מהם המשלים של קרילוב?
משלי קרילוב (Krylov Fables) נכתבו על ידי איוון אנדרייביץ' קרילוב (Ivan Krylov) הרוסי במאה ה-18.
קרילוב נולד במוסקבה בשנת 1769. כשהיה בן 9 מת אביו והנער הצעיר נאלץ לצאת ולסייע לאימו בפרנסת המשפחה. למרות קשייי היום-יום, מצליח קרילוב הצעיר להרחיב את השכלתו. הוא מרבה לקרוא ספרים, לצייר וככל רוסי צעיר ממשפחה טובה - אפילו לנגן.
בשנת 1783 והוא רק בן 14, מגיע קרילוב לעיר הגדולה סנט-פטרבורג. כאן הוא משלב עבודה פקידותית בכתיבה ספרותית, תוך שהוא מצטרף לחוגים ספרותיים-תרבותיים נאורים. הוא עוסק בכתיבת מחזות ומצטרף לכתיבה בירחון ספרותי בעיר.
ביצירותיו הוא מרבה לבקר את החברה ואת השחיתות הפוליטית ברוסיה. אך מכיוון שהמשטר לא תמיד מגלה סובלנות לבקורת מצליפה בסגנון שהוא כותב, הוא נאלץ מעת לעת לברוח ולהיעלם לתקופות באזורים רחוקים ובערים קטנות ורחוקות מהמרכז.
בשלב מסוים נחשף קרילוב למשלים העתיקים של איזופוס היווני ולה-פונטיין הצרפתי. הוא מתחיל לכתוב כמה מהם בסגנונו שלו ומגלה שכתיבת משלים על בעלי חיים לא מסכנת אותו כמו הביקורת הישירה שנהג עד אז לכתוב על מוסדות השלטון.
מושפע רבות ממשלי לה פונטיין, קרילוב מפרסם קובץ משלים בחרוזים, בחלקם מקוריים ובחלקם עיבודים למשלי איזופוס ולה פונטיין. הוא משכיל להתאים אותם למציאות הרוסית ולהווי החיים בכפר הרוסי של אותם ימים ובכך להעניק להם צביון משלו.
בהדרגה הולך קרילוב ומפתח את יכולתו לכתוב יצירות שנונות שגיבוריהן הן בעלי חיים והסיפורים בהן הם בעצם אלגוריות על בני-אדם. כך זוכים ספריו להצלחה, המשלים שלו הופכים פופולריים ברוסיה של המאה ה-18 ומחזות הסאטירה שלו, חלקם בהשפעת המשלים שהוא מפרסם, מועלים ומוצגים על במות שונות.
מכאן ועד למותו, ב-1844, קרילוב לא מפסיק לכתוב, ללטש ולשכלל את משליו. יצירותיו המופלאות מספרות באנושיות ובהומור על חיות שהן בעצם בני-אדם ומדגימות תופעות חברתיות מגוונות.
משלי קרילוב, אוסף של למעלה מ-200 משלים שהוא מפרסם, עוסקים בנושאים כמו קנאה, תחרות, ערמומיות, רדיפת כבוד ותעלולים חברתיים. כל אלה תוכננו להאיר את טבע האדם, אך בצד ההיבט הפואטי, הם מהווים מאגר של ביקורת חברתית על רוסיה של ימיו, בצד דיוקן של החברה הרוסית בתקופת חייו.
המשלים שלו נחשבים לקלאסיקה של סאטירה, כשדרך סיפורים על בעלי חיים והתנהגויות אנושיות הם מבטאים מוסרי השכל אוניברסליים, שנכונים לכל מקום.
בישראל תורגמו המשלים של קרילוב לעברית שוב ושוב לאורך השנים. זכור התרגום העדכני של חנניה רייכמן (Hananya Reichman) עם איוריו של הצייר נחום גוטמן (Nahum Gutman), אחד מכמה שהתאימו את משלי קרילוב לעולם העכשווי.
דומה שמאז ימיו של הסופר המוכשר משלי קרילוב מצליחים לחנך וללמד מוסר וחוכמה יותר מכל מאמר או מחזה שיוצאים אז והופכים, תרתי משמע, לאגדה.
מוסר ההשכל של המשל מדבר על סכנות הגאווה, על הרצון להתעלות מעל המידה שלנו ועל כך שאין להעמיס על עצמנו יותר ממה שאנו מסוגלים לשאת.
משל זה מדגים היטב את סגנונו של קרילוב – שילוב של דמות חיה שמעוררת הזדהות, עם נמשל מוסרי ברור ותובנה אנושית עמוקה.
משלי קרילוב (Krylov Fables) נכתבו על ידי איוון אנדרייביץ' קרילוב (Ivan Krylov) הרוסי במאה ה-18.
