אלקס הונהולד הוא מטפס הרים בסגנון שנקרא "פרי סולו", כלומר טיפוס ללא ציוד טיפוס - בידיים חשופות, בלי דבר שישמור עליו אם חלילה ייפול!

אלקס נועץ את ידיו בסדקים שבסלע ומרים את עצמו לאט לפיסגה. זהו אחד מסוגי הספורט המסוכנים שיש. כל טעות קטנה, כל זיז שנופל, רגל שמונחת במקום לא יציב - כל אחד מאלו יכול לגרום ברגע למוות בטוח או פציעה קשה ביותר.


כך מתחילים ורוכשים נסיון:

https://youtu.be/fiNVDz2nYBo


הנה סרטון על טיפוס ההרים של אלקס הונהולד על הר גבוה מאד:

http://youtu.be/uTybT2VO59o


ביצועים מדהימים בטיפוס הרים ללא ציוד:

https://youtu.be/yvMEH0_qBX8


אימונים מעל הים:

https://youtu.be/FCWLtyTmX3o


וטיפוס על הצוקים המדהימים של סין:

https://youtu.be/AIO2MEJCD9k


סרט תיעודי על טיפוס בלי ציוד:

https://youtu.be/V1P97VVt6_k?long=yes


והרצאה מתורגמת על טיפוס ללא חבלים בגובה של קילומטר:

https://youtu.be/6iM6M_7wBMc?long=yes

פארקוּר (Parkour) הוא ספורט לא תחרותי, אמנות דילוגים מסוכנת, שצעירים רבים מתפתים לעסוק בה בשנים האחרונות. אמני הפארקור, הם מכונים "טרייסרים", המתמחים בספורט האתגרי והמסוכן הזה, עוסקים בשעות הפנאי שלהם בטיפוס על קירות, ניתורים מעל גבי מכשולים עירוניים מגוונים, בזינוקים מהירים בין גגות הבתים, גלגולים, טיפוסי סולמות ועוד מגוון של תרגילים מהירים ונועזים, ללא כל ציוד בטיחות.

מטרת אמני הפארקור היא להגיע בצורה המהירה והיעילה האפשרית ממקום למקום, תוך כדי שימוש בגופם להתגברות על מכשולים בדרך. המיקוד בפארקור הוא ביופי התנועה ויעילותה, במהירות התנועה וזרימה שלה ובחשיבה המהירה בזמן אמת.

את הפארקור פיתחו שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפותחו בבקומנדו הצרפתי של צבא צרפת.

מקור המונח "פארקור" הוא מהמילה Parcours שמשמעותה בצרפתית היא "דרך" או לחילופין "מסלול".

הערה: אנו מזהירים מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים! לפארקור יש להגיע באימון ארוך וזהיר, בהדרכת פארקוריסטים מנוסים.


הנה פארקוריסט מספר על התחביב שלו:

https://youtu.be/O1tEkoxubdQ


פארקוריסטים שעושים דברים מדהימים:

http://youtu.be/NX7QNWEGcNI


הנה פארקור מנקודת המבט של מי שעושה אותו:

http://youtu.be/jPhuefvauuk


ופספוסי פרקור:

http://youtu.be/TaXjUaaHCPY

ספורט אתגרי (Extreme sport) הוא הכינוי שניתן למגוון ענפי ספורט חדשים ומסוכנים במיוחד. כמובן שרמת הסיכון משתנה מענף לענף, אך היא מהווה גורם משותף לענפי הספורט האתגרי. בכל מקרה, ענפי הספורט האתגרי כוללים לפחות את אחד המרכיבים הבאים: מהירות גבוהה, גובה רב וסכנה של ממש.

בשנים האחרונות תפס הספורט האתגרי תאוצה של ממש. התחזקות התופעה היא תוצאה של הפרסום הרב שלו זוכים סרטוני ספורט אתגרי באינטרנט, כמו גם בזכות אירוע "משחקי האקסטרים" המצליח מאד, שאליו מגיעים מקצוענים מכל תחומי הספורט האתגרי וקהל רב נטהר אליו בכל שנה.


