» «
אוכל בימי הביניים
איך ומה אכלו בטירות של ימי הביניים?



בעוד האיכרים העניים אוכלים מזון דל, בטירות האצילים של ימי הביניים נהגו לערוך משתאות ולאכול ארוחות פאר עמוסות מזון.

גם בארוחות רגילות וגם במשתאות, תמיד הודגשו ההבדלים בין הסועדים. כולם ישבו באולם האוכל על ספסלי עץ. על כיסא ישב רק האביר, בעל הטירה. הכיסא שלו היה בראש השולחן. המעניין הוא שעד היום משתמשים בתואר "יושב ראש" לבכיר היושבים בשולחן, או באנגלית "Chairman", איש הכיסא, מה שאשכרה נולד בטירות האצילים של ימי הביניים.

במשתה נהגו לפאר את הנדיבות של האדון ולהדגיש את העושר והפאר שלו, גם בנגינה ובשירה בשעת הארוחה ואחריה.

לרוב שימש לארוחות כאלה האולם המרכזי של הטירה. האצילים ועוזריהם החשובים ביותר נהגו לשבת על במה מוגבהת, ליד השולחן המרכזי והמפואר. הם נהגו לסעוד בכלים מעוצבים ויקרים.

ליד הבמה, מונמכים בגובהם, ישבו העובדים הפשוטים יותר. הם אכלו מכלי עץ פשוטים וזכו למנות הפשוטות יותר. האכילה רק בכפות וסכינים. המזלגות עדיין לא היו אז.

מדי פעם נהגו להשליך עצמות לחיות הבית וכלבי הטירה שאכלו על הרצפה. המשרתים והעובדים הזוטרים אכלו במטבח או בחדר אוכל קטן למשרתים.


הנה חדר האוכל בטירה מימי הביניים:

https://youtu.be/XCgNPSDXjx4


מה אכלו בימי הביניים? (מתורגם)

https://youtu.be/sccmEFa-O2o


סרטון הומוריסטי אבל מבוסס על ממצאי היסטוריונים, שמראה ארוחה "אופיינית" בטירה:

http://youtu.be/Xff4Z5xMMro


וסרט תיעודי על האוכל בימי הביניים:

https://youtu.be/tTXKAYO6Z80?long=yes
המהפכה הצרפתית
למה התרחשה המהפכה הצרפתית?



המהפכה הצרפתית (The French Revolution) התרחשה כשהעם הצרפתי קץ במלוכה ובשלטון זכויות היתר של האצילים והכמורה הנוצרית בצרפת.

זו הייתה מפלת הפריבילגים. העם מאס בזכויות היתר שהוענקו לאצילים, בעושר, המותרות והפינוקים שהם אגרו, בזמן שהעם, העניים וילדיהם סובלים חרפת רעב מתמשכת.

סיסמתם של המהפכנים הייתה "חירות, שוויון ואחווה" ובין השנים 1789-1799 הם הפילו את האצולה והחליטו להפוך את הממלכה הצרפתית לרפובליקה שוויונית וחופשית.

במקום משפחת המלוכה והאצילים שהוצאו להורג בהמוניהם, הועבר השלטון לידי פרלמנט נבחר. ביחד עם המלך והמלכה, הוצאו להורג גם רבים מבני האצולה ב"גיליוטינה", שמה של מכונת עריפת הראשים שמילאה במהפכה הצרפתית תפקיד משמעותי במיוחד ובמידה רבה הפכה לסמל שלה.

המהפכה התנערה באופן אכזרי מהשלטון האבסולוטי ומעריצות המלכים הצרפתים והאצולה המקורבת אליהם. אז הוקמה בשנת 1792 הרפובליקה הצרפתית. מטרתה הייתה להתבסס על זכויות האדם, על שותפות ועל שוויון.

אך מה שהתרחש לאחר הקמתה היה לבלגן פוליטי שלם. ממהפכה שקראה לחירות, לשיוויון, לשחרור מעמדות ולהכרה בזכויות האדם, נולדו מהומות אלימות שהעלו שליט רצחני ואכזרי בשם רובספייר. הוא הנהיג שלטון של טרור והפך לגרוע כמו קודמיו ואף יותר.

תקופת המהפכה הצרפתית הסתיימה 7 שנים לאחר מכן, כשבשנת 1799 תפס מצביא צעיר ומוכשר בשם נפוליאון בונפרטה את השלטון בהפיכה צבאית. לאחר תקופת שלטון קצרה הוא הכתיר את עצמו לקיסר צרפת בשנת 1804. וכך, נפוליאון שהקים את הקיסרות הראשונה של צרפת סיים את עידן המהפכה והחזירה לשלטון יחיד.

אבל המסר של המהפכה בצרפת עבר. שלטון העם יצטרך להמתין עוד כמה שנים, עד שבאמריקה יקומו האזרחים כנגד השלטון הבריטי וייסדו את ארצות הברית של אמריקה, הדמוקרטיה האמיתית הראשונה בעולם. אחריה יהפכו עוד ועוד ממלכות לדמוקרטיות, כולל צרפת.


