שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה תיכנות וקידוד?
אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.
תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.
אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.
התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.
חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.
כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.
ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.
רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.
להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".
הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):
https://youtu.be/tSysNQFUf2g
בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:
https://youtu.be/CIRGjwYgdT4
וייב קודינג אפילו בסמארטפון אפשר:
https://youtu.be/gFTG_nyHSPE?t=35s
סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:
https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes
וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):
https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes
מהי ההיסטוריה של הקוד הפתוח?
מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:
#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.
#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.
#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.
כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.
בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.
רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.
בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.
בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.
עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.
איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.
תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.
אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.
הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:
https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg
האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
מהם UX ו-UI חווית וממשק משתמש?
לא כולם מצליחים להבין את ההבדלים שבין חווית משתמש, המכונה באנגלית הייטקית UX, לבין עיצוב ממשק משתמש שנקרא UI.
UX הוא התכנון של חווית המשתמש במוצר (קיצור של User Experience), בעוד UI הוא העיצוב הגרפי-ויזואלי שאותו חווה המשתמש, ממשק המשתמש (User Interface), על כל מרכיביו, כולל צבעים, פונטים, כפתורים, תפריטים וכדומה.
נציג את ההבדלים בצורה פשוטה. אם הפעלתם פעם אפליקציה חדשה והיא לא הייתה נוחה לשימוש, או אפילו מבלבלת ומסובכת - ה-UX כשל. אם העיצוב שלה היה מזעזע, מכוער, בצבעים של בית חולים, פונט משונה או עיצוב שלא תואם את העניין שלה - מישהו ב-UI צריך לתת את הדין...
אז כן - ההבדלים בין חווית משתמש UX וממשק משתמש UI הם ההבדלים שבין המתכננים, אנשי ונשות ה-UX לבין המסגננים, נשות ואנשי ה-UI.
#UX
בשלבי אפיון חוויית משתמש מתבצעים המחקר של צרכי והתנהגות המשתמשים ובהמשך התכנון והאפיון של המוצר.
התכנון של חווית ממשתמש כולל את התכנון העיצובי שיעניק חוויית שימוש טובה במוצר. בנוסף הוא כולל שיקולים של נגישות, מסע המשתמש, ארגון המסכים ועוד.
מהי חווית שימוש טובה? - כשמחצר מעוצב בצורה שבה נוח למשתמש וחיית השימוש שלו היא חיובית ואף מהנה עבורו, אז חוויית המשתמש היא מוצלחת.
מאפייני UX טובים יודעים לתכנן מערכות מורכבות שעדיין יהיו מוחות, נעימות ואפילו מהנות למשתמשים.
#UI
עיצוב ממשק משתמש UI אחראי על הממשקים מול המשתמש (UI פירושו User Interface, בעברית ממשק משתמש).
כלומר מעצב UI מעצב את הנראות של המוצר, ה"לוק אנד פיל" שלו. הוא קובע את הסגנון, הסטיילינג אם תרצו, האסתטיקה, על הצבעוניות שלה, הפונטים בהם משתמשים וכו'.
הנה עולם ה-UI/UX (עברית):
https://youtu.be/oc_rWRwtwn8
מה זה UX?
https://youtu.be/-L4gEk7cOfk
מטרת מעצבי ה-UX:
https://youtu.be/j4VflEcvlxo
שלבי הפיתוח של חווית המשתמש וממשק המשתמש (עברית):
https://youtu.be/Q5763pPchvw
הרצאת וידאו קצרה על ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/kYtXXGzWENg
המדריך המקיף - החשיבות ומהם בעצם?
https://youtu.be/t1isb-Uin_I?long=yes
ויצירת UI בעידן ה-GenAI והפרומפטים:
https://youtu.be/M-uUFLU9IFU?long=yes
מה זה IDE בעולם התכנות?
ה-IDE (ראשי תיבות של Integrated Development Environment) הוא סביבת הפיתוח המשולבת, תוכנת כתיבת הקוד של המתכנתים.
למעשה, ה-IDE הוא ה"סטודיו" של המתכנת. בדיוק כמו שצייר לא יצייר על הרצפה באמצעות האצבעות, מתכנתים לא נוהגים לכתוב קוד במסמך או פנקס רגיל. ב-IDE מרוכזים במקום אחד כל הכלים שהמתכנת צריך כדי לכתוב, לבדוק ולהריץ קוד.
בסיס ה-IDE הוא עורך הטקסט החכם, בו לא סתם מקלידים אותיות, אלא רואים חלקים שונים בקוד המסומנים בצבעים שונים (תכונה שנקראת syntax highlighting), השלמות אוטומטיות לפקודות תכנות וזיהוי של שגיאות כבר בזמן הכתיבה, משהו שמזכיר בדיקת איות, אבל לקוד.
מעבר לכך, ה-IDE מכיל דיבאגר (debugger), מנפה שגיאות (באגים), כלי שמאפשר למתכנת לעצור את התוכנית באמצע שהיא "רצה" ולבדוק בדיוק מה קורה בפנים והאם יש בעיות והיכן. העניין הזה קריטי, כי באגים (bugs) הם חלק בלתי נפרד מהפיתוח.
כל אחת מסביבות הפיתוח הפופולריות מותאמת לשפות תכנות ולצרכים שונים וכיום יש גם ממשקים חכמים שמשלבים ב-IDE יכולות בינה מלאכותית, AI שמציע שורות קוד שלמות בזמן אמת.
עם ה-IDE הראשונים נמנית תוכנת Maestro, שפותחה ב-1975 ושימשה בעיקר לפיתוח בשפת COBOL. מאז עברה הסביבה המשולבת דרך ארוכה, ממסכים שחורים עם טקסט ירוק ועד לכלים המודרניים משולבי ה-AI של ימינו.
תוכנה המוכרת והפופולרית של היום Visual Studio Code מבית מיקרוסופט (Microsoft). לצידה גם תוכנת IntelliJ IDEA ותוכנת PyCharm לפיתוח בפייתון (Python) של חברת JetBrains ואת Xcode של אפל (Apple) לפיתוח אפליקציות לאייפון.
IDE חדשני בתחום הזה הוא "Google Antigravity", פלטפורמת פיתוח סוכנית (ADE) של גוגל, המפתחת את ה-IDE לעידן של סוכנים. היא מאפשרת למפתחים לפעול כסביבה ממוקדת משימות ולטענת החברה ברמה גבוהה יותר. היא עושה זאת על ידי ניהול סוכנים בסביבות עבודה שונות, תוך שמירה על חוויית IDE מוכרת, אך כזו שמותאמת לנוכחות ודומיננטיות של AI בליבתה.
ברחבי תוכנת "אנטי גראוויטי" פועלים סוכני AI, לצד טרמינל ודפדפן, תוך שהם מאפשרים להם לתכנן ולבצע באופן אוטונומי משימות מורכבות מקצה לקצה, תוך שדרוג מודרני של חווית פיתוח התוכנה.
מהי תוכנת IDE:
https://youtu.be/4Q3tw7sc1ZA
תוכנת VScode, סביבת הפיתוח המצליחה של המתכנתים כבר שנים:
https://youtu.be/UTQp6mvhb0Y
סביבת הפיתוח המתקדמת של חברת גוגל, "אנטיגראביטי" שמותאמת לעידן הוויב קודינג:
https://youtu.be/nTOVIGsqCuY
מדריך ל-IDE החדשני של גוגל:
https://youtu.be/T5LHXiTncp0?long=yes
וקורס על פיתוח בגראוויטי - ה-IDE המתקדם עם ה-AI:
https://youtu.be/mvHGl6zEA3w?long=yes
מהו באג במחשבים?
באג הוא השם לתקלה במחשב או בתוכנה. הכל התחיל באחד מראשוני המחשבים בעולם - מחשב "הרווארד סימן 2". כשהתגלה במחשב סוג של עש (באנגלית BUG), מעין חרק שנתקע במחשב וגרם לתקלה הוחלט לקרוא לו "באג".
העש הוסר מהמחשב והודבק לדף ההתקלות 9 בשנת 1947. בעקבות אותו באג ראשון נהוג להתייחס לתקלות במחשב ובתוכנה כבאגים ומכאן המושג "באג". יש הטוענים שהמושג הומצא כבר במאה ה-19 אבל יש על כך ויכוחים רבים וספקות רבים.
הנה הבאגים במחשבים, דרך באג המחשבים הראשון:
http://youtu.be/NUnEoouyvGY
מה המהפכה שעשתה תוכנת נפסטר?
אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).
לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר, או נאפסטר (Napster), הייתה שירות שיתוף הקבצים הראשון בעולם. היא אפשרה למיליוני גולשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים.
למעשה, המשתמשים אפילו לא היו צריכים להעביר שירים או קבצים ביניהם. התוכנה פשוט אפשרה להם לחפש מה שרצו במנוע החיפוש שבה, לקבל את התוצאות בקובצי MP3 ולהורידם אל המחשב האישי שלהם.
זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.
מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר והועבר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית ולמעשה שירות המוסיקה החינמי הגדול בעולם.
חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. גם להקת מטאליקה גילתה ששירים שעוד לא הציעה למכירה הורדו על ידי משתמשי נאפסטר בטירוף. אז גם היא הצטרפה ובית המשפט החליט לסגור את השירות. בהסדר עם התובעים, נאפסטר נאלצה לשלם 26 מיליון דולר לחברות ההפקה ובשנת 2002 היא הכריזה על פשיטת רגל.
הצער, אגב, נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות ברחבי האינטרנט וכל הסיפור החל מהתחלה, רק בלי נאפסטר...
אגב, פאנינג עצמו לא הרוויח דבר מנפסטר, אבל הפך לדמות נערצת וליזם מצליח. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, מי שהגדיר את נאפסטר כ"מהפכה תרבותית", הקים והשקיע בכמה מיזמים נוספים והיה למיליארדר. במיוחד הוא הצליח כשהיה לאחד המשקיעים החשובים במיזם של סטודנט צעיר, שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שנקרא "דה פייסבוק" והיה לרשת החברתית הגדולה בהיסטוריה.
הנה סרטון על המהפכה של תוכנת נאפסטר:
http://youtu.be/jo2xticav9I
ולנאפסטר יש תפקיד היסטורי בחיסול האלבומים (עברית):
https://youtu.be/pREu6urcI8k
מהו המקצוע של בניית אתרים?
מקצוע בניית אתרים (Website building) הוא המקצוע של מי שיוצרים אתרים ואפליקציות אינטרנט. לרוב מדובר במקצוע המשלב תכנות, עם יכולות תכנון, עיצוב וחווית משתמש.
היסודות שבבסיס התכנות לבניית אתרים הם לרוב שילוב של HTML CSS ו- JavaScript. השפות הללו מהוות את אבני הבניין של כמעט כל אתר אינטרנט בעולם. HTML היא שפת סימון שבאמצעותה ניתן לבנות דפי אינטרנט ואתרים. CSS היא שפת סגנון ויזואלי, שמייפה אתרים ודפי אינטרנט למראה מקצועי. JavaScript היא שפת קידוד משוכללת לביצועים מתקדמים של אתרים.
בוני אתרים לומדים גם על Front End, שהוא הפיתוח שלחזית האתר, מה שקובע איך הוא נראה. בנוסף, הם צריכים לשלוט גם על הפיתוח האחורי, Back End, שקובע איך האתר עובד.
בידע הנדרש למקצוע נכללים גם נושאים כמו מסגרות (Frames), מסדי נתונים, ממשקי API וכלים נוספים המסייעים לבנייה של אתרים מתקדמים יותר.
בדרך כלל, מפתחי אתרים הוא מקצוע שיש לו דרישה בשוק וחברות מחפשות מפתחי אתרים. רבים מבוני האתרים הם פרילנסרים ומוצאים פרויקטים באופן עצמאי, דרך פלטפורמות כמו Fivver.
כיום כמובן שה-AI מאפשר בניית אתרים עצמאית באמצעות "וייב קודינג" (Vibe Coding), כשאת התכנות בשפת הקידוד מחליפות הוראות מילוליות, או בפרומפטים כתובים או בשיחה עם הבינה המלאכותית (ראו בתגית "פרומפטים").
#תפקידים בתעשיית הטכנולוגיה
מפתח אתרים: מי שבונה ומתחזק אתרים, באמצעות שפות קידוד כמו HTML, CSS ו-JavaScript.
מפתח פרונט אנד: מפתח צד קדמי. מי שמתמקד במראה ובהתנהגות של אתר האינטרנט. זה תפקיד של עיצוב דפי אינטרנט ידידותיים ואטרקטיביים.
מפתח בק אנד: מפתח צד אחורי. מי שעובד על צד השרת של אתר האינטרנט. הוא מנהל מסדי נתונים, אבטחה וביצועי אתרים.
מפתח פול סטאק: מפתח שמטפל הן בפיתוח הקדמי והן בפיתוח האחורי. הם יוצרים אתר שלם מתחילתו ועד סופו.
מעצב UI/UX: מי שהופך אתרים קלים לשימוש ומושכים חזותית. מתמקד בחוויית משתמש ובעיצוב Layout.
מפתח אתרים עצמאי: פרילנסרים שעובדים על פרויקטים שונים עבור לקוחות, עסקים או אנשים פרטיים.
מפתח מסחר אלקטרוני: מתמחה בבניית חנויות מקוונות.
הנה פרסומת של בוני אתרים (עברית):
https://youtu.be/TwP5hM1z3yo
שפת הסימון HTML:
https://youtu.be/akf9j0Jo0PE
שפת CSS:
https://youtu.be/1srYXgDRNak
מדריך שמסביר מצוין את עולם ה-HTML ב-12 דקות:
https://youtu.be/bWPMSSsVdPk?long=yes
מדריך ל-CSS ב-12 דקות:
https://youtu.be/0afZj1G0BIE?long=yes
והנה קורס מלא לבניית אתרים באמצעות AI ואלמנטור, כולל בניית בריף בשיחה, מפת אתר, ווייר פריים, עיצוב, איחסון, דומיין ושאר השלבים (עברית) 12:45:
https://youtu.be/i35WQ2O91AI?long=yes
מה זה קוד פתוח?
מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).
תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.
העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).
תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.
מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שאת התוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.
גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.
כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.
אפילו בחידושי ה-AI של העשור השלישי, רואים שהבינה המלאכותית שמתפוצצת בשנים האחרונות, היא מהפכה טכנולוגית שיתופית. היא פותחת את הקוד לשותפי פיתוח ועל הדרך עושה מיליארדים. בשלל תחומים, החל מזיהוי קול, ראייה ממוחשבת, יישומי שפה טבעית וניתוח נתונים ועד לפיתוח מודלים גנרטיביים גדולים ויישומים שנגזרים מהם, עושה רושם שמי שפותחים את הקוד - מרוויחים בגדול.
הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:
https://youtu.be/yVpbFMhOAwE
פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:
https://youtu.be/Pj_tLugpz8g
אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:
https://youtu.be/H4Z09edx52E
סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:
http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE
ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):
https://youtu.be/EGd5DngPQnM
מה זה וייב קודינג שמאיים להחליף את התכנות המסורתי?
"וייב קודינג" (Vibe Coding), בעברית "קידוד אווירה", הוא גישה חדשנית לתכנות, המאפשרת לאנשים ליצור תוכנות באמצעות פרומפטים, פקודות פשוטות יחסית, בשפה רגילה וללא צורך בידע מעמיק בתכנות.
ההבדלים הם פשוטים. בתכנות או בתכנון מערכות no code העיסוק, בגדול, הוא ב"איך". כלומר, גם אם איננו מתכנתים, אנו מתכננים ומנחים בו את המערכות בכיצד לבנות את האפליקציה הרצויה. מנגד, בשיטת וייב קודינג זה עובד הפוך - אנחנו מתארים את ה"מה". כותבים בפשטות את התוצאה הרצויה של הפיתוח, כלומר מה נרצה שהוא יעשה בשבילנו, ואז המערכת פשוט בונה אותו בשבילנו.
הרעיון המרכזי ב"קידוד האווירה" הוא השימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית שמפשטים את תהליך הפיתוח, כך שגם אנשים ללא רקע טכני יכולים להורות למכונה בשפתם, במקום באמצעות כתיבה של קוד, אילו תוכנות, אפליקציות ויישומים קטנים הם מבקשים ממנה לפתח.
כך מאפשרים למשתמשים כלים כמו Loveble, Replit ובמיוחד Base44 הפופולרית להקליד בקשות פשוטות, בשפה טבעית, והכלים מייצרים את הקוד, בהמרה אוטומטית לחלוטין מההוראות.
בזכות היכולת של הווייב קודינג לייעל תהליכים ולהפחית עלויות, הגישה מעוררת עניין רב גם בקרב יזמים ומפתחים. היא זוכה להצלחה רבה בעמק הסיליקון ולהערכה והשקעות מהחברות המובילות בעולם, כשמובילות תחום קידוד האווירה, כמו OpenAI ומיקרוסופט משקיעות בחברות מהפכניות,
יש פלטפורמות שלוקחות את זה גם למי שכן מתכנתים, כמו Cursor, שמדגימה את הכיוון באופן מובהק. אותה Cursor היא חברה שהוקמה בידי 4 מפתחים צעירים ומבריקים, תוך שהיא מגיעה במהירות אדירה להכנסות משמעותיות ולשווי של מיליארדי דולרים, עם כוח אדם מצומצם של פחות מ-25 עובדים.
נכון לתחילת 2025 וייב קודינג עדיין לא מחליף מתכנתים מקצועיים, לפחות באשר למוצרים מורכבים ואמינים. כדי ליצור כאלו עדיין נדרש ידע מעמיק בתכנות ובהבנה של מערכות, סביבות פיתוח, שפות תוכנה, ספריות קוד ועוד. יחד עם זאת, ההתפתחות המהירה של הכלים הללו סביר שתשנה את המצב בעתיד הקרוב.
