הקיץ (Summer) היא העונה הכי חמה במהלך השנה. השמש בקיץ זורחת גבוה בשמיים ונעשה מאד חם. הימים ארוכים יותר והשמש שוקעת מאוחר. עצי הפרי בקיץ מכוסים בשלל פירות קיץ בשלים וטעימים. ובקיץ גם מגיע החופש הגדול והולכים לים, או נוסעים לחופשה עם המשפחה.

הקיץ הוא העונה שבה פונה האזור שבו אנו חיים אל השמש. בעונות אחרות פחות חם אצלנו, לאחר שהסתובב כדור הארץ לכיוון אחר ואיננו פונים לכיוון השמש.


הנה הקיץ האנגלי בקורנוול:

https://youtu.be/OqkZRR68-IM


סרטון קפיצות זמן של קיץ באלסקה:

https://youtu.be/dTKrNViGGJU


ושיר באנגלית על מה שעושים בקיץ:

https://youtu.be/u_1Y3ogkPDg

חַמְסִין (Khamsin) היא תופעה של חום קיצוני שנובע משקעים ברומטריים, שנעים לעתים בצורה של רוח מדברית חמה ויבשה, ממדבר סהרה לכיוון מזרח, לאורך חופי הים התיכון הדרומיים.

אחת הסובלות העיקריות מהחמסין היא מצרים. במדינה זו מביא אתו החמסין הרבה אבק וחול ממדבר סהרה. במהלך החמסין המצרי עולה הטמפרטורה עד 20 מעלות צלזיוס, למשך זמן קצר והרוחות מגיעות למהירות של 140 קילומטרים לשעה.

המילה "חמסין" מקורה באמונה של הערבים, שהיא אגב לא מבוססת, שמספר ימי החמסין בשנה הוא חמישים (בערבית "חמסין יום"). מכאן הן "רוחות חמישים הימים", או פשוט "רוחות החמישים".

ואגב, אם חשבתם שיש לנו חמסין בישראל, כדאי שתחשבו שוב. אמנם כולנו מכנים כאן את החום הכבד של הקיץ בשם חמסין, אך למעשה אנו סובלים ממשהו אחר - שָׁרָב. החמסין הוא העונש של אזורים אחרים במרחב...


הנה רוחות החמסין בקהיר:

https://youtu.be/vqFhSnTqsLM


סבתא סעדה מקטרת על החמסין (עברית):

https://youtu.be/qbiChL1AHhQ


והסטנאפיסט שחר חסון חדבר על החום ומזג האוויר (עברית):

https://youtu.be/_oiQufWUOzc

אבטיח הוא אחד הפירות המבלבלים ביותר. הוא אמנם בריא ומלא בליקופן שטוב לבריאות, אבל הוא גם כיפי, קייצי וטעים להפליא.

כשהוא טעים.

כי המרחק במראה שבין אבטיח מתוק וטעים להפליא, לבין עמיתו חסר הטעם או החלבי להכעיס, כמעט ולא קיים.

לכן מדענים וטכנולוגים מנסים כבר שנים למצוא את הנוסחה לאיתור אבטיחים טעימים ומתוקים. סטודנטים בטכניון פיתחו בזמנו אפליקציה שמזהה בשביל המוכרים את איכות האבטיח, מבלי שיצטרכו לפתוח אותו "על הסכין".

אנשי תוכנה ומפתחים ישראלים אף פיתחו אפליקציית אייפון המאבחנת את טעם האבטיח לפי הגובה המוסיקלי של הנקישה עליו. כן, לפי ה-pitch שהוא מפיק בהקשה עליו יודעים. הלקוח נוקש על האבטיח והאייפון מנתח ואומר לו עד כמה האבטיח בשל ומתוק.

ועדיין, מסתבר שאנשי באסטות האבטיחים והמוכרים בשוק עושים זאת טוב יותר מהאפליקציות וכלי ה-AI שפותחו לשם כך.

אמנם בישראל נחשבים אבטיחי חצבה בדרך כלל לבחירה העדיפה ולרוב הם הצלחה מבחינת הטעם, אבל עדיין נותרה האבחנה בין הטובים שביניהם והטובים יותר ובכלל - איך לבחור בין אבטיחים מזנים אחרים.

לבחירת אבטיח טוב נוהגים להקפיד על הכללים הללו:

- בהקשה עליו הוא משמיע קול מלא ולא עמום (כמו על עץ מלא). צליל גבוה יחסית. שימו לב - לא חזק אלא גבוה. מוסיקלית!

- רצוי צבע צהוב באחד הצדדים (זה היה הצד התחתון שנגע באדמה).

- חפשו אבטיח שהגבעול שלו יבש ומסביבו צבע ירוק חזק.

- אבטיח מבריק ולא גמיש אלא קשה.

- קנו אבטיח שריחו דומה מעט לריח של מלון.

- לא לקנות אבטיח עם פגיעות, רקבובית או נקודות רכות - רק אחד ללא סדקים.