הנה סיפורה של המהפכה הצרפתית (עברית):

http://youtu.be/Tn2smZuiSuc


המעמד השלישי הוא שהניע את המהפכה הזו (עברית):

https://youtu.be/hnqE9PCM6vI


הגורמים למהפכה הצרפתית והנסיבות ההיסטוריות שבהן התחוללה (מתורגם):

https://youtu.be/PBn7iWzrKoI


על המהפכה ששינתה את צרפת (מתורגם):

https://youtu.be/tw2nCsXAUhk


מצגת וידאו על המהפכה הצרפתית:

http://youtu.be/vscic_dm-BQ


וסיפור המהפכה ששינתה את העולם:

http://youtu.be/VEZqarUnVpo
מונרכיה
מהו משטר מונרכי?



שלטון מונרכי, או שיטת המשטר המונרכית (Monarchy) היא שיטת משטר שבה המדינה מונהגת בידי מלכים, המוקפים במשפחת המלוכה.

השלטון המלוכני עובר מדור לדור במשפחת המלוכה. בני העמים שבראשם עמדו מלכים, האמינו שהזכות למלוך ניתנה למלך או המלכה ישירות מהאל. בממלכות אלה יש למלכים יורשים מלידה והם בניהם. הבכור הוא היורש ורק אם הוא לא יכול למשול, יהפוך הבא בתור בסדר הלידה ליורש וכך הלאה.

במונרכיה יוכתר היורש, לאחר מות המלך, למלך החדש. לעתים, כשאין למלך בן יורש, אז הבת הבכורה היא היורשת והיא מוכתרת למלכה. כך הוכתרה המלכה אליזבט השנייה, מלכת אנגליה.

העסקה של המונרכיה הייתה פשוטה - המלך עושה כרצונו בממלכה, שולט לבדו ומחליט על פי הבנתו ובתמורה מספק כוח צבאי מאורגן וכלכלה טובה לבני עמו. כך שלטו המלכים והקיסרים במשך אלפי שנים בשלטון מונרכי, שלטון המלך, המכינה גם "המונרך".

חלקם הקימו אימפריות משגשגות וחלקם נפלו בקרב או אפילו הוחלפו בבניהם או באחרים.

השלטון המונרכי היה שלטון מוחלט. המלכים עשו כרצונם בממלכות שבהן שלטו. הם גבו מסים ומהממון הרב בנו ארמונות ומפעלי פאר, יצאו למלחמות קשות ואכזריות, לעתים מיותרות וסתמיות.

המלכים פינקו את מקורביהם ואת האבירים, שהגנו עליהם ועל שלטונם וממלכתם. הפינוקים הללו לפריבילגיה, בעלי זכויות היתר, היו באמצעים כמו תוארי אצולה, אדמות ולא פעם גם ברכוש וכסף רב שהם קיבלו מהמלך. כך שימרו המלכים את שלטונם וטיפחו מעמד אצולה שתמך בהם.

תמורת שירותם למלך, נהגו האבירים והיועצים הללו לבנות להם טירות ולשלוט באדמות שקיבלו מהמלך. הם היו האצולה הפאודלית וגם להם היו משרתים, צמיתים וואסאלים, שעיבדו את אדמותיהם.

היו מלכים שלא היססו להרוג ולטבוח מתנגדים, או אנשים שחששו מהם. המלך המפורסם הורדוס, למשל, חיסל רבים מבני משפחתו, מכיוון שחשש שיפילו אותו. מלכים אחרים שינו סדרי עולם, רק מפני שהמציאות הפריעה להם. אחד מהם הוא המלך האנגלי הנרי השמיני, שהקים דת משלו, הדת האנגליקנית, רק מכיוון שהנצרות הקתולית שעליה נמנו הוא ואזרחיו, לא אפשרה לו להתגרש ולהינשא שוב לאישה אחרת. אז הוא הפך את כל האנגלים לנוצרים אנגליקנים, דת שהמציא ושבה, כמה מפתיע, מותר היה לו להתרגש ולשאת את הבאה בתור, מבין ששת נשותיו...


הנה המשטר המונרכי:

https://youtu.be/wh-QBiYO6TI


ראו את משפחת המלוכה בספרד מבפנים ואל מול הציבור:

https://youtu.be/M38aGFcb12E


הסבר של המונרכיה הבריטית:

https://youtu.be/4PYEKSOBRtM


וכמה סוגי הנהגה במדינות העולם:

https://youtu.be/IK71DMenSDY
מלך
למה נוצרה המלוכה ומי הפכו למלכים?



כבר בתקופות קדומות חיו בני האדם בשבטים. מי שהיה צייד אמיץ וטוב בהגנה על השבט, נבחר בדרך כלל להנהיג אותו. כראש השבט הוא הכתיב לאחרים את סדר היום, את זמני הציד, נגד מי יילחם השבט וכיצד יתנהלו הטקסים שלו.

