שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה נשים מתאפרות?
האיפור (Makeup) הוא עניין גדול. זה מתחיל כבר מעצם העובדה שהמילה "איפור" היא גם שם הפעולה של להתאפר ולהשתמש בחומרים המיועדים לכך, וגם התיאור של תוצאת פעולת האיפור.
אבל מדהים כמה אנרגיה, זמן וממון מוקדשים אצל נשים לעניין הזה של האיפור, הקוסמטיקה ותעשיית היופי בכלל. דומה שהיום כולן מתאפרות, אבל למה בעצם? מה הסיבה שנשים מתאפרות?
התשובה היא מן הסתם כדי להיות יפות. מי לא רוצה להיות יפה וחתיכה? אבל העניין, לא מפליא, הוא קצת יותר מורכב, כי בשביל מי את רוצה להיות יותר יפות?
רבים מאמינים שנשים מתאפרות בשביל להרשים גברים ולהיראות טוב יותר למענם. אבל מעט מאוד נשים יאמרו את זה. רובן דווקא יאמרו שאת האיפור הן מניחות בשביל הביטחון העצמי שלהן ושהן מתאפרות בשביל ההרגשה הטובה, שהן נראות טוב ובלי כל קשר לגברים.
כי האיפור מאפשר להסתיר את מה שנשים ונערות מרגישות שצריך להסתיר, כמו עיגולים שחורים מתחת לעיניים למשל, ומנגד להדגיש את מה שיפה בנו, כמו עיניים ותווי פנים מצודדים.
כל אלה תורמים לההרגשה הטובה שתמיד מושפעת מאיך שהאישה מרגישה בחברה. כשאת מסתירה פגמים שהיית רוצה לכסות או מבליטה דברים שהיית דווקא רוצה להדגיש, זה מחזק את הדימוי העצמי שלך ובהכרח, לפחות בתחושה, עושה אותך יפה יותר.
כל זאת בתנאי, כמובן, שאישה מתאפרת בצורה מחמיאה וטבעית, עד שכמעט ולא ירגישו. עובדה שגם אם האיפור הוא לא בשבילם, עדיין מרבית הגברים אומרים שהם מעדיפים את האישה במראה הטבעי שלה ובלי המסכה של האיפור.
ועדיין, נראה ששום אישה לא תחלום לוותר לחלוטין על שלל תכשירי האיפור, כמו המייק-אפ, האודם, שנקרא גם שפתון וליפסטיק, לצד תכשירים כמו סומק, פודרה, מסקרה, קונסילר, ברונזר, אייליינר, צלליות לעיניים ועוד. ראו פירוט בתגית "איפור".
הנה ולוגרית מסבירה למה צריך את האיפור (עברית):
https://youtu.be/hjAInbs2O6I
מה שאיפור טוב יכול לעשות (עברית):
https://youtu.be/S87AWreRvOw
טכנולוגיית איפור חדשנית שמאתרת פגמים בפנים ומדפיסה כיסוי תואם לפגם בלבד:
https://youtu.be/Bht1Voy9vCI
כך זה עובד:
https://youtu.be/PHgrz0uFH7g
והנה מתיחה של איפור שלא ממש מצליח:
http://youtu.be/ioM_oSSciNU
למה תורם הסומק באיפור וממתי הוא קיים?
הסומק (Blush או Blusher), אותו תכשיר קוסמטי הצובע את הלחיים בנגיעה עדינה של צבע, הוא מוצר מדהים ומסוכן גם יחד. הוא נועד להקנות לפנים מראה חי, ערני ורענן ולרוב הוא גם מצליח.
אבל אם, בשימוש נכון כמובן, הסומק מקנה לאישה מראה צעיר וחיוני, הוא גם זה שיכול, למשל בבחירה של גוון לא נכון, להעניק לה מראה ליצני ומגוחך.
מדובר במוצר האיפור הדרוש כשהעור חיוור, מה שקורה במיוחד בתקופת החורף.
בדרך כלל סומק מודרני בא בצורת אבקה עשויית טלק, הנמרחת על הלחיים באמצעות מברשת איפור.
מי שהכי מרוויחות מהשימוש בסומק הן נשים בעלות עור בהיר, המוקפות בחברים וקולגות מודאגים, החוששים ושואלים לפשר המראה החיוור או אפילו החולה שהן מביאות לעבודה.
כל אישה אנמית או עייפה צריכה לדעת שמריחה מהירה של סומק, תוציא אותה מהבית אל העולם שבחוץ, עם מראה ערני וחיוני שלא יסגיר את הלילה הקצר שעברה או את החיים הלא מלבבים שהיא עוברת בזמן האחרון, או במילים אחרות - את העבודה הלא נגמרת במשרד.
#ההיסטוריה של הסומק
הסומק, שמטרתו לחקות או להעצים הסמקה טבעית, הוא ממוצרי האיפור הבסיסיים ביותר. מדובר במוצר שככל הנראה התקיים בגרסאות שונות כבר בתקופות קדומות.
מי שכנראה עלו ראשונים על הטריק של ההסמקה המלאכותית הזו הם מלכי הקוסמטיקה העתיקה, המצרים הקדמונים. ככל הנראה כבר בתקופתם הם השתמשו בתכשירים דומים לסומק המודרני. ציורים מצריים עתיקים מראים בפירוש נשים וגברים העושים שימוש בסומק.
תופתעו ודאי לגלות שבאירופה של המאה ה-16 נשים השתמשו דווקא ב...סומק לבן. מודל היופי האצילי באותה תקופה היה דווקא של עור בהיר והסומק הזה הבהיר את פניהן והעיד על היותן לא חשופות לשמש, כמו נשים עובדות מהמעמד הנמוך.
בימינו, הסומק משמש מן הסתם בעיקר נשים. גברים עושים בו שימוש בעיקר באיפור תיאטרון, קולנוע או טלוויזיה ולעיתים די רחוקות לאיפור עצמי.
הנה אופנות וטרנדים בסומק של המאה האחרונה:
https://youtu.be/QkPZw6F0wDA
הסומק בסגנון הצרפתי:
https://youtu.be/wbSu8gW-g80
כך משנה הסומק את מראה הפנים:
https://youtu.be/BdcRNqQkNbg
איך לשים סומק נכון ומה ההבדל בין סומק, שימר וברונזר (עברית):
https://youtu.be/5N6jHRpR_Qg
ואיך מיקום הסומק משנה את מראה הפנים (עברית):
https://youtu.be/FFzWcaeYW5c
מה ההיסטוריה של גרבי הרשת?
גרבי רשת (Fishnet socks) נראים אולי כפריט אופנתי זניח, אבל איכשהו הם הרבה יותר מסתם פריט אופנה - הם מייצגים סיפור תרבותי שלם של מרד, סקסיות ושבירת מוסכמות.
הכל התחיל בתקופה הוויקטוריאנית, תקופת המהפכה התעשייתית. הומצאה אז מכונת האריגה שאפשרה לייצר בדים מחוררים באופן תעשייתי. בהתחלה ועל אף שנארגו כמו רשתות דייגים פשוטות, גרבי הרשת היו דווקא סמל לאריסטוקרטיה ועושר.
רקדניות הבורלסק, אמנות במה שהחלה לפרוח כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 והייתה למרכיב מרכזי בתרבות הבידור של התקופה הוויקטוריאנית, היו מהראשונות שהפכו את גרבי הרשת לסמל של מיניות מתוחכמת ואמנותית. בגרביים האלה היה משהו פרובוקטיבי, במיוחד בשילוב של גרבי הרשת עם המחוכים והנוצות - ועוד יותר בתקופה בה חשיפת קרסול נחשבת לסקנדל של ממש.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, הבורלסק הופך מתוחכם יותר והמופעים הללו משלבים יותר ויותר הומור, סאטירה חברתית וארוטיקה מרומזת. גרבי הרשת הופכים לחלק בלתי נפרד מהאסתטיקה הזו. הם מתחילים ותופסים מקום גם בתיאטראות וודוויל ובמועדוני הלילה המפוארים של התקופה.
עם עליית הקולנוע והטלוויזיה, הבורלסק המסורתי הולך ודועך, אבל גרבי הרשת משתלבים היטב בתרבות הפופולרית. רואים אותם בסרטים הוליוודיים של שנות ה-40 וה-50. הם מככבים על רגליהן של כוכבות כמו מרלין מונרו ובטי גרייבל, שהופכות את המראה הזה לסמל הזוהר ההוליוודי.
בשנות ה-60 וה-70 המוקדמות, כשהמהפכה המינית הייתה בעיצומה, גרבי הרשת עברו טרנספורמציה נוספת. הם הפכו מסמל של פיתוי מעודן לחלק מהביטוי של שחרור מיני ופמיניזם.
זה בדיוק הרקע שיכין את הקרקע לאימוץ גרבי הרשת על ידי תרבות הפאנק. כי בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 מגיע טוויסט בעלילה, כשתרבות הפאנק מאמצת את גרבי הרשת הקרועים דווקא, כסמל למרד נגד הממסד. הפאנקיסטים לוקחים את הפריט היוקרתי וה"מהוגן" והופכים אותו לסמל של מחאה, בדמות גרבי רשת עם קרעים מכוונים.
במקביל, תפסו גרבי הרשת את מקומם גם בעולם הבידור והאופנה. אם בעבר רקדניות בורלסק השתמשו בהם במופעים שלהן, בסוף המאה ה-20 הופכות אותם כוכבות פופ דוגמת מדונה לחלק בלתי נפרד מהשפה הוויזואלית, התדמית והאקססוריז שלהן.
היום, גרבי רשת הם פריט אופנתי שחוצה תרבויות וסגנונות. אפשר לראות אותם על מסלולי האופנה היוקרתיים ביותר, בהופעות רוק, במופעי הקהילה הגאה ובלבוש יומיומי של נשים שרוצות להוסיף טאץ' אטרקטיבי למראה שלהם. גרבי רשת הפכו לסמל של ביטוי עצמי וחופש אופנתי והדרך שבה הם התגלגלו מפריט אריסטוקרטי לסמל של מרד ומיניות ובחזרה למיינסטרים היא דוגמה מרתקת לאופן שבו פריטי לבוש מספרים את הסיפור של הדורות המשתנים.
הנה תולדות גרבי הרשת:
https://youtu.be/_zKP0KK4yyA
דוגמאות שנולדו מהפאנק והגותי בגרבי רשת:
https://youtu.be/bnCScB5T_ic
בסטיילינג לאופנת רחוב:
https://youtu.be/PqvHnuk_i1I
פתיחת קופסה:
https://youtu.be/t9Ozo0R59jM
גרבי קרסול רשת:
https://youtu.be/lyuTrJln8kQ
וכוכבות גדולות מהעבר בגרבוני רשת:
https://youtu.be/E-zhKmTJkWc?long=yes
מהו שיזוף ומי החלה את המנהג להשתזף?
שיזוף (Tanning) הוא מהמנהגים התרבותיים הנפוצים כיום בעולם המערבי. אחד החידושים המעניינים שתרמה המאה ה-20 למודל היופי המערבי הוא ללא ספק אופנת השיזוף.
מראה הגברים והנשים ששבים מחופשתם כשעורם בגוון כהה מהרגיל מאפיין תרבות שפע וזמן פנוי. רובנו רואים אותו כמראה יפה ואופנתי, מחשב ומעורר אפילו קנאה, אך לא תמיד זה היה כך.
במאות הקודמות נחשב עור שזוף לסימן של עובדי אדמה, חקלאים ועובדי כפיים - בטח לא המראה המועדף של בעלי המעמד הגבוה בחברה.
לא רבים יודעים שכמו חידושי אופנה ויופי שונים במאה ה-20, גם את השיזוף אנו חייבים לאישה הנחשבת לכוהנת הגדולה של המראה החדש, בעיקר הנשי, במאה העשרים. כן, אופנת השיזוף, אם לא ניחשתם, נזקפת לזכותה של כוהנת האופנה והקוסמטיקה האגדית קוקו שאנל.
זה קרה בשנת 1923, כששבה שאנל מהפלגה אל העיירה קאן ביאכטה של הדוכס מוולינגטון. שאנל, שהפליגה מפאריס אל קאן שבריביירה הצרפתית, מצאה את עצמה עם לא מעט שעות פנויות ביאכטה. בכל יום היא נהגה להשתרע בבגד ים על הסיפון, אל מול השמש הקופחת.
כשהופיעה בעור שזוף, בימים שלאחר מכן, גם לאירועים חברתיים של האליטה הפריזאית, היה המראה שלה מאד לא שגרתי. אנשים מכובדים לא נראו כך באותה תקופה. דווקא "מראה הפורצלן" עם העור הבהיר הוא מודל היופי בצרפתי אז, זה שכולם אהבו.
אבל כששאנל, אחת היפות, המצליחות והמשפיעות בפאריס של אותה תקופה, משתזפת כך, הדברים נראים אחרת. היא גרמה לרבים "להידלק" על המראה הכהה שלה ועשתה, אולי מבלי להתכוון, עוד מהפכה.
ההערצה הרבה לה זכתה קוקו שאנל, עם ההצלחה והיופי שלה, בשילוב עם מראה ה"חזרתי מחופשה" של העשירים והמצליחים, גרמו לכך שהופעתה השזופה בפומבי הפכה לטירוף שרבים בסביבתה החלו לחקות. כך נולדה אופנת השיזוף, שנזקפת מאז, כמו לא מעט חידושי אופנה, לקוקו שאנל.
מאז הפך השיזוף לסמל מעמדי. אין כמוהו להעיד על השזופים, שהם חזרו מחופשה, במהלכה הרשו לעצמם להיחשף לשעות ארוכות בשמש.