מהו וייב קודינג ומי זה אנדריי קרפטי? (עברית)
https://youtu.be/T9huPN10uSw
הסבר של וייב קודינג וכלים לקידוד ועיצוב UX ברוח זו:
https://youtu.be/9tw_HL5mnIg
3 כללים וזהו - כך תעשו את זה נכון:
https://youtu.be/qVajpj_1eDQ
איך לעשות וייב קודינג מקצועי (עברית, מסך מלא):
https://youtu.be/I9TNTgAffhM
תכנות וייב של סוכני AI באמצעות כלי קידוד אווירה:
https://youtu.be/Cf38Bi8U0Js
דוגמה לפיתוח וייב קודינג עם Base 44 (עברית):
https://youtu.be/luGJU_6jqR0?long=yes
כלי Vibe Code כתנועת המונים שמסביר שעדיף לתכנת בכלי VScode מאשר בכלי דפדפן (משוכנעים יכולים להתחיל ב-11:51):
https://youtu.be/V0TGQRAt4wg?long=yes
מגוון כלי וייב קודינג ששווה להכיר:
https://youtu.be/EVsJ-qlEQp8?long=yes
והשלב הבא הוא הקונטקסט אינג'ינירינג:
https://youtu.be/Egeuql3Lrzg?long=yes
אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.
תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.
אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.
התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.
חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.
כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.
ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.
רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.
להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".
הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):
https://youtu.be/tSysNQFUf2g
בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:
https://youtu.be/CIRGjwYgdT4
וייב קודינג אפילו בסמארטפון אפשר:
https://youtu.be/gFTG_nyHSPE?t=35s
סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:
https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes
וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):
https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes
מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:
#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.
#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.
#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.
כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.
בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.
רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.
בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.
בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.
עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.
איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.
תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.
אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.
הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:
https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg
האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
לא כולם מצליחים להבין את ההבדלים שבין חווית משתמש, המכונה באנגלית הייטקית UX, לבין עיצוב ממשק משתמש שנקרא UI.
UX הוא התכנון של חווית המשתמש במוצר (קיצור של User Experience), בעוד UI הוא העיצוב הגרפי-ויזואלי שאותו חווה המשתמש, ממשק המשתמש (User Interface), על כל מרכיביו, כולל צבעים, פונטים, כפתורים, תפריטים וכדומה.
נציג את ההבדלים בצורה פשוטה. אם הפעלתם פעם אפליקציה חדשה והיא לא הייתה נוחה לשימוש, או אפילו מבלבלת ומסובכת - ה-UX כשל. אם העיצוב שלה היה מזעזע, מכוער, בצבעים של בית חולים, פונט משונה או עיצוב שלא תואם את העניין שלה - מישהו ב-UI צריך לתת את הדין...
אז כן - ההבדלים בין חווית משתמש UX וממשק משתמש UI הם ההבדלים שבין המתכננים, אנשי ונשות ה-UX לבין המסגננים, נשות ואנשי ה-UI.
#UX
בשלבי אפיון חוויית משתמש מתבצעים המחקר של צרכי והתנהגות המשתמשים ובהמשך התכנון והאפיון של המוצר.
התכנון של חווית ממשתמש כולל את התכנון העיצובי שיעניק חוויית שימוש טובה במוצר. בנוסף הוא כולל שיקולים של נגישות, מסע המשתמש, ארגון המסכים ועוד.
מהי חווית שימוש טובה? - כשמחצר מעוצב בצורה שבה נוח למשתמש וחיית השימוש שלו היא חיובית ואף מהנה עבורו, אז חוויית המשתמש היא מוצלחת.
מאפייני UX טובים יודעים לתכנן מערכות מורכבות שעדיין יהיו מוחות, נעימות ואפילו מהנות למשתמשים.
#UI
עיצוב ממשק משתמש UI אחראי על הממשקים מול המשתמש (UI פירושו User Interface, בעברית ממשק משתמש).
כלומר מעצב UI מעצב את הנראות של המוצר, ה"לוק אנד פיל" שלו. הוא קובע את הסגנון, הסטיילינג אם תרצו, האסתטיקה, על הצבעוניות שלה, הפונטים בהם משתמשים וכו'.
הנה עולם ה-UI/UX (עברית):
https://youtu.be/oc_rWRwtwn8
מה זה UX?
https://youtu.be/-L4gEk7cOfk
מטרת מעצבי ה-UX:
https://youtu.be/j4VflEcvlxo
שלבי הפיתוח של חווית המשתמש וממשק המשתמש (עברית):
https://youtu.be/Q5763pPchvw
הרצאת וידאו קצרה על ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/kYtXXGzWENg
המדריך המקיף - החשיבות ומהם בעצם?
https://youtu.be/t1isb-Uin_I?long=yes
ויצירת UI בעידן ה-GenAI והפרומפטים:
https://youtu.be/M-uUFLU9IFU?long=yes
ה-IDE (ראשי תיבות של Integrated Development Environment) הוא סביבת הפיתוח המשולבת, תוכנת כתיבת הקוד של המתכנתים.
למעשה, ה-IDE הוא ה"סטודיו" של המתכנת. בדיוק כמו שצייר לא יצייר על הרצפה באמצעות האצבעות, מתכנתים לא נוהגים לכתוב קוד במסמך או פנקס רגיל. ב-IDE מרוכזים במקום אחד כל הכלים שהמתכנת צריך כדי לכתוב, לבדוק ולהריץ קוד.
בסיס ה-IDE הוא עורך הטקסט החכם, בו לא סתם מקלידים אותיות, אלא רואים חלקים שונים בקוד המסומנים בצבעים שונים (תכונה שנקראת syntax highlighting), השלמות אוטומטיות לפקודות תכנות וזיהוי של שגיאות כבר בזמן הכתיבה, משהו שמזכיר בדיקת איות, אבל לקוד.
מעבר לכך, ה-IDE מכיל דיבאגר (debugger), מנפה שגיאות (באגים), כלי שמאפשר למתכנת לעצור את התוכנית באמצע שהיא "רצה" ולבדוק בדיוק מה קורה בפנים והאם יש בעיות והיכן. העניין הזה קריטי, כי באגים (bugs) הם חלק בלתי נפרד מהפיתוח.
כל אחת מסביבות הפיתוח הפופולריות מותאמת לשפות תכנות ולצרכים שונים וכיום יש גם ממשקים חכמים שמשלבים ב-IDE יכולות בינה מלאכותית, AI שמציע שורות קוד שלמות בזמן אמת.
עם ה-IDE הראשונים נמנית תוכנת Maestro, שפותחה ב-1975 ושימשה בעיקר לפיתוח בשפת COBOL. מאז עברה הסביבה המשולבת דרך ארוכה, ממסכים שחורים עם טקסט ירוק ועד לכלים המודרניים משולבי ה-AI של ימינו.
תוכנה המוכרת והפופולרית של היום Visual Studio Code מבית מיקרוסופט (Microsoft). לצידה גם תוכנת IntelliJ IDEA ותוכנת PyCharm לפיתוח בפייתון (Python) של חברת JetBrains ואת Xcode של אפל (Apple) לפיתוח אפליקציות לאייפון.
IDE חדשני בתחום הזה הוא "Google Antigravity", פלטפורמת פיתוח סוכנית (ADE) של גוגל, המפתחת את ה-IDE לעידן של סוכנים. היא מאפשרת למפתחים לפעול כסביבה ממוקדת משימות ולטענת החברה ברמה גבוהה יותר. היא עושה זאת על ידי ניהול סוכנים בסביבות עבודה שונות, תוך שמירה על חוויית IDE מוכרת, אך כזו שמותאמת לנוכחות ודומיננטיות של AI בליבתה.
ברחבי תוכנת "אנטי גראוויטי" פועלים סוכני AI, לצד טרמינל ודפדפן, תוך שהם מאפשרים להם לתכנן ולבצע באופן אוטונומי משימות מורכבות מקצה לקצה, תוך שדרוג מודרני של חווית פיתוח התוכנה.
מהי תוכנת IDE:
https://youtu.be/4Q3tw7sc1ZA
תוכנת VScode, סביבת הפיתוח המצליחה של המתכנתים כבר שנים:
https://youtu.be/UTQp6mvhb0Y
סביבת הפיתוח המתקדמת של חברת גוגל, "אנטיגראביטי" שמותאמת לעידן הוויב קודינג:
https://youtu.be/nTOVIGsqCuY
מדריך ל-IDE החדשני של גוגל:
https://youtu.be/T5LHXiTncp0?long=yes
וקורס על פיתוח בגראוויטי - ה-IDE המתקדם עם ה-AI:
https://youtu.be/mvHGl6zEA3w?long=yes
תוכנה
באג הוא השם לתקלה במחשב או בתוכנה. הכל התחיל באחד מראשוני המחשבים בעולם - מחשב "הרווארד סימן 2". כשהתגלה במחשב סוג של עש (באנגלית BUG), מעין חרק שנתקע במחשב וגרם לתקלה הוחלט לקרוא לו "באג".
העש הוסר מהמחשב והודבק לדף ההתקלות 9 בשנת 1947. בעקבות אותו באג ראשון נהוג להתייחס לתקלות במחשב ובתוכנה כבאגים ומכאן המושג "באג". יש הטוענים שהמושג הומצא כבר במאה ה-19 אבל יש על כך ויכוחים רבים וספקות רבים.
הנה הבאגים במחשבים, דרך באג המחשבים הראשון:
http://youtu.be/NUnEoouyvGY
אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).
לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר, או נאפסטר (Napster), הייתה שירות שיתוף הקבצים הראשון בעולם. היא אפשרה למיליוני גולשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים.