ככל שהתרבות התפתחה והשבטים החלו לעבד את האדמה ולמכור ולסחור במוצרים, נוצרו בעלי ממון. אנשים עשירים אלו החלו לשלוט ולהנהיג. הם החלו לעמוד בראש העמים החדשים שנוצרו. עם השנים הם יחלו לעמוד בראש העמים הללו והנהיגו את העם, מהרגע שמונו לשליטים ולמשך כל ימי חייהם.

בהדרגה החלו השליטים הללו להעניק לעצמם תארים שהבטיחו שהם ייראו בעיני עמם כאנשים מיוחדים, שאין להחליפם. תארים כמו מלך, נסיך, קיסר, צאר וכדומה יבטיחו שהמנהיג יהיה מורם מהעם הפשוט.

המלוכה נולדה באימפריות הראשונות של מסופוטמיה, ערש התרבות האנושית. מלכים כמו סרגון וחמורבי הפכו את ארצותיהם לאימפריות הראשונות בהיסטוריה.

כשהחלו מלכים להוריש את המנהיגות לבניהם, נוצרו שושלות המלוכה. בעמים רבים החלה משפחת המלוכה לקבל מעמד של מי שאלוהים מינה אותה לשלטון. המלך הפך את עצמו לנציגו של האל עלי-אדמות ומי שלא קיבל זאת נענש.

הם הגדירו את ארצם כממלכה, נסיכות, אמירות, קיסרות וכדומה. רבים מהם היו מלכים אהובים ונערצים, אך היו גם מלכים רצחניים ובזבזנים, ששאבו את כל הכסף של הממלכה לצרכיהם הפרטיים, לבניית ארמונות ולארגון של מסיבות ותענוגות מנקרי עיניים.

חלקם נענשו על כך בהפיכות אכזריות והיו אף מלכים שהוצאו להורג בהפיכות שכאלה.

גם לעם היהודי היו מלכים. הבולטים שבהם היו שאול המלך, שהיה ראשון המלכים, יורשו דוד המלך שהפך מנער אמיץ ופשוט שניצח את גוליית הפלישתי למלך עוצמתי ובנו, שלמה המלך, שכונה "החכם באדם".


הנה המלכים הראשונים של מסופוטמיה:

http://youtu.be/nor-5z5ZkPk


האימפריות הראשונות בהיסטוריה הונהגו על ידם:

https://youtu.be/4sPVe5mjphA


ואלו המלכים הגדולים בהיסטוריה:

http://youtu.be/pYfgTLeh54Y

מעמדות

קאסטה
מהן הקאסְטות של הודו?



על פי ההינדואיזם, הדת העיקרית בהודו, קאסטות (Caste) הן השכבות החברתיות של הודו. לא מדובר בדבר קל ערך. קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו וכמעט שאינו יכול להשתחרר ממנו. ישנן קאסטות עליונות וקאסטות נחותות. הללו אינן מתערבות ביניהן בכלל. הקאסטה קובעת במידה רבה את זהותו של אדם, את המנהגים, הסמלים והטקסים שבהם ינהג, הנורמות שאליהן הוא מחויב ואת עיסוקיו האפשריים.

גם אם בשפת הדיבור לעיתים מכנים אותן כך, הקאסטה אינה כת, ושיטת הקאסטות אינה מערכת של כתות. עם זאת, השתייכותו של הודי לקאסטה שלו, מחייבת אותו בדפוסי התנהגות מוקפדים.

יש יחסים מותרים ואסורים, אם בין חברי הקאסטה לבין עצמם ואם ביניהם לבין חברי קאסטות אחרות. באופן כזה, יש למשל קאסטות המחויבות בלבישת מלבושים מסוימים או בצבעים הכרחיים. קאסטות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים שונים, המגע הגופני עם בני קאסטות אחרות אסור גם הוא לחלק מהקאסטות ועל חברי הקאסטה העליונה חל איסור להינשא לאלמנות.

שיטת הקסטות היא שיטה עתיקה מאד. היסטוריונים גורסים שאת שיטת הקאסטות הביאו להודו הארים, שהם גם הביאו את ה"וודות", כתבי הדת שתומכים בשיטה זו.

החלוקה הראשית או העיקרית של מערכת הקאסטות היא למעמדות חברתיים הקרויים "וארנות". פירוש המילה וארנה הוא "צבע". בראש ההיררכיה החברתית הזו נמצאים, כצפוי, הצבעים הבהירים יותר, בעוד שהצבעים הכהים נמצאים בתחתיתה.

בנוסף לווארנות, יש גם חלוקה משנית לאלפי "ג'אטי", שהם המקצועות השונים בכל וארנה. הווארנה העליונה כוללת את ה"ברהמינים", שהם הכוהנים, המנהיגים הרוחניים ופרשני הוודות, כתבי הקודש ההינדואיסטיים. בווארנה השנייה נמצאים הקשטריה, שהם הלוחמים והשליטים. וארנה שלישית היא של סוחרים ואמנים והיא נקראת "הוואישיה" והפועלים השחורים נמצאים בווארנה הרביעית, של ה"סודרה".