אמנם בשל הסכנות הבריאותיות שלו, בעיקר כגורם לסרטן העור, הולך בשנים האחרונות ויורד מעמדו של השיזוף האמיתי, אבל הוא לא נעלם, אלא הוחלף בשיזוף מזויף.
רבים העדיפו בתחילה לפנות למכון שיזוף מבוקר, שאגב הוכח שהוא מסוכן אפילו יותר מקרינת השמש. אחרים מעדיפים היום לקנות מראה שזוף בשיטה של צביעה בהתזה על הגוף, שנראית כמו שיזוף של ממש אבל למעשה היא צבע גוף פשוט. הבעיה בו היא חוסר האחידות, במיוחד באזור שמסביב לעיניים, ראה מראה דונלד טראמפ.
הנה סיפורו של השיזוף וכיצד הפך כל כך אופנתי ובישר על הקטנת בגדי הים:
https://youtu.be/D_3DXGvgzFU
בלוגרית מספרת:
https://youtu.be/0U176bdAioA
כמה מסכנות השיזוף ללא מילים:
https://youtu.be/N9DemySf1kk
שיזוף מלאכותי במיטות שיזוף הוא לא פחות מסוכן (עברית):
https://youtu.be/RsQFNe3GjnA
ואולי צביעת שיזוף (Spray tans) היא אחד הפתרונות לסכנות:
https://youtu.be/vEBQoFehsa8
מהי הפאם פאטאל ההורסת וכיצד עליה להיראות?
גבר, אישה, יופי, מסתורין, פיתוי, תשוקה וסודות אפלים - כל סרט פעולה או ריגול משתמש בחומרים הללו. הפילם נואר, אותו סגנון מיתולוגי של סרטי בילוש בשחור לבן, עשה מהם קריירה.
אבל קחו רגע דמות ענוגה, של אישה יפה וסקסית, שקשה לעמוד בפניה, אישה שמצד אחד היא נשית כמו הנשים בציורים של בוטיצ'ילי ומצד שני היא עצמאית ולא תלויה בגבר, ונחושה להשיג את מטרותיה, לרוב הן להפיל את הגיבור ברשת ובתככים ולשעבד אותו לקסמיה. זוהי ה"פאם פאטאל" (Femme fatale) או הפאם פטאל.
דמיינו דמות של ערפדה נשית ומינית, עם תאבון אפל להרוס גברים ולמצוץ את חייהם והצלחתם.
הפאם פאטאל, בעברית "אישה קטלנית", היא מושג המייחס לנשים מסוימות את היכולת להפעיל את קסמיהן על גברים. כשמפעילה אישה הורסת שכזו את קסמיה על הגבר, היא יכולה להביא לנפילתו ואף למותו.
כי גברים לפי האמונה העממית, מתפתים לנשים כאלה כמו זבובים. אם בשל יופיין ותכונותיהן ואם בשל מניפולציות ומזימות מכוונות מצידן, שהביאו להתאהבות שכזו.
#תולדותיה של הפאם פאטאל
את מוטיב האישה המפתה גבר ומביאה לאובדנו, מתחילה כבר חוה, שעליה ועל הנגיסה המפורסמת בתפוח נכתב בספר בראשית "נברא שטן עמה". אחריה הרסו את הגברים שלהן מדיאה בתיאטרון, דלילה את שמשון, שלומית שדרשה את ראשו של יוחנן המטביל, הלנה היפה שהביאה מלחמה על טרויה ופנדורה שפתחה את תיבת השדים.
יש עוד שפעלו לבד, אבל לפעמים הנשים הללו באות בקבוצות, כמו במקרים המיתולוגיים של המדוזות הקטלניות או הסירנות המפתות את יורדי הים בשירת המוות שלהן.
מהפולקלור והדתות ועד לאמנות, ספרות, קומיקס או קולנוע - ניתן למצוא ביטויים לנשים שכאלה כמעט בכל מקום, תקופה או הקשר תרבותי בעולם. אבל כמושג, הושרשה הפאם פאטאל בתרבות המערבית רק במאה ה-19.
במאה ה-20, בסרטי הפילם נואר ההוליוודיים של שנות הארבעים, נוצר ממש סגנון איפור שהותאם לפאם פאטאל של סרטי הפילם נואר. היות ואלה היו בעיקר סרטי שחור-לבן, עם שימוש מרובה בהצללה והארה ממוקדת, איפרו בהם את השחקניות כך שהאיפור ידגיש את הנשיות שלהן, בדגש על אזור השפתיים והעיניים ותוך הימנעות ברורה מצבעוניות מרובה.
על שמראה הפאם פאטאל, שנוצר בסרטי הפילם נואר השתמש במסקרה מודגשת, באייליינר שחור ועבה מעל העפעף, סומק מתון ושפתון כהה או אדמדם.
הנה דימויים של נשות פאם פאטאל:
https://youtu.be/OFgvkvjVN5Y
דמויות של נשות "פאם פאטאל" בקולנוע:
https://youtu.be/eUpIbZuWl6Q
השיר "פאם פאטאל" של לו ריד בביצוע של אורלי זילברשץ (עברית):
https://youtu.be/-3baw2_Z-PE
ניקו ו"מחתרת הקטיפה" בשיר המקורי של לו ריד:
https://youtu.be/NziBR8I4c48
לארה קרופט מ"טומב ריידר":
https://youtu.be/8ndhidEmUbI
וסיפורה של הפאם פאטאל:
https://youtu.be/tTBTOtfdn9M?long=yes
מהי וסת ומה קורה בה בגוף הנשי?
נשים רבות נוהגות לקרוא לווסת בשם "המחזור החודשי". אך, למעשה, הווסת הנשית (Monthly cycle), או מחזור הווסת בשמו האחר, היא רק אחד משלבי המחזור החודשי, שלב הדימום, שמתרחש בסוף כל מחזור חודשי.
התופעה הנשית הזו, שבנות רבות מגלות בתחילת גיל הנעורים, היא תהליך טבעי ובריא מחיי כל אישה. אין בה שום דבר מביך, אף שהיא כרוכה בדימום. הווסת היא בעצם הסימן המובהק לכך שהגוף הנשי של האישה מתפקד כראוי והנערה מגיעה לגיל הפריון, כלומר בעלת יכולת גופנית להרות.
אמנם גורמים כמו תורשה, תזונה ומצב בריאותי יכולים להאיץ או לעכב את הווסת הראשונה, אך היא תתחיל בשלב כלשהו בין גיל 9 ל-15, אצל רבות מהבנות בגיל 12. לרוב היא תבוא לאחר שלבי התבגרות קודמים, כמו צמיחת שדיים, הופעת שיער הערווה ושערות בבית השחי.
עם דימום שהוא חזק יותר בימים הראשונים ובהדרגה הולך ונחלש, משך הווסת משתנה. הדימום שמתרחש בסוף המחזור נוטה להמשך לרוב בין 3 ל-7 ימים. בכל מחזור יוצאת כמות של דם שהיא שוות ערך לכ-2-3 כפות, אם כי זה יכול להשתנות מאישה לאישה.
הסיבה לכך שהווסת כרוכה בדימום היא שבה משיל הרחם את הרירית שהכין לקראת אפשרות של הריון.
#הצד הרפואי
אמנם כל נערה ואישה חווה את הווסת באופן שונה, אבל במהלך תקופת הווסת, נשים רבות חוות סימפטומים, או תסמינים, כמו שינויים במצב הרוח, כאבי בטן, ראש או גב, עייפות, רגישות בחזה ולא פעם גם נפיחות.
למי שחווה דימום כבד במיוחד או כאבים חזקים, המפריעים לה בחיי היומיום, מומלץ לדבר על זה עם הורה או רופא. יש דרכים שונות להקל על מצבים לא נוחים בווסת ולטפל בבעיות הקשורות בה.
הדימום הזה, אגב, הוליד מגוון גדול של מוצרי היגיינה לנשים, ביניהם טמפונים, תחבושות, תחתוני וסת ועוד. כל אחת מוצאת את המוצר הנוח לה, אך יש להחליפו בתדירות מספקת לשמירה על ההיגיינה.
הנה הסבר של המחזור הווסתי (מתורגם):
https://youtu.be/cjbgZwgdY7Q
יש גם רגישות במחזור:
https://youtu.be/OOvLtz4XbdQ
מהו ההריון ומה מתרחש בו?
אין כמו הריון, או כמו שנכון לכתוב את זה - היריון (Pregnancy), כדי להשפיע על חיינו. באמצעותו אנו נולדים ובאים לעולם ובעזרתו אנחנו מולידים ילדים.
ההיריון הוא השלב המכריע בתהליך הרבייה של בעלי חיים, בדגש על יונקים ובכללם בני האדם. זהו תהליך שבו נושאת הנקבה ברחם שלה את הצאצאים, אחד או יותר, הקרויים עוברים.
תחילת ההיריון היא בתהליך ההתעברות. בתהליך זה יש הפריה של הביצית של הנקבה על ידי תא זרע של הזכר. הפריה זו יוצרת זיגוטה, כלומר תא יחיד שהוא השלב הראשון ביצירת אורגניזם חדש.
זו תחילתו של עובר, המשתרש ברחם ומקבל בו משאבים, הדרושים להתפתחותו מגוף הנקבה שהתעברה. זה השליש הראשון מתוך שלושה שאורך כל אחד מהם 3 חודשים. בסוף נקלט העובר ונוצרות מערכות הגוף השונות. בשלב זה הסיכון הוא הכי גבוה להפלה טבעית.
מכאן יופיעו בהדרגה האיברים השונים בגופו של העובר. ביניהם יהיו גם כאלה שייעלמו בהמשך ההיריון, כמו קשתות זימים, קרומים בין האצבעות ואפילו זנב. זה תהליך של מוות תאי מתוכנן, שנקרא "אפופטוזיס" ולו תפקיד חשוב בהתפתחות העוברית.
התפתחות העובר האנושי ברחם נמשכת כ-40 שבועות, כ-9 חודשים. במהלך ההיריון מתפתחות בגופו מערכות הגוף השונות שירכיבו אותו ויתפתחו מהתא היחיד ועד לעובר שהוא תינוק שלם.
כל עובר הולך ומתפתח ברחמה של האם, עד לשלב בו הוא יכול לחיות מחוץ לרחם, כלומר נולד. ואכן, היריון תקין של אישה מסתיים בלידה, או המלטה אצל יונקים אחרים. לצערנו, לא פעם מסתיים היריון בהפלה טבעית או מלאכותית, בשל סיבות כמו בריאות העובר, מצבה הגופני של אימו וכדומה.
#משך ההריון
משך ההיריון שונה לחלוטין אצל יונקים שונים. שיאני אורך ההיריון הם הפילים, שאצלם הוא נמשך 22 חודשים. מכרסמים קטנים דוגמת אוגרים ועכברים חווים היריון שאורכו בין 16 ל-20 יום.
אורך ההיריון אצל בני אדם הוא כ-40 שבועות מאז הווסת האחרון שלפני ההתעברות ועד מועד הלידה.
ייחודיים בקרב היונקים בהיריון שלהם הם חיות הכיס השונות, אצלם ההיריון נמשך זמן קצר של ככחודש. אחריו ממשיך העובר להתפתח... בכיס.
זהו ההריון ומה שמתרחש בו בגוף (מתורגם):
https://youtu.be/F_ssj7-8rYg
כך נוצר היריון (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
על בדיקת הריון (מתורגם):
https://youtu.be/aOfWTscU8YM
השוואת משך ההריון ביונקים שונים:
https://youtu.be/2_89COtwhDw
רבים מדברים על תופעה של טפשת ההיריון (עברית):
https://youtu.be/aXA0LRaUB7Q?long=yes
מי הייתה רוזי הממסמרת?
רוזי הממסמרת (Rosie the Riveter) היא אייקון תרבותי פמיניסטי אמריקאי, לאחר שהופיעה על כרזת "!We Can Do It", בתקופת מלחמת העולם השנייה. היא ייצגה אז את הנשים שתרמו למאמץ המלחמה כפועלות בתעשייה, במקום הגברים שיצאו למלחמה.
הכרזה עוצבה אז על ידי המאייר ג' הוורד מילר, בהשראת התצלום של נעמי פריילי. בעקבות הכרזה נוצרו גם שירים ואפילו סרט על רוזי הממסמרת. עוד בשנות המלחמה היא הפכה לסמל ואייקון אמריקאי.
האישה שהיוותה השראה לפוסטר הייתה אמריקאית בשם נעמי פרקר פריילי. היא עבדה כמלצרית בקליפורניה, וכשארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה היא עברה לעבוד במפעל של חיל האוויר.
תמונתה שצולמה בעת שעבדה במפעל בשנות מלחמת העולם השנייה, שימשה כהשראה ליצירת הכרזה המפורסמת. הכרזה עודדה נשים להשתלב בשוק העבודה בשנות המלחמה, במקום הגברים שנקראו לשדה הקרב.
אגב, עם התעצמות התנועה הפמיניסטית, הרבה אחרי המלחמה, הפך הפוסטר מסמל מלחמתי לסמל פמיניסטי שעודד נשים להשתלב בשוק העבודה.
ונקודה קצת עצובה - לנעמי פריילי עצמה נודע כי הפוסטר התבסס עליה רק שנה לפני מותה.
הנה רוזי הממסמרת:
https://youtu.be/B3461S5YtKM
מה שהיא ייצגה:
https://youtu.be/bU2tt1h53jM
שיר עליה:
https://youtu.be/55NCElsbjeQ
והצייר נורמן רוקוול שצייר אותה:
https://youtu.be/-HRMrnPdYNM
מה עשתה התופרת פעם?
בעידן הנוכחי אנו קונים את הבגדים שלנו מחנויות בגדים ורשתות שיווק אימתניות. מרבית הבגדים הללו נוצרים במפעלי ענק רחוקים, המייצרים אותם בכמות אדירה ובמחירים זולים. בעולם מיוצרים כיום בכל שנה מעל 80 מיליארד פריטי לבוש.
