זיהום רעש היא אחת הבעיות של החיים בעידן המודרני. החוקרים גורסים שרעש בעוצמה של מעל 60 דציבל מתחיל להפריע ולהטריד את מנוחתנו. מכשירים שונים ורעשי פיתוח ובניה גורמים למגוון רעשים שמקיפים אותנו ומטרידים בהתמדה. לעיתים קרובות נראה שאין מה לעשות בעניין, אבל מסתבר שיש.

למשל אוזניות שמבטלות חלק גדול מהרעש שחודר מבחוץ. שיטת הפאזה ההפוכה מאפשרת לבטל את הרעש זה ברובו.


הנה בעיית זיהום הרעש והאפשרויות המוכרות להתמודדות:

http://youtu.be/z7Dckph9Dhk

שיטת הפאזה ההפוכה לביטול רעשים:

http://youtu.be/VTx4JgYsW5s


השיטה הפיזיקלית לביטול רעשים:

http://youtu.be/Ien0UI8QTSo


ומסעדה שמותחת את הסועדים שלה במגפונים:

http://youtu.be/vlF_c6wdcCk

ידוע שרעש חזק יכול לגרום לפגיעה של ממש בשמיעה. וכולנו עלולים למצוא את עצמנו מבלים או עובדים במקומות רועשים שכאלה.

הרבה דברים יכולים לגרום לפגיעה בשמיעה. פגיעה כזו היא בלתי הפיכה ורצוי לעשות הכל כדי למנוע אותה.


#איך רעש גורם נזק לשמיעה שלנו?
רעש, קודם כל, מוגדר כקול לא נעים ולא רצוי. מעבר להיותו מטרד, הוא גם הגורם לנזק אמיתי לשמיעה ולבריאות. הנזק הזה נובע מה עוצמה של הרעש, מהחוזק של הרעש שנמדד בדציבל (dB), יחידות המדידה של רעש.

רעש מזיק הוא רעש בעוצמה של 85 dB ומעלה. חשיפה ממושכת לרעש כזה היא שמזיקה לשמיעה. אבל גם חשיפה לרעש פתאומי ומאוד חזק, דוגמת פיצוץ משמעותי או ירי לידינו, הם שגורמים לפגיעה בשמיעה.

לא חסר איפה להיפגע בשמיעה. אם זה במועדונים או בהופעות עם מוסיקה מוגברת שעולה על 100 dB, במפעלים עם רעש תעשייתי, בסביבות עבודה של רעש מטוסים בעל צלילים בתדרים גבוהים הפוגעים בשמיעה הכי מהר, במטווחים ותרגילים צבאיים שבהם יש ירי תותחים, טנקים או נשק קל - בכולם השמיעה נפגעת די מהר.


#מה בעצם נפגע כשנפגעת השמיעה?
הפגיעה הזו היא פגיעה במה שנקרא האוזן הפנימית. לעתים קרובות הנזק יהיה זמני ואנו שומעים צלצולים באוזניים או חשים באטימות של האוזן, לא שומעים דבר. אחרי מנוחה שקטה כשל עמה שעות זה בדרך כלל עובר.

הפגיעה הזו בשמיעה דומה באופייה לירידה בשמיעה בגיל מבוגר (פרסביאקוזיס), אלא שהיא מתרחשת בגיל צעיר הרבה יותר ובאופן מהיר ולא הדרגתי כמו שמתרחש אצל אנשים מבוגרים, המאבדים את השמיעה בהדרגה ובגילאים מתקדמים.


#איך שומרים על האוזניים?
אנו מכירים את אטמי האוזניים, אבל יש למצוא את היעילים יותר ולא את אלו שדוחפים לאוזניים ועדיין שומעים את הרעש, חלש יותר אבל עדיין חזק. אלה לא מספיק טובים.

יש גם אוזניות מיוחדות וחוסמות רעש. אלה מקובלות בעיקר במקומות עבודה עם סביבות רועשות עד כדי נזק לשמיעה.

אז יש אמצעים פשוטים ומוצלחים כדי להימנע מנזק לאוזן הפנימית ורק צריך לאמץ אותן ולהקפיד על שימוש אמיתי ולא מזדמן, בכל רגע בו הרעש משמעותי ומסוכן.


הנה הפגיעה של הרעש בשמיעה (מתורגם):

https://youtu.be/-R307w05iJc


מתופף שמספר על השמיעה שנפגעה מהרעש ומכשיר שמיעה שהחזירה אותה (עברית):

https://youtu.be/34YFSjIS7DQ


מנועים על קוליים של מטוסים כמו "צווחת הרעם" יכולים לייצר רעש קטלני (עברית):

https://youtu.be/9acmcGABiNM


תופעה נוספת שנגרמת מרעש היא הטיניטוס (מתורגם):

https://youtu.be/TnsCsR2wDdk


יש מקומות ואירועים שמזמינים נזק לאוזניים (עברית):

https://youtu.be/Jub9ZQtLsHk


איך שומרים על השמיעה בצבא למשל? (עברית)

https://youtu.be/O5BA916V8po


ולמה הרעש כל כך מזיק לנו (מתורגם):

https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes

כמו שיש מגבר, כדי שיגביר את הצליל, לפעמים היינו רוצים שיהיה גם "משקט" - מעין מתקן פלא שישתיק את הצלילים והרעשים שמסביבנו.

