אלקס הונהולד הוא מטפס הרים בסגנון שנקרא "פרי סולו", כלומר טיפוס ללא ציוד טיפוס - בידיים חשופות, בלי דבר שישמור עליו אם חלילה ייפול!

אלקס נועץ את ידיו בסדקים שבסלע ומרים את עצמו לאט לפיסגה. זהו אחד מסוגי הספורט המסוכנים שיש. כל טעות קטנה, כל זיז שנופל, רגל שמונחת במקום לא יציב - כל אחד מאלו יכול לגרום ברגע למוות בטוח או פציעה קשה ביותר.


כך מתחילים ורוכשים נסיון:

https://youtu.be/fiNVDz2nYBo


הנה סרטון על טיפוס ההרים של אלקס הונהולד על הר גבוה מאד:

http://youtu.be/uTybT2VO59o


ביצועים מדהימים בטיפוס הרים ללא ציוד:

https://youtu.be/yvMEH0_qBX8


אימונים מעל הים:

https://youtu.be/FCWLtyTmX3o


טיפוס על הצוקים המדהימים של סין:

https://youtu.be/AIO2MEJCD9k


סרט תיעודי על טיפוס בלי ציוד:

https://youtu.be/V1P97VVt6_k?long=yes


והרצאה מתורגמת על טיפוס ללא חבלים בגובה של קילומטר:

https://youtu.be/6iM6M_7wBMc?long=yes

ספורט אתגרי (Extreme sport) הוא הכינוי שניתן למגוון ענפי ספורט חדשים ומסוכנים במיוחד. כמובן שרמת הסיכון משתנה מענף לענף, אך היא מהווה גורם משותף לענפי הספורט האתגרי. בכל מקרה, ענפי הספורט האתגרי כוללים לפחות את אחד המרכיבים הבאים: מהירות גבוהה, גובה רב וסכנה של ממש.

בשנים האחרונות תפס הספורט האתגרי תאוצה של ממש. התחזקות התופעה היא תוצאה של הפרסום הרב שלו זוכים סרטוני ספורט אתגרי באינטרנט, כמו גם בזכות אירוע "משחקי האקסטרים" המצליח מאד, שאליו מגיעים מקצוענים מכל תחומי הספורט האתגרי וקהל רב נטהר אליו בכל שנה.


הנה ענפי הספורט האתגרי המסוכנים ביותר שיש:

https://youtu.be/WDKc6z4LRgQ


מראות מדהימים של ספורט אתגרי:

https://youtu.be/jxS8EUxmlx8


עוד מהספורט האתגרי המטורף ביותר:

https://youtu.be/_VUIFaNxH-w


קצת מניו-זילנד:

https://youtu.be/YDFH-8TBxvQ


נסו להשתתף בראפטינג נהרות:

http://youtu.be/iv4lHXz2XlQ?qr=yes


ואל תנסו את זה בבית - מקבץ מפחיד של ספורט אתגרי:

https://youtu.be/AQkbbtDoPq0?long=yes

פארקוּר (Parkour) הוא ספורט לא תחרותי, אמנות דילוגים מסוכנת, שצעירים רבים מתפתים לעסוק בה בשנים האחרונות.

אמני הפארקור, המכונים "טרייסרים", המתמחים בספורט האתגרי והמסוכן הזה, עוסקים בשעות הפנאי שלהם בטיפוס על קירות, ניתורים מעל גבי מכשולים עירוניים מגוונים, זינוקים מהירים בין גגות הבתים, גלגולים, טיפוסי סולמות ועוד מגוון של תרגילים מהירים ונועזים, ללא כל ציוד בטיחות.

מטרת אמני הפארקור היא להגיע בצורה המהירה והיעילה האפשרית ממקום למקום, תוך כדי שימוש בגופם להתגברות על מכשולים בדרך. המיקוד בפארקור הוא ביופי התנועה ויעילותה, במהירות התנועה וזרימה שלה ובחשיבה המהירה בזמן אמת.

את הפארקור פיתחו שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפותחו בקומנדו הצרפתי של צבא צרפת.

מקור המונח "פארקור" הוא מהמילה Parcours שמשמעותה בצרפתית היא "דרך" או לחילופין "מסלול".


