האש היא תהליך כימי ופיזיקלי שבו גזים שנפלטים מחומר דליק עוברים ביחד עם האוויר שמסביב חמצון מהיר ומשחררים חום ואור. החום הגבוה והאור החזק הללו הם להבות האש שאנו מכירים וחוששים מהם. לאור יכולים להיות צבעים שונים בהתאם לסוג הגז שנפלט באש. הלהבה היא אם כך תגובה כימית של תערובת של גזים ומוצקים הפולטים קרינת אור ואנרגיית חום, שיכולה להגיע לאלפי מעלות.

אש ניצתת כשהחומר הדליק נחשף למקור אנרגיה כמו גפרור, מצית או ברק. מהניצוץ הראשון הזה האש נמשכת ומשחררת אנרגיית חום ואור נוספים.

ואגב, אש בעברית יכולה להתקיים גם כזכר וגם בצורת נקבה.


מהי בדיוק האש? (מתורגם)

https://youtu.be/YV8TT9LRBrY


על האש והלהבות שבה (מתורגם):

https://youtu.be/1pfqIcSydgE


הסבר נוסף על האש וגורמיה:

https://youtu.be/fFWSlAP2NVk


כך המולקולות מתנהגות כשנר בוער:

https://youtu.be/V3sV8t_HUdc


חנוכייה בצבעים שונים - המחשה של צבעי להבות שונים, בשינויים של חומרי הבערה הכימיים:

https://youtu.be/YUTUY6eTpfI


בדימוי של האש משתמשים לא פעם כדי להזהיר ולהמחיש סכנות (עברית):

https://youtu.be/yBzdxBufikE


אבל היא גם אחראית להרבה דברים יפים שהאדם עושה, כמו הפרחת הפנסים לשמיים:

https://youtu.be/leTdaF3bsB4

חומר דליק, חמצן וחום - זה מה שצריך כדי שאש תדלוק. הניסוי הבא מדגים איך ניתן להחזיק אש בוערת בתוך המים, בלי שהיא תכבה. השיטה: לא לאפשר למים לקרר אותה..


הנה סרטון הניסוי (עברית):

http://youtu.be/o-bLxVZgIpk

מה מצב הצבירה של האש?
מהי האש?


הלהבה של האש היא האופן שבו אנו חווים בעינינו את הגזים שנפלטים בעת שנוצרת אנרגיה, בתהליך השריפה של חומר וכשהטמפרטורה נעשית גבוהה.

בשל הטמפרטורה (החום) הגבוהה שנוצרת פולטים הגזים הלוהטים אור. זוהי הלהבה.

#מה הסיבה לצבעי האש?
הסיבה שהאש מאירה מסביבה בצבעים שונים, תלוייה בחומרים שנשרפים, בטמפרטורה שהאש מגיעה אליה ובגזים שנוצרים בשריפת החומרים. כך שבעצם, לכל גז יש צבע להבה אחר.


הנה הסבר על האש (מתורגם):

https://youtu.be/YV8TT9LRBrY


הלהבות שבה:

https://youtu.be/1pfqIcSydgE


וכך המולקולות מתנהגות כשנר בוער:

https://youtu.be/V3sV8t_HUdc

כולנו ודאי יודעים של"ג בעומר הוא חג שמזכיר את מרד בר כוכבא. המורדים הרי הדליקו משואות אש, מדורות גדולות, על ראשי ההרים. באמצעותן הם העבירו ממקום למקום את ההודעה על המרד שפרץ. ואכן, השימוש באש לצורך תקשורת נעשה באמצעות משואות איתות. המדורות הגדולות נראו למרחוק ובאמצעותן נהגו להעביר ידיעות חשובות ולאותת על סכנה.

השימוש במשואות היה נפוץ גם לסימון של אנשים שרצו לזהות את מקומם לאחרים, כדי לסמן על מקומות מסוכנים לספינות בים, טרם המצאת המגדלור.

מסרים נפוצים בתקשורת המשואות היו גם של ניצחון בקרב או בקשת עזרה. בלילה שימשה הלהבה הגדולה לתקשורת כזו וביום הקפידו על כמות העשן וצבעו. היו נהוגים צבעים שונים לסוגי המסרים המקובלים.

תקשורת המשואות היתה סדרתית, כך שבכל הר היתה נקודת תצפית שבה ראו הצופים משואה שנדלקת על ראש הר בסדרה, והיו מדליקים את המשואה שלהם כדי להעביר את המסר הלאה, לנקודה הבאה. במקרים של סדרת משואות מאורגנת ניתן היה להעביר בחלקי שעה מסרים שונים למרחקים של אלפי קילומטרים.


הנה סרטון על מרד בר כוכבא שעשה שימוש בתקשורת באמצעות מדורות (עברית):

http://youtu.be/nWdKmFO4S4M?t=18s

למה משתנים הצבעים של האש?
מה צובע את האש?


