» «
משקפי שמש
למה נשים אוהבות משקפי שמש גדולות?



משקפי שמש (Sun glasses) הן מזמן כבר לא משקפיים שנועדו לחסום את קרני השמש ולשמור על העיניים. בימינו הן אביזר אופנתי לכל דבר.

אבל למה הן כל כך גדולות אצל נשים?

ובכן, הסיבה לכך היא היסטורית ולמען האמת היא קשורה באישה אחת, שהמילה מהממת לא הולמת את מידותיה.

מדובר בג'קלין קנדי, אשתו של הנשיא הצעיר והיפה ביותר של אמריקה, ג'ון קנדי. הגברת הראשונה של אמריקה עוררה סקרנות כבר מהרגע שבעלה, הנשיא הצעיר ביותר בתולדות אמריקה, נבחר. היא הייתה צעירה, יפה להפליא, אשת העולם הגדול, ייצוגית מאד, דוברת צרפתית, אוהבת ומבינה באמנות ומצוידת באחד הגברים היפים בעולם.

כשג'קי החלה, ביום בהיר מאוד אחד, להשתמש במשקפי שמש "אובר סייז", משקפי ענק עם עדשות גדולות מאד במכוון, אמריקה נדלקה. טוב, אולי לא כל אמריקה, אבל החלק הנשי שבה בהחלט נרעש. זה ייקח עשור שלם אבל בהדרגה זה יתפוס ויגדל על פניה עוד יותר. כמו שריפה בשדה קוצים הפכו משקפי ענק לנשים לאופנה לוהטת וכל נשות ארה"ב והעולם החלו להגדיל ולהגדיל (את העדשות כמובן).

בשנות ה-70 המשקפיים גדלו מספיק, גם על פניה של ג'קי שהתחתנה עם המיליארדר ואיל הספנות אונאסיס והפכו ממש ענקיות. מסגרות הפלסטיק של המשקפיים החדשות אפשרו גודל וחוזק ביחד עם משקל לא מעיק ומאז משקפי שמש ענקיים לאישה הם חלק בלתי נפרד מהטרנד.

אחריהן הגיעו טרנדים חדשים. הייתה אופנת החלל שהניבה לרגע משקפי חלל מעוצבות לטיסה אל הירח, בהמשך באו גם משקפיים אובליות ואחריהן היו משקפיים רקטנגולריות, בעלות מראה מרובע יותר. בשלב מסוים העבר חזר מעט בזכות אופנת הווינטאג'. יש תקופות שמשקפי נשים קצת פחות ענקיות ויש שקצת יותר, אבל דומה שמעולם לא נעלמו המשקפיים הגדולות לחלוטין.


הנה אייקון האופנה ג'קלין קנדי בשנותיה הגדולות, בלי ועם משקפיים:

https://youtu.be/ULOZHqmShXM


משקפי השמש הגדולות של גוצ'י:

https://youtu.be/IZz_sGKDL-Q


אופנת הנשים במשקפיים לאורך המאה ה-20:

https://youtu.be/lBKJIQj73Ks


אופנת הנשים הושפעה ממנה בכלל:

https://youtu.be/jlmL7WIJq50


ומאה שנה של אופנת משקפיים:

https://youtu.be/xWQXqhLjD5s


משקפי רטרו בהשראת ג'קי קנדי ועל שמה:

https://youtu.be/cEjCHdZbOsE
רוזי הממסמרת
מי הייתה רוזי הממסמרת?



רוזי הממסמרת (Rosie the Riveter) היא אייקון תרבותי פמיניסטי אמריקאי, לאחר שהופיעה על כרזת "!We Can Do It", בתקופת מלחמת העולם השנייה. היא ייצגה אז את הנשים שתרמו למאמץ המלחמה כפועלות בתעשייה, במקום הגברים שיצאו למלחמה.

הכרזה עוצבה אז על ידי המאייר ג' הוורד מילר, בהשראת התצלום של נעמי פריילי. בעקבות הכרזה נוצרו גם שירים ואפילו סרט על רוזי הממסמרת. עוד בשנות המלחמה היא הפכה לסמל ואייקון אמריקאי.

האישה שהיוותה השראה לפוסטר הייתה אמריקאית בשם נעמי פרקר פריילי. היא עבדה כמלצרית בקליפורניה, וכשארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה היא עברה לעבוד במפעל של חיל האוויר.