- לא לקנות אבטיחים לבנים או ירוקים בהירים או קשים במיוחד! - הם לא בשלים.

- כמובן שכדאי, אם אפשר, לבקש לטעום - "על הסכין".


כך בוחרים אבטיחים טובים בעולם האמיתי:

https://youtu.be/5JCQbwj0Kso


אפליקציה לבחירת אבטיחים בבקשה:

https://youtu.be/oIpK6PkpxZI


3 נקישות שאמורות לאבחן את מתיקות האבטיח:

https://youtu.be/FTMT6o-STfg


ובכל זאת - צהוב מיושן ממש הוא הוכחת בשלות טובה:

https://youtu.be/58yvzPA3_m8


ושיר שיזכיר איך לבחור אבטיח (עברית):

https://youtu.be/9RVYCNR3TdI

בקרבת הקוטב הצפוני יש מקומות שבהם השמש זורחת בתקופות מסוימות לאורך כל היממה. כך למשל בעונת הקיץ, שאין בה לילה, השמש נראית כאילו היא מלווה את האופק מכל הכיוונים שלו ומשלימה 360 מעלות (כמובן שמי שאחראי לסיבוב הזה של השמש הוא דווקא סיבוב כדור הארץ). התופעה מכונה "שמש חצות", שפירושה שהשמש זורחת בשמיים גם באמצע הלילה.

מי שחווים את התופעה של שמש החצות בכל קיץ הם תושבים של מדינות צפוניות כמו צפון-קנדה, גרינלנד, לפלנד, פינלנד, רוסיה, צפון איסלנד ואלסקה.

אגב, במהלך עונת החורף חלה באותם אזורים התופעה ההפוכה היא "ליל קוטב" - יממות שלמות של חושך. "ליל קוטב" מתרחש כשהשמש מסתתרת מתחת לקו האופק, במהלך כל שעות היממה.


הנה מסלולה של "שמש חצות" בשמיים:

http://youtu.be/ZZcafg-meJA


וצילומים נפלאים של שמש החצות:

http://youtu.be/ndlQNicOeso

שָׁרָב היא תופעה של גלי חום ויובש כבדים, שאנו מכירים היטב. השרב קורה גם בישראל, אך הוא רווח בארצות רבות בצדו הדרומי של הים התיכון. הוא מתרחש בתקופות המעבר מהחורף לאביב ואל הקיץ ובמעבר מהקיץ אל הסתיו.

שגיאה רווחת היא הבלבול בין חמסין לשרב. כשאנו אומרים בארץ שיש חמסין וחווים חום ויובש, אנו מתכוונים בעצם ל"שרב". החמסין הוא משהו שאין בישראל. זוהי רוח שבאה ממדבר סהרה (ראו באאוריקה בתגית "חמסין").

תנאי השרב ברורים. מבחינת תנאי מזג האוויר, נהוג להגדיר בישראל שני תנאים שהופכים יום לשרבי:

1. הלחות היחסית הממוצעת פחותה מ־50% בחוף ו-45% בהר (בשרב כבד הלחות היחסית בחוף נמוכה מ-30% ובהר נמוכה מ-20%).

2. הטמפרטורה עולה בתוך מספר ימים בשיעור של 10 מעלות צלזיוס ויותר.

מקור המילה שָׁרָב הוא תנ"כי. למשל בספר ישעיהו מט, י נכתב "לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ".


הנה השרב והשריפות שנגרמות ממנו לא פעם:

https://youtu.be/ptOxrLAZ5-4

"חכם בשמש" זוהי התנהגות נכונה בשמש, שנועדה כדי להימנע ממכת שמש. אותיות המילים משמשות גם ראשי תיבות לדברים החשובים ביותר שיש לזכור כשנמצאים בשמש, כך שיהיה לילדים קל לזכור ולשנן אותם:

ח - חיפוש צל

כ - כובע

מ - משקפי שמש


ב - ביגוד (המגן מפני השמש)

ש - שעות (שעות שהייה בטוחות בשמש)

מ - מסנן קרינה

ש - שתייה


הנה הדרכים להתמודד עם השמש (עברית):

https://youtu.be/AwyiuznByx8


החכמים בשמש (עברית):

http://youtu.be/jp_4Atvr6MA


אחד שלא יודע (עברית):

http://youtu.be/VUeskxCnMz0


שיר החכמים בשמש (עברית):

http://youtu.be/eOLt8Y7ac6k


והמון מחוכמתם של גור ואוח, הנזהרים בשמש (עברית):

http://youtu.be/iIJVjMi2uzs

באמצעות ההזעה גוף האדם פשוט מקרר את עצמו. הזיעה, נוזל שרובו מים, נוצרת בגוף מופרשת דרך נקבוביות קטנות שנקראות בלוטות הזיעה. בלוטות ההזעה נמצאות על פני עורנו.

אבל כיצד בלוטות הזעה מקררות את הגוף?