יש כינויים מקובלים לספורטאים שעושים פארקור. המתרגל את הפרקור נקרא "טראקור" (traceur) ומתרגלת אישה מכונה "טראקוס" (traceuse). מקור השם לשניהם הוא מהפועל בצרפתית של "סולל דרך" או "מסלול מכשולים".


אזהרה: אנו מזהירים מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים! לפארקור יש להגיע באימון ארוך וזהיר, בהדרכת פארקוריסטים מנוסים.


הנה פארקוריסטים מספרים על התחביב שלהם (עברית):

https://youtu.be/1fqCBWDV2uw


פארקוריסטים שעושים דברים מדהימים:

http://youtu.be/NX7QNWEGcNI


פארקור מנקודת המבט של מי שעושה אותו:

http://youtu.be/jPhuefvauuk


היום גם רובוטים עושים פארקור:

https://youtu.be/tF4DML7FIWk


וחיוך עם פספוסי פרקור:

http://youtu.be/TaXjUaaHCPY

דאון היל הוא סגנון רכיבת שטח באופניים שבו רוכבים במורד תלול (במורד ההר - זה פירוש הביטוי באנגלית). בסגנון הדאון היל קפיצות מרובות ואתגרים מורכבים לרוכב, גם מהצד הטכני וגם מהצד הגופני. הסגנון של רכיבת הדאונהיל הוא חלק מספורט האקסטרים ברכיבת האופניים.

בגלל החוזק הדרוש לקפיצות והנחיתות על האופניים ברכיבת דאון-היל להיות כבדות מאד והמשקל שלהם יכול להגיע ליותר מ-20 קילוגרם. משום כך הם אינם מתאימים לרכיבת שטח רגילה.

התאונות ברכיבת דאון היל הן מרובות, בשל המהירויות הגבוהות בצורת רכיבה זו והקשיים והסיכונים שנוטלים הרוכבים במהלך ביצוע המסלולים. אנו מבקשים שתימנעו מנסיונות לחקות ספורט זה מבלי לרכוש את הידע והמיגון הדרוש.


הנה רוכבי אופניים בסגנון דאונהיל ומה שהם עושים:

http://youtu.be/37dxwVXZ384

התחביב הזה כבר מזמן יצא משליטה. יש בו המון הומור והמון אתגר, אבל קודם כל הוא מסעיר את הדמיון באחת מהפעולות הביתיות הפחות יצירתיות ומסעירות -
הגיהוץ!

קבלו את גיהוץ האקסטרים, או ה"איירונינג" (Ironing). זהו תחביב מוזר אך משעשע, שבו אנשים נלחמים בבגדים מקומטים, תוך צניחה ממטוסים, דיווש באופניים, בצלילה מתחת לפני הים, בהליכה על כבל שנמתח מעל תהום, או מעל גבי פסגות הרים גבוהים.

"האיירונסטים" מגהצים במקומות הכי פחות צפויים ובשלל מצבי קיצון, לכאורה בלתי-אפשריים, כשהם מציבים לעצמם כל הזמן יעדים מוזרים וקשים יותר ויותר. עם הזמן נולדו רעיונות, כמו למשל "גיהוץ סימולטני", שבו מגהצים עשרות איירוניסטים ביחד, על גבי הר או מתחת לפני הים.

בנוסף לציוד הנחוץ לפעילות הספורטיבית המסוימת, הם נוטלים איתם לכל מקום, על כתפיהם בלבד, גם את ציוד הגיהוץ המלא, מהבגדים לגיהוץ, דרך קרש גיהוץ וראשון הראשונים - המגהץ עצמו!

ואגב, גם תעשיית המגהצים מגיבה לטרנד. עד עתה יצאו כבר לשוק לא מעט פריטי ביגוד שמותאמים לתחביב ואפילו כמה מגהצים שהותאמו לתנאים הקשים של ה"איירונינג".

האגדה מספרת שהטרנד הזה נולד בשנת 1997 כשעובד מתפרה בריטי בשם פיל שואו החליט, בפרץ של יצירתיות, לשלב טיפוס על צוק בסביבת מגוריו, עם פעולת הגיהוץ, השונה כל כך. רבים היו מסתפקים באדרנלין ובחיוך באיזו רשת חברתית נשכחת, אבל שואו החל לפרסם את הרעיון, עד שהוא תפס. באתרים כמו יוטיוב ופייסבוק החלו מאות איירוניסטים לפרסם את חוויות הגיהוץ האתגרי שלהם והצעידו את התחביב המוזר לפרסום עולמי.

