שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה סוד ערכם של חפצים שהיו שייכים למפורסמים?
למה אנשים מוכנים לשלם כה הרבה עבור חפצים אישיים ולא פעם אפילו שמריחים רע, כמו גרביים או חולצה ספוגת זיעה, כשמדובר בחפצים של אנשים מפורסמים?
אפשר להבין את השווי הכספי של חפצים אייקונים כמו הגיטרה של ג'ימי הנדריקס, המשקפיים העגולים של ג'ון לנון, או מקל ההליכה של ווינסטון צ'רצ'יל. אבל סתם חפץ או אביזר לבוש של דמות היסטורית או סלבריטאי?
נראה וגם נמצא לא פעם במחקר, שבני אדם נוטים לתת ערך לדברים שיש מאחוריהם סיפור. אנו מתייחסים למהותם של דברים לא רק בזכות הפונקציונליות שלהם, אלא גם ואולי אף בעיקר, לסיפור שמאחוריהם.
אם יש ספק, בררו מה סוד האטרקציה של הרשת האמריקאית Hard Rock Cafe. היא נוהגת למקם בסניפיה מזכרות אישיות, "ממורביליה" בלעז, של כוכבי רוק והלקוחות שבאים לאכול ולשתות חשים שהם מבלים בסוג של מוזיאון המוקדש למוסיקת הרוק והפופ. הם חווים חוויה של קרבה לכוכבים הנערצים שלהם.
יתכן שמאותו מקום (של הסיפור והערך שנובע ממנו) באה גם התפיסה המודרנית של אמנות ה"רדי מייד" (Ready Made). אותו ז'אנר של אמנות המתבסס על העובדה שאמן מפורסם בחר למקם חפץ במוזיאון, מה שהופך את החפץ, סתמי ככל שיהיה, לפריט אמנותי שמחירו מיד מאמיר. את זה הראה אמן הדאדא מרסל דושאן, כשהביא למוזיאון משתנה וקרא לה "פונטנה" (בעברית מזרקה). היום שווייה הכספי של משתנה רגילה זו הוא עצום. כל אספן או חובב אמנות שהיה מצליח לרכוש אותה, ודאי היה ממקם אותה לתצוגה במרכז הסלון שלו. הסיפור שלה הוא כבר ממש לא סיפור של משתנה רגילה.
רדי מייד הוא רק חלק מתופעה רחבה הרבה יותר, שלפיה המידע שיש לנו על דברים קובע המון לגבי תחושתנו לגביהם. אם התגלה שציור צויר בידי אמן מפורסם, מחירו עולה באלפי אחוזים. לעומת זאת ציור של מפורסם שהתגלה כמזויף, יצנח ערכו פלאים, לרוב לשווי של אפס.
השינוי בערך ובביקוש לאותו ציור בדיוק, הוא בשל העניין שמאחוריו, הסיפור שלו. השוני בערך מתרחש רק משום שהוא כן או לא כולל את הסיפור המקורי על האמן הדגול שצייר אותו (צפו בהרצאה שבסרטון האחרון).
והרי על כך מתבסס עולם האספנות, שלא לדבר על עולם המכירות הפומביות, בו נמכרים בסכומי עתק חפצים אישיים של אישים מפורסמים וידוענים. דמיינו גרביים מסריחות של אלוף עולם בריצה שנמכרות בעשרות אלפי דולרים. מעבר לריח הרע, הקונה המאושר יודע שבידיו גרביים היסטוריות. הן שוות המון - בתנאי אגב שלא כובסו עדיין.
גם מותג בעולם העסקי והמסחרי הוא דבר שמעלה את ערכם של מוצריו ושירותים שהוא משווק באופן דרסטי. זו הסיבה שאוזניות של Apple עולות הרבה יותר ונחשקות הרבה יותר מאוזניות טובות בהרבה שנמכרות במחירים זולים יותר. המותג ולא פעם גם הסיפור שמאחוריו (שני סטודנטים רעבים מקימים את החברה בחנייה ששכרו בגרושים), מייצרים סיפור שמעלה את ערכו של המותג ושל המוצרים שנושאים אותו.
אגב, זה לא קשור רק לערך כספי, סנטימנטלי או אפילו בעניינים של טעם. זה אפילו מגיע לכאב. מחקרים מצאו שוב ושוב שאנשים דיווחו על כאב רב יותר, כשנודע להם שהוא נגרם להם בכוונה על ידי אנשים אחרים. המידע משנה אפילו את רמת הכאב. הסיפור מאחורי העובדות חשוב לפחות כמו ויש שיאמרו הרבה יותר מהעובדות עצמן.
רשת "הרד רוק קפה" שעשתה הון מפריטים אישיים של כוכבי רוק ופופ:
https://youtu.be/K8i-9YPtcEc
מכוניות משומשות מכוכבי כדורגל, הן יקרות הרבה יותר (עברית):
https://youtu.be/bX7FU4LLUvw
הסיפור של השווי באמנות Ready made (עברית):
https://youtu.be/f1r3G25bWig
מסתבר שגם את מה ששייך לנו אנו מעריכים יותר (מתורגם):
https://youtu.be/H2_by0rp5q0
חפצים מדהימים של מפורסמים שנמכרו במכירות פומביות (עברית):
https://youtu.be/uGMFBXPoqwM?long=yes
והרצאת טד מעולה שמסבירה כיצד ערך של דברים קשור במידע שיש לנו עליהם (מתורגם):
https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes
מהו תחביב איסוף הבולים?
פעם, כשהבולים היו שימושיים מאד ואנשים שלחו מכתבים רבים אחד לשני, רבים אספו בולים. בולאות (Stamp collecting), או איסוף בולים, הוא תחביב שבעבר היה מהתחביבים הנפוצים ביותר ובניגוד למעמדם השימושי של בולי הדואר, ממשיך להיות פעיל בקרב אספנים מובהקים. זהו ככל הנראה התחביב הנפוץ ביותר מכלל תחביבי האספנות. את תפוצתו של התחביב, בכל הגילאים, המקומות והמעמדות החברתיים, ניתן לזקוף לאופיו הרגוע והביתי של תחביב הבולאות, כמו גם לזמינותם ומחירם הנמוך של הבולים.
תחביב הבולאות נולד באמצע המאה ה-19, כעשור לאחר שהונפק בול הדואר הראשון בשנת 1840. על אף שהוא נולד כתחביב נשי, בשלב מסוים הפך איסוף בולים גם לתחביב גברי, השינוי התרחש ככל הנראה בשל הערך הכספי שהחל להיווצר למסחר בבולים לאספנים. עשור נוסף אחר-כך, בשנת 1860, כבר נולדו שווקים למסחר והחלפת בולים, הודפסו קטלוגים והוצמדו מחירים לכל בול. מאותו שלב הפכה אספנות בולים לבעלת פוטנציאל כספי.
משהתרבו הבולים בעולם ובשנות ה-30 של המאה ה-20 הם הגיעו לכ-60 אלף בולים שונים, החלו רבים מהאספנים להתרכז באוספים לפי נושאים. יש מי שמטפחים אוספים לאומיים, המוקדשים לאיסוף בולים של מדינה או קבוצת מדינות, כמו בולים של חבר העמים הבריטי, בולים אמריקאים או בולים ממדינות מזרח אירופה לשעבר. אחרים מעדיפים להתרכז בתקופה מסוימת, כמו בולים מהמאה ה-19 או בולים מהעידן שאחרי מלחמת העולם הראשונה. יש כמובן רבים המטפחים אוסף שמוקדש לנושא אחד, כמו בולי טכנולוגיה, בולים בנושאים תנ"כיים, אישים דגולים, בולי בעלי חיים וכדומה.
כך אוספים בולים:
https://youtu.be/EeMB9le8WaI
יש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:
https://youtu.be/RMiOjstOb8w
סדרת בולים שהקדיש השירות הבולאי לתכניות טלוויזיה חינוכיות (עברית):
https://youtu.be/zWEfBGw4hNQ
בולים מהגוש המזרחי מתקופת המלחמה הקרה:
https://youtu.be/FaT-aUwG6Ws
וסרט תיעודי על חייו של אספן בולים:
https://youtu.be/Rs-CRzmVuU0?long=yes
מה זה ספורט אתגרי?
ספורט אתגרי (Extreme sport) הוא הכינוי שניתן למגוון ענפי ספורט חדשים ומסוכנים במיוחד. כמובן שרמת הסיכון משתנה מענף לענף, אך היא מהווה גורם משותף לענפי הספורט האתגרי.
ענפי הספורט האתגרי כוללים לפחות את אחד המרכיבים הבאים: מהירות גבוהה, גובה רב וסכנה של ממש.
ענפי ספורט אתגרי נפוצים במיוחד הם טיפוס הרים, צניחה חופשית, גלישת גלים, סקי, סנובורד, רפטינג, צלילה, אופנועי שטח, מצנחי רחיפה, סקייטבורד, רולרבליידס, BMX, הליכה על חבל, בנג'י, טיפוס קירות, סנפלינג, קייט-סרפינג, גלישת רוח, מרוצי מכוניות שטח, פארקור, סקי מים, צניחה במצנח רחיפה, טרקים אתגריים, סלאקליין, אומגות, סקי קיאקים וקניונינג.
בשנים האחרונות תפס הספורט האתגרי תאוצה של ממש. התחזקות התופעה היא תוצאה של הפרסום הרב לו זוכים סרטוני ספורט אתגרי באינטרנט ובעעיקא ברשתות חברתיות ואפליקציות כמו אינסטגרם וטיק טוק.
עוד הגדיל את הפופולריות האירוע השנתי המצליח מאד "משחקי האקסטרים", אליו מגיעים מקצוענים מכל תחומי הספורט האתגרי וקהל רב נוהר אליו בכל שנה.
הנה אוסף מדהים של פעילויות ספורט אתגרי:
https://youtu.be/FBT_hmXKAmU
10 ענפי הספורט האתגרי המסוכנים ביותר שיש:
https://youtu.be/WDKc6z4LRgQ
מראות מדהימים של ספורט אתגרי:
https://youtu.be/jxS8EUxmlx8
עוד מהספורט האתגרי המטורף ביותר:
https://youtu.be/_VUIFaNxH-w
קצת מניו-זילנד:
https://youtu.be/YDFH-8TBxvQ
נסו להשתתף בראפטינג נהרות:
http://youtu.be/iv4lHXz2XlQ?qr=yes
ואל תנסו את זה בבית - מקבץ מפחיד של ספורט אתגרי:
https://youtu.be/AQkbbtDoPq0?long=yes
מה זה פארקור?
פארקוּר (Parkour) הוא ספורט לא תחרותי, אמנות דילוגים מסוכנת, שצעירים רבים מתפתים לעסוק בה בשנים האחרונות.
אמני הפארקור, המכונים "טרייסרים", המתמחים בספורט האתגרי והמסוכן הזה, עוסקים בשעות הפנאי שלהם בטיפוס על קירות, ניתורים מעל גבי מכשולים עירוניים מגוונים, זינוקים מהירים בין גגות הבתים, גלגולים, טיפוסי סולמות ועוד מגוון של תרגילים מהירים ונועזים, ללא כל ציוד בטיחות.
מטרת אמני הפארקור היא להגיע בצורה המהירה והיעילה האפשרית ממקום למקום, תוך כדי שימוש בגופם להתגברות על מכשולים בדרך. המיקוד בפארקור הוא ביופי התנועה ויעילותה, במהירות התנועה וזרימה שלה ובחשיבה המהירה בזמן אמת.