למעשה, המשתמשים אפילו לא היו צריכים להעביר שירים או קבצים ביניהם. התוכנה פשוט אפשרה להם לחפש מה שרצו במנוע החיפוש שבה, לקבל את התוצאות בקובצי MP3 ולהורידם אל המחשב האישי שלהם.
זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.
מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר והועבר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית ולמעשה שירות המוסיקה החינמי הגדול בעולם.
חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. גם להקת מטאליקה גילתה ששירים שעוד לא הציעה למכירה הורדו על ידי משתמשי נאפסטר בטירוף. אז גם היא הצטרפה ובית המשפט החליט לסגור את השירות. בהסדר עם התובעים, נאפסטר נאלצה לשלם 26 מיליון דולר לחברות ההפקה ובשנת 2002 היא הכריזה על פשיטת רגל.
הצער, אגב, נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות ברחבי האינטרנט וכל הסיפור החל מהתחלה, רק בלי נאפסטר...
אגב, פאנינג עצמו לא הרוויח דבר מנפסטר, אבל הפך לדמות נערצת וליזם מצליח. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, מי שהגדיר את נאפסטר כ"מהפכה תרבותית", הקים והשקיע בכמה מיזמים נוספים והיה למיליארדר. במיוחד הוא הצליח כשהיה לאחד המשקיעים החשובים במיזם של סטודנט צעיר, שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שנקרא "דה פייסבוק" והיה לרשת החברתית הגדולה בהיסטוריה.
הנה סרטון על המהפכה של תוכנת נאפסטר:
http://youtu.be/jo2xticav9I
ולנאפסטר יש תפקיד היסטורי בחיסול האלבומים (עברית):
https://youtu.be/pREu6urcI8k
מקצוע בניית אתרים (Website building) הוא המקצוע של מי שיוצרים אתרים ואפליקציות אינטרנט. לרוב מדובר במקצוע המשלב תכנות, עם יכולות תכנון, עיצוב וחווית משתמש.
היסודות שבבסיס התכנות לבניית אתרים הם לרוב שילוב של HTML CSS ו- JavaScript. השפות הללו מהוות את אבני הבניין של כמעט כל אתר אינטרנט בעולם. HTML היא שפת סימון שבאמצעותה ניתן לבנות דפי אינטרנט ואתרים. CSS היא שפת סגנון ויזואלי, שמייפה אתרים ודפי אינטרנט למראה מקצועי. JavaScript היא שפת קידוד משוכללת לביצועים מתקדמים של אתרים.
בוני אתרים לומדים גם על Front End, שהוא הפיתוח שלחזית האתר, מה שקובע איך הוא נראה. בנוסף, הם צריכים לשלוט גם על הפיתוח האחורי, Back End, שקובע איך האתר עובד.
בידע הנדרש למקצוע נכללים גם נושאים כמו מסגרות (Frames), מסדי נתונים, ממשקי API וכלים נוספים המסייעים לבנייה של אתרים מתקדמים יותר.
בדרך כלל, מפתחי אתרים הוא מקצוע שיש לו דרישה בשוק וחברות מחפשות מפתחי אתרים. רבים מבוני האתרים הם פרילנסרים ומוצאים פרויקטים באופן עצמאי, דרך פלטפורמות כמו Fivver.
כיום כמובן שה-AI מאפשר בניית אתרים עצמאית באמצעות "וייב קודינג" (Vibe Coding), כשאת התכנות בשפת הקידוד מחליפות הוראות מילוליות, או בפרומפטים כתובים או בשיחה עם הבינה המלאכותית (ראו בתגית "פרומפטים").
#תפקידים בתעשיית הטכנולוגיה
מפתח אתרים: מי שבונה ומתחזק אתרים, באמצעות שפות קידוד כמו HTML, CSS ו-JavaScript.
מפתח פרונט אנד: מפתח צד קדמי. מי שמתמקד במראה ובהתנהגות של אתר האינטרנט. זה תפקיד של עיצוב דפי אינטרנט ידידותיים ואטרקטיביים.
מפתח בק אנד: מפתח צד אחורי. מי שעובד על צד השרת של אתר האינטרנט. הוא מנהל מסדי נתונים, אבטחה וביצועי אתרים.
מפתח פול סטאק: מפתח שמטפל הן בפיתוח הקדמי והן בפיתוח האחורי. הם יוצרים אתר שלם מתחילתו ועד סופו.
מעצב UI/UX: מי שהופך אתרים קלים לשימוש ומושכים חזותית. מתמקד בחוויית משתמש ובעיצוב Layout.
מפתח אתרים עצמאי: פרילנסרים שעובדים על פרויקטים שונים עבור לקוחות, עסקים או אנשים פרטיים.
מפתח מסחר אלקטרוני: מתמחה בבניית חנויות מקוונות.
הנה פרסומת של בוני אתרים (עברית):
https://youtu.be/TwP5hM1z3yo
שפת הסימון HTML:
https://youtu.be/akf9j0Jo0PE
שפת CSS:
https://youtu.be/1srYXgDRNak
מדריך שמסביר מצוין את עולם ה-HTML ב-12 דקות:
https://youtu.be/bWPMSSsVdPk?long=yes
מדריך ל-CSS ב-12 דקות:
https://youtu.be/0afZj1G0BIE?long=yes
והנה קורס מלא לבניית אתרים באמצעות AI ואלמנטור, כולל בניית בריף בשיחה, מפת אתר, ווייר פריים, עיצוב, איחסון, דומיין ושאר השלבים (עברית) 12:45:
https://youtu.be/i35WQ2O91AI?long=yes
מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).
תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.
העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).
תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.
מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שאת התוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.
גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.
כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.
אפילו בחידושי ה-AI של העשור השלישי, רואים שהבינה המלאכותית שמתפוצצת בשנים האחרונות, היא מהפכה טכנולוגית שיתופית. היא פותחת את הקוד לשותפי פיתוח ועל הדרך עושה מיליארדים. בשלל תחומים, החל מזיהוי קול, ראייה ממוחשבת, יישומי שפה טבעית וניתוח נתונים ועד לפיתוח מודלים גנרטיביים גדולים ויישומים שנגזרים מהם, עושה רושם שמי שפותחים את הקוד - מרוויחים בגדול.
הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:
https://youtu.be/yVpbFMhOAwE
פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:
https://youtu.be/Pj_tLugpz8g
אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:
https://youtu.be/H4Z09edx52E
סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:
http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE
ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):
https://youtu.be/EGd5DngPQnM
"וייב קודינג" (Vibe Coding), בעברית "קידוד אווירה", הוא גישה חדשנית לתכנות, המאפשרת לאנשים ליצור תוכנות באמצעות פרומפטים, פקודות פשוטות יחסית, בשפה רגילה וללא צורך בידע מעמיק בתכנות.
ההבדלים הם פשוטים. בתכנות או בתכנון מערכות no code העיסוק, בגדול, הוא ב"איך". כלומר, גם אם איננו מתכנתים, אנו מתכננים ומנחים בו את המערכות בכיצד לבנות את האפליקציה הרצויה. מנגד, בשיטת וייב קודינג זה עובד הפוך - אנחנו מתארים את ה"מה". כותבים בפשטות את התוצאה הרצויה של הפיתוח, כלומר מה נרצה שהוא יעשה בשבילנו, ואז המערכת פשוט בונה אותו בשבילנו.
הרעיון המרכזי ב"קידוד האווירה" הוא השימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית שמפשטים את תהליך הפיתוח, כך שגם אנשים ללא רקע טכני יכולים להורות למכונה בשפתם, במקום באמצעות כתיבה של קוד, אילו תוכנות, אפליקציות ויישומים קטנים הם מבקשים ממנה לפתח.
כך מאפשרים למשתמשים כלים כמו Loveble, Replit ובמיוחד Base44 הפופולרית להקליד בקשות פשוטות, בשפה טבעית, והכלים מייצרים את הקוד, בהמרה אוטומטית לחלוטין מההוראות.
בזכות היכולת של הווייב קודינג לייעל תהליכים ולהפחית עלויות, הגישה מעוררת עניין רב גם בקרב יזמים ומפתחים. היא זוכה להצלחה רבה בעמק הסיליקון ולהערכה והשקעות מהחברות המובילות בעולם, כשמובילות תחום קידוד האווירה, כמו OpenAI ומיקרוסופט משקיעות בחברות מהפכניות,
יש פלטפורמות שלוקחות את זה גם למי שכן מתכנתים, כמו Cursor, שמדגימה את הכיוון באופן מובהק. אותה Cursor היא חברה שהוקמה בידי 4 מפתחים צעירים ומבריקים, תוך שהיא מגיעה במהירות אדירה להכנסות משמעותיות ולשווי של מיליארדי דולרים, עם כוח אדם מצומצם של פחות מ-25 עובדים.
נכון לתחילת 2025 וייב קודינג עדיין לא מחליף מתכנתים מקצועיים, לפחות באשר למוצרים מורכבים ואמינים. כדי ליצור כאלו עדיין נדרש ידע מעמיק בתכנות ובהבנה של מערכות, סביבות פיתוח, שפות תוכנה, ספריות קוד ועוד. יחד עם זאת, ההתפתחות המהירה של הכלים הללו סביר שתשנה את המצב בעתיד הקרוב.
