» «
מדע המדינה
מה ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה?



הרֶפּוּבְּלִיקָה הראשונה נולדה ברומא העתיקה. היה בה שלטון שאין בו מלך. זה עיקרון קבוע מאז ברפובליקה - המשטר אינו של בית מלוכה ולא של דיקטטורה. הוא של האזרחים.

רפובליקה היא החזקת השלטון על ידי חלק גדול מהציבור ובבסיסה שלטון החוק. מקור המילה מלטינית, בה "res publica" משמעותו "עניין הציבור".

כי רֶפּוּבְּלִיקָה היא משטר שמייצג שכבות שונות של האזרחים, גם לא בהכרח את כל השכבות, למשל עבדים שלא זכו לייצוג ברפובליקות שונות, או ברפובליקות אחרות בהן נשים לא הורשו להצביע.

אבל ברפובליקה כשיטת ממשל לעולם לא עובר השלטון בירושה ולעולם לא ייבחר "נשיא לכל החיים". השלטון נקבע על ידי האזרחים לתקופה מוגבלת, לרוב בבחירות.

ורפובליקה היא גם לא דמוקרטיה. ההבדל הוא החוק. בדמוקרטיה הרוב יכול גם לעשות מעשים קשים כנגד המיעוט. ברפובליקה החוק הוא מעל רצון הרוב.

הרפובליקות החשובות בעולם הן צרפת וארצות הברית. כן, ארה"ב אינה דמוקרטיה אלא רפובליקה.

כי הדמוקרטיה היא שיטת משטר שבה העם כולו מנהיג את המדינה. לינקולן, נשיא ארה"ב המיתולוגי, הגדיר את הדמוקרטיה בזמנו כ"שלטון העם, למען העם, על-ידי עם".

ואכן, מקור הסמכות בשלטון הדמוקרטי הוא כל העם. כל העם, כולל נשים ומיעוטים, בוחר את נציגיו ואת בעלי התפקידים שישרתו אותו ויממשו את האינטרסים שלו ככלל העם.

מרגע הבחירות הרוב בדמוקרטיה שולט. את סמכותו מממש העם בבחירות, הנערכות בקביעות, אחת לכמה שנים. בכל מערכת בחירות כזו יכולים האזרחים להחליף את נציגיהם, כלומר את השלטון.

ברוב הדמוקרטיות, כמו בריטניה, ישראל ואחרות, הנציגים הללו יושבים בפרלמנט שבוחר העם. הפרלמנט הוא בית המחוקקים. הכנסת בישראל היא בית המחוקקים שלנו.

יש דמוקרטיות ישירות, כמו שווייץ, שבהן העם ממש מצביע על ההחלטות בעצמו. במקום שנציגיו הם שיחליטו, בין בחירות לבחירות, על גורל המדינה, העם מעורב בהחלטות ומצביע כל הזמן על החלטות חשובות.


הנה סרטון הסבר קצר על ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה:

http://youtu.be/KE5wZrOOtBM


תולדות הדמוקרטיה שנולדה באתונה אבל הייתה בעצם רפובליקה:

https://youtu.be/f-feDZRxJKw


וחלק מסרט על ההבדלים בין השיטות:

http://youtu.be/m7viCT4zDmU?t=4m56s
ליברליזם
מהו הליברליזם?



הלִיבֵּרָלִיזְם (Liberalism) היא רעיון או פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית, המעמידה את האדם במרכז, שמבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.

בפשטות, זוהי תנועה חברתית המעמידה במרכז את החופש של האדם, את זכויות האדם שאין לפגוע בהן בחברה ובמדינה.

האדם הדבק בערכים ליברליים מאמין שלכל אינדיבידואל, כלומר אדם, פרט בחברה, יש את האוטונומיה שלו. ויש להגן עליו ועל האוטונומיה שלו, שאותה הוא מממש באמונתו הדתית, בדרכי הביטוי שלו, בדברים שהוא יוצר וכך הלאה.

מהאוטונומיה הזו נובעת גם החירות של הפרט בחברה. ליברליזם הוא כמעט תנאי הכרחי לחברה מודרנית ותנאי הכרחי לחברה דמוקרטית. כפיה ודיכוי של רוח האדם מובילה לרוב, גם אם לא מיד, לאלימות משטרית.

ליברליזם מחייב חירות מכפייה, שוויון שנוגד את הכפייה של חלק בחברה על חלק אחר, אינדיבידואליות שמאפשרת לנו להחליט עת עצמנו (לעשות בחיינו כרצוננו) וגיוון חברתי מסוגים שונים, שנוגד את הצורך של משטרים לא ליברלים להפוך את כולנו לדומים וזהים בדעות, בבחירות האישיות וכדומה.

הרעיון הליברלי תומך פוליטית בעקרונות של ממשל חוקתי, הפרדת רשויות, חופש דת, הפרדת הדת מהמדינה, חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, זכות הקניין, סחר חופשי, כלכלת שוק והשוויון בפני החוק.

ברור שהליברליזם מתנגד למשטרים אוטוריטריים.


הנה הרעיון הבסיסי של הליברליזם (עברית):

https://youtu.be/4HCtuKd0vXQ


מה נותן הליברליזם לאנשים?

https://youtu.be/KO8OxfFiVv8


עקרונות ותולדות הליברליזם:

https://youtu.be/gbxl2k4Tv2I


אנשים טובים מנסים לקדם היום ליברליזם חברתי (עברית):

https://youtu.be/CZ-AkR0-WaU
אנרכיה
מהי אנרכיה ומיהם האנרכיסטים באמת?



דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?

אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.

מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.

מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.

יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.

הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").

בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.


הנה הסבר של המושג אנרכיה:

http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts


אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):

https://youtu.be/7pfMcF3VnfE


שיר על זה שמשום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):

https://youtu.be/hsYznTMfP_I


ותולדות האנרכיזם כקרוב של האנרכיה:

https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
שיטת מצליח
מהי שיטת מצליח?



"שיטת מצליח" היא שיטה של גופים ציבוריים או עסקיים לעשיית רווח או השגת הישגים על חשבון הצד השני, שפעמים רבות לא שם לב לתרמית או העושק. זוהי אחת השיטות הנבזיות שבהן יכול לנקוט צד (חברה מסחרית, חברות ביטוח, צד משפטי וכו') כנגד צד אחר, כשהוא מנצל את העובדה שלא תמיד אנו עולים על תרמית ומתקוממים כנגדה ופשוט משלמים.

