולי יישובים. הוא בונה קן קטן ומוקפד בשיח נמוך, בדרך כלל לא גבוה מ-2 מטרים מהקרקע.
עפרונן קצר אצבעות נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל.
התזונה שלו, כאמור, מבוססת כמעט לחלוטין על זרעים של צמחי בר - דרדר, חוח, כחלית ותלתן,. הוא משחק תפקיד חשוב בהפצת זרעים במערכות אקולוגיות טבעיות.
לא סתם העפרוני מופיע בשיר המפורסם "מקהלה עליזה". הוא חי בקבוצות קטנות ונוהג להקים מעין "מועדוני זמר" שמורכבים מציפורים - כמה זכרים שרים ביחד מאותו מקום, בוקר אחרי בוקר. השירה שלו מתאפיינת בצלילים נמוכים ומלודיים עם הרבה וריאציות.
גם בתרבות הבריטית העפרוני זוכה להערכה מיוחדת ונחשב לאחת מציפורי השיר היפות באירופה. במאה ה-19 הוא היה ציפור כלוב פופולרית בזכות שירתו הנעימה.
הנה על העפרוני:
https://youtu.be/SkCzgWDpHfw
ציוץ העפרוני:
https://youtu.be/zooyNH5KmLU
עפרוני מצויץ מצייץ:
https://youtu.be/YqpEJX8plT0
על העפרוני של דרום אפריקה:
https://youtu.be/XHgefULJ6ZQ
וציוץ של עפרוני מדבר:
https://youtu.be/Klv-PSQJNbI
הנחליאלי (Wagtail ובשמו המדעי Motacilla) הוא ציפור שיר קטנה וחום-אפרפרה, דקת-גו ומקור, לא בולטת במיוחד מבחינה ויזואלית, אך מפורסמת בכל העולם בזכות שירתה המרהיבה.
את השם העברי "נחליאלי" העניק לו מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" משנת 1886. הסיבה שהוא מקנן בסמוך לקרקע, בתוך שיחים עבותים וליד מקור מים, כמו גדות הנחלים ומכאן ה"נחל" שבו מתחיל השם. את הקן, אגב, הוא בונה מחומרים צמחיים ומרפד אותם בנוצות ושיער.
הנחליאלי הצהוב נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל. הוא שייך למשפחת הקיכליים והוא בעל אחד מהרפרטוארים המוסיקליים העשירים בעולם הציפורים.
בגודל של דרור, עם זנב ורגליים ארוכים משלו, הנחליאלי מתעופף בקלילות ומעדיף סבכים צפופים, יערות גלריה ואזורי מעיינות. נוצות הזנב שלו נעות ללא הפסקה בזמן ההליכה. הוא ניזון מחרקים קטנים, זחלים ועכבישים שהוא צד בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. בסתיו הוא מוסיף לתפריט גם פירות רכים וגרגרים.
אחרי דגירה של שבועיים מטילה נקבת הנחליאלי בין 4 ל-7 ביצים בכל הטלה ואז מאכילה את הגוזלים עד שהם גדלים ועוזבים את הקן.
אבל תופעה הכי מרהיבה היא השירה של הנחליאלי. הוא שר בעיקר בלילות, במיוחד באביב ובתחילת הקיץ. והוא גם אלוף החיקויים, שמסוגל לייצר למעלה מ-200 תווים שונים ולחקות קולות של מגוון מיני ציפורים אחרים.
בתרבות המערבית הנחליאלי הפך לסמל של רומנטיקה ויופי מוסיקלי. שייקספיר (Shakespeare) הזכיר אותו ב"רומיאו ויוליה" והמשורר הנודע קיטס (Keats), ג'ון קיטס, כתב עליו שיר שנחשב לאחד מפסגות השירה האנגלית. גם במיתולוגיה היוונית הנחליאלי מככב וקשור למיתוס של פילומלה (Philomela) שהפכה לציפור.
הנה הנחליאלים למיניהם (עברית):
https://youtu.be/yl-jCShyJts
על הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/LInV6R9mS6E
הנחליאלי האפור:
https://youtu.be/hnR195RXNCI
ציוציו של הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/bdWCMw2gCfg
השיר "נחליאלי קטן" בביצוע יפה ירקוני (עברית):
https://youtu.be/CtByO418xBE
ו"נחליאלי" של מתי כספי (עברית):
https://youtu.be/NrDpGlYrmHo
הצוצלת, באנגלית "יונה צוחקת" (Laughing Dove), היא עוף ייחודי ממשפחת היוניים שדי קל להבחין בו בין שאר היוניים המוכרות לנו.