הנה ענפי הספורט האתגרי המסוכנים ביותר שיש:

https://youtu.be/WDKc6z4LRgQ


מראות מדהימים של ספורט אתגרי:

https://youtu.be/jxS8EUxmlx8


עוד מהספורט האתגרי המטורף ביותר:

https://youtu.be/_VUIFaNxH-w


קצת מניו-זילנד:

https://youtu.be/YDFH-8TBxvQ


נסו להשתתף בראפטינג נהרות:

http://youtu.be/iv4lHXz2XlQ?qr=yes


אל תנסו את זה בבית - מקבץ מפחיד של ספורט אתגרי:

https://youtu.be/AQkbbtDoPq0?long=yes

דאון היל הוא סגנון רכיבת שטח באופניים שבו רוכבים במורד תלול (במורד ההר - זה פירוש הביטוי באנגלית). בסגנון הדאון היל קפיצות מרובות ואתגרים מורכבים לרוכב, גם מהצד הטכני וגם מהצד הגופני. הסגנון של רכיבת הדאונהיל הוא חלק מספורט האקסטרים ברכיבת האופניים.

בגלל החוזק הדרוש לקפיצות והנחיתות על האופניים ברכיבת דאון-היל להיות כבדות מאד והמשקל שלהם יכול להגיע ליותר מ-20 קילוגרם. משום כך הם אינם מתאימים לרכיבת שטח רגילה.

התאונות ברכיבת דאון היל הן מרובות, בשל המהירויות הגבוהות בצורת רכיבה זו והקשיים והסיכונים שנוטלים הרוכבים במהלך ביצוע המסלולים. אנו מבקשים שתימנעו מנסיונות לחקות ספורט זה מבלי לרכוש את הידע והמיגון הדרוש.


הנה רוכבי אופניים בסגנון דאונהיל ומה שהם עושים:

http://youtu.be/37dxwVXZ384

התחביב הזה כבר מזמן יצא משליטה. יש בו המון הומור והמון אתגר, אבל קודם כל הוא מסעיר את הדמיון באחת מהפעולות הביתיות הפחות יצירתיות ומסעירות -
הגיהוץ!

קבלו את גיהוץ האקסטרים, או ה"איירונינג" (Ironing). זהו תחביב מוזר אך משעשע, שבו אנשים נלחמים בבגדים מקומטים, תוך צניחה ממטוסים, דיווש באופניים, בצלילה מתחת לפני הים, בהליכה על כבל שנמתח מעל תהום, או מעל גבי פסגות הרים גבוהים.

"האיירונסטים" מגהצים במקומות הכי פחות צפויים ובשלל מצבי קיצון, לכאורה בלתי-אפשריים, כשהם מציבים לעצמם כל הזמן יעדים מוזרים וקשים יותר ויותר. עם הזמן נולדו רעיונות, כמו למשל "גיהוץ סימולטני", שבו מגהצים עשרות איירוניסטים ביחד, על גבי הר או מתחת לפני הים.

בנוסף לציוד הנחוץ לפעילות הספורטיבית המסוימת, הם נוטלים איתם לכל מקום, על כתפיהם בלבד, גם את ציוד הגיהוץ המלא, מהבגדים לגיהוץ, דרך קרש גיהוץ וראשון הראשונים - המגהץ עצמו!

ואגב, גם תעשיית המגהצים מגיבה לטרנד. עד עתה יצאו כבר לשוק לא מעט פריטי ביגוד שמותאמים לתחביב ואפילו כמה מגהצים שהותאמו לתנאים הקשים של ה"איירונינג".

האגדה מספרת שהטרנד הזה נולד בשנת 1997 כשעובד מתפרה בריטי בשם פיל שואו החליט, בפרץ של יצירתיות, לשלב טיפוס על צוק בסביבת מגוריו, עם פעולת הגיהוץ, השונה כל כך. רבים היו מסתפקים באדרנלין ובחיוך באיזו רשת חברתית נשכחת, אבל שואו החל לפרסם את הרעיון, עד שהוא תפס. באתרים כמו יוטיוב ופייסבוק החלו מאות איירוניסטים לפרסם את חוויות הגיהוץ האתגרי שלהם והצעידו את התחביב המוזר לפרסום עולמי.

אז אם תחשבו על זה שוב, הרי שמגהצי האקסטרים עושים בדיוק את מה שאוהבים כל חובבי הספורט האתגרי, ספורט האקסטרים, לעשות - הם לוקחים פעולה מוכרת אל הקיצון. במקרה שלהם נלקחת פעולת הגיהוץ הפשוטה ובעיני רבים, אחת המשעממות שבעבודות הבית, אל הקצוות הכמעט-הזויים של עולם הספורט.