חברת "סילנטיום" עושה בדיוק את זה - היא מפתחת רכיב שיודע להשתיק רעשי רקע ולאפשר לכם לעבוד או לנוח באזורים רועשים.


הנה הדגמה של הטכנולוגיה להשתקת רעשים:

http://youtu.be/RzwU1PCabsQ


השימושים של הטכנולוגיה הזו:

http://youtu.be/6AHC35EMax0


השבב של Silentium ANC מודגם במהלך תערוכה רועשת:

http://youtu.be/dSIEfkSviXI


ואין שיר מתאים מזה כדי לחוות את השקט הטכנולוגי הזה (עברית):

https://youtu.be/MY_KmIxfiQA

הרעמים הם דוגמאות טבעיות להיווצרות של חשמל בטבע. מטען חשמלי שעובר בין העננים גורם לעיתים לפיצוץ חשמלי, שאנו רואים היטב והוא הברק.

גלי האוויר הלוהטים שנגרמים מהפיצוץ הזה מתנפצים ברעש אדיר ויוצרים רעש פיצוץ שאנו קוראים לו רעם.

גם בבית עלול להיווצר לעיתים קצר חשמלי. פעמים רבות, גם בבית וכשהקצר החשמלי גדול, הוא דומה לברק ונשמע כמו רעם קטן. יש בו רשף של אור ורעש של פיצוץ זעיר.

מכאן אנו לומדים שככל שהפיצוץ הוא גדול, הרעש של הרעם שהוא יוצר יהיה גדול ומפחיד יותר.


הנה הסבר על הרעם:

http://youtu.be/0RpNuXP7XBw?t=3s


הרעם בהקשר של הברק (מתורגם):

http://youtu.be/HkSWuoF9_NM


ומטוס "צווחת הרעם" שיצר בום על קולי שלא נגמר וליטרלי פוצץ מוחות של אנשים (עברית):

https://youtu.be/9acmcGABiNM

מוסיקה קונקרטית, או בצרפתית "מוזיק קונקרט", היא מוסיקה שמופקת מרעשים וקולות שהוקלטו ועובדו באולפן ההקלטות. חומר הגלם של סגנון מוסיקלי זה הם צלילים ורעשים יומיומיים שהמלחין מצרף ומעבד באופן מוסיקלי ועל פי צורה שקבע.

המוסיקה הקונקרטית היא מצורות ההלחנה המודרניות והקשות ביותר להאזנה. היא ביטוי נוסף לאוונגרד - סגנון אמנותי פורץ דרך ושובר מוסכמות. מרבית המאזינים התקשו להאזין לצירופי הרעשים והחריקות, הצלילים והאפקטים שכללו יצירות קונקרטיות.

המלחינים המוכרים ביותר בסגנון זה היו המלחין הצרפתי פְּיֵיר בּוּלֶז והמלחין שמזוהה גם עם מוסיקה אלקטרונית, קַרְלְהַיִנְץ שטוֹקְהַאוּזֶן.


מטלה יצירתית
==========
נסו לייצר עם מכונת הרעשים שלמטה מוסיקה מעניינת שמבוססת על קולות רעש. תוכלו להעביר את מרכזי הרעש העגולים לפינות שונות והרעשים ישתנו בקומפוזיציה שלהם.
משסיימתם, השוו את שלכם לזו של החברים והצביעו של מי הכי מעניינת. בהצלחה!


הנה סרטון על המוסיקה הקונקרטית וכיצד פרצה למוסיקה המודרנית:

http://youtu.be/c4ea0sBrw6M


והיצירה "אפוסטרוף" של המלחין פייר שייפר:

http://youtu.be/q2o9VyuJSD4

מקל גשם (Rainstick) הוא כלי נגינה בצורת צינור חלול וארוך המפיק רעש של גשם.

מקל הגשם עשוי מעץ, לרוב מסוגים מסוימים של קקטוסים או ענפי במבוק. כיום יוצרים מקלות גשם גם מגלילי נייר דחוס או קרטון, תוך נעיצה בהם של מסמרים וקיסמי שיניים.

לא ברור לחלוטין מה מקורו של מקל הגשם. מרבית ההערכות מדברות על התרבות האצטקית, אך כלים דומים נמצאו באוסטרליה, בדרום אסיה ובאפריקה. השתמשו בו אז בעיקר לטכסי הורדת גשם.