תמונתה שצולמה בעת שעבדה במפעל בשנות מלחמת העולם השנייה, שימשה כהשראה ליצירת הכרזה המפורסמת. הכרזה עודדה נשים להשתלב בשוק העבודה בשנות המלחמה, במקום הגברים שנקראו לשדה הקרב.

אגב, עם התעצמות התנועה הפמיניסטית, הרבה אחרי המלחמה הפך הפוסטר מסמל מלחמתי, לסמל פמיניסטי שעודד נשים להשתלב בשוק העבודה. לנעמי פריילי עצמה נודע כי הפוסטר התבסס עליה רק שנה לפני מותה.


הנה רוזי הממסמרת:

https://youtu.be/B3461S5YtKM


ומה שהיא ייצגה:

https://youtu.be/bU2tt1h53jM


שיר עליה:

https://youtu.be/55NCElsbjeQ


הצייר נורמן רוקוול צייר אותה:

https://youtu.be/-HRMrnPdYNM
מכשפות הלילה
מי היו מכשפות הלילה?



החיילים הגרמנים כינו אותן באימה "Nachthexen" (נכטהקסן), שפירושו "מכשפות הלילה" (Night Witches). הם פחדו מהן כמו משדים של חבלה או מלאכי מוות מעופפים. שמן, כמה גברי, היה מעביר חלחלה בלוחמי הצבא הנאצי והם לחשו את שם הטייסת שלהן ביראה מהולה בכבוד. כך נשאו בגאווה הטייסות הרוסיות את השם הזה, שהמציא להן האוייב.

"מכשפות הלילה" הסובייטיות היו נשים טייסות ביחידה שכולה נשים, טייסת של הצבא האדום שביצעה משימות הפצצה ליליות וקטלניות במיוחד במחנות הוורמכט, הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.

היחידה שקיבלה את השם "כנף 586", הוקמה על ידי מרינה רסקובה והייתה מורכבת מנשים טייסות שצוידו במטוסי יאק-1. הטייסות הראשונות בכנף אומנו בחופזה בקרבת סטלינגרד. די מהר הן יצאו למשימתן הראשונה. זה היה ב-8 ביוני 1942. משימותיהן העיקריות של "מכשפות הלילה" יועדו להיות הפצצות ליליות של אזורי כינוס גרמניים והפצצה של מחנות עורפיים ובסיסי אספקה של הצבא הגרמני.

"מכשפות הלילה" פיתחו שיטת לחימה יעילה ואכזרית להפליא. בהתקרבן למטרה, הן היו נוהגות לכבות את מנוע המטוס לדאות אל המטרה בשקט מוחלט. כששמעו הגרמנים על הקרקע את שריקת האוויר של המטוס המתקרב, זה היה כבר מאוחר מדי - הפצצות נחתו על ראשם מיידית. גם אם לא הייתה חשיבות אסטרטגית משמעותית להפצצות הללו, השפעתן המוראלית הפכה יותר ויותר משמעותית. יותר מפצצות ואש, מכשפות הלילה זרעו פחד ואימה בקרב חיילי הרייך השלישי.

משלב זה ביצעו טייסות היחידה משימות מודיעין והפצצה, בשטחים שנכבשו על ידי הגרמנים. הן ניהלו לא מעט קרבות אוויר, כנגד טייסים גרמנים. הטייסים הללו לא ידעו בתחילה שמי שלוחמות נגדם הן נשים רוסיות. חלק מאותם טייסים היו מעוטרים ומיומנים במיוחד. גם אותם הפילו "המכשפות של הלילה" פעמים רבות.

יחידת "מכשפות הלילה" של הצבא האדום הורכבה מ-3 תת-יחידות, רג'ימנטים. ה-586 כלל מטוסי קרב מדגם יאק-1 ובהמשך יאק-7B, ב-587 פעלו מפציצי צלילה דו מנועיים מדגם פטליאקוב Po-2 וה-588 היו מפציצי הלילה. הללו החלו את המלחמה עם מטוסים מיושנים דו-כנפיים, עם 2 פצצות בלבד בכל משימה. אבל כבר אז זרעו ייאוש במחנה הגרמני. מה עוד שהמהירות הנמוכה של מטוסי המכשפות, מטוסי Po-2 העשויים מעץ ובד, אפשרה להם לטוס בגובה נמוך מאד, וכך להסתתר ולחמוק מהמכ"ם וממטוסי המסרשמיט Me-109 הנאציים.