הנה 25 דוגמאות שונות ומשונות לאיירונינג אתגרי במיוחד:

https://youtu.be/j1y4rsEVzYo


בצניחה:

https://youtu.be/7MV7-tMrbiM


גם ילדים בעניין:

https://youtu.be/pkRrVVWAfF0


וחייבים להודות שהוא מצטלם לא רע...

https://youtu.be/njHE4S-HD3I


מצגת וידאו של איירוניסטים בפעולה:

https://youtu.be/nDX8HPXu0A0

לעומדים מן הצד זה לא תמיד מובן... מה יכול להיות מעניין במטוסים ממריאים ונוחתים? - אבל היופי הוא בעיני המשתמש ואם יש גם מצלמה בסביבה, אז זה בכלל מושלם. לכן אוהבים חובבי התעופה מאד, לבוא ולצפות במטוסים ממריאים ונוחתים מקרוב. לפעמים לבוא עם מצלמה ובת הזוג ולצפות בהמראה של מטוסים, זה לא רק מדהים, אלא גם רומנטי.

ספוטינג (Spotting) הוא תחביב של צפייה במטוסים מקרוב וצילום שלהם בהמראה ונחיתה. גם בנתב"ג, כמו גם כמעט בכל שדה תעופה גדול בעולם, אוהבים חובבי הספוטינג להגיע למקומות הטובים ביותר לצפייה בהמראות ונחיתות. לא תמיד השלטונות אוהבים את זה. "כאן זה לא סקנדינביה" אומרים בנתב"ג וסוגרים את מקומות הצפייה האלה ואף שולחים אנשי ביטחון שמזהירים וגם קונסים את הספוטרים. אבל הם לא מרפים ומגיעים בכל מקרה. יש מקומות תצפית מועדפים וכשסוגרים להם, הם מוצאים אחרים. יש גם ימים טובים יותר לספוטינג. בנתב"ג, למשל, ימי שני וחמישי הם הימים התוססים בתנועת מטוסים.

ישנם בעולם שדות תעופה שהם חלומם הרטוב של חובבי הספוטינג, כמו האי סנט-מרטין או האי היווני סקיאטוס. המסלולים קרובים במקומות האלה מאד לשטחים ציבוריים, שאין שום מגבלה חוקית או טכנית על הספוטרים להגיע אליהם ולעמוד ממש מתחת או ליד המטוס הנוחת או ממריא.


הנה לקט ספוטינג מרגש מאמסטרדם:

https://youtu.be/RoQuZALMg-0


זה מה שמספר הספוטר:

https://youtu.be/zifV2e5EuQM


יש מקומות שספוטרים חולמים עליהם:

https://youtu.be/qBYVc8083PM


גם האי סקיאטוס הוא כזה:

https://youtu.be/YRb-xF0RW-k


ספוטינג במדריד:

https://youtu.be/U0MKcWHW4v0


בנמל התעופה בן גוריון:

https://youtu.be/h80YKxL8RiM

המייקרים (Makers), בעברית "תחביבנים", הם בעלי מלאכה מודרניים המייצרים מוצרים בעצמם, בדרך אבולוציונית, מקושרת ומשתפת. במובן הרחב של המושג אפשר להגדיר מייקר כאדם סקרן, יצירתי ובעל מוח חוקר, שאוהב לעשות דברים בעצמו, במקום לקנות אותם בחנות, כשהוא משתמש לשם כך ביצירתיות, הידע והיוזמה שלו.

מייקרים בונים כיום שלל דברים, בכל גודל, צורה ועלות. ממכונות שעושות דברים מיותרים באופן מרהיב, דרך פתרונות מגניבים לבעיות יום יום ועד לדברי אמנות, גאדג'טים, רובוטים, מלאכת יד ומכשירי מחשוב לביש - המייקר כבר יספק את הצורך לחקור ולמצוא פתרונות שיאפשרו לו להגשים חלומות טכנולוגיים.

מעבר ליצירתיות שלו, המייקר מרבה להשתמש גם בידע ששותף על ידי מייקרים אחרים. כך המייקר מהנדס תוך התבססות גם על כשרונו וגם על חוכמת ההמונים. את הידע וההתקדמות שלו יחזיר גם המייקר לאחר מכן בחזרה לקהילה וכך ייהנו מייקרים אחרים מפתרונות שהוא מצא לאתגרים הנדסיים.

