הילוך לאחור הוא טכניקה מגניבה להצגה של סרט שצולם מהסוף להתחלה. מה שכל כך משעשע בזה הוא ההיפוך של האפשרויות - המון דברים שאינם אפשריים בעולם האמיתי, נראים פתאום על המסך. אם עושים עבודה טובה ויצירתית, אפשר להשתמש בטכניקה הזו, כדי ליצור סרטונים וקליפים מרתקים.

מבחינת טכנית, הקרנה של סרט לאחור אומרת שמציגים את התמונות של הסרט (פריימים), בסדר הפוך, מהסוף להתחלה. כך, כשמנגנים את הסרט, הוא נראה כאילו הכל מתרחש "לאחור"..


משימה יצירתית:
===========
תכננו סרטון שמשתמש בהילוך לאחור וצלמו אותו בווידאו. השתמשו בתוכנת עריכה כדי לערוך את הסרט ההפוך והמדהים שלכם והציגו לחברים או ברשת. בהצלחה!


הנה דוגמה למה שאפשר לעשות עם הילוך לאחור:

http://youtu.be/r3q2XXeasAA


קליפ יפהפה שעשוי בהילוך לאחור:

http://youtu.be/RB-RcX5DS5A


או זה:

https://youtu.be/D-eDNDfU3oY


שתי בנות שעושות דברים מגניבים בנגינה לאחור:

http://youtu.be/mXILPLxoEP0


ומה שמוסיקת אקשן עושה להילוך אחורי:

http://youtu.be/0fxjO93TcGk

אם חשבתם שהסרט ההוא שראיתם ושנמשך 3 שעות היה ארוך, אז ממש, אבל ממש, טעיתם...

הסרט הארוך ביותר בהיסטוריה הוא הסרט "התרופה לאינסומניה". הסרט, הדי משעמם יש לומר, נמשך כ-85 שעות! הוא ארוך יותר מהסרט הקודם ששבר את השיא העולמי, סרטו של אנדי וורהול, שנמשך רק 60 שעות.

בסרט קורא האמן לי גרובן שיר "קצר" שכתב, באורך של כ-4,000 עמודים.

יש עוד סרט, אפילו יותר ארוך, בשם "סינמתון", שמצולם מאז 1977 אולם לא הסתיימו צילומיו. צפייה רצופה ב"סינמתון" אורכת שבוע ברציפות, 24 שעות ביממה!


הנה סרטון שבו מסביר האמן על הסרט ותהליך היצירה שלו (בשלב שבו הוא נמשך 85 שעות):

http://youtu.be/YfUgvwpR9Qc

פסקול הוא כל מה ששומעים בסרט. הפסקול כולל את המוסיקה, השיחות (קוראים להן "דיאלוגים"), צלילי הרעש (ה"סאונד אפקטס", כלומר אפקטים קוליים), קולות המרחבים השונים שבהם מתרחשות הסצנות (נקראים Room tones), שירים שמושמעים ברקע הסרט וכדומה.

יש בפסקול רגעים ששומעים דברים מהעולם של הסרט, כלומר מהעלילה ממש - דברים שהדמויות ממש שומעות. הדברים הללו נקראים "סאונד דיאגטי".

לעומתם יש לא מעט דברים שהם מחוץ לסיפור - מוסיקה או סאונד אפקטס שנועדו לחזק תחושות, לרמז על דברים שיקרו וכדומה. אלו דברים "שהדמויות לא שומעות" והם חלק מהסאונד ה"נון דיאגטי" (לא מהסרט).


הנה שיר הנושא מפסקול הסרט הישראלי "קלרה הקדושה" (עברית):

http://youtu.be/rhBSiYHE6f8


יש רגעים בסרט שנותנים למוסיקה לומר את הכל - האם המוסיקה לאורך הסרטון היא דיאגטית או לא?

https://youtu.be/Ra3I4iYvB9I


הריצה של "פורסט גאמפ" עם הפסקול המוסיקלי המשולב בסיפורו של פורסט:

http://youtu.be/QgnJ8GpsBG8


המוסיקאי אנג'לו בדלמנטי על חיבור המוסיקה לסדרה ולסרט טווין פיקס, כשלצידו הבמאי דיוויד לינץ':

https://youtu.be/e-eqgr_gn4k


ושיעור קצר לנגנים שרוצים לדעת איך מחברים מוסיקה לפסקול:

https://youtu.be/YSKAt3pmYBs?long=yes

פעם, כשהאינטרנט עוד לא היה קיים, ראינו סרטים בצורה קצת משונה. היו אז קלטות שעליהן היינו מקליטים סרטים ותכניות מהטלוויזיה.

אם רצינו לראות סרטים "מבוקשים" או "חדשים" היינו הולכים לספריית הוידאו המקומית ושוכרים את הקלטות עם הסרטים ל-24 שעות.

אחרי שראינו את הסרט, היינו חייבים להחזיר אותו לאחור ("להריץ אחורה"), אחרת היו קונסים אותנו בספריית הוידאו והקנס, ללא ספק, מרתיע.