את הפארקור פיתחו שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפותחו בקומנדו הצרפתי של צבא צרפת.
מקור המונח "פארקור" הוא מהמילה Parcours שמשמעותה בצרפתית היא "דרך" או לחילופין "מסלול".
יש כינויים מקובלים לספורטאים שעושים פארקור. המתרגל את הפרקור נקרא "טראקור" (traceur) ומתרגלת אישה מכונה "טראקוס" (traceuse). מקור השם לשניהם הוא מהפועל בצרפתית של "סולל דרך" או "מסלול מכשולים".
אזהרה: אנו מזהירים מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים! לפארקור יש להגיע באימון ארוך וזהיר, בהדרכת פארקוריסטים מנוסים.
הנה פארקוריסטים מספרים על התחביב שלהם (עברית):
https://youtu.be/1fqCBWDV2uw
פארקוריסטים שעושים דברים מדהימים:
http://youtu.be/NX7QNWEGcNI
פארקור מנקודת המבט של מי שעושה אותו:
http://youtu.be/jPhuefvauuk
היום גם רובוטים עושים פארקור:
https://youtu.be/tF4DML7FIWk
וחיוך עם פספוסי פרקור:
http://youtu.be/TaXjUaaHCPY
מהי אספנות ועל מה היא מתבססת?
אספנות (Collecting) היא פעילות בה אנשים אוספים באופן שיטתי חפצים מסוגים מסוימים.
תחביב הבולאות, למשל, תחביב בו עוסקים חובבים באיסוף בולים, נולד באמצע המאה ה-19. פעם זה היה תחביב האספנות הפופולרי ביותר והיום פחות. התחביב הזה נולד במהלך העשור שאחרי הנפקת בול הדואר הראשון בשנת 1840.
אספנים אחרים מטפחים מאוספי חתימות, מפיות, בולים ועד צעצועים עתיקים, תקליטי ויניל, מכוניות ובקבוקי יין נדירים.
התופעה אינה חדשה אלא עתיקה במיוחד. ארכיאולוגים מצאו בקברים פרהיסטוריים אוספי צדפים ואבנים נדירות, מה שמעיד על כך שכבר האדם הקדמון חש צורך לשמר ולאסוף פריטים כאלה.
#למה אנשים אוספים דברים?
מספר צרכים אנושיים בסיסיים מזהה הפסיכולוגיה המודרנית ככאלה שעומדים בבסיס האספנות. הראשון הוא הצורך לסדר ולשליטה בעולם כאוטי (מבולגן).
כשאדם אוסף ומסדר חפצים לפי קטגוריות ברורות, הוא יוצר איזור סדר קטן שהוא שולט בו באופן מוחלט. זהו מעין מקלט נפשי מפני העולם המבלבל שמחוצה לו.
צורך נוסף הוא החיפוש אחר זהות אישית. האוסף הופך עבור האספן למעין כרטיס ביקור תרבותי שמספר על מי אנחנו, מה חשוב לנו ולמה אנחנו שייכים. אספן תקליטי ג'אז נדירים מבטא משהו שונה על עצמו מאשר אספן דגמי מכוניות מיניאטוריות. האוסף הופך לחלק מהזהות העצמית של כל אספן.
במשך עשרות שנים חקר הפסיכולוג האמריקאי ראסל בלק (Russell Belk) את נושא האספנות. המחקר שלו הראה שאספנים רבים חווים קשר רגשי עמוק עם החפצים שאספו. זהו גם ביטוי לצורך אנושי בסיסי להנצחה, לרצון להשאיר אחרינו דבר מה מוחשי שישרוד אותנו.
בתחביב האספנות יש גם ממד של ציד והשגה. חיפוש אחר פריט נדיר, מציאתו והוספה שלו לאוסף מעניקים לאספנים תחושת הישג ושחרור של דופמין במוח. התהליך דומה לציד פרהיסטורי, רק שהציד של ימינו הוא אחר גרסה נדירה של בובת ברבי או בול דואר משנות ה-40. מלכת בריטניה אליזבת השנייה ירשה אוסף בולים מרשים שהחל עוד בידי סבה המלך ג'ורג' החמישי.
פסיכולוגים מבחינים בין אספנות בריאה לבין הפרעת אגירה כפייתית (hoarding). אספנות בריאה היא מסודרת, סלקטיבית ומעניקה הנאה. אגירה כפייתית היא כאוטית, גורמת למצוקה, פוגעת בתפקוד היומיומי.
לדוגמאות לאספנים ואוספים ראו בתגית "אספנות".
אספן של קומיקס שלא מתייאש (עברית):
https://youtu.be/Yk7fCu3hD4s
אוספים בולים:
https://youtu.be/EeMB9le8WaI
אספן של מכוניות עתיקות (עברית):
https://youtu.be/I4s-ZNup13w
אספן בובות (עברית):
https://youtu.be/WgBlZv3A7_0
ואספן חנוכיות (עברית):
https://youtu.be/9V_nxXxRq_w?long=yes
מהי הצלילה?
צלילה (Diving) היא פעילות מרתקת המאפשרת לבני אדם לחקור את עולם המים התת-ימי, עולם שהיה סגור בפנינו במשך מרבית ההיסטוריה האנושית. היא מהווה חיבור בין טכנולוגיה, כושר גופני וסקרנות אנושית, ומשלבת בתוכה היבטים של עבודה מקצועית לצד תחביב מרגש.
הצלילה מלווה את האנושות עוד מימי קדם. לפני כ-7,000 שנים, תושבי יפן העתיקה כבר צללו לאיסוף פנינים, אצות ומזון ימי. תרבויות חופיות באזור הים התיכון והים האדום פיתחו שיטות צלילה פרימיטיביות, כאשר בני אדם למדו לעצור את נשימתם ולצלול לעומקים מוגבלים. בעת העתיקה, צוללים שימשו גם למטרות צבאיות, כמו בחיל הים של אלכסנדר הגדול שהשתמש בצוללים לפגיעה בספינות אויב.
המפנה הגדול בתחום הצלילה התרחש במאה ה-20, כאשר ז'אק קוסטו (Jacques Cousteau) ואמיל גאניאן (Émile Gagnan) המציאו ב-1943 את מכשיר הסקובה המודרני - הווסת הפנאומטי שאפשר לצוללים לנשום מתחת למים באמצעות מכלי אוויר דחוס. המצאה זו פתחה את הדרך לצלילה ספורטיבית ומקצועית כפי שאנו מכירים אותה היום.
כיום, הצלילה מתחלקת למספר סוגים עיקריים. הצלילה החופשית (Free Diving) מתבססת על עצירת נשימה ללא ציוד נשימה, הצלילה הטכנית (Technical Diving) כוללת שימוש בציוד מתקדם לצלילה ארוכה או עמוקה במיוחד, וצלילת הסקובה (SCUBA - Self-Contained Underwater Breathing Apparatus) שהיא הנפוצה ביותר, המאפשרת שהייה ממושכת מתחת למים בעזרת מכלי אוויר.
הצלילה כתחום עיסוק מקצועי מקיפה מגוון רחב של תפקידים. צוללים מסחריים עובדים בתעשיות הנפט והגז, בתחזוקת מתקנים ימיים, בבנייה תת-ימית ובתיקון ספינות. צוללים מדעיים חוקרים את הסביבה הימית, אוספים דגימות ומבצעים ניסויים מתחת למים. צוללי חילוץ והצלה מסייעים באסונות ימיים, ואילו צוללים צבאיים מבצעים משימות ביטחוניות מגוונות. מדריכי צלילה מלמדים את הציבור הרחב את אמנות הצלילה ומלווים תיירים באתרי צלילה מרהיבים ברחבי העולם.
אנקדוטה מעניינת היא סיפורו של ג'ון בנט (John Bennett), שצלל לעומק של 330 מטר ב-2001, שיא שנחשב בלתי אפשרי קודם לכן. הוא בילה ימים שלמים בדקומפרסיה, תהליך שבו הגוף מסתגל בהדרגה ללחץ המים הפוחת בעת העלייה, כדי למנוע מחלת דקומפרסיה מסוכנת.
כתחביב, הצלילה הפכה לפופולרית מאוד עם מיליוני חובבים ברחבי העולם. היא מציעה הזדמנות לחקור שוניות אלמוגים צבעוניות, אתרי טביעות ספינות היסטוריות, ולפגוש בעלי חיים ימיים מרהיבים. אתרים כמו האי קוזומל (Cozumel) במקסיקו, האיים המלדיביים (Maldives) או הים האדום בישראל ומצרים נחשבים ליעדי צלילה מהמובילים בעולם.
למרות הפופולריות שלה, הצלילה דורשת הכשרה יסודית וציוד מתאים. ארגונים בינלאומיים כמו פאדי (PADI) ונאוי (NAUI) מציעים קורסי הסמכה בדרגות שונות, מצלילה בסיסית ועד לצלילה טכנית מתקדמת. הציוד הבסיסי כולל מסכה, סנפירים, חליפת צלילה, מכל אוויר, ווסת ואפוד ציפה.
בעידן הדיגיטלי, הצלילה השתלבה גם עם טכנולוגיה מתקדמת. מחשבי צלילה חכמים מנטרים את עומק הצלילה, זמן השהייה במים ומחשבים את זמני הדקומפרסיה הבטוחים. מצלמות עמידות במים מאפשרות לצלמים לתעד את החוויה התת-ימית המרהיבה ולשתף אותה עם העולם.
קורס צלילה הוא המפתח האמיתי לתחביב (ללא מילים):
https://youtu.be/rbVekNwowro
צלילה אל ספינה טבועה (עברית):
https://youtu.be/NMi_yZBOJYg
בואו לצלול עם צוללן (ללא מילים):
https://youtu.be/mYlKk-jJyN8
לוחמי הצלילה של ישראל (עברית):
https://youtu.be/TEF2vPmLi1o
על הצוללים צלילה חופשית (עברית):
https://youtu.be/ORmKn8jBXXE?long=yes
בואו לצלילה ב-360 מעלות:
https://youtu.be/v64KOxKVLVg?qr=yes
ועוד צלילה בתלת ממד:
http://youtu.be/2OzlksZBTiA?qr=yes
מהו קיר הטיפוס שמגיע עד האולימפיאדה?
קיר טיפוס מלאכותי (Climbing Wall) הוא מבנה מלאכותי שמאפשר טיפוס, טיפוס ספורטיבי או חווייתי.
לעתים, מתקינים קיר טיפוס על מבנה קיים או מבנים שהוקמו במיוחד, שחוברו אליו אחיזות.
טיפוס על קירות, מענפי הספורט החדשים, נולד מטיפוס הצוקים. הוא מאפשר את התרגול של הטיפוס, בתנאים בטוחים יותר. בניגוד לטיפוס על צוק, שלא פעם מציב את הספורטאי בגובה רב ומסכן אותו, טיפוס על קירות מאפשר לשים דגש על בטיחות ולתרגל מצבים בבטיחות מרבית.
כך יכולים חובבים לעסוק בטיפוס בטוח, ללא ציוד מיוחד לטיפוס, חוץ מציוד האבטחה שמסופק בקירות הטיפוס עצמם, על ידי המפעילים.