בתחתית מדרג הווארנות נמצאת מעין וארנה נוספת - היא וארנת הטמאים, שידועים כיום כ"דלית". בני קסטת הדליט מקבלים יחס בזוי בהודו ומתייחסים אליהם כאסורים במגע. גם בתוך הטמאים יש קאסטות נפרדות, לפי מקצועות, כמו קאסטה של מלקטי זבל, קאסטה של פושטי עורות וכדומה.

מאז הוקמה הודו העצמאית, עושות הממשלות מאמצים, בהצלחה חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה לכתות בהודו ולהפחית את האפליה האיומה שחווים בני הקסטות הנמוכות במדינה. היו אף נסיונות שונים ליצור אפליה מתקנת לטובת ה"טמאים", בני הקאסטה הנמוכה והמושפלת ביותר מכול. ואולם המצב לא השתנה משמעותית. בני הקאסטה הנמוכה, ה"דליט", ממשיכים לקבל בהודו יחס בזוי וההתייחסות אליהם כאסורים במגע וכטמאים לא נראית כמשתנה.

ההודים משלימים עם משטר הקאסטות, משום שהם מאמינים בגלגול נשמות. לפי אמונתם, הקאסטה היא חלק ממחזור ארוך, שבו בכל פעם שמת גופו של האדם, נשמתו עוברת לעולם האלים ומשם תתגלגל לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. לכן הם מייחסים את הסבל או האושר של בני-אדם בעולם הזה, למעשיהם בגלגול הקודם. הקסטות שעליהן ההודים נמנים, הן למעשה התמורה להתנהגותם בגלגול חיים קודם.


הנה סרטון על הקסטות בהודו:

https://youtu.be/HyCQDIwHlXY


הסבר לילדים:

https://youtu.be/SV78-ad8tpw


בין הקאסטות שבהודו נמצאים הטמאים - שאין לאחרים קשר אליהם:

https://youtu.be/LD3HrIRPVhw


שיטת הקסטות היא רק חלק מהמורשת הארית וההודית (מתורגם):

https://youtu.be/8Nn5uqE3C9w?long=yes


וסרט תיעודי על האופן שבו משתלבות הקאסטות בתרבות ההודית (עברית):

https://youtu.be/3x9PJzvJkJ8?long=yes
צבעים מעמדיים
למה בימי קדם כל מעמד לבש צבעים אחרים?



בימי קדם היה השימוש בצבעים ובפיגמנטים מאוד מצומצם. מקור הצבעים באותה תקופה היה בעיקר אורגני, כלומר הצבעים הגיעו מהטבע.

משום כך היה השימוש בצבעים יקר מאוד. רק האצילים והאנשים האמידים יכולים היו להרשות לעצמם לבוש שנתפר מאריגים יקרים וצבעוניים. ייקחו עוד שנים ודורות רבים עד שתעשיית הצבע תתפתח ואריגים צבעוניים יוזלו ויהיו זמינים גם לפשוטי העם.

מעמדות היו בחברה האנושית מאז ומתמיד. אבל בעולם העתיק הותרו בחברות שונות צבעים מסוימים רק למעמדות הגבוהים, בעוד שמעמדות נמוכים יותר לא הורשו ללבוש או להשתמש בהם.

ואכן, כך הבחין הצבע בעולם העתיק בין מעמדות. בסין העתיקה למשל, רק למשפחה המלכותית מותר היה להשתמש בצהוב.

באימפריה הרומית היה הצבע הסגול מותר רק במלבושים של המעמד השליט. הוא היה יקר להחריד וכונה אז "סגול מלכותי".

בתרבויות הים התיכון, הורשו בהמשך גם כוהני הדת ללבוש בגדים בצבע סגול.


הנה צבעים ומעמדות בהיסטוריה:

https://youtu.be/CYB-pmNs4VQ


הסגול שהיה עלול להביא למותו של מי שלובש אותו, אם הוא לא מהמעמד הנכון:

https://youtu.be/wBXLm162EI0


הבגדים וצבעיהם היקרים כמפרידים בין מעמדות ביוון העתיקה:

https://youtu.be/MEXR7KQtSos


והיום, בצבעים, אופנה ומגוון עצום, הבגדים משקפים את מי שאנחנו:

https://youtu.be/8da1nXckEy4
דלית
מיהם הטמאים של הודו?



הטמאים, או הדלית (Dalit), הם בני המעמד הכי נמוך בשיטת הקאסטות (Caste) שנהוגה בהודו. הקאסטות הן השכבות החברתיות של הודו. הן חלק משיטה עתיקה, ששורשיה בני אלפי שנים. מקורותיה הם איפה שהוא בכיבוש הארי של הודו, סביב שנת 1500 לפני הספירה. אז נוצרו המעמדות בהודו, הקיימים עד היום.

אגב, הארים שמוזכרים כאן הם לא נאצים, אלא לבנים שהגיעו מהקווקז.

היסטוריונים גורסים שאת שיטת הקאסטות, הביאו איתם להודו הארים. הם גם הביאו את ה"וודות", כתבי הדת שתומכים בשיטה זו. החלוקה הראשית או העיקרית של מערכת הקאסטות היא למעמדות חברתיים הקרויים "וארנות". פירוש המילה וארנה הוא "צבע". בראש ההיררכיה החברתית הזו נמצאים, כצפוי, הצבעים הבהירים יותר, בעוד שהצבעים הכהים נמצאים בתחתיתה.

בנוסף לווארנות, יש גם חלוקה משנית לאלפי "ג'אטי", שהם המקצועות השונים בכל וארנה. כך כוללת הווארנה העליונה את ה"ברהמינים", שהם הכוהנים. בווארנה השנייה נמצאים הלוחמים, וארנה שלישית - סוחרים, כשהפועלים בווארנה הרביעית.

מחוץ ובתחתית מדרג הווארנות נמצאת מעין וארנה נוספת - היא וארנת הטמאים, שידועים כיום כ"דלית". גם בתוך הטמאים יש קאסטות נפרדות, לפי מקצועות, כמו קאסטה של מלקטי הזבל, קאסטה של פושטי עור וכדומה.

השתייכותו של הודי לקאסטה מסוימת מחייבת אותו בדפוסי התנהגות מוקפדים. יש גם יחסים מותרים ואסורים, גם בין חברי הקאסטה לבין עצמם וגם ביניהם לבין חברי קאסטות אחרות. באופן כזה, יש למשל קאסטות המחויבות בלבישת מלבושים מסוימים או שנדרש מבני הקאסטה ללבוש בגדים בצבעים מסוימים. קאסטות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים שונים, המגע הגופני עם בני קאסטות אחרות אסור גם הוא לחלק מהקאסטות ועל חברי הקאסטה העליונה חל איסור להינשא לאלמנות.

מאז הוקמה הודו העצמאית, עושות הממשלות מאמצים, בהצלחה חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה לכתות בהודו ולהפחית את האפליה האיומה שחווים בני הקסטות הנמוכות במדינה. היו אף נסיונות שונים ליצור אפליה מתקנת לטובת ה"טמאים", בני הקאסטה הנמוכה והמושפלת ביותר מכול. ואולם המצב לא השתנה משמעותית. בני הקאסטה הנמוכה, ה"דליט", ממשיכים לקבל בהודו יחס בזוי וההתייחסות אליהם כאסורים במגע וכטמאים לא נראית כמשתנה.

ההודים משלימים עם משטר הקאסטות, משום שהם מאמינים בגלגול נשמות. לפי אמונתם, הקאסטה היא חלק ממחזור ארוך, שבו בכל פעם שמת גופו של האדם, נשמתו עוברת לעולם האלים ומשם תתגלגל לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. לכן הם מייחסים את הסבל או האושר של בני-אדם בעולם הזה, למעשיהם בגלגול הקודם. הקסטות שעליהן ההודים נמנים, הן למעשה התמורה להתנהגותם בגלגול חיים קודם.


הנה הטמאים - שאין לאחרים קשר אליהם:

https://youtu.be/LD3HrIRPVhw


אישה שפרצה את תקרת הזכוכית של הקאסטה הטמאה והתעשרה, גאה בהשתייכות שלה:

https://youtu.be/eubC-B9_NQA


ראיון עם הודי מקאסטת הטמאים (מתורגם):

https://youtu.be/RYC1xOJypMA


ותיאור של הטמאים מפי הארכיבישוף דזמונד טוטו:

https://youtu.be/0-AH5ShYjX0?long=yes
לבלר
מי היו הלבלרים של העת העתיקה ומה היה מעמדם בחברה?



הלבלר (Scribe) היה הכותב של ימי קדם. ידיעת קרוא וכתוב לא הייתה פעם נחלת הכלל. מי שידעו לכתוב היו מאוד נדירים ובעלי מקצוע נחשב.

עבודת הלבלר הייתה לשבת ולכתוב. בעידן העתיק על פפירוסים ובהמשך על מגילות קלף. הוא לא היה משרת אלא בעל מעמד גבוה מאוד. לבלרים ניהלו את הרישומים בממלכה. הם רשמו את הפעולות הכלכליות, את רשימות הרכוש, רישומי המיסים וכדומה.

והעבודה הזו לא הייתה פשוטה ודרשה השכלה מרשימה. בהירוגליפים לדוגמה, אותו כתב חרטומים של מצרים העתיקה, היו מעל 2,000 סימנים שונים. בשל מורכבותו, מעטים ידעו אז קרוא וכתוב. גם כתב היתדות של מסופוטמיה היה מורכב וקשה לשליטה אז ובהמשך גם הכתב היווני והרומי.