אחר כך באו תקליטורי ה-DVD, קלטות הווידאו הלכו ונעלמו, אחריהם הגיע האינטרנט וכך הכל השתנה.


הנה ספריות הוידאו של פעם:

http://youtu.be/26eQ3QpNB6Q

הסרט התעודי וזוכה האוסקר לסרט תיעודי שעשה הבמאי ליאון גאסט ב-1996, הוא סרט האיגרוף הטוב ביותר. זהו בכלל אחד מסרטי הספורט המרתקים שנוצרו ומשל ליחסים של הצפון והדרום בעידן המודרני.

"כשהיינו מלכים" מתמקד בקרב האיגרוף במשקל כבד שנערך ב-30 באוקטובר 1974 בין מוחמד עלי, הטוען לכתר שביקש להחזיר לעצמו את התואר שבו החזיק בעבר, אל מול אלוף העולם החדש ג'ורג' פורמן, שלקח אותו מפרייזר, מי שניצח בעבר את עלי.

הקרב נערך בקינסאשה בירת זאיר (היום: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) כיוון שנשיא זאיר מובוטו הבטיח לשלם לכל אחד מהמתאגרפים 5 מיליון דולר, אם הקרב ייערך בזאיר, אבל אחריו נתקעו האלופים במדינה האפריקנית הזו, למשך זמן רב ומיותר. הסרט מציג גם את הקרב אבל לא פחות מכך - את ההמתנה הארוכה של המתאגרפים התקועים בזאיר זמן רב.

הוא זכה, אגב, באוסקר עבור הסרט התיעודי הטוב ביותר.


הנה הקדימון לסרט "כשהיינו מלכים":

https://youtu.be/uBauogNmRqY


הזכייה באוסקר:

https://youtu.be/EBHYqH9qaUc

בתחילת שנות ה-30 הפכו סרטים תיעודיים לטרנדיים במיוחד. הקולנוע גילה את האפשרות לתעד מציאות בעזרתם וכך החלו יוצרים רבים ליצור סרטי תעודה.

"דואר לילה" (Night Mail) הוא סרט תעמולה של שירות הדואר המלכותי הבריטי, שנעשה ב-1936. הסרט הוא בן 24 דקות והוא אחד הסרטים המעניינים, בפירוט שבו הוא מראה את המסלול שעושים דברי הדואר והמכתבים - מהשולחים שלהם אל הנמענים.

אבל הסיבה ש"דואר לילה" הוא כה חשוב, היא שהפסקול שלו הוא שמוביל את הסרט כולו. את המוסיקה לקראת סוף הסרט כתב המלחין הבריטי הנודע בנג'מין בריטן והסרט כולו נראה כבנוי סביב ערוצי הקול והמוסיקה - כאילו הפסקול הוא כוכב הסרט ולא התמונה, כפי שהיה מקובל עד אז. זה מאד ייחודי ושונה מסרטים תיעודיים שנעשו ברבות השנים מאד.


הנה קטע מהסרט "דואר לילה" עם המוסיקה של בריטן ופואמה שמוקראת עליה ועל רקע הסרט:

https://youtu.be/a_twehPlRPs


קטע מהלחנה מודרנית של הסרט:

https://youtu.be/oVHLFD7L_dE

כשמצלמים סרטי קולנוע ישנם לא פעם קטעי פעולה מסוכנים מאד. רק כוכבי קולנוע מעטים מתעקשים לבצע בעצמם את הסצנות המסוכנות. רובם נמנעים מכך. במצבים כאלה נעזרים בדרך כלל בכפילים (Body double).

הכפילים הם פעלולנים, אנשים שהתמחו בפעלולים מסוכנים מאד, כמו קפיצות מסוכנות, מרדפים, פעילות בתוך אש וכדומה.

כל כפיל דומה לשחקן שהוא הכפיל שלו, במבנה גוף, בשיער וכדומה. לפעמים גם מאפרים, או אפילו מנתחים אותם, כדי להיות דומים להם יותר.

הפעולות הללו מחייבות דייקנות ומומחיות, כדי שלא ייפגעו. כדי שהפעלולים ייראו אמיתיים, הכפילים מתכננים ולומדים ביחד עם אנשי מקצוע כיצד עפים חפצים, כיצד הם נופלים, נשרפים וכדומה. כדי לשמור על חייהם ועל הבטיחות שלהם, הם חייבים למדוד ולחשב גם מרחקים וזמנים ולדייק כל פעולה שהם מצלמים.

נפילה מהגג תמיד תהיה על מזרן, שהצופים לא יראו בסרט אבל תשמור על חייו של הכפיל הנופל. אם מכונית טסה טל מעבר לצוק, מחשבים היטב את מהירותה ומשקלה כדי לזהות את מקום הנחיתה המדויק שלה.

אגב, יש בקולנוע מקרים נוספים שבהם משתמשים בכפילים, החל מקטעים המחייבים יכולת אמנותית או גופנית שאין לשחקנים ועד למקרים שבהם מעדיפים לצלם סצנות שניתן להשתמש בהם בכפילים, בכדי לחסוך זמן או כסף.

