מה הסיבה שצבע סגול היה כה נדיר בימי קדם?
מי שמתעניינים בציור ואמנות ודאי הבחינו שכמעט ולא רואים את הצבע הסגול ביצירות אמנות ותיקות. איך זה קרה? האם הצבע הסגול הוא צבע כל כך חדשני שלא הכירו לפני העידן המודרני?
הסיבה שהצבע הסגול (Purple) כמעט ולא היה בשימוש בעולם העתיק היא מחירו היקר. יקר מאוד. הרבה יותר מיקר אפילו... הצבע הכי יקר בעולם.
כי הצבע הסגול, שכה מוכר לנו היום, לא תמיד היה נגיש וזמין כמו שהוא כיום. בעולם העתיק, הוא היה נדיר ויקר ערך, כשהשימוש בו היה נחלתם של מעטים בלבד. אם נצא למסע היסטורי לרגע, נגלה שסיפורו של הסגול מרתק לא פחות מהגוון המלכותי שלו.
המסע שלנו מתחיל בעיר צור, עיר פיניקית קדומה השוכנת באזור לבנון של ימינו. שם, במימי הים התיכון, נמצאה חיה ימית קטנה וטורפת בשם חילזון מורקס. מחילזון זה הפיקו את הצבע הסגול המפורסם של העולם העתיק, המכונה "סגול צורי".
כדי להפיק את הצבע, היו שתי שיטות: האחת, ריסוק החלזונות, שיטה שפגעה ב"יחסי הציבור" עם החלזונות, והשנייה, "חליבה" שלהם על ידי דקירות חוזרות. שיטה זו הייתה אומנם בת קיימא, אך דרשה עבודה רבה.
אם תרצו לדמיין לעצמכם כמה עבודה נדרשה לייצור של צבע סגול, דעו כשכדי לייצר גרם אחד בלבד של צבע, היו צריכים כ-10,000 חלזונות. מכאן גם מובן מדוע הסגול היה יקר כל כך. למעשה, הוא היה שווה את משקלו בזהב.
כך הפך הסגול לסמל של עושר, כוח ומעמד, כשרק העשירים והחזקים ביותר יכולים היו להרשות לעצמם ללבוש אותו. קיסרי רומא, פרעוני מצרים ונסיכי פרס - כולם התהדרו בסגול. קליאופטרה בעצמה ידועה בשימושה בסגול וגם הקיסר יוליוס קיסר הופיע בטוגה סגולה. האגדה מספרת שהוא קבע ברומא שרק הוא רשאי ללבוש צבע זה...
באנגליה של המאה ה-16, אסרה המלכה אליזבת הראשונה גם היא על כל מי שאינו נמנה על משפחת המלוכה ללבוש סגול. אפשר לומר שבאופן מסוים כאן צץ המקור ל"משטרת האופנה" העתיקה.
המחיר הגבוה של הסגול גרם לכך שהוא לא היה בשימוש בדגלי מדינות. כי עד המאה ה-19, כשניתן היה להשיג אותו באופן סינטטי, הוא היה פשוט יקר מדי.
השינוי הגיע ב-1856. כימאי אנגלי צעיר בשם וויליאם פרקין מגלה במקרה כיצד לייצר צבע סגול באופן סינטטי. זה קורה במהלך ניסוי שהוא עורך בניסיון לייצר תרופה למלריה. פרקין ממהר לרשום פטנט על הצבע וקורא לו "טיריאן סגול", אם כי בהמשך הוא עתיד לשנות את שמו ל"סגול".
גילוי זה יחולל מהפכה של ממש ויהפוך את הסגול לנגיש לכלל האוכלוסייה. הצבע הסגול, שהיה פעם נחלתם של מלכים וקיסרים, הופך לפתע להיות צבע נפוץ וזמין.
אך למרות הזמינות החדשה של הסגול, דגלי מדינות כמעט ולא מאמצים אותו. הדבר נובע מכך שהצבע כבר היה מקושר למלוכה ולדת, במיוחד לכנסייה הקתולית. המדינות הרפובליקניות, שצמחו לאחר התמוטטות האימפריות, לא רוצות להשתמש בצבע שמסמל עבורן את המשטרים הישנים.
בנוסף, רוב דגלי המדינות עוצבו לפני שהסגול הסינטטי הפך זמין, ולא היה צורך לשנות אותם. כך, למרות יופיו של הסגול, הוא נותר צבע נדיר בדגלים ברחבי העולם. ישנם אמנם מספר דגלים מודרניים שכן משלבים את הסגול, אבל הם היוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל.
רוצים לדעת מדוע אנשים לפני כן לא ערבבו כחול ואדום כדי ליצור סגול? - התשובה היא שבניגוד לצבעים מודרניים וסינטטיים שמשתלבים בקלות ביניהם ויוצרים צבעים חדשים, לצבעים הטבעיים שנוצרו בעבר מהחי והצומח לא הייתה יכולת כזו. למעשה, כשניסו לערבב צבעי כחול ואדום טבעיים, התקבלו גוונים עמומים של... צבע חום.