בעבר זה היה אחרת. כדי לרכוש בגד חדש נאלצו אז אנשים לפנות לחייט או לתופרת (Dressmaker). האחרונים נהגו למדוד את מידות גופו של הלקוח במדויק ולתפור על פי מידה. לאחר שנגזרו חלקי הבגד, על פי מידות הגוף של המזמין, התופרת והחייט היו תופרים ביד את הבגד.
כמובן שהבגד היה אז יקר מאוד, הרבה יותר מאשר בגד רגיל בימינו. לאנשים רגילים, היו בימי הביניים בגד אחד ליום יום ובמקרה הטוב גם בגד חג.
הביטו בארון הבגדים שלכם ותראו את החלום של אנשי קדם, בעלי הבגד הבודד. יש לנו כיום כל כך הרבה בגדים כי מייצרים אותם בזול, הרחק מביתנו. כמעט כל הבגדים הללו הם לשנה שנתיים מקסימום ולכן אנו קונים ללא הפסקה. שלא יהיה חסר...
בעידן שבו תופרים מקצועיים תופרים עדיין רק בגדים מעטים, בעיקר חליפות לגברים ושמלות כלה, לייצור ההמוני של אופנה יש מחיר סביבתי עצום. עד כמה? - תעשיית האופנה היא התעשיה השניה הכי מזהמת בעולם, אחרי תעשיית הנפט. אנחנו קונים הרבה יותר בגדים ממה שאנו צריכים וכמויות אדירות כאלה של לבוש מחייבות המון אנרגיה - גם על קו הייצור, גם בהובלה עד אלינו ואפילו בהשמדה כשאיננו זקוקים להם יותר והבגדים הופכים לפסולת שאין בה עוד שימוש.
הנה תופרת דתית כמו פעם (עברית):
https://youtu.be/iKgTZbD4Eas
תופרת צעירה מסבירה על הציוד הנדרש (עברית):
https://youtu.be/CbQ6lXLZmiA
תופרת בעבודה (עברית):
https://youtu.be/3pZu-wZkXSw
בתיאטרון ובאופרה - תופרת מספרת (עברית):
https://youtu.be/qsefAFQzczY
והאופנה המהירה של ימינו ומחירה הסביבתי (עברית):
https://youtu.be/b0Y5lrEJOBA?long=yes
האיפור (Makeup) הוא עניין גדול. זה מתחיל כבר מעצם העובדה שהמילה "איפור" היא גם שם הפעולה של להתאפר ולהשתמש בחומרים המיועדים לכך, וגם התיאור של תוצאת פעולת האיפור.
אבל מדהים כמה אנרגיה, זמן וממון מוקדשים אצל נשים לעניין הזה של האיפור, הקוסמטיקה ותעשיית היופי בכלל. דומה שהיום כולן מתאפרות, אבל למה בעצם? מה הסיבה שנשים מתאפרות?
התשובה היא מן הסתם כדי להיות יפות. מי לא רוצה להיות יפה וחתיכה? אבל העניין, לא מפליא, הוא קצת יותר מורכב, כי בשביל מי את רוצה להיות יותר יפות?
רבים מאמינים שנשים מתאפרות בשביל להרשים גברים ולהיראות טוב יותר למענם. אבל מעט מאוד נשים יאמרו את זה. רובן דווקא יאמרו שאת האיפור הן מניחות בשביל הביטחון העצמי שלהן ושהן מתאפרות בשביל ההרגשה הטובה, שהן נראות טוב ובלי כל קשר לגברים.
כי האיפור מאפשר להסתיר את מה שנשים ונערות מרגישות שצריך להסתיר, כמו עיגולים שחורים מתחת לעיניים למשל, ומנגד להדגיש את מה שיפה בנו, כמו עיניים ותווי פנים מצודדים.
כל אלה תורמים לההרגשה הטובה שתמיד מושפעת מאיך שהאישה מרגישה בחברה. כשאת מסתירה פגמים שהיית רוצה לכסות או מבליטה דברים שהיית דווקא רוצה להדגיש, זה מחזק את הדימוי העצמי שלך ובהכרח, לפחות בתחושה, עושה אותך יפה יותר.
כל זאת בתנאי, כמובן, שאישה מתאפרת בצורה מחמיאה וטבעית, עד שכמעט ולא ירגישו. עובדה שגם אם האיפור הוא לא בשבילם, עדיין מרבית הגברים אומרים שהם מעדיפים את האישה במראה הטבעי שלה ובלי המסכה של האיפור.
ועדיין, נראה ששום אישה לא תחלום לוותר לחלוטין על שלל תכשירי האיפור, כמו המייק-אפ, האודם, שנקרא גם שפתון וליפסטיק, לצד תכשירים כמו סומק, פודרה, מסקרה, קונסילר, ברונזר, אייליינר, צלליות לעיניים ועוד. ראו פירוט בתגית "איפור".
הנה ולוגרית מסבירה למה צריך את האיפור (עברית):
https://youtu.be/hjAInbs2O6I
מה שאיפור טוב יכול לעשות (עברית):
https://youtu.be/S87AWreRvOw
טכנולוגיית איפור חדשנית שמאתרת פגמים בפנים ומדפיסה כיסוי תואם לפגם בלבד:
https://youtu.be/Bht1Voy9vCI
כך זה עובד:
https://youtu.be/PHgrz0uFH7g
והנה מתיחה של איפור שלא ממש מצליח:
http://youtu.be/ioM_oSSciNU
הסומק (Blush או Blusher), אותו תכשיר קוסמטי הצובע את הלחיים בנגיעה עדינה של צבע, הוא מוצר מדהים ומסוכן גם יחד. הוא נועד להקנות לפנים מראה חי, ערני ורענן ולרוב הוא גם מצליח.
אבל אם, בשימוש נכון כמובן, הסומק מקנה לאישה מראה צעיר וחיוני, הוא גם זה שיכול, למשל בבחירה של גוון לא נכון, להעניק לה מראה ליצני ומגוחך.
מדובר במוצר האיפור הדרוש כשהעור חיוור, מה שקורה במיוחד בתקופת החורף.
בדרך כלל סומק מודרני בא בצורת אבקה עשויית טלק, הנמרחת על הלחיים באמצעות מברשת איפור.
מי שהכי מרוויחות מהשימוש בסומק הן נשים בעלות עור בהיר, המוקפות בחברים וקולגות מודאגים, החוששים ושואלים לפשר המראה החיוור או אפילו החולה שהן מביאות לעבודה.
כל אישה אנמית או עייפה צריכה לדעת שמריחה מהירה של סומק, תוציא אותה מהבית אל העולם שבחוץ, עם מראה ערני וחיוני שלא יסגיר את הלילה הקצר שעברה או את החיים הלא מלבבים שהיא עוברת בזמן האחרון, או במילים אחרות - את העבודה הלא נגמרת במשרד.
#ההיסטוריה של הסומק
הסומק, שמטרתו לחקות או להעצים הסמקה טבעית, הוא ממוצרי האיפור הבסיסיים ביותר. מדובר במוצר שככל הנראה התקיים בגרסאות שונות כבר בתקופות קדומות.
מי שכנראה עלו ראשונים על הטריק של ההסמקה המלאכותית הזו הם מלכי הקוסמטיקה העתיקה, המצרים הקדמונים. ככל הנראה כבר בתקופתם הם השתמשו בתכשירים דומים לסומק המודרני. ציורים מצריים עתיקים מראים בפירוש נשים וגברים העושים שימוש בסומק.
תופתעו ודאי לגלות שבאירופה של המאה ה-16 נשים השתמשו דווקא ב...סומק לבן. מודל היופי האצילי באותה תקופה היה דווקא של עור בהיר והסומק הזה הבהיר את פניהן והעיד על היותן לא חשופות לשמש, כמו נשים עובדות מהמעמד הנמוך.
בימינו, הסומק משמש מן הסתם בעיקר נשים. גברים עושים בו שימוש בעיקר באיפור תיאטרון, קולנוע או טלוויזיה ולעיתים די רחוקות לאיפור עצמי.
הנה אופנות וטרנדים בסומק של המאה האחרונה:
https://youtu.be/QkPZw6F0wDA
הסומק בסגנון הצרפתי:
https://youtu.be/wbSu8gW-g80
כך משנה הסומק את מראה הפנים:
https://youtu.be/BdcRNqQkNbg
איך לשים סומק נכון ומה ההבדל בין סומק, שימר וברונזר (עברית):
https://youtu.be/5N6jHRpR_Qg
ואיך מיקום הסומק משנה את מראה הפנים (עברית):
https://youtu.be/FFzWcaeYW5c
גרבי רשת (Fishnet socks) נראים אולי כפריט אופנתי זניח, אבל איכשהו הם הרבה יותר מסתם פריט אופנה - הם מייצגים סיפור תרבותי שלם של מרד, סקסיות ושבירת מוסכמות.
הכל התחיל בתקופה הוויקטוריאנית, תקופת המהפכה התעשייתית. הומצאה אז מכונת האריגה שאפשרה לייצר בדים מחוררים באופן תעשייתי. בהתחלה ועל אף שנארגו כמו רשתות דייגים פשוטות, גרבי הרשת היו דווקא סמל לאריסטוקרטיה ועושר.
רקדניות הבורלסק, אמנות במה שהחלה לפרוח כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 והייתה למרכיב מרכזי בתרבות הבידור של התקופה הוויקטוריאנית, היו מהראשונות שהפכו את גרבי הרשת לסמל של מיניות מתוחכמת ואמנותית. בגרביים האלה היה משהו פרובוקטיבי, במיוחד בשילוב של גרבי הרשת עם המחוכים והנוצות - ועוד יותר בתקופה בה חשיפת קרסול נחשבת לסקנדל של ממש.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, הבורלסק הופך מתוחכם יותר והמופעים הללו משלבים יותר ויותר הומור, סאטירה חברתית וארוטיקה מרומזת. גרבי הרשת הופכים לחלק בלתי נפרד מהאסתטיקה הזו. הם מתחילים ותופסים מקום גם בתיאטראות וודוויל ובמועדוני הלילה המפוארים של התקופה.
עם עליית הקולנוע והטלוויזיה, הבורלסק המסורתי הולך ודועך, אבל גרבי הרשת משתלבים היטב בתרבות הפופולרית. רואים אותם בסרטים הוליוודיים של שנות ה-40 וה-50. הם מככבים על רגליהן של כוכבות כמו מרלין מונרו ובטי גרייבל, שהופכות את המראה הזה לסמל הזוהר ההוליוודי.
בשנות ה-60 וה-70 המוקדמות, כשהמהפכה המינית הייתה בעיצומה, גרבי הרשת עברו טרנספורמציה נוספת. הם הפכו מסמל של פיתוי מעודן לחלק מהביטוי של שחרור מיני ופמיניזם.
זה בדיוק הרקע שיכין את הקרקע לאימוץ גרבי הרשת על ידי תרבות הפאנק. כי בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 מגיע טוויסט בעלילה, כשתרבות הפאנק מאמצת את גרבי הרשת הקרועים דווקא, כסמל למרד נגד הממסד. הפאנקיסטים לוקחים את הפריט היוקרתי וה"מהוגן" והופכים אותו לסמל של מחאה, בדמות גרבי רשת עם קרעים מכוונים.
במקביל, תפסו גרבי הרשת את מקומם גם בעולם הבידור והאופנה. אם בעבר רקדניות בורלסק השתמשו בהם במופעים שלהן, בסוף המאה ה-20 הופכות אותם כוכבות פופ דוגמת מדונה לחלק בלתי נפרד מהשפה הוויזואלית, התדמית והאקססוריז שלהן.
היום, גרבי רשת הם פריט אופנתי שחוצה תרבויות וסגנונות. אפשר לראות אותם על מסלולי האופנה היוקרתיים ביותר, בהופעות רוק, במופעי הקהילה הגאה ובלבוש יומיומי של נשים שרוצות להוסיף טאץ' אטרקטיבי למראה שלהם. גרבי רשת הפכו לסמל של ביטוי עצמי וחופש אופנתי והדרך שבה הם התגלגלו מפריט אריסטוקרטי לסמל של מרד ומיניות ובחזרה למיינסטרים היא דוגמה מרתקת לאופן שבו פריטי לבוש מספרים את הסיפור של הדורות המשתנים.
הנה תולדות גרבי הרשת:
https://youtu.be/_zKP0KK4yyA
דוגמאות שנולדו מהפאנק והגותי בגרבי רשת:
https://youtu.be/bnCScB5T_ic
בסטיילינג לאופנת רחוב:
https://youtu.be/PqvHnuk_i1I
פתיחת קופסה:
https://youtu.be/t9Ozo0R59jM
גרבי קרסול רשת:
https://youtu.be/lyuTrJln8kQ
וכוכבות גדולות מהעבר בגרבוני רשת:
https://youtu.be/E-zhKmTJkWc?long=yes
שיזוף (Tanning) הוא מהמנהגים התרבותיים הנפוצים כיום בעולם המערבי. אחד החידושים המעניינים שתרמה המאה ה-20 למודל היופי המערבי הוא ללא ספק אופנת השיזוף.
מראה הגברים והנשים ששבים מחופשתם כשעורם בגוון כהה מהרגיל מאפיין תרבות שפע וזמן פנוי. רובנו רואים אותו כמראה יפה ואופנתי, מחשב ומעורר אפילו קנאה, אך לא תמיד זה היה כך.
במאות הקודמות נחשב עור שזוף לסימן של עובדי אדמה, חקלאים ועובדי כפיים - בטח לא המראה המועדף של בעלי המעמד הגבוה בחברה.