השימוש במחשבים מאפשר כיום לצלם קטעי אקשן רבים גם ללא סיכון חיי כפילים ושחקנים. בעבר, לפני עידן המחשב, נזקקו לכפילים הרבה יותר, אך גם היום משתמשים בהם לא פעם, שכן פעולות מסוכנות וסצנות קשות לצילום או לחיקוי במחשב, תמיד יחייבו שימוש בכפילים.


כך עובד הכפיל של בראד פיט לקראת סצנות פעולה:

http://youtu.be/XB3HQNaXQa4


אנשים בהודו מנסים לחקות את כוכב הקולנוע ההודי טייגר שרוף, שלא משתמש בכפילים:

https://youtu.be/Ke8ROAGGSu4


כך הוא מתאמן לביצועים המטורפים שלו:

https://youtu.be/hnNUJbbvA3c


מנהיגים החוששים מהתנקשות ומשתמשים בכפילים:

https://youtu.be/k9H8RWQbKow


וכמה מביצועי הכפילים המרשימים בסרטי הקולנוע:

https://youtu.be/YkVcUy-ht0U?long=yes

דיבּוב (Dubbing) הוא שיטה בהפקת סרטים שבה מקליטים ומחליפים את הקולות בסרט קיים ובסדרות טלוויזיה. בדיבוב כזה מחליפים את הפסקול המקורי בפסקול שהדיבור בו הוא בשפה המקומית. לא פעם מחליפים ביחד עם הדיאלוגים, השיחות והדיבורים, גם מרכיבים כמו מוסיקה וצלילי רקע.

הדיבוב נפוץ בהרבה מדינות בעולם, לשם צפייה בסרט בשפה המקומית. במדינות הללו משתמשים בדיבּוב בסרטים ובסדרות טלוויזיה. ביניהן ניתן למצוא את גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, אמריקה הלטינית ויפאן. במדינות כאלה אין מסורת ותיקה של רב-לשוניות וסובלנות לשמיעת הפסקול בשפת המקור. אלה גם מדינות שבהן קהל הצופים הוא גדול ומצדיק את העלויות הכספיות של הדיבּוב לכל סדרה וסרט.

לרוב נהגו לתרגם את הפסקול של סרטים, סדרות טלוויזיה וקטעי וידאו, במדינות שבהן שיעור האנאלפביתים גבוה יחסית ורבים אינם יודעים קרוא וכתוב. בהמשך הפך הדיבוב בהן להרגל חברתי.

כך ניתן לצפות באותו סרט, כשיוצג בקולנוע ובטלוויזיה במדינות שונות, כשהוא נשמע אחרת בכל מדינה, עם קולות מקומיים - של שחקנים המדַבְּבים אותו באולפן.

המילה דיבוב באה מהמילה האנגלית "Dub" שפירושה "לשכפל".


הנה הדיבוב ומצעד המדובבים הכי טובים בכל הזמנים (עברית):

https://youtu.be/YnxfTC2bhjo


בארצות רבות רואים את כל הסדרות והסרטים כשהם מדובבים לגמרי:

https://youtu.be/FD4Ns88cUHg


חקיין דיבוב שמחקה 100 דמויות תוך 6 דקות:

https://youtu.be/-68xL-DGEBo?t=54s


המדבבים של אחד מסרטי וולט דיסני והדמויות שלהם:

https://youtu.be/Gx0FWdOs6BQ


תכנית שמפגישה ילדים עם מדבבת מקצועית לסרטים מצוירים והם מקליטים דיבוב (מתורגם):

https://youtu.be/jjHikJusUxs?long=yes


הקולות של הדמויות מהסרטים המצוירים:

https://youtu.be/GIG7RmsDRik?long=yes


ומה קורה כששחר חסון עושה דיבוב לסרט מצויר? (מתורגם)

https://youtu.be/dOqhKZpw6us?long=yes

בסרט השני בטרילוגיית המטריקס, שנקרא "מטריקס רילודד", מוצא את עצמו האקר המחשבים ניאו, שמגולם על ידי קיאנו ריבס, כשהוא נלחם בסוכן סמית', שהפעם יודע לשכפל את עצמו פי 100 לפחות. זה קורה לאחר שאותו סמית' כבר לא חלק בממסד. משוחרר ממגבלות ואיסורים, הוא מצא דרך להכפיל את עצמו בכמויות ענק ולהילחם במתנגדיו של עולם השקר שהוא חלק ממנו.

בטרילוגיה שבה מגלה חבורת מורדים לניאו את האמת על עולם שבו הוא חי, הוא לוקח על עצמו את המשימה להשיב את הסדר בעולם על כנו.

יוצרי הטרילוגיה האגדית הזו, האחים וושבסקי, שאגב בהמשך הקריירה שלהם עשו ניתוח מין והפכו שניהם לנשים(...) התעלו כאן על השיאים של הסרט הראשון, בכל מה שקשור לאפקטים גרפיים ממוחשבים ולכוריאוגרפיה של סצנות הקרב שבה קנו את עולמם מלכתחילה. כדי לתת לקרבות הללו של ניאו בסוכני הסמית' הבלתי נגמרים, הם צילמו את השחקנים, שוב ושוב, מעשרות זוויות צילום ועם המון מצלמות. כל החומרים הללו שצילמו, שימשו אותם לעריכה מופתית ולכבסיס לאפקטים ממוחשבים כמעט מהפכניים, שיצרו סצנת קרב חסרת תקדים ובלתי נשכחת.