צלילי מקל הגשם נובעים מקיסמים, או קוצי הקקטוס שננעצו דרך גוף העץ והוכנסו פנימה. את הצינור מלאו בשעועית יבשה או בחלוקי נחל. כאשר הופכים אותו הם זזים ופוגעים בקוצים שנעוצים בצדו הפנימי לאורך ומשמיעים קול המזכיר את צלילי הגשם היורד.


הנה מקל הגשם:

https://youtu.be/b32g5NvG9Qc


הסבר והדגמה של מקל גשם:

https://youtu.be/3Sb7OfXGhUE?t=28s


כך מפיקים צלילים ממקל הגשם:

https://youtu.be/riQNqpwXkvE


הנה מה שבתוך מקל הגשם:

https://youtu.be/8y_KR5mRpn8?t=30s


כך יוצרים מקל גשם לבד:

https://youtu.be/taQogj2YgvE

בשנים האחרונות מעידים רבים בעולם על רעשים מסתוריים שנשמעים באטמוספירה. הרעשים המוזרים הללו נותרו ללא הסבר מדעי או אחר. הם נשמעים כמו מעין חצוצרות חזקות המהדהדות ממרחקים. עדויות והקלטות שלהם מועלות ליוטיוב מכל רחבי העולם ואף על פי כן לא נמצא להם הסבר.

בין ההשערות שנזרקות לחלל יש הרואים בסערות סולאריות מהשמש, שמגיעות לשיאן בשנים האחרונות, את הסיבה לרעשים. אחרים תולים את מקור הרעש בליבת כדור הארץ ובשינויים בקוטב המגנטי הצפוני. בעלי האמונה מוצאים להן קשר לתנ"ך ולמיתולוגיה הנורדית.


הנה סרטון שמשמיע את הרעשים שנשמעים מהשמיים:

http://youtu.be/4JHAu5qDSgU


והנה הקלטות מקנדה:

http://youtu.be/FHi6LjKuNl4

מי היצור שעושה הכי הרבה רעש בעולם?
מיהו בעל החיים הרעשני על פני האדמה?


קוף השאגן הוא כנראה היצור המרעיש ביותר על פני האדמה. יש לו עצם גדולה בצווארו, שמגבירה את קול השאגה שהוא משמיע. את הצווחות שלו ניתן לשמוע עד למרחק של 3 קילומטרים!


הנה שאגות השאגן מרחוק:

http://youtu.be/-vxlnZ8BihI


עוד על שאגת קוף השאגן:

http://youtu.be/UdnwLX5m3G8


והשאגן ברגעים שקטים יותר בסביבתו הטבעית:

http://youtu.be/YO2KHggo4oc

ג'ימי הנדריקס נודע כגדול הגיטריסטים בעולם הרוק וכמי שהוביל את עולם הגיטרה הבלוזית למקומות חדשניים ופורצי דרך. הטכניקה והמוסיקליות שלו נחשבים בעיני מרבית הגיטריסטים הגדולים בעולם, לגדולים ופורצי דרך. בהיותו איטר יד ימין, כלומר שמאלי, הוא ניגן בגיטרה הפוכה. זה הכריח אותו ללמד את עצמו כיצד לעשות דברים בצורה הפוכה לאחרים. הוא בעיקר לימד את עצמו לנגן בגיטרה כי לא למד באופן מסודר אצל מורה. בתוך כך הוא סיגל לעצמו אופי של חוקר גיטרה וצליל וחקר את הגיטרה לכל הכיוונים ובמגוון אפשרויות.

הנדריקס גילה המון דברים שמוסיקאים אחרים לא הבינו לפניו. הוא הבין טוב מאחרים את האפשרויות המדהימות והצליל המיוחד של הדיסטורשן - הצליל המעוות של הגיטרה ממגבר שמכוון חזק מדי. כשהוא הגזים אותו הדיסטורשן שלו הפך לצליל של הנדריקס. בהמשך הוא גם הראשון שהחל להשתמש בהופעותיו בפידבק, אותה שריקה מרגיזה שכולם שמעו ונרתעו, אותו צליל מצמרר של המשוב האקוסטי, שאצל כל הנגנים האחרים היה איום ופגם במוסיקה ואצלו הפך בשבילו לחומר יצירה מוסיקלי בנגינת הדיסטורשן והפייזר שכל כך אפיינו אותו.

באופן מפתיע, למרות שהיה גיטריסט יוצא דופן, ומוזיקאי מחונן, הוא מעולם לא למד לקרוא תווים. דבר זה התבטא היטב בסגנון הנגינה שלו שהתאפיין בחופשיות רבה, באלתור ובטכניקת נגינה וירטואוזית, חדשנית וייחודית. אריק ברדן סולן להקת "החיות", אמר עליו שהוא "לקח את הבלוז למאדים".