אז אם תחשבו על זה שוב, הרי שמגהצי האקסטרים עושים בדיוק את מה שאוהבים כל חובבי הספורט האתגרי, ספורט האקסטרים, לעשות - הם לוקחים פעולה מוכרת אל הקיצון. במקרה שלהם נלקחת פעולת הגיהוץ הפשוטה ובעיני רבים, אחת המשעממות שבעבודות הבית, אל הקצוות הכמעט-הזויים של עולם הספורט.


הנה 25 דוגמאות שונות ומשונות לאיירונינג אתגרי במיוחד:

https://youtu.be/j1y4rsEVzYo


בצניחה:

https://youtu.be/7MV7-tMrbiM


גם ילדים בעניין:

https://youtu.be/pkRrVVWAfF0


וחייבים להודות שהוא מצטלם לא רע...

https://youtu.be/njHE4S-HD3I

לעומדים מן הצד זה לא תמיד מובן... מה יכול להיות מעניין במטוסים ממריאים ונוחתים? - אבל היופי הוא בעיני המשתמש ואם יש גם מצלמה בסביבה, אז זה בכלל מושלם. לכן אוהבים חובבי התעופה מאד, לבוא ולצפות במטוסים ממריאים ונוחתים מקרוב. לפעמים לבוא עם מצלמה ובת הזוג ולצפות בהמראה של מטוסים, זה לא רק מדהים, אלא גם רומנטי.

ספוטינג (Spotting) הוא תחביב של צפייה במטוסים מקרוב וצילום שלהם בהמראה ונחיתה. גם בנתב"ג, כמו גם כמעט בכל שדה תעופה גדול בעולם, אוהבים חובבי הספוטינג להגיע למקומות הטובים ביותר לצפייה בהמראות ונחיתות. לא תמיד השלטונות אוהבים את זה. "כאן זה לא סקנדינביה" אומרים בנתב"ג וסוגרים את מקומות הצפייה האלה ואף שולחים אנשי ביטחון שמזהירים וגם קונסים את הספוטרים. אבל הם לא מרפים ומגיעים בכל מקרה. יש מקומות תצפית מועדפים וכשסוגרים להם, הם מוצאים אחרים. יש גם ימים טובים יותר לספוטינג. בנתב"ג, למשל, ימי שני וחמישי הם הימים התוססים בתנועת מטוסים.

ישנם בעולם שדות תעופה שהם חלומם הרטוב של חובבי הספוטינג, כמו האי סנט-מרטין או האי היווני סקיאטוס. המסלולים קרובים במקומות האלה מאד לשטחים ציבוריים, שאין שום מגבלה חוקית או טכנית על הספוטרים להגיע אליהם ולעמוד ממש מתחת או ליד המטוס הנוחת או ממריא.


הנה לקט ספוטינג מרגש מאמסטרדם:

https://youtu.be/RoQuZALMg-0


זה מה שמספר הספוטר:

https://youtu.be/zifV2e5EuQM


יש מקומות שספוטרים חולמים עליהם:

https://youtu.be/qBYVc8083PM


גם האי סקיאטוס הוא כזה:

https://youtu.be/YRb-xF0RW-k


וספוטינג בנמל התעופה בן גוריון:

https://youtu.be/h80YKxL8RiM

המייקרים (Makers), בעברית "תחביבנים", הם בעלי מלאכה מודרניים המייצרים מוצרים בעצמם, בדרך אבולוציונית, מקושרת ומשתפת. במובן הרחב של המושג אפשר להגדיר מייקר כאדם סקרן, יצירתי ובעל מוח חוקר, שאוהב לעשות דברים בעצמו, במקום לקנות אותם בחנות, כשהוא משתמש לשם כך ביצירתיות, הידע והיוזמה שלו.

מייקרים בונים כיום שלל דברים, בכל גודל, צורה ועלות. ממכונות שעושות דברים מיותרים באופן מרהיב, דרך פתרונות מגניבים לבעיות יום יום ועד לדברי אמנות, גאדג'טים, רובוטים, מלאכת יד ומכשירי מחשוב לביש - המייקר כבר יספק את הצורך לחקור ולמצוא פתרונות שיאפשרו לו להגשים חלומות טכנולוגיים.

מעבר ליצירתיות שלו, המייקר מרבה להשתמש גם בידע ששותף על ידי מייקרים אחרים. כך המייקר מהנדס תוך התבססות גם על כשרונו וגם על חוכמת ההמונים. את הידע וההתקדמות שלו יחזיר גם המייקר לאחר מכן בחזרה לקהילה וכך ייהנו מייקרים אחרים מפתרונות שהוא מצא לאתגרים הנדסיים.

המייקרים משלבים ביצירות שלהם גם את הצד המוחשי-פיזי וגם את המרכיב הטכנולוגי, לעתים קרובות מחשבים, רובוטיקה או אלקטרוניקה. האינטרנט מקשר את המייקר לידע המשותף ולחוכמת ההמונים. שיתוף הידע בקוד הפתוח מאפשר למייקרים ליהנות מרכיבים שיתופיים שמאפשרים פיתוחים מורכבים, על בסיס פתרונות שכבר הושגו על ידי קודמיהם.

בין הטכנולוגיות הנוספות שתורמות לפופולריות של התופעה נמצאים מחשבים זעירים וזולים מאד, כמו רספברי פיי ואדיסון, מדפסות תלת מימד זולות, מכשירי כרסום וחריטה נשלטי-מחשב ועוד. כל אלו מאפשרים למייקרים לבנות כמעט כל מה שברצונם ולהעביר בקלות ובדיוק רב את הרעיונות שלהם מהמחשב אל המציאות.

מכיוון שלא רק התוצאה הסופית מעניינת אותו, מייקר אופייני לא יירתע מהקשיים לבנות דבר, אלא ימשיך ויאתר דרכים ופתרונות עד ליעד. התהליך והאתגר הם בעלי משמעות בעיני המייקרים לא פחות מהתוצאה ופעמים רבות הם מתגאים דווקא בקשיים שחוו ובפתרונות המקוריים שהצליחו למצוא להם.

בשנים האחרונות המייקינג הפך פופולארי בעולם. ירידי מייקינג מתקיימים ברחבי העולם, בתי ספר מפעילים תכניות לימוד, דיווחים ותכניות טלוויזיה מסקרים הישגי מייקרים והיצע עצום של סרטוני הדרכה באינטרנט מכניסים עוד ועוד חברים למה שכבר הפך תנועה עולמית - תנועת המייקרים.


הנה תנועת המייקרים העולמית:

http://youtu.be/mklywR7TQxs


המכונות של ורדי, הסבא של המייקרים בישראל (עברית):

http://youtu.be/sBNTIWAbN6E


בשביל המייקרים פותח אפילו מחשב מיוחד, האדיסון של אינטל (עברית):

http://youtu.be/_53eOfPllwQ


כיום יש לא מעט חוגי מייקרים (עברית):

https://youtu.be/G-egSWFG6nY


גם מכונות רוב גולדברג הן צורה של מייקינג:

http://youtu.be/3z8lr7GFPPM


ומה קורה כשהעסקים מגלים את הטרנד המייקרי:

http://youtu.be/SgTH6j2kWwM

כנראה שהשעשוע בצלליות נולד אי-שם בעידן הפרהיסטורי, בעידן המערות. מישהו בטח שם לב לפתע, שהצל שיוצרות ידיו על קיר המערה, לאורה של האש הבוערת, יוצר צורה של בעל חיים. כך זה הפך לשעשוע של יצירת חיות ודברים שונים על גבי הקיר - מעין "פנס קסם" קדום וראשוני.

ואכן, לפני שנים רבות, עוד לפני עידן הטלוויזיה והמחשב, כשהיה יורד הלילה והחשיכה היתה משתלטת, היו הילדים וההורים משחקים מול האור בלעשות צלליות על הקיר. משחקי הצלליות נעו בין חיקוי של חיות שונות באמצעות הצלליות ועד להצגות צלליות של סיפורים ידועים פחות או ידועים יותר. התחברות הייתה בין כולם, על הצלליות המדויקות, היצירתיות והמפתיעות ביותר.

נסו את זה בעצמכם. לשחק בצלליות זה לא כל כך קל כמו שזה נראה ודורש קצת אימון. כדאי לכם לנסות, כי זה כיף!


הנה מופע צלליות של חיות:

http://youtu.be/zxNgYaeWb1A?t=50s


ומופע צלליות ישראלי:

http://youtu.be/51B7gq7p5qU

פעם, כשהבולים היו שימושיים מאד ואנשים שלחו מכתבים רבים אחד לשני, רבים אספו בולים. בולאות (Stamp collecting), או איסוף בולים, הוא תחביב שבעבר היה מהתחביבים הנפוצים ביותר ובניגוד למעמדם השימושי של בולי הדואר, ממשיך להיות פעיל בקרב אספנים מובהקים. זהו ככל הנראה התחביב הנפוץ ביותר מכלל תחביבי האספנות. את תפוצתו של התחביב, בכל הגילאים, המקומות והמעמדות החברתיים, ניתן לזקוף לאופיו הרגוע והביתי של תחביב הבולאות, כמו גם לזמינותם ומחירם הנמוך של הבולים.

תחביב הבולאות נולד באמצע המאה ה-19, כעשור לאחר שהונפק בול הדואר הראשון בשנת 1840. על אף שהוא נולד כתחביב נשי, בשלב מסוים הפך איסוף בולים גם לתחביב גברי, השינוי התרחש ככל הנראה בשל הערך הכספי שהחל להיווצר למסחר בבולים לאספנים. עשור נוסף אחר-כך, בשנת 1860, כבר נולדו שווקים למסחר והחלפת בולים, הודפסו קטלוגים והוצמדו מחירים לכל בול. מאותו שלב הפכה אספנות בולים לבעלת פוטנציאל כספי.

משהתרבו הבולים בעולם ובשנות ה-30 של המאה ה-20 הם הגיעו לכ-60 אלף בולים שונים, החלו רבים מהאספנים להתרכז באוספים לפי נושאים. יש מי שמטפחים אוספים לאומיים, המוקדשים לאיסוף בולים של מדינה או קבוצת מדינות, כמו בולים של חבר העמים הבריטי, בולים אמריקאים או בולים ממדינות מזרח אירופה לשעבר. אחרים מעדיפים להתרכז בתקופה מסוימת, כמו בולים מהמאה ה-19 או בולים מהעידן שאחרי מלחמת העולם הראשונה. יש כמובן רבים המטפחים אוסף שמוקדש לנושא אחד, כמו בולי טכנולוגיה, בולים בנושאים תנ"כיים, אישים דגולים, בולי בעלי חיים וכדומה.


כך אוספים בולים:

https://youtu.be/EeMB9le8WaI


יש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:

https://youtu.be/RMiOjstOb8w


סדרת בולים שהקדיש השירות הבולאי לתכניות טלוויזיה חינוכיות (עברית):

https://youtu.be/zWEfBGw4hNQ


בולים מהגוש המזרחי מתקופת המלחמה הקרה:

https://youtu.be/FaT-aUwG6Ws


וסרט תיעודי על חייו של אספן בולים:

https://youtu.be/Rs-CRzmVuU0?long=yes

גלישת גלים היא ספורט שבו גולשים על.. גלשן! הגולשים בגלישת גלים עומדים ניצבים על גלשנים ללא רוח, כשכוח הגלים הוא שמאפשר להם תנועה. הגולש יכול לעמוד על הגלשן, שממש נושא אותו על הגל הנשבר.

המקומות הטובים בעולם לגלישה הם פאבונס שבקוסטה ריקה - חוף בעל גלים ארוכים מאד, חוף נזאר שבפורטוגל עם גליו הגבוהים מאד (בו הושג לאחרונה השיא העולמי של גלישה על גל בגובה של 30 מטרים!) ופלאיה ונאו וסנטה קטלינה - חופים שנמצאים שבפנמה ושיש בהם גלים ארוכים ומעולים לגלישה ספורטיבית.

מקור הגלישה הוא כנראה במערב פולינזיה שבאוקיינוס השקט, באיים הפולינזים, שם החלו לגלוש ראשוני הרוכבים על הגלים, על גבי לוחות עץ, כבר לפני יותר מ-3,000 שנה. הם לא עשו זאת למטרות ספורט, אלא יותר כשדייגים גילו שרכיבה על גלי הים היא דרך מהירה ויעילה מאד כדי לחזור במהירות אל החוף עם שלל הדייג שתפסו.


הנה תולדות גלישת הגלים (מתורגם):

https://youtu.be/jyn_orqdyHQ


ספורט גלישת הגלים:

https://youtu.be/OsS8bQFSHHs


אחד מגולשי הגלים הטובים בעולם, קרלוס בורלה הברזילאי:

http://youtu.be/6icNdOuAa7Y


גולשי גלים נועזים:

https://youtu.be/WN1ChaLjVY4


הגולשות הן לא פחות טובות:

https://youtu.be/6GUtd7f1_Xo


ואלה שממש על גבול:

https://youtu.be/zMClH1apa20


רוצים לגלוש על הגלים?

http://youtu.be/lgyVVoyGRIo?qr=yes

בימי קדם, בתקופה הפרהיסטורית, למדו קדמוני האדם שהציד הוא הדרך להשיג בשר. במקום להתחרות עם חיות הטרף על נבלות בעלי החיים ולהסתכן במזון שכבר הרקיב וגורם לכאבים ומחלות, הם למדו לצוד את החיות בעצמם.

בתחילה, הציד נעשה באמצעים פשוטים, כשענפים ומקלות משמשים קבוצת ציידים להכות ולהכניע את החיה הניצודה, או לדחוק אותה על ידי הפחדתה, היישר אל התהום. אחר כך היו יורדים אל גופתה ומבתרים אותה בכדי לאסוף את הבשר.

אבל ציד כזה היה מסוכן, מורכב מאוד וקשה לתיאום בין כל הציידים.

הפתרון הגיע כשלמדו הקדמונים לייצר לעצמם כלי ציד יעילים יותר, שבעזרתם יוכלו לצוד בקבוצות קטנות ואף לבדם. כך גם יכולים היו הגברים להתפצל לצוותי ציד רבים ולהשיג יותר בשר.

הם למדו לייצר ראשי כלי ציד מאבן וקשרו אותם לחניתות, גרזנים ועם המצאת החץ והקשת גם לראשי חיצים. התקופה אכן זכתה לשם "תקופת האבן".

וכך סיפק הציד בתקופת הפרהיסטוריה את עיקר התזונה והביגוד של האדם. בנוסף להם שימשו הפרוות והעורות של בעלי החיים גם לבניית אוהלים, בעוד קרניים ועצמות היו לחומרי גלם מצוינים שמהם יצר האדם הקדמון כלי אוכל ועבודה.

עם המהפכה החקלאית, המהפכה הנאוליתית, החל ביות של בעלי חיים. כשיש לך חיות שאתה מגדל למאכל ולשימוש בעורם, בפרווה ובצמר שלהן, הצורך לצוד להשגת מזון יורד משמעותית.

מצד שני, למי שממשיכים לצוד משמש הביות של בעלי חיים הזדמנות ענקית. בתרבויות שונות מבינים שאפשר לנצל תכונות של בעלי חיים כדי לשפר את הציד. בהדרגה מתחילים להשתמש בבעלי חיים לצורך עזרה בציד. כך הופך העיט למסייע בציד במונגוליה, כלבים מאולפים לסייע בציד באירופה, עופות כמו הקורמורן מסייעים במזרח הרחוק לדיג וכך הלאה.

באירופה של ימי הביניים צדים רק בני משפחות המלוכה והאצולה. באחוזות שלהם ומסביב לארמונותיהם שטחי ציד נרחבים, שבהם צדים הם ומקורביהם, לשירות המשפחה ולסעודות הארמון.

בהמשך האלף השני מפסיק הציד להיות צורך קיומי, אך הוא נמשך. ציידים מקצועיים משפרים את יכולתם לצוד, לומדים להשתמש בכלי נשק משוכללים ומספקים בשר לאצילים. אבל גם בני האצולה ממשיכים לצוד, כסוג של ספורט בו הם מפיגים את השעמום שלהם, שהרי הם אינם צריכים לעבוד, ובמקביל מפגינים את האומץ והיכולות שלהם כציידים.

המנהג הרווח, החל מהמאה ה-19, הוא להציג את שלל הציד על ידי הצבת פוחלצים של חיות מרשימות שצד בעל הבית, או תלייה של ראשים מפוחלצים על הקיר. גם הפרוות והעורות משתמשים לא פעם כשטיחים המדגימים את יכולתו המדהימה של בעל הבית להשתחץ בציד שלו.

וכך, במאה ה-20 יוצאים מתעשרים ועשירים רבים לציד במסעות ספארי באפריקה ובשלל מקומות אקזוטיים בעולם. אין כאן יותר צרכים קיומיים. הציד הוא לשם ההנאה שבציד והכבוד בשלל ובהישגים של הציד העשיר.

הציד הזה מוסיף להכחדת המינים בעולם ומשבש את שרשרת המזון. אבל למי זה אכפת, כשאתה יכול להראות תמונות מופלאות שלך, עם ראש של צבי או רעמה של אריה שצדת במסע הציד האחרון?


ההיסטוריה של הציד מתחילה בקבוצות גדולות התוקפות חיות פרא:

https://youtu.be/QGV3PpGgH5I


המעבר מציד פרימיטיבי לציד עם כלי ציד ראשונים:

https://youtu.be/zAVwqnizKfI


הכנת כלי ציד קדומים עם אבני צור:

https://youtu.be/qqGNE3tQs0Y


ציידים-לקטים מטנזניה שצדים בימינו ממש כמו אז:

https://youtu.be/E_Q5LnNlwZs


כך שיפר סיתות של אבני צור את הציד בתקופת האבן:

https://youtu.be/ucwqR3Pt-LM


בעלי חיים דוגמת העיט צורפו לציד, מה שעד היום נהוג במונגוליה:

https://youtu.be/bNreRZyGVZQ


הציד משתפר ובהדרגה מגיע לציד בעלי חיים ענקיים:

https://youtu.be/2nFdqCr0A1A


וספארי ציד של עשירים במאה ה-20:

https://youtu.be/nlL2VGFAY_k

הריקוד (Dancing) היא פעולה מהנה ומעוררת, פיזית ואנרגטית, שיש לה תפקיד רגשי והיא מחזקת אהבה בין הרוקדים. אבל יש לריקודים עוד המון תרומות נוספות לרוקדים והן נוגעות בשלל תחומים והיבטים של חייהם. הציצו בתגית "ריקודים" ותבינו עד כמה העולם הזה מגוון ורחב.

אז ראשית, הריקוד הוא פעילות חברתית נהדרת ומהנה, המוציאה אותנו מהבית, מקטינה את הבדידות והשגרה ובמרבית המקרים היא גם חינמית לחלוטין. נסו רק לחשוב על פעילות נוספת שאנו עושים בכל כך הרבה סיטואציות ואירועים בחיינו - ממסיבות ושמחות ועד חגים, חוגים ובילויים - כשהכל ללא צורך בהכשרה ארוכה ויקרה, או כישרון מיוחד.

הריקוד גם משפר את הכושר הגופני שלנו. זה גם שריפת הקלוריות, אבל לא רק זה, כי הריקוד הוא גם פעילות שרירית ויכול אפילו להיות מאמץ מרוכז ואירובי, כשבתוך ההנאה הרבה ממנו כמעט ואיננו חשים או חווים את הקושי שבמאמץ.

רגשית, במחקרים נמצא שבריקוד זוגי מופרש במוח המון אוקסיטוצין, אותו הורמון אהבה מפורסם. מסתבר שסנכרון התנועות המשותפות עם בני הזוג לריקוד עושה לנו טוב ומחזק את הקשר הרומנטי והבינאישי.

הריקוד גם מחבר אותנו לגופנו וזה ודאי לא דבר של מה בכך. כל כך הרבה שיטות רוחניות עמלות על זה, אך דורשות כל כך הרבה מאמץ והתמסרות. לא שזה רע קצת רוחניות ומאמץ, אבל הריקוד מגיע עם כל אלה כבר בפנים, בילט-אין.

אז אתם יודעים מה בא עכשיו - קומו לרקוד!


הנה היתרונות החברתיים שבריקוד (מתורגם):

https://youtu.be/dpCBMwAweDI


רקדני רחוב:

https://youtu.be/wcps0MFV-6s


בריקוד אמנותי אין כמו הבאלט האירופי:

https://youtu.be/g_5jtaXHtKg


לפעמים לריקוד יש תפקיד דתי, כמו אצל הדרווישים המחוללים:

http://youtu.be/W_Km4j36khA


ריקודים עם בישראל:

https://youtu.be/FLhwxlrteS4


ובסרטים:

https://youtu.be/GUHMqQ47Vns