הנה סצנת המאבק במאה סוכני סמית' במטריקס בליווי מוסיקה בלבד:

https://youtu.be/bb8KZps4woA


זו אגב לא סצנת המאבק היחידה שעובדת נהדר, שימו לב לקרב החרבות בטירה:

https://youtu.be/3WfR87K5zW8

אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך. אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך, לכל צעד ולכל רעש מותאם צליל, והם בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין פאלטה של קולות, שהם מספקים להפקות שלהם.

התחום הזה נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.


הנה אמנות הפוליז:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0


אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:

http://youtu.be/MHAIgJsMoXw


סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:

http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y


אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...

http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s


אמן פולי שמשתמש לצלילים בשמיכות, צעדים ועוד:

http://youtu.be/wx32-L9tJcE


ובאווירה מחויכת, מה היה קורה אם גם לחיים היו מצורפים צלילים מומחזים כאלה:

http://youtu.be/YxPLyp_sISo?t=1s&end=1m20s

הסרט 'נאנוק מהצפון' הוא הסרט התיעודי הראשון שנחשב לסרט משמעותי של ממש. לפניו צולמו מצבים אמיתיים מהחיים אך הסרט הזה אינו סתם צילום של משהו מהחיים, אלא סרט שנערך והושקעה בו הרבה מחשבה קולנועית.

יוצר הסרט, רוברט פלהרטי, עשה מספר מסעות בצפון אמריקה המושלגת והרבה לצלם שם סרטים, אך בשל טעות נשרפו לו בשובו ב-1916, כל הפילמים שצילם. הוא איבד מעל 30 אלף רגל של חומר מצולם ויקר מפז, אך לא התייאש וחזר כעבור מספר שנים לצלם את חיי האסקימואים שוב, במבט אמנותי ואוהד, אחרי ישיבה ממושכת במחיצתם ויצירת קשרים עימם. בהמשך יהפכו הקשרים שקשר עם המשפחה לנושא לדיון, על כמה מותר לבמאי של סרט תיעודי לביים קטעים "כאילו אמיתיים" בסרטו, כמו שעשה פלהרטי, ולקשור קשרים שמשפיעים על דרך הצגתו של מי שהוא מצלם. גם הצגת נאנוק עצמו, כמי שגר באיגלו, הודה פלהרטי, אינה אמיתית, שכן הוא גר זה מכבר במושבה מודרנית, בבית של ממש.

הסרט שעוקב אחר חיי משפחה אסקימואית ומתמקד בחייו של הבן הצעיר של המשפחה, נאנוק, מלווה אותו במסע הצייד שלו ואת המשפחה בבניית האיגלו ועוד.


הנה סיפורו של הסרט "נאנוק מהצפון":

https://youtu.be/oEajMPZy_0Q


קטעים מהסרט התיעודי הראשון "נאנוק מהצפון", עם נגנים מלווים בני ימינו:

https://youtu.be/iN1qwowbXR4


והסרט המלא "נאנוק מהצפון":

https://youtu.be/3IAcRjBq93Y?long=yes

מי יודע איך ינהג ביתם של אנשי העתיד, בעוד 50 שנה? - האם כשנצא מהבית יתחילו רובוטים רק לנקות, כמו שהם עושים היום, או שהמקרר יזמין לנו אוכל שחסר בו, מכונת הכביסה תזין אוטומטית את הכביסה, תכבס ותייבש ואחרי זה גם תקפל אותה.

והאם כשנתקרב הביתה בעתיד יזהה הטלפון הסלולארי את מיקומנו ויעביר לבית העם להתכונן?

אם נבקש שהוא ילמד את ההרגלים שלנו כשאנו מגיעים הביתה, או יעיין בלוח הפגישות שלנו, הרובוט במטבח יוכל להכין לנו ארוחת ערב, הבית יחומם אוטומטית או יפעיל את הדוד בחורף, ימזג את הבית בקיץ לקראת בואנו וכדומה.

כך, כשיזהה הבית החכם שאנו מגיעים בקרוב הביתה, לפי מיקומנו באפליקציית הניווט שלנו למשל, יתחיל המזגן לפעול בטמפרטורה שאנו אוהבים, התאורה תתכוונן למצב קבלת הפנים, התנור במטבח או מכשיר חכם לבישול יתחילו לחמם או ממש להכין את האוכל, כך שיהיה מוכן ממש כשנגיע.

האם הרובוט יכין לנו את המיטות? האם מוסיקה מרגיעה תופעל לפי טעמנו או שהטלוויזיה תקבל את פנינו עם התכנית ההטבה עלינו?

הטכנולוגיה כבר כמה שנים מאפשרת את כל הדברים הללו. רבים אחרים אנחנו אפילו לא מעלים על הדעת, כמו רובוט עיסויים, רופא מלאכותי ביתי או מספר סיפורים וירטואלי לפני השינה.