כשאנו מדליקים אש או מבעירים מדורה, גורמת האש לחומרים שונים להשתחרר אל תוך האש. החומרים השונים שנשרפים באש יוצרים צבעים שונים בלהבה. צבעי האש נקבעים לפי החומרים הכימיים שבחומרי הבערה, כשלכל חומר כימי יש צבע שונה בלהבה שהוא יוצר.

הצבעים של חומרי היסוד הם מגוונים. דוגמאות? - בעירה חלשה פולטת גרגרי פחמן שצובעים את הלהבה בצבע צהוב. פחמן דו-חמצני ומים מעניקים ללהבה גוון כחלחל. לאשלגן למשל, יש גוון סגול, בעוד ששריפת הנחושת יוצרת גוון ירוק והמגנזיום צובע את הלהבה בצבע לבן בהיר.

כשמדובר באש במדורה, למשל, שבה החומר הוא אחד, מה שמקנה לאש צבעים שונים היא הטמפרטורה שלה. כשהאש קצת חמה היא צהובה או כתומה. ככל שהיא מתחממת היא משתנה בצבעה וכשהיא מתחממת מאוד, הצבע הופך להיות לבן או כחול.


חשוב לילדים!
=========
אין להבעיר אש או להתעסק בחומרים כימיים ללא נוכחות ההורים!


הנה האש והסבר מדעי שלה ושל צבעיה (מתורגם):

https://youtu.be/tMDKeBaLWDw


עוד באותו עניין (מתורגם):

https://youtu.be/YV8TT9LRBrY


וחנוכייה עם צבעי להבות שונים, בשינוי של חומרי הבערה הכימיים (עברית):

https://youtu.be/YUTUY6eTpfI

כיצד נהג האדם הקדמון להצית אש?


הדלקת האש הקדומה לא נוצרה ביום אחד. בראשית סביר שגילה האדם הקדמון את האש הדולקת, לאחר שזו ניצתה ממכת ברק, מקרני השמש בחום הקיץ או מהתפרצות של הר געש.

האם האסימון שלהם נפל כשטעמו הקדמונים את בשרם של בעלי חיים החרוכים שנשארו בשטח אחרי השריפה? - זה לא היה רק טעים אלא גם בריא יותר.

לאחר שגילו שהיא גם מחממת בלילות הקרים ומרתיעה טורפים, הם החלו שומרים את האש. אש כל כך שימושית, הם הבינו, כדאי שלא תכבה. השמירה על הגחלת היא משימה חשובה, שתהפוך מאז לביטוי סמלי להמשכיות בחיים.

אבל האדם הקדמון לא הסתפק בלשמור על האש. במשך הזמן הוא למד להצית אש בעצמו, בעזרת שיטות קדומות שגילה.

יש טענה שהשיטה הראשונה שבהן התגלתה כבר לפני כ-180.000 שנה. היא הייתה שימושית רק במקומות יבשים וחמים. שם גילו הקדמונים, ככל הנראה, שהבערת האש אפשרית באמצעות חיכוך של מקל עץ יבש וקשה בתוך חריץ או נקב שעשו בפיסת עץ שטוחה. החימום שיצר החיכוך של העץ בעץ הביא להצתה של העץ.

במקומות קרים יותר ובתקופות מאוחרות יותר למדו להצית אש בשיטה אחרת, של חיכוך שתי אבני צור אחת בשנייה. סביר שהאדם הקדמון גילה את השיטה כשהכין כלי צור פשוטים ושם לב שמדי פעם נוצר בחיכוך בין אבני הצור ניצוץ. כשהבין שהניצוץ יכול להצית אש, נולדה שיטת ההצתה שתהיה הבסיס למצית שמשמש את האדם עד ימינו.

בהמשך ההיסטוריה גילו היוונים והסינים הקדמונים שניתן להשתמש בעדשת זכוכית כדי לכנס את קרני השמש לנקודה אחת, לחמם אותה מאד וכך להצית בה אש. השיטה הזו הביאה לאחד הגילויים החשובים והראשונים של האופטיקה, שתהפוך בהמשך ההיסטוריה למדע של ממש.

השליטה באש תביא את האדם הקדמון לשליטה הרבה יותר טוב בניהול חייו. האנרגיה שתיווצר מחום האש תהיה הכוח שיניע את המכונות הראשונות בעולם ומשם ימצאו עוד ועוד אמצעים ליצירתה. בתגית "ביות האש" תוכלו להכיר את הקידמה שאפשרה האש הזו לכל המין האנושי.


בהתחלה האדם הקדמון השתמש באש אקראית שפרצה ביערות (מתורגם):

https://youtu.be/cNVZEVq3KzY


יתרונות השליטה באש והשמירה עליה דולקת היו עצומים:

https://youtu.be/Ygpzm0S_rPQ


ואז פיתח האדם הקדמון שיטות פרהיסטוריות להדליק אש באמצעות חיכוך והצתה:

https://youtu.be/ZEl-Y1NvBVI


ולמד להצית אש בעצמו:

https://youtu.be/HFepU9X5HpE?t=6s

האש אינה המצאה כיוון שהייתה קיימת תמיד. מי שגילו את האפשרות להשתמש בה לצורכי האדם היו כנראה אנשי המערות הקדמונים של ההומו ארקטוס, "האדם הזקוף".