לא רבים יודעים שכמו חידושי אופנה ויופי שונים במאה ה-20, גם את השיזוף אנו חייבים לאישה הנחשבת לכוהנת הגדולה של המראה החדש, בעיקר הנשי, במאה העשרים. כן, אופנת השיזוף, אם לא ניחשתם, נזקפת לזכותה של כוהנת האופנה והקוסמטיקה האגדית קוקו שאנל.
זה קרה בשנת 1923, כששבה שאנל מהפלגה אל העיירה קאן ביאכטה של הדוכס מוולינגטון. שאנל, שהפליגה מפאריס אל קאן שבריביירה הצרפתית, מצאה את עצמה עם לא מעט שעות פנויות ביאכטה. בכל יום היא נהגה להשתרע בבגד ים על הסיפון, אל מול השמש הקופחת.
כשהופיעה בעור שזוף, בימים שלאחר מכן, גם לאירועים חברתיים של האליטה הפריזאית, היה המראה שלה מאד לא שגרתי. אנשים מכובדים לא נראו כך באותה תקופה. דווקא "מראה הפורצלן" עם העור הבהיר הוא מודל היופי בצרפתי אז, זה שכולם אהבו.
אבל כששאנל, אחת היפות, המצליחות והמשפיעות בפאריס של אותה תקופה, משתזפת כך, הדברים נראים אחרת. היא גרמה לרבים "להידלק" על המראה הכהה שלה ועשתה, אולי מבלי להתכוון, עוד מהפכה.
ההערצה הרבה לה זכתה קוקו שאנל, עם ההצלחה והיופי שלה, בשילוב עם מראה ה"חזרתי מחופשה" של העשירים והמצליחים, גרמו לכך שהופעתה השזופה בפומבי הפכה לטירוף שרבים בסביבתה החלו לחקות. כך נולדה אופנת השיזוף, שנזקפת מאז, כמו לא מעט חידושי אופנה, לקוקו שאנל.
מאז הפך השיזוף לסמל מעמדי. אין כמוהו להעיד על השזופים, שהם חזרו מחופשה, במהלכה הרשו לעצמם להיחשף לשעות ארוכות בשמש.
אמנם בשל הסכנות הבריאותיות שלו, בעיקר כגורם לסרטן העור, הולך בשנים האחרונות ויורד מעמדו של השיזוף האמיתי, אבל הוא לא נעלם, אלא הוחלף בשיזוף מזויף.
רבים העדיפו בתחילה לפנות למכון שיזוף מבוקר, שאגב הוכח שהוא מסוכן אפילו יותר מקרינת השמש. אחרים מעדיפים היום לקנות מראה שזוף בשיטה של צביעה בהתזה על הגוף, שנראית כמו שיזוף של ממש אבל למעשה היא צבע גוף פשוט. הבעיה בו היא חוסר האחידות, במיוחד באזור שמסביב לעיניים, ראה מראה דונלד טראמפ.
הנה סיפורו של השיזוף וכיצד הפך כל כך אופנתי ובישר על הקטנת בגדי הים:
https://youtu.be/D_3DXGvgzFU
בלוגרית מספרת:
https://youtu.be/0U176bdAioA
כמה מסכנות השיזוף ללא מילים:
https://youtu.be/N9DemySf1kk
שיזוף מלאכותי במיטות שיזוף הוא לא פחות מסוכן (עברית):
https://youtu.be/RsQFNe3GjnA
ואולי צביעת שיזוף (Spray tans) היא אחד הפתרונות לסכנות:
https://youtu.be/vEBQoFehsa8
נשים
גבר, אישה, יופי, מסתורין, פיתוי, תשוקה וסודות אפלים - כל סרט פעולה או ריגול משתמש בחומרים הללו. הפילם נואר, אותו סגנון מיתולוגי של סרטי בילוש בשחור לבן, עשה מהם קריירה.
אבל קחו רגע דמות ענוגה, של אישה יפה וסקסית, שקשה לעמוד בפניה, אישה שמצד אחד היא נשית כמו הנשים בציורים של בוטיצ'ילי ומצד שני היא עצמאית ולא תלויה בגבר, ונחושה להשיג את מטרותיה, לרוב הן להפיל את הגיבור ברשת ובתככים ולשעבד אותו לקסמיה. זוהי ה"פאם פאטאל" (Femme fatale) או הפאם פטאל.
דמיינו דמות של ערפדה נשית ומינית, עם תאבון אפל להרוס גברים ולמצוץ את חייהם והצלחתם.
הפאם פאטאל, בעברית "אישה קטלנית", היא מושג המייחס לנשים מסוימות את היכולת להפעיל את קסמיהן על גברים. כשמפעילה אישה הורסת שכזו את קסמיה על הגבר, היא יכולה להביא לנפילתו ואף למותו.
כי גברים לפי האמונה העממית, מתפתים לנשים כאלה כמו זבובים. אם בשל יופיין ותכונותיהן ואם בשל מניפולציות ומזימות מכוונות מצידן, שהביאו להתאהבות שכזו.
#תולדותיה של הפאם פאטאל
את מוטיב האישה המפתה גבר ומביאה לאובדנו, מתחילה כבר חוה, שעליה ועל הנגיסה המפורסמת בתפוח נכתב בספר בראשית "נברא שטן עמה". אחריה הרסו את הגברים שלהן מדיאה בתיאטרון, דלילה את שמשון, שלומית שדרשה את ראשו של יוחנן המטביל, הלנה היפה שהביאה מלחמה על טרויה ופנדורה שפתחה את תיבת השדים.
יש עוד שפעלו לבד, אבל לפעמים הנשים הללו באות בקבוצות, כמו במקרים המיתולוגיים של המדוזות הקטלניות או הסירנות המפתות את יורדי הים בשירת המוות שלהן.
מהפולקלור והדתות ועד לאמנות, ספרות, קומיקס או קולנוע - ניתן למצוא ביטויים לנשים שכאלה כמעט בכל מקום, תקופה או הקשר תרבותי בעולם. אבל כמושג, הושרשה הפאם פאטאל בתרבות המערבית רק במאה ה-19.
במאה ה-20, בסרטי הפילם נואר ההוליוודיים של שנות הארבעים, נוצר ממש סגנון איפור שהותאם לפאם פאטאל של סרטי הפילם נואר. היות ואלה היו בעיקר סרטי שחור-לבן, עם שימוש מרובה בהצללה והארה ממוקדת, איפרו בהם את השחקניות כך שהאיפור ידגיש את הנשיות שלהן, בדגש על אזור השפתיים והעיניים ותוך הימנעות ברורה מצבעוניות מרובה.
על שמראה הפאם פאטאל, שנוצר בסרטי הפילם נואר השתמש במסקרה מודגשת, באייליינר שחור ועבה מעל העפעף, סומק מתון ושפתון כהה או אדמדם.
הנה דימויים של נשות פאם פאטאל:
https://youtu.be/OFgvkvjVN5Y
דמויות של נשות "פאם פאטאל" בקולנוע:
https://youtu.be/eUpIbZuWl6Q
השיר "פאם פאטאל" של לו ריד בביצוע של אורלי זילברשץ (עברית):
https://youtu.be/-3baw2_Z-PE
ניקו ו"מחתרת הקטיפה" בשיר המקורי של לו ריד:
https://youtu.be/NziBR8I4c48
לארה קרופט מ"טומב ריידר":
https://youtu.be/8ndhidEmUbI
וסיפורה של הפאם פאטאל:
https://youtu.be/tTBTOtfdn9M?long=yes
נשים רבות נוהגות לקרוא לווסת בשם "המחזור החודשי". אך, למעשה, הווסת הנשית (Monthly cycle), או מחזור הווסת בשמו האחר, היא רק אחד משלבי המחזור החודשי, שלב הדימום, שמתרחש בסוף כל מחזור חודשי.
התופעה הנשית הזו, שבנות רבות מגלות בתחילת גיל הנעורים, היא תהליך טבעי ובריא מחיי כל אישה. אין בה שום דבר מביך, אף שהיא כרוכה בדימום. הווסת היא בעצם הסימן המובהק לכך שהגוף הנשי של האישה מתפקד כראוי והנערה מגיעה לגיל הפריון, כלומר בעלת יכולת גופנית להרות.
אמנם גורמים כמו תורשה, תזונה ומצב בריאותי יכולים להאיץ או לעכב את הווסת הראשונה, אך היא תתחיל בשלב כלשהו בין גיל 9 ל-15, אצל רבות מהבנות בגיל 12. לרוב היא תבוא לאחר שלבי התבגרות קודמים, כמו צמיחת שדיים, הופעת שיער הערווה ושערות בבית השחי.
עם דימום שהוא חזק יותר בימים הראשונים ובהדרגה הולך ונחלש, משך הווסת משתנה. הדימום שמתרחש בסוף המחזור נוטה להמשך לרוב בין 3 ל-7 ימים. בכל מחזור יוצאת כמות של דם שהיא שוות ערך לכ-2-3 כפות, אם כי זה יכול להשתנות מאישה לאישה.
הסיבה לכך שהווסת כרוכה בדימום היא שבה משיל הרחם את הרירית שהכין לקראת אפשרות של הריון.
#הצד הרפואי
אמנם כל נערה ואישה חווה את הווסת באופן שונה, אבל במהלך תקופת הווסת, נשים רבות חוות סימפטומים, או תסמינים, כמו שינויים במצב הרוח, כאבי בטן, ראש או גב, עייפות, רגישות בחזה ולא פעם גם נפיחות.
למי שחווה דימום כבד במיוחד או כאבים חזקים, המפריעים לה בחיי היומיום, מומלץ לדבר על זה עם הורה או רופא. יש דרכים שונות להקל על מצבים לא נוחים בווסת ולטפל בבעיות הקשורות בה.
הדימום הזה, אגב, הוליד מגוון גדול של מוצרי היגיינה לנשים, ביניהם טמפונים, תחבושות, תחתוני וסת ועוד. כל אחת מוצאת את המוצר הנוח לה, אך יש להחליפו בתדירות מספקת לשמירה על ההיגיינה.
הנה הסבר של המחזור הווסתי (מתורגם):
https://youtu.be/cjbgZwgdY7Q
יש גם רגישות במחזור:
https://youtu.be/OOvLtz4XbdQ
אין כמו הריון, או כמו שנכון לכתוב את זה - היריון (Pregnancy), כדי להשפיע על חיינו. באמצעותו אנו נולדים ובאים לעולם ובעזרתו אנחנו מולידים ילדים.
ההיריון הוא השלב המכריע בתהליך הרבייה של בעלי חיים, בדגש על יונקים ובכללם בני האדם. זהו תהליך שבו נושאת הנקבה ברחם שלה את הצאצאים, אחד או יותר, הקרויים עוברים.
תחילת ההיריון היא בתהליך ההתעברות. בתהליך זה יש הפריה של הביצית של הנקבה על ידי תא זרע של הזכר. הפריה זו יוצרת זיגוטה, כלומר תא יחיד שהוא השלב הראשון ביצירת אורגניזם חדש.
זו תחילתו של עובר, המשתרש ברחם ומקבל בו משאבים, הדרושים להתפתחותו מגוף הנקבה שהתעברה. זה השליש הראשון מתוך שלושה שאורך כל אחד מהם 3 חודשים. בסוף נקלט העובר ונוצרות מערכות הגוף השונות. בשלב זה הסיכון הוא הכי גבוה להפלה טבעית.
מכאן יופיעו בהדרגה האיברים השונים בגופו של העובר. ביניהם יהיו גם כאלה שייעלמו בהמשך ההיריון, כמו קשתות זימים, קרומים בין האצבעות ואפילו זנב. זה תהליך של מוות תאי מתוכנן, שנקרא "אפופטוזיס" ולו תפקיד חשוב בהתפתחות העוברית.
התפתחות העובר האנושי ברחם נמשכת כ-40 שבועות, כ-9 חודשים. במהלך ההיריון מתפתחות בגופו מערכות הגוף השונות שירכיבו אותו ויתפתחו מהתא היחיד ועד לעובר שהוא תינוק שלם.
כל עובר הולך ומתפתח ברחמה של האם, עד לשלב בו הוא יכול לחיות מחוץ לרחם, כלומר נולד. ואכן, היריון תקין של אישה מסתיים בלידה, או המלטה אצל יונקים אחרים. לצערנו, לא פעם מסתיים היריון בהפלה טבעית או מלאכותית, בשל סיבות כמו בריאות העובר, מצבה הגופני של אימו וכדומה.
#משך ההריון
משך ההיריון שונה לחלוטין אצל יונקים שונים. שיאני אורך ההיריון הם הפילים, שאצלם הוא נמשך 22 חודשים. מכרסמים קטנים דוגמת אוגרים ועכברים חווים היריון שאורכו בין 16 ל-20 יום.
אורך ההיריון אצל בני אדם הוא כ-40 שבועות מאז הווסת האחרון שלפני ההתעברות ועד מועד הלידה.
ייחודיים בקרב היונקים בהיריון שלהם הם חיות הכיס השונות, אצלם ההיריון נמשך זמן קצר של ככחודש. אחריו ממשיך העובר להתפתח... בכיס.
זהו ההריון ומה שמתרחש בו בגוף (מתורגם):
https://youtu.be/F_ssj7-8rYg
כך נוצר היריון (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
על בדיקת הריון (מתורגם):
https://youtu.be/aOfWTscU8YM
השוואת משך ההריון ביונקים שונים:
https://youtu.be/2_89COtwhDw
רבים מדברים על תופעה של טפשת ההיריון (עברית):
https://youtu.be/aXA0LRaUB7Q?long=yes
רוזי הממסמרת (Rosie the Riveter) היא אייקון תרבותי פמיניסטי אמריקאי, לאחר שהופיעה על כרזת "!We Can Do It", בתקופת מלחמת העולם השנייה. היא ייצגה אז את הנשים שתרמו למאמץ המלחמה כפועלות בתעשייה, במקום הגברים שיצאו למלחמה.