הטייסת הזו פיתחה שיטה מעולה לשרוד אפילו אל מול "מעגל התותחים" של הנאצים. הללו הציבו מעגלי תותחים נגד מטוסים וזרקורי ענק, מסביב לבסיסים והמחנות שלהם. הזרקורים האירו את המטוסים התוקפים ותותחי הנ"מ הפילו אותם. בתחילה הוכו "מכשפות הלילה" קשות על ידי תותחי הנ"מ, אבל הפתרון היה מבריק. המכשפות טסו בשלישיית מטוסים לכל יעד. אל מעגל האור של הזרקורים נכנס רק צמד מטוסים והתפצל לכיוונים מנוגדים. אלומות הזרקורים הוסטו זו מזו, מה שאפשר למפציץ השלישי לעבור בחלק החשוך שבשמיים ולהטיל את הפצצות על היעד. בכל פעם התחלפו בתפקידים והמטוס השלישי הטיל את המטען, כשהשניים האחרים מבצעים את ההסחה האמיצה.

השיטות שלהן היו מבריקות ויעילות. אם יש מי שרוצים לזלזל, אז נספר שמה שממש מדהים הוא שמרבית טייסות היחידה הנועזת הזו הצליחו לשרוד את המלחמה בחיים. חלקן אף השתתפו בסוף המלחמה בקרב האחרון על הבירה הגרמנית ברלין.


הנה סרטון על "מכשפות הלילה" במלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/NU4e50fERiY


וקטעי ארכיון של סרטים על "מכשפות הלילה":

https://youtu.be/GNVuNAh4pu8


קדימון מסרט רוסי על היחידה שהורכבה מנשים בלבד וזכתה לכינוי מכשפות הלילה:

https://youtu.be/Os7T0mO7eS4


והנה הרצאות ארוכות על ה"מכשפות של הלילה":

https://youtu.be/4uObDK4gslU?long=yes
שיזוף
מהו שיזוף ומי התחיל את המנהג להשתזף?



שיזוף (Tanning) הוא מהמנהגים התרבותיים הנפוצים כיום בעולם המערבי. אחד החידושים המעניינים שתרמה המאה ה-20 למודל היופי המערבי הוא ללא ספק אופנת השיזוף. המראה של גברים ונשים ששבו מחופשתם כשעורם כהה מהרגיל מאפיין תרבות שפע וזמן פנוי. רובנו רואים אותו כמראה יפה ואופנתי, אך לא תמיד זה היה כך. במאות הקודמות נחשב עור שזוף לסימן של עובדי אדמה, חקלאים ועובדי כפיים - בטח לא של בעלי המעמד הגבוה בחברה.

לא רבים יודעים שכמו חידושי אופנה ויופי שונים במאה ה-20, גם את השיזוף אנו חייבים למחדשת הגדולה של המראה החדש, בעיקר הנשי. אופנת השיזוף, כבר בטח ניחשתם, נזקפת לזכותה של כוהנת האופנה והקוסמטיקה האגדית קוקו שאנל.

זה קרה בשנת 1923, כששבה שאנל מהפלגה אל העיירה קאן ביאכטה של הדוכס מוולינגטון. שאנל, שהפליגה מפאריס אל קאן שבריביירה הצרפתית, מצאה את עצמה עם לא מעט שעות פנויות ביאכטה. בכל יום היא נהגה להשתרע בבגד ים על הסיפון, אל מול השמש הקופחת. כשהופיעה, לאחר מכן, בעור שזוף לאירועים חברתיים, היה המראה מאד לא שגרתי. אנשים מכובדים לא נראו כך באותה תקופה. דווקא "מראה הפורצלן" עם העור הבהיר הוא זה שכולם אהבו. אבל כששאנל, אחת היפות, המצליחות והמשפיעות בפאריס של אותה תקופה, משתזפת כך, הדברים נראים אחרת. היא גרמה לרבים "להידלק" על המראה השחרחר שלה ועשתה, אולי בלי להתכוון, עוד מהפכה.

ההערצה הרבה שלה זכתה קוקו שאנל והיופי שלה, בשילוב עם מראה ה"חזרתי מחופשה" של העשירים והמצליחים, גרמו לכך שהופעתה השזופה בפומבי הפכה לטירוף שרבים בסביבתה החלו לחקות. כך נולדה אופנת השיזוף, שנזקפת מאז, כמו לא מעט חידושי אופנה, לקוקו שאנל.

מאז הפך השיזוף לסמל מעמדי. אין כמוהו להעיד על השזופים שהם חזרו מחופשה, במהלכה הרשו לעצמם להיחשף לשעות ארוכות בשמש.