בתחילה הם הסתפקו באש שפרצה באופן טבעי והם הצליחו לשמור עליה דולקת. האש סייעה להם להאיר, לחמם, לצוד ולאכול מזון בריא יותר, מה שיאפשר לגוף האדם הזקוף להתפתח לכיוון של "האדם החושב".

החוקרים מעריכים שהשימוש של האדם הקדמון באש החל באזורים של דרום אפריקה וקניה של היום, לפני כ-1.4 שנים (מיליון וארבע מאות אלף שנה).

לפני 9,000 שנה, בסביבות שנת 7,000 לפני הספירה, למד האדם להצית אש בעצמו. כמובן שלא ברור בדיוק מי היה הראשון וכיצד הוא גילה את היכולת להדליק אש, אבל ההערכות הן שזה היה בשפשוף של שני ענפים או אבנים, כשניצוץ מקרי של אש פגע בזרדים יבשים והדליק להבה.

כך הבינו הקדמונים שכך יוכלו להצית אש שוב ושוב ולא יצטרכו רק לשמור על האש שנוצרה מהטבע ושעליה כל כך הקפידו לשמור, לבל תכבה.

בהדרגה תהפוך האש גם לכלי מלחמה, כשהיוונים והרומים השתמשו בה ללוחמה באוייב. מאוחר יותר היא תשמש לעיבוד מתכות ותאפשר את ההתפתחות המהירה של המין האנושי, אל עבר החברה התעשייתית.


הנה סרטון אנימציה שמראה את התגלית, כפי שמשערים שהתרחשה:

http://youtu.be/3m-3BtIt5PY?t=11s


לשריפות מקריות של עצים ויערות היה תפקיד (מתורגם):

https://youtu.be/cNVZEVq3KzY


נמצאו הוכחות לשימוש באש במערות של "האדם הזקוף":

http://youtu.be/C__312j-0qo?t=2s


ומה קורה כשהמגלה של האש מנסה להציע אותה ל"לקוחות" קדמוניים שמזלזלים בתגלית הזו:

http://youtu.be/D3c9YSrNRgY

זה קרה ב-2 בספטמבר, 1666, בעיר לונדון, בירת אנגליה, כשפרצה השריפת הגדולה בהיסטוריה, היא השריפה הגדולה בלונדון.

האש הייתה חזקה והעיר בנוייה כל כך רע, שהיא הושמדה כמעט כליל. ראש העיר יכול היה כעת הנראה לעצור את השריפה, אם היה מורה על הריסה של שורת בתים בתחילתה וכך עוצר את התפשטות האש.

אבל הוא חשש מתגובת התושבים ונמנע מכך. פוליטיקאים...

השריפה פרצה לאחר שאופה המלך שכח לכבות את התנור שבביתו. האש בערה במשך 5 ימים. היו אמנם 6 קורבנות בלבד, אך הנזק בדמות אלפי בניינים, כנסיות ובתים היה קשה.

לאחר שכבתה האש נוכחו פרנסי העיר ואזרחיה שהשריפה הגדולה של לונדון הייתה כה הרסנית שהיא השמידה כמעט 80 אחוזים מבתי העיר ומוסדותיה. הנזק היה כה גדול שהאנגלים נאלצו להקים את העיר מחדש.

אך באופן פרדוכסלי היו גם יתרונות לשריפה הגדולה הזו. למשל בכך שהיא הביאה לחידוש העיר ובנייתה באופן מודרני. אם קודם העיר הייתה האזור המיושן, באזור ה"סיטי" של לונדון של ימינו, בעקבותיה בנו תושבי העיר את בתיהם החדשים באזורים שמסביבה. כך נוצרו שכונות חדשות ומתוכננות טוב יותר, נבנו בתים עשויי לבנים, במקום בתי העץ המיושנים שהיו בה ושגגותיהם כוסו בזפת ולכן התלקחו בקלות.

מעתה גם החלו רבים מאזרחי העיר הגדולה וערים גדולות אחרות, לבטח את בתיהם.

השריפה גם חיסלה את מגיפת הדבר שפגעה בעיר בשנה שקדמה לה וגרמה למותם של כמעט 18,000 תושבים מאוכלוסיית העיר, שמנתה אז רק 93,000 איש.

האנדרטה שהוקמה לזכר השריפה נמצאת בסמוך לקצה הצפוני של גשר לונדון, קרוב למקום שבו החלה השריפה הגדולה. בראש האנדרטה נצבת להבה מצופה זהב ובצידה תבליט המתאר את השריפה.