הכרזה עוצבה אז על ידי המאייר ג' הוורד מילר, בהשראת התצלום של נעמי פריילי. בעקבות הכרזה נוצרו גם שירים ואפילו סרט על רוזי הממסמרת. עוד בשנות המלחמה היא הפכה לסמל ואייקון אמריקאי.
האישה שהיוותה השראה לפוסטר הייתה אמריקאית בשם נעמי פרקר פריילי. היא עבדה כמלצרית בקליפורניה, וכשארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה היא עברה לעבוד במפעל של חיל האוויר.
תמונתה שצולמה בעת שעבדה במפעל בשנות מלחמת העולם השנייה, שימשה כהשראה ליצירת הכרזה המפורסמת. הכרזה עודדה נשים להשתלב בשוק העבודה בשנות המלחמה, במקום הגברים שנקראו לשדה הקרב.
אגב, עם התעצמות התנועה הפמיניסטית, הרבה אחרי המלחמה, הפך הפוסטר מסמל מלחמתי לסמל פמיניסטי שעודד נשים להשתלב בשוק העבודה.
ונקודה קצת עצובה - לנעמי פריילי עצמה נודע כי הפוסטר התבסס עליה רק שנה לפני מותה.
הנה רוזי הממסמרת:
https://youtu.be/B3461S5YtKM
מה שהיא ייצגה:
https://youtu.be/bU2tt1h53jM
שיר עליה:
https://youtu.be/55NCElsbjeQ
והצייר נורמן רוקוול שצייר אותה:
https://youtu.be/-HRMrnPdYNM
בעידן הנוכחי אנו קונים את הבגדים שלנו מחנויות בגדים ורשתות שיווק אימתניות. מרבית הבגדים הללו נוצרים במפעלי ענק רחוקים, המייצרים אותם בכמות אדירה ובמחירים זולים. בעולם מיוצרים כיום בכל שנה מעל 80 מיליארד פריטי לבוש.
בעבר זה היה אחרת. כדי לרכוש בגד חדש נאלצו אז אנשים לפנות לחייט או לתופרת (Dressmaker). האחרונים נהגו למדוד את מידות גופו של הלקוח במדויק ולתפור על פי מידה. לאחר שנגזרו חלקי הבגד, על פי מידות הגוף של המזמין, התופרת והחייט היו תופרים ביד את הבגד.
כמובן שהבגד היה אז יקר מאוד, הרבה יותר מאשר בגד רגיל בימינו. לאנשים רגילים, היו בימי הביניים בגד אחד ליום יום ובמקרה הטוב גם בגד חג.
הביטו בארון הבגדים שלכם ותראו את החלום של אנשי קדם, בעלי הבגד הבודד. יש לנו כיום כל כך הרבה בגדים כי מייצרים אותם בזול, הרחק מביתנו. כמעט כל הבגדים הללו הם לשנה שנתיים מקסימום ולכן אנו קונים ללא הפסקה. שלא יהיה חסר...
בעידן שבו תופרים מקצועיים תופרים עדיין רק בגדים מעטים, בעיקר חליפות לגברים ושמלות כלה, לייצור ההמוני של אופנה יש מחיר סביבתי עצום. עד כמה? - תעשיית האופנה היא התעשיה השניה הכי מזהמת בעולם, אחרי תעשיית הנפט. אנחנו קונים הרבה יותר בגדים ממה שאנו צריכים וכמויות אדירות כאלה של לבוש מחייבות המון אנרגיה - גם על קו הייצור, גם בהובלה עד אלינו ואפילו בהשמדה כשאיננו זקוקים להם יותר והבגדים הופכים לפסולת שאין בה עוד שימוש.
הנה תופרת דתית כמו פעם (עברית):
https://youtu.be/iKgTZbD4Eas
תופרת צעירה מסבירה על הציוד הנדרש (עברית):
https://youtu.be/CbQ6lXLZmiA
תופרת בעבודה (עברית):
https://youtu.be/3pZu-wZkXSw
בתיאטרון ובאופרה - תופרת מספרת (עברית):
https://youtu.be/qsefAFQzczY
והאופנה המהירה של ימינו ומחירה הסביבתי (עברית):
https://youtu.be/b0Y5lrEJOBA?long=yes
ממתי השתתפו נשים באולימפיאדה?
האולימפיאדה לא הייתה ברבות השנים המקום הידידותי ביותר לנשים. המשחקים בעת העתיקה היו בעירום ופתוחים לגברים בלבד. על נשים נשואות נאסר אפילו לצפות במשחקים, מחמת צניעות. מי שנתפסו עושות זאת הוצאו להורג בהשלכה מההר הסמוך. במקומם הם נאלצו להשתתף במשחקים שהוקדשו לאלה הרה, אשתו של זאוס, אבי האלים היוונים ומי שמשחקי הגברים הוקדשו לו.
אבל אם שימש אז העירום תירוץ לשיתוף גברים בלבד, הרי שהתירוץ הזה לא התקיים בעת חידוש המשחקים בסוף המאה ה-19. היה זה פייר דה קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים ב-1896, שדחף למשחקים על טהרת המין הגברי בלבד. האולימפיאדה הייתה בעיניו "שיר הלל לספורט הגברי". תפקיד הנשים היה להריע ולהכתיר את המנצחים ולא להשתתף בתחרויות.
היה גם עניין בריאותי. במאות הקודמות האמינו שהרחם הוא האיבר הרגיש בגוף האישה. פעילות ספורטיבית עלולה לפגוע בו, בהתפתחות האגן וביכולת העתידית של האישה ללדת...
אבל היו נשים שהוכיחו שהאישה לא פחות טובה. באולימפיאדה הראשונה ב-1896 נעלבה רצת המרתון סטמטה רבית'י היווניה, על שלא נתנו לה לרוץ מרתון. היא רצה למחרת את כל המסלול לבדה.
4 שנים אחר-כך, במשחקי פאריס ב-1900, הורשו נשים להשתתף. שרלוט קופר הבריטית הייתה האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה זו. אבל נשים לא משכו קהל וכמעט ואיש לא בא למשחקים שלהן, מה עוד שהותר להן להתחרות רק בגולף וטניס - אותם ענפי ספורט שלא יווצר בהם מגע פיזי בין המתחרים. המקרה של מרגרט אבוט מדגים עד כמה זה היה מוזר - היא שיחקה וניצחה בטורניר גולף ב-1900, מבלי לדעת שמדובר במשחק אולימפי. עד מותה ב-1955 היא לא ידעה שזכתה במדליית זהב אולימפית...
רשמית רק באולימפיאדת 1912 בשטוקהולם הורשו נשים להשתתף במשחקים. לקח המון שנים עד שהנשים סללו את דרכן לספורט העולמי. במשחקי פאריס 1924 היו כ-100 משתתפות, לעומת כ-3,000 גברים, במינכן 1972 השתתפו כבר מעל 1,000 נשים. היחס היה עדיין שישה גברים לכל אשה. רק ב-1976 חצו הנשים את רף 20% מסך המשתתפים באולימפיאדה.
במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 היו 44% מהמשתתפים נשים. נבחרות ארה"ב וקנדה כללו יותר נשים מגברים! - בלונדון היו לראשונה כל ענפי הספורט פתוחים לנשים. באולימפיאדה זו השתתפו ספורטאיות בכל הנבחרות הלאומיות, כולל אלו של ארצות שמרניות כמו קטאר, סולטנות ברוניי וערב הסעודית.
הנה תולדות הנשים במשחקים האולימפיים ואף בספורט בכלל:
https://youtu.be/tA2-WOQOFM4
וסרט תיעודי קצר על הנשים בתולדות האולימפיאדה:
https://youtu.be/4eJVuwC6e0Q?long=yes
האולימפיאדה לא הייתה ברבות השנים המקום הידידותי ביותר לנשים. המשחקים בעת העתיקה היו בעירום ופתוחים לגברים בלבד. על נשים נשואות נאסר אפילו לצפות במשחקים, מחמת צניעות. מי שנתפסו עושות זאת הוצאו להורג בהשלכה מההר הסמוך. במקומם הם נאלצו להשתתף במשחקים שהוקדשו לאלה הרה, אשתו של זאוס, אבי האלים היוונים ומי שמשחקי הגברים הוקדשו לו.
אבל אם שימש אז העירום תירוץ לשיתוף גברים בלבד, הרי שהתירוץ הזה לא התקיים בעת חידוש המשחקים בסוף המאה ה-19. היה זה פייר דה קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים ב-1896, שדחף למשחקים על טהרת המין הגברי בלבד. האולימפיאדה הייתה בעיניו "שיר הלל לספורט הגברי". תפקיד הנשים היה להריע ולהכתיר את המנצחים ולא להשתתף בתחרויות.
היה גם עניין בריאותי. במאות הקודמות האמינו שהרחם הוא האיבר הרגיש בגוף האישה. פעילות ספורטיבית עלולה לפגוע בו, בהתפתחות האגן וביכולת העתידית של האישה ללדת...
אבל היו נשים שהוכיחו שהאישה לא פחות טובה. באולימפיאדה הראשונה ב-1896 נעלבה רצת המרתון סטמטה רבית'י היווניה, על שלא נתנו לה לרוץ מרתון. היא רצה למחרת את כל המסלול לבדה.
4 שנים אחר-כך, במשחקי פאריס ב-1900, הורשו נשים להשתתף. שרלוט קופר הבריטית הייתה האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה זו. אבל נשים לא משכו קהל וכמעט ואיש לא בא למשחקים שלהן, מה עוד שהותר להן להתחרות רק בגולף וטניס - אותם ענפי ספורט שלא יווצר בהם מגע פיזי בין המתחרים. המקרה של מרגרט אבוט מדגים עד כמה זה היה מוזר - היא שיחקה וניצחה בטורניר גולף ב-1900, מבלי לדעת שמדובר במשחק אולימפי. עד מותה ב-1955 היא לא ידעה שזכתה במדליית זהב אולימפית...
רשמית רק באולימפיאדת 1912 בשטוקהולם הורשו נשים להשתתף במשחקים. לקח המון שנים עד שהנשים סללו את דרכן לספורט העולמי. במשחקי פאריס 1924 היו כ-100 משתתפות, לעומת כ-3,000 גברים, במינכן 1972 השתתפו כבר מעל 1,000 נשים. היחס היה עדיין שישה גברים לכל אשה. רק ב-1976 חצו הנשים את רף 20% מסך המשתתפים באולימפיאדה.
במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 היו 44% מהמשתתפים נשים. נבחרות ארה"ב וקנדה כללו יותר נשים מגברים! - בלונדון היו לראשונה כל ענפי הספורט פתוחים לנשים. באולימפיאדה זו השתתפו ספורטאיות בכל הנבחרות הלאומיות, כולל אלו של ארצות שמרניות כמו קטאר, סולטנות ברוניי וערב הסעודית.
הנה תולדות הנשים במשחקים האולימפיים ואף בספורט בכלל:
https://youtu.be/tA2-WOQOFM4
וסרט תיעודי קצר על הנשים בתולדות האולימפיאדה:
https://youtu.be/4eJVuwC6e0Q?long=yes
מה הצלליות תורמות לעיניים?
צלליות עיניים (Eye shadow) היא תכשיר איפור שנועד להוסיף קצת לעיניים מעט צבע, הדגשה ומרקם.
יש אומרים שצללית יכול להיחשב כל מוצר שמאפשר שימוש באיזור העין. כולל שימר, סומק, קונסילר וכדומה. ואכן, הצלליות לעיניים כוללות מגוון לא קטן של צבעים, מרקמים וגימורים שניתן לעשות בהם שימוש באיזור העיניים.
את הצללית אפשר אמנם למצוא בתור פורמולת ג'ל, כצללית נוזלית במיכל של גלוס ובצורה של עיפרון עבה, אך לצללית הקלאסית ישנן 3 צורות ומרקם עיקריים: צללית בצורה של אבקה בתפזורת, של אבקה דחוסה וכקרם.
"צללית בסיס", כשמה כן היא - הצללית העיקרית לאיפור כלשהו. אז אמנם היא הבסיס, אבל זה לא אומר שהיא בצבע גוף או אפילו בצבע בהיר כלשהו. צבעה מותאם לאיםור הרצוי. למראה מעושן שחור, למשל, צללית הבסיס תהיה שחורה.
#צבעים וגוונים
בעוד שצלליות בצבע גוף לרוב ישמשו לטשטוש כתמים מעושנים ולמראה נקי באזור העין, הצלליות הבהירות ישמשו להבהרה ויהוו מעין נקודת אור.
למראה מעושן יאופרו העיניים בדרך כלל בסגנון מעושן ובגוון כהה. למעושן שחור תשמש בדרך כלל צללית בסיס שחורה. למראה כזה נוהגות הבנות והנשים למרוח צללית כהה ולטשטש אותה באמצעות מברשת לעיניים.
להשלמת המראה המעושן או האפלולי, אתן מוסיפות לא פעם, לאחר מריחת הצללית, מעטה דרמטי משהו. שווה לעשות זאת באמצעות מסקרה בעלת צבע מודגש, המעבה ומאריכה את הריסים.
הנה הצלליות לעיניים (עברית):
https://youtu.be/PMT_2oPPA1w
צלליות עיניים בפרסומת של מקס פקטור משנות ה-90:
https://youtu.be/0t4-MjgX8hw
מברשת הצלליות (עברית):
https://youtu.be/WsAhFoDT0O8
והדרכה לצלליות העיניים של אסתי ביטון (עברית):
https://youtu.be/lm7rCe4rXX4?t=1m16s
צלליות עיניים (Eye shadow) היא תכשיר איפור שנועד להוסיף קצת לעיניים מעט צבע, הדגשה ומרקם.