איך נמנעים משיטת מצליח? - פשוט קוראים את החשבון, את החוזה, את החשבונית, הקבלה ונשארים עירניים, בכל פעם שאנו שולפים את הארנק, פנקס הצ'קים או את כרטיס האשראי שלנו.

דוגמאות לשיטת מצליח:
נניח שחברת ביטוח מנסה לסדר אותנו ולעשות דבר שלא על פי הפוליסה, אם לא עלינו על זה - היא מצליחה (ואנו מפסידים). אם עלינו על זה - לא הצליחה!

חברה תובעת צד אחר בתביעת ענק והוא נבהל ומוותר - הצליחה! אם הוא לא מתרגש ולא חושש - לא הצליחה. היא הרי לא חייבת ללכת עד הסוף..

מסעדה נותנת לכם חשבון והיא משחילה לכם את המנה שלא אכלתם או יין בוז'ולה צעיר ויקר, כשאתם בני 12 ומשתכרים רק מלהסתכל על יין.. קולטים את הסעיף? - לא הצליח בשיטת מצליח..

כלומר, שיטת מצליח מניחה שאם הצליח - הצליח. אם לא הצליח - לא הצליח..


הנה צרכן פגוע עם מוצר פגום, שהמגיבים לו כתבו ש"זו שיטת מצליח" (עברית):

http://youtu.be/hxWCBCXsHaw

מדע המדינה

אוטונומיה
מהי אוטונומיה?



אוטונומיה (Autonomy) היא שלטון עצמי.

למשל במדינה כמו ספרד, קטלוניה יכולה לדבר ספרדית משובשת ויש להם זכויות דת והמנון שונה ואפילו דגל שונה משל ספרד. כל אלה אומרים שהם אוטונומיים. אבל הם עדיין משרתים באותו צבא ומשלמים מיסים לשלטון המדיני של ספרד. כך שזו לא מדינה עצמאית אלא אוטונומיה בתוך ספרד והשלטון הספרדי.

המילה "אוטונומיה" באה מיוונית עתיקה, כשהפירוש שלה ביוונית הוא שלטון עצמאי.


הנה דיווח על מאבקו של הדאלאי לאמה לאוטונומיה לטיבט מולדתו:

http://youtu.be/XLu_RTOVa8U
ריבונות
מהי ריבונות?



ריבונות (Sovereignty) היא הסמכות להפעיל כוח, הן פנימה והן כלפי חוץ.

במילים אחרות ועל פי המשפט הבינלאומי, הריבונות היא הזכות הבלעדית לשלוט ולהפגין סמכות במדינה, בשבט ובכל קבוצת אנשים אחרת או אזור גאוגרפי.

מידת העצמאות של השלטון בשטח מסוים מהווה את ריבונותו במקום. הריבון בשטח הוא מי שבכוחו לשלוט בשטח. כשיש לשלטון ריבונות בשטח או בחברה כלשהם זה אומר שאין כוח אחר במקום או בחברה שביכולתו לכפות את רצונו על השלטון הזה.

מי שנחשב לריבון הוא בדרך כלל הממשלה או סמכות פוליטית במקום, אם כי לא פעם מחזיק אדם ספציפי בריבונות. מצב כזה מתרחש למשל במונרכיה, כשהמונרך הוא מלך, או במצב של שליט יחיד, בדיקטטורה, כלומר שלטון יחיד.

מצב בו יש כמה כוחות צבאיים או בעלי כוח במדינה כלשהי הוא מצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States).

זהו מצב לא בריא. לא פעם הוא מתקיים בזמן של מלחמת אזרחים, או במדינה שנקלעה למצב בו קבוצות שונות קיבלו או השתלטו על אזורים והפכו בהם לריבונים, על חשבון השלטון המרכזי החלש. בישראל 2023 התופעה קיבלה בשנים האחרונות את הכינוי "לבנוניזציה", שכן זה המצב ברפובליקה הלבנונית המתפרקת.


הנה הריבונות והמגבלות על הריבונות של מדינה (עברית):

https://youtu.be/jmPWIie29-c


סרטון אנימציה שמסביר לעומק את המושג ריבונות:

https://youtu.be/gtIkjqGzQVI


והסבר של המורה לריבונות (מתורגם):

https://youtu.be/E3U9a9lqXLE
מלחמת אזרחים
מהי מלחמת אזרחים?



מלחמת אזרחים (Civil war) היא מלחמה פנימית, בתוך מדינה, בה נלחמים אזרחיה אלו כנגד אלו.

זוהי מלחמה בה שני הצדדים היריבים הם מאותו עם או מדינה. לרוב היא נולדת ממחלוקת שמביאה אותם לעימות צבאי אלים, ההולך ומסלים (מחמיר) והופך למלחמת אזרחים של ממש.

בעולם מתקיימות כיום ולאורך שנים לא מעטות מה שנקראות מלחמות אזרחים מתמשכות. חלקן הגדול הוא בקרב אומות לא מפותחות ובמדינות עולם שלישי.

מלחמה כזו נולדת לא פעם במצב בו יש יותר מכוח צבאי אחד, או במצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. ראו את החשיבות של כוח צבאי מרכזי ובלעדי בתגית "ריבונות".

מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States). זהו מצב מסוכן שלא פעם מוביל למלחמת אזרחים, בין קבוצות באוכלוסיה והכוחות הצבאיים שעומדות לרשותן.

אבל בין מלחמות האזרחים הידועות בהיסטוריה ניתן למצוא לא מעט שהתרחשו במדינות חזקות ואף באימפריות.

נזכיר כאן את מלחמת האזרחים בספרד, בה נלחמו בשנים 1936–1939 כוחות הימין הלאומני בפיקודו של הגנרל פרנקו לכוחות השמאל הסוציאליסטי. פרנקו, בעזרת הכוחות הנאציים ששלח היטלר לעזרתו, ניצחו את השמאל והאיש הפך לשליט ספרד למשך שנים רבות.

במלחמת האזרחים שהתקיימה ברוסיה בשנים 1917–1923 נלחמו הקומוניסטים כנגד הצבא הלבן. בסיומה השתלט הקומוניזם על הממלכה והפך לשלטון ששלט בה כמעט 70 שנה. זה עתיד להיות המשטר הקומוניסטי שישלוט במדינות רבות אחרות, במסגרת מה שיקבל את השם "ברית המועצות".