אמנם בשל הסכנות הבריאותיות שלו, בעיקר כגורם לסרטן העור, הולך בשנים האחרונות ויורד מעמדו של השיזוף האמיתי, אבל הוא לא נעלם, אלא הוחלף בשיזוף מזויף. רבים מעדיפים לפנות למכון שיזוף מבוקר, שאגב הוכח שהוא מסוכן אפילו יותר. אחרים מעדיפים לקנות מראה שזוף בשיטה של צביעה בהתזה על הגוף, שנראית כמו שיזוף של ממש אבל למעשה היא צבע גוף פשוט.


הנה סיפורו של השיזוף וכיצד הפך לכל כך אופנתי:

https://youtu.be/0U176bdAioA


סכנות השיזוף ללא מילים:

https://youtu.be/N9DemySf1kk


שיזוף מלאכותי במיטות שיזוף הוא לא פחות מסוכן:

https://youtu.be/kIWSbFNsl2A


צביעת שיזוף (Spray tans) היא אחד הפתרונות לסכנות:

https://youtu.be/Eg6MmiEW6_Y

נשים

פאם פאטאל
מה זו פאם פאטאל ולמה היא מובילה לאסון?


גבר, אישה, יופי, מסתורין, פיתוי, תשוקה וסודות אפלים - כל סרט פעולה או ריגול משתמש בחומרים הללו. הפילם נואר, אותו סגנון מיתולוגי של סרטי בילוש בשחור לבן, עשה מהם קריירה.

אבל קחו רגע דמות ענוגה, של אישה יפה וסקסית, שקשה לעמוד בפניה, אישה שמצד אחד היא נשית כמו הנשים בציורים של בוטיצ'ילי ומצד שני היא עצמאית ולא תלויה בגבר, ונחושה להשיג את מטרותיה, לרוב הן להפיל את הגיבור ברשת ובתככים ולשעבד אותו לקסמיה. זוהי ה"פאם פאטאל" (Femme fatale).

דמיינו דמות של ערפדה נשית ומינית, עם תאבון אפל להרוס גברים ולמצוץ את חייהם והצלחתם. הפאם פאטאל, בעברית "אישה קטלנית", היא מושג המייחס לנשים מסוימות את היכולת להפעיל את קסמיהן על גברים. כשמפעילה אישה הורסת שכזו, את קסמיה על הגבר, היא יכולה להביא לנפילתו ואף למותו. כי גברים לפי האמונה, מתפתים לנשים כאלה כמו זבובים, אם בשל יופיין ותכונותיהן ואם בשל מניפולציות ומזימות מכוונות מצידן, שהביאו להתאהבות שכזו.

את מוטיב האישה המפתה גבר ומביאה לאובדנו, מתחילה כבר חוה, שעליה ועל הנגיסה המפורסמת בתפוח נכתב בספר בראשית "נברא שטן עמה". אחריה הרסו את הגברים שלהן מדיאה בתיאטרון, דלילה את שמשון, שלומית שדרשה את ראשו של יוחנן המטביל, הלנה היפה שהביאה מלחמה על טרויה ופנדורה שפתחה את תיבת השדים. יש עוד שפעלו לבד, אבל לפעמים הנשים הללו באות בקבוצות, כמו במקרים המיתולוגיים של המדוזות הקטלניות או הסירנות המפתות את יורדי הים בשירת המוות שלהן.

מהפולקלור והדתות ועד לאמנות, ספרות, קומיקס או קולנוע - ניתן למצוא ביטויים לנשים שכאלה כמעט בכל מקום, תקופה או הקשר תרבותי בעולם. אבל כמושג, הושרשה הפאם פאטאל בתרבות המערבית רק במאה ה-19.


הנה דימויים של נשות פאם פאטאל:

https://youtu.be/OFgvkvjVN5Y


דמויות של נשות "פאם פאטאל" בקולנוע:

https://youtu.be/eUpIbZuWl6Q


השיר "פאם פאטאל" של לו ריד בביצוע של אורלי זילברשץ (עברית):

https://youtu.be/-3baw2_Z-PE


ניקו ו"מחתרת הקטיפה" בשיר המקורי של לו ריד:

https://youtu.be/NziBR8I4c48


לארה קרופט מ"טומב ריידר":

https://youtu.be/8ndhidEmUbI


וסיפורה של הפאם פאטאל:

https://youtu.be/tTBTOtfdn9M?long=yes
ביאטריס טינסלי
מי הייתה ביאטריס טינסלי?