הנה סיפור השריפה הגדולה של 1666:

https://youtu.be/Dn6E_4g4UAw


תיאור של השרפה בעיר לונדון על ידי עדים להתרחשותה:

https://youtu.be/weEveQ4nz4g


מצגת וידאו על שריפת לונדון הגדולה:

https://youtu.be/b7vXcYmKFDQ


ומצגת וידאו נוספת על השריפה הגדולה של לונדון:

https://youtu.be/t1aMd99PqFA

אחד המנהגים המעניינים בתרבויות רחוקות היא הליכה באש. כל מי שרואה את הטקס המוזר והמכאיב הזה, עומד נדהם למול המראה והאמונה של המקומיים שעושים זאת.

בטקסי הטיהור של מלזיה למשל, הולכים מאות אנשים יחפים על גחלים לוחשות של מדורה. מטרת ההליכה על האש במלזיה היא להיטהר ולהיעזר באש כך שתרחיק את הרוחות הרעות ולהרחיק מחשבות רעות מההולך על האש.


הנה טקס הליכה על גחלים לוחשות:

http://youtu.be/fZAOb8CJLO0?t=1m43s

שריפות הענק שמציתים איכרים ביער האמזונאס נמשכות חודשים רבים בכל שנה. האיכרים הללו מבעירים את השריפות העצומות הללו כדי לפנות שטחי עיבוד חדשים לצורכיהם החקלאיים. השריפות מתפשטות על פני אלפי קילומטרים רבועים וממשיכות לבעור במשך חודשים עד שהגשמים מגיעים ומכבים אותן.

הכי עצוב זה שאחרי כמה שנים מוצאים החקלאים שהקרקע אינה פוריה ואז הם מציתים חלקות יער חדשות וממשיכים בהרס היער. בשלושים השנה האחרונות הושמדו בכל שנה כ-20 אלף קילומטרים רבועים של יער. בתהליך מתמשך ועצוב שנקרא "דפורסטיישן" (deforestation) הושמד היער בשטח ששוה לגודלה של ספרד כולה!

אבל מעבר לאובדן היערות היפים ומלאי החיים הללו יש משמעות סביבתית איומה לשריפות הענק הללו. השריפות באמזונס משנות לרעה את מאזן הגשם ביער הגשם העצום. הן פוגעות במה שמכונה בפי רבים "הריאות של העולם". אלפי טונות של פחמן-דו-חמצני נפלטים לאטמוספרה בכל יום מהשריפות הללו ופוגעות גם בהשפעתו המקררת של יער האמזונס, שמגיעה עד אירופה.

אך גם באמזונס, כמו בכל העולם, מביאה ההתחממות הגלובלית שהיא חלק ממשבר האקלים העולמי, לעליית טמפרטורת המקסימום ולגלי החום שמגדילים את כמות השריפות בעולם.

מומחים מסבירים שזוהי התוצאה של התחממות העולם בכמעלה אחת. לדבריהם, אם לא נייצב את מצב האקלים ונעצור את ההתחממות הגלובלית, יילך המצב הזה ויחריף. הסכנה היא אובדן שליטה עד כדי מעבר של נקודת האל חזור, שממנה גם אם נשנה את המצב, זה כבר לא יעצור את משבר שינוי האקלים החמור שהעולם עובר.


הנה תפקיד העצים באקלים כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/3hxE7Af98AI


על הפגיעה ביערות הגשם באמזונס (מתורגם):

http://youtu.be/13ClKVhGggs


תוצאות משבר האקלים נכון לשנת 2021 (עברית):

https://youtu.be/UJQ8Wk5p1p4


דמיינו עולם ללא עצים - זה הרבה יותר גרוע:

https://youtu.be/wxy5k88IZiI


תופעת הדפורסטיישן:

https://youtu.be/nUstYj4o2VQ


הנזק שהיא גורמת לכדור הארץ:

https://youtu.be/Nc7f5563azs


התוצאות הסביבתיות הקשות:

https://youtu.be/c8Frtk6hfYo


והסליחה שאנו צריכים לבקש מכדור הארץ ומהדורות הבאים שלנו:

https://youtu.be/eRLJscAlk1M

מפלצת הכִימֶרָה (Chimera) נושפת האש היא ללא ספק הבריה המודולרית של המיתולוגיה היוונית. היא מורכבת מאיברים של מספר בעלי חיים.

במיתולוגיה היוונית הכימרה היא יצור המורכב משלושה חלקים: ראש של אריה, גוף של עז וזנב של נחש. לפי גרסה אחרת היא מפלצת בת 3 ראשים - של עז, אריה ודרקון.

את הכימרה המיתולוגית הרג לפי האגדה בלרופון הלוחם, כשהוא רכוב על הסוס המכונף פגסוס.

לפי האגדה התאהבה אשתו של מלך ארגוס בבלרפון, בנו של מלך אנתיאה. משסירב לה הנסיך, היא התלוננה בפני בעלה. הוא מצידו לא יכול היה להרוג את בלרפון, מאחר שהוא התארח בביתו. לכן הוא שלח אותו למלך ליקיה איאובוטס וצייד אותו במכתב שבו ביקש ממנו להרוג את השליח שמביא לו את המכתב.

אך מלך ליקיה פתח את המכתב רק אחרי מספר ימים שבהם התארח בלרפון בארמונו. מכיוון שגם הוא לא יכול היה להרוג את האורח, הוא שלח את בלרופון להרוג את מפלצת הכימרה, מתוך אמונה שהוא לא ישוב חי.

אך בלרפון רכב על פגסוס, סוס שיודע לעוף באוויר. הצעיר הנועז שיסע את המפלצת בחנית והצליח להרוג את הכימרה מהאוויר. כשהוא חזר לארמונו, מיהר המלך המשתאה מגבורתו ויכולתו של בלרופון להציע לו את בתו לאישה.

המדענים ממשיכים עד היום להשתמש בדימוי של הכימרה, כשהם רוצים לציין או להתייחס לדברים המורכבים מסוגי או אוכלוסיות תאים שונים. כך למשל משמש המונח "כימריזם" בתחום השתלת האיברים, בו מחברים תאים משני מקורות שונים.


הנה הכִימֶרָה:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=6m34s?end=7m24s


והכימרה עם זנב הנחש מהמיתולוגיה היוונית במשחק מחשב:

https://youtu.be/1Oa-WWpfU2k

אנו מכירים את רעיון "אש התמיד" מפינות זיכרון למקרים של מוות אלים, קורבנות מלחמה ושאר זכרונות קשים. אבל גם הטבע יודע לייצר כאלו להבות תמידיות. מדובר בגז הנובע מהאדמה, שהוצת באש והוא ממשיך לבעור זמן רב.

פארק אורצ'רד מכיל את אחת מתופעות הטבע המרתקות והמיוחדות הללו, של "להבה תמידית" (Eternal flame). זוהי אש תמידית זעירה שלוהטת בתוך מפל מים ונובעת ככל הנראה מכיס בסלע, של גז טבעי. כשהאש נכבית אחת לתקופה, מדליקים אותה שוב מטיילים איכפתיים ומשאירים אותה דולקת.

שנים רבות חשבו המדענים שמדובר ב"אש תמיד" שדולקת תודות לגז טבעי שנובע מסלעים עתיקים ולוהטים. מה שהופך אותה למיוחדת היא העובדה שהיא דולקת מתחת למי-מפל רבים.


הנה להבת המפל בפארק אורצ'רד בחורף:

https://youtu.be/qssdLGW7-2U


היא בוערת גם בשלג ובחורף הקר והגשום:

https://youtu.be/Qvs9gdetOfM


סרטון בהשראת התופעה:

https://youtu.be/IgMD97Hb444


מצגת וידאו שלה:

https://youtu.be/AF8cKTxvNZU


ומסתבר שלא חסרות בעולם "להבות תמידיות" כאלה:

https://youtu.be/8DY7fhl8gkw

ודאי שכן. יש דרך מופלאה לגרום לנרות לבעור מתחת למים ואתם יכולים לעשות זאת גם בעצמכם. הסוד הוא לגרום לאש שבוערת עוד לפני שהיא במים, להמשיך לבעור גם כשהמים מכסים אותה.

שימו לב שניסוי כזה ניתן לעשות רק ביחד עם מבוגר לידכם.


כך ניתן לגרום לנר לבעור בתוך המים. כמובן שהניסוי לוקח יותר זמן מאשר מוצג בסרטון (עברית):

http://youtu.be/fj-iyzZkj6c

מתחת לעיר ג'האריה שבהודו יש שריפה תת-קרקעית של פחם שממשיכה לבעור מאז שנת 1923. בעיר יש ריכוז מהגדולים בעולם של מכרות פחם, אך היא כולה מאוכלסת באלפי אנשים עניים מאד, שחיים ממש מעל תופת של אש.

הכורים העניים בקושי מצליחים להתפרנס ממכרות הפחם הללו ועובדים קשה בשביל 2 הארוחות ביום למשפחתם. האש הבוערת והמחלות שהיא גורמת מבטיחים שחייהם של אנשי ג'האריה יהיו קצרים יותר ובריאים הרבה פחות.

ממשלת הודו מנסה להעביר את העיר כולה לקום אחר, אך התושבים מתנגדים. החשש לאבד את הפרנסה והספק אם ייושבו במקום בו יוכלו לחיות מתגברים על החשש הבריאותי שלהם מהפחם הנשרף מתחת לרגליהם.


הנה בעירת הפחם של ג'הריה:

http://youtu.be/daXeesa5LDI


ודיווח חדשות על השריפה הארוכה ביותר בעולם:

http://youtu.be/B8v9rk9jl0g

מהי מהפכת ביות האש?


בשביל האדם הייתה היכולת לשלוט באש קפיצת דרך עצומה, שאפשרה לו לשפר את חיוו ויכולת ההישרדות שלו.