מלחמת האזרחים האמריקאית, שהתקיימה בשנים 1861–1865, הייתה עימות בין מדינות הצפון ("האיחוד") לבין מדינות הדרום ("הקונפדרציה") של ארצות הברית. היא נולדה ממחלוקת על הכוח והזכויות של המדינות המרכיבות את הברית (States' rights) אל מול הממשל המרכזי הנבחר. ברקע עמדה גם ההתנגדות העצומה של מדינות הדרום, בהן הייתה נהוגה ומושרשת עמוק העבדות, למדיניות של הנשיא הנבחר לינקולן, שעמד בראש מדינות הצפון והתעקש על חובתה של ררחןת הברית לבטל את העבדות.

מלחמות אזרחים לא מעטות יהיו בכלל קשורות בירושת המלך המקומי, כמו שקרה באנגליה לא פעם. אך במלחמת האזרחים האנגלית של השנים 1642–1649 היה זה דווקא הפרלמנט האנגלי שמרד כנגד המלך צ'ארלס הראשון.

מלחמת האזרחים הסינית של השנים 1927-1950, הייתה בין הלאומנים השולטים במדינת הענק לבין הקומוניסטים בראשות מאו. האחרונים ניצחו ומאז סין היא מדינה קומוניסטית.

תוכלו להכיר דוגמאות היסטוריות למלחמות כאלה בתגית "מלחמות אזרחים".


מלחמת אזרחים במדינה חושפת ומחלישה אותה כנגד אויביה מבחוץ (עברית):

https://youtu.be/RZfV26u0Yaw


מלחמת אחים היא שם נוסף ובמקרה הזה מבלבל למלחמת אזרחים (עברית):

https://youtu.be/BDCZCFO6kQA


מלחמת אזרחים בכפכפים - הסאטירה הכי מצחיקה, חדה ומצמררת (עברית):

https://youtu.be/5eQBsWQfUxc


על הדרך הראויה שמצא דוד בתנ"ך למנוע מלחמת אחים יהודית (עברית):

https://youtu.be/2H1-9CwpmEU


והרצאת טד על מלחמת האזרחים כפי שמדגים המקרה של גואטמלה (מתורגם):

https://youtu.be/3zqZPujAPuc?long=yes
פולחן אישיות
מהו פולחן אישיות?



פולחן אישיות (Cult of personality) נועד להאדרת שמו של מנהיג או אדם חשוב, לרוב כדי להשיג שליטה מוחלטת בעם.

לרוב מופעל פולחן האישיות במשטרים דיקטטוריים וכמעט תמיד הוא ישתמש באינספור שקרים פונקציונליים, שקרים שמטרתם היא להאדיר את המנהיגים ולספר בשבחם.

את המונח "פולחן אישיות" טבע המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, כשתיאר את שלטונו של סטלין ואת התדמית האייקונית שהוצמדה לו, בתור מה שכינה אז המשטר הסובייטי "אביב העמים", כדי להאדיר את שמו בקרב כל העמים שבברית המדינות ושנשלטו על ידו.

לצורך פולחן האישיות עושים שימוש בתעמולה רבה. מהצבה של מספר עצום של תמונות המנהיג, פסלי ענק מרשימים, שירים שנכתבים לו, תכניות וטקסים מרשימים באמצעי התקשורת השונים ועוד. גם פרסום של נאומים, ספרים ויצירות שברוב המקרים נכתבים בידי אנשי מקצוע אבל מיוחסים לו וכמובן - דרגות צבאיות, תארים וכינויים שמאדירים את שמו.

בתעמולה של פולחן האישיות מוצג פעמים רבות המנהיג הרודן כ"אבי האומה". לא פעם מוצמדים לו דימויים של "שמש העמים", "החכם באדם" ועוד כינויי הערצה שממחישים לעם את הצורך והתלות של האומה בו והחשיבות שבתמיכה מוחלטת בו ובהחלטותיו, "למען לא יפול העם!".


הנה פולחן האישיות של ולדימיר פוטין (עברית):

https://youtu.be/rEFTEgtaf2c


כך היה אצל מוסוליני:

https://youtu.be/sLIfz4Obnro


פולחן האישיות לדיקטטור הסובייטי יוזף סטאלין:

https://youtu.be/uvJT0B1TigY


בשלב מסוים היה אפילו חשש מה מפולחן אישיות מודרני אצל דונלד טראמפ:

https://youtu.be/xp0o3BvNMvo


בחיוך, כשמגייסים את הרודן הצפון קוריאני לתשדיר פרסומת צפון-קורע (עברית):

https://youtu.be/t8wGPeIy0B0


והסרט "נצחון הרצון" שהציג ובנה את פולחן האישיות להיטלר:

https://youtu.be/p7hJVaTW45M?long=yes


עימות בחירות
למה צריך עימותי בחירות?



העימותים בבחירות של 2016, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?

עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.

העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...

גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.

הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.


הנה הדברים שעוזרים להחליט על המנצח בעימות והטריקים של המועמדים (עברית):

https://youtu.be/9ZB5Vc4pQSU


רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:

https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4


ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:

https://youtu.be/QPWxxmPbWsg


העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:

http://youtu.be/zHGs4535W_o


על העימות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ (עברית):

https://youtu.be/u-tl6fvXm5I


מה קורה כשהעימות הופך לבלגן? (עברית)

https://youtu.be/A2dmoTn72zQ


ובחיוך - מה קורה כשמלחינים את המסרים בעימות לשיר מדהים (מתורגם):

https://youtu.be/95AR87ciruc
מה היה משבר הטילים בקובה?



במשך 13 הימים הארוכים ביותר שעברו על העולם, כמעט איש לא ידע עד כמה הוא היה קרוב לחורבן. בפעם הראשונה בהיסטוריה עומדים בני האדם עם כל הדרוש כדי להשמיד את כל החיים על כדור הארץ ודרושה רק לחיצה על כפתור..