יש אומרים שצללית יכול להיחשב כל מוצר שמאפשר שימוש באיזור העין. כולל שימר, סומק, קונסילר וכדומה. ואכן, הצלליות לעיניים כוללות מגוון לא קטן של צבעים, מרקמים וגימורים שניתן לעשות בהם שימוש באיזור העיניים.
את הצללית אפשר אמנם למצוא בתור פורמולת ג'ל, כצללית נוזלית במיכל של גלוס ובצורה של עיפרון עבה, אך לצללית הקלאסית ישנן 3 צורות ומרקם עיקריים: צללית בצורה של אבקה בתפזורת, של אבקה דחוסה וכקרם.
"צללית בסיס", כשמה כן היא - הצללית העיקרית לאיפור כלשהו. אז אמנם היא הבסיס, אבל זה לא אומר שהיא בצבע גוף או אפילו בצבע בהיר כלשהו. צבעה מותאם לאיםור הרצוי. למראה מעושן שחור, למשל, צללית הבסיס תהיה שחורה.
#צבעים וגוונים
בעוד שצלליות בצבע גוף לרוב ישמשו לטשטוש כתמים מעושנים ולמראה נקי באזור העין, הצלליות הבהירות ישמשו להבהרה ויהוו מעין נקודת אור.
למראה מעושן יאופרו העיניים בדרך כלל בסגנון מעושן ובגוון כהה. למעושן שחור תשמש בדרך כלל צללית בסיס שחורה. למראה כזה נוהגות הבנות והנשים למרוח צללית כהה ולטשטש אותה באמצעות מברשת לעיניים.
להשלמת המראה המעושן או האפלולי, אתן מוסיפות לא פעם, לאחר מריחת הצללית, מעטה דרמטי משהו. שווה לעשות זאת באמצעות מסקרה בעלת צבע מודגש, המעבה ומאריכה את הריסים.
הנה הצלליות לעיניים (עברית):
https://youtu.be/PMT_2oPPA1w
צלליות עיניים בפרסומת של מקס פקטור משנות ה-90:
https://youtu.be/0t4-MjgX8hw
מברשת הצלליות (עברית):
https://youtu.be/WsAhFoDT0O8
והדרכה לצלליות העיניים של אסתי ביטון (עברית):
https://youtu.be/lm7rCe4rXX4?t=1m16s
למה מאפרים את הגבות?
איפור הוא בחירה אישית ונשים רבות בוחרות כיום לאפר את עצמן באופן יומיומי וכחלק בלתי נפרד משגרת היופי שלהן.
איפור גבות (Eyebrow makeup), כחלק מאיפור בכלל, הוא מרכיב משמעותי באיפור המודרני. לגבות תפקיד חשוב במסגור הפנים הנשיות. השפעת המראה של הגבות על המראה הכללי של אדם בכלל ועל היופי הנשי בפרט היא רבה.
ישנן סיבות שונות בגללן נשים מאפרות את גבותיהן. לעתים האיפור נועד לשפר את צורת הגבות. במקרים אחרים מטרתו היא מילוי אזורים דלילים. יש והמטרה היא ליצור מראה ספציפי או אפילו דומה לגבות של ידוענית יפה ונערצת.
במקרים רפואיים, כמו של התקרחות או רק הזדקנות, גבות יכולות להידלדל או להחוויר. במקרים כאלו ניתן להשתמש באיפור, על מנת ליצור מראה של גבות מלאות ובעלות מראה צעיר יותר.
יש ונשים עשויות לאפר את הגבות בכדי לעקוב אחרי טרנדים ומגמות יופי תקופתיות. לעתים אישה אף מתאימה את האיפור ללבוש שלה.
תכשירי איפור גבות הם כיום חלק בלתי נפרד מערכת האיפור האישית של כמעט כל אישה. דוגמאות לא חסר. החל ממברשת ספול המשמשת לסירוק של שערות הגבות, דרך עיפרון גבות המאפשר למלא את האזורים הדלילים בגבות, ג'ל גבות המסדר שערות גבות סוררות, קונסילר או היילייטר המאפשר ניקוי של קצוות הגבות, ליינר לגבות ועד צללית לגבות, מסקרה לגבות וסטיק שעווה לגבות שמטרתו להצמיד את שיער הגבה לעור.
הנה סרטון איפור גבות מ-1938:
https://youtu.be/2Yz4ucqK0xc
מדריך קצר לאיפור הגבות (עברית):
https://youtu.be/Umlv5KXv4cM
ומאפרת מקצועית מלמדת איך לאפר נכון את הגבות (עברית):
https://youtu.be/VctCMHCB6qo
איפור הוא בחירה אישית ונשים רבות בוחרות כיום לאפר את עצמן באופן יומיומי וכחלק בלתי נפרד משגרת היופי שלהן.
איפור גבות (Eyebrow makeup), כחלק מאיפור בכלל, הוא מרכיב משמעותי באיפור המודרני. לגבות תפקיד חשוב במסגור הפנים הנשיות. השפעת המראה של הגבות על המראה הכללי של אדם בכלל ועל היופי הנשי בפרט היא רבה.
ישנן סיבות שונות בגללן נשים מאפרות את גבותיהן. לעתים האיפור נועד לשפר את צורת הגבות. במקרים אחרים מטרתו היא מילוי אזורים דלילים. יש והמטרה היא ליצור מראה ספציפי או אפילו דומה לגבות של ידוענית יפה ונערצת.
במקרים רפואיים, כמו של התקרחות או רק הזדקנות, גבות יכולות להידלדל או להחוויר. במקרים כאלו ניתן להשתמש באיפור, על מנת ליצור מראה של גבות מלאות ובעלות מראה צעיר יותר.
יש ונשים עשויות לאפר את הגבות בכדי לעקוב אחרי טרנדים ומגמות יופי תקופתיות. לעתים אישה אף מתאימה את האיפור ללבוש שלה.
תכשירי איפור גבות הם כיום חלק בלתי נפרד מערכת האיפור האישית של כמעט כל אישה. דוגמאות לא חסר. החל ממברשת ספול המשמשת לסירוק של שערות הגבות, דרך עיפרון גבות המאפשר למלא את האזורים הדלילים בגבות, ג'ל גבות המסדר שערות גבות סוררות, קונסילר או היילייטר המאפשר ניקוי של קצוות הגבות, ליינר לגבות ועד צללית לגבות, מסקרה לגבות וסטיק שעווה לגבות שמטרתו להצמיד את שיער הגבה לעור.
הנה סרטון איפור גבות מ-1938:
https://youtu.be/2Yz4ucqK0xc
מדריך קצר לאיפור הגבות (עברית):
https://youtu.be/Umlv5KXv4cM
ומאפרת מקצועית מלמדת איך לאפר נכון את הגבות (עברית):
https://youtu.be/VctCMHCB6qo
מי היו האמזונות, שבט הנשים הלוחמות האגדי?
האמזונות (Amazons) היו שבט של נשים לוחמות, בעלות אומץ לב וידע רב באמנות המלחמה. על פי המיתולוגיה היוונית, הן הונהגו על ידי בנותיו של אל המלחמה היווני ארס.
על פי האגדה, היו האמזונות לוחמות מיומנות ביותר וחמושות בגרזני כסף ובמגני זהב. בזכות גבורתן ושליטתן בלוחמה, על האמזונות הצליחו לגבור רק גיבורים גדולים מהתרבות היוונית, דוגמת הרקולס ואכילס.
נשים לוחמות משבט הסרמטים, שחי בעבר באוקראינה של היום, הן אולי אחד המקורות לסיפורי המיתולוגיה היווניים על האמאזונות. ארכיאולוגים מצאו בחפירות בדרום אוקראינה אתרי קבורה של נשים רבות שהכילו חרבות, שריונים וחיצים.
מיתוס האמזונות המשיך ללוות את ההיסטוריה האנושית ועד היום הן משמשות מודל לגיבורות תרבות בידיוניות, נשיות אך חזקות ולוחמניות, כמו וונדר-וומן וזינה הנסיכה הלוחמת.
מיהן האמזונות והאם הן היו באמת קיימות (מתורגם):
https://youtu.be/iYL5CLJ2prA
על האמאזונות הלוחמות:
http://youtu.be/Nds_qITOyEY
וסקירה על האמזונות:
http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=1m27s&end=2m42s
האמזונות (Amazons) היו שבט של נשים לוחמות, בעלות אומץ לב וידע רב באמנות המלחמה. על פי המיתולוגיה היוונית, הן הונהגו על ידי בנותיו של אל המלחמה היווני ארס.
על פי האגדה, היו האמזונות לוחמות מיומנות ביותר וחמושות בגרזני כסף ובמגני זהב. בזכות גבורתן ושליטתן בלוחמה, על האמזונות הצליחו לגבור רק גיבורים גדולים מהתרבות היוונית, דוגמת הרקולס ואכילס.
נשים לוחמות משבט הסרמטים, שחי בעבר באוקראינה של היום, הן אולי אחד המקורות לסיפורי המיתולוגיה היווניים על האמאזונות. ארכיאולוגים מצאו בחפירות בדרום אוקראינה אתרי קבורה של נשים רבות שהכילו חרבות, שריונים וחיצים.
מיתוס האמזונות המשיך ללוות את ההיסטוריה האנושית ועד היום הן משמשות מודל לגיבורות תרבות בידיוניות, נשיות אך חזקות ולוחמניות, כמו וונדר-וומן וזינה הנסיכה הלוחמת.
מיהן האמזונות והאם הן היו באמת קיימות (מתורגם):
https://youtu.be/iYL5CLJ2prA
על האמאזונות הלוחמות:
http://youtu.be/Nds_qITOyEY
וסקירה על האמזונות:
http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=1m27s&end=2m42s
מה תפקידו של האייליינר באיפור?
אייליינר (eyeliner) הוא תמרוק, תכשיר איפור שמטרתו לייפות את העיניים. בימינו הוא נחשב אחד מתכשירי איפור העיניים הנפוצים ביותר.
מעצם שמו, חיבור של Eye ו-Line, מובן שהאייליינר משמש לצביעת האזור שמסביב לעיניים.
את האייליינר הקלאסי, המחמיא לכל צורת עין, מציירים בדרך כלל בכדי להדגיש ולהאריך את העין. אך למעשה, זהו שם כולל לסוגי מוצרים שונים שבעזרתם אפשר לצייר קווים באיזור העין.
בין תכשירי האייליינר, המגיעים במספר צורות אופייניות, בולטים עיפרון העיניים, אייליינר נוזלי, אייליינר ג'ל, אייליינר טוש ואייליינר קייק (cake liner).
כבר אלפי שנים שהאייליינר הוא מהתמרוקים הפופולריים באיפור עיניים. לידתו היא איפה שהוא במרחב שבין מצרים העתיקה, מסופוטמיה והודו העתיקה. באותם ימים הוא היה פשוט קו שחור מסביב לעיניים.
משערים כיום שבנוסף ליופי, בני התקופה ראו בו משהו המשמש להגנה על העור מהשמש. עוד סברה מעניינת ולא מפתיעה היא שבאותם ימים היו שראו באייליינר תכשיר שמוסיף מזל.
החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, עם פריחתה של תעשיית הקוסמטיקה, הטיפוח והאיפור, החלו מגמות של שימוש באייליינר ובמסקרה. אלו יתפתחו עוד יותר באופנה הגותית ובפריחה של זרם הפאנק בסוף שנות ה-70 ותחילת האייטיז.
בעולם המודרני נשים רבות משתמשות באייליינר באופן כמעט יומיומי. בהשראת כוכבי פופ ורוק, לא מעט צעירים ובעיקר צעירות שאוהבים את סגנון האימו במוסיקה, אימצו אותו בהתלהבות.
גם בנות שרוצות מראה קשוח ופאנק-רוקיסטי כזה, שמות אייליינר כבד.
אחרות המעוניינות בפתיינות אייליינרית בסגנון עדות החתולים מושגת היטב עם אייליינר שחור ומשוך לצדדים, המרים ופותח את העיניים ומעניק להן ווייב מפתה ומסתורי משהו.
הנה האייליינר (עברית):
https://youtu.be/Hy9fHY-2m6g
המקצוען מסביר (עברית):
https://youtu.be/zCBUqos-5cQ
אייליינר חתולי (עברית):
https://youtu.be/tCfA39UKSgs
עיניים מעושנות, כהות או מסוגננות הן מהמראה הגותי:
https://youtu.be/6JXYLSbJ5FA
אייליינר (eyeliner) הוא תמרוק, תכשיר איפור שמטרתו לייפות את העיניים. בימינו הוא נחשב אחד מתכשירי איפור העיניים הנפוצים ביותר.
מעצם שמו, חיבור של Eye ו-Line, מובן שהאייליינר משמש לצביעת האזור שמסביב לעיניים.
את האייליינר הקלאסי, המחמיא לכל צורת עין, מציירים בדרך כלל בכדי להדגיש ולהאריך את העין. אך למעשה, זהו שם כולל לסוגי מוצרים שונים שבעזרתם אפשר לצייר קווים באיזור העין.
בין תכשירי האייליינר, המגיעים במספר צורות אופייניות, בולטים עיפרון העיניים, אייליינר נוזלי, אייליינר ג'ל, אייליינר טוש ואייליינר קייק (cake liner).
כבר אלפי שנים שהאייליינר הוא מהתמרוקים הפופולריים באיפור עיניים. לידתו היא איפה שהוא במרחב שבין מצרים העתיקה, מסופוטמיה והודו העתיקה. באותם ימים הוא היה פשוט קו שחור מסביב לעיניים.