דומה לתור המצוי, אך קטנה ממנו, עם מראה צנום יותר, כנפיים קצרות וזנב ארוך יחסית. בישראל, הצוצלת נפוצה בכל רחבי הארץ ונחשבת לציפור הרביעית בשכיחותה, עובדה שמייחדת אותה כעוף מוכר אך לא טריוויאלי.
בזכות החוצפה והשמחה שיש בהמייתה, הצוצלת נבחרה לא פעם במדורי טבע בישראל כ"עוף העירוני של ישראל".
כי מה שהופך את הצוצלת למיוחדת הוא קודם כל המייתה, או הצחוק שלה שנשמע כמו "Croo-doo-doo-doo-doo". אלה קולות החיזור של הזכר שנשמעים כגיחוך מורכב, שיש בו מ-4 עד 8 הברות שונות באורכן, עם עליות וירידות במנגינה.
זה שונה ומשעשע בהשוואה לשירת התור, שהיא לרוב מונוטונית ופשוטה יותר. ניתן לומר שהמיית הצוצלת היא כמעט צחוק של עוף, ומכאן קיבלה את שמה המיוחד.
אגב, המיית הזכר – אותה המיה ארוכה העולה ויורדת, דמוית גיחוך חוזר – איננה סתם "שיר חיזור" רגיל, אלא ממש מזכירה צחוק אנושי. בשל כך, אנשים רבים, כולל ילדים וחובבי טבע, מתייחסים אל המיית הצוצלת כחלק מלא הומור בטבע העירוני. לא אחת קורה שמטיילים שומעים לפתע את הגיחוך המפורסם ומשוכנעים לרגע שמישהו מסתתר ומשמיע קולות מצחיקים – עד שמגלים שמדובר בציפור עצמה.
התנהגות הקינון של הצוצלת גם היא יוצאת דופן. בניגוד לעופות רבים אחרים, הצוצלת מקננת מספר רב של פעמים בשנה, בין שלוש לחמש, ולעיתים אף שש פעמים - מה שמעיד על יכולת קינון גבוהה ופעילות רצופה כמעט לאורך כל השנה. תכונה זו מאפשרת לה להתרבות ולהתפזר במהירות בסביבה מתאימה.
תפוצתה בארץ אינה מקרית: הצוצלת הגיעה לישראל רק בתחילת המאה ה-20, אך הצליחה להסתגל בהצלחה למגוון סביבות מחיה, מהאזורים העירוניים הדחוסים ועד לשדות, ערבות ושטחים מעובדים.
בזכות הקינים שהיא בונה על מזגנים ואדני חלונות, היא קיבלה את מקומה בסביבת האדם, תוך התרחקות יחסית מהמרחבים הפתוחים שלפני כן בעיקר נהגה לשכון בהם. תפוצה זו משקפת יכולת הסתגלות יוצאת דופן על רקע שאר היוניים.
בנוסף להתנהגות הקינון והתפוצה, הצוצלת מתאפיינת בהתנהגות חברתית שונה מרוב היוניים - לרוב היא חיה בזוגות ולא יוצרת להקות גדולות כפי שעושים יוניים רבות אחרות. עם זאת, כשלא בעונת הקינון, ניתן לראותה מתכנסת בקרבת מזון באזורים שופעי מזון.
ואפרופו מזון, הצוצלת ניזונה בעיקר מגרעינים, זרעים, צמחים וחרקים זעירים, כשתנועה מהירה וקצובה של כנפיה מאפשרת לה לעוף בקלות ולחמוק מטורפים ופרעות.
כלומר, הצוצלת מובחנת בעיקר בהמייה הייחודית והמשעשעת שלה, שמזכירה גיחוך, בשיעור הקינון הגבוה שלה לאורך השנה, וביכולת ההסתגלות המרשימה לסביבות מחיה מגוונות, כולל לבתי אדם. כל אלה הופכים אותה לציפור מעניינת מבחינה אורניתולוגית ולחלק חיוני ופעיל מהמערכת האקולוגית המקומית.
הנה הצוצלת, היונה הצוחקת:
https://youtu.be/PdVCiLSCD3w
עובדות מעניינות על הצוצלות:
https://youtu.be/LIicMfPjAIM
צוצלת בחוץ (ללא מילים):
https://youtu.be/4Huqx0mSKCU
והקול של הצוצלת:
https://youtu.be/mb7N9hbQzWw