מהו וייב קודינג ומי זה אנדריי קרפטי? (עברית)
https://youtu.be/T9huPN10uSw
הסבר של וייב קודינג וכלים לקידוד ועיצוב UX ברוח זו:
https://youtu.be/9tw_HL5mnIg
3 כללים וזהו - כך תעשו את זה נכון:
https://youtu.be/qVajpj_1eDQ
איך לעשות וייב קודינג מקצועי (עברית, מסך מלא):
https://youtu.be/I9TNTgAffhM
תכנות וייב של סוכני AI באמצעות כלי קידוד אווירה:
https://youtu.be/Cf38Bi8U0Js
דוגמה לפיתוח וייב קודינג עם Base 44 (עברית):
https://youtu.be/luGJU_6jqR0?long=yes
כלי Vibe Code כתנועת המונים שמסביר שעדיף לתכנת בכלי VScode מאשר בכלי דפדפן (משוכנעים יכולים להתחיל ב-11:51):
https://youtu.be/V0TGQRAt4wg?long=yes
מגוון כלי וייב קודינג ששווה להכיר:
https://youtu.be/EVsJ-qlEQp8?long=yes
והשלב הבא הוא הקונטקסט אינג'ינירינג:
https://youtu.be/Egeuql3Lrzg?long=yes
איך עובד המתכנת?
מתכנתים (Coders) או מפתחים (Developers) הם אנשים שיודעים לכתוב קוד תוכנה. קוד התוכנה הוא תכנית מחשב שמפעילה את המחשב ומבצעת משימות.
המתכנתים כותבים את הקוד באמצעות שפות תכנות המשמשות את החברה, שפות שהם יודעים או לומדים תוך כדי העבודה.
כל תוכנה יודעת לעשות דברים. קוד התכנה שכותבים המתכנתים מכיל את ההוראות הדרושות כדי שהמחשב יבצע את הדברים הללו.
בעולם ההייטק בדרך כלל עובדים מתכנתים שונים על תוכנה אחת. כל אחד מהם מתכנת חלק מהקוד השלם ולבסוף מחברים את כל הקוד ומעבירים לבודקי התוכנה, כדי לוודא שכל הטעויות, שתמיד יש בקוד והם נקראים "באגים", יתוקנו.
הנה מתכנתים בחברות סטרטאפ שעובדים ביחד (עברית):
http://youtu.be/iAyfMSmxKoQ
כאן ההבדל בין תיכנות כמו שמציגים אותו בסרטים ובסדרות טלוויזיה ובין המציאות:
https://youtu.be/HluANRwPyNo
לינוס טורוולדס, מי שפיתח את מערכת ההפעלה לינוקס, מספר על התחלת לימוד התיכנות שלו:
https://youtu.be/S5S9LIT-hdc
וכמה חשוב הוא קוד תוכנה:
http://youtu.be/QdVFvsCWXrA
מתכנתים (Coders) או מפתחים (Developers) הם אנשים שיודעים לכתוב קוד תוכנה. קוד התוכנה הוא תכנית מחשב שמפעילה את המחשב ומבצעת משימות.
המתכנתים כותבים את הקוד באמצעות שפות תכנות המשמשות את החברה, שפות שהם יודעים או לומדים תוך כדי העבודה.
כל תוכנה יודעת לעשות דברים. קוד התכנה שכותבים המתכנתים מכיל את ההוראות הדרושות כדי שהמחשב יבצע את הדברים הללו.
בעולם ההייטק בדרך כלל עובדים מתכנתים שונים על תוכנה אחת. כל אחד מהם מתכנת חלק מהקוד השלם ולבסוף מחברים את כל הקוד ומעבירים לבודקי התוכנה, כדי לוודא שכל הטעויות, שתמיד יש בקוד והם נקראים "באגים", יתוקנו.
הנה מתכנתים בחברות סטרטאפ שעובדים ביחד (עברית):
http://youtu.be/iAyfMSmxKoQ
כאן ההבדל בין תיכנות כמו שמציגים אותו בסרטים ובסדרות טלוויזיה ובין המציאות:
https://youtu.be/HluANRwPyNo
לינוס טורוולדס, מי שפיתח את מערכת ההפעלה לינוקס, מספר על התחלת לימוד התיכנות שלו:
https://youtu.be/S5S9LIT-hdc
וכמה חשוב הוא קוד תוכנה:
http://youtu.be/QdVFvsCWXrA
מהי מערכת הפעלה?
מערכת הפעלה (Operating System), ברמה הפשוטה ביותר, היא התוכנה שמנהלת ומפעילה את המחשב, או כל מכשיר דיגיטלי ופריט ממוחשב או מבוסס מחשב, כולל טלפון חכם, שעון חכם, טלוויזיה חכמה וכדומה.
למעשה, מערכת ההפעלה היא אחת הטכנולוגיות החשובות ביותר בעולם המודרני.
מערכת ההפעלה כשמה כן היא. מפעילה את התהליכים והמשאבים במחשב. זוהי התוכנה שמספקת למחשב את היכולות הבסיסיות שלו ומאפשרת לתקשר איתו וכמובן גם להריץ ולהפעיל עליו תוכנות.
בין מערכות ההפעלה הידועות בעולם כיום ניתן לציין את Windows, Mac OS, Linux המיועדות למחשבים, iOS ואנדרואיד, המפעילות את מרבית הסמארטפונים בעולם ועוד כמה זעירות ופחות מוכרות, המריצות מספר זעום, או מתוחכם פחות של מכשירים.
#קיצור תולדות מערכות ההפעלה
ההיסטוריה של מערכות ההפעלה למחשבים מתחילה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, עת פותחו מערכות ההפעלה הראשונות למחשבים האלקטרוניים הענקיים של אותם ימים, דוגמת ה-IBM 701.
בשנות ה-70 וה-80, פותחו מערכות ההפעלה המוכרות והמצליחות ביותר, בראשן MS-DOS למחשב ה-PC ומערכת ההפעלה UNIX, ממנה יצמחו המון מערכות הפעלה, כולל לינוקס המצליחה ואנדרואיד, כיום מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר לסמארטפונים, שמבוססת עליה.
מאמצע שנות ה-80 וה-90 מפותחות מערכות ההפעלה של אפל, ה-Mac OS שפותחה עבור מחשב המקינטוש פורץ הדרך ו-Microsoft Windows שאימצה לא מעט מהחידושים שלה למחשבי הפי.סי.
בשנות ה-2000, עם הצגת הטלפון החכם הראשון, מכשיר ה-iPhone של חברת Apple, הושקה גם מערכת ההפעלה שלו, ה-iOS. תוך זמן קצר יצאו לשוק מכשירי טלפון חכמים של חברות מתחרות והושקה מערכת ההפעלה המתחרה, Android.
אנדרואיד פותחה על בסיס מערכת ההפעלה לינוקס. פיתח אותה סטארטאפ קטן, שנרכש על ידי חברת Google ומכאן היא הפכה תוך שנים ספורות למערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בעולם.
כך פועלת מערכת ההפעלה:
https://youtu.be/GjNp0bBrjmU
על מערכות ההפעלה למכשירים ניידים כמו iPhone או iPad של Apple או מכשירים של חברות מתחרות:
https://youtu.be/qJJ-kEwgLrY
ההתפתחות לאורך השנים של מערכת ההפעלה "חלונות":
https://youtu.be/E7zt8dxBi8A
הצגה אופיינית של גרסת iOS חדשה לאייפון:
https://youtu.be/eHAmKJ2TbZs
בשביל האמנות - תזמורת סימפונית מבצעת יצירה שמבוססת על הצלילים המוכרים של מערכת ההפעלה Windows:
https://youtu.be/dGKwx-BFO0E
הנה ההיסטוריה של מערכות ההפעלה:
https://youtu.be/9TLDCr5pKrc?long=yes
והרצאת וידאו על הדמיון והקשר של מערכות ההפעלה אל המודלים החדשים של AI המתפרץ כיום:
https://youtu.be/1lG7lFLXBIs?long=yes
מערכת הפעלה (Operating System), ברמה הפשוטה ביותר, היא התוכנה שמנהלת ומפעילה את המחשב, או כל מכשיר דיגיטלי ופריט ממוחשב או מבוסס מחשב, כולל טלפון חכם, שעון חכם, טלוויזיה חכמה וכדומה.
למעשה, מערכת ההפעלה היא אחת הטכנולוגיות החשובות ביותר בעולם המודרני.
מערכת ההפעלה כשמה כן היא. מפעילה את התהליכים והמשאבים במחשב. זוהי התוכנה שמספקת למחשב את היכולות הבסיסיות שלו ומאפשרת לתקשר איתו וכמובן גם להריץ ולהפעיל עליו תוכנות.
בין מערכות ההפעלה הידועות בעולם כיום ניתן לציין את Windows, Mac OS, Linux המיועדות למחשבים, iOS ואנדרואיד, המפעילות את מרבית הסמארטפונים בעולם ועוד כמה זעירות ופחות מוכרות, המריצות מספר זעום, או מתוחכם פחות של מכשירים.
#קיצור תולדות מערכות ההפעלה
ההיסטוריה של מערכות ההפעלה למחשבים מתחילה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, עת פותחו מערכות ההפעלה הראשונות למחשבים האלקטרוניים הענקיים של אותם ימים, דוגמת ה-IBM 701.