משערים כיום שבנוסף ליופי, בני התקופה ראו בו משהו המשמש להגנה על העור מהשמש. עוד סברה מעניינת ולא מפתיעה היא שבאותם ימים היו שראו באייליינר תכשיר שמוסיף מזל.
החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, עם פריחתה של תעשיית הקוסמטיקה, הטיפוח והאיפור, החלו מגמות של שימוש באייליינר ובמסקרה. אלו יתפתחו עוד יותר באופנה הגותית ובפריחה של זרם הפאנק בסוף שנות ה-70 ותחילת האייטיז.
בעולם המודרני נשים רבות משתמשות באייליינר באופן כמעט יומיומי. בהשראת כוכבי פופ ורוק, לא מעט צעירים ובעיקר צעירות שאוהבים את סגנון האימו במוסיקה, אימצו אותו בהתלהבות.
גם בנות שרוצות מראה קשוח ופאנק-רוקיסטי כזה, שמות אייליינר כבד.
אחרות המעוניינות בפתיינות אייליינרית בסגנון עדות החתולים מושגת היטב עם אייליינר שחור ומשוך לצדדים, המרים ופותח את העיניים ומעניק להן ווייב מפתה ומסתורי משהו.
הנה האייליינר (עברית):
https://youtu.be/Hy9fHY-2m6g
המקצוען מסביר (עברית):
https://youtu.be/zCBUqos-5cQ
אייליינר חתולי (עברית):
https://youtu.be/tCfA39UKSgs
עיניים מעושנות, כהות או מסוגננות הן מהמראה הגותי:
https://youtu.be/6JXYLSbJ5FA
כיצד מסווה הקונסילר כתמי פנים ופגמים?
אם את נראית עייפה בפנים, אם צמח לך חצ'קון או שיש משהו שמעיב על הפנים החלקות שלך, קונסילר יכול להיות הפתרון. כשאישה רוצה להעלים כתמים על הפנים, פצעונים או כל מיני מטרידים אחרים, היא משתמשת בקוֹנְסִילֶר (Concealer), בעברית חִפּוּי.
הקונסילר הוא מהתכשירים המרכזיים ביצירת בסיס מושלם לאיפור. הוא מטשטש ומסווה סימנים כהים ועיגולים שחורים מתחת לעיניים, הוא משמש להארות והצללות, מסתיר חצ'קונים, אדמומיות על העור ואפילו צלקות.
את הקונסילר שווה תמיד לשמור בסביבה. זהו תכשיר איפור שתורם כיסוי והארה מתחת לעיניים, בין אם כדי לכסות עיגולים שחורים או סימן על העור שהופיע בן לילה.
#השיטה הנכונה לקונסילר
כמו לפני מריחת כל איפור, גם לפני הנחת הקונסילר, חשוב לוודא שהעור נקי, לח ומסודר.
עתה יש ללחוץ אותו עם הספוג הלח, אל תוך העור. במקום המברשת להנחת איפור, שבשימוש לא נכון עלולה להשאיר פסים זעירים, מומלץ להשתמש במיני ביוטי בלנדר. יש להניח קודם על האזור הכהה, ומשם לערבב את הקונסילר כלפי חוץ, במעגל סביב האזור הכהה.
ודבר אחרון וחשוב מאוד: מריחה של הקונסילר רק מתחת לעיניים היא בולטת מדי. למראה חלק וטבעי, השיטה הנכונה היא למשוך את הקונסילר מאזור העין לאזור הלחיים. בעזרת ספוג האיפור, יוצרים מעין משולש שיורד מהעין למטה ומתמזג לכיוון מרכז הלחי.
#איך לבחור בין הקונסילרים?
מריחת קונסילר תסייע להסתיר כהויות מתחת לעיניים או להסתיר חורים ופצעונים על עור הפנים.
יש להקפיד ולבחור רק גוון שמתאים לצבע העור שלך ולא בהיר יותר ותמיד בגוון טיפה יותר בהיר מהמייקאפ.
מי שיוצאת לאירוע, תעדיף לרוב קונסילר עמיד, אבל באופן יומיומי עדיף קונסילר עם לחות.
לשימוש מתחת לעיניים, למשל, מומלץ להשתמש בקונסילר עשיר בלחות, שיתאים לאיזור זה של הפנים, שנוטה להיות יבש יחסית וחסר בלחות.
הבעיה הגדולה בבחירת קונסילר היא שקונסילרים מרובי לחות סובלים מחוסר עמידות וההיפך - העמידים יותר נוטים להיות יבשים יותר.
הפתרון הוא בדרך כלל תלוי הקשר. לאירוע נשים נוטות לבחור איפור עמיד ויציב, כזה "שלא יזוז" ומצד שני די מהר יביא ליובש ולקמטים באיזור. ליום יום הבחירה תיטה לכיוון של קונסילר לח, שיצטרכו לבדוק מזמן לזמן ולתקן, אבל כזה שיבטיח שהעור יישאר מלא בלחות והמראה הצעיר יישמר.
#קונסילר טבעי
הקונסילר הטבעי הוא המוכר ביותר. לרוב הוא ישמש כבסיס נקי לאיפור ויטשטש כוויות ופצעונים.
כדי "להאיר" את הפנים, השימוש בקונסילר הטבעי יהיה בגוון בהיר יותר מהגוון של המייק-אפ, במיוחד כשהוא יבוא מתחת לעיניים.
#קונסילר מתקן
זהו הקונסילר הצבעוני, המשמש לנטרול של גוונים וכתמים לא רצויים בעור. מניחים אותו על העור לפני המייק אפ והקונסילר הטבעי.
ירוק, ורוד, צהוב, כתום וסגול - הקונסילר המתקן מגיע במגוון עשיר של גוונים וצבעים, כולל תת-גוונים כמו ירוק פסטלי, כתום כהה או סגול לילך. כל אחד מהם יכול לתקן פגמי עור בצבע המסוים, כפי שהוא מופיע בטבלת הצבעים.
בדרך כלל מתאימים את הקונסילר לסוג הכהות או הפיגמנטציה שמתחת לעין, תוך התעלמות מוחלטת מצבע המייקאפ שיונח מעליו אחר כך.
המלצה לדוגמה - בעלות עור בהיר, עם כהות משמעותית מתחת לעיניים, יעדיפו לקנות שני קונסילרים: קונסילר כתום כהה, שיבוא קודם ותפקידו לנטרל את הכהות, וקונסילר צהוב בהיר, שאפשר בהחלט להחליפו בטוש הארה והוא ישמש כדי לחבר בין הקונסילר הכהה לבין המייקאפ.
כלומר, עדיף להשתמש ב"קונסילר מאיר" לאחר ששמת תחילה קונסילר בסיס שמתאים לגוון העור שלך ומכסה במלואו את הכתמים הכהים.
איך בוחרים את גוון הקונסילר המתאים לעורנו?
https://youtu.be/dkArQwTPv-Y
מדריך למריחת קונסילר (עברית):
https://youtu.be/mguCXGFLGUk
טיפים לקונסילר:
https://youtu.be/5tbQOo37c_c
איך להניח קונסילר? (עברית)
https://youtu.be/d8LFGsLtbUs
אם את נראית עייפה בפנים, אם צמח לך חצ'קון או שיש משהו שמעיב על הפנים החלקות שלך, קונסילר יכול להיות הפתרון. כשאישה רוצה להעלים כתמים על הפנים, פצעונים או כל מיני מטרידים אחרים, היא משתמשת בקוֹנְסִילֶר (Concealer), בעברית חִפּוּי.
הקונסילר הוא מהתכשירים המרכזיים ביצירת בסיס מושלם לאיפור. הוא מטשטש ומסווה סימנים כהים ועיגולים שחורים מתחת לעיניים, הוא משמש להארות והצללות, מסתיר חצ'קונים, אדמומיות על העור ואפילו צלקות.
את הקונסילר שווה תמיד לשמור בסביבה. זהו תכשיר איפור שתורם כיסוי והארה מתחת לעיניים, בין אם כדי לכסות עיגולים שחורים או סימן על העור שהופיע בן לילה.
#השיטה הנכונה לקונסילר
כמו לפני מריחת כל איפור, גם לפני הנחת הקונסילר, חשוב לוודא שהעור נקי, לח ומסודר.
עתה יש ללחוץ אותו עם הספוג הלח, אל תוך העור. במקום המברשת להנחת איפור, שבשימוש לא נכון עלולה להשאיר פסים זעירים, מומלץ להשתמש במיני ביוטי בלנדר. יש להניח קודם על האזור הכהה, ומשם לערבב את הקונסילר כלפי חוץ, במעגל סביב האזור הכהה.
ודבר אחרון וחשוב מאוד: מריחה של הקונסילר רק מתחת לעיניים היא בולטת מדי. למראה חלק וטבעי, השיטה הנכונה היא למשוך את הקונסילר מאזור העין לאזור הלחיים. בעזרת ספוג האיפור, יוצרים מעין משולש שיורד מהעין למטה ומתמזג לכיוון מרכז הלחי.
#איך לבחור בין הקונסילרים?
מריחת קונסילר תסייע להסתיר כהויות מתחת לעיניים או להסתיר חורים ופצעונים על עור הפנים.
יש להקפיד ולבחור רק גוון שמתאים לצבע העור שלך ולא בהיר יותר ותמיד בגוון טיפה יותר בהיר מהמייקאפ.
מי שיוצאת לאירוע, תעדיף לרוב קונסילר עמיד, אבל באופן יומיומי עדיף קונסילר עם לחות.
לשימוש מתחת לעיניים, למשל, מומלץ להשתמש בקונסילר עשיר בלחות, שיתאים לאיזור זה של הפנים, שנוטה להיות יבש יחסית וחסר בלחות.
הבעיה הגדולה בבחירת קונסילר היא שקונסילרים מרובי לחות סובלים מחוסר עמידות וההיפך - העמידים יותר נוטים להיות יבשים יותר.
הפתרון הוא בדרך כלל תלוי הקשר. לאירוע נשים נוטות לבחור איפור עמיד ויציב, כזה "שלא יזוז" ומצד שני די מהר יביא ליובש ולקמטים באיזור. ליום יום הבחירה תיטה לכיוון של קונסילר לח, שיצטרכו לבדוק מזמן לזמן ולתקן, אבל כזה שיבטיח שהעור יישאר מלא בלחות והמראה הצעיר יישמר.
#קונסילר טבעי
הקונסילר הטבעי הוא המוכר ביותר. לרוב הוא ישמש כבסיס נקי לאיפור ויטשטש כוויות ופצעונים.
כדי "להאיר" את הפנים, השימוש בקונסילר הטבעי יהיה בגוון בהיר יותר מהגוון של המייק-אפ, במיוחד כשהוא יבוא מתחת לעיניים.
#קונסילר מתקן
זהו הקונסילר הצבעוני, המשמש לנטרול של גוונים וכתמים לא רצויים בעור. מניחים אותו על העור לפני המייק אפ והקונסילר הטבעי.
ירוק, ורוד, צהוב, כתום וסגול - הקונסילר המתקן מגיע במגוון עשיר של גוונים וצבעים, כולל תת-גוונים כמו ירוק פסטלי, כתום כהה או סגול לילך. כל אחד מהם יכול לתקן פגמי עור בצבע המסוים, כפי שהוא מופיע בטבלת הצבעים.
בדרך כלל מתאימים את הקונסילר לסוג הכהות או הפיגמנטציה שמתחת לעין, תוך התעלמות מוחלטת מצבע המייקאפ שיונח מעליו אחר כך.
המלצה לדוגמה - בעלות עור בהיר, עם כהות משמעותית מתחת לעיניים, יעדיפו לקנות שני קונסילרים: קונסילר כתום כהה, שיבוא קודם ותפקידו לנטרל את הכהות, וקונסילר צהוב בהיר, שאפשר בהחלט להחליפו בטוש הארה והוא ישמש כדי לחבר בין הקונסילר הכהה לבין המייקאפ.
כלומר, עדיף להשתמש ב"קונסילר מאיר" לאחר ששמת תחילה קונסילר בסיס שמתאים לגוון העור שלך ומכסה במלואו את הכתמים הכהים.
איך בוחרים את גוון הקונסילר המתאים לעורנו?
https://youtu.be/dkArQwTPv-Y
מדריך למריחת קונסילר (עברית):
https://youtu.be/mguCXGFLGUk
טיפים לקונסילר:
https://youtu.be/5tbQOo37c_c
איך להניח קונסילר? (עברית)
https://youtu.be/d8LFGsLtbUs
למה נשים אוהבות משקפי שמש גדולות?
משקפי שמש (Sun glasses) הן מזמן כבר לא משקפיים שנועדו לחסום את קרני השמש ולשמור על העיניים. בימינו הן אביזר אופנתי לכל דבר.
אבל למה הן כל כך גדולות אצל נשים?
ובכן, הסיבה לכך היא היסטורית ולמען האמת היא קשורה באישה אחת, שהמילה מהממת לא הולמת את מידותיה.
מדובר בג'קלין קנדי, אשתו של הנשיא הצעיר והיפה ביותר של אמריקה, ג'ון קנדי. הגברת הראשונה של אמריקה עוררה סקרנות כבר מהרגע שבעלה, הנשיא הצעיר ביותר בתולדות אמריקה, נבחר. היא הייתה צעירה, יפה להפליא, אשת העולם הגדול, ייצוגית מאד, דוברת צרפתית, אוהבת ומבינה באמנות ומצוידת באחד הגברים היפים בעולם.
כשג'קי החלה, ביום בהיר מאוד אחד, להשתמש במשקפי שמש "אובר סייז", משקפי ענק עם עדשות גדולות מאד במכוון, אמריקה נדלקה. טוב, אולי לא כל אמריקה, אבל החלק הנשי שבה בהחלט נרעש. זה ייקח עשור שלם אבל בהדרגה זה יתפוס ויגדל על פניה עוד יותר. כמו שריפה בשדה קוצים הפכו משקפי ענק לנשים לאופנה לוהטת וכל נשות ארה"ב והעולם החלו להגדיל ולהגדיל (את העדשות כמובן).