ובכן, כשחם לנו מתריעים חיישני החום בגופנו ומערכת העצבים מעבירה הודעה על כך לחלק במוח הקדמי שאחראי על הטיפול בעניין - היפותלמוס. ההיפותלמוס שרגיש לחום שולח הוראות לאזן את הטמפרטורה (חום הגוף) בדחיפות. בלוטות ההזעה גם הן מקבלות את ההוראות מההיפותלמוס והן מתחילות מיד בהפרשת זיעה לעור. וכאן מתחיל תהליך הקירור האמיתי - ההתאיידות של הזיעה הנוזלית מהעור גורמת לקירורו של הגוף והגוף פחות חם ופחות מוטרד מהטמפרטורה המעיקה שמסביב.

המדהים הוא שהזיעה מצננת את הגוף האנושי אפילו בטמפרטורות הגבוהות מאד של המדבר. בן אדם יכול להמשיך לתפקד אפילו בתנאי חום קשים, בניגוד לכל היונקים האחרים.

טיפ
===
כדאי לדעת שבחום קיצוני מפריש גוף האדם עד ארבעה ליטר זיעה בשעה! - לכן אנו צריכים לשתות המון ביום חם והרבה ביום קיץ רגיל.


כך פועלות בלוטות הזיעה ומסייעות לגוף לקרר את עצמו, כשאת כל התהליך מנהל המוח שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/fctH_1NuqCQ


כך פועלת הזעה אצלנו והסיבה שריח הזיעה רע (עברית):

https://youtu.be/WHx8LjDrqoI


על הזעת היתר הבעייתית (עברית):

https://youtu.be/P8tSz7QD5d0


והטיפולים בהזעת יתר (עברית):

https://youtu.be/pmBgbXIUUTQ

קמפינג (Camping) הוא בילוי של לינה בטבע ושהייה למשך כמה ימים בסביבה נקייה מרעש, עשן והמולה.

בקמפינג נוהגים אנשים, זוגות, חבורות וומשפחות להיזרק בטבע עם אוהלים שהביאו מהבית.

הנופשים בקמפינג נוהגים להביא איתם צידה, מדליקים מדורה ומכינים קפה בעזרת גזייה ומשקיעים בהכנת מאכלים פשוטים בטבע.

לא פעם הקמפינג יהיה בסמוך לאגם או חוף ים מבודד. במדינות רבות בעולם יש מתחמי קמפינג ובהם חונים ומקימים את האוהל והמקום מספק מקלחות ושירותים, לצד צרכניה ושמירה על הנופשים.

זו חוויה נהדרת למי שחיים בעיר ורחוקים ביום יום מהסביבה הטבעית. מתנתקים קצת מהמזון המהיר ומשליחי המסעדות, מהקצב המטורף ומהמולת העיר. אלה מתחלפים לזמן מה ומפנים את המקום לטובת עצים, בעלי חיים, פרחים, שמיים זרועי כוכבים וחביתה עם סלט.

הכלל כאן ברור. לקמפינג לא באים כדי להתפנק. הלינה באוהל חסרה את המזגן והמקלחת המפונפנת ומאיך לדעת שזה סוג של נופש, הממיר את התפנוקים בחוויות.

חוויות של טבע, אוהל, שק שינה והרבה זמן ביחד עם אנשים ששמחים לבלות איתם.


זו האווירה בקמפינג (עברית):

https://youtu.be/pO9HgGNROwY


ילדה שמבלה שבועות ארוכים בקיץ, על שפת הים (עברית):

https://youtu.be/_dPKoR5frFY


המצאות קמפינג שוות (עברית):

https://youtu.be/ViQ-Aabydz0


יש מי שבאים במכונית קמפינג שכזו:

https://youtu.be/GIG9P0lB1iA


כשגיא הוכמן המצחיק מגיע לקמפינג (עברית):

https://youtu.be/hJ06E5psC_s


בואו ללמוד איך עושים קמפינג (עברית):

https://youtu.be/cmRXKaGg2P8?long=yes


מה אוכלים בקמפינג (עברית):

https://youtu.be/JcsQ9YTsm_Y?long=yes


וכך עושים קמפינג בתקציבים שונים (עברית):

https://youtu.be/lN0CJoP9qyE?long=yes

עונת הנדידה של הציפורים חוזרת פעמיים בשנה. הפעם הראשונה היא כשנודדות הציפורים בסתיו - מהאזורים הצפוניים והקרים של כדור הארץ, כמו צפון אירופה - אל הארצות הטרופיות והחמות של אפריקה. עונת הנדידה השנייה היא בכיוון ההפוך.

כשמגיעה עונת האביב, עושות הציפורים את דרכן צפונה, אל הארצות הצפוניות. בארצות אלה האקלים נעים יותר בקיץ. באירופה המתחממת יהיה לציפורים קל יחסית למצוא שפע של מזון טבעי, במהלך כל תקופת הקיץ.


כך נראות הציפורים הנודדות:

https://youtu.be/nZSkitrLE34


נדידת הציפורים והנופים שנגלים להם מלמעלה:

https://youtu.be/vpnhtQwq0Ug


וראו את הנדידה המרשימה של הציפורים:

https://youtu.be/FdE48YSu7ww

בכל סתיו, לקראת החורף, נודדות הציפורים אל הארצות הטרופיות והחמות של אפריקה ודרום אמריקה. אקלים טרופי מבטיח לציפורים חורף חמים, נעים ומלא במזון ולא חורף מושלג, קר מאוד ודל במזון כמו החורף של אירופה וצפון אמריקה הקרות.

עם בוא האביב נודדות הציפורים בכיוון ההפוך - צפונה. הן עפות אל הארצות הצפוניות, שבהן האקלים נעים יותר בקיץ. יותר מזה, באירופה המתחממת יהיה לציפורים קל יותר למצוא בטבע מזון בשפע, מאשר באפריקה הלוהטת ודלת המזון בקיץ.


הנה מסע החורף של הציפורים (מתורגם):

https://youtu.be/Q-mMMpl_T80


המקומות שאליהם נודדות הציפורים בחורף:

https://youtu.be/ds2XFvSQzBg


בדרך הביתה באביב לאירופה הן עוצרות למנוחה אצלנו באגם החולה (עברית):

https://youtu.be/_JR9jA_eqZw


וכך גידל אדם משפחת עופות והחתים אותם ובבגרותם לימד אותם את מסלולי הנדידה (מתורגם):

https://youtu.be/Rxo-IbAF7kQ?long=yes

ככל שהר הוא גבוה יותר, כך יהיה קר בפסגתו. הקור על הפסגות הגבוהות ממשיך גם בקיץ ולכן השלג שעליהן אינו נמס במשך רוב הקיץ. בהרים רבים, השלג שעל הפסגות הוא "שלג-עד", כלומר שלג תמידי שלעולם אינו נמס.


הנה הרי האלפים של אירופה - הרים שהשלג אינו נמס לעולם:

http://youtu.be/xmWng5coA0A


הר קניה הקרוב לקו המשווה באפריקה ובכל זאת יש בו שלג לאורך כל השנה:

http://youtu.be/GeAbD8eIViY


וספארי בארץ החמה שמתחת להר קניה המושלג תמיד:

http://youtu.be/Rwr9Shp2FYQ

הצַּבָּר (Prickly Pear), בערבית סברס, הוא פרי משונה. מחד, הוא כל כך טעים ומתוק ומנגד, קוצני ומכאיב כל כך עד שהערבים השתמשו בו כגדר לשטחי החקלאות שלהם ושתלו צבר בגבולות השטחים, כדי למנוע כניסה של גנבים ואורחים לא רצויים.

קוצי הצבר נמצאים גם על העלים הבשרניים וגם על הפרי. הקוצים הללו מהווים אמצעי ההגנה של הצבר, כנגד פגיעה בו.

שמו העברי של הצבר בא על שום צבירת המים שהוא יונק ומגבעוליו המכילים הרבה מים, המסוגלים לקיים אותו לתקופות ארוכות.

על אף שמוצאו של הצבר מאמריקה, תכונותיו הפכו את שמו לכינוי לישראלים. ממש כמו הישראלים, המחוספסים וניצתים בקלות מבחוץ, אבל מלאי רגש ואחווה מבפנים, כך גם פרי הצבר העסיסי. מדובר בפרי שקוציו המכאיבים מקשים על אכילת תוכנו, אבל למי שמצליחים בכך, מובטח מעדן רך, טעים ומתוק להפליא.


הנה חקלאי שמגדל צברים מספר על הקקטוס המעניין הזה (עברית):

https://youtu.be/fWZN3jprpxA


כך קוטפים ואוכלים את פרי הצבר:

https://youtu.be/DsOix7iFvD0


קציר פירות הצבר:

https://youtu.be/sALAk2NOHu0


יש מי שמכינים מהצבר מיץ נהדר (עברית):

https://youtu.be/JrGu29JQN3M


ורבים בארץ מגדלים קקטוסים בגינה - הנה מישהו עם 5,000 מינים (עברית):

https://youtu.be/sQ3z40iM82E

הקור של החורף באירופה מקשה על הציפורים את חיפוש המזון. המזון בחורף אינו רב והימים לחיפוש המזון קצרים יותר (בחורף הימים תמיד יותר קצרים). לכן הציפורים נודדות בסתיו בהמוניהן לארצות החמות של אפריקה.

מדובר בלהקות עצומות של ציפורים נודדות, מיליארדים בכל שנה. רק בעונת האביב הן יעשו את הדרך בחזרה לאירופה המתחממת ובה ימצאו שפע של מזון טבעי, במהלך כל תקופת הקיץ.


על נדידת הציפורים בישראל (מתורגם):

https://youtu.be/Q-mMMpl_T80


ישראל היא תחנה קבועה לציפורים הנודדות במהלך נדידתם (בעברית):

https://youtu.be/18aK3Vef_ks?t=22s


ובואו לנדוד עם הציפורים בסרטון הבא (מתוך הסרט "La Peuple Migrateur" באנגלית: "winged migration"):

http://youtu.be/Q40h8dPmgwQ

עונות השנה (The Seasons) נוצרות בשל סיבוב כדור הארץ מסביב לשמש. היות שכדור הארץ נוטה על צידו, בכל שלב במהלך השנה מקבל חלק אחר בו את הקרינה החזקה של השמש ושורר בו קיץ. הצד השני עובר באותו זמן חורף.

משום כך, כשאצלנו בצד הצפוני של כדור הארץ, חורף, במקומות שנמצאים בצד הדרומי של הכוכב שלנו, כמו אוסטרליה ואפריקה, יש קיץ. כמובן שזה גם עובד הפוך - בזמן הקיץ אצלנו, יש במקומות הללו חורף.


הנה הסבר יפה על הגורמים לעונות השנה (מתורגם):

https://youtu.be/DD_8Jm5pTLk


על סיבובי כדור הארץ סביב עצמו וסביב השמש המייצרים את ארבע העונות (עברית):

http://youtu.be/O9mabDj508Y


הסבר באנגלית לארבע העונות:

https://youtu.be/D6yQ8-M8rmU


כך זה נראה בכדור הארץ, עם שינויי העונות במשך שנה:

http://youtu.be/cDed5eXmngE


והנה הסבר יפה של מורה מעולה, על הזווית בה נמצא כדור הארץ ביחס לשמש ויוצאת את עונות השנה (עברית):

https://youtu.be/t7fkR_9ti4g?long=yes

נשמע שהגלמפינג (Glamping) הוא כיום בכל מקום על פני הגלובוס. אנשים רוצים ללון בגלמפינג, מספרים על גלמפינג ושואלים על גלמפינג, אבל מה זה בדיוק גלמפינג או אולי מה לעזאזל ההבדל בין גלמפינג לקמפינג?

אז הגלמפינג הוא שדרוג של הקמפינג הקלאסי, בו נהגו אנשים ומשפחות להיזרק בטבע עם אוהלים שהביאו מהבית, קצת צידה לדרך ומדורה או איזו גזייה לעשות קפה ומאכלים פשוטים.

וכמובן, שמיים זרועי כוכבים וטבע שמקיף אותך כמו אח.

גלמפינג לעומת זאת, מציע חוויית קמפינג מהודרת, מפנקת ויוקרתית. קמפינג שהוא גלאם. נוצץ. קמפינג של הביוקר, אבל עדיין עם קרבה לטבע, שקט, אוויר צלול וחיבור לסביבה.

הנוחות כמו במלון, אבל בלי להתנתק ולהיסגר בחדר מבודד מהסביבה.

בגלמפינג, חיבור של המילים "Camping", בעברית "מחנאות", עם "Glamorous", באנגלית "זוהר, מפואר".

אפילו לא ברור שמדובר יהיה בהכרח באוהל. יהיו כאלה עם ביתנים מיוחדים שהמיוחדות שלהם או לפחות המיקום בו הם ניצבים מושכים ללון בהם.

טרנד הגלמפינג העדכני, שהחל באירופה והתפשט לעולם כולו, תוך צמיחה משמעותית בתקופת הקורונה. בצפון אירופה, למשל, יש בועות שקופות המאפשרות לישון ולהביט מהמיטה בשלג היורד מלמעלה או בזוהר הצפוני. באסיה ובאפריקה מוצעים אוהלי יורט מפנקים ואוהלי מותרות, במקומות מסוימים זה יהיה אוטובוס, קרון או אפילו מטוס, שבעליו הציבו אותם בטבע והם הפכו למקום לינה בוטיקי.

הגלמפינג, בניגוד לפשטות של הקמפינג, מציע נופש בטבע, אם באוהל אז מפנק ומצויד בכל הדברים שנחוצים כדי להרגיש טוב, כמו במלון ולא פרימיטיבי מדי. כי פרימיטיביות לכמה ימים היא מקסימה אבל יש אנשים שפשוט לא מסוגלים לחזור כל כך רחוק אחורה בזמן.

בכל מקרה, אם ברמה גבוהה מדובר, אז מתחמי הגלמפינג מתחרים ביניהם בלהציע את הפינוק המירבי שבטבע.

ויש בהחלט רמות שונות של פינוק. מתאורה, Wifi והמיטה שתמיד תהיה רכה, דרך גלמפינג במדינות קרות או חמות מדי שיציע באוהל מיזוג, שמקרר בקיץ ומחמם בחורף ונותן הרגשה טובה בלילה ומרעננת בבוקר ופחות כזו שמזכירה את האוהל מהמילואים.