בשנות ה-70 וה-80, פותחו מערכות ההפעלה המוכרות והמצליחות ביותר, בראשן MS-DOS למחשב ה-PC ומערכת ההפעלה UNIX, ממנה יצמחו המון מערכות הפעלה, כולל לינוקס המצליחה ואנדרואיד, כיום מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר לסמארטפונים, שמבוססת עליה.
מאמצע שנות ה-80 וה-90 מפותחות מערכות ההפעלה של אפל, ה-Mac OS שפותחה עבור מחשב המקינטוש פורץ הדרך ו-Microsoft Windows שאימצה לא מעט מהחידושים שלה למחשבי הפי.סי.
בשנות ה-2000, עם הצגת הטלפון החכם הראשון, מכשיר ה-iPhone של חברת Apple, הושקה גם מערכת ההפעלה שלו, ה-iOS. תוך זמן קצר יצאו לשוק מכשירי טלפון חכמים של חברות מתחרות והושקה מערכת ההפעלה המתחרה, Android.
אנדרואיד פותחה על בסיס מערכת ההפעלה לינוקס. פיתח אותה סטארטאפ קטן, שנרכש על ידי חברת Google ומכאן היא הפכה תוך שנים ספורות למערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בעולם.
כך פועלת מערכת ההפעלה:
https://youtu.be/GjNp0bBrjmU
על מערכות ההפעלה למכשירים ניידים כמו iPhone או iPad של Apple או מכשירים של חברות מתחרות:
https://youtu.be/qJJ-kEwgLrY
ההתפתחות לאורך השנים של מערכת ההפעלה "חלונות":
https://youtu.be/E7zt8dxBi8A
הצגה אופיינית של גרסת iOS חדשה לאייפון:
https://youtu.be/eHAmKJ2TbZs
בשביל האמנות - תזמורת סימפונית מבצעת יצירה שמבוססת על הצלילים המוכרים של מערכת ההפעלה Windows:
https://youtu.be/dGKwx-BFO0E
הנה ההיסטוריה של מערכות ההפעלה:
https://youtu.be/9TLDCr5pKrc?long=yes
והרצאת וידאו על הדמיון והקשר של מערכות ההפעלה אל המודלים החדשים של AI המתפרץ כיום:
https://youtu.be/1lG7lFLXBIs?long=yes
איך וייב קודינג מעביר את התכנות לשפה טבעית?
בימי AI אלה, של פברואר 2025, נראה שאנו רואים את השינוי בכתיבת קוד בכלל ובתכנות של אפליקציות לסוגיהן בפרט.
וזה לא ממש תכנות, עם כתיבת קוד וחלוקה למסמכים שיוצרים תוכנה, אלא יותר תהליך של חשיבה וחלוקת הוראות. כולנו יכולים לחשוב על רעיון, לנסח אותו כפרומפט, אולי גם לדמיין ולצייר מסכים, להציגם ל-AI, לראות קוד ואת התוצאה, לאשר או להציע תיקונים, לשפר את המודל ולראות את התוצאה משתפרת.
גם אם זה נשמע בלתי אפשרי, זה בדיוק מה שהבינה היוצרת מאפשרת כיום, כמעט לכל אחד, כולל מי שלא למדו מעולם לקודד ולתכנת. אחד מגאוני ה-AI של הדור החדש, אנדריי קרפאטי (Andrej Karpathy), מסביר שכלי ה-GenAI משנים את אופן פיתוח התוכנה מהיסוד וקורא לזה “תכנות וייב” (Vibe Coding).
תכנות הווייב פירושו תכנות שלא בקוד אלא של מפתחים שמתרכזים ברעיונות הגדולים ונותנים ל-AI לטפל בשאר - מהקוד והאיטרציות (שפירושן שיפור וניסוי שוב ושוב), דרך הפרטים הטכניים, הטיפול בבסיס הנתונים (Database), ב-API ובהעלאת הכלי לאונליין (Deployment).
ומדובר בשינוי של כל החוקים שהכרנו. המעבר הזה מכתיבת הקוד לפתרון בעיות באמצעות חשיבה מדויקת ככל האפשר, הנחיות ל-AI, עיצוב מסכים והעלאתם כטיוטות עיצוב לבינה, כל אלו הם חלום שמתממש. משמעותם הפשוטה היא דמוקרטיזציה של עולם פיתוח התוכנה.
והאפשרויות החדשות הללו מאפשרות עכשיו גם לאנשים ללא רקע תכנותי או היכרות והבנה בקוד, להגשים את רעיונותיהם - על ידי יצירה של תוכנות מקוונות, אפליקציות או כלים שונים, באמצעות כלים בינתיים וטכנולוגיים, המופעלים על ידי אדם ולידו בינה מלאכותית, שמקבלת ומבצעת הוראות.
אז המרחק, שבעבר היה גדול מאוד, בין הרעיון למימושו, תלוי עכשיו במשתמש ורק בו. כלים רבים לקידוד מבוסס פרומפטים יש כיום והם משתכללים מיום ליום. המוח האנושי יידע להנפיק מהם גם שיפורים אישיים ומרהיבים לחיים המודרניים וגם כלים חדשים ומעולים לשימוש בעתיד.
הנה כתבה של כאן על תופעת הווייב קודינג (עברית):
https://youtu.be/L1XA2bq7nNU?long=yes
הארטיפקט של קלוד, שאחרי קידוד ניתן לשתף את יצירתכם ב-Publish לאחרים:
https://youtu.be/vUdNaAAc4FY
שיעור תכנות ללא תכנות בכלי Lovable:
https://youtu.be/gqsZGxuymTk?long=yes
Websim.ai הוא כלי קוד שמשלב את העיצוב בקידוד וניתן לתכנת בו ללא תכנות:
https://youtu.be/HCw4jCbLgMY
Replit הוא כלי שבו ניתן לקודד גם בסמארטפון:
https://youtu.be/Cmq3TrS3ccU
כלי קוד מבוססי אינטליגנציה מלאכותית:
https://youtu.be/3cVJxRka4yM
השוואה של 3 מודלי שפה LLMs במהירות יצירת קוד למטלה זהה:
https://youtu.be/_JS-LkBrsk8
יישום של תוכנה שפותחה כך, ללא כתיבת קוד:
https://youtu.be/lkom9ufvxD4
איך ChatGPT בניתוח קוד? (עברית)
https://youtu.be/Z46pqHFuKHs
רפליט הוא כלי קוד בינתי מתקדם יותר:
https://youtu.be/FrMy3Bq7TZA
מדריך מתחילים לתכנות עם Cursor AI:
https://youtu.be/ocMOZpuAMw4?long=yes
ומדריך לעבודה עם Windsurf:
https://youtu.be/4nCMdQadE08?long=yes
בימי AI אלה, של פברואר 2025, נראה שאנו רואים את השינוי בכתיבת קוד בכלל ובתכנות של אפליקציות לסוגיהן בפרט.
וזה לא ממש תכנות, עם כתיבת קוד וחלוקה למסמכים שיוצרים תוכנה, אלא יותר תהליך של חשיבה וחלוקת הוראות. כולנו יכולים לחשוב על רעיון, לנסח אותו כפרומפט, אולי גם לדמיין ולצייר מסכים, להציגם ל-AI, לראות קוד ואת התוצאה, לאשר או להציע תיקונים, לשפר את המודל ולראות את התוצאה משתפרת.
גם אם זה נשמע בלתי אפשרי, זה בדיוק מה שהבינה היוצרת מאפשרת כיום, כמעט לכל אחד, כולל מי שלא למדו מעולם לקודד ולתכנת. אחד מגאוני ה-AI של הדור החדש, אנדריי קרפאטי (Andrej Karpathy), מסביר שכלי ה-GenAI משנים את אופן פיתוח התוכנה מהיסוד וקורא לזה “תכנות וייב” (Vibe Coding).
תכנות הווייב פירושו תכנות שלא בקוד אלא של מפתחים שמתרכזים ברעיונות הגדולים ונותנים ל-AI לטפל בשאר - מהקוד והאיטרציות (שפירושן שיפור וניסוי שוב ושוב), דרך הפרטים הטכניים, הטיפול בבסיס הנתונים (Database), ב-API ובהעלאת הכלי לאונליין (Deployment).
ומדובר בשינוי של כל החוקים שהכרנו. המעבר הזה מכתיבת הקוד לפתרון בעיות באמצעות חשיבה מדויקת ככל האפשר, הנחיות ל-AI, עיצוב מסכים והעלאתם כטיוטות עיצוב לבינה, כל אלו הם חלום שמתממש. משמעותם הפשוטה היא דמוקרטיזציה של עולם פיתוח התוכנה.
והאפשרויות החדשות הללו מאפשרות עכשיו גם לאנשים ללא רקע תכנותי או היכרות והבנה בקוד, להגשים את רעיונותיהם - על ידי יצירה של תוכנות מקוונות, אפליקציות או כלים שונים, באמצעות כלים בינתיים וטכנולוגיים, המופעלים על ידי אדם ולידו בינה מלאכותית, שמקבלת ומבצעת הוראות.