המייקרים משלבים ביצירות שלהם גם את הצד המוחשי-פיזי וגם את המרכיב הטכנולוגי, לעתים קרובות מחשבים, רובוטיקה או אלקטרוניקה. האינטרנט מקשר את המייקר לידע המשותף ולחוכמת ההמונים. שיתוף הידע בקוד הפתוח מאפשר למייקרים ליהנות מרכיבים שיתופיים שמאפשרים פיתוחים מורכבים, על בסיס פתרונות שכבר הושגו על ידי קודמיהם.

בין הטכנולוגיות הנוספות שתורמות לפופולריות של התופעה נמצאים מחשבים זעירים וזולים מאד, כמו רספברי פיי ואדיסון, מדפסות תלת מימד זולות, מכשירי כרסום וחריטה נשלטי-מחשב ועוד. כל אלו מאפשרים למייקרים לבנות כמעט כל מה שברצונם ולהעביר בקלות ובדיוק רב את הרעיונות שלהם מהמחשב אל המציאות.

מכיוון שלא רק התוצאה הסופית מעניינת אותו, מייקר אופייני לא יירתע מהקשיים לבנות דבר, אלא ימשיך ויאתר דרכים ופתרונות עד ליעד. התהליך והאתגר הם בעלי משמעות בעיני המייקרים לא פחות מהתוצאה ופעמים רבות הם מתגאים דווקא בקשיים שחוו ובפתרונות המקוריים שהצליחו למצוא להם.

בשנים האחרונות המייקינג הפך פופולארי בעולם. ירידי מייקינג מתקיימים ברחבי העולם, בתי ספר מפעילים תכניות לימוד, דיווחים ותכניות טלוויזיה מסקרים הישגי מייקרים והיצע עצום של סרטוני הדרכה באינטרנט מכניסים עוד ועוד חברים למה שכבר הפך תנועה עולמית - תנועת המייקרים.


הנה תנועת המייקרים העולמית:

http://youtu.be/mklywR7TQxs


המכונות של ורדי, הסבא של המייקרים בישראל (עברית):

http://youtu.be/sBNTIWAbN6E


בשביל המייקרים פותח אפילו מחשב מיוחד, האדיסון של אינטל (עברית):

http://youtu.be/_53eOfPllwQ


כיום יש לא מעט חוגי מייקרים (עברית):

https://youtu.be/G-egSWFG6nY


גם מכונות רוב גולדברג הן צורה של מייקינג:

http://youtu.be/3z8lr7GFPPM


ומה קורה כשהעסקים מגלים את הטרנד המייקרי:

http://youtu.be/SgTH6j2kWwM

כנראה שהשעשוע בצלליות נולד אי-שם בעידן הפרהיסטורי, בעידן המערות. מישהו בטח שם לב לפתע, שהצל שיוצרות ידיו על קיר המערה, לאורה של האש הבוערת, יוצר צורה של בעל חיים. כך זה הפך לשעשוע של יצירת חיות ודברים שונים על גבי הקיר - מעין "פנס קסם" קדום וראשוני.

ואכן, לפני שנים רבות, עוד לפני עידן הטלוויזיה והמחשב, כשהיה יורד הלילה והחשיכה היתה משתלטת, היו הילדים וההורים משחקים מול האור בלעשות צלליות על הקיר. משחקי הצלליות נעו בין חיקוי של חיות שונות באמצעות הצלליות ועד להצגות צלליות של סיפורים ידועים פחות או ידועים יותר. התחברות הייתה בין כולם, על הצלליות המדויקות, היצירתיות והמפתיעות ביותר.

נסו את זה בעצמכם. לשחק בצלליות זה לא כל כך קל כמו שזה נראה ודורש קצת אימון. כדאי לכם לנסות, כי זה כיף!


הנה מופע צלליות של חיות:

http://youtu.be/zxNgYaeWb1A?t=50s


ומופע צלליות ישראלי:

http://youtu.be/51B7gq7p5qU

גלישת גלים היא ספורט שבו גולשים על.. גלשן! הגולשים בגלישת גלים עומדים ניצבים על גלשנים ללא רוח, כשכוח הגלים הוא שמאפשר להם תנועה. הגולש יכול לעמוד על הגלשן, שממש נושא אותו על הגל הנשבר.

המקומות הטובים בעולם לגלישה הם פאבונס שבקוסטה ריקה - חוף בעל גלים ארוכים מאד, חוף נזאר שבפורטוגל עם גליו הגבוהים מאד (בו הושג לאחרונה השיא העולמי של גלישה על גל בגובה של 30 מטרים!) ופלאיה ונאו וסנטה קטלינה - חופים שנמצאים שבפנמה ושיש בהם גלים ארוכים ומעולים לגלישה ספורטיבית.

מקור הגלישה הוא כנראה במערב פולינזיה שבאוקיינוס השקט, באיים הפולינזים, שם החלו לגלוש ראשוני הרוכבים על הגלים, על גבי לוחות עץ, כבר לפני יותר מ-3,000 שנה. הם לא עשו זאת למטרות ספורט, אלא יותר כשדייגים גילו שרכיבה על גלי הים היא דרך מהירה ויעילה מאד כדי לחזור במהירות אל החוף עם שלל הדייג שתפסו.


הנה תולדות גלישת הגלים (מתורגם):

https://youtu.be/jyn_orqdyHQ


ספורט גלישת הגלים:

https://youtu.be/OsS8bQFSHHs


אחד מגולשי הגלים הטובים בעולם, קרלוס בורלה הברזילאי:

http://youtu.be/6icNdOuAa7Y


גולשי גלים נועזים:

https://youtu.be/WN1ChaLjVY4


והגולשות לא פחות טובות:

https://youtu.be/6GUtd7f1_Xo


ואלה שממש על גבול:

https://youtu.be/zMClH1apa20


רוצים לגלוש על הגלים?

http://youtu.be/lgyVVoyGRIo?qr=yes

פעם, כשהבולים היו שימושיים מאד ואנשים שלחו מכתבים רבים אחד לשני, רבים אספו בולים. בולאות (Stamp collecting), או איסוף בולים, הוא תחביב שבעבר היה מהתחביבים הנפוצים ביותר ובניגוד למעמדם השימושי של בולי הדואר, ממשיך להיות פעיל בקרב אספנים מובהקים. זהו ככל הנראה התחביב הנפוץ ביותר מכלל תחביבי האספנות. את תפוצתו של התחביב, בכל הגילאים, המקומות והמעמדות החברתיים, ניתן לזקוף לאופיו הרגוע והביתי של תחביב הבולאות, כמו גם לזמינותם ומחירם הנמוך של הבולים.

תחביב הבולאות נולד באמצע המאה ה-19, כעשור לאחר שהונפק בול הדואר הראשון בשנת 1840. על אף שהוא נולד כתחביב נשי, בשלב מסוים הפך איסוף בולים גם לתחביב גברי, השינוי התרחש ככל הנראה בשל הערך הכספי שהחל להיווצר למסחר בבולים לאספנים. עשור נוסף אחר-כך, בשנת 1860, כבר נולדו שווקים למסחר והחלפת בולים, הודפסו קטלוגים והוצמדו מחירים לכל בול. מאותו שלב הפכה אספנות בולים לבעלת פוטנציאל כספי.

משהתרבו הבולים בעולם ובשנות ה-30 של המאה ה-20 הם הגיעו לכ-60 אלף בולים שונים, החלו רבים מהאספנים להתרכז באוספים לפי נושאים. יש מי שמטפחים אוספים לאומיים, המוקדשים לאיסוף בולים של מדינה או קבוצת מדינות, כמו בולים של חבר העמים הבריטי, בולים אמריקאים או בולים ממדינות מזרח אירופה לשעבר. אחרים מעדיפים להתרכז בתקופה מסוימת, כמו בולים מהמאה ה-19 או בולים מהעידן שאחרי מלחמת העולם הראשונה. יש כמובן רבים המטפחים אוסף שמוקדש לנושא אחד, כמו בולי טכנולוגיה, בולים בנושאים תנ"כיים, אישים דגולים, בולי בעלי חיים וכדומה.


כך אוספים בולים:

https://youtu.be/EeMB9le8WaI


הסבר נוסף על הבולאות:

https://youtu.be/3W5K_j-tFpM


ויש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:

https://youtu.be/RMiOjstOb8w


סדרת בולים שהקדיש השירות הבולאי לתכניות טלוויזיה חינוכיות:

https://youtu.be/zWEfBGw4hNQ


בולים מהגוש המזרחי מתקופת המלחמה הקרה:

https://youtu.be/FaT-aUwG6Ws


הנה סרט תיעודי על חייו של אספן בולים:

https://youtu.be/Rs-CRzmVuU0?long=yes