אבל העתיד, כמו שאנחנו כבר יודעים, מתחיל עכשיו. הערכות סטטיסטיות אומרות שעת כל רעיון שתעלה בימינו, למוצר חדשני או טכנולוגיה פורצת דרך, לפחות 5 יזמים, סטארטאפים או חברות טכנולוגיה עובדים על מוצר שכזה ועל עוד 200 אחרים שאפילו לא הוזכרו כאן.


הנה נסיון לחזות את בית העתיד:

https://youtu.be/CPH1sAY8Vhg


בית העתיד החכם יכלול עוד פיצ'רים שמתחילים כבר עכשיו:

https://youtu.be/AqxRSeuwdL4


תחזית כללית של בתים חכמים לעתיד:

https://youtu.be/5f3sjhPBoqI


וניסיון בטקסס לבנות את בית העתיד כבר היום:

https://youtu.be/6L68XIics5c

הרובוט המפורסם ביותר בתולדות הקולנוע הוא כנראה רובוט בשם R2-D2. "ארטודיטו" הוא דרואיד מסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים". תפקידו של R2D2 הוא לבצע תיקונים מכניים ולשרת את הנוסעים. בסרטי מלחמת הכוכבים הוא מגיב לפקודות קול אך אינו מסוגל לדבר, אלא רק לצפצף. בכך הוא שונה מהזן הרובוטי של ההומנואידים המדברים. רבים ממעריציו גורסים שעל אף ש־R2-D2 אינו אמיתי ואינו מדבר, הוא למעשה גרעין הסדרה הקולנועית המהוללת הזו. ואגב, דומה שהרובוט של בריינפופ קיבל גם הוא את ההשראה לצפצופים שלו מארטו המפורסם..

R2-D2 הפך כבר מזמן לאייקון תרבותי. חברת לגו מציעה דגמים שלו להרכבה. רובוטי צעצוע ושעשוע, תחפושות, מתקני מכתבים ומוצרי שיווק שונים מופצים בדמותו וילדים אוהבים לפגוש אותו ואת חקייניו המשוטטים במקומות ציבוריים ולהצטלם איתם בזמן שהוא מצפצף להם בחיבה רובוטית.

אגב, לא רבים יודעים שהמודל שלפיו עוצב "ארטודיטו" הוא פח אשפה שיוצר הסדרה ג'ורג' לוקאס נתקל בו, בעת שעבד על הכנתה. הפרט הזה, מתוך הסרט התעודי "R2-D2: מתחת לכיפה", מתקשר למגוון פחי האשפה והשירות שנוצקו מאז, בדמותו של האייקון הרובוטי הזה.


הנה R2-D2 הרובוט בסרטי "מלחמת הכוכבים":

https://youtu.be/1g3_CFmnU7k


קטע מאחד הסרטים שבהם כיכב בקולנוע:

http://youtu.be/jXTGzKkTTLk


הנה R2-D2 בשיחה שמזכירה לו נשכחות:

http://youtu.be/cfHSiSaWBWc


ומוצר בדמותו שמתקשר בצורה מרשימה למדי:

http://youtu.be/yxAf0KGDU_0


הנה פגישתו עם ממשיכו שפותח בשנים האחרונות, לסרט ההמשך של "מלחמת הכוכבים":

http://youtu.be/yB7GhiBHlC8


הנה תינוק שמצליח לתקשר איתו לא רע:

http://youtu.be/GxVHsWlE7hE


הנה עובדות מעניינות על R2-D2 הרובוט שכיכב בקולנוע:

http://youtu.be/o5X3ZRiFS2c

סרט הקולנוע "רשימת שינדלר" (Schindler's List) הוא מסרטי השואה החזקים והמשפיעים שנוצרו אי-פעם. מדובר בסרט מעוטר שזכה באינספור פרסים, כולל 7 פרסי אוסקר. בעיני רבים זהו הסרט הדרמטי הטוב ביותר שנעשה על השואה (או לפחות אחד משניים, אם מתחשבים באיכותו המדהימה של הסרט "הפסנתרן").

הסרט מסתיים באחת הסצנות האופטימיות וקורעות הלב בקולנוע. זה קורה כשצועדת לה קבוצה ענקית של ניצולים, ילדיהם ונכדיהם - כולם חבים את חייהם לאוסקר שינדלר וצועדים כדי להניח אבן על קברו שבירושלים. שינלדר, שמת בעוני, הובא לקבורה בבית הקברות הקתולי בהר ציון שבירושלים, לפי בקשתו ובמה שהיה בחזקת חסד אחרון של ניצוליו ושל האומה היהודית כולה, לאדם שהציל יהודים כה רבים ממחנות ההשמדה בשואה.

מי שצועדים בסצנה הזו בסרט הם הניצולים האמיתיים של שינדלר, כשביחד עם כל ניצול אמיתי, צועד בן דמותו הצעיר מהסרט. חזק ומרגש כמו ששפילברג עושה כשהוא מצליח.