הכוח שהקנה הידע הזה למי שרכש אותו, הפך את הלבלרים, או הסופרים ומי שידעו לכתוב ולקרוא, לבעלי עמדה חברתית מכובדת מאד והכנסה נאותה. למעשה, הלבלרים היו פקידים. כמי ששלטו בקריאה וכתיבה, הם היו מהמשכילים והמקצועיים שבעובדים בימי קדם. מעמדם היה כשל מהנדסים בהייטק של ימינו. הם שלטו באיחסון ושימור הידע המשפיע ביותר של התקופה.

הכותבים המשיכו בעבודתם גם אל תוך ימי הביניים. עבור הכנסייה הנוצרית הם כתבו את ספרי הקודש. ביהדות הם הפכו לסופרי סת"ם שכותבים את ספרי התורה בקליגרפיה מדויקת ומוקפדת במיוחד.

כותבים כאלה המשיכו לשרת את הציבור המוגבל בהשכלתו, גם אחרי עידן ההשכלה. הם עשו זאת כשישבו בכיכר העיר וכתבו מכתבים עבור אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב ורצו לשלוח מכתב ליקיריהם הרחוקים או למוסדות ולגופים שהתקשורת איתם הייתה בכתב.


הנה לבלר אופייני מימי קדם:

https://youtu.be/LoqavHDlKZ0


תרומתו לידע ולמדע ימי קדם כפי שהיא באה לידי ביטוי באימפריה ההלניסטית (עברית):

https://youtu.be/BS1btHFnbpU


פסל של לבלר מצרי קדום:

https://youtu.be/cxs1d3N60UI


היום יש חברות שמספקות כתיבה בכתב יד למי שרוצים לכתוב מכתבים אישיים כמו פעם:

https://youtu.be/Tg2iLbwzLNY


פסטיבלי ימי הביניים
מהם פסטיבלי ימי הביניים של אירופה?


פסטיבלי ימי הביניים (Medieval festivals) הם פסטיבלים מקומיים שמתקיימים כמסורת ברחבי אירופה, אחת לשנה או פעם בכמה שנים, בהתאם לגודל והמורכבות של הכנת האירוע.

רבים מהפסטיבלים הללו מתקיימים בטירות או בכנסיות עתיקות, מה שמוסיף לאווירה האותנטית ואף מעניק לא פעם נופך מעט מסתורי להתרחשות.

בניגוד לימי הביניים, הפסטיבלים הללו לא מפלים אף מעמד. רובם משחזרים את חיי היומיום של האבירים והלוחמים האצילים ואת אלו של פשוטי העם. הערבוב ביניהם הוא רק תוצר של החוויה של ימינו.

ואגב, אל תינעלו על התקופה. לא מעט מהפסטיבלים הללו באירופה נקראים בכלל "פסטיבל רנסנס", לזכר התקופה שאחרי ימי הביניים.


#מה רואים בפסטיבל ימי ביניים?
הפסטיבלים הללו כוללים מגוון של מיצגים ופינות המשחזרים מעט מהווי הפסטיבלים העתיקים של אותם ימים. מבעלי מלאכה המדגימים מיומנויות עתיקות ומוכרים מוצרי עץ ובד מעשה ידיהם, דרך מאכלים עתיקים, שוק אופייני, רכיבה על סוסים או חמורים ועוד שלל חוויות ובילויים מהעבר הרחוק.

אנשים בתלבושות תקופתיות, קוסמים, מכשפים, רקדניות, בולעי אש, להטוטני חרבות, מאלפי עופות דורסים המדגימים כיצד צדו בעזרתם ועוד אטרקציות מימי קדם, כולם מציגים למשתתפים את כשרונותיהם ואת היכולות המרשימות שלהם.

נגנים בכלי נגינה מהעבר, הרכבים צועדים ומנגנים וזמרים נודדים משמיעים מוסיקה ושירים עתיקים.

בכל פסטיבל כזה מתקיימים גם טורנירים המשחזרים את הטורנירים בסגנון ימי הביניים. הם כוללים משחקי אבירים והתמודדויות בין קבוצות או "אבירים" בודדים, בענפים וקרבות שונים. הטורנירים של ימי הביניים היו למעשה הטורנירים הראשונים בסגנון המקצים, בו המנוצח בכל תחרות יוצא מהטורניר (ראו בתגית "טורנירי ימי הביניים").

הפסטיבלים משחזרים גם אירועים היסטוריים הזכורים במסורת המקומית.

דוגמאות?

בפסטיבל שמתקיים בעיר פרובינס (Provins) חוגגים את שיבת הרוזן טיבואד הרביעי אל העיר, ביחד עם אהובתו המיתולוגית בלנש מקסטיליה, לקראת הכרתו למלך.

בפסטיבל Andshuter-Hochzeit, המתקיים בעיר הגרמנית לנדשוט (Landshut) נוהגים לשחזר משתה מימי הביניים, שבו חגגו את נישואי הדוכס המקומי לבתו של מלך פולין.