במשבר הטילים בקובה () העולם עמד בפני סכנה ממשית של מלחמה גרעינית בין שתי מעצמות העל, ארצות הברית של אמריקה וברית המועצות. זה קרה כשבריה"מ בהנהגת חרושצ'וב הציבה טילים גרעיניים באי קובה, במרחק של כ-240 קילומטרים מחופי ארה"ב, "כדי להגן על קובה". קובה שנשלטה בידי הקומוניסטים בראשות המהפכן פידל קסטרו הייתה אויבת של ארה"ב. ארה"ב בראשות הנשיא הצעיר ג'ון קנדי לא השלימה עם הצבת הטילים. קנדי אמר אז "שנות ה-30 לימדו אותנו לקח ברור. התנהגות תוקפנית, אם מתירים לה להתפתח ללא מעצור, מביאה בסופו של דבר למלחמה".

בניגוד לעצת רוב היועצים שלו, שהציגו לתקוף את הטילים ולהשמידם, הנשיא קנדי נהג בתבונה ובאיפוק והכריז על סגר ימי, למעשה מצור על קובה. חרושצ'וב בתגובה שלח 25 ספינות מלחמה לכיוון קובה. הבית הלבן הוציא הודעה שכל נסיון לפרוץ את הסגר ייבלם בכוח. בארצות הברית חששו אזרחים רבים שהעולם עומד על סף מלחמת עולם שלישית, הפעם מלחמה גרעינית. אנשים אגרו מזון והכינו מקלטים, בחשש גדול ובידיעה שהמקלטים אינם הגנה מספקת בפני פצצות אטום.

אבל המנהיג הרוסי חרושצ'וב מצמץ ראשון. הוא הורה למשחתות הסובייטיות להסתובב ולחזור הביתה. הוא הציע פגישת פסגה, אך הבית הלבן סרב. קנדי עמד על דרישתו למנוע הצבת טילים בקובה. במגעים סודיים שנוהלו בשקט בין המעצמות התחייבה ארה"ב שלא לתקוף את קובה ולאפשר מט כבוד לרוסי. קנדי גם הודיע שבחודשים הקרובים תפנה ארצות הברית את טילי הניסוי שהציבה זה מכבר בטורקיה. הסובייטים נסוגו מהתכנית להצבת הטילים הבליסטיים בקובה ופינו את מה שכבר הוצב שם.

זה היה נצחון לשני הצדדים - בעוד שהרוסים זכו בניצחון טקטי, קנדי הוכיח שארה"ב נחושה לבלום את הרוסים מפגיעה או איום על העולם המערבי. באופן אישי זכה קנדי הצעיר, נשיא חדש ולא מוערך עד אז, להכרה במנהיגותו ובתבונתו המדינית שאפשרה לו לנווט משבר מורכב ומסובך בהצלחה יתרה. מעט לאחר המשבר הוא נשא נאום שהזמין את ברית המועצות לשמור ביחד על העולם וחרושצ'וב נעתר. המעצמות סיכמו על הפסקת הניסויים הגרעיניים. שהובס במשבר הטילים הזה, הודח זמן מה לאחר מכן.


הנה רצף האירועים שהביא למשבר הטילים בקובה (מתורגם):

https://youtu.be/bwWW3sbk4EU


הנה משבר הטילים של קובה - באנגלית:

https://youtu.be/uAi7RyR0qac


כך התרחש המשבר:

https://youtu.be/XbKCyQn5oTc


עד כמה קרוב היה העולם למלחמת העולם השלישית:

http://youtu.be/Ig8UdfQKXSY


סרטון היסטורי שערכו תלמידים אמריקניים על משבר הטילים של קובה:

http://youtu.be/Bzgps7u61W4


השיר "גשם כבד עומד ליפול" של בוב דילן נכתב על האיום הגרעיני שהסתמן במשבר הטילים של קובה:

https://youtu.be/8O7heJ5ILvM


וסרט תיעודי על משבר הטילים והימים שבהם עצר העולם את נשימתו:

https://youtu.be/dC4XhIjBPEQ?long=yes
מהו הספר "עושר העמים" של הכלכלן אדם סמית'?


הוא כנראה המפורסם מבין כל הכלכלנים ורבים רואים בו את האב המייסד של מדע הכלכלה המודרני. הכלכלן והפילוסוף אדם סמית' או סמית (Adam Smith) נחשב לחלוץ מדיניות השוק החופשי ולאבי כלכלת השוק הקפיטליסטית.

מי שידוע כיום גם כמייסד הכלכלה ובאופן מסוים, גם אם לא לגמרי התכוון לכך, גם כאידאולוג של הימין הפוליטי.

ספרו המפורסם "עושר העמים" (For The Wealth of Nations), שפורסם ב-1776, נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות הכלכלה. זהו ספר בן 1,000 עמודים המשלב ידע רב תחומי שהעלה מחברו, המחבר עולמות של היסטוריה, פסיכולוגיה, אתיקה ופילוסופיה פוליטית.

בספר טבע מי שניתן לראות בו את נער הפוסטר של כלכלת השוק החופשי, את עיקרון "היד הנעלמה", מעין מנגנון המכוון ומאזן את המחירים בשוק.

אגב, אדם סמית' לא הטיף לקפיטליזם, אלא ניסה להבין כיצד הוא פועל ואיך הקפיטליזם יכול להיות גם פורה וגם טוב ואפילו מוסרי.

עוד לפני כתיבת "עושר העמים", הכלכלן הנודע פרסם ספר אחר בשם "תיאוריית הרגשות המוסריים", בו הוא הרבה לעסוק בטבע האדם ובשאלות של אתיקה ומוסר.

מה שנראה כתמיכתו של הכלכלן אדם סמית' באנוכיות ב"עושר העמים" כלל לא היה כזה.


#נושאי "עושר האומות"
עושר האומות, שנכתב על ידי הכלכלן אדם סמית' שפורסם ב-1776, מחולק לחמישה ספרים. כל ספר מכסה היבט אחר של הכלכלה.

בספר הראשון, סמית מניח את הבסיס לתיאוריה הכלכלית שלו, בטענה שהעושר של אומה נמדד לא לפי עתודות הזהב או הכסף שלה, אלא לפי הפריון של כוח העבודה שלה. סמית' טוען שכאשר מותר לאנשים לרדוף אחרי האינטרס האישי שלהם, הם ייצרו באופן טבעי יותר סחורות ושירותים, מה שיוביל לגידול בעושר של האומה כולה.

בספר השני, סמית' דן ביתרונות של סחר חופשי, בטענה שמכסים ומחסומי סחר רק משמשים להגביל את צמיחת הכלכלה. על ידי מתן אפשרות לסחורות ולשירותים לזרום בחופשיות מעבר לגבולות, מדינות יכולות להתמחות בייצור סחורות שהן היעילות ביותר בייצור, מה שמוביל לשימוש יעיל יותר במשאבים ולהגברת הפרודוקטיביות.

בספר השלישי, סמית' דן בתפקידו של הממשלה בכלכלה. למרות שהוא מכיר בכך שלעיתים יש צורך בהתערבות ממשלתית כדי להבטיח מגרש משחקים שווה לעסקים, סמית' טוען שהממשלה צריכה בדרך כלל לנקוט בגישה של ידיים כלפי הכלכלה. הוא מאמין שהשוק החופשי יסדיר את עצמו באופן טבעי, כאשר התחרות תבטיח לעסקים מוטיבציה לספק סחורות ושירותים באיכות גבוהה במחיר הנמוך ביותר האפשרי.

בספר הרביעי, סמית' דן במושג חלוקת העבודה, בטענה שהתמחות וחלוקת משימות יכולות להוביל לעלייה משמעותית בפריון. על ידי פירוק משימות מורכבות למשימות פשוטות יותר וניתנות לניהול, העובדים יכולים להיות יעילים ופרודוקטיביים יותר, מה שמוביל לרמות גבוהות יותר של תפוקה כלכלית.

לבסוף, בספר החמישי, סמית' דן בתפקידה של המדינה באספקת מוצרים ציבוריים, כגון חינוך ותשתיות. למרות שהוא מאמין שהממשלה צריכה להיות מעורבת באספקת הסחורות הללו, סמית' גם טוען שהמגזר הפרטי יכול לעתים קרובות לספק אותן ביעילות וביעילות רבה יותר מאשר הממשלה.

בסך הכל, עושר האומות נותר יצירת ציון דרך בהיסטוריה של הכלכלה, עם רעיונותיה על שווקים חופשיים, חלוקת עבודה ותפקיד הממשלה ממשיך לעצב את המדיניות והתיאוריה הכלכלית כיום. בעוד שכמה מרעיונותיו של סמית אותגרו במאות השנים מאז פרסום ספרו, לא ניתן להפריז בתרומותיו למחשבה הכלכלית והשפעתו על העולם המודרני.


#עקרון היד הנעלמה
"היד הנעלמה" היא מעין כוח מופלא בכלכלה, במכוון את המחירים בה לפי היחס בין הביקוש והההיצע. כשהביקוש יורד או כשההיצע בשוק גדל - המחירים יורדים. במצב בו הביקוש למוצר או שירות כלשהו עולה, גם מחיריו יעלו.


הנה סיפורו של הוגה הדעות המדיני-כלכלי אדם סמית':

https://youtu.be/ejJRhn53X2M


על "היד הנעלמה" של אדם סמית' (מתורגם):

https://youtu.be/xNmEZ3ILDfU


איך "היד הנעלמה" מעלה ומורידה את המחירים לפי הביקושים בשוק (עברית):

https://youtu.be/sjEr72Wmpzs


ופרק פודקסט על אדם סמית' (עברית):

https://youtu.be/AJq1MYfKMY8?long=yes
מהו ניצחון פירוס ובאיזה קרב נולד המושג?



כשאומרים לפעמים "עוד ניצחון כזה ואבדנו", לא כולם יודעים שהביטוי נאמר על ידי דמות היסטורית. קראו לו פירוס והוא ניצח את צבא רומי העצום והחזק וגרם לו נזקים קשים.

אך בקרב הזה הותש לחלוטין גם צבאו שלו. הוא ידע שהצלחתו ונצחונו בו הם סוג של כישלון צופה פני עתיד, כלומר ניצחון שכרוך בכישלון, גם אם לא כולם מזהים זאת.

מאז ממשיך המושג "ניצחון פירוס" לציין ניצחון שעלה במחיר כה רב עד שהמנצח הוא המפסיד הגדול. או כפי שענה פירוס עצמו לאחד מידידיו שמיהר לברך אותו על ניצחונו, שעוד ניצחון כזה יחסל אותו לחלוטין.

היסטורית, ניצחון פירוס (Pyrrhic victory) התרחש בשנת 279 לפני הספירה, כשפירוס מלך אפירוס נלחם ברומאים. אפירוס הייתה ממלכה הלניסטית קטנה עם צבא נועז וחזק.

פירוס עצמו היה מצביא גדול, שצבר כוח וכבוד במלחמות שונות שבהן הנהיג את צבאו. הוא התגייס להשתתף במלחמות כנגד רומא וקרתגו החזקות, לצד החלשים והתפרסם בנצחונותיו וביכולתו הצבאית המרשימה.

חניבעל אמר על פירוס שאחרי אלכסנדר הגדול, הוא המפקד הטוב ביותר עלי אדמות.

לקרב המפורסם באסקולום הוא הגיע לבקשת הטרנטינים החלשים. שוב הוא נלחם ברומאים. פירוס ניצח אותם בעבר ועתה ינצח אותם שוב, אבל הניצחון הזה יעלה לו כאמור במחיר כבד של הרוגים ופצועים ואובדן של רבים ממפקדיו.

לאחר הניצחון הזה על רומי, פירוס יאמר את המשפט הידוע "עוד ניצחון כזה ואבדנו". מאז, יציינו דורות של מנצחים-מפסידים, גם בתחומים שרחוקים משדה הקרב הצבאי, כמי שניצחו ניצחון הפסד, כלומר "ניצחון פירוס".


הנה סרטון קצר על פירוס ונצחונותיו העצובים:

http://youtu.be/012IopWxXlw
מהן קואליציה ואופוזיציה?



קואליציה ואופוזיציה הם שני קצוות נוגדים של התארגנויות אנושיות. כשמפלגות פוליטיות, מדינות או ארגונים מתקשרים ביניהם כדי להגשים מטרה משותפת - זוהי קואליציה. אנו מכירים את הקואליציה בכנסת, כשמפלגות פוליטיות מתחברות ותומכות במדיניותם של ראש הממשלה ושל מפלגת השלטון. בתמורה לתמיכתם ולהצטרפותם לקואליציה, הן מקבלות מקומות בממשלה ובשלטון.

רגע לאחר שמסתיימות הבחירות ונספרים הקולות של הבוחרים, מכריזה ועדת הבחירות כמה חברי כנסת מקבלת כל מפלגה. כשמתברר מי תהיה המפלגה הגדולה בכנסת, חוברות חלק מהמפלגות אליה ומגיעות להסכמה עם מדיניותה ומקבלות הסכמה לדרישותיהן.