אז המרחק, שבעבר היה גדול מאוד, בין הרעיון למימושו, תלוי עכשיו במשתמש ורק בו. כלים רבים לקידוד מבוסס פרומפטים יש כיום והם משתכללים מיום ליום. המוח האנושי יידע להנפיק מהם גם שיפורים אישיים ומרהיבים לחיים המודרניים וגם כלים חדשים ומעולים לשימוש בעתיד.
הנה כתבה של כאן על תופעת הווייב קודינג (עברית):
https://youtu.be/L1XA2bq7nNU?long=yes
הארטיפקט של קלוד, שאחרי קידוד ניתן לשתף את יצירתכם ב-Publish לאחרים:
https://youtu.be/vUdNaAAc4FY
שיעור תכנות ללא תכנות בכלי Lovable:
https://youtu.be/gqsZGxuymTk?long=yes
Websim.ai הוא כלי קוד שמשלב את העיצוב בקידוד וניתן לתכנת בו ללא תכנות:
https://youtu.be/HCw4jCbLgMY
Replit הוא כלי שבו ניתן לקודד גם בסמארטפון:
https://youtu.be/Cmq3TrS3ccU
כלי קוד מבוססי אינטליגנציה מלאכותית:
https://youtu.be/3cVJxRka4yM
השוואה של 3 מודלי שפה LLMs במהירות יצירת קוד למטלה זהה:
https://youtu.be/_JS-LkBrsk8
יישום של תוכנה שפותחה כך, ללא כתיבת קוד:
https://youtu.be/lkom9ufvxD4
איך ChatGPT בניתוח קוד? (עברית)
https://youtu.be/Z46pqHFuKHs
רפליט הוא כלי קוד בינתי מתקדם יותר:
https://youtu.be/FrMy3Bq7TZA
מדריך מתחילים לתכנות עם Cursor AI:
https://youtu.be/ocMOZpuAMw4?long=yes
ומדריך לעבודה עם Windsurf:
https://youtu.be/4nCMdQadE08?long=yes
מהו הקומפיילר שממיר שפה טבעית לקוד בינארי במחשב?
קומפיילר (compiler), בעברית מהדר, היא תוכנה שתפקידה להמיר קוד מחשב שכתוב בשפת תכנות רגילה, אל שפת מכונה (Machine language), כזו שהמחשב מבין.
תוכנת הקומפיילר נכללת כחלק משפות התכנות השונות. תפקידו הכללי של הקומפיילר הוא להמיר קוד תוכנה משפה לשפה. היא מבצעת את ההמרה משפת התוכנה המסוימת בה מתכנתים כותבים לשפת המכונה, שהיא קשה לכתיבה ומופשטת ומסובכת לזכירה.
המרה כזו תהיה לרוב של קוד מחשב בשפה עילית שהמתכנת כתב בה, כמו שפת התכנות פייתון או ג'אווה סקריפט - לשפת מכונה שהמחשב מבין.
שפת מכונה, משהו כמו שפת המחשבים, כלומר שפה שבה כאילו "מדבר" המחשב. זו שפה שפועלת על פי רצפים של אפס או אחד, שמייצגים שני מצבים חשמליים שנמצאים בבסיסו של כל רכיב חשמלי ואלקטרוני - מצבי כבוי, שזה 0, או דולק, 1. הכירו בתגית "שפת מכונה".
מכל מקום, הקומפיילר חשוב מאוד בפיתוח תוכנה, כי כמעט בלתי אפשרי לכתוב קוד בינארי שיעשה את הפעולות המורכבות במיוחד שעושות תוכנות מודרניות.
לכן גם פיתחו את שפות התכנות העיליות, שפות High level המאפשרות כתיבה במילים ובתחביר שהוא ככל האפשר קרוב לזה של שפות אנושיות, תחביר מובן יותר לבני אדם ושקל יחסית לזכור.
ואגב, יש גם מקרים שהמהדר ממיר שפה עילית לשפת ביניים, שפה שאינה שפת מכונה ולמעשה היא באמצע, משהו בין שפות עיליות וקלות יחסית לתכנות, לשפת המכונה המורכבת במיוחד.
כך פועל הקומפיילר (מתורגם):
https://youtu.be/QXjU9qTsYCc
ושפת המכונה וכיצד אנו מתקשרים איתה דרך שפות תכנות עיליות:
https://youtu.be/GbBI7LSijnM
קומפיילר (compiler), בעברית מהדר, היא תוכנה שתפקידה להמיר קוד מחשב שכתוב בשפת תכנות רגילה, אל שפת מכונה (Machine language), כזו שהמחשב מבין.
תוכנת הקומפיילר נכללת כחלק משפות התכנות השונות. תפקידו הכללי של הקומפיילר הוא להמיר קוד תוכנה משפה לשפה. היא מבצעת את ההמרה משפת התוכנה המסוימת בה מתכנתים כותבים לשפת המכונה, שהיא קשה לכתיבה ומופשטת ומסובכת לזכירה.
המרה כזו תהיה לרוב של קוד מחשב בשפה עילית שהמתכנת כתב בה, כמו שפת התכנות פייתון או ג'אווה סקריפט - לשפת מכונה שהמחשב מבין.
שפת מכונה, משהו כמו שפת המחשבים, כלומר שפה שבה כאילו "מדבר" המחשב. זו שפה שפועלת על פי רצפים של אפס או אחד, שמייצגים שני מצבים חשמליים שנמצאים בבסיסו של כל רכיב חשמלי ואלקטרוני - מצבי כבוי, שזה 0, או דולק, 1. הכירו בתגית "שפת מכונה".
מכל מקום, הקומפיילר חשוב מאוד בפיתוח תוכנה, כי כמעט בלתי אפשרי לכתוב קוד בינארי שיעשה את הפעולות המורכבות במיוחד שעושות תוכנות מודרניות.
לכן גם פיתחו את שפות התכנות העיליות, שפות High level המאפשרות כתיבה במילים ובתחביר שהוא ככל האפשר קרוב לזה של שפות אנושיות, תחביר מובן יותר לבני אדם ושקל יחסית לזכור.
ואגב, יש גם מקרים שהמהדר ממיר שפה עילית לשפת ביניים, שפה שאינה שפת מכונה ולמעשה היא באמצע, משהו בין שפות עיליות וקלות יחסית לתכנות, לשפת המכונה המורכבת במיוחד.
כך פועל הקומפיילר (מתורגם):
https://youtu.be/QXjU9qTsYCc
ושפת המכונה וכיצד אנו מתקשרים איתה דרך שפות תכנות עיליות:
https://youtu.be/GbBI7LSijnM
מהם AI, בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית?
הגדרה פשוטה של האינטליגנציה המלאכותית או הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) היא: כל דבר שמחקה את האינטליגנציה שלנו כבני אדם באמצעות מחשבים.
בינה מלאכותית היא תוכנה או מכונה שיכולה לפתור בעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של פעם, שהיו מסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו מסוגלת לחקות חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה.
מערכת כזו יכולה לא פעם ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תלמד ותפעל המערכת על פי הבנתה ואז היא תהיה "מכונה לומדת". תחום למידת המכונה מתמחה ברעיון הזה, של פיתוחי מערכות לומדות ואימון שלהם, כמו שהורה או מורה מאמן ילד שגדל. קראו על כך בתגית "למידת מכונה".
יש גם תחום של "למידה עמוקה", בו המכונה "לא צריכה" אנשים שילמדו ויאמנו אותה, אלא לומדת, מסיקה מסקנות ומפתחת יכולות בעצמה. הרחיבו על כך בתגית "למידה עמוקה".
באופן כללי, בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה הזו. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.
המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה ברמה שכזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").
הנה הסבר פשוט על הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/hE74j-nD-q8
דברים שמייצר ה-AI וכיצד הוא התפתח כל כך:
https://youtu.be/XtlC-rCjUyM
העולם של האינטליגנציה המלאכותית (עברית):
https://youtu.be/xcOw84E93MI
כך ה-AI ישנה ומשנה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית (עברית):
https://youtu.be/g0yEDyEppeM
רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:
https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ
קבלו את iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:
https://youtu.be/2oJSJa6P_EI
מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
כתבה מתחילת ימי הבינה היוצרת (עברית):
https://youtu.be/05oOucZmO8Y?long=yes
הרצאת טד על הבינה המלאכותית שתשחרר אותנו מעבודה שחורה ולא יעילה (מתורגם):
https://youtu.be/ajGgd9Ld-Wc?long=yes
וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
הגדרה פשוטה של האינטליגנציה המלאכותית או הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) היא: כל דבר שמחקה את האינטליגנציה שלנו כבני אדם באמצעות מחשבים.
בינה מלאכותית היא תוכנה או מכונה שיכולה לפתור בעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של פעם, שהיו מסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו מסוגלת לחקות חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה.
מערכת כזו יכולה לא פעם ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תלמד ותפעל המערכת על פי הבנתה ואז היא תהיה "מכונה לומדת". תחום למידת המכונה מתמחה ברעיון הזה, של פיתוחי מערכות לומדות ואימון שלהם, כמו שהורה או מורה מאמן ילד שגדל. קראו על כך בתגית "למידת מכונה".
יש גם תחום של "למידה עמוקה", בו המכונה "לא צריכה" אנשים שילמדו ויאמנו אותה, אלא לומדת, מסיקה מסקנות ומפתחת יכולות בעצמה. הרחיבו על כך בתגית "למידה עמוקה".