ב-Feest Brielle שבהולנד, לעומת זאת, חוגגים ומקיימים את הפסטיבל המקומי, בכל שנה ב-1 באפריל. באירוע תולים המקומיים את מפקד הצבא, מגרשים את קבצני הים ושותים בפאב לזכרם.

יש גם פסטיבלים המקיימים מצעד צבאי, לזכר ניצחון או כיבוש שהתרחש באזור.


הנה הפעילויות המוסברות ומודגמות בפסטיבל ימי ביניים הגדול בשוודיה:

https://youtu.be/wwJib-MyoZE


פסטיבל אופייני של ימי הביניים ברומניה:

https://youtu.be/5CEfngvzmds


פסטיבל ימי ביניים במזרח ססקס באנגליה:

https://youtu.be/bXMzqC8VndQ


בעלי המלאכה והאמנים:

https://youtu.be/-qZmbnD8itI


פסטיבל Feest Brielle בהולנד, שנחוג כל שנה ב-1 באפריל:

https://youtu.be/0yOnAFXJ8d0


בארץ זה פחות פסטיבל ויותר שחזור קרב חיטין (עברית):

https://youtu.be/4K6zq9-9q0Y


ופסטיבל העיר לנדשוט בגרמניה, המשחזר משתה מימי הביניים, שבו חוגגים את נישואי הדוכס המקומי לבתו של מלך פולין:

https://youtu.be/JO07hP3OfYM
מה הייתה השיטה הפאודלית והמעמדות בה?



השיטה הפיאודלית הייתה שיטת שלטון שבה העניק המלך לאציליו ודרכם לאביריו שטחים, עבור התמיכה בו.

תמורת השטחים הללו, שבהם זכו לשלוט, הם נלחמו בשבילו בשדה הקרב וסייעו לו בהגנה על הממלכה.

בנחלות הללו של האבירים עבדו איכרים שנקראו צמיתים, או וסאלים (Vasall). הווסאלים פרנסו את האביר ואת כל צרכיו וצרכי משפחתו. הם עצמם הסתפקו במה שנשאר לאחר שהפיאודל, האביר השולט, קיבל את חלקו הגדול.

השיטה הפאודלית, השיטה החברתית הנפוצה באירופה של ימי הביניים, לא דגלה בכלכלה חופשית ואנשים לא יכולים היו לבחור במה לעבוד והיכן. במסגרת הפאודליזם זכו העניים בהגנה מצד האדון ובזכות לחיות על אדמותיו - תמורת נאמנות לו ועבודה עבורו.

בשיטה הפאודלית היו האדמות שייכות למלך ולמשפחת המלוכה בלבד. כשהמלך העניק אדמות לאצילים ששירתו אותו בנאמנות או הנהיגו את הצבא בהצלחה, הוא קנה את תמיכתם והשתתפותם בהגנה על מלכותו.

האצילים הללו נהגו להשכיר את אדמותיהם לאבירים ואדונים, ששילמו להם עבור שכירות. הם עצמם העסיקו בעבודה באדמתם איכרים שנקראו "אריסים".

האריסים היו איכרים שעבדו את האדמה וחייהם היו קשים למדי. תמורת העבודה הקשה שלהם לא זכו להרבה, אך הם קיבלו בכל זאת שכר נמוך כלשהו וחלקת אדמה קטנה, שבה גידלו מזון לבני משפחתם.

מעמדות ימי הביניים קצת מזכירים את הקאסטות של הודו בימינו. בני הצמיתים, כלומר מי שנולדו לצייתים, היו צמיתים גם הם, בעוד בני האבירים היו אבירים. במקרים נדירים שיחרר האציל צמית והוא הפך לאדם חופשי.


הנה סיפורו של הפיאודליזם (מתורגם):

https://youtu.be/QRLYwEklgzY


עקרונות השיטה הפאודלית (מתורגם):

https://youtu.be/sYi-X90Hzv0


על הצמית, וסאל ימי בייניימי שמעמדו נחות והוא תלוי בפיאודל (מתורגם):

https://youtu.be/p-h_VU6wzp4


חיי האנשים הפשוטים בימי הביניים:

https://youtu.be/lUme01ZA714


השיטה הפאודלית של ימי הביניים:

https://youtu.be/zO-8f3XpNMg


וסקירת וידאו של הפאודליזם:

https://youtu.be/Z2-f4ZXKsUE
למה חבשו אצילי צרפת פאות?



פאה (Wig) היא אחד מפריטי האופנה העתיקים בהיסטוריה. יש עדויות על חבישת פאות כבר במאה ה-11 לפני הספירה. לאירופה הגיעה הפאה הרבה יותר מאוחר. לפריט אופנתי הן הפכו ככל הנראה בימי הביניים. באותה התקופה היו הכינים אחת הצרות המעיקות של תושבי אירופה. הפתרון הסטרילי של בני האצולה, בעלי הממון, היה לגלח את הראש ולחבוש פאות מסוגננות על ראשיהם. כך הפכה הפאה לפריט אופנתי של בני המעמד הגבוה באירופה. בציורים ובפסלים מאותה התקופה אנו רואים בדרך כלל את האצילים חבושי פאות גנדרניות.