כך הן מצטרפות לקואליציה עימה ונעשות חלק מהשלטון, בעוד המפלגות שאינן בקואליציה מרכיבות את האופוזיציה.

אופוזיציה היא התקשרות הפוכה, שמתארגנת כדי להתנגד לקו השולט של הקואליציה.

האופוזיציה אכן מכילה את המפלגות שמתנגדות למדיניות הממשלה ובחברה דמוקרטית הן מנסות להפילה בהצעות חוק בכנסת. במלחמות אזרחים או כנגד קואליציה של אומות, מתנגדת האופוזיציה לעיתים במלחמה כנגד הקואליציה.


מהן קואליציה ואופוזיציה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/BeT9partbZc?t=5s


שימו לב כמה קשה להרכיב קואליציה בישראל (עברית):

https://youtu.be/auDKaKEPjFw


קואליציה מורכבת בדרך כלל מאחד המחנות הפוליטיים (עברית):

https://youtu.be/nyrfyPa2uxI


וסרטון משעשע במקצת שמסביר מהי קואליציה (עברית):

http://youtu.be/Fd2E0cDnJbo
למה יש מלחמות בעולם?



ההוגה ברטראנד ראסל אמר פעם בתבונה ש"מלחמה איננה קובעת מי צודק, אלא מי נשאר!" - באנגלית, אגב, זה נשמע הרבה יותר שנון כי זה גם דו-משמעי: ".War is not about who is right, but who is left").

אז מהי מלחמה בעצם?

מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - מלחמה מתרחשת בעולם, בין קבוצות שונות, שמתנגדול זו לזו.

מדינות, עמים או שבטים - המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר. יש מלחמות על גבולות שבמחלוקת וכך הלאה.

לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים.

הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה -אותה פשרה שהיו יכולים לקבל, מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה להמוני בני אדם.

ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".


הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):

https://youtu.be/9x7FGbW3IVc


למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):

https://youtu.be/vYmR7d94ho0


עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:

http://youtu.be/7sZHSwCmniI


בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:

https://youtu.be/SdpGAdB_zpc


ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:

https://youtu.be/YkgkThdzX-8
איך נולדו המיסים בהיסטוריה?



מיסים (Taxes) הם עניין עתיק מאוד. כבר אלפי שנים שממלכות גובות מיסים מהנתינים של בית המלוכה.

מַס הוא תשלום שהמדינה גובה מאזרחיה ומתושבים המתגוררים בה ןאינם אזרחים. מטרת הגבייה הזו היא לגבות כסף שיאפשר את מימון הפעולות השונות של גופי הציבור הממשלתיים.

הטלת מס במדינת חוק נקבעת על פי חוק. על גבייתו אחראית בדרך כלל רשות המיסים, שהיא רשות ממשלתית, עירונית, או במדינות שונות גם אזורית, שהוסמכה לכך בחקיקה.

בימי קדם נהגו השלטונות להטיל מיסים על העשירים בלבד. אך כשגילו המלכים והשלטונות את טעמו של הכסף הגדול גדל גם התיאבון שלהם והם החלו להטיל מיסים גם על מעמד הביניים.

בניגוד למיסים, כמו מס ההכנסה המודרני ומיסים במדינות דמוקרטיות ככלל, המיסים בעבר היו דורסניים וקפריזיים. המלך יכול היה להחליט כרצונו על כל מס בו חשק והוא פשוט הטיל מס חדש.

מלכים נהגו לממן כך את המלחמות המטורפות והיקרות, אותן יזמו כנגד אומות וממלכות אחרות, בלי קשר לרצון העם או לאינטרס שלו. כיום נוהגים כך רק בדיקטטורות, בהן הרשויות המאזנות כמו בתי המשפט או הפרלמנט נשלטות בידי רודנים ולא יכולות להגיב כבדמוקרטיה.

בעבר נהגו האימפריות השונות לכבוש שטחים וארצות ולגבות מהנכבשים מיסים. לא פעם המיסים הללו היו כבדים מאוד ולא חסרו מקרים בהם המס היה ממש אכזרי ואף הרסני עבור הנכבשים.

אגב, על האזרחים עצמם הטילו בעבר הרחוק רק מיסים זמניים, לרוב בזמן מלחמה. השינוי הגיע ככל הידוע בשנת 1874, כשאנגליה הפכה את מס ההכנסה לקבוע ותמידי. ב-1913 הצטרפה גם ארצות הברית לשיטה זו וכיום מטילות מרבית המדינות בעולם מיסים קבועים על אזרחיהן.


הנה תולדות המיסים:

https://youtu.be/_ek9q8v5H1A


קיצור תולדות המיסים:

עם חומר בתיאור

https://youtu.be/lWn16yoL194


כך נלחמים במעלימי מס (עברית):

https://youtu.be/vK1QY59A0q8


וסרטון תיעודי על המיסים וההכנסות:

https://youtu.be/r5orLeWcBqc?long=yes
מהי דיקטטורה?



דיקטטורה היא שלטון יחיד. הדיקטטור הוא שליט עריץ ששולט לבדו בכל רשויות השלטון. הדיקטטור, בעברית: רודן, שולט בדיקטטורה ב-3 רשויות השלטון (הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת).

השליטה הזו בעם שלם מלווה לרוב בדיכוי של העם ובפגיעה בחופש הדיבור. הרודן אוסר על כל ביטוי של התנגדות או מחשבה שונה משלו. השליטה נשמרת באמצעות טרור, הפחדה, הלשנות, מעקבים ומשטרה חזקה ונוקשה במיוחד. על זכויות האדם איש אינו מדבר בדיקטטורות שכאלה.

הדיקטטורה, שהיוונים הקדמונים כינו טירניה, מעודדת פעמים רבות גם פולחן אישיות. פולחן האישיות הופך את ה"טירן", מנהיג השלטון הרודני, לדמות גדולה מהחיים.

בפולחן האישיות מטפח השלטון סממנים של הערצה עיוורת למנהיג ומתוארים מעשיו הדגולים, תכונותיו העליונות והניהול המופלא של המדינה, לרוב ללא קשר למציאות. הכלי היעיל לניהול של פולחן אישיות כזה הוא תעמולה בלתי פוסקת, שאין בה כללי אמת בפרסום או הצגת העובדות הנכונות, אלא במרבית המקרים להיפך.