מבחינת חומרים, קירות טיפוס עשויים מחומרים כמו בטון, אבן, או אפילו עץ, שלרוב יצופה בשכבת חומר שיגביר את החיכוך. לוחות עשויים פיברגלס ופוליאסטר מוקשה ידמו לא פעם סלעים וזיזים בולטים, תוך שימוש בחומרי מילוי שונים.
ואגב, קיר הטיפוס הגבוה בעולם נקרא "אקסקליבר" (Excalibur). הוא נמצא בהולנד ולומדים ומתאמנים בו מטפסים רבים, מרמת מתחיל ומעלה. קראו עליו בתגית "קיר טיפוס, שיאים".
נא להכיר - זהו קיר הטיפוס (עברית):
https://youtu.be/3vvyTAY3Myk
ענף הטיפוס התחרותי באולימפיאדה (עברית):
https://youtu.be/RzMJRoYC9XM
הטיפוס המהיר הוא קשה מאוד (עברית):
https://youtu.be/7UavpXm0fK0
קיר הטיפוס הגבוה בעולם שנמצא בהולנד:
https://youtu.be/xsEIasxC6hI
ויום אחד יתכן ותגיעו מקיר הטיפוס אל ההר עצמו (עברית):
https://youtu.be/82ODDXobAy0
מי חשב שהצפייה בטלוויזיה לא תהיה פופולרית?
הצפייה בטלוויזיה (Watching TV) היא אחד התחביבים הפופולריים ביותר וכבר מזמן הפכה לאחד המרכיבים המנצחים ואולי המובילים בתרבות הפנאי העולמית.
"הטלוויזיה לא תוכל להחזיק בכל שוק שהיא תופסת, אחרי השישה חודשים הראשונים. לאנשים בקרוב יימאס לבהות בקופסת עץ מדי ערב." - את ההצהרה המשונה הזו מסר דאריל זאנוק, מפיק סרטים, מחברת פוקס המאה ה-20.
אמנם הוא אמר את הדברים בשנת 1946, כמה שנים לפני שהטלוויזיה הפכה לגורם החשוב ביותר בתחום הבידור בארה"ב ואחר-כך בשאר העולם.
בכל זאת חייבים להודות שבתור איש מקצוע מהתחום שבו הוא עסק, זאנוק די נכשל.. לא זו בלבד שאנשים המשיכו לבהות בקופסת העץ המשונה בעיניו - שעות הצפייה הלכו וגדלו וברבים מהבתים בעולם הטלוויזיה עבדה לאורך כל שעות היום, יום יום!
אפילו בימינו, כשהאינטרנט הפך למתחרה הגדול שלה, הטלוויזיה לא מפסיקה לפרוח. להיפך, סדרות הטלוויזיה של ימינו הפכו טובות מסרטי הקולנוע ורבים כבר מכנים את העידן הנוכחי שלה כ"תור הזהב של הטלוויזיה". לא פחות.
אז אולי על זה נכון לומר ש"מומחה הוא מומחה למה שהיה ורק בעל חזון הוא מומחה למה שיהיה..."
הנה המצאת הטלוויזיה על ידי הממציא הסקוטי ג'ון לוגי ביירד:
https://youtu.be/YdfhcHZEkFU
והדגם הראשון של הטלוויזיה בצבעים:
https://youtu.be/nauvjMM2fzY
מיהם המייקרים ומה הם אוהבים לעשות?
המייקרים (Makers), בעברית "תחביבנים", הם בעלי מלאכה מודרניים המייצרים מוצרים בעצמם, בדרך אבולוציונית, מקושרת ומשתפת. במובן הרחב של המושג אפשר להגדיר מייקר כאדם סקרן, יצירתי ובעל מוח חוקר, שאוהב לעשות דברים בעצמו, במקום לקנות אותם בחנות, כשהוא משתמש לשם כך ביצירתיות, הידע והיוזמה שלו.
מייקרים בונים כיום שלל דברים, בכל גודל, צורה ועלות. ממכונות שעושות דברים מיותרים באופן מרהיב, דרך פתרונות מגניבים לבעיות יום יום ועד לדברי אמנות, גאדג'טים, רובוטים, מלאכת יד ומכשירי מחשוב לביש - המייקר כבר יספק את הצורך לחקור ולמצוא פתרונות שיאפשרו לו להגשים חלומות טכנולוגיים.
מעבר ליצירתיות שלו, המייקר מרבה להשתמש גם בידע ששותף על ידי מייקרים אחרים. כך המייקר מהנדס תוך התבססות גם על כשרונו וגם על חוכמת ההמונים. את הידע וההתקדמות שלו יחזיר גם המייקר לאחר מכן בחזרה לקהילה וכך ייהנו מייקרים אחרים מפתרונות שהוא מצא לאתגרים הנדסיים.
המייקרים משלבים ביצירות שלהם גם את הצד המוחשי-פיזי וגם את המרכיב הטכנולוגי, לעתים קרובות מחשבים, רובוטיקה או אלקטרוניקה. האינטרנט מקשר את המייקר לידע המשותף ולחוכמת ההמונים. שיתוף הידע בקוד הפתוח מאפשר למייקרים ליהנות מרכיבים שיתופיים שמאפשרים פיתוחים מורכבים, על בסיס פתרונות שכבר הושגו על ידי קודמיהם.
בין הטכנולוגיות הנוספות שתורמות לפופולריות של התופעה נמצאים מחשבים זעירים וזולים מאד, כמו רספברי פיי ואדיסון, מדפסות תלת מימד זולות, מכשירי כרסום וחריטה נשלטי-מחשב ועוד. כל אלו מאפשרים למייקרים לבנות כמעט כל מה שברצונם ולהעביר בקלות ובדיוק רב את הרעיונות שלהם מהמחשב אל המציאות.
מכיוון שלא רק התוצאה הסופית מעניינת אותו, מייקר אופייני לא יירתע מהקשיים לבנות דבר, אלא ימשיך ויאתר דרכים ופתרונות עד ליעד. התהליך והאתגר הם בעלי משמעות בעיני המייקרים לא פחות מהתוצאה ופעמים רבות הם מתגאים דווקא בקשיים שחוו ובפתרונות המקוריים שהצליחו למצוא להם.
בשנים האחרונות המייקינג הפך פופולארי בעולם. ירידי מייקינג מתקיימים ברחבי העולם, בתי ספר מפעילים תכניות לימוד, דיווחים ותכניות טלוויזיה מסקרים הישגי מייקרים והיצע עצום של סרטוני הדרכה באינטרנט מכניסים עוד ועוד חברים למה שכבר הפך תנועה עולמית - תנועת המייקרים.
הנה תנועת המייקרים העולמית:
http://youtu.be/mklywR7TQxs
המכונות של ורדי, הסבא של המייקרים בישראל (עברית):
http://youtu.be/sBNTIWAbN6E
בשביל המייקרים פותח אפילו מחשב מיוחד, האדיסון של אינטל (עברית):
http://youtu.be/_53eOfPllwQ
כיום יש לא מעט חוגי מייקרים (עברית):
https://youtu.be/G-egSWFG6nY
גם מכונות רוב גולדברג הן צורה של מייקינג:
http://youtu.be/3z8lr7GFPPM
ומה קורה כשהעסקים מגלים את הטרנד המייקרי:
http://youtu.be/SgTH6j2kWwM
למה אנשים מוכנים לשלם כה הרבה עבור חפצים אישיים ולא פעם אפילו שמריחים רע, כמו גרביים או חולצה ספוגת זיעה, כשמדובר בחפצים של אנשים מפורסמים?
אפשר להבין את השווי הכספי של חפצים אייקונים כמו הגיטרה של ג'ימי הנדריקס, המשקפיים העגולים של ג'ון לנון, או מקל ההליכה של ווינסטון צ'רצ'יל. אבל סתם חפץ או אביזר לבוש של דמות היסטורית או סלבריטאי?
נראה וגם נמצא לא פעם במחקר, שבני אדם נוטים לתת ערך לדברים שיש מאחוריהם סיפור. אנו מתייחסים למהותם של דברים לא רק בזכות הפונקציונליות שלהם, אלא גם ואולי אף בעיקר, לסיפור שמאחוריהם.
אם יש ספק, בררו מה סוד האטרקציה של הרשת האמריקאית Hard Rock Cafe. היא נוהגת למקם בסניפיה מזכרות אישיות, "ממורביליה" בלעז, של כוכבי רוק והלקוחות שבאים לאכול ולשתות חשים שהם מבלים בסוג של מוזיאון המוקדש למוסיקת הרוק והפופ. הם חווים חוויה של קרבה לכוכבים הנערצים שלהם.
יתכן שמאותו מקום (של הסיפור והערך שנובע ממנו) באה גם התפיסה המודרנית של אמנות ה"רדי מייד" (Ready Made). אותו ז'אנר של אמנות המתבסס על העובדה שאמן מפורסם בחר למקם חפץ במוזיאון, מה שהופך את החפץ, סתמי ככל שיהיה, לפריט אמנותי שמחירו מיד מאמיר. את זה הראה אמן הדאדא מרסל דושאן, כשהביא למוזיאון משתנה וקרא לה "פונטנה" (בעברית מזרקה). היום שווייה הכספי של משתנה רגילה זו הוא עצום. כל אספן או חובב אמנות שהיה מצליח לרכוש אותה, ודאי היה ממקם אותה לתצוגה במרכז הסלון שלו. הסיפור שלה הוא כבר ממש לא סיפור של משתנה רגילה.
רדי מייד הוא רק חלק מתופעה רחבה הרבה יותר, שלפיה המידע שיש לנו על דברים קובע המון לגבי תחושתנו לגביהם. אם התגלה שציור צויר בידי אמן מפורסם, מחירו עולה באלפי אחוזים. לעומת זאת ציור של מפורסם שהתגלה כמזויף, יצנח ערכו פלאים, לרוב לשווי של אפס.
השינוי בערך ובביקוש לאותו ציור בדיוק, הוא בשל העניין שמאחוריו, הסיפור שלו. השוני בערך מתרחש רק משום שהוא כן או לא כולל את הסיפור המקורי על האמן הדגול שצייר אותו (צפו בהרצאה שבסרטון האחרון).
והרי על כך מתבסס עולם האספנות, שלא לדבר על עולם המכירות הפומביות, בו נמכרים בסכומי עתק חפצים אישיים של אישים מפורסמים וידוענים. דמיינו גרביים מסריחות של אלוף עולם בריצה שנמכרות בעשרות אלפי דולרים. מעבר לריח הרע, הקונה המאושר יודע שבידיו גרביים היסטוריות. הן שוות המון - בתנאי אגב שלא כובסו עדיין.
גם מותג בעולם העסקי והמסחרי הוא דבר שמעלה את ערכם של מוצריו ושירותים שהוא משווק באופן דרסטי. זו הסיבה שאוזניות של Apple עולות הרבה יותר ונחשקות הרבה יותר מאוזניות טובות בהרבה שנמכרות במחירים זולים יותר. המותג ולא פעם גם הסיפור שמאחוריו (שני סטודנטים רעבים מקימים את החברה בחנייה ששכרו בגרושים), מייצרים סיפור שמעלה את ערכו של המותג ושל המוצרים שנושאים אותו.
אגב, זה לא קשור רק לערך כספי, סנטימנטלי או אפילו בעניינים של טעם. זה אפילו מגיע לכאב. מחקרים מצאו שוב ושוב שאנשים דיווחו על כאב רב יותר, כשנודע להם שהוא נגרם להם בכוונה על ידי אנשים אחרים. המידע משנה אפילו את רמת הכאב. הסיפור מאחורי העובדות חשוב לפחות כמו ויש שיאמרו הרבה יותר מהעובדות עצמן.
רשת "הרד רוק קפה" שעשתה הון מפריטים אישיים של כוכבי רוק ופופ:
https://youtu.be/K8i-9YPtcEc
מכוניות משומשות מכוכבי כדורגל, הן יקרות הרבה יותר (עברית):
https://youtu.be/bX7FU4LLUvw
הסיפור של השווי באמנות Ready made (עברית):
https://youtu.be/f1r3G25bWig
מסתבר שגם את מה ששייך לנו אנו מעריכים יותר (מתורגם):
https://youtu.be/H2_by0rp5q0
חפצים מדהימים של מפורסמים שנמכרו במכירות פומביות (עברית):
https://youtu.be/uGMFBXPoqwM?long=yes
והרצאת טד מעולה שמסבירה כיצד ערך של דברים קשור במידע שיש לנו עליהם (מתורגם):
https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes
פעם, כשהבולים היו שימושיים מאד ואנשים שלחו מכתבים רבים אחד לשני, רבים אספו בולים. בולאות (Stamp collecting), או איסוף בולים, הוא תחביב שבעבר היה מהתחביבים הנפוצים ביותר ובניגוד למעמדם השימושי של בולי הדואר, ממשיך להיות פעיל בקרב אספנים מובהקים. זהו ככל הנראה התחביב הנפוץ ביותר מכלל תחביבי האספנות. את תפוצתו של התחביב, בכל הגילאים, המקומות והמעמדות החברתיים, ניתן לזקוף לאופיו הרגוע והביתי של תחביב הבולאות, כמו גם לזמינותם ומחירם הנמוך של הבולים.
תחביב הבולאות נולד באמצע המאה ה-19, כעשור לאחר שהונפק בול הדואר הראשון בשנת 1840. על אף שהוא נולד כתחביב נשי, בשלב מסוים הפך איסוף בולים גם לתחביב גברי, השינוי התרחש ככל הנראה בשל הערך הכספי שהחל להיווצר למסחר בבולים לאספנים. עשור נוסף אחר-כך, בשנת 1860, כבר נולדו שווקים למסחר והחלפת בולים, הודפסו קטלוגים והוצמדו מחירים לכל בול. מאותו שלב הפכה אספנות בולים לבעלת פוטנציאל כספי.
משהתרבו הבולים בעולם ובשנות ה-30 של המאה ה-20 הם הגיעו לכ-60 אלף בולים שונים, החלו רבים מהאספנים להתרכז באוספים לפי נושאים. יש מי שמטפחים אוספים לאומיים, המוקדשים לאיסוף בולים של מדינה או קבוצת מדינות, כמו בולים של חבר העמים הבריטי, בולים אמריקאים או בולים ממדינות מזרח אירופה לשעבר. אחרים מעדיפים להתרכז בתקופה מסוימת, כמו בולים מהמאה ה-19 או בולים מהעידן שאחרי מלחמת העולם הראשונה. יש כמובן רבים המטפחים אוסף שמוקדש לנושא אחד, כמו בולי טכנולוגיה, בולים בנושאים תנ"כיים, אישים דגולים, בולי בעלי חיים וכדומה.
כך אוספים בולים:
https://youtu.be/EeMB9le8WaI
יש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:
https://youtu.be/RMiOjstOb8w
סדרת בולים שהקדיש השירות הבולאי לתכניות טלוויזיה חינוכיות (עברית):
https://youtu.be/zWEfBGw4hNQ
בולים מהגוש המזרחי מתקופת המלחמה הקרה:
https://youtu.be/FaT-aUwG6Ws
וסרט תיעודי על חייו של אספן בולים:
https://youtu.be/Rs-CRzmVuU0?long=yes
ספורט אתגרי (Extreme sport) הוא הכינוי שניתן למגוון ענפי ספורט חדשים ומסוכנים במיוחד. כמובן שרמת הסיכון משתנה מענף לענף, אך היא מהווה גורם משותף לענפי הספורט האתגרי.
ענפי הספורט האתגרי כוללים לפחות את אחד המרכיבים הבאים: מהירות גבוהה, גובה רב וסכנה של ממש.
ענפי ספורט אתגרי נפוצים במיוחד הם טיפוס הרים, צניחה חופשית, גלישת גלים, סקי, סנובורד, רפטינג, צלילה, אופנועי שטח, מצנחי רחיפה, סקייטבורד, רולרבליידס, BMX, הליכה על חבל, בנג'י, טיפוס קירות, סנפלינג, קייט-סרפינג, גלישת רוח, מרוצי מכוניות שטח, פארקור, סקי מים, צניחה במצנח רחיפה, טרקים אתגריים, סלאקליין, אומגות, סקי קיאקים וקניונינג.
בשנים האחרונות תפס הספורט האתגרי תאוצה של ממש. התחזקות התופעה היא תוצאה של הפרסום הרב לו זוכים סרטוני ספורט אתגרי באינטרנט ובעעיקא ברשתות חברתיות ואפליקציות כמו אינסטגרם וטיק טוק.
עוד הגדיל את הפופולריות האירוע השנתי המצליח מאד "משחקי האקסטרים", אליו מגיעים מקצוענים מכל תחומי הספורט האתגרי וקהל רב נוהר אליו בכל שנה.
הנה אוסף מדהים של פעילויות ספורט אתגרי:
https://youtu.be/FBT_hmXKAmU
10 ענפי הספורט האתגרי המסוכנים ביותר שיש:
https://youtu.be/WDKc6z4LRgQ
מראות מדהימים של ספורט אתגרי:
https://youtu.be/jxS8EUxmlx8
עוד מהספורט האתגרי המטורף ביותר:
https://youtu.be/_VUIFaNxH-w
קצת מניו-זילנד:
https://youtu.be/YDFH-8TBxvQ
נסו להשתתף בראפטינג נהרות:
http://youtu.be/iv4lHXz2XlQ?qr=yes
ואל תנסו את זה בבית - מקבץ מפחיד של ספורט אתגרי:
https://youtu.be/AQkbbtDoPq0?long=yes
פארקוּר (Parkour) הוא ספורט לא תחרותי, אמנות דילוגים מסוכנת, שצעירים רבים מתפתים לעסוק בה בשנים האחרונות.
אמני הפארקור, המכונים "טרייסרים", המתמחים בספורט האתגרי והמסוכן הזה, עוסקים בשעות הפנאי שלהם בטיפוס על קירות, ניתורים מעל גבי מכשולים עירוניים מגוונים, זינוקים מהירים בין גגות הבתים, גלגולים, טיפוסי סולמות ועוד מגוון של תרגילים מהירים ונועזים, ללא כל ציוד בטיחות.
מטרת אמני הפארקור היא להגיע בצורה המהירה והיעילה האפשרית ממקום למקום, תוך כדי שימוש בגופם להתגברות על מכשולים בדרך. המיקוד בפארקור הוא ביופי התנועה ויעילותה, במהירות התנועה וזרימה שלה ובחשיבה המהירה בזמן אמת.
את הפארקור פיתחו שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפותחו בקומנדו הצרפתי של צבא צרפת.
מקור המונח "פארקור" הוא מהמילה Parcours שמשמעותה בצרפתית היא "דרך" או לחילופין "מסלול".
יש כינויים מקובלים לספורטאים שעושים פארקור. המתרגל את הפרקור נקרא "טראקור" (traceur) ומתרגלת אישה מכונה "טראקוס" (traceuse). מקור השם לשניהם הוא מהפועל בצרפתית של "סולל דרך" או "מסלול מכשולים".
אזהרה: אנו מזהירים מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים! לפארקור יש להגיע באימון ארוך וזהיר, בהדרכת פארקוריסטים מנוסים.
הנה פארקוריסטים מספרים על התחביב שלהם (עברית):
https://youtu.be/1fqCBWDV2uw
פארקוריסטים שעושים דברים מדהימים:
http://youtu.be/NX7QNWEGcNI
פארקור מנקודת המבט של מי שעושה אותו:
http://youtu.be/jPhuefvauuk
היום גם רובוטים עושים פארקור:
https://youtu.be/tF4DML7FIWk
וחיוך עם פספוסי פרקור:
http://youtu.be/TaXjUaaHCPY
תחביבים
אספנות (Collecting) היא פעילות בה אנשים אוספים באופן שיטתי חפצים מסוגים מסוימים.
תחביב הבולאות, למשל, תחביב בו עוסקים חובבים באיסוף בולים, נולד באמצע המאה ה-19. פעם זה היה תחביב האספנות הפופולרי ביותר והיום פחות. התחביב הזה נולד במהלך העשור שאחרי הנפקת בול הדואר הראשון בשנת 1840.
אספנים אחרים מטפחים מאוספי חתימות, מפיות, בולים ועד צעצועים עתיקים, תקליטי ויניל, מכוניות ובקבוקי יין נדירים.
התופעה אינה חדשה אלא עתיקה במיוחד. ארכיאולוגים מצאו בקברים פרהיסטוריים אוספי צדפים ואבנים נדירות, מה שמעיד על כך שכבר האדם הקדמון חש צורך לשמר ולאסוף פריטים כאלה.
#למה אנשים אוספים דברים?
מספר צרכים אנושיים בסיסיים מזהה הפסיכולוגיה המודרנית ככאלה שעומדים בבסיס האספנות. הראשון הוא הצורך לסדר ולשליטה בעולם כאוטי (מבולגן).
כשאדם אוסף ומסדר חפצים לפי קטגוריות ברורות, הוא יוצר איזור סדר קטן שהוא שולט בו באופן מוחלט. זהו מעין מקלט נפשי מפני העולם המבלבל שמחוצה לו.
צורך נוסף הוא החיפוש אחר זהות אישית. האוסף הופך עבור האספן למעין כרטיס ביקור תרבותי שמספר על מי אנחנו, מה חשוב לנו ולמה אנחנו שייכים. אספן תקליטי ג'אז נדירים מבטא משהו שונה על עצמו מאשר אספן דגמי מכוניות מיניאטוריות. האוסף הופך לחלק מהזהות העצמית של כל אספן.
במשך עשרות שנים חקר הפסיכולוג האמריקאי ראסל בלק (Russell Belk) את נושא האספנות. המחקר שלו הראה שאספנים רבים חווים קשר רגשי עמוק עם החפצים שאספו. זהו גם ביטוי לצורך אנושי בסיסי להנצחה, לרצון להשאיר אחרינו דבר מה מוחשי שישרוד אותנו.
בתחביב האספנות יש גם ממד של ציד והשגה. חיפוש אחר פריט נדיר, מציאתו והוספה שלו לאוסף מעניקים לאספנים תחושת הישג ושחרור של דופמין במוח. התהליך דומה לציד פרהיסטורי, רק שהציד של ימינו הוא אחר גרסה נדירה של בובת ברבי או בול דואר משנות ה-40. מלכת בריטניה אליזבת השנייה ירשה אוסף בולים מרשים שהחל עוד בידי סבה המלך ג'ורג' החמישי.
פסיכולוגים מבחינים בין אספנות בריאה לבין הפרעת אגירה כפייתית (hoarding). אספנות בריאה היא מסודרת, סלקטיבית ומעניקה הנאה. אגירה כפייתית היא כאוטית, גורמת למצוקה, פוגעת בתפקוד היומיומי.
לדוגמאות לאספנים ואוספים ראו בתגית "אספנות".
אספן של קומיקס שלא מתייאש (עברית):
https://youtu.be/Yk7fCu3hD4s
אוספים בולים:
https://youtu.be/EeMB9le8WaI
אספן של מכוניות עתיקות (עברית):
https://youtu.be/I4s-ZNup13w
אספן בובות (עברית):
https://youtu.be/WgBlZv3A7_0
ואספן חנוכיות (עברית):
https://youtu.be/9V_nxXxRq_w?long=yes
צלילה (Diving) היא פעילות מרתקת המאפשרת לבני אדם לחקור את עולם המים התת-ימי, עולם שהיה סגור בפנינו במשך מרבית ההיסטוריה האנושית. היא מהווה חיבור בין טכנולוגיה, כושר גופני וסקרנות אנושית, ומשלבת בתוכה היבטים של עבודה מקצועית לצד תחביב מרגש.
הצלילה מלווה את האנושות עוד מימי קדם. לפני כ-7,000 שנים, תושבי יפן העתיקה כבר צללו לאיסוף פנינים, אצות ומזון ימי. תרבויות חופיות באזור הים התיכון והים האדום פיתחו שיטות צלילה פרימיטיביות, כאשר בני אדם למדו לעצור את נשימתם ולצלול לעומקים מוגבלים. בעת העתיקה, צוללים שימשו גם למטרות צבאיות, כמו בחיל הים של אלכסנדר הגדול שהשתמש בצוללים לפגיעה בספינות אויב.
המפנה הגדול בתחום הצלילה התרחש במאה ה-20, כאשר ז'אק קוסטו (Jacques Cousteau) ואמיל גאניאן (Émile Gagnan) המציאו ב-1943 את מכשיר הסקובה המודרני - הווסת הפנאומטי שאפשר לצוללים לנשום מתחת למים באמצעות מכלי אוויר דחוס. המצאה זו פתחה את הדרך לצלילה ספורטיבית ומקצועית כפי שאנו מכירים אותה היום.
כיום, הצלילה מתחלקת למספר סוגים עיקריים. הצלילה החופשית (Free Diving) מתבססת על עצירת נשימה ללא ציוד נשימה, הצלילה הטכנית (Technical Diving) כוללת שימוש בציוד מתקדם לצלילה ארוכה או עמוקה במיוחד, וצלילת הסקובה (SCUBA - Self-Contained Underwater Breathing Apparatus) שהיא הנפוצה ביותר, המאפשרת שהייה ממושכת מתחת למים בעזרת מכלי אוויר.
הצלילה כתחום עיסוק מקצועי מקיפה מגוון רחב של תפקידים. צוללים מסחריים עובדים בתעשיות הנפט והגז, בתחזוקת מתקנים ימיים, בבנייה תת-ימית ובתיקון ספינות. צוללים מדעיים חוקרים את הסביבה הימית, אוספים דגימות ומבצעים ניסויים מתחת למים. צוללי חילוץ והצלה מסייעים באסונות ימיים, ואילו צוללים צבאיים מבצעים משימות ביטחוניות מגוונות. מדריכי צלילה מלמדים את הציבור הרחב את אמנות הצלילה ומלווים תיירים באתרי צלילה מרהיבים ברחבי העולם.
אנקדוטה מעניינת היא סיפורו של ג'ון בנט (John Bennett), שצלל לעומק של 330 מטר ב-2001, שיא שנחשב בלתי אפשרי קודם לכן. הוא בילה ימים שלמים בדקומפרסיה, תהליך שבו הגוף מסתגל בהדרגה ללחץ המים הפוחת בעת העלייה, כדי למנוע מחלת דקומפרסיה מסוכנת.
כתחביב, הצלילה הפכה לפופולרית מאוד עם מיליוני חובבים ברחבי העולם. היא מציעה הזדמנות לחקור שוניות אלמוגים צבעוניות, אתרי טביעות ספינות היסטוריות, ולפגוש בעלי חיים ימיים מרהיבים. אתרים כמו האי קוזומל (Cozumel) במקסיקו, האיים המלדיביים (Maldives) או הים האדום בישראל ומצרים נחשבים ליעדי צלילה מהמובילים בעולם.
למרות הפופולריות שלה, הצלילה דורשת הכשרה יסודית וציוד מתאים. ארגונים בינלאומיים כמו פאדי (PADI) ונאוי (NAUI) מציעים קורסי הסמכה בדרגות שונות, מצלילה בסיסית ועד לצלילה טכנית מתקדמת. הציוד הבסיסי כולל מסכה, סנפירים, חליפת צלילה, מכל אוויר, ווסת ואפוד ציפה.
בעידן הדיגיטלי, הצלילה השתלבה גם עם טכנולוגיה מתקדמת. מחשבי צלילה חכמים מנטרים את עומק הצלילה, זמן השהייה במים ומחשבים את זמני הדקומפרסיה הבטוחים. מצלמות עמידות במים מאפשרות לצלמים לתעד את החוויה התת-ימית המרהיבה ולשתף אותה עם העולם.
קורס צלילה הוא המפתח האמיתי לתחביב (ללא מילים):
https://youtu.be/rbVekNwowro
צלילה אל ספינה טבועה (עברית):
https://youtu.be/NMi_yZBOJYg
בואו לצלול עם צוללן (ללא מילים):
https://youtu.be/mYlKk-jJyN8
לוחמי הצלילה של ישראל (עברית):
https://youtu.be/TEF2vPmLi1o
על הצוללים צלילה חופשית (עברית):
https://youtu.be/ORmKn8jBXXE?long=yes
בואו לצלילה ב-360 מעלות:
https://youtu.be/v64KOxKVLVg?qr=yes
ועוד צלילה בתלת ממד:
http://youtu.be/2OzlksZBTiA?qr=yes
קיר טיפוס מלאכותי (Climbing Wall) הוא מבנה מלאכותי שמאפשר טיפוס, טיפוס ספורטיבי או חווייתי.
לעתים, מתקינים קיר טיפוס על מבנה קיים או מבנים שהוקמו במיוחד, שחוברו אליו אחיזות.
טיפוס על קירות, מענפי הספורט החדשים, נולד מטיפוס הצוקים. הוא מאפשר את התרגול של הטיפוס, בתנאים בטוחים יותר. בניגוד לטיפוס על צוק, שלא פעם מציב את הספורטאי בגובה רב ומסכן אותו, טיפוס על קירות מאפשר לשים דגש על בטיחות ולתרגל מצבים בבטיחות מרבית.
כך יכולים חובבים לעסוק בטיפוס בטוח, ללא ציוד מיוחד לטיפוס, חוץ מציוד האבטחה שמסופק בקירות הטיפוס עצמם, על ידי המפעילים.
מבחינת חומרים, קירות טיפוס עשויים מחומרים כמו בטון, אבן, או אפילו עץ, שלרוב יצופה בשכבת חומר שיגביר את החיכוך. לוחות עשויים פיברגלס ופוליאסטר מוקשה ידמו לא פעם סלעים וזיזים בולטים, תוך שימוש בחומרי מילוי שונים.
ואגב, קיר הטיפוס הגבוה בעולם נקרא "אקסקליבר" (Excalibur). הוא נמצא בהולנד ולומדים ומתאמנים בו מטפסים רבים, מרמת מתחיל ומעלה. קראו עליו בתגית "קיר טיפוס, שיאים".
נא להכיר - זהו קיר הטיפוס (עברית):
https://youtu.be/3vvyTAY3Myk
ענף הטיפוס התחרותי באולימפיאדה (עברית):
https://youtu.be/RzMJRoYC9XM
הטיפוס המהיר הוא קשה מאוד (עברית):
https://youtu.be/7UavpXm0fK0
קיר הטיפוס הגבוה בעולם שנמצא בהולנד:
https://youtu.be/xsEIasxC6hI
ויום אחד יתכן ותגיעו מקיר הטיפוס אל ההר עצמו (עברית):
https://youtu.be/82ODDXobAy0
הצפייה בטלוויזיה (Watching TV) היא אחד התחביבים הפופולריים ביותר וכבר מזמן הפכה לאחד המרכיבים המנצחים ואולי המובילים בתרבות הפנאי העולמית.
"הטלוויזיה לא תוכל להחזיק בכל שוק שהיא תופסת, אחרי השישה חודשים הראשונים. לאנשים בקרוב יימאס לבהות בקופסת עץ מדי ערב." - את ההצהרה המשונה הזו מסר דאריל זאנוק, מפיק סרטים, מחברת פוקס המאה ה-20.
אמנם הוא אמר את הדברים בשנת 1946, כמה שנים לפני שהטלוויזיה הפכה לגורם החשוב ביותר בתחום הבידור בארה"ב ואחר-כך בשאר העולם.
בכל זאת חייבים להודות שבתור איש מקצוע מהתחום שבו הוא עסק, זאנוק די נכשל.. לא זו בלבד שאנשים המשיכו לבהות בקופסת העץ המשונה בעיניו - שעות הצפייה הלכו וגדלו וברבים מהבתים בעולם הטלוויזיה עבדה לאורך כל שעות היום, יום יום!
אפילו בימינו, כשהאינטרנט הפך למתחרה הגדול שלה, הטלוויזיה לא מפסיקה לפרוח. להיפך, סדרות הטלוויזיה של ימינו הפכו טובות מסרטי הקולנוע ורבים כבר מכנים את העידן הנוכחי שלה כ"תור הזהב של הטלוויזיה". לא פחות.
אז אולי על זה נכון לומר ש"מומחה הוא מומחה למה שהיה ורק בעל חזון הוא מומחה למה שיהיה..."
הנה המצאת הטלוויזיה על ידי הממציא הסקוטי ג'ון לוגי ביירד:
https://youtu.be/YdfhcHZEkFU
והדגם הראשון של הטלוויזיה בצבעים:
https://youtu.be/nauvjMM2fzY
המייקרים (Makers), בעברית "תחביבנים", הם בעלי מלאכה מודרניים המייצרים מוצרים בעצמם, בדרך אבולוציונית, מקושרת ומשתפת. במובן הרחב של המושג אפשר להגדיר מייקר כאדם סקרן, יצירתי ובעל מוח חוקר, שאוהב לעשות דברים בעצמו, במקום לקנות אותם בחנות, כשהוא משתמש לשם כך ביצירתיות, הידע והיוזמה שלו.
מייקרים בונים כיום שלל דברים, בכל גודל, צורה ועלות. ממכונות שעושות דברים מיותרים באופן מרהיב, דרך פתרונות מגניבים לבעיות יום יום ועד לדברי אמנות, גאדג'טים, רובוטים, מלאכת יד ומכשירי מחשוב לביש - המייקר כבר יספק את הצורך לחקור ולמצוא פתרונות שיאפשרו לו להגשים חלומות טכנולוגיים.
מעבר ליצירתיות שלו, המייקר מרבה להשתמש גם בידע ששותף על ידי מייקרים אחרים. כך המייקר מהנדס תוך התבססות גם על כשרונו וגם על חוכמת ההמונים. את הידע וההתקדמות שלו יחזיר גם המייקר לאחר מכן בחזרה לקהילה וכך ייהנו מייקרים אחרים מפתרונות שהוא מצא לאתגרים הנדסיים.
המייקרים משלבים ביצירות שלהם גם את הצד המוחשי-פיזי וגם את המרכיב הטכנולוגי, לעתים קרובות מחשבים, רובוטיקה או אלקטרוניקה. האינטרנט מקשר את המייקר לידע המשותף ולחוכמת ההמונים. שיתוף הידע בקוד הפתוח מאפשר למייקרים ליהנות מרכיבים שיתופיים שמאפשרים פיתוחים מורכבים, על בסיס פתרונות שכבר הושגו על ידי קודמיהם.
בין הטכנולוגיות הנוספות שתורמות לפופולריות של התופעה נמצאים מחשבים זעירים וזולים מאד, כמו רספברי פיי ואדיסון, מדפסות תלת מימד זולות, מכשירי כרסום וחריטה נשלטי-מחשב ועוד. כל אלו מאפשרים למייקרים לבנות כמעט כל מה שברצונם ולהעביר בקלות ובדיוק רב את הרעיונות שלהם מהמחשב אל המציאות.
מכיוון שלא רק התוצאה הסופית מעניינת אותו, מייקר אופייני לא יירתע מהקשיים לבנות דבר, אלא ימשיך ויאתר דרכים ופתרונות עד ליעד. התהליך והאתגר הם בעלי משמעות בעיני המייקרים לא פחות מהתוצאה ופעמים רבות הם מתגאים דווקא בקשיים שחוו ובפתרונות המקוריים שהצליחו למצוא להם.
בשנים האחרונות המייקינג הפך פופולארי בעולם. ירידי מייקינג מתקיימים ברחבי העולם, בתי ספר מפעילים תכניות לימוד, דיווחים ותכניות טלוויזיה מסקרים הישגי מייקרים והיצע עצום של סרטוני הדרכה באינטרנט מכניסים עוד ועוד חברים למה שכבר הפך תנועה עולמית - תנועת המייקרים.
הנה תנועת המייקרים העולמית:
http://youtu.be/mklywR7TQxs
המכונות של ורדי, הסבא של המייקרים בישראל (עברית):
http://youtu.be/sBNTIWAbN6E
בשביל המייקרים פותח אפילו מחשב מיוחד, האדיסון של אינטל (עברית):
http://youtu.be/_53eOfPllwQ
כיום יש לא מעט חוגי מייקרים (עברית):
https://youtu.be/G-egSWFG6nY
גם מכונות רוב גולדברג הן צורה של מייקינג:
http://youtu.be/3z8lr7GFPPM
ומה קורה כשהעסקים מגלים את הטרנד המייקרי:
http://youtu.be/SgTH6j2kWwM
מה הקסם של השירה בציבור?
שירה בציבור עדיין פופולארית בישראל, אך לעיתים נראה שימי השיא שלה הם בעבר. תכניות השירה בציבור שודרו בטלוויזיה וזכו לצפייה עצומה. מלכי השירה בציבור קיימו ערבי ענק שבהם התכנסו מאות אנשים לשירה משותפת, מעין מקהלה עממית ששרה בגרון ניחר ובהתלהבות אין קץ. קצת קשה לצעירים של היום, בעידן חדרי הקריוקי והיוטיוב המתנגן מהסמארטפון האישי, לדמיין את החוויה הזו כפעילות מגניבה, אבל פעם נהג רוב הציבור הישראלי לשיר כך.
במהלך השנים היו כוהני שירה בציבור כמו אפי נצר, גבי ברלין ושרה'לה שרון, שזכו להצלחה גדולה. הם נהגו לעבור בקיבוצים, מושבים ומקומות עבודה ולארגן ערבי שירה. חלקם הדפיסו חוברות שירים וחלקם נהגו להקרין על מסך את השיקופיות שיצר בשבילם בנציון המיתולוגי, יזם שיצר אלפי שיקופיות לשירה בציבור.
הנה גבי ברלין, מלך השירה בציבור של שנות ה-80:
https://youtu.be/BzMd62jTfxE
זו הייתה מלכת השירה בציבור, שרה'לה שרון:
https://youtu.be/wpC6B3cOkXY
ובשירה בציבור עלו מדי פעם סולנים להוביל את הציבור:
https://youtu.be/ailK3zkasrM
שירה בציבור עדיין פופולארית בישראל, אך לעיתים נראה שימי השיא שלה הם בעבר. תכניות השירה בציבור שודרו בטלוויזיה וזכו לצפייה עצומה. מלכי השירה בציבור קיימו ערבי ענק שבהם התכנסו מאות אנשים לשירה משותפת, מעין מקהלה עממית ששרה בגרון ניחר ובהתלהבות אין קץ. קצת קשה לצעירים של היום, בעידן חדרי הקריוקי והיוטיוב המתנגן מהסמארטפון האישי, לדמיין את החוויה הזו כפעילות מגניבה, אבל פעם נהג רוב הציבור הישראלי לשיר כך.
במהלך השנים היו כוהני שירה בציבור כמו אפי נצר, גבי ברלין ושרה'לה שרון, שזכו להצלחה גדולה. הם נהגו לעבור בקיבוצים, מושבים ומקומות עבודה ולארגן ערבי שירה. חלקם הדפיסו חוברות שירים וחלקם נהגו להקרין על מסך את השיקופיות שיצר בשבילם בנציון המיתולוגי, יזם שיצר אלפי שיקופיות לשירה בציבור.
הנה גבי ברלין, מלך השירה בציבור של שנות ה-80:
https://youtu.be/BzMd62jTfxE
זו הייתה מלכת השירה בציבור, שרה'לה שרון:
https://youtu.be/wpC6B3cOkXY
ובשירה בציבור עלו מדי פעם סולנים להוביל את הציבור:
https://youtu.be/ailK3zkasrM
מה התרומה של משחקי מחשב לילדים?
משחקי מחשב (Gamification) היו מאז ומתמיד סכנה בעיני הורים. לא פעם הם גורמים לבני נוער וילדים להתמכרות, הם פוגעים או יכולים לפגוע להם בלימודים ולא מעט מהם אלימים במיוחד.
אך בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 פורסמה שורת מחקרים שקבעה שיש גם לא מעט יתרונות למשחקי המחשב.
אז כן, משחקי מחשב מפתחים יצירתיות, דמיון וגם כישורים חברתיים. הם גם תורמים ואפילו מועילים לבריאות הנפשית של השחקנים.
עבור לא מעט ילדים מציעים משחקי המחשב דרך משמעותית להעצמה, הקנייה של מסוגלות, ביטוי עצמי ותחושה של שליטה. במיוחד חשובות תרומות אלה לילדים שלא זוכים בהן בספורט, חברה או תחומים אחרים.
עוד מקנים משחקי מחשב לילדים את האפשרות לפרוק לחצים, לשפר את היכולות הקוגניטיביות השונות ולרכוש אסטרטגיות של חשיבה ופתרון בעיות.
אז אולי, אם כך, זה עניין של מינון בכמות משחקי המחשב שילד צורך ביום. נראה שכמו הרבה דברים בחיים, גם משחקי מחשב במינון סביר יועילו לשחקנים הצעירים, בעוד שבמינונים גבוהים הם עלולים לפגוע בהם ובהתפתחותם הטבעית והמוצלחת.
הנה האהבה למשחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/GCjhqtm9dLY
התרומה שלהם להתפתחות המוח, תשומת לב לפרטים ועוד המון יכולות אצל הילד:
https://youtu.be/OOsqkQytHOs
היתרונות של משחקי המחשב שהיום יודעים להביא גם לחינוך במִשְׂחוּק (עברית):
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מה מחקרים מראים על התרומה של משחקי מחשב לילדים (מתורגם):
https://youtu.be/Y6ijCbTwRPY
פרק מרתק על משחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes
והרצאת טד של מצליחן על תרומת משחקי המחשב להצלחה בחיים (מתורגם):
https://youtu.be/ylS-6UK9FhQ?long=yes
משחקי מחשב (Gamification) היו מאז ומתמיד סכנה בעיני הורים. לא פעם הם גורמים לבני נוער וילדים להתמכרות, הם פוגעים או יכולים לפגוע להם בלימודים ולא מעט מהם אלימים במיוחד.
אך בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 פורסמה שורת מחקרים שקבעה שיש גם לא מעט יתרונות למשחקי המחשב.
אז כן, משחקי מחשב מפתחים יצירתיות, דמיון וגם כישורים חברתיים. הם גם תורמים ואפילו מועילים לבריאות הנפשית של השחקנים.
עבור לא מעט ילדים מציעים משחקי המחשב דרך משמעותית להעצמה, הקנייה של מסוגלות, ביטוי עצמי ותחושה של שליטה. במיוחד חשובות תרומות אלה לילדים שלא זוכים בהן בספורט, חברה או תחומים אחרים.
עוד מקנים משחקי מחשב לילדים את האפשרות לפרוק לחצים, לשפר את היכולות הקוגניטיביות השונות ולרכוש אסטרטגיות של חשיבה ופתרון בעיות.
אז אולי, אם כך, זה עניין של מינון בכמות משחקי המחשב שילד צורך ביום. נראה שכמו הרבה דברים בחיים, גם משחקי מחשב במינון סביר יועילו לשחקנים הצעירים, בעוד שבמינונים גבוהים הם עלולים לפגוע בהם ובהתפתחותם הטבעית והמוצלחת.
הנה האהבה למשחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/GCjhqtm9dLY
התרומה שלהם להתפתחות המוח, תשומת לב לפרטים ועוד המון יכולות אצל הילד:
https://youtu.be/OOsqkQytHOs
היתרונות של משחקי המחשב שהיום יודעים להביא גם לחינוך במִשְׂחוּק (עברית):
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מה מחקרים מראים על התרומה של משחקי מחשב לילדים (מתורגם):
https://youtu.be/Y6ijCbTwRPY
פרק מרתק על משחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes
והרצאת טד של מצליחן על תרומת משחקי המחשב להצלחה בחיים (מתורגם):
https://youtu.be/ylS-6UK9FhQ?long=yes
מיהם הצפרים ומהו תחביב הצפרות?
הצפרים (Birdwatchers) הם חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לצפייה בציפורים.
זהו תחביב לשעות הפנאי שנקרא "צפרות" (Birdwatching). תכליתו היא צפייה בציפורים ואורחות חייהן ומעקב אחרי ציפורים שמרתקות אותם.
הצפרים מבלים חלק ניכר מזמנם בתצפיות, צילום וחקר של הציפורים והעופות. אצל רבים התצפית בציפורים היא ללא ציוד צפייה, בעין בלתי מזוינת.
מנגד, רבים מחובבי הצפרות המתקדמים משקיעים ורוכשים משקפת או טלסקופ, מה שמאפשר להם לשפר את היכולת לעקוב, לצלם ולתעד תצפיות שהם עושים כתחביב. רבים אף מאזינים לקולות הציפורים ויש מי שמקליטים אותם ואף משתמשים במצלמות מעקב ומכשירי הקלטה.
הצפרות היא תחביב מאוד חברתי וחובבי הצפרות נוהגים לצפות בהם ביחד ולהחליף ביניהם רשמים, מידע וטיפים, גם באינטרנט וגם במפגשים - במצפורים ובאתרי נדידה וקינון.
חלק מהצפרים יהפכו בבגרותם לצלמי טבע ויש מי שיהיו לחוקרי עופות וציפורים, מדענים שיקדישו את חייהם והקרייקה האקדמית שלהם לתחביבם.
ואגב, מדינת ישראל נחשבת למעצמת צפרות של ממש. זאת בזכות מיקומה על אחד ממסלולי הנדידה המרכזיים של העופות בעולם. ברחבי הארץ מצויים עשרות מצפורים שבהם מתרכזים חובבי צפרות, באביב ובסתיו, למעקב ותצפיות אחר הציפורים והעופות הנודדים.
הנה עולם הצפרות (עברית):
https://youtu.be/sEsFZ9TZ9S0
מרכז צפרות בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/dJz-Idf8jRY
צפרים מתעוררים לצפות בהתעוררות העגורים (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
צפרים, חובבי ציפורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/BhaNF4c_fkk
מחזות של נודדי אביב שצילמו צפרים:
https://youtu.be/xFS-G4cD-Og
צלמי טבע מתעדים נדידה של עופות באוויר:
https://youtu.be/5QAjfH05IUE
על חייהם ותחביביהם של הצפרים:
https://youtu.be/z7xwv3twYDI?long=yes
וסרט תיעודי על הצפרים והציפורים הנודדות (עברית):
https://youtu.be/Wna7EH-nhjA?long=yes
הצפרים (Birdwatchers) הם חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לצפייה בציפורים.
זהו תחביב לשעות הפנאי שנקרא "צפרות" (Birdwatching). תכליתו היא צפייה בציפורים ואורחות חייהן ומעקב אחרי ציפורים שמרתקות אותם.
הצפרים מבלים חלק ניכר מזמנם בתצפיות, צילום וחקר של הציפורים והעופות. אצל רבים התצפית בציפורים היא ללא ציוד צפייה, בעין בלתי מזוינת.
מנגד, רבים מחובבי הצפרות המתקדמים משקיעים ורוכשים משקפת או טלסקופ, מה שמאפשר להם לשפר את היכולת לעקוב, לצלם ולתעד תצפיות שהם עושים כתחביב. רבים אף מאזינים לקולות הציפורים ויש מי שמקליטים אותם ואף משתמשים במצלמות מעקב ומכשירי הקלטה.
הצפרות היא תחביב מאוד חברתי וחובבי הצפרות נוהגים לצפות בהם ביחד ולהחליף ביניהם רשמים, מידע וטיפים, גם באינטרנט וגם במפגשים - במצפורים ובאתרי נדידה וקינון.
חלק מהצפרים יהפכו בבגרותם לצלמי טבע ויש מי שיהיו לחוקרי עופות וציפורים, מדענים שיקדישו את חייהם והקרייקה האקדמית שלהם לתחביבם.
ואגב, מדינת ישראל נחשבת למעצמת צפרות של ממש. זאת בזכות מיקומה על אחד ממסלולי הנדידה המרכזיים של העופות בעולם. ברחבי הארץ מצויים עשרות מצפורים שבהם מתרכזים חובבי צפרות, באביב ובסתיו, למעקב ותצפיות אחר הציפורים והעופות הנודדים.
הנה עולם הצפרות (עברית):
https://youtu.be/sEsFZ9TZ9S0
מרכז צפרות בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/dJz-Idf8jRY
צפרים מתעוררים לצפות בהתעוררות העגורים (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
צפרים, חובבי ציפורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/BhaNF4c_fkk
מחזות של נודדי אביב שצילמו צפרים:
https://youtu.be/xFS-G4cD-Og
צלמי טבע מתעדים נדידה של עופות באוויר:
https://youtu.be/5QAjfH05IUE
על חייהם ותחביביהם של הצפרים:
https://youtu.be/z7xwv3twYDI?long=yes
וסרט תיעודי על הצפרים והציפורים הנודדות (עברית):
https://youtu.be/Wna7EH-nhjA?long=yes
מהו תחביב הצלליות על הקיר?
כנראה שהשעשוע בצלליות נולד אי-שם בעידן הפרהיסטורי, בעידן המערות. מישהו בטח שם לב לפתע, שהצל שיוצרות ידיו על קיר המערה, לאורה של האש הבוערת, יוצר צורה של בעל חיים.
כך זה הפך לשעשוע של יצירת חיות ודברים שונים על גבי הקיר - מעין "פנס קסם" קדום וראשוני.
ואכן, לפני שנים רבות, עוד לפני עידן הטלוויזיה והמחשב, כשהיה יורד הלילה והחשיכה היתה משתלטת, היו הילדים וההורים משחקים מול האור בלעשות צלליות על הקיר.
משחקי הצלליות נעו בין חיקוי של חיות שונות באמצעות הצלליות ועד להצגות צלליות של סיפורים ידועים פחות או ידועים יותר. התחברות הייתה בין כולם, על הצלליות המדויקות, היצירתיות והמפתיעות ביותר.
נסו את זה בעצמכם. לשחק בצלליות זה לא כל כך קל כמו שזה נראה ודורש קצת אימון. כדאי לכם לנסות, כי זה כיף!
כך יוצרים בידיים צלליות של חיות:
https://youtu.be/J-3fHDUmnf0
קליפ צלליות בזמן אמת על שיר של לואי ארמסטרונג:
https://youtu.be/4yNK32GmhTk
מופע צלליות מקצועני:
https://youtu.be/CPFto6ghMV4
ומופע צלליות ישראלי:
http://youtu.be/51B7gq7p5qU
כנראה שהשעשוע בצלליות נולד אי-שם בעידן הפרהיסטורי, בעידן המערות. מישהו בטח שם לב לפתע, שהצל שיוצרות ידיו על קיר המערה, לאורה של האש הבוערת, יוצר צורה של בעל חיים.
כך זה הפך לשעשוע של יצירת חיות ודברים שונים על גבי הקיר - מעין "פנס קסם" קדום וראשוני.
ואכן, לפני שנים רבות, עוד לפני עידן הטלוויזיה והמחשב, כשהיה יורד הלילה והחשיכה היתה משתלטת, היו הילדים וההורים משחקים מול האור בלעשות צלליות על הקיר.
משחקי הצלליות נעו בין חיקוי של חיות שונות באמצעות הצלליות ועד להצגות צלליות של סיפורים ידועים פחות או ידועים יותר. התחברות הייתה בין כולם, על הצלליות המדויקות, היצירתיות והמפתיעות ביותר.
נסו את זה בעצמכם. לשחק בצלליות זה לא כל כך קל כמו שזה נראה ודורש קצת אימון. כדאי לכם לנסות, כי זה כיף!
כך יוצרים בידיים צלליות של חיות:
https://youtu.be/J-3fHDUmnf0
קליפ צלליות בזמן אמת על שיר של לואי ארמסטרונג:
https://youtu.be/4yNK32GmhTk
מופע צלליות מקצועני:
https://youtu.be/CPFto6ghMV4
ומופע צלליות ישראלי:
http://youtu.be/51B7gq7p5qU
מהי טיסנאות ומי מטיסים טיסנים?
טיסן (Model aircraft) הוא כינויו של מטוס זעיר, לא מאויש ולרוב הוכן בעבר מחומרים כמו בלזה, עץ, פיברגלס או קצף מוקשה וכיום גם מחומרים אחרים.
בין סוגי הטיסנים, ניתן למצוא מדאונים פשוטים ואף כאלו שנעשו לבד ועד לדגמים מוקטנים של מטוסים וכלי טיס אמיתיים, שגודלם יכול להגיע לקנה מידה של 1:3 מגודלו של כלי הטיס האמיתי.
מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, הטיסנאות היא תחביב פופולרי. הוא תמיד כלל הן את עבודת הידיים של הרכבה הטיסנים, לעתים גם של התכנון, והן את העיסוק הספורטיבי בהטסתם.
בשנות ה-50 של המאה הקודמת כבר היה תחום הטיסנאות לאחד התחביבים האהובים על ילדים ובני-נוער. רבים מהם בילו שעות ארוכות בבנייה של טיסנים, החל מבנייה עצמית, בישראל למשל בעזרת תכניות לבניית טיסנים מחוברות "הטכנאי הצעיר" הפופולריות של אותן שנים, ועד לבניית טיסנים בהנחיית מדריכים במסגרת מועדוני תעופה או גדנ"ע אוויר.
בהמשך יצאו חובבי הטיסנאות למנחתים ולשדות ונהגו להטיסם, תוך כדי צפייה בפלאים שיצרו ושפורשים כנפיים.
כיום, מעט מאוד מהטיסנאים בונים את הטיסן שלהם בעצמם. מרביתם מקדישים את זמנם, לאחר שהרכיבו את הטיסן שקנו, לאימון ולהטסה שלו.
הטיסנים של היום הם משוכללים ביותר, במיוחד אם משווים אותם לטיסני עץ הבלזה שהוטסו בשמיים בשנות ה-50. אנשים העוסקים בתחביב זה בונים כיום טיסנים ברמה גבוהה מאוד, הנמכרים כמוצרים להרכבה עצמית.
בימינו יש טיסנים המשמשים אפילו במלחמות, כמו במלחמת רוסיה-אוקראינה של השנים האחרונות, בה טיסנים תופסים לא פעם מקום בלוחמה של הצבא האוקראיני כנגד הצבא האדום והמצויד.
הנה חובבים מטיסים טיסני בלזה בימינו (ללא מילים):
https://youtu.be/wXpJPhZ4vnk
טיסנים בישראל בשנת 1950 (ללא מילים):
https://www.youtube.com/watch?v=azlur5ccCZE#t=202
מטיסים טיסן עכשווי בשטח:
https://youtu.be/oQkOoqHm7O8?t=4m50s
טיסן דמוי המטוס העל-קולי קונקורד:
http://youtu.be/2ZeGylHqo7M
אנשים וטיסנים - מצגת וידאו:
https://youtu.be/JnIF5JSr3Hc
ואחד הטיסנים הגדולים בעולם (ללא מילים):
https://youtu.be/VINU7uJNDsc
טיסן (Model aircraft) הוא כינויו של מטוס זעיר, לא מאויש ולרוב הוכן בעבר מחומרים כמו בלזה, עץ, פיברגלס או קצף מוקשה וכיום גם מחומרים אחרים.
בין סוגי הטיסנים, ניתן למצוא מדאונים פשוטים ואף כאלו שנעשו לבד ועד לדגמים מוקטנים של מטוסים וכלי טיס אמיתיים, שגודלם יכול להגיע לקנה מידה של 1:3 מגודלו של כלי הטיס האמיתי.
מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, הטיסנאות היא תחביב פופולרי. הוא תמיד כלל הן את עבודת הידיים של הרכבה הטיסנים, לעתים גם של התכנון, והן את העיסוק הספורטיבי בהטסתם.
בשנות ה-50 של המאה הקודמת כבר היה תחום הטיסנאות לאחד התחביבים האהובים על ילדים ובני-נוער. רבים מהם בילו שעות ארוכות בבנייה של טיסנים, החל מבנייה עצמית, בישראל למשל בעזרת תכניות לבניית טיסנים מחוברות "הטכנאי הצעיר" הפופולריות של אותן שנים, ועד לבניית טיסנים בהנחיית מדריכים במסגרת מועדוני תעופה או גדנ"ע אוויר.
בהמשך יצאו חובבי הטיסנאות למנחתים ולשדות ונהגו להטיסם, תוך כדי צפייה בפלאים שיצרו ושפורשים כנפיים.
כיום, מעט מאוד מהטיסנאים בונים את הטיסן שלהם בעצמם. מרביתם מקדישים את זמנם, לאחר שהרכיבו את הטיסן שקנו, לאימון ולהטסה שלו.
הטיסנים של היום הם משוכללים ביותר, במיוחד אם משווים אותם לטיסני עץ הבלזה שהוטסו בשמיים בשנות ה-50. אנשים העוסקים בתחביב זה בונים כיום טיסנים ברמה גבוהה מאוד, הנמכרים כמוצרים להרכבה עצמית.
בימינו יש טיסנים המשמשים אפילו במלחמות, כמו במלחמת רוסיה-אוקראינה של השנים האחרונות, בה טיסנים תופסים לא פעם מקום בלוחמה של הצבא האוקראיני כנגד הצבא האדום והמצויד.
הנה חובבים מטיסים טיסני בלזה בימינו (ללא מילים):
https://youtu.be/wXpJPhZ4vnk
טיסנים בישראל בשנת 1950 (ללא מילים):
https://www.youtube.com/watch?v=azlur5ccCZE#t=202
מטיסים טיסן עכשווי בשטח:
https://youtu.be/oQkOoqHm7O8?t=4m50s
טיסן דמוי המטוס העל-קולי קונקורד:
http://youtu.be/2ZeGylHqo7M
אנשים וטיסנים - מצגת וידאו:
https://youtu.be/JnIF5JSr3Hc
ואחד הטיסנים הגדולים בעולם (ללא מילים):
https://youtu.be/VINU7uJNDsc
מהו הסיפור של הבנייה בקוביות לגו?
לגו (Lego) הוא משחק המורכב מלבני משחק הניתנות להרכבה ונתפסות זו בזו היטב ומבלי להתנתק.
את לבני הלגו המציא הנגר אולה קירק כריסטיאנסן מדנמרק. זו הייתה שנת 1932 והשם שניתן למוצר "leg godt" ניתן לו כבחירה אקראית. רק אחר כך שם לב הממציא שמשמעותו בשפה הדנית היא "שחק יפה" והשאר הפך להיסטוריה.
לבני המשחק שבשנים הראשונות היו עשויות מעץ, הפכו עם הזמן ללבני משחק עשויות פלסטיק. לצורות הבסיסיות והראשוניות של הלבנים התווספו עם השנים גם צורות מיוחדות, כמו אלכסונים, פינות ואנשים מבובות לגו.
בשנת 2015 ייצרה חברת לגו יותר מ-700 מליון דמויות לגו וכמות עצומה של כ-72 מיליארד לבני משחק! על פי הערכות החברה בשנה זו למעלה מ-100 מיליון ילדים ברחבי העולם שיחקו במשחקי ההרכבה מתוצרתה.
כיום נחשבת לגו ליצרנית הצעצועים הגדולה והמצליחה ביותר בעולם. לבני הלגו האמינות והחזקות הפכו למוצר הילדים המצליח ביותר מסוגו. אנשי מקצוע רבים, בתחומים כמו אדריכלות והנדסה, העידו במהלך השנים שהמשחק בלגו היה המקום שבו פגשו את העיסוק שהפך לקריירה שלהם.
גם העובדה שמוצרי לגו יצאו בסדרות וחבילות שהוקדשו לסדרות טלוויזיה, למקומות בעולם ולאירועים בתרבות העולמית, תרמה רבות להפיכתו של הלגו למוצר נפוץ ואהוב על ילדים בכל מקום בעולם.
הנה סרטון אנימציה על המצאת הלגו והסיפור של המשחק המצליח הזה:
http://youtu.be/NdDU_BBJW9Y
פסלי הלגו של אמן לגו ששמו נתן סאווייה:
http://youtu.be/KA-aGYKj2HA?t=4s
והרצאה קצרה על כיצד הפכה לגו לחברה כל כך מצליחה:
https://www.youtube.com/watch?v=bDiQBSyPi0c
לגו (Lego) הוא משחק המורכב מלבני משחק הניתנות להרכבה ונתפסות זו בזו היטב ומבלי להתנתק.
את לבני הלגו המציא הנגר אולה קירק כריסטיאנסן מדנמרק. זו הייתה שנת 1932 והשם שניתן למוצר "leg godt" ניתן לו כבחירה אקראית. רק אחר כך שם לב הממציא שמשמעותו בשפה הדנית היא "שחק יפה" והשאר הפך להיסטוריה.
לבני המשחק שבשנים הראשונות היו עשויות מעץ, הפכו עם הזמן ללבני משחק עשויות פלסטיק. לצורות הבסיסיות והראשוניות של הלבנים התווספו עם השנים גם צורות מיוחדות, כמו אלכסונים, פינות ואנשים מבובות לגו.
בשנת 2015 ייצרה חברת לגו יותר מ-700 מליון דמויות לגו וכמות עצומה של כ-72 מיליארד לבני משחק! על פי הערכות החברה בשנה זו למעלה מ-100 מיליון ילדים ברחבי העולם שיחקו במשחקי ההרכבה מתוצרתה.
כיום נחשבת לגו ליצרנית הצעצועים הגדולה והמצליחה ביותר בעולם. לבני הלגו האמינות והחזקות הפכו למוצר הילדים המצליח ביותר מסוגו. אנשי מקצוע רבים, בתחומים כמו אדריכלות והנדסה, העידו במהלך השנים שהמשחק בלגו היה המקום שבו פגשו את העיסוק שהפך לקריירה שלהם.
גם העובדה שמוצרי לגו יצאו בסדרות וחבילות שהוקדשו לסדרות טלוויזיה, למקומות בעולם ולאירועים בתרבות העולמית, תרמה רבות להפיכתו של הלגו למוצר נפוץ ואהוב על ילדים בכל מקום בעולם.
הנה סרטון אנימציה על המצאת הלגו והסיפור של המשחק המצליח הזה:
http://youtu.be/NdDU_BBJW9Y
פסלי הלגו של אמן לגו ששמו נתן סאווייה:
http://youtu.be/KA-aGYKj2HA?t=4s
והרצאה קצרה על כיצד הפכה לגו לחברה כל כך מצליחה:
https://www.youtube.com/watch?v=bDiQBSyPi0c
מהי רכיבת דאון היל?
דאון היל הוא סגנון רכיבת שטח באופניים שבו רוכבים במורד תלול (במורד ההר - זה פירוש הביטוי באנגלית). בסגנון הדאון היל קפיצות מרובות ואתגרים מורכבים לרוכב, גם מהצד הטכני וגם מהצד הגופני. הסגנון של רכיבת הדאונהיל הוא חלק מספורט האקסטרים ברכיבת האופניים.
בגלל החוזק הדרוש לקפיצות והנחיתות על האופניים ברכיבת דאון-היל להיות כבדות מאד והמשקל שלהם יכול להגיע ליותר מ-20 קילוגרם. משום כך הם אינם מתאימים לרכיבת שטח רגילה.
התאונות ברכיבת דאון היל הן מרובות, בשל המהירויות הגבוהות בצורת רכיבה זו והקשיים והסיכונים שנוטלים הרוכבים במהלך ביצוע המסלולים. אנו מבקשים שתימנעו מנסיונות לחקות ספורט זה מבלי לרכוש את הידע והמיגון הדרוש.
הנה רוכבי אופניים בסגנון דאונהיל ומה שהם עושים:
http://youtu.be/37dxwVXZ384
ורכיבת דאון היל בעיר המצולמת מרחפן עוקב:
https://youtu.be/13OtZFWdhwQ?long=yes
דאון היל הוא סגנון רכיבת שטח באופניים שבו רוכבים במורד תלול (במורד ההר - זה פירוש הביטוי באנגלית). בסגנון הדאון היל קפיצות מרובות ואתגרים מורכבים לרוכב, גם מהצד הטכני וגם מהצד הגופני. הסגנון של רכיבת הדאונהיל הוא חלק מספורט האקסטרים ברכיבת האופניים.
בגלל החוזק הדרוש לקפיצות והנחיתות על האופניים ברכיבת דאון-היל להיות כבדות מאד והמשקל שלהם יכול להגיע ליותר מ-20 קילוגרם. משום כך הם אינם מתאימים לרכיבת שטח רגילה.
התאונות ברכיבת דאון היל הן מרובות, בשל המהירויות הגבוהות בצורת רכיבה זו והקשיים והסיכונים שנוטלים הרוכבים במהלך ביצוע המסלולים. אנו מבקשים שתימנעו מנסיונות לחקות ספורט זה מבלי לרכוש את הידע והמיגון הדרוש.
הנה רוכבי אופניים בסגנון דאונהיל ומה שהם עושים:
http://youtu.be/37dxwVXZ384
ורכיבת דאון היל בעיר המצולמת מרחפן עוקב:
https://youtu.be/13OtZFWdhwQ?long=yes
מהו הטניס ולמה הוא מכונה "הספורט הלבן"?
הספורט הלבן הוא הכינוי שניתן לענף הספורט שבו לובשים פעמים רבות בגדים לבנים - הטניס. זהו ספורט אולימפי, שהוא פופולארי בכל רחבי העולם.
הטניס הוא גם ענף אולימפי קבוע ויש בו תחרויות חשובות, המתקיימות ברחבי העולם. זהו אחד הענפים היחידים שבו הנשים אינן חשובות פחות מהגברים. רבים אף אומרים שטניס הנשים מסקרן הרבה יותר.
בעת המודרנית הטניס שולב במשחקים האולימפיים החל מאולימפיאדת אתונה ב-1896. באולימפיאדת פריז ב-1924 הוא הוצא מהמשחקים האולימפיים ורק בשנת 1988 הוא חזר אליהם.
הנה קטעים ממשחק טניס נהדר:
https://youtu.be/oyxhHkOel2I
רגעים מצחיקים מטניס הנשים:
https://youtu.be/bOU2oGVBM_o
חוקי הטניס:
https://youtu.be/zVdWbWi7kI8
תולדות הטניס:
https://youtu.be/l3mSQpbOQHo
תכנית חינוכית על הטניס (עברית):
https://youtu.be/gnY3AEXtPys?long=yes
ובואו למגרש הטניס:
http://youtu.be/EdReErzMsl4?qr=yes
הספורט הלבן הוא הכינוי שניתן לענף הספורט שבו לובשים פעמים רבות בגדים לבנים - הטניס. זהו ספורט אולימפי, שהוא פופולארי בכל רחבי העולם.
הטניס הוא גם ענף אולימפי קבוע ויש בו תחרויות חשובות, המתקיימות ברחבי העולם. זהו אחד הענפים היחידים שבו הנשים אינן חשובות פחות מהגברים. רבים אף אומרים שטניס הנשים מסקרן הרבה יותר.
בעת המודרנית הטניס שולב במשחקים האולימפיים החל מאולימפיאדת אתונה ב-1896. באולימפיאדת פריז ב-1924 הוא הוצא מהמשחקים האולימפיים ורק בשנת 1988 הוא חזר אליהם.
הנה קטעים ממשחק טניס נהדר:
https://youtu.be/oyxhHkOel2I
רגעים מצחיקים מטניס הנשים:
https://youtu.be/bOU2oGVBM_o
חוקי הטניס:
https://youtu.be/zVdWbWi7kI8
תולדות הטניס:
https://youtu.be/l3mSQpbOQHo
תכנית חינוכית על הטניס (עברית):
https://youtu.be/gnY3AEXtPys?long=yes
ובואו למגרש הטניס:
http://youtu.be/EdReErzMsl4?qr=yes