ביאטריס טינסלי (Beatrice Tinsley) הייתה אסטרונומית וחוקרת היקום מניו-זילנד, ילידת אנגליה. היא תרמה רבות להבנת החלל בכלל ולהיווצרותן של גלקסיות בפרט. היא זכתה בפרסים שונים והצטיינה הן בלימודים והן במחקר. בשנים האחרונות לחייה היא לימדה וחקרה בארצות הברית, בעוד שבעלה ושתי בנותיה המאומצות נשארו בניו-זילנד. היא הפכה בסוף חייה פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת ייל, אך מתה בגיל 40 בלבד. המאמר האחרון שלה בכתב עת מדעי, פורסם שבוע לפני מותה.

ממשלת ניו-זילנד קראה על שמה בשנת 2010 את הר טינסלי. ההר נמצא ליד פיורד קפלר, הקרוי גם הוא על שם חוקר חלל מוביל, האסטרונום הנודע יוהנס קפלר.


הנה דודל שהוקדש לה על ידי מנוע החיפוש גוגל:

https://youtu.be/-UFSjZbVvmw


הנה אסטרונומית מספרת על ביאטריס טינסלי:

https://youtu.be/ZJylzJZ8odY?t=57s


מספרים על טינסלי:

https://youtu.be/CNZhUPFrevg
אמזונות
מי היו האמזונות?



האמזונות (Amazons) היו שבט של נשים לוחמות, בעלות אומץ לב וידע רב באמנות המלחמה. על פי המיתולוגיה היוונית, הן הונהגו על ידי בנותיו של אל המלחמה היווני ארס.

על פי האגדה, היו האמזונות לוחמות מיומנות ביותר וחמושות בגרזני כסף ובמגני זהב. בזכות גבורתן ושליטתן בלוחמה, על האמזונות הצליחו לגבור רק גיבורים גדולים מהתרבות היוונית, דוגמת הרקולס ואכילס.

נשים לוחמות משבט הסרמטים, שחי בעבר באוקראינה של היום, הן אולי אחד המקורות לסיפורי המיתולוגיה היווניים על האמאזונות. ארכיאולוגים מצאו בחפירות בדרום אוקראינה אתרי קבורה של נשים רבות שהכילו חרבות, שריונים וחיצים.

מיתוס האמזונות המשיך ללוות את ההיסטוריה האנושית ועד היום הן משמשות מודל לגיבורות תרבות בידיוניות, נשיות אך חזקות ולוחמניות, כמו וונדר-וומן וזינה הנסיכה הלוחמת.


מיהן האמזונות והאם הן היו באמת (מתורגם):

https://youtu.be/iYL5CLJ2prA


על האמאזונות הלוחמות:

http://youtu.be/Nds_qITOyEY


גם בתרבות הסינית יש סימנים לאגדת האמזונות:

http://youtu.be/AvjvrVLOzIU


והנה סקירה על האמזונות:

http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=1m27s&end=2m42s
נשים באולימפיאדה
ממתי השתתפו נשים באולימפיאדה?



האולימפיאדה לא הייתה ברבות השנים המקום הידידותי ביותר לנשים. המשחקים בעת העתיקה היו בעירום ופתוחים לגברים בלבד. על נשים נשואות נאסר אפילו לצפות במשחקים, מחמת צניעות. מי שנתפסו עושות זאת הוצאו להורג בהשלכה מההר הסמוך. במקומם הם נאלצו להשתתף במשחקים שהוקדשו לאלה הרה, אשתו של זאוס, אבי האלים היוונים ומי שמשחקי הגברים הוקדשו לו.

אבל אם שימש אז העירום תירוץ לשיתוף גברים בלבד, הרי שהתירוץ הזה לא התקיים בעת חידוש המשחקים בסוף המאה ה-19. היה זה פייר דה קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים ב-1896, שדחף למשחקים על טהרת המין הגברי בלבד. האולימפיאדה הייתה בעיניו "שיר הלל לספורט הגברי". תפקיד הנשים היה להריע ולהכתיר את המנצחים ולא להשתתף בתחרויות.

היה גם עניין בריאותי. במאות הקודמות האמינו שהרחם הוא האיבר הרגיש בגוף האישה. פעילות ספורטיבית עלולה לפגוע בו, בהתפתחות האגן וביכולת העתידית של האישה ללדת...