בשנות ה-70 המשקפיים גדלו מספיק, גם על פניה של ג'קי שהתחתנה עם המיליארדר ואיל הספנות אונאסיס והפכו ממש ענקיות. מסגרות הפלסטיק של המשקפיים החדשות אפשרו גודל וחוזק ביחד עם משקל לא מעיק ומאז משקפי שמש ענקיים לאישה הם חלק בלתי נפרד מהטרנד.
אחריהן הגיעו טרנדים חדשים. הייתה אופנת החלל שהניבה לרגע משקפי חלל מעוצבות לטיסה אל הירח, בהמשך באו גם משקפיים אובליות ואחריהן היו משקפיים רקטנגולריות, בעלות מראה מרובע יותר. בשלב מסוים העבר חזר מעט בזכות אופנת הווינטאג'. יש תקופות שמשקפי נשים קצת פחות ענקיות ויש שקצת יותר, אבל דומה שמעולם לא נעלמו המשקפיים הגדולות לחלוטין.
הנה אייקון האופנה ג'קלין קנדי בשנותיה הגדולות, בלי ועם משקפיים:
https://youtu.be/ULOZHqmShXM
משקפי השמש הגדולות של גוצ'י:
https://youtu.be/IZz_sGKDL-Q
אופנת הנשים במשקפיים לאורך המאה ה-20:
https://youtu.be/lBKJIQj73Ks
אופנת הנשים הושפעה ממנה בכלל:
https://youtu.be/jlmL7WIJq50
ומאה שנה של אופנת משקפיים:
https://youtu.be/xWQXqhLjD5s
ומשקפי הרטרו בהשראת ג'קי קנדי ועל שמה:
https://youtu.be/cEjCHdZbOsE
משקפי שמש (Sun glasses) הן מזמן כבר לא משקפיים שנועדו לחסום את קרני השמש ולשמור על העיניים. בימינו הן אביזר אופנתי לכל דבר.
אבל למה הן כל כך גדולות אצל נשים?
ובכן, הסיבה לכך היא היסטורית ולמען האמת היא קשורה באישה אחת, שהמילה מהממת לא הולמת את מידותיה.
מדובר בג'קלין קנדי, אשתו של הנשיא הצעיר והיפה ביותר של אמריקה, ג'ון קנדי. הגברת הראשונה של אמריקה עוררה סקרנות כבר מהרגע שבעלה, הנשיא הצעיר ביותר בתולדות אמריקה, נבחר. היא הייתה צעירה, יפה להפליא, אשת העולם הגדול, ייצוגית מאד, דוברת צרפתית, אוהבת ומבינה באמנות ומצוידת באחד הגברים היפים בעולם.
כשג'קי החלה, ביום בהיר מאוד אחד, להשתמש במשקפי שמש "אובר סייז", משקפי ענק עם עדשות גדולות מאד במכוון, אמריקה נדלקה. טוב, אולי לא כל אמריקה, אבל החלק הנשי שבה בהחלט נרעש. זה ייקח עשור שלם אבל בהדרגה זה יתפוס ויגדל על פניה עוד יותר. כמו שריפה בשדה קוצים הפכו משקפי ענק לנשים לאופנה לוהטת וכל נשות ארה"ב והעולם החלו להגדיל ולהגדיל (את העדשות כמובן).
בשנות ה-70 המשקפיים גדלו מספיק, גם על פניה של ג'קי שהתחתנה עם המיליארדר ואיל הספנות אונאסיס והפכו ממש ענקיות. מסגרות הפלסטיק של המשקפיים החדשות אפשרו גודל וחוזק ביחד עם משקל לא מעיק ומאז משקפי שמש ענקיים לאישה הם חלק בלתי נפרד מהטרנד.
אחריהן הגיעו טרנדים חדשים. הייתה אופנת החלל שהניבה לרגע משקפי חלל מעוצבות לטיסה אל הירח, בהמשך באו גם משקפיים אובליות ואחריהן היו משקפיים רקטנגולריות, בעלות מראה מרובע יותר. בשלב מסוים העבר חזר מעט בזכות אופנת הווינטאג'. יש תקופות שמשקפי נשים קצת פחות ענקיות ויש שקצת יותר, אבל דומה שמעולם לא נעלמו המשקפיים הגדולות לחלוטין.
הנה אייקון האופנה ג'קלין קנדי בשנותיה הגדולות, בלי ועם משקפיים:
https://youtu.be/ULOZHqmShXM
משקפי השמש הגדולות של גוצ'י:
https://youtu.be/IZz_sGKDL-Q
אופנת הנשים במשקפיים לאורך המאה ה-20:
https://youtu.be/lBKJIQj73Ks
אופנת הנשים הושפעה ממנה בכלל:
https://youtu.be/jlmL7WIJq50
ומאה שנה של אופנת משקפיים:
https://youtu.be/xWQXqhLjD5s
ומשקפי הרטרו בהשראת ג'קי קנדי ועל שמה:
https://youtu.be/cEjCHdZbOsE
מה עושות המקוננות?
בעולם העתיק נהגו לא פעם להזמין, כשמישהו מת, את הנשים המְקוֹנְנוֹת (Mourning women). מקוננות היו בדרך כלל נשים שנהגו לבכות על המת בתשלום. תפקידן היה לפייס את נשמות המתים, לבכות את מותם ולעורר את הרגשות של האבלים כדי שיוכלו להתפרק.
כבר בספר ירמיהו מוזכרות נשים כאלה, כמי שתפקידן המרכזי בטקסי האבל היה לקונן על המתים. גם ההלכה קבעה שצריך לשכור מקוננות. גם בימי הביניים המשיך להישמר הקשר שבין אבל, קינה והנשים שזה תפקידן, מעצם היותן חזקות ברגשות ובכוחות הנפש והרוח, בניגוד לגברים שכוחם בכוחם הפיזי.
המקוננות נהגו להגיע לבית המת, שם מת או שלשם הביאו אותו כדי להיפרד ממנו. על פי המעמד והיכולת הכלכלית שלה, הזמינה המשפחה מקוננת אחת או מספר מקוננות. המקוננת הייתה בוכה ומקוננת, שרה על הנפטר או המת (נפטר אומרים רק על יהודי).
המקוננות הטובות ידעו לחבר מילים של כבוד למת ואפילו להמציא להן לחן. כזו לדוגמה הייתה אהובה עוזרי, הזמרת הידועה ומי שמכונה במוסיקה הים-תיכונית "המלכה האם", שכבר בילדותה הייתה מקוננת מקצועית ואהודה על הקהילה התימנית בכרם התימנים בתל אביב. לא פלא שהלהיט הראשון והגדול ביותר שלה היה בעצם קינה לחייל, שהתפרסם והרטיט לבבות אחרי מלחמת יום כיפור.
אבל זה מנהג מוזר... למה צריכה משפחה שאיבדה כרגע את אחד מיקיריה, להזמין זרים כדי שיבכו על המתים שלה?
כי התפקיד המעניין של המקוננת הוא לשחרר לבני המשפחה את הבכי. קשה להתאבל ולבכות כשהאירוע רק קרה. יודע כל מי שמבין באבל שהבכי והכאב הגדולים מגיעים במשך הזמן, כשמתחילים לתפוס שהאובדן הוא לא רק עובדה אלא חוסר וגעגוע קשים.
המקוננת מסייעת לקרובי המת לשחרר את הכאב ולהתחיל להתמודד עם המוות. הבכי והקינה של המקוננות הוא מעין פתיחת שסתום של כאב, משהו שפעם, בעידן שלפני האיפוק המודרני, היה עדות לאובדן.
על אף שבתרבויות מסורתיות הוא עדיין קיים, מנהג המקוננות הוא עולם שהולך ונכחד. אמנם במדינות המתקדמות האבל הפך מאופק יותר ומנהגי האבלות בעולם המודרני כבר לא מחייבים בכי וצעקות אבל עדיין, רבים חשים רצון להתאבל כך.
כי הקינה מאפשרת איכשהו לאדם, להתעלות מעל לכאב הפרטי ולהשתתף ברגשות שהם משותפים לכל בני-האדם. ובכך הוא יכול ולו גם לזמן קצר, לא להרגיש בודד כל כך בעולם.
אולי משום כך חוזר מדי פעם ומתגבר המנהג של הקינה. אפילו באירופה, בה הוא שרד מאז העת העתיקה והחזיק עד המאה ה-19, הוא לא נעלם לגמרי. בבריטניה של ימינו, למשל, פועל שירות להשכרת מקוננים ומתאבלים (Rent-A-Mourne) מקצועיים, כשהתשלום הוא לפי שעות.
הנה מקוננת ותיקה מספרת את סיפורה:
https://youtu.be/hLUOmbrzNUk
מקוננות באי סרדיניה:
https://youtu.be/kJUQxelrZX4
המקוננת מספרת כיצד היא שולטת בסוד הקינה, הבכי והיגון להשכרה:
https://youtu.be/E5u2ntuK8no
מקוננות בלוויה בסיציליה:
https://youtu.be/8VevOqMPP5Y
בקניה יש גם מקוננים גברים:
https://youtu.be/xi3wSUjSv9Y
ולהיט הקינה הישראלי של הזמרת אהובה עוזרי "היכן החייל שלי":
https://youtu.be/Itta6IJg4rs
בעולם העתיק נהגו לא פעם להזמין, כשמישהו מת, את הנשים המְקוֹנְנוֹת (Mourning women). מקוננות היו בדרך כלל נשים שנהגו לבכות על המת בתשלום. תפקידן היה לפייס את נשמות המתים, לבכות את מותם ולעורר את הרגשות של האבלים כדי שיוכלו להתפרק.
כבר בספר ירמיהו מוזכרות נשים כאלה, כמי שתפקידן המרכזי בטקסי האבל היה לקונן על המתים. גם ההלכה קבעה שצריך לשכור מקוננות. גם בימי הביניים המשיך להישמר הקשר שבין אבל, קינה והנשים שזה תפקידן, מעצם היותן חזקות ברגשות ובכוחות הנפש והרוח, בניגוד לגברים שכוחם בכוחם הפיזי.
המקוננות נהגו להגיע לבית המת, שם מת או שלשם הביאו אותו כדי להיפרד ממנו. על פי המעמד והיכולת הכלכלית שלה, הזמינה המשפחה מקוננת אחת או מספר מקוננות. המקוננת הייתה בוכה ומקוננת, שרה על הנפטר או המת (נפטר אומרים רק על יהודי).
המקוננות הטובות ידעו לחבר מילים של כבוד למת ואפילו להמציא להן לחן. כזו לדוגמה הייתה אהובה עוזרי, הזמרת הידועה ומי שמכונה במוסיקה הים-תיכונית "המלכה האם", שכבר בילדותה הייתה מקוננת מקצועית ואהודה על הקהילה התימנית בכרם התימנים בתל אביב. לא פלא שהלהיט הראשון והגדול ביותר שלה היה בעצם קינה לחייל, שהתפרסם והרטיט לבבות אחרי מלחמת יום כיפור.
אבל זה מנהג מוזר... למה צריכה משפחה שאיבדה כרגע את אחד מיקיריה, להזמין זרים כדי שיבכו על המתים שלה?
כי התפקיד המעניין של המקוננת הוא לשחרר לבני המשפחה את הבכי. קשה להתאבל ולבכות כשהאירוע רק קרה. יודע כל מי שמבין באבל שהבכי והכאב הגדולים מגיעים במשך הזמן, כשמתחילים לתפוס שהאובדן הוא לא רק עובדה אלא חוסר וגעגוע קשים.
המקוננת מסייעת לקרובי המת לשחרר את הכאב ולהתחיל להתמודד עם המוות. הבכי והקינה של המקוננות הוא מעין פתיחת שסתום של כאב, משהו שפעם, בעידן שלפני האיפוק המודרני, היה עדות לאובדן.
על אף שבתרבויות מסורתיות הוא עדיין קיים, מנהג המקוננות הוא עולם שהולך ונכחד. אמנם במדינות המתקדמות האבל הפך מאופק יותר ומנהגי האבלות בעולם המודרני כבר לא מחייבים בכי וצעקות אבל עדיין, רבים חשים רצון להתאבל כך.
כי הקינה מאפשרת איכשהו לאדם, להתעלות מעל לכאב הפרטי ולהשתתף ברגשות שהם משותפים לכל בני-האדם. ובכך הוא יכול ולו גם לזמן קצר, לא להרגיש בודד כל כך בעולם.
אולי משום כך חוזר מדי פעם ומתגבר המנהג של הקינה. אפילו באירופה, בה הוא שרד מאז העת העתיקה והחזיק עד המאה ה-19, הוא לא נעלם לגמרי. בבריטניה של ימינו, למשל, פועל שירות להשכרת מקוננים ומתאבלים (Rent-A-Mourne) מקצועיים, כשהתשלום הוא לפי שעות.
הנה מקוננת ותיקה מספרת את סיפורה:
https://youtu.be/hLUOmbrzNUk
מקוננות באי סרדיניה:
https://youtu.be/kJUQxelrZX4
המקוננת מספרת כיצד היא שולטת בסוד הקינה, הבכי והיגון להשכרה:
https://youtu.be/E5u2ntuK8no
מקוננות בלוויה בסיציליה:
https://youtu.be/8VevOqMPP5Y
בקניה יש גם מקוננים גברים:
https://youtu.be/xi3wSUjSv9Y
ולהיט הקינה הישראלי של הזמרת אהובה עוזרי "היכן החייל שלי":
https://youtu.be/Itta6IJg4rs