חלק מהנופשים אולי לא, אבל רבים מחפשים בגלמפינג את החדר שהשאירו מאחוריהם במלון בחופשה הקודמת. ואכן, אוהלי הגלמפינג כוללים לא פעם גם ריהוט, טלוויזיה, פרקט, מקלחת מפנקת ושירותים על רמה.

חלק משירותי הגלמפינג יוסיפו ויציעו גם טיפולים משלימים וחוויות יוקרה, החל מטיולים בסביבה וחוויות ספורט ועד יוגה, מדיטציה, ארוחות למיטה וכדומה.


הנה חווית הגלמפינג (עברית):

https://youtu.be/vWfAk4BQ0wg


הישראלים שמתאהבים בגלמפינג (עברית):

https://youtu.be/p9028s8wheY


אוהל גלמפינג ציורי:

https://youtu.be/d2Huft0uVbE


גלמפינג במדבר הירדני:

https://youtu.be/4QfmkN2J7_E


גלמפינג הררי בגאורגיה:

https://youtu.be/rColL0WOL8I


גלמפינג בשלג:

https://youtu.be/M2yYduZJp1k


גלמפינג במלונות בועה בעולם:

https://youtu.be/ONrSOQ_CJ7M


יש גם מתחמים שהם בין קמפינג לגלמפינג (עברית):

https://youtu.be/GwdK-kRCwX0


ועוד אתרי גלמפינג מעניינים בעולם (עברית):

https://youtu.be/_bjMSbAP30M?long=yes

במפעל הגלידה או במכונת הגלידה מכינים את הגלידה מחלב, סוכר ועוד מרכיבים של טעם ואז יוצקים אותה לאריזות גדולות או קטנות, או לגביע, שאליו מוסיפים לא פעם כל מיני תוספות שאנחנו אוהבים.

גלידה אפשר להכין גם בבית או בגלידריות קטנות וטעימות, אבל גם במפעל יודעים להכין טעמים רבים ומוכרים לכולם.


כך מייצרים מוצרי גלידה שונים:

https://youtu.be/M-h2v94eeAc


הכנת הגלידה עצמה במפעל:

https://youtu.be/WjTL00yywF4


ייצור מעדני גלידה בשנות ה-50:

https://youtu.be/ha6K4j4AAt4


האם כך התפתחה הגלידה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/vjjq_1H1RBE


מייצרים את הארטיקים והגלידות:

https://youtu.be/va0F2e1TE8E


וביקור במפעל הגלידות של בן אנד ג'ריז (עברית):

https://youtu.be/SrKZ5taDipg

"היום הראשון של החורף" המכונה גם "יום ההיפוך החורפי" הוא כינוי ל-21 בדצמבר, התאריך מציין את תחילת החורף בחצי הכדור הצפוני על פי הגדרה אסטרונומית.

כדור הארץ מסתובב סביב צירו סיבוב אחד בכל יום סיבוב אחד ממזרח למערב. אורך סיבוב זה הוא "יממה" אחת - יום ולילה.

"אורך היום" - הוא הזמן מהזריחה עד השקיעה, "אורך הלילה" הוא הזמן מהשקיעה עד הזריחה.

לאורך השנה אורכי היום והלילה אינם קבועים, כך שישנם ימים בשנה ש"אורך היום" שלהם, גדול מ"אורך היום" של ימים אחרים. תופעה זו נגרמת בגלל נטיית כדור הארץ סביב צירו ביחס למישור התנועה שלו סביב השמש.

ב-21 בדצמבר, "היום הראשון של החורף", מתרחשת תופעה מעניינת: בחצי הצפוני של כדור הארץ, יום זה הוא היום הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר בשנה. ומיום זה ואילך הימים מתחילים להתארך והלילות להתקצר.

בחצי הדרומי של כדור הארץ, יום זה הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה, ומיום זה ואילך הימים מתחילים להתקצר והלילות להתארך.


הנה תנועתו של כדור הארץ סביב השמש (מתורגם):

https://www.youtube.com/watch?v=WdioxH4m5T0


והשיר "חורף" שמבצע גידי גוב (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=Y5bbt872LA0

ההיסטוריה של הסנדלים (Sandals) קשורה קשר הדוק להתפתחות הציוויליזציה האנושית ולאבולוציה של הנעל.

בסנדלים השתמש האדם במשך אלפי שנים, עוד מימי קדם. העדויות לשימוש בהם מתחילות כבר מתרבויות העולם העתיק. הם מרבים להופיע באיורים עתיקים ואינספור שרידי סנדלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות.

השתמשו בהם באימפריות כמו אלה של מצרים העתיקה, יוון ורומי.

הסנדלים המוקדמים ביותר היו סוליות שטוחות ופשוטות שיצרו הקדמונים מחומרים כמו עורות בעלי חיים, עשב ארוג או קליפות. אלה הוצמדו לכפות הרגליים בעזרת רצועות עור, חבל או חוט.

הסוליות שימשו בעיקר להגנה מפני משטחים חמים או גסים, אך גם מטעמי היגיינה במקומות חוליים או בוציים.

