למה משמשים מיסים שהמדינה גובה מהאזרח?
מַס (Tax) הוא תשלום שנגבה מתושבים ואזרחים במדינה, על ידי המדינה עצמה או לגוף ציבורי כלשהו, לרוב מטעמה.
מדינה וגופים ציבוריים מטעמה גובים מיסים מאזרחיה, לפחות ממי מהם שמרוויחים כסף מעבודה או השקעות. בתמורה למיסים אמורים המדינה ואותם גופים שגובים את המיסים להחזיר לאזרחים באמצעות שירותים לאזרח, ביטחון, חינוך וכדומה. כי מהמיסים הללו אמורה המדינה לממן שירותים שונים לאזרחים, מכבישים וגשרים ועד חינוך לילדים או צבא שמגן על המדינה מאויב, כשכל אלה ממומנים מהמיסים שנגבים מכל אזרח ואזרחית.
הרעיון לגבות מיסים נולד כשבני-אדם הפסיקו לנדוד או לחיות במסגרת משפחתית בלבד ועברו לחיות בקהילות, בהתחלה כפרים ובהמשך ההיסטוריה גם ערים ומדינות. באותה תקופה נולדו מנהיגי הקהילה והם לקחו אחריות על ניהולה, כשבשביל לממן צרכים ודברים שהקהילה צריכה הם נזקקו למשאבים.
והרי הצרכים הללו, כמו שמירה על הכפר או העיר, תאורת רחוב או סלילת דרכים ששימשו את תושבי ותושבות היישוב, מחייבים כסף. לכן נדרש מהתושבים לשלם חלק מהכנסתם בתור מס מקומי. אלו המיסים הראשונים שמהם נולדה הארנונה, מה שמוגדר כמיסי העיר או מיסים לרשות המקומית.
בהמשך, כשהחלו להיווצר ממלכות ואחרי כן מדינות, נוצרו סוגים רבים וחדשים של מיסים. מס הכנסה, למשל, משלם כל מי שיש לו הכנסה. אפשר לראות אותו בקלות בתלוש המשכורת, בתור הסכום שמעביר המעסיק אל המדינה או הגוף שגובה את המס הזה.
לא כל אחד משלם מס הכנסה. במדינה נאורה, מי שמרוויחים מעט מדי, לא ממוסים (כלומר לא משלמים מיסים). זאת כדי שיוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד.
אחרי מס ההכנסה והארנונה, התרצו להכיר עוד מס? - מס ערך מוסף, למשל, הוא מס שמוטל על שירותים שונים, או מוצרים שאנחנו קונים. המס הזה מנסה להיות סוג של מס צודק מבחינה חברתית - מי שקונה יותר וקונה יקר - גם משלם מס גבוה יותר. אבל למעשה זהו מס רגרסיבי (Regressive tax), שעולה יותר ככל שההכנסה קטנה ולמעשה פוגע בעניים שמרבית כספם הולך לקניית מוצרים (שעליהם יש מס) ולא לחיסכון או השקעות, כמו העשירים יותר, שהמס עליהם נמוך משמעותית עד אפסי.
הכירו את תחום המיסים והמרכזיים שבהם בתגית מיסים.
מַס (Tax) הוא תשלום שנגבה מתושבים ואזרחים במדינה, על ידי המדינה עצמה או לגוף ציבורי כלשהו, לרוב מטעמה.
מדינה וגופים ציבוריים מטעמה גובים מיסים מאזרחיה, לפחות ממי מהם שמרוויחים כסף מעבודה או השקעות. בתמורה למיסים אמורים המדינה ואותם גופים שגובים את המיסים להחזיר לאזרחים באמצעות שירותים לאזרח, ביטחון, חינוך וכדומה. כי מהמיסים הללו אמורה המדינה לממן שירותים שונים לאזרחים, מכבישים וגשרים ועד חינוך לילדים או צבא שמגן על המדינה מאויב, כשכל אלה ממומנים מהמיסים שנגבים מכל אזרח ואזרחית.
הרעיון לגבות מיסים נולד כשבני-אדם הפסיקו לנדוד או לחיות במסגרת משפחתית בלבד ועברו לחיות בקהילות, בהתחלה כפרים ובהמשך ההיסטוריה גם ערים ומדינות. באותה תקופה נולדו מנהיגי הקהילה והם לקחו אחריות על ניהולה, כשבשביל לממן צרכים ודברים שהקהילה צריכה הם נזקקו למשאבים.
והרי הצרכים הללו, כמו שמירה על הכפר או העיר, תאורת רחוב או סלילת דרכים ששימשו את תושבי ותושבות היישוב, מחייבים כסף. לכן נדרש מהתושבים לשלם חלק מהכנסתם בתור מס מקומי. אלו המיסים הראשונים שמהם נולדה הארנונה, מה שמוגדר כמיסי העיר או מיסים לרשות המקומית.
בהמשך, כשהחלו להיווצר ממלכות ואחרי כן מדינות, נוצרו סוגים רבים וחדשים של מיסים. מס הכנסה, למשל, משלם כל מי שיש לו הכנסה. אפשר לראות אותו בקלות בתלוש המשכורת, בתור הסכום שמעביר המעסיק אל המדינה או הגוף שגובה את המס הזה.
לא כל אחד משלם מס הכנסה. במדינה נאורה, מי שמרוויחים מעט מדי, לא ממוסים (כלומר לא משלמים מיסים). זאת כדי שיוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד.
אחרי מס ההכנסה והארנונה, התרצו להכיר עוד מס? - מס ערך מוסף, למשל, הוא מס שמוטל על שירותים שונים, או מוצרים שאנחנו קונים. המס הזה מנסה להיות סוג של מס צודק מבחינה חברתית - מי שקונה יותר וקונה יקר - גם משלם מס גבוה יותר. אבל למעשה זהו מס רגרסיבי (Regressive tax), שעולה יותר ככל שההכנסה קטנה ולמעשה פוגע בעניים שמרבית כספם הולך לקניית מוצרים (שעליהם יש מס) ולא לחיסכון או השקעות, כמו העשירים יותר, שהמס עליהם נמוך משמעותית עד אפסי.
הכירו את תחום המיסים והמרכזיים שבהם בתגית מיסים.