הסצנה המרגשת שמסיימת את הסרט:

https://youtu.be/BFP4dDheqHY


הנה המוסיקה המרגשת שכתב ג'ון ויליאמס לסרט ושביצע הכנר יצחק פרלמן:

https://youtu.be/ueWVV_GnRIA?t=19s

פרס אוסקר, שנקרא באנגלית Academy Award, הוא פרס שמעניקה בכל שנה האקדמיה האמריקאית לקולנוע. האוסקר נחשב לפרס הקולנוע היוקרתי ביותר בארה"ב ובעולם כולו.

הטקס נערך בלוס אנג'לס, ומשודר בטלוויזיה, כשמליוני צופים מארה"ב ומהעולם כולו צופים בו בזמן אמת.

דמות פסלון האוסקר שמוענק לזוכים היא של אביר האוחז בחרב גדולה, וניצב על גליל של סרט קולנוע.

בין הפרסים שמוענקים בטקס האוסקר נמצאים פרסי אוסקר לסרט הטוב ביותר, במאי מצטיין, שחקן בתפקיד ראשי, שחקנית בתפקיד ראשי, שחקן ושחקנית בתפקידים משניים, תסריט מקורי, אפקטים ועוד ועוד.

כמה סרטים ישראליים היו מועמדים לזכיה באוסקר במהלך השנים, לרוב בקטגוריית הסרט הזר.


הנה זכייתו המרגשת של השחקן טום הנקס באוסקר על תפקיד ראשי בסרט "פורסט גאמפ":

http://youtu.be/Vd420MYpGek


טקס האוסקר בשנים האחרונות, שמדגים את האירוע המקצועי ומפואר והמעט-חופר הזה:

http://youtu.be/Jrt2xoy5UHo

"קלוז-אפ בזמן" (Close-Up in Time) היא טכניקת עריכה בקולנוע שבה מראים שוט מסוים בסרט כמה פעמים. במילים אחרות, כשלוקחים קטע המתרחש בפרק זמן קצר וחוזרים עליו שוב ושוב. מטרתו של הקלוז אפ בזמן להמחיש ולהדגיש את החשיבות שלו בעלילה, המתח שהוא יוצר וכדומה.

מה שעושים באפקט ה"קלוז-אפ בזמן" בקולנוע הוא מתיחה של רגע מיוחד בזמן והדגשה של הפרטים שבו. זוהי טכניקת עריכה שבה מוותרים בעריכת הסרט על ההמשכיות, הקונטיניואיטי, כדי להדגיש משהו חשוב בעלילה.


הנה הקלוז-אפ בזמן כשגורדי מתרומם וצועק בפעם הראשונה "רכבת" בסצנת הרכבת מהסרט "אני והחבר'ה":

http://youtu.be/gozRrRCtj6E


וקלוזאפ בזמן שוב ושוב בנפילת העגלה בסצנת הירי בתחנת הרכבת בבלתי משוחדים:

http://youtu.be/QJpRSf4q-hI


הקלוז-אפ בזמן בסצנת שבירת הצלחת, החוזרת כמה פעמים, בסרט הרוסי החשוב "האונייה פוטיומקין" של סרגיי אייזנשטיין:

http://youtu.be/ZeSYXHqw32Q


נראה אתכם מוצאים בסרטון החתונה הזה קלוז אפ בזמן:

https://youtu.be/apcQHYCocZ4

הדרייב-אין הראשון נולד בניו ג'רסי ב-6 ליוני 1933, כשיזם אמריקאי בשם ריצ'ארד הולינגשד החליט להקים "בית קולנוע למכוניות".

הולינגשד התחיל את הכל בחצר האחורית של ביתו. הוא הציב על גג המכונית שלו מקרן סרטים וחיבר מרקע בין שני עצי אדר גדולים. הוא פירסם שהוא מקרין סרטים למכוניות שלמות והשאר היסטוריה...

בתחילה הקרינו הדרייב-אינז הראשונים סרטי ראינוע, סרטים אילמים. עם המצאת הסרט המדבר הותקנו בהם גם מערכות רמקולים שהוצבו ליד כל מכונית ואז התאפשר להקרין גם "טוקיז", את הסרטים המדברים...

ההצלחה הייתה עצומה ובשנת 1958 היו בארה"ב כבר יותר מ-4000 קולנועי דרייב-אין.


כך נולד הדרייב-אין הראשון בהיסטוריה של ארה"ב:

https://youtu.be/P6NhJbXb5N4


הנה הדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/TV7ppqSzfuY


הפריצה הגדולה התאימה לעיירות הקטנות:

https://youtu.be/aBHjauti5YY


וזה ממשיך:

https://youtu.be/B5lhzMa8ctc

חטיף הפופקורן (Popcorn) הפך פופולארי בתרבות המערבית כבר במאה ה-18 ואז אכלו אותו בעיקר בירידים ובקרקס. הוא היה זול וטעים להפליא, לא הכביד על הבטן והיה מלוח. באותה תקופה לא אכלו הרבה מתוק...

בסוף המאה ה-19 המציא אמריקאי בשם צ'ארלס קרטורס את מכונת הפופקורן מבוססת הקיטור ושיפר את הטעם שלו באופן משמעותי. חמאה, מלח ומעט שומן עשו את העבודה והפופקורן הפך לפריך ואחיד. אבל לבתי הקולנוע של תחילת המאה ה-20, מקומות למשכילים ומעונבים, לא הוכנסו הפופקורן ושאר חטיפי הרחוב.