במאה ה-16 הגיע עידן המלוכה האבסולוטית באירופה. ממש במקביל לה חזרו הפאות לאופנה. מלכי ומלכות אירופה התהדרו בפאות מפוארות וגדולות באופן מוגזם. ברבים מבתי המלוכה הללו המשיכו להשתמש בפאות הללו עד למאה ה-19.

גם האופנה הצרפתית של אצילי צרפת במאות האחרונות הכילה את הפאה כפריט חובה. המלך לואי ה-13 היה הראשון שחבש פאה ושוב היא הפכה אופנתית ורווחת בקרב אצילי צרפת, עד לתקופה שלפני המהפכה הצרפתית. כמובן שרק האצילים יכולים היו להרשות את הפאות היקרות כל כך, בעוד העניים המשיכו להתגרד ולקנא.. בדרך כלל האצילים גם בזקו על פאות האצילים הללו אבקות ריחניות. הריחות הכבדים של האבקות הללו נישאו למרחק והשניאו את האצולה על העם העני עוד יותר. הצדק הפואטי יגיע די מהר, כשבמהפכה הצרפתית יובאו רבים מהאצילים הללו אל הגיליוטינה ויאבדו את הפאות שלהם, ביחד עם הראש..

בממלכות אחרות הפאות המשיכו לשרת את האצולה עוד זמן רב ורק במאה ה-20 איבדו הפאות את תפקידן האופנתי והמעמדי. בעולם המודרני הן הפכו להיות בעיקר כיסוי ראש למתקרחים ולנשים המחוייבות בכיסוי ראש ומעדיפות את מראה השיער, על פני המטפחת.


כך נראו הפאות האירופיות של בני המעמד העליון:

http://youtu.be/prMwslgrtfI


גם לאמריקה הן הגיעו עם האירופים:

http://youtu.be/n57NZCjOAKI


כך נולדו הפאות של המצרים הקדמונים:

http://youtu.be/zM12-NzIDS0


כך יצרו את הפאות הגדולות של הנשים באירופה:

http://youtu.be/rziWXnRKmrw?t=37s


וכך מייצרים אותן היום:

http://youtu.be/dv5wXwuApK4
מי היו הצמיתים בימי הביניים ומה ביניהם לווסאלים?



בנחלות האבירים בימי הביניים עבדו איכרים שנקראו וסאלים (Vasalls). מעמדם בחברה היה נמוך, שכן הם עשו עסקה של מחויבות ושבועת אמונים לאדון הפיאודלי ובתמורה קיבלו אדמה שיוכלו לעבד.

אבל נמוך עוד יותר היה מעמדם של ה"צמיתים", שחויבו לפרנס מתנובת האדמה את הפיאודל, כלומר את האביר שאת אדמתו הם עיבדו, בלי יותר מדי הסכמים.

אנשי שני המעמדות לא היו בעלי רכוש כלשהו ולכן הסתפקו במה שנשאר לאחר שהפיאודל, האביר השולט, קיבל את חלקו הגדול מהתנובה, לצרכיו וצרכי משפחתו.

אך בעוד הווסאל התחבר ולמעשה נשבע אמונים לאדון הפיאודלי בעיסקה לטווח ארוך, הצמית שכר את אדמתו והיה שייך לאדון. הוא נשא אישה רק ברשות האדון ובאישורו גם השיא את ילדיו, כשהזכות על הלילה הראשון של בנותיו שמורה, אם ירצה, לאדון.

לצמית לא הייתה זכות לוותר על האדמה ולעבור למקום אחר או למלאכה אחרת ומצבו היה די דומה לזה של עבד.

לווסאל, לעומת זאת, העניק האדון כסף, קרקע כדי שיוכל לעבד ולגדל בה ירקות ופירות, או דברים אחרים שלהם הוא נזקק. בתמורה, התחייב הווסאל להעניק לאדון שירותים שונים שדרש האדון וחלק נכבד מתנובת האדמה שקיבל ממנו.

לעומת הצמיתים שמעמדם היה נשאר כשל עבדים, הזמנים והזכויות של הווסאלים השתנו לאורך ימי הביניים. אז גם אם בעבר היו תקופות בהן גם החוק וגם משמעות המילה וסאל הייתה כשל עבד וזה גם היחס שקיבלו אנשים אלה מהחוק, במאה ה-8 המונח הוחל גם על אנשים חופשיים שהיו תלויים באדון לפרנסתם בהסכם.


הנה הצמית הימי בייניימי שמעמדו נחות והוא תלוי בפיאודל (מתורגם):

https://youtu.be/p-h_VU6wzp4


כך הייתה המערכת הפאודלית בנויה (מתורגם):

https://youtu.be/dI9a_HI3-ZU


חיי אותם איכרים פשוטים בכפרים של ימי הביניים:

https://youtu.be/yq3q7KMlvw0


והאוכל שהם אכלו:

https://youtu.be/WeVcey0Ng-w


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.