מי שמתעניינים בציור ואמנות ודאי הבחינו שכמעט ולא רואים את הצבע הסגול ביצירות אמנות ותיקות. איך זה קרה? האם הצבע הסגול הוא צבע כל כך חדשני שלא הכירו לפני העידן המודרני?
הסיבה שהצבע הסגול (Purple) כמעט ולא היה בשימוש בעולם העתיק היא מחירו היקר. יקר מאוד. הרבה יותר מיקר אפילו... הצבע הכי יקר בעולם.
כי הצבע הסגול, שכה מוכר לנו היום, לא תמיד היה נגיש וזמין כמו שהוא כיום. בעולם העתיק, הוא היה נדיר ויקר ערך, כשהשימוש בו היה נחלתם של מעטים בלבד. אם נצא למסע היסטורי לרגע, נגלה שסיפורו של הסגול מרתק לא פחות מהגוון המלכותי שלו.
המסע שלנו מתחיל בעיר צור, עיר פיניקית קדומה השוכנת באזור לבנון של ימינו. שם, במימי הים התיכון, נמצאה חיה ימית קטנה וטורפת בשם חילזון מורקס. מחילזון זה הפיקו את הצבע הסגול המפורסם של העולם העתיק, המכונה "סגול צורי".
כדי להפיק את הצבע, היו שתי שיטות: האחת, ריסוק החלזונות, שיטה שפגעה ב"יחסי הציבור" עם החלזונות, והשנייה, "חליבה" שלהם על ידי דקירות חוזרות. שיטה זו הייתה אומנם בת קיימא, אך דרשה עבודה רבה.
אם תרצו לדמיין לעצמכם כמה עבודה נדרשה לייצור של צבע סגול, דעו כשכדי לייצר גרם אחד בלבד של צבע, היו צריכים כ-10,000 חלזונות. מכאן גם מובן מדוע הסגול היה יקר כל כך. למעשה, הוא היה שווה את משקלו בזהב.
כך הפך הסגול לסמל של עושר, כוח ומעמד, כשרק העשירים והחזקים ביותר יכולים היו להרשות לעצמם ללבוש אותו. קיסרי רומא, פרעוני מצרים ונסיכי פרס - כולם התהדרו בסגול. קליאופטרה בעצמה ידועה בשימושה בסגול וגם הקיסר יוליוס קיסר הופיע בטוגה סגולה. האגדה מספרת שהוא קבע ברומא שרק הוא רשאי ללבוש צבע זה...
באנגליה של המאה ה-16, אסרה המלכה אליזבת הראשונה גם היא על כל מי שאינו נמנה על משפחת המלוכה ללבוש סגול. אפשר לומר שבאופן מסוים כאן צץ המקור ל"משטרת האופנה" העתיקה.
המחיר הגבוה של הסגול גרם לכך שהוא לא היה בשימוש בדגלי מדינות. כי עד המאה ה-19, כשניתן היה להשיג אותו באופן סינטטי, הוא היה פשוט יקר מדי.
השינוי הגיע ב-1856. כימאי אנגלי צעיר בשם וויליאם פרקין מגלה במקרה כיצד לייצר צבע סגול באופן סינטטי. זה קורה במהלך ניסוי שהוא עורך בניסיון לייצר תרופה למלריה. פרקין ממהר לרשום פטנט על הצבע וקורא לו "טיריאן סגול", אם כי בהמשך הוא עתיד לשנות את שמו ל"סגול".
גילוי זה יחולל מהפכה של ממש ויהפוך את הסגול לנגיש לכלל האוכלוסייה. הצבע הסגול, שהיה פעם נחלתם של מלכים וקיסרים, הופך לפתע להיות צבע נפוץ וזמין.
אך למרות הזמינות החדשה של הסגול, דגלי מדינות כמעט ולא מאמצים אותו. הדבר נובע מכך שהצבע כבר היה מקושר למלוכה ולדת, במיוחד לכנסייה הקתולית. המדינות הרפובליקניות, שצמחו לאחר התמוטטות האימפריות, לא רוצות להשתמש בצבע שמסמל עבורן את המשטרים הישנים.
בנוסף, רוב דגלי המדינות עוצבו לפני שהסגול הסינטטי הפך זמין, ולא היה צורך לשנות אותם. כך, למרות יופיו של הסגול, הוא נותר צבע נדיר בדגלים ברחבי העולם. ישנם אמנם מספר דגלים מודרניים שכן משלבים את הסגול, אבל הם היוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל.
רוצים לדעת מדוע אנשים לפני כן לא ערבבו כחול ואדום כדי ליצור סגול? - התשובה היא שבניגוד לצבעים מודרניים וסינטטיים שמשתלבים בקלות ביניהם ויוצרים צבעים חדשים, לצבעים הטבעיים שנוצרו בעבר מהחי והצומח לא הייתה יכולת כזו. למעשה, כשניסו לערבב צבעי כחול ואדום טבעיים, התקבלו גוונים עמומים של... צבע חום.