רק הנפילה הכלכלית שיצרה את "השפל הגדול" שינתה את התמונה. ההמונים קשי-היום נהרו לבידור הזול והזמין שהציע הקולנוע. הפופקורן, כמו ממתקים זולים נוספים, נמכר היטב.

בזמן מלחמת העולם השנייה המשיך הקולנוע להיות המקום שאליו נמלטים מצרות היום-יום. אך הסוכר היה חסר באותה תקופה ולכן הממתקים הפכו יקרים ומה שבעיקר נמכר בבתי הקולנוע היה הפופקורן. המדינה גם היא עודדה את הציבור לאכול את הפופקורן הזול לייצור ובעל הערך התזונתי הגבוה.

משנגמרה המלחמה הגדולה ההיא אי-אפשר כבר היה לנתק בין המאכל עם הריח המפתה שמתפשט ברחבי בית הקולנוע, לבין חוויית הצפייה בסרטים. סטטיסטיקה מאותה תקופה מראה שבתום מלחמת העולם השנייה נאכל בבתי הקולנוע יותר ממחצית הפופקורן בשוק האמריקאי. הפופקורן הפך לכמעט סמל של הקולנוע והחוויות של הביקור בו. מאז זה לא השתנה, חוץ מהמחיר שלו שעלה באופן דרמטי והפך למקור הרווח העיקרי של בתי הקולנוע המודרניים...


כך נקשרו הפופקורן והקולנוע (עברית):

https://youtu.be/EKDfqAhmTd4


עוד ובאנגלית על הקשר בין פופקורן וקולנוע:

https://youtu.be/Kgvu5mg5TLY


אבל למה הפופקורן כל כך יקר בקולנוע?

https://youtu.be/8bTI32F253Q


והרצאה קלה עם תשובות לשתי השאלות:

https://youtu.be/zd0tCEwGxKg

אחד מהמרכיבים החשובים של תעשיית האשליות הקולנועית הוא האיפור. האשליה בקולנוע שמקורה בטכניקות איפור, נועדה להוסיף אמינות לדמויות ולסיפור כולו. המדהים הוא שממש כמו מוסיקה בסרטים, האיפור במיטבו הוא האיפור שלא מרגישים בו. זה שפשוט עושה את העבודה בשקט ונותן מקום לסיפור, מבלי למשוך תשומת לב.

אם בתחילת ימי הקולנוע היה האיפור רק דרך לסייע למצלמה להעביר את פני השחקנים בצורה אמינה, אקספרסיבית ומלאת הבעה, כיום האיפור משמש כדי לברוא פנים חדשות, לא פעם דימיוניות ולא מהמציאות.

חוץ מלהפוך את השחקנים ליפים כל כך, האיפור בקולנוע משמש לצרכים דרמטיים. איפור יכול "ליצור" פציעות שונות בסרטי "אקשן", להציג דמויות דימיוניות בסרטי פנטסיה ומראה של גיל שונה, שמאפשר להציג את הדמות בזמנים אחרים בחייה.

האיפור בקולנוע כולל מרכיבים כמו חתכים, צלקות, פציעות, הזקנה, דם, יופי ואפילו 'השתלת איברים' בפני הדמויות, כמו אוזניים ועיניים נוספים בפנים של דמויות בסרטי פנטזיה.


הנה כמה מהאיפורים הגדולים של הקולנוע:

https://youtu.be/X-LSCfhbN_g


כך הופך האיפור שחקנית רגילה לכמה מהדמויות המפחידות בתולדות סרטי האימה:

https://youtu.be/BMJkKFiUoc0


כך הופכת שחקנית לאשת הברזל מרגרט תאצ'ר:

https://youtu.be/PgMwsQ3WjV8


דוגמה לאיפור שמייצר חתך בגוף:

https://youtu.be/fhjHTKvi5iM


למתקדמים - הנה צוואר של זומבי:

https://youtu.be/gRRIaN_NZC8


והנה סרטון תיעודי על המאפרים שעושים את הקסם הזה:

https://youtu.be/UYOcJf9PLq4?long=yes

האפקטים המיוחדים (Special effects) הם מראות קולנועיים שקשה או בלתי אפשרי להשיג בצילום והם מיוצרים על ידי היוצרים במיוחד, כדי לתרום לסרט.

האפקטים המיוחדים יכולים להיות פיזיים או כאלה שיוצרו על ידי מחשב. האפקטים הפיזיים הם אפקטים מיוחדים שמדמים אירועים, בסרטי פעולה למשל, כמו שרפות, פיצוצים, הרס בניינים וכו' ונוצרים על ידי חומרים שמדמים את הדבר האמיתי, כמו עשן, חומרי נפץ וכדומה.

לפעמים נדרשים השחקנים או הכפילים שלהם, להיכנס אל תוך הלהבות ואפילו להצית את עצמם. במקרים כאלה הם נעזרים בבגדים חסיני אש, המגינים עליהם עד שצילום השוט מסתיים. מיד עם סיום הצילום של השוט, מכבים אנשי האפקטים המיוחדים את הלהבות, בעזרת מטפי אש.