בימי המקרא הסנדלים הם מה שמכונה בתנ"ך נעליים. לעברית תגיע המילה "סנדל" מהשפה היוונית. הסנדלים, מכל מקום, ננעלו אז עם חבל או עם רצועת עור שנמתחה לאורך כף הרגל.

סנדלים במצרים העתיקה לבשו כולם - גברים ונשים כאחד, מפשוטי העם ועד בני משפחת המלוכה. סנדלי האצבע שנמצאו בקברו של תות ענח' אמון, היו מעור, שעליו שובצו אבנים טובות ורקעו ריקועי זהב.

הסנדל העתיק מעוטר לא פעם בעיטורים, קישוטים ועיצובים מורכבים, כשיש הערכה ליופי ולאסתטיקה העיצובית של הסנדלים.

היוונים והרומאים הקדמונים נועלים גם הם סנדלים, כשהסנדלים שלהם לרוב משוכללים יותר, שימושיים ומעוצבים כחלק מהאופנה.

האלים והאלות היוונים תוארו לא פעם כשהם נועלים סנדלים מעוטרים בעיצובים דקורטיביים, אזרחים רגילים, לעומתם, נעלו סנדלים פשוטים יותר עשויים מחומרים כמו עור או בד ארוג.

סנדלי עור שימשו גם אצל חיילים רומאים. הם השתמשו כבר בסנדלים חזקים, בעלי סוליות עור עבות וניטים או מסמרי מתכת, שחיזקו אותם. המסמרים הללו הגדילו את האחיזה של הסנדל במשטחים חלקים ובנוסף גם סייעו להגביר את קול הצעידה של החיילים, "קלאנק, קלאנק", כשהם צעדו או תקפו את האויב.

באירופה של ימי הביניים, כמו בתחומים רבים, הסנדלים יוצאים מהאופנה, שגם היא נחלשת לטובת שימושיות פשוטה ועוני השורר בה. את הסנדלים מחליפות אז נעליים סגורות ומגפיים.

במקומות ואזורים אחרים בעולם, כולל באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, ממשיכים להשתמש בהם. הם עונים על הצורך האנושי לאיוורור הרגל במקומות עם אקלים חם הרבה יותר.

במאה ה-20, הסנדלים חוזרים בגדול וחווים פריחה מחודשת ופופולריות עצומה. במיוחד היא בולטת החל משנות ה-60, כחלק מהתנועה של ההיפים. הסנדל משתלט עוד יותר גם בשנות ה-70 הבוהמיינית. בארץ הופכים אותם בני הקיבוצים לסמל של הצבר שחורש את הארץ והסנדלים התנ"כיים הופכים ואופנתיים.

בניינטיז מגיעות התפתחויות חדשות. חומרים חדשים, חזקים ועמידים מבעבר בפני מים, כמו גם הסקוץ' המאפשר סגירה ופתיחה נוחים בהרבה, מאפשרים לסנדלים להפוך נוחים, צבעוניים ואופנתיים מאי פעם.

משם הופכת הפופולריות של הסנדל לעולמית. הם הבחירה הפופולרית והפרקטית ביותר למזג אוויר חם ולאירועים מזדמנים ולא מחייבים.

הסנדלים ננעלים היום על ידי אנשים בכל גיל ולכל צורך. מכפכפים לים ועד לסנדלי טיולים עמידים במיוחד, מסנדלי יום יום פשוטים וסנדלי מעצבים יוקרתיים - הסנדלים של היום זמינים במגוון אינסופי של סגנונות, עיצובים, חומרים ושימושים ולמבוגרים שבינינו הם גם סוג של הצהרה אישית וביטוי עצמי למי שהם חשים שהם - לא רשמיים, לא כבדים, צעירים לנצח.


כך מייצרים סנדלים לטיולים (עברית):

https://youtu.be/I1hmNfl54gY


הסנדלים הרומיים נעשו מעור כך:

https://youtu.be/gC-Cu73TjY4


סנדלי הטיולים שלנו הם ממש לא רעים:

https://youtu.be/RqBMfZVuCLc


והסנדלים המשעשעים של אנדרדוס (עברית):

https://youtu.be/YazsxvoJc7I

הסיבה לחילופי העונות מורכבת מכמה דברים:

כדור הארץ מסתובב סביב צירו, מה שגורם ליום והלילה.

כדור הארץ מסתובב סביב השמש. זה יוצר את מחזוריות השנים, כיוון שסיבוב סביב השמש אורך 365 ימים.

כדור הארץ נוטה על צידו. משום כך בכל שלב במהלך השנה מקבל חלק אחר בכדור הארץ את הקרינה החזקה של השמש ושורר בו קיץ.