בין הדיקטטורים הידועים בהיסטוריה ידועים סטאלין הרוסי, היטלר הנאצי, מאו טסה טונג הסיני, מוסוליני האיטלקי, קסטרו בקובה ופרנקו בספרד. בימינו שולט בצפון קוריאה הדיקטטור העריץ והאכזרי קים ג'ונג איל.


הנה הפשיסט הדיקטטור הראשון - מוסוליני האיטלקי (עברית):

https://youtu.be/ow4srgzbIow


כמה מהדיקטטורים האיומים בהיסטוריה:

https://youtu.be/kZmduW_Ye_8


תקציר של אחד הספרים החשובים על הדיקטטורה של העתיד - הספר 1984:

http://youtu.be/h9JIKngJnCU


עריכה של נאום "הדיקטטור הגדול" של צ'ארלי צ'פלין, מהסרטים המבריקים בתולדות הקולנוע:

http://youtu.be/CsgaFKwUA6g


הדיקטטור המגוחך מהסרט "הדיקטטור" (מתורגם):

https://youtu.be/9i6cXx-qziY


גם מסביבנו היו לא מעט דיקטטורים - תכנית טלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/4fN2SiLNJD4?long=yes


ותכנית חינוכית על הדיקטטורות (מתורגם):

https://youtu.be/TDQQz5RU7tU?long=yes
מהו אוֹסְטְרָקוֹן וכיצד השתמשו בו לפוליטיקה בימי קדם?



אולי שמעתם פעם את ראש הממשלה נתניהו מזכיר בנאום את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). אבל מה זה בדיוק?

האוסטרקון הוא מונח ביוונית המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.

את האוסטרקונים יצרו היוונים על ידי שימוש בשברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו היו בעצם סוג של פתקים קדומים.

פתקים? מחרס?

כן. שברי החרס הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את השברים הללו ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.

אבל מי כתבו אוסטרקונים? - בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.

בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור, מסייעים ללמוד על העולם הקדום. הם מקור מידע מצוין על מנהגים, רעיונות ושימושים לאותם פתקים עתיקים.

היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים ואפילו הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.

למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.


#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.

בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.

אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.


#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.

איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.

אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.

אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.


הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:

https://youtu.be/I9FABWRIpAI


האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):

https://youtu.be/-UGKhbzKWPA


אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:

https://youtu.be/W40nqSzA_-w


עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:

https://youtu.be/k-affa0Q3vI


מהי רפובליקת בננות?



רפובליקת בננות (Banana republic) הוא כינוי מזלזל שניתן בדרך כלל למדינות במרכז אמריקה ובאיים הקאריביים. ברבות ממדינות אלה שלטו משטרים כושלים ומושחתים, בראשות דיקטטורים שנתנו את מיטב משאבי מדינותיהם לידי תאגידים קפיטליסטיים מצפון אמריקה.

המשטרים הללו אופיינו בדרך כלל בהיעדר דמוקרטיה, בחוסר יציבות והבדלי מעמדות קיצוניים, לצד שחיתות, שימוש בצבא לדיכוי העם והתערבות חזקה של מדינות זרות.

את הביטוי הוליד הסופר האמריקני או. הנרי, כששתיאר בספרו "כרובים ומלכים" רפובליקה בדיונית ששמה "אנצ'וריה". את הספר הוא כתב בזמן שחי בהונדורס, בהשפעת אירועים מסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20.

האירועים הללו יכולים להמחיש היטב מהי רפובליקת בננות. כי באותה תקופה שלט בהונדורס תאגיד מסחרי אמריקני בשם "חברת הפירות המאוחדת". מנהלי התאגיד ניצלו את השחיתות בהנהגת המדינה ואת יכולותיהם הכספיות, כדי לשלוט במדינה ולעשות בה כרצונם.

לאחר שרכש מעשירי הונדורס את הזכויות לעיבוד הקרקעות הפוריות בהונדורס והקים מערכת ליצוא בננות, הקפיד התאגיד לדכא בכוח ובאלימות את ניסיונות העובדים והאיכרים להתארגן נגדו ובהדרגה אף השתלט על כלכלת הונדורס.

עם השנים השתלט התאגיד גם על הפוליטיקה המקומית. כשגילו מנהליו שמנהיג המדינה לא מוכן לשתף עימם עוד פעולה, הם מימנו כוח צבאי שעשה הפיכה בשלטון. הם מינו מנהיג בובה, ששיתף עימם פעולה ומילא מעתה את כל דרישות התאגידים.

בין השאר ביצע המנהיג הממונה אז דיכוי בכוח של מרד אלים שארגנו פועלי הבננות כנגד הממשל המושחת.

מדינות רבות במרכז אירופה עברו מאז תהפוכות רבות. בחלקן התפתחה עצמאות כלכלית, בעוד שאחרות עברו או עוברות תהליך של דמוקרטיזציה. מדינות נוספות, כמו קובה, חוו מהפכה קומוניסטית שותתת דם. גם ניקרגואה עברה מהפכה סוציאליסטית ובהמשך חזרה לתהליך הפוך.


הנה תולדות רפובליקות הבננה:

https://youtu.be/QgydTdThoeA


השליט המושחת ברפובליקות הבננות מהסרט "בננות" של וודי אלן:

https://youtu.be/ubFgTk7m9f4


הבננות במרכז אמריקה וחיסול יערות הגשם בשבילן:

https://youtu.be/esvycD1O3cM


האם ישראל היא רפובליקת בננות - התקווה כמובן שלא (עברית):

https://youtu.be/OqaxS774aOw


וסאטירה על שליטים כמו זה של רפובליקת הבננות קובה בסרט "בננות":

https://youtu.be/sJn2siU6KB4
מהו תפקיד הכנסת בישראל?



הכנסת היא הפרלמנט של מדינת ישראל, בית הנבחרים של המדינה היהודית. זוהי רשות לאומית שיש לה כמה תפקידים:

- לחוקק חוקים.

- לבקר את עבודת הממשלה.

- לקבל החלטות ולאשר פעולות שונות במדינה (חלוקת התקציב במדינה, קביעת גובה המסים ועוד).


בכנסת 120 חברי כנסת, שנבחרים אחת לארבע שנים. חברי הכנסת נבחרים מהמפלגות שקיבלו בבחירות את קולות הבוחרים. כל מפלגה מכניסה לכנסת חברי כנסת על פי מספר הקולות שקיבלה בבחירות. במקרה שהממשלה נופלת, בהצבעת אי-אמון בכנסת (כלומר אינה מקבלת יותר את תמיכה רוב חברי הכנסת) או אם אינה מצליחה להעביר בהצבעה את תקציב המדינה השנתי, הכנסת מתפזרת והבחירות מתקיימות לפני כן.


הנה בניית משכן הכנסת שנראה לרבים כמו מקדש יווני:

https://youtu.be/FVYb0qRPLgc


המחנות הפוליטיים שנוצרים בה (עברית):

https://youtu.be/nyrfyPa2uxI


סיפור הכנסת השנייה:

https://youtu.be/YdovsGMryLI


וחברי הכנסת בעבודה...

https://youtu.be/U6V0aoW6KZI
מהן זכויות האדם?



זכויות האדם (Human rights) הוא רעיון הקובע שיש זכויות שכל אדם, מעצם היותו אדם, זכאי להן.

הרעיון הזה הוא ממאפייני המשטר הדמוקרטי ואחד המרכיבים המשמעותיים בחברה חופשית ומודרנית. מרכיבים בזכויות הללו הם חופש הביטוי, חופש ההפגנה, העיתונות וכדומה.

כל משטר במדינה דמוקרטית אמיתית שומר על זכויות האדם, זכויות האזרח וזכויות הפרט. למעשה, השמירה על המאפיינים הללו היא מהסימנים של המשטר הדמוקרטי האמיתי.

שני ענפים בולטים בזכויות האדם: ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות וענף הזכויות הכלכליות-חברתיות. הראשון כולל בין השאר את הזכות לחיים, לחופש מצפון, לחופש ביטוי, לפרטיות ולקניין והשני - זכויות כמו זכות לתנאי עבודה הוגנים, הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לרמת חיים מינימלית, לבריאות, למנוחה, לחופשה, לחינוך והזכות לתרבות.

גם אם כולנו יודעים שיש ממשלות רודניות, שאינן מתחשבות בזכויות כאלה, כולנו צריכים לדעת שכל שלטון צריך גם להימנע מלהגביל את אזרחיו בשימוש בזכויות הללו ואף להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מהן.


#תולדות זכויות האדם
רעיון "זכויות האדם" נולד בהגות הליברלית וההומניסטית. את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.

את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, כשהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".

בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".

3 שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".

ב-1948 אימצה עצרת האו"ם את המושג והעיקרון ההומניסטי, שלכל אדם באשר הוא אדם יש זכויות מסוימות, שכל בן תרבות יסכים עליהן.


הנה כמה מזכויות האדם החשובות (עברית):

http://youtu.be/-ce_WiIxeh0


המגבלות והקושי לאכוף על ממשלות המפרות אותו הם חלק מנושא זכויות האדם (מתורגם):

https://youtu.be/nDgIVseTkuE


ההתחלה - שוויון וחופש (מתורגם):

http://youtu.be/nlQ1QlacQ1M


ונראה ששורשי הזכויות הטבעיות וזכויות האדם הן קדומות משחשבנו (עברית):

https://youtu.be/qJYQccHNNvY?long=yes
למה נוצרה המלוכה ומי הפכו למלכים?



כבר בתקופות קדומות חיו בני האדם בשבטים. מי שהיה צייד אמיץ וטוב בהגנה על השבט, נבחר בדרך כלל להנהיג אותו. כראש השבט הוא הכתיב לאחרים את סדר היום, את זמני הציד, נגד מי יילחם השבט וכיצד יתנהלו הטקסים שלו.

ככל שהתרבות התפתחה והשבטים החלו לעבד את האדמה ולמכור ולסחור במוצרים, נוצרו בעלי ממון. אנשים עשירים אלו החלו לשלוט ולהנהיג. הם החלו לעמוד בראש העמים החדשים שנוצרו. עם השנים הם יחלו לעמוד בראש העמים הללו והנהיגו את העם, מהרגע שמונו לשליטים ולמשך כל ימי חייהם.

בהדרגה החלו השליטים הללו להעניק לעצמם תארים שהבטיחו שהם ייראו בעיני עמם כאנשים מיוחדים, שאין להחליפם. תארים כמו מלך, נסיך, קיסר, צאר וכדומה יבטיחו שהמנהיג יהיה מורם מהעם הפשוט.

המלוכה נולדה באימפריות הראשונות של מסופוטמיה, ערש התרבות האנושית. מלכים כמו סרגון וחמורבי הפכו את ארצותיהם לאימפריות הראשונות בהיסטוריה.

כשהחלו מלכים להוריש את המנהיגות לבניהם, נוצרו שושלות המלוכה. בעמים רבים החלה משפחת המלוכה לקבל מעמד של מי שאלוהים מינה אותה לשלטון. המלך הפך את עצמו לנציגו של האל עלי-אדמות ומי שלא קיבל זאת נענש.

הם הגדירו את ארצם כממלכה, נסיכות, אמירות, קיסרות וכדומה. רבים מהם היו מלכים אהובים ונערצים, אך היו גם מלכים רצחניים ובזבזנים, ששאבו את כל הכסף של הממלכה לצרכיהם הפרטיים, לבניית ארמונות ולארגון של מסיבות ותענוגות מנקרי עיניים.

חלקם נענשו על כך בהפיכות אכזריות והיו אף מלכים שהוצאו להורג בהפיכות שכאלה.

גם לעם היהודי היו מלכים. הבולטים שבהם היו שאול המלך, שהיה ראשון המלכים, יורשו דוד המלך שהפך מנער אמיץ ופשוט שניצח את גוליית הפלישתי למלך עוצמתי ובנו, שלמה המלך, שכונה "החכם באדם".


הנה המלכים הראשונים של מסופוטמיה:

http://youtu.be/nor-5z5ZkPk


האימפריות הראשונות בהיסטוריה הונהגו על ידם:

https://youtu.be/4sPVe5mjphA


ואלו המלכים הגדולים בהיסטוריה:

http://youtu.be/pYfgTLeh54Y
איך שינה קרל מרקס ביחד עם אנגלס את העולם?
מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?
מהי השביתה ולמה אנשים שובתים?
מהו הסוציאליזם השוויוני שהגה קרל מרקס ב"מרקסיזם"?
מתי התרחש "קץ ההיסטוריה" לפי פוּקוּיאמַה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.