גם כמפיק תקליטים, ג'ימי הנדריקס היה חלוץ, שהבין לפני אחרים עד כמה הקלטות האולפן יכולות לפתח ולהרחיב את הרעיונות המוסיקליים שלו כיוצר. הוא הרבה לחקור את עולם ההקלטות ואת האפקטים לגיטרה שהחלו להיכנס והיה מהמוסיקאים הראשונים שהקליטו הקלטות סטריאופוניות.


הנה ג'ימי הנדריקס מופיע בפסטיבל וודסטוק:

https://www.youtube.com/watch?v=_PVjcIO4MT4


הרעש של הפידבק שהפך אצל הנדריקס לצליל במוסיקת הרוק:

http://youtu.be/53JpbrxM7O0


חובבי הרוק גילו גיטריסט חדש בלונדון 1966, כשהוא בא לנגן עם "אלוהים של הגיטרה" אריק קלפטון, והשאיר אותו פעור פה:

http://youtu.be/6t4qXH_YaBs


שוב ב וודסטוק, הנדריקס מדגים את יכולות אילוף הפידבק שלו:

https://youtu.be/KfGyylmR-aI


ודעתם של הגיטריסטים הגדולים על הנדריקס והחדשנות שלו:

http://youtu.be/pYJ7tvQFnow

החרק הרעשני ביותר בטבע נקרא ציקדה. חרק קטן וחמוד, אבל שכן טוב בטוח שלא. במיוחד אם אתם נמנים על ה"שכן שלא ישן"...

מי ששמע את הציקדות מרעישות יודע שזה עניין מטורף. הם נשמעים כמו צקצוק של מישהו מעצבן ולא מרוצה, אבל כמו המעצבנים עם עודף הצקצוקים, רבים מעידים שמדובר ברעש שככל שהוא מתמיד, הוא יכול להוציא מהדעת.

החרקים האלה הופיעו על כדור הארץ לפחות לפני 300 מיליון שנים וזה כנראה נתן להם מספיק זמן כדי לשפר את יכולות הרעש שהם מצליחים לייצר בגוף כל כך קטן.

את הרעש הזה מפיק זכר הציקדה לא מהפה, אלא באמצעות שתי לוחיות שמצויות בצידי הבטן שלו.

והרעש משמש, לא תאמינו, לחיזור.

כן, קול הצרצור של זכרי הציקדה נועד למשוך אליהם את הנקבות והם עושים את זה באמצעות צרצור החזק במיוחד, שנשמע למרחק של חצי קילומטר.

לסיום, הציקדה כל כך מזוהה עם הרעש שלו עד שגם את שמו, ציקדה, הוא קיבל מהצרצורים הרמים, מה שנקרא "צקצוקים", של זכר הציקדה.


הנה הציקדה והרעש שהזכרים מפיקים (מתורגם):

https://youtu.be/8iaoEkpnvVk


צרצור הציקדה:

https://youtu.be/VXcsSSLSe9E

הרעם (Thunder) הוא הרעש שנוצר כתוצאה מפריקת החשמל הסטטי שבעננים, אותה פריקה שיוצרת את הברק (ראו בתגית "ברקים"). למעשה, הרעם הוא הדף שנגרם באוויר, בשל פריקת החשמל שנראית כברק. גלי הקול מתפשטים לכל הכיוונים וכשהם מגיעים לאוזנינו, הם נשמעים כרעם.

הרעם מגיע אל הצופה קצת אחרי הברק. הסיבה היא שמהירות הקול איטית בהרבה ממהירות האור ולכן אנו רואים את הברק ורק אחרי זמן קצר שומעים את הרעם שהוא גורם.


הנה מצגת וידאו על היווצרות הברק והרעם (עברית):

https://youtu.be/s4KoNVpqxOg


הסבר פשוט של הברק והרעם:

https://youtu.be/cu6K5h-J6xQ


הסבר נוסף:

https://youtu.be/EGyubhH13V4


הרצאת וידאו קצרה:

https://youtu.be/fEiVi9TB_RQ


וסופת ברקים בחיפה:

http://youtu.be/altjNEPKaNY

78% מבעלי החיים בעולם הם חרקים (insects). כדאי להכיר אותם, כי הם שרדו לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ ויש לשער כי ימשיכו לשרוד גם אם יקרה אסון אטומי.

לחרקים יש תמיד 6 רגליים, 4 כנפיים וגופם מורכב תמיד מ-3 חלקים: הראש, הבטן והחזה. עיני החרק מורכבות מאלפי עיניות שבעזרתן הוא רואה מה קורה מסביבו. בעזרת המחושים שלו שומע החרק ומריח דברים, שבהם נוגעים המחושים. קנה הנשימה שלו מצוי בפה ובו גם יש לסתות שבעזתן הוא גורס את המזון.

לחרקים מסוימים יש עוקץ, שמאפשר להם להגן על עצמם מתוקפים או לצוד. הצרעה למשל, תוקפת עם העוקץ. גם הדבורה מגנה על עצמה בעזרתו. גם נקבת היתוש עוקצת אותנו לא פעם והעקיצות הללו לא נעימות כלל.