הנה עונות השנה והסיבה לקיומן (עברית):

http://youtu.be/O9mabDj508Y


הסבר לארבע העונות:

https://youtu.be/D6yQ8-M8rmU


ושיר ללימוד עונות השנה באנגלית:

https://youtu.be/ksGiLaIx39c

האגדה מספרת שילד בן 11, פרנק אֵפֵּרְסוֹן שמו, שכח ערב אחד על המרפסת של ביתו כוס עם משקה ממותק ובתוכה מקל שבו ערבב את התרכיז שבה. זה היה לילה קר במיוחד וכשהוא התעורר בבוקר הוא מצא שם קרטיב ביתי. זה היה סטארטאפ!

גם אם אותו אפרסון המציא לעצמו את הסיפור של המרפסת והקרטיב, העובדות הן שבשנת 1923 הוא רשם פטנט על ההמצאה ההיא והחל למכור זיכיונות לכל מי שרצו לייצר קרטיבים ולשווק אותם בשם "פופסיקל".

העסקים פרחו ואפרסון הנמרץ החל להרוויח כסף רב. הקרטיב הקר להט כמוצר ונמכר בכל פינה. אבל הבוננזה העסקית הזו לא המשיכה זמן רב. פחות מ-6 שנים לאחר מכן, בעקבות קריסת הכלכלה העולמית ב1929 והשפל הגדול שיתחיל בעקבותיה, נאלץ אפרסון פושט הרגל למכור את זכויותיו על הפופסיקל, פטנט ומותג הקרטיב המכניס שלו.

כל אלו לא הפריעו לקרטיב עצמו להפוך ללהיט ענק בכל העולם. כל ילד על הגלובוס ליקק בהתלהבות את הגלידה על מקל.

בעברית, אגב, המוצר הזה קיבל את השמות "קרטיב" או "ארטיק", קיצור מגניב על המילה "Arctic", כינוי באנגלית לקוטב הקר.

בשנות ה-70 מכרו אפילו קרטיב עם שני מקלות, שיכולת לשבור ולתת חצי ממנו לחבר. כנראה שהיצרנים הפסיקו אחרי שגילו שזה הקטין להם את המכירות, ארטיק אחד במקום שניים...

באמריקה של שנות ה-90 הדפיסו על המקלונים חלקים של ציור ומי שהיה מרכיב משהו כמו רשמקול או אופניים היה זוכה בהם.


הנה סיפורו המצאתו של הקרטיב הראשון בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/yA00JNZYu7k


עוד על המצאת הקרטיב:

https://youtu.be/ZAN69J6ZiQw


ועם השנים יוולד גם מוכר הארטיקים שבחוף (עברית):

https://youtu.be/lLuZj2A4wDA

מה הייתם מעדיפים בחופשת הקיץ? - לבלות ברחוב בחושך, כשקצת מפחיד יותר ובטח רואים פחות טוב ואנו עלולים למעוד או לקבל מכה מיותרת, או בשעות האור - כשרואים היטב ויכולים גם להיזהר ממכוניות וטיפוסים חשודים?

אם הבחירה שלכם היא בשעות האור הרי ששעון הקיץ הוא בשבילכם. הוא אומר שבעונת הקיץ מקדימים את השעון בשעה וכך מחשיך יותר מאוחר ואנו יכולים לבלות יותר באור. כך הפעילות שלנו היא יותר בשעות האור ופחות בשעות החשיכה.

שעון קיץ, שרוב מדינות העולם מנהיגות אותו, הוא גם רעיון חסכוני בחשמל, כי כשיש לנו יותר שעות אור, אז פחות מדליקים נורות חשמל. ולא רק בבית, אלא גם חשמל ברחובות ובמקומות גדולים - הכל יותר מואר על ידי השמש וצורך פחות אנרגיה, מה שגם שומר על הסביבה. כך שילבו את מה שיותר נעים עם מה שיותר מועיל וקיבלנו את שעון הקיץ.

את הרעיון לקום שעה קודם כדי לחסוך אנרגיה הגה לראשונה הממציא והמדינאי האמריקאי בנג'מין פרנקלין. אך דווקא ניו זילנדי בשם ג'ורג' ורנון הדסון היה זה שבשנת 1895, הציע לשנות את השעון עצמו בחודשי הקיץ. אז הרעיון לא התקבל אמנם אבל כמה שנים אחר כך, בזמן מלחמת העולם הראשונה, החליטו ליישם אותו בגרמניה, בשל המחסור בפחם. מאז הוא הלך והתקבל וכיום הוא מופעל במדינות רבות בעולם.

אם רוצים לזכור בקלות את שינוי השעות בשעון הקיץ ושעון החורף, הרי שבקיץ (עם ק) השעון הולך קדימה ובחורף (ח) - אחורה.


הנה שעון הקיץ (עברית):

https://youtu.be/aEv7cQWNgZE


על שעון החורף (עברית):

https://youtu.be/lW9zrgEGelc


הסבר של העניין באנגלית:

http://youtu.be/84aWtseb2-4


וכתבה שמנסה לטעון ששעון קיץ גם מרגיז לפעמים:

http://youtu.be/s1IxaVAOj34?t=9s