גם כשמצלמים פיצוץ, עושים אנשי ה"ספיישל אפקטס" חישובים בכדי לזהות בדיוק את כמות חומר הנפץ, איפה ימוקם ומתי יבוצע הפיצוץ, כך שמצד אחד הוא ייתן מראה של פיצוץ אמיתי, אך מצד שני לא יסכן את השחקנים, הכפילים, או את צוות הצילום.

אפקטים ממוחשבים, לעומת זאת, יוצרים דברים ופעולות שלא ניתן, יקר מאוד או קשה ליצור באופן פיזי. שוטים קולנועיים כמו למשל מסעות לחלל, הרס כדור הארץ, אסון המוני וכדומה הם בדיוק הדברים שבשבילם מחשב רב עוצמה הוא המתאים. במקרים אחרים משמשים אפקטים ממוחשבים להוספה של עצמים לפריים המצולם, או להסרה של אובייקטים שנכללו בו וכדומה.


כך עשו אפקטים מיוחדים בסרטים של פעם:

https://youtu.be/oBSpuZDKaKI


דוגמאות נהדרות מתולדות האפקטים המיוחדים בקולנוע:

https://youtu.be/0BYovvLhy7A


לא כל האפקטים המיוחדים נעשים על ידי מחשב:

http://youtu.be/qvwqv2NUFCU


עד כמה האפקטים לא הופכים סרט לטוב:

https://youtu.be/hMRMKWxbULs


האפקטים המיוחדים בטרילוגיית המטריקס:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


כך למשל יצרו את היופי המופלא של הסרט חיי פיי:

https://youtu.be/PRE1Ot1sLTc


תמונות שמדגימות לפני ואחרי אפקטים מיוחדים בסרטים מפורסמים:

http://youtu.be/NKZUo0NaKT4


וכמה סרטים לפני ואחרי האפקטים המיוחדים:

https://youtu.be/QbLMom6Qt0c?long=yes

הוא הבמאי המצליח ביותר בדורות האחרונים ואולי המשפיע בהיסטוריה של הקולנוע. כיוצר שוברי הקופות המיומן ביותר בתולדות הקולנוע, סטיבן שפילברג נחשב מהבמאים המצליחים והרווחיים ביותר בתולדות הוליווד. כיוצר רב דמיון ומכיר את נפש הצופה הממוצע, הוא כבש את לבבות הצופים שוב ושוב, במגוון אדיר של סרטים לכל המשפחה.

ספילברג נודע בין השאר בתנועות המצלמה שלו, המתרגמות בצורה מצוינת רגש לתנועה. אלה הפכו ברבות השנים לאחד מסימני ההיכר שלו. גם העריכה של סרטיו שיודעת שוב ושוב לחתוך את הסצינה, ממש ברגע שבו הסצינה מגיעה לשיאה, יש לו מחוות קטנות וקבועות בסרטיו, כמו זה שתמיד בסרטיו, בעת מרדף, יהיה מישהו בצד הדרך, שהמרדף יחולל אצלו הרס או שמשהו ייפגע לו.

גם השימוש הנהדר במוסיקה ובמלודיות מזככות וממלאות את הלב הוא סימן היכר של ספילברג. כמעט בכל סרטיו עושה זאת בשבילו מלחין הפסקול הקבוע שלו, ג'ון וויליאמס, שהלחין את כל סרטיו של ספילברג.

ספילברג הוא יהודי-אמריקאי שמצא הרבה פנאי וממון כדי לתרום למיזמים יהודיים. זה התחיל מסרט הקולנוע המצוין "רשימת שינדלר", אחד מסרטי השואה החזקים והמשפיעים שנוצרו בהוליווד. לאחר מכן הוא המשיך בהקמת ארכיון סרטים יהודיים, הארכיון היהודי המקיף והחשוב ביותר אי-פעם. לארכיון הזה הוא רכש והציל סרטים היסטוריים בכמות גדולה מאד ושקד על בניית מאגר חסר-תקדים בהיקפו ובתכניו.

בשנת 2004 תואר שפילברג במגזין הבידור "פרמייר" כאישיות המשפיעה בהוליווד. הוא זכה פעמיים בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר, עבור הסרטים "רשימת שינדלר" ו"להציל את טוראי רייאן".


הנה מרבית סרטיו של הבמאי סטיבן שפילברג בפחות מ-4 דקות (מתורגם):

https://youtu.be/UyoDTCETOKc


10 מסרטיו הנודעים של שפילברג:

https://youtu.be/mohrB3ZDqu4


הסרט המפורסם של שפילברג "אי.טי. - חבר מכוכב אחר" (עברית):

https://youtu.be/iJ8tdR3epc4


"פארק היורה" - כמעט מיליארד דולר (עברית):

https://youtu.be/GKEPGyuM8LU


תכנית חינוכית על סטיבן שפילברג (עברית):

https://youtu.be/10vfYlywNdI?long=yes


וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/mohrB3ZDqu4?long=yes