הנה מבנה הגוף של החרק:

https://youtu.be/Xx-xS8U7sQY


שיר על חלקי גופם של החרקים:

https://youtu.be/L03YEBvMWbk


הסבר מעמיק מבחור אנגלי מנומס ומנומק:

https://youtu.be/Ogh7_ITZ3Xg


מגוון סוגי חרקים באנגלית קלה ללומדים:

https://youtu.be/Om4nJZg9Jss


והנה סרט נהדר על החרקים (עברית):

https://youtu.be/uWkm2iwP99s?long=yes

כשנוצר קול, רעש וכדומה, הוא יוצר גלים באוויר. אלו הם גלי-קול (Sound wave). זה קורה ממש כפי שזריקת אבן למים, תיצור אדוות עגולות שיצאו ממנה ויתרחקו לכל הצדדים. כל צליל שאנו שומעים, מגיע אלינו באמצעות אותם גלי קול שבאוויר.

כשמקור הצלילים הוא בכלי הנגינה, משתנה התדירות של גלי הקול, עם כל צליל וצליל. לכל צליל כזה יש גובה מוגדר (דו, רה, מי וכדומה). הסיבה היא שכל שינוי באורך מיתר או בגודל הכלי, או בעמוד האוויר שהוא יוצר בנקבים שונים בחליל למשל, כל שינוי כזה מייצר גל קול בתדירות שונה. צליל גבוה ייצור גלי קול קטנים שיעברו במהירות באוויר, בעוד שצליל נמוך יוצר גל קול גדול באוויר, שבגלל גודלו הוא נע לאט.

הקולות יוצרים סוג של גל שיכול להתפשט לא רק באוויר, אלא בכל חומר. קולות מתפשטים בגזים כמו האוויר, בנוזלים, כמו בתוך מי הים ובמוצקים, כמו שקורה כשאנו שומעים קולות או רעש דרך הקירות.

מבחינה מדעית, הקול או הצליל הוא בעצם שינוי בלחץ בחומר. אלו מעין הפרעות שמתפשטות דרכו.


הנה הדגמה באמצעות קפיץ לתנועת הקול באוויר:

http://youtu.be/_vYYqRVi8vY


תדירויות צליל שמטריפות אותנו, ביחד עם עוד כמה דברים (עברית):

https://youtu.be/CHx6K6V8U4E


והסבר תופעת הקול בעזרת רישומים (עברית):

http://youtu.be/DV91S3beAHI

הצרצרים (Crickets) הם מהחרקים הרעשניים שאנו מכירים. יש בעולם מוכרים כ-900 סוגי צרצרים ומרביתם מצרצרים מסיבה מאד מסוימת - הזכרים משמיעים את קולות הצרצור שלהם כדי למשוך את בנות הזוג. בעזרת הצרצור הם גם מזהירים את יריביהם לבל יפריעו.

את הצרצור האופייני להם מפיקים הצרצרים לא מהפה. את הצליל שאנו מכנים "צרצור" הם מפיקים בחיכוך הרגליים האחוריות בווריד שבכנפיים הקדמיות. הצליל נוצר ממש כמו אצל נגני הכינור, שמפיקים צליל מהעברת שערות הקשת על המיתר.

כדי שלא יתבלבלו ביניהם, למיני הצרצרים השונים יש צרצורים המיוחדים להם.


הנה הסבר על הצרצורים של הצרצרים ומה זה תורם להם:

https://youtu.be/9cbZmOvRySk


צרצור הצרצר:

https://youtu.be/WVMFC4ICsSk


ואצל אחרים זה נשמע כך:

https://youtu.be/No5NRlYGH0w

חרקים לא מזמזמים כשהם עפים. האמת היא שאינם מזמזמים כלל. אז מאיפה מגיע הזמזום, אתם ודאי שואלים.

ובכן, הזמזום מתקבל דווקא מכנפיהם של החרקים הללו. הנעת הכנפיים המהירה של הדבורים למשל, היא כל כך מהירה שהיא זו שיוצרת את רעש הזמזום המתמשך שאנו מכירים וכל כך מזהים עם הזבוב.

גם הדבורה מזמזמת. כשהיא מניעה את כנפיה מעל 400 פעם בשנייה, נוצר מהן זמזום כמו זה של מנוע זעיר. זהו זמזום הדבורה המפורסם.

פִידְבֶּק (Feedback) במוסיקה, בעברית "משוב אקוסטי", הוא הצליל הצורם שנוצר כשהמיקרופון קרוב לרמקול המחובר לאותו מעגל חשמלי שלו.

משוב אקוסטי נוצר כשהרמקול משדר את מה שהמיקרופון קולט לאחר הגברה. למעשה בכל פעם הולך ומתחזק האות המקורי, כי בכל פעם הוא מוגבר, מושמע מהרמקול ונקלט על ידי המיקרופון שוב, מוגבר, מושמע ונקלט וכן הלאה...

התוצאה האקוסטית היא מעין שריקה בתדר גבוה, שריקה שהיא חדה וחזקה, או לחילופין המהום בתדר נמוך ההולך ומתגבר. זו התוצאה האקוסטית של הלופ הבלתי נגמר של צליל ראשוני, שהולך ומוגבר שוב ושוב, במעגל ללא סוף.

פידבק כזה נוצר לא פעם גם כשמאזינים מתקשרים לאולפן רדיו ומדברים בשידור, אך לא מנמיכים את עוצמת מקלט הרדיו הביתי שלהם. בצורה כזו נוצר המעגל שהצגנו קודם -
כשהמיקרופון של הטלפון קולט את קולו המוגבר של המאזין מהרמקול של מקלט הרדיו שלו.

הדיסטורשן בגיטרה חשמלית מאפשר להגיע לפידבק בקלות וגיטריסטים יודעים לנצל אותו כדי לחזק את האפקט של הדיסטורשן במוסיקת רוק. הצליל המעוות של הגיטרה עם הדיסטורשן, כשהוא יוצא ממגבר חזק, נותן פידבק. כשמסובבים את הגיטרה לזוויות שונות ניתן להוציא מהפידבק את הצלילים העיליים, שחבויים בו. גאון הגיטרה ג'ימי הנדריקס, היה הראשון שעמד על האפשרויות הפסיכדליות של נגינה בשילוב הפידבק ויצר כך את הסאונד האופייני והמיוחד כל כך שלו - סאונד שחובבי הרוק מתגעגעים אליו עד היום.


הנה הסבר כיצד הרעש של הפידבק משמש גיטריסטים לנגינה:

http://youtu.be/luURyH9fzhk


וג'ימי הנדריקס שהיה הראשון לנצל את הפידבק כמוסיקת רוק:

http://youtu.be/53JpbrxM7O0

מי לא מכיר את הדיסטורשן (Distortion) - הצליל הצרוד, המעוות בעוצמה רבה של הגיטרה, זה שיוצא ממגבר המכוון חזק מדי או שמרוב אפקט הוא צרוד עד צווחני. הצליל הזה הפך את הרוק הכבד למה שהוא ואת ג'ימי הנדריקס למלך המוכתר של הגיטריסטים.

בואו נתחיל בלדעת שהדיסטורשן הוא בכלל אפקט המשמש גיטריסטים לנגינת גיטרה חשמלית צווחנית או רועמת בסאונד שהפך לצליל של הרוק.

בשנות ה-70 הדיסטורשן הופך אבן יסוד בסגנונות הרוק הרועשים של הרוק הכבד, ההבי מטאל ואחר כך הפאנק. באייטיז, כלומר שנות ה-80, הוא נרגע מעט, לנוכח סגנונות אלקטרוניים שזוכים להצלחה שלדיסטורשן אין בה מקום.

אבל בניינטיז, שנות ה-90, הוא חוזר בגדול עם סגנונות ה"נויז" והגראנג' ולהקות כמו מטאליקה ו"Guns and Roses" שמפציצות אצטדיונים במטוסי תובלה עמוסי מגברים ורמקולים ענקיים שהופכים אותו לרעידת אדמה.


#אבל איך הכל התחיל? איך הדיסטורשן נולד?
מספרים שבשנת 1951 מפציע בטעות צליל דיסטורשן, בהופעה של אייק טרנר, לימים מי שיגלו שהיה בעלה המכה של פצצת הסול טינה טרנר. צליל הדיסטורשן שלו אז היה תוצאה של מגבר שנפגע בהובלה וצלילו נפגע.

ארבע שנים אחר כך, ב-1955, היה זה חלוץ הרוקנ'רול צ'אק ברי ששומעים אצלו בשיר Maybelline צליל דיסטורשן. הוא נבע מעומס חשמלי על שפופרות מגבר המנורות של הגיטרה שלו, אבל גם הוא נחרת בזיכרון ההיסטוריוני של הרוק.

ב־1962 מייצר אורוויל רודס, מוסיקאי חובב אלקטרוניקה, קופסה עם אפקט שנקראה "פאז בוקס" (Fuzz Box). בכך הוא נעתר ללהקת רוק שהוציאה מיד אחר כך תקליט עם ה"פאז". האפקט החדש, צרוד ומעין דיסטורשן עדין יותר, הופך במהירות לאופנתי אצל נגני רוק ויפלס את הדרך לצלילים מעוותים של גיטרת דיסטורשן אמיתית.

במקביל, באנגליה כולם נחשפים לדיסטורשן ב-1964, כשלהקת הקינקס המצליחה מוציאה את "You Really Got Me". את האפקט אצלם יצר קיצוץ חלק מהמגבר של הגיטריסט שלהם, שיצר עומס יתר וסאונד של דיסטורשן. הלהקה היא להיט עצום בבריטניה, אבל באמריקה כמעט לא שמעו עליהם עד היום. פספוס. הם ענקי רוק אמיתיים.

באותו זמן באמריקה ג'ימי הנדריקס כבר מתחיל להשתולל על הדיסטורשן והופך אותו לחלק מהתחביר של השפה המוסיקלית שלו.

עוד קצת עם האח העדין שלו - ב-1965 הרולינג סטונז מוציאים את להיט הענק שלהם, I Can't Get No Satisfaction והפאז בוקס הופך להיט בכל מקום. ב"ביטלס" פול מקרטני, יצירתי כתמיד, מנגן באס עם פאז בשיר "Think for yourself" ועושה היסטוריה.

בפסטיבל וודסטוק הנדריקס אוטוטו ינגן את ההימנון האמריקאי בדיסטורשן והעולם יצעק. טוב, אולי לא כל העולם אלא רק העולם של אמריקה הבורגנית של ההורים שלהם, אבל הנדריקס מת והדיסטורשן לא.

להיפך. הוא הפך לחלק מהצליל של הרוק, עם נוכחות כמעט בכל סגנון שאינו אלקטרוני, עד סוף המילניום. הדיסטורשן מצליח לפלס את דרכו המייבבת אפילו לקודש הקודשים של הבלוז, עם קלפטון, לד זפלין, בלומפילד, ג'ף בק וכמובן בי בי קינג.


אז הנה סיפורו וההיסטוריה של הדיסטורשן:

https://youtu.be/iYU90XajYmU


Satisfaction - להיט הפאז הגדול של הסטונז מדגים את הסאונד שהוא הכניס:

https://youtu.be/nrIPxlFzDi0


קול של "עשן על המים" יש לדיסטורשן הזה:

https://youtu.be/eu5lv2Umn3M


פאז על הבאס ב-Think For Yourself של הביטלס:

https://youtu.be/Ctm-8aaGsMc


וכל התפקידים של אותו שיר:

https://youtu.be/e79YxNeSL84


והסולואים מהגדולים בתולדות הרוק - כולם עם דיסטורשן:

https://youtu.be/rQUbnfobVMU

בהצמדת קונכייה גדולה לאוזן אפשר לשמוע את המיית הים, נכון? - ובכן, לא בדיוק. הקול ששומעים דרך הקו כמה דומה להמיית הגלים, אבל הוא בא ממקום אחר לחלוטין.

למעשה, הקונכייה מגבירה את הרשרושים והרעשים שבאוויר שמסביבנו והם, שנשמעים דומים לרעש גלי הים, נשמעים חזקים כשמצמידים אליה את האוזן.


הנה ברנש מצחיק שעומד על שפת הים ומתפלא שמהקונכייה הוא שומע את צליל הגלים:

http://youtu.be/tT1PtFrL9dk


וסרטון שמסביר את תופעת צלילי הים שיוצאים מתוך הקונכייה:

http://youtu.be/hEymfk5_TPk

בטח שמעתם פעם רעש עז שנשמע בסביבה ומישהו אמר שזה קרה בשל בום על קולי של מטוס חיל האוויר, נכון? - אז זהו, שהבומים העל-קוליים הללו הם תופעה פיזיקלית מדהימה והם יכולים לגרום גם להדף שינפץ את החלונות.. לכן אסור לטייסים לעבור את מהירות הקול באזורים מיושבים, בזמן שלום.

בום על קולי מתרחש כשאובייקט כלשהו עובר את מהירות הקול. לא רק מטוסים יכולים לייצר בום על קולי כזה. גם רובים מסוימים ואפילו שוט שמכה באוויר במהירות מייצר את הבום העל-קולי שלו.. ואגב, המטוס משמיע את הבום הזה כל זמן שהוא מעבר למהירות הקול ולא רק ברגע המעבר של מהירות הקול.

ההסבר: כמו סירה ששטה יוצרת סביבה גלים קטנים וכשהיא מאיצה הגלים מצטופפים מלפניה ומתרווחים מאחוריה. אם היא תעבור את מהירות הגלים ותשיג אותם, הגלים יתאחדו מאחריה בשובל וייצרו גל די גדול בצורה של V. במטוס שמשמיע קול התופעה דומה - כשהוא עובר את מהירות הקול, עוברים גלי הקול שבאוויר ויוצרים צורת חרוט מאחריו. אגב, איננו יכולים לראות את החרוט הזה - התמונות עם הענן החרוטי שמאחרי המטוס מראות ענן התעבות קטן שהוא תוצאה של לחץ-אוויר נמוך. אבל כשאנחנו נשמע את הגל הזה, הוא יגיע אלינו בצורת בום. זהו הבום העל קולי.


כך הביס בום על קולי את הצבא העיראקי בקרב (בעברית):

https://youtu.be/sGoIcrMNsxc


והנה ההסבר של בום על-קולי (מתורגם):

https://youtu.be/JO4_VHM69oI


כך זה קורה:

http://youtu.be/XmDVvGNtgMg


מצגת וידאו שמסבירה את תופעת הבום העל קולי:

http://youtu.be/-d9A2oq1N38


התעבות האוויר מאחרי המטוס. היא דומה לבום על-קולי אבל בניגוד לו, ניתן לראותה בצילומים:

https://youtu.be/6B4IVcCuIZE


ובואו לתא הטייס של מטוסי הקרב הללו:

http://youtu.be/NdZ02-Qenso?qr=yes

מי לא מכיר את המראה והצליל הכל כך שווייצריים האלה? - כרי מרעה ירוקים, מנוקדים בעדרי פרות הרועות באחו, אל מול או על האלפים השווייצריים בקיץ.

על צווארן של הפרות בשווייץ פעמוני פרה אופייניים המנגנים צלילים מגוונים, המזכירים מוסיקה מודרנית אקראית ומשונה.

אבל למה צריך את הרעש הזה, בתוך כל הרוגע, סמוך לאגם שליו, או אל מול צוקים גבוהים שבראשם קרחונים לבנים? - הפרות הרי סתם רובצות או מטיילות בנחת, תוך שהן לועסות את העשב בנחת. למה להפריע את השלווה?

אז כן. לדינדון המרוחק הזה של פעמוני הפרה השוויצריים (Cow bells) יש מטרה. הרעש מסייע לרועים לשמוע ולזהות אם יש פרות שהתרחקו מהעדר ועלולות שלא לחזור איתם הביתה.

הפעמונים האלה, אגב, שימושיים פחות בעיר או בארצות עם פחות אחו, מרעה ופרות. אבל בעידן התיירות, פעמוני הפרה האלה הם מזכרות פופולריות מאוד לתיירים בשווייץ.


כך נשמע האחו בשווייץ:

https://youtu.be/KYGgWqiv8AU


מצעד כפרי מרובה פעמונים:

https://youtu.be/OLlPcHzSB-Y


כך מייצרים את פעמוני הפרה השווייצרים:

https://youtu.be/PaAHEukwIBM

סיפור ידוע הוא שנפוליאון ירה במואזין של רמלה, כשההוא הפריע לו לישון. מדובר בביקור ברמלה של הכובש, קיסר צרפת, בשנת 1799, עת הגיע הצבא הצרפתי אל רמלה.

נפוליאון מתאכסן במנזר הפרנציסקני שבעיר. מחלון חדרו ניבט אליו הצריח של מסגד חזיפה אל-ימני שבקרבת מקום.

למחרת עם שחר, בעוד הכובש הגדול ישן וחולם על עכו ויפו והאימפריה שהוא עומד להגדיל לכיוון אסיה, לאחר שיביס את העות'מנים, הוא שומע קול גדול המסלסל משום מקום.

היה זה המואזין של המסגד. מאז בילאל אבן רבאח, המואזין הראשון בתולדות האסלאם, קוראים המואזינים לתפילה, חמש פעמים ביום, כשקולם מסתלסל בקול מצריח המסגד.

האגדה הרמלאית מספרת שקיסר צרפת התרגז על הקול הרועש, שקרא למאמינים מראש המסגד הסמוך, להשכים קום והעיר אותו מוקדם בבוקר. כדי שיניח לו לישון, נפוליאון ירה יריה אחת במואזין מחלון חדרו והרגו. לאחר מכן שב למיטתו והמשיך לישון.

כשהמואזין קורא לתפילה, הוא פונה בקולו לארבעה הכיוונים וקורא מול כל אחד מהם: "אללה הוא הגדול מכולם" וממשיך.

נפוליאון לא היה היחיד שהמאזין הפריע לו. כיום משתמשים במסגדים רבים גם ברמקולים רבי עוצמה, המשמיעים הקלטה של קריאת המואזין או מהמיקרופון שלו ועושים זאת בעוצמה רבה. במקומות רבים גם משמיעים כמה מסגדים סמוכים, ללא תיאום ביניהם ובמשך זמן ארוך הרבה יותר, את הסלסולים החזקים הללו.

במדינות רבות הדבר אסור או מוגבל בחוק, כולל מצרים, איראן, סוריה, במרוקו, רמאללה ועוד.


הנה מואזין שלא זקוק לשום מכשיר:

https://youtu.be/zBNUdeWw-wE


יש ערים שקשה לדמיין ללא קול המואזין הקורא מצריח המסגד:

https://youtu.be/sZ7Kbtlh6NM


אפשר גם לחייך (עברית):

https://youtu.be/xQ8LDLcJYlM


ועוצמת הקול של המואזין ממשיכה גם היום להיות עניין (עברית):

https://youtu.be/HxwkYvOC5WE?long=yes