מהאור שסיפקה האש בלילות והחום שנתנה בחורף, דרך הבישול שחיטא את המזון ושיפר את הטעם, הכמות, מגוון ואיכות המזון, שימוש באש לצורך עבודה והפקת אנרגיה ועוד.

אפילו בגוף האנושי חל שינוי, שהתבטא בגדילת המוח האנושי, שהתרחשה אבולוציונית, עם הקטנת המעיים - בזכות המזון המבושל.

כמובן שהאש גם תשפר לאדם את יכולת ההגנה וההתקפה האנושית ותאפשר לו לפתח כלי לחימה, החל מה"אש היוונית" (ראו באאוריקה בתגית "אש יוונית"), דרך פצצות, כדורים פורחים, טילים ומטוסי סילון ועד הפצצה הגרעינית.


כך ככל הנראה גילה האדם הקדמון את האש וכיצד הוא יכול להשתמש בה:

https://youtu.be/v3ax5W_TrOo


האם כך הוא למד להצית אש בעצמו?

https://youtu.be/HFepU9X5HpE?t=6s


והסיפור המלא של גילוי האש והקידמה שהיא הביאה:

https://youtu.be/WZpOEEWCouw

אמנם היו פיתוחים עוד לפניו, אבל כימאי ורוקח אנגלי בשם ג'ון ווקר נחשב למי שהמציא את "הגפרורים השימושיים", גפרורי החיכוך הראשונים. אלו היו גפרורי זרחן, שהורכבו מקיסמי עץ שראשם צופה בתערובת שהכילה זרחן לבן וגופרית. שפשוף של הגפרור בכל משטח, הצית אותו.

ווקר החליט שלא לרשום פטנט על הגפרורים שהמציא ובשנת 1827 הוא החל למכור גפרורים באופן מסחרי. במקביל אליו החלו יצרנים רבים לייצר גם הם גפרורים.

אבל הזרחן הלבן והרעיל, שאותו הכילו הגפרורים של ווקר, הפך אותם למסוכנים ורעילים. גם ההצתה הקלה שלו הייתה מסוכנת, לעיתים אפילו בתוך הקופסה כשנוצר חיכוך מקרי בין הגפרורים..

30 שנה אחר כך החליף השוודי ינס יאקוב ברצליוס (Jöns Jacob Berzelius) את הזרחן הלבן המסוכן בזרחן אדום. הוא כינה את הגפרורים הלא-מסוכנים שלו "גפרורי ביטחון" (Safety matches). אולי היו בטוחים יותר, אך הם עדיין לא היו מספיק אמינים בכדי להפוך למוצרים מצליחים. מפתחים שונים ניסו לשפר אותם. בשנת 1855 הציגו האחים השוודים לינדסטרום את הגפרור הסופי והאמין, שבו אנו משתמשים עד היום.

עוד שלב בשליטה האנושית על האש הושלם.


כך הומצאו ופועלים הגפרורים (בעברית):

https://youtu.be/MM5nAuAhtKs


המצאת הגפרורים:

http://youtu.be/H2a0KHiZhts


סודות פיתוח הגפרורים של ג'ון ווקר:

http://youtu.be/JRq_7iPkRUs


ומצגת וידאו של התפתחות גפרורי הביטחון:

http://youtu.be/LDipxaQHovA

לפי המיתולוגיה היוונית פְּרוֹמֶתֵאוּס (Prometheus) הוא הטיטאן שגנב את האש מהאלים והביאה לבני האדם.

הוא היה אחד משני האחים הטיטאנים, שהוטל עליהם לברוא את האדם. לאחר שברא אותם זקופים כמו האלים, ביקש פרומתאוס מהאלה אתֵנה לנפוח בבני האדם רוח חיים. לאחר שאחיו העניק להם תכונות כמו כוח, זריזות ואומץ לב, החליט פרומתאוס לגנוב את האש מהאלים ולהביאה בסתר לבני האדם. כך הוא העניק לבני האדם את היכולת להגן על עצמם ולהתיישב בערב לספר סיפורים, לתקשר, לחנך את הילדים, ליצור, ללמד ולרכוש תרבות.

אבי האלים זאוס כעס על גניבת האש וציווה להעניש אותו. פרומתאוס נקשר באזיקים אל צוק סלע נישא בקצה העולם ומאז מגיע אליו כל יום נשר שמנקר את כבדו מגופו המתייסר.

סיפור פרומתאוס הוא לקח יווני חשוב על החטא הקדמון. כי ממש כמו הנחש ותפוח עץ הדעת שבספר בראשית, גם פרומתאוס נתן את הדעת, את מתנת האש, לאדם. מהמתנה האסורה הזו התפתחה התרבות האנושית. לא פעם האדם עושה בתרבות ובידע שמייצגת האש שימוש לרעה וזו הסיבה שהוא נענש בידי האלים.

