מהי באר הגיהנום של מזרח תימן?
"באר הגיהנום" (Well of hell), או בשמו המקומי באר ברהוט (Well of Barhout), הוא בולען ענק שנפער במדבר לפני מיליוני שנים, במחוז אל-מהרה (Al-Mahara) שבמזרח תימן.
הבולען-מערה הזה היה במשך דורות מקור לאגדות אורבניות בסביבה. המקומיים האמינו מאות שנים שהבאר היא בית כלא לשדים פרועים ורעים ושאפילו לדבר עליה עלול להביא מזל רע. אחת האגדות מספרת שמלך קדום כפה על שדים לחצוב אותה כדי להסתיר בה את אוצרותיו.
בשל דמיונו להר געש רדום שיכול להחריב את כדור הארץ ברגע, כונה הבולען בפי המקומיים "באר הגיהנום" והיו אף שטענו שהוא "השער לגיהנום". רבים לא העזו להתקרב למקום ומחשש לעין הרע - אפילו להזכירו או לדבר עליו.
הריח הרע שעלה ממנו ורמות החמצן המופחתות בתוכו הוסיפו למסתורין שמסביבו.
הפתח בחלקו העליון של הבולען הוא ברוחב של 30 מטרים, אך בתחתיתו הוא מתרחב בהדרגה לרוחב של 120 מטרים, ועומק של 112 מטרים.
גאולוגית, הבולען חוצה שתי שכבות סלע. השכבה העליונה, בעובי של כ-61 מטרים, היא נקבובית ומחלחלת מים. מים אלה מגיעים לשכבה התחתונה, הפחות חדירה, ומשם זורמים פנימה ויוצרים 4 מפלים בגובה 46 מטרים כל אחד.
הגיאולוגים מעריכים שבאר הגיהנום עשויה להיות בת כמה מיליוני שנים, אך המקור המדויק של הבולען הזה עדיין שנוי במחלוקת. יש הסבורים שהוא נוצר כאשר גג של מערה תת-קרקעית קרס. אחרים מקשרים אותו לפעילות וולקנית עתיקה באזור.
ככל הידוע, חוקרי המערות הללו היו הראשונים שהגיעו לקרקעית הבולען. בתוכו הם גילו דוגמאות צבעוניות ופנינות מערה (cave pearls) כדוריות ממשקעי סידן שנוצרו לאורך אלפי שנים, לצד נחשים, ציפורים מתות, פגרים של חיות ובעלי חיים אחרים.
אחד החוקרים, מוחמד אל-קינדי (Mohammad Al-Kindi), הוא גיאולוג מאוניברסיטת הטכנולוגיה הגרמנית של עומאן. בשובו מחקר המערה, הוא סיפר בחיוך: "שתינו בקבוק מים שלם מהמים שבתחתית הבולען ולא קרה לנו כלום."
"באר הגיהנום" (Well of hell), או בשמו המקומי באר ברהוט (Well of Barhout), הוא בולען ענק שנפער במדבר לפני מיליוני שנים, במחוז אל-מהרה (Al-Mahara) שבמזרח תימן.
הבולען-מערה הזה היה במשך דורות מקור לאגדות אורבניות בסביבה. המקומיים האמינו מאות שנים שהבאר היא בית כלא לשדים פרועים ורעים ושאפילו לדבר עליה עלול להביא מזל רע. אחת האגדות מספרת שמלך קדום כפה על שדים לחצוב אותה כדי להסתיר בה את אוצרותיו.
בשל דמיונו להר געש רדום שיכול להחריב את כדור הארץ ברגע, כונה הבולען בפי המקומיים "באר הגיהנום" והיו אף שטענו שהוא "השער לגיהנום". רבים לא העזו להתקרב למקום ומחשש לעין הרע - אפילו להזכירו או לדבר עליו.
הריח הרע שעלה ממנו ורמות החמצן המופחתות בתוכו הוסיפו למסתורין שמסביבו.
צורה לו
פתחו העגול של הבולען הוא ברוחב של 30 מטרים והוא נראה כמו עין שחורה הנפקחת מתוך האדמה המדברית. האתר קרוב הרבה יותר לגבול עם עומאן מאשר לבירה צנעא הנמצאת כ-1,300 קילומטרים ממנו.
הפתח בחלקו העליון של הבולען הוא ברוחב של 30 מטרים, אך בתחתיתו הוא מתרחב בהדרגה לרוחב של 120 מטרים, ועומק של 112 מטרים.
גאולוגית, הבולען חוצה שתי שכבות סלע. השכבה העליונה, בעובי של כ-61 מטרים, היא נקבובית ומחלחלת מים. מים אלה מגיעים לשכבה התחתונה, הפחות חדירה, ומשם זורמים פנימה ויוצרים 4 מפלים בגובה 46 מטרים כל אחד.
הגיאולוגים מעריכים שבאר הגיהנום עשויה להיות בת כמה מיליוני שנים, אך המקור המדויק של הבולען הזה עדיין שנוי במחלוקת. יש הסבורים שהוא נוצר כאשר גג של מערה תת-קרקעית קרס. אחרים מקשרים אותו לפעילות וולקנית עתיקה באזור.
החוקרים הראשונים בו
בספטמבר 2021 ירדה לתחתיתו לראשונה קבוצה של 10 חוקרי מערות עומאנים מצוות חקר המערות העומאני OCET (Oman Cave Exploration Team). החוקרים השתמשו במערכת גלגלות כדי לרדת פנימה.
ככל הידוע, חוקרי המערות הללו היו הראשונים שהגיעו לקרקעית הבולען. בתוכו הם גילו דוגמאות צבעוניות ופנינות מערה (cave pearls) כדוריות ממשקעי סידן שנוצרו לאורך אלפי שנים, לצד נחשים, ציפורים מתות, פגרים של חיות ובעלי חיים אחרים.
אחד החוקרים, מוחמד אל-קינדי (Mohammad Al-Kindi), הוא גיאולוג מאוניברסיטת הטכנולוגיה הגרמנית של עומאן. בשובו מחקר המערה, הוא סיפר בחיוך: "שתינו בקבוק מים שלם מהמים שבתחתית הבולען ולא קרה לנו כלום."