קרילוב נולד במוסקבה בשנת 1769. כשהיה בן 9 מת אביו והנער הצעיר נאלץ לצאת ולסייע לאימו בפרנסת המשפחה. למרות קשייי היום-יום, מצליח קרילוב הצעיר להרחיב את השכלתו. הוא מרבה לקרוא ספרים, לצייר וככל רוסי צעיר ממשפחה טובה - אפילו לנגן.
בשנת 1783 והוא רק בן 14, מגיע קרילוב לעיר הגדולה סנט-פטרבורג. כאן הוא משלב עבודה פקידותית בכתיבה ספרותית, תוך שהוא מצטרף לחוגים ספרותיים-תרבותיים נאורים. הוא עוסק בכתיבת מחזות ומצטרף לכתיבה בירחון ספרותי בעיר.
ביצירותיו הוא מרבה לבקר את החברה ואת השחיתות הפוליטית ברוסיה. אך מכיוון שהמשטר לא תמיד מגלה סובלנות לבקורת מצליפה בסגנון שהוא כותב, הוא נאלץ מעת לעת לברוח ולהיעלם לתקופות באזורים רחוקים ובערים קטנות ורחוקות מהמרכז.
בשלב מסוים נחשף קרילוב למשלים העתיקים של איזופוס היווני ולה-פונטיין הצרפתי. הוא מתחיל לכתוב כמה מהם בסגנונו שלו ומגלה שכתיבת משלים על בעלי חיים לא מסכנת אותו כמו הביקורת הישירה שנהג עד אז לכתוב על מוסדות השלטון.
מושפע רבות ממשלי לה פונטיין, קרילוב מפרסם קובץ משלים בחרוזים, בחלקם מקוריים ובחלקם עיבודים למשלי איזופוס ולה פונטיין. הוא משכיל להתאים אותם למציאות הרוסית ולהווי החיים בכפר הרוסי של אותם ימים ובכך להעניק להם צביון משלו.
בהדרגה הולך קרילוב ומפתח את יכולתו לכתוב יצירות שנונות שגיבוריהן הן בעלי חיים והסיפורים בהן הם בעצם אלגוריות על בני-אדם. כך זוכים ספריו להצלחה, המשלים שלו הופכים פופולריים ברוסיה של המאה ה-18 ומחזות הסאטירה שלו, חלקם בהשפעת המשלים שהוא מפרסם, מועלים ומוצגים על במות שונות.
מכאן ועד למותו, ב-1844, קרילוב לא מפסיק לכתוב, ללטש ולשכלל את משליו. יצירותיו המופלאות מספרות באנושיות ובהומור על חיות שהן בעצם בני-אדם ומדגימות תופעות חברתיות מגוונות.
משלי קרילוב, אוסף של למעלה מ-200 משלים שהוא מפרסם, עוסקים בנושאים כמו קנאה, תחרות, ערמומיות, רדיפת כבוד ותעלולים חברתיים. כל אלה תוכננו להאיר את טבע האדם, אך בצד ההיבט הפואטי, הם מהווים מאגר של ביקורת חברתית על רוסיה של ימיו, בצד דיוקן של החברה הרוסית בתקופת חייו.
המשלים שלו נחשבים לקלאסיקה של סאטירה, כשדרך סיפורים על בעלי חיים והתנהגויות אנושיות הם מבטאים מוסרי השכל אוניברסליים, שנכונים לכל מקום.
בישראל תורגמו המשלים של קרילוב לעברית שוב ושוב לאורך השנים. זכור התרגום העדכני של חנניה רייכמן (Hananya Reichman) עם איוריו של הצייר נחום גוטמן (Nahum Gutman), אחד מכמה שהתאימו את משלי קרילוב לעולם העכשווי.
דומה שמאז ימיו של הסופר המוכשר משלי קרילוב מצליחים לחנך וללמד מוסר וחוכמה יותר מכל מאמר או מחזה שיוצאים אז והופכים, תרתי משמע, לאגדה.
דוגמה למשל שלו
אחד מהמשלים הידועים במיוחד של קרילוב הוא משל "הצפרדע והשור". משל זה מספר על צפרדע קטנה שרואה שור גדול ומסיבי ועל ידי ניפוח גופה היא מנסה לגדול יותר ממנו. הצפרדע מתאמצת ומתנפחת עוד ועוד, עד שהיא מתפוצצת.
מוסר ההשכל של המשל מדבר על סכנות הגאווה, על הרצון להתעלות מעל המידה שלנו ועל כך שאין להעמיס על עצמנו יותר ממה שאנו מסוגלים לשאת.
משל זה מדגים היטב את סגנונו של קרילוב – שילוב של דמות חיה שמעוררת הזדהות, עם נמשל מוסרי ברור ותובנה אנושית עמוקה.