באופן כללי, בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה הזו. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.
המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה ברמה שכזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").
הנה הסבר פשוט על הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/hE74j-nD-q8
דברים שמייצר ה-AI וכיצד הוא התפתח כל כך:
https://youtu.be/XtlC-rCjUyM
העולם של האינטליגנציה המלאכותית (עברית):
https://youtu.be/xcOw84E93MI
כך ה-AI ישנה ומשנה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית (עברית):
https://youtu.be/g0yEDyEppeM
רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:
https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ
קבלו את iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:
https://youtu.be/2oJSJa6P_EI
מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
כתבה מתחילת ימי הבינה היוצרת (עברית):
https://youtu.be/05oOucZmO8Y?long=yes
הרצאת טד על הבינה המלאכותית שתשחרר אותנו מעבודה שחורה ולא יעילה (מתורגם):
https://youtu.be/ajGgd9Ld-Wc?long=yes
וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
מה למתכנתים ולביצי פסחא?
ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים, משהו שמזכיר את האפיקומן היהודי של פסח.
באופן משעשע התגלגל הביטוי הזה בשנות ה-70 גם לעולם המחשבים, כשמתכנתים משועממים החלו טומנים הפתעות שונות ויצירתיות במיוחד, בתוך משחקי וידאו של אותה תקופה ובהמשך גם בתוכנות, באתרי אינטרנט ובמחשבים. הן כונו "ביצי פסחא וירטואליות" או בלועזית "איסטר-אגגס" (Easter eggs) ואין בהן שום שימוש, למעט השעשוע הצרוף.
האיסטר אגסס יכולים להיות תמונה, קול או מסר נסתר בתוכנה או במשחק מחשב, בדיחה או חתימה אישית של המתכנת בשורות הקוד שלהן, רמזים על הגרסה הבאה, דמות משעשעת שמשמיעה קול או מזכירה דמות בסרט אנימציה, תגובה משעשעת של התוכנה לפעולה סודית שעוברת מפה לאוזן בצ'אטים ברשת ועד לכיתוב חבוי על רכיב חומרה ועוד.
ה"ביצים" הללו כבר הפכו לחלק מהווי הרשת. לכל חברה שמכבדת את עצמה יש איסטר-אגס שמוכמנים בתוך מוצריה או אתריה. לא פעם אף תוצג ביצת האיסטר בחלון ה-"אודות" של התוכנה. חלק מה"ביצים" ידועים ומפורסמים בכל פינה ברשת, בעוד אחרים ממתינים ל"חנון" שיחשוף ויספר עליהם לכולם.
נסו דוגמה לאיסטר אג בגוגל תרגום:
הדביקו בגוגל טרנסלייט את הרצף הבא:
pv zk pv pv zk pv zk kz zk pv pv pv zk pv zk zk pzk pzk pvzkpkzvpvzk kkkkkk bsch
ואז בחרו תרגום מגרמנית לגרמנית ולחצו על אייקון הרמקול הקטן שישמיע את התוצאה.
הנה ביצי הפסחא הגדולות של משחקי המחשב:
https://youtu.be/sirz0TnTje4
ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים, משהו שמזכיר את האפיקומן היהודי של פסח.
באופן משעשע התגלגל הביטוי הזה בשנות ה-70 גם לעולם המחשבים, כשמתכנתים משועממים החלו טומנים הפתעות שונות ויצירתיות במיוחד, בתוך משחקי וידאו של אותה תקופה ובהמשך גם בתוכנות, באתרי אינטרנט ובמחשבים. הן כונו "ביצי פסחא וירטואליות" או בלועזית "איסטר-אגגס" (Easter eggs) ואין בהן שום שימוש, למעט השעשוע הצרוף.
האיסטר אגסס יכולים להיות תמונה, קול או מסר נסתר בתוכנה או במשחק מחשב, בדיחה או חתימה אישית של המתכנת בשורות הקוד שלהן, רמזים על הגרסה הבאה, דמות משעשעת שמשמיעה קול או מזכירה דמות בסרט אנימציה, תגובה משעשעת של התוכנה לפעולה סודית שעוברת מפה לאוזן בצ'אטים ברשת ועד לכיתוב חבוי על רכיב חומרה ועוד.
ה"ביצים" הללו כבר הפכו לחלק מהווי הרשת. לכל חברה שמכבדת את עצמה יש איסטר-אגס שמוכמנים בתוך מוצריה או אתריה. לא פעם אף תוצג ביצת האיסטר בחלון ה-"אודות" של התוכנה. חלק מה"ביצים" ידועים ומפורסמים בכל פינה ברשת, בעוד אחרים ממתינים ל"חנון" שיחשוף ויספר עליהם לכולם.
נסו דוגמה לאיסטר אג בגוגל תרגום:
הדביקו בגוגל טרנסלייט את הרצף הבא:
pv zk pv pv zk pv zk kz zk pv pv pv zk pv zk zk pzk pzk pvzkpkzvpvzk kkkkkk bsch
ואז בחרו תרגום מגרמנית לגרמנית ולחצו על אייקון הרמקול הקטן שישמיע את התוצאה.
הנה ביצי הפסחא הגדולות של משחקי המחשב:
https://youtu.be/sirz0TnTje4
מהו המחשב הראשון שאיחסן בתוכו את כל התוכנה שלו?
בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.
פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.
פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.
בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.
הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:
http://youtu.be/Po3vwMq_2xA
ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:
http://youtu.be/vLbllFHBQM4
בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.
פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.
פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.
בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.
הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:
http://youtu.be/Po3vwMq_2xA
ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:
http://youtu.be/vLbllFHBQM4
מהם הביטים שבמחשב?
ביטים, או באנגלית bits הן יחידות זעירות במחשב, שיש מיליארדים כמותן במעבד המרכזי של כל מחשב, שעון או טלפון חכם, טאבלט וכדומה.
היחידות הללו הן טרנזיסטורים, רכיבי המחשב שהיום הם הכי בסיסיים והכי זעירים. הם יכולים להיות באחד משני המצבים - או טעונים בחשמל או ללא חשמל. איתם בעצם מדברות שפות התכנות השונות, כשהן מוסבות לשפת מכונה, בערכים של 0 ו-1.
אגב, השמות של אותם ערכים של 0 ו-1 באים מאנגלית בה קוראים להם bits, קיצור של binary digits. השם הזה הועתק לעברית בתור "ביטים", או למילה העברית שלה - "סיבית", קיצור של סִפְרָה בִּינָרִית.
ככל שיש במחשב יותר ביטים, הוא יכול לייצג מספרים הרבה יותר גדולים. כך יהיו גם החישובים שהוא יוכל לבצע במספרים יותר גדולים והמשימות - מורכבות הרבה יותר.
כל מכשיר דיגיטלי מתבסס על הביטים הללו. תוכלו ללמוד עליהם בתגית "שיטה בינארית".
#בחנו את עצמכם
איזה מספר עשרוני (רגיל) מיוצג בערך הבינארי של 01000?
וכמה זה 10101 במספר עשרוני?
עכשיו נסו לייצג את גילכם במספר בינארי. כמה יצא? ובני כמה אתם באמת?
הנה הדגמה והסבר שמדגימים את החישובים שניתן לעשות במחשב בן 5 ביטים (עברית):
https://youtu.be/WYkkkM6vCx0
וכך הביטים או הסיביות באים לידי ביטוי בטרנזיסטור (מתורגם):
https://youtu.be/IcrBqCFLHIY
ביטים, או באנגלית bits הן יחידות זעירות במחשב, שיש מיליארדים כמותן במעבד המרכזי של כל מחשב, שעון או טלפון חכם, טאבלט וכדומה.
היחידות הללו הן טרנזיסטורים, רכיבי המחשב שהיום הם הכי בסיסיים והכי זעירים. הם יכולים להיות באחד משני המצבים - או טעונים בחשמל או ללא חשמל. איתם בעצם מדברות שפות התכנות השונות, כשהן מוסבות לשפת מכונה, בערכים של 0 ו-1.
אגב, השמות של אותם ערכים של 0 ו-1 באים מאנגלית בה קוראים להם bits, קיצור של binary digits. השם הזה הועתק לעברית בתור "ביטים", או למילה העברית שלה - "סיבית", קיצור של סִפְרָה בִּינָרִית.
ככל שיש במחשב יותר ביטים, הוא יכול לייצג מספרים הרבה יותר גדולים. כך יהיו גם החישובים שהוא יוכל לבצע במספרים יותר גדולים והמשימות - מורכבות הרבה יותר.
כל מכשיר דיגיטלי מתבסס על הביטים הללו. תוכלו ללמוד עליהם בתגית "שיטה בינארית".
#בחנו את עצמכם
איזה מספר עשרוני (רגיל) מיוצג בערך הבינארי של 01000?
וכמה זה 10101 במספר עשרוני?
עכשיו נסו לייצג את גילכם במספר בינארי. כמה יצא? ובני כמה אתם באמת?
הנה הדגמה והסבר שמדגימים את החישובים שניתן לעשות במחשב בן 5 ביטים (עברית):
https://youtu.be/WYkkkM6vCx0
וכך הביטים או הסיביות באים לידי ביטוי בטרנזיסטור (מתורגם):
https://youtu.be/IcrBqCFLHIY