אז ממש כמו שפרומיתאוס נענש על ידי זאוס, משום שגנב את האש מהאולימפוס עבור בני האדם, קורה לא פעם שבני אדם עושים שימוש רע ואלים בידע שרכשו. כזה הוא למשל הדינמיט שפיתח אלפרד נובל, מבלי לדעת שיהפוך לחומר נפץ שישמש להרג אינסופי של בני אדם, או המחקר האטומי שהביא לפיתוחן של פצצות האטום שהשמידו ערים שלמות בתוך דקות. פרומתאוסים תמיד יהיו, לשמחתנו ולעתים גם לצערנו.


כך גנב פרומתיאוס את האש לאלים (מתורגם):

https://youtu.be/U_u91SjrEOE


באנגלית - סיפור גניבת האש לאלים:

https://youtu.be/KPPo8v7A5HQ


וכך מספרת אותו ילדה צעירה באנימציה:

https://youtu.be/tKx7ig5PAiA

ביות האש (Domestication of Fire) היה מהפכה של ממש בהתפתחות האנושית. מרגע שהאדם למד לשלוט באש הוא יכול היה להאיר את החושך, לחמם את עצמו בקור, להשתמש בה כדי להרחיק טורפים וגם להילחם בעזרתה בבני אדם אחרים.

הראשון שלמד להשתמש באש היה האדם הזקוף, הומו ארקטוס. זה היה כבר לפני 1.4 מיליון שנה, באזורים כמו קניה ודרום אפריקה של היום. אמנם הוא היה תלוי באש טבעית ולא ידע עדיין להדליק אש בעצמו (את זה למד האדם "בקושי" 7000 שנה לפני הספירה), אבל האש תאפשר לאדם להתחיל לנדוד מאפריקה אל שאר העולם, לאזורים קרים יותר.

מפני שלא ידע להצית אש בעצמו, "שמירה על הגחלת" הייתה המשימה העיקרית של האדם הקדמון.

אבל ביות האש השפיע עוד יותר על האנושות המתהווה - מרגע שלמד האדם לבשל את המזון, הוא יכול היה להרחיב את קשת המאכלים שלקח מהטבע, כשהבישול גם משמיד חיידקים ומחלות. משהמזון שופר והפך מעוכל יותר, השתפר העיכול האנושי פלאים ובתהליך אבולוציוני מתמיד הלכו המעיים וקטנו והאנרגיה שהעיכול תבע מהגוף הלכה וקטנה. כך קיבל המוח האנושי את מירב האנרגיה של הגוף ויכול היה לגדול, לפרוח ולהפוך ליתרון הברור של ההומו סאפיינס על פני המינים וסוגי האדם האחרים.


הנה ביות האש, שהחל את המסע אל ההיסטוריה האנושית:

https://youtu.be/Ygpzm0S_rPQ


יתכן שכך גילה האדם שניתן לביית את האש:

https://youtu.be/v3ax5W_TrOo


כך הוא אולי למד עם הזמן להצית אש:

https://youtu.be/HFepU9X5HpE


וקיצור תולדות ביות והשימוש באש:

https://youtu.be/WeushnbZsXI

לא מכבים שמן או נפט בוער בעזרת מים, כי זה רק יגדיל את האש ויהפוך לכדור אש. כיבוי של שמן או נפט בוערים יש לעשות על ידי זריית חול מעל האש, או לחנוק אותה באמצעות שמיכה.

כשאנו מכבים שריפה במים, הם מצננים את האש וחונקים אותה. אבל כשנפט או שמן בוערים, המים לא יחנקו את האש אלא דווקא יגרמו להרחבה של שטח השריפה וליצירת כדור אש. זה קורה מפני ששמנים נוטים לצוף על פני המים וכשאנו שופכים עליהם מים, השמן הבוער מתפשט ביחד עם המים.

לכן יש לחנוק אש של שמנים או נפט על ידי פיזור חול על האש, או בכיסוי האש על ידי שמיכה.


הנה מה שקורה כששופכים מים על אש שנגרמה בגלל שמן:

http://youtu.be/v3F4c5o4J7M


המים יורדים למטה והשמן הבוער עולה ומתפרש לכדור אש:

http://youtu.be/3LWYXJvU7yM


כדור האש של מים על אש שמן, בהילוך איטי:

http://youtu.be/-4clsX2MTNw


והדגמה של כיבוי אש משמן על ידי מים (עברית):

http://youtu.be/Y7CutGggNuc?t=4t53s

שעון אש, או שעון הבערה, הוא אמצעי למדידת זמן שבו עושים שימוש במנורת שמן. מדידת הזמן במנורה מתבצעת על ידי בדיקת כמות השמן שנשארה במנורה, מאז מילויה. שעוני אש כאלה היו נהוגים בארץ ישראל ובמקומות שונים באירופה.

באנגליה עשו שימוש בנרות למדידת הזמן. על הנר חרצו חריצים שנקבעו במרחקים שווים. כך ידעו לאמוד את הזמן שעבר - כל קו שהנר התקצר סימן שעברה שעה נוספת.

במקומות אחרים בעולם, כמו סין, נהגו לשרוף חבל שנקשרו בו קשרים. כמו הקווים שסומנו במנורות השמן והנרות, כאן נמדד משך הזמן שנדרש לאש לעבור מקשר אחד בחבל אל הקשר הבא שאחריו.


הנה שעוני אש בסין העתיקה:

http://youtu.be/x7Lnh0XYPPE


ותולדות מדידת הזמן ללא שעון האש:

http://youtu.be/ggvRga_JqXw

תרגיל צבאי כזה עוד לא היה... הרנן קורטס היה קונקיסטדור, הכובש שכבש את מקסיקו במאה ה-16, בשליחות ספרד. במהלך הלחימה הקשה שניהל למול האימפריה האצטקית, כדי לכבוש אותה ולהשתלט על אוצרותיה, ביצע קורטס מהלך אמיץ ויצירתי, שאפשר לו להפוך את הקרב ולהכניע בזכות כך את האימפריה האצטקית, ששלטה כבר 200 שנה באזור.

את התכסיס הצבאי המבריק שלו לא ביצע קורטס לאויביו, אלא לחייליו שלו. בעת שהגיע עם ספינותיו אל החוף, לקראת קרב ההכרעה נגד האצטקים, הוא שמע את חייליו מדברים על נסיגה. הוא הבין שאנשיו פוחדים מהקרב באימפריה האצטקית והחליט להפוך את הפחד שלהם לדחף לנצח.

אבל איך הוא יצליח לגרום להם לנצח?

ואז עלה בראשו הפיתרון. הוא ידע שאין כמו הרגע שבו אתה לחוץ אל הקיר ובלית ברירה, אתה נאלץ להחליט אם למוות או לניצחון. קורטז נתן פקודה לשרוף את ספינותיו. לאחר ששרף אותן, אמר המפקד לחייליו שמהקרב הזה הם יוכלו לצאת - או כמנצחים או בארון מתים.

אבל מה הייתה המטרה של קורטז? מה הגיוני בשריפת הספינות שנחוצות כדי להציל את צבאו במקרה שיובס? - מה שהנחה אותו היא הידיעה שכל עוד יש לו ולחייליו את האפשרות לסגת, הם לא יתנו את כול כולם בכדי לנצח. רק חוסר ברירה יגרום להם להילחם בכל הכוח, שהרי אם יובסו רק מוות הוא האופציה.

זה הצליח וחייליו של קורטז ניצחו.

אגב, קורטז לא סתם ידע ששוב להילחם באימפריה חזקה כל כך, כמו זו של האצטקים. מרגע שעגן בחוף ורה קרוז וקיבל מתנות רבות של זהב מהאצטקים, הוא למד מהם שבצירוף מקרים נדיר, ספינותיו נחתו בשנה מיוחדת, המתרחשת לפי האמונה של האצטקים אחת ל-52 שנה. לפי האמונה של האצטקים, בשנה זו אמור להגיע אליהם אל אדיר בשם קצלאלקואטל. לאל הזה הם היו מוכנים להעניק הכל... הוא גם הבין שלקיסר המקומי מונטזומה יש כמויות עצומות של זהב. כמו כל קונקיסטדור, הוא אהב זהב.

כיום משתמשים מאמנים אישיים בדימוי של שריפת הספינות, כדי להאיץ ולדרבן במאומנים, לקחת את גורלם בידיים, לסכן הכל - כדי שלא תהיה להם ברירה אלא להתקדם ולהצליח, כמו קורטז בפלישה אל תוך היבשת, ולפרוץ לעצמם דרכים חדשות למעלה.

המסקנה יפה. צריך אומץ רב בשביל לבצע. להתפטר מהעבודה הבטוחה והמכניסה אבל שנואה, כדי להגשים חלומות ולמצוא עבודה טובה, או להיפרד מבן זוג שלא עושה לנו טוב, כדי לפגוש את זה שיהיה האחד או האחת המתאימים והאהובים. בקיצור, כדי לזכות בזהב שלכם. בקריירה, ברומנטיקה או בחיים בכלל.

התכסיס הזה לא היה יחודי למקרה הזה בהיסטוריה. כך האמין ואמר, הרבה שנים לפני קורטז, גם האסטרטג הסיני הנודע סון טסו: "הצב את אנשיך בעמדה שאין ממנה נסיגה, וכך יילחמו בחירוף נפש".


הנה סיפור שריפת הספינות:

https://youtu.be/1P_euomdHOU


הנצחונות של הרנן קורטז וכיצד השתמש בספינות השרופות כדי למנוע דרך חזרה:

http://youtu.be/oicgynllrfY


נאום קורטז לאנשיו, לאחר ששרף את הספינות:

https://youtu.be/xD9vISYy2nM


כך אפשר ללמוד מסיפורו של קורטז על רעיון "שריפת הספינות" והשפעתה על חיינו:

https://youtu.be/WBqwFhmqC7o


ודוגמה של מדריך רוחני המשתמש בסיפור כדי לעודד שינוי והצלחה:

https://youtu.be/ssv8v-lgPOM