אבל היו נשים שהוכיחו שהאישה לא פחות טובה. באולימפיאדה הראשונה ב-1896 נעלבה רצת המרתון סטמטה רבית'י היווניה, על שלא נתנו לה לרוץ מרתון. היא רצה למחרת את כל המסלול לבדה.
4 שנים אחר-כך, במשחקי פאריס ב-1900, הורשו נשים להשתתף. שרלוט קופר הבריטית הייתה האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה זו. אבל נשים לא משכו קהל וכמעט ואיש לא בא למשחקים שלהן, מה עוד שהותר להן להתחרות רק בגולף וטניס - אותם ענפי ספורט שלא יווצר בהם מגע פיזי בין המתחרים. המקרה של מרגרט אבוט מדגים עד כמה זה היה מוזר - היא שיחקה וניצחה בטורניר גולף ב-1900, מבלי לדעת שמדובר במשחק אולימפי. עד מותה ב-1955 היא לא ידעה שזכתה במדליית זהב אולימפית...

רשמית רק באולימפיאדת 1912 בשטוקהולם הורשו נשים להשתתף במשחקים. לקח המון שנים עד שהנשים סללו את דרכן לספורט העולמי. במשחקי פאריס 1924 היו כ-100 משתתפות, לעומת כ-3,000 גברים, במינכן 1972 השתתפו כבר מעל 1,000 נשים. היחס היה עדיין שישה גברים לכל אשה. רק ב-1976 חצו הנשים את רף 20% מסך המשתתפים באולימפיאדה.

במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 היו 44% מהמשתתפים נשים. נבחרות ארה"ב וקנדה כללו יותר נשים מגברים! - בלונדון היו לראשונה כל ענפי הספורט פתוחים לנשים. באולימפיאדה זו השתתפו ספורטאיות בכל הנבחרות הלאומיות, כולל אלו של ארצות שמרניות כמו קטאר, סולטנות ברוניי וערב הסעודית.


הנה תולדות הנשים במשחקים האולימפיים ואף בספורט בכלל:

https://youtu.be/tA2-WOQOFM4


סרט תיעודי קצר על הנשים בתולדות האולימפיאדה:

https://youtu.be/4eJVuwC6e0Q?long=yes


וסרט תיעודי על הסיקור של נשים בספורט:

https://youtu.be/lVqHsMP-GTM?long=yes


יופי
האם היופי בפרסומות הוא אמיתי?



היופי שבפרסומות הוא במידה רבה המצאה של הפרסומאים, האנשים שמייצרים את הפרסומות. פעמים רבות אנו חושבים שהנשים היפות והגברים המדהימים שבפרסומות הם אנשים כל כך יפים, אבל האמת היא קצת שונה.

כשהם מוקפים ומאורגנים מראש לצילומים, על ידי אנשי מקצוע מעולים ומיומנים, דוגמת מאפרים, מעצבי שיער, צלמים, תאורנים ומעצבים, הדוגמנים והדוגמניות הם יפים, אבל הרבה יותר ממה שהם ביום יום שלהם.

לא מאמינים? - אז ברור שאיפור ושיער אתם יודעים להעריך, אחרי הכל מי לא מתאפקת והולכת לספר טוב מדי פעם. אבל אתם לא משערים אפילו מה יכולים לעשות ליופי מרכיבי צילום אולפן כמו כיוון או שינוי של תאורה והצללה.

וגם אחרי שצולמו מאות צילומים ומתוכם נבחר הצילום המוצלח ביותר, לא הסתיימה עבודת ה"מישלום" (מלשון מושלם) של הדוגמנים והדוגמניות. כי אחרי האיפור והתסרוקות המרהיבים והמאוד מתוחכמים, אחרי בבימוי, התאורה, הצילום ועיצוב התמונה, עכשיו מוכנסים לצילום המושלם שינויים בלתי אפשריים בעזרת תוכנות מחשב כמו "Photoshop" - שינויים, תיקונים, שיפוצים ופילטרים רבים, שיכולים להפוך אנשים למושלמים.

הבעיה היא שאחרי שאנו רואים פרסומות כאלה, עם דוגמנים כל כך יפים, יש לנו ודאי הרגשה שאנחנו לא מספיק יפים. אם רק נבין שזו אינה מציאות אלא המצאה של פרסומאים, או נגזרות של האנשים שצולמו שם - נוכל לאהוב את עצמנו הרבה יותר.

חשוב לזכור שיופי אנושי קיים, אבל הוא לעולם אינו הכל בחיים. לכל אדם יש את הצדדים היפים שלו ועל כל אחד מאיתנו למצוא ולטפח את היפה שבנו. לא רק האנשים היפים מבחינה חיצונית הם יפים וגם הם לא יישארו תמיד יפים. היופי החיצוני דