איך אפשר לנצח עם בום על-קולי?
בהתקפת חיל האוויר הישראלי על איראן נמסר שמטוסי הקרב השמיעו בומים על-קוליים (Sonic Booms) מעל ערי האויבת הסף גרעינית של ישראל. כי בום על קולי, כולם יודעים, יכול מאוד להבהיל. אפשר להכיר אותו, אגב, בתגית בום על-קולי.
אבל האם בומים על קוליים יכולים להיות גם הרסניים ולשמש ממש ככלי נשק?
נזכיר שהבום העל-קולי הוא תופעה פיזיקלית שמתרחשת כשעצם נע במהירות גדולה יותר מזו שבה גלי הקול מתפשטים באוויר. בומים על קוליים הם תוצאה של טיסה על-קולית, המתרחשת כשמטוס חורג ממהירות הקול, מהירות של כ-767 מיילים לשעה או 1,234 קמ"ש בגובה פני הים.
בום על-קולי שכזה יוצר רעש חזק ונפיץ. הרעש הזה הוא למעשה גל קול חזק וחד מאוד שיכול להזיק מאוד לאוזניים ואפילו למבנים מסביב. בתנאי שלום נחשבים בדרך כלל הבומים העל-קוליים למטרד ולמעט בטיסות ניסוי מיוחדות ובפעולות צבאיות נאסרות טיסות על-קוליות מעל היבשה.
יש חוקרים ואפילו מדענים שבוחנים את האפשרות האקוסטית להשתמש בו בהקשרים צבאיים שכאלה. ככלי הרתעה והפחדה הוא משמש כבר שנים רבות, בידי צבאות שונים.
בנוסף, בומים על-קוליים אכן נבחנו במקומות שונים בעבר כאמצעי לחימה. אך הם מעולם לא נעשה בהם שימוש מעשי נרחב. ככל הידוע, במהלך המלחמה הקרה חקרו גם בצבא ארצות הברית וגם בצבא האדום, צבא ברית המועצות, את הפוטנציאל והאפשרויות האקוסטיות להשתמש בבומים על קוליים בלוחמה, תוך התמקדות בהשפעות הגופניות-פיזיולוגיות של גלי קול עוצמתיים על בני אדם.
במחקרים צבאיים אלו התגלה שבום על-קולי יכול לגרום לתופעות כמו סחרחורת, בחילה, כאבי ראש חמורים ואפילו אובדן שיווי משקל.
ובכל זאת, השימוש בבום על-קולי בתור כלי נשק, או לפחות ככלי שניתן לפגוע באמצעותו באויב, מעורר שאלות משפטיות ואתיות-מוסריות, שאלות מורכבות הדורשות בדיקה זהירה.
בנוסף, יישום מעשי מלא כנשק נתקל באתגרים טכנולוגיים משמעותיים בשליטה ובדיוק. מכאן למדו החוקרים והמדענים שהפוטנציאל האקוסטי של גלי הקול המייצרים בומים חזקים מעניינים יותר כאמצעי הרתעה, הפחדה וסינון קהל מאשר ככלי הרס ישיר. לכן מטוסים אינם משתמשים בדרך כלל בבומים קוליים כנשק או כלי לחימה בקרב.
המחקר המתקדם בתחום זה ימשיך מן הסתם לחקור את הגבולות הטכנולוגיים והאתיים של טכנולוגיות גלי קול כאלה וינסה גם בעתיד למצוא דרכים זולות והרסניות פחות, אך יעילות, לנצח את האויב בשדה הקרב.
בהתקפת חיל האוויר הישראלי על איראן נמסר שמטוסי הקרב השמיעו בומים על-קוליים (Sonic Booms) מעל ערי האויבת הסף גרעינית של ישראל. כי בום על קולי, כולם יודעים, יכול מאוד להבהיל. אפשר להכיר אותו, אגב, בתגית בום על-קולי.
אבל האם בומים על קוליים יכולים להיות גם הרסניים ולשמש ממש ככלי נשק?
נזכיר שהבום העל-קולי הוא תופעה פיזיקלית שמתרחשת כשעצם נע במהירות גדולה יותר מזו שבה גלי הקול מתפשטים באוויר. בומים על קוליים הם תוצאה של טיסה על-קולית, המתרחשת כשמטוס חורג ממהירות הקול, מהירות של כ-767 מיילים לשעה או 1,234 קמ"ש בגובה פני הים.
בום על-קולי שכזה יוצר רעש חזק ונפיץ. הרעש הזה הוא למעשה גל קול חזק וחד מאוד שיכול להזיק מאוד לאוזניים ואפילו למבנים מסביב. בתנאי שלום נחשבים בדרך כלל הבומים העל-קוליים למטרד ולמעט בטיסות ניסוי מיוחדות ובפעולות צבאיות נאסרות טיסות על-קוליות מעל היבשה.
יש חוקרים ואפילו מדענים שבוחנים את האפשרות האקוסטית להשתמש בו בהקשרים צבאיים שכאלה. ככלי הרתעה והפחדה הוא משמש כבר שנים רבות, בידי צבאות שונים.
בנוסף, בומים על-קוליים אכן נבחנו במקומות שונים בעבר כאמצעי לחימה. אך הם מעולם לא נעשה בהם שימוש מעשי נרחב. ככל הידוע, במהלך המלחמה הקרה חקרו גם בצבא ארצות הברית וגם בצבא האדום, צבא ברית המועצות, את הפוטנציאל והאפשרויות האקוסטיות להשתמש בבומים על קוליים בלוחמה, תוך התמקדות בהשפעות הגופניות-פיזיולוגיות של גלי קול עוצמתיים על בני אדם.
במחקרים צבאיים אלו התגלה שבום על-קולי יכול לגרום לתופעות כמו סחרחורת, בחילה, כאבי ראש חמורים ואפילו אובדן שיווי משקל.
ובכל זאת, השימוש בבום על-קולי בתור כלי נשק, או לפחות ככלי שניתן לפגוע באמצעותו באויב, מעורר שאלות משפטיות ואתיות-מוסריות, שאלות מורכבות הדורשות בדיקה זהירה.
בנוסף, יישום מעשי מלא כנשק נתקל באתגרים טכנולוגיים משמעותיים בשליטה ובדיוק. מכאן למדו החוקרים והמדענים שהפוטנציאל האקוסטי של גלי הקול המייצרים בומים חזקים מעניינים יותר כאמצעי הרתעה, הפחדה וסינון קהל מאשר ככלי הרס ישיר. לכן מטוסים אינם משתמשים בדרך כלל בבומים קוליים כנשק או כלי לחימה בקרב.
המחקר המתקדם בתחום זה ימשיך מן הסתם לחקור את הגבולות הטכנולוגיים והאתיים של טכנולוגיות גלי קול כאלה וינסה גם בעתיד למצוא דרכים זולות והרסניות פחות, אך יעילות, לנצח את האויב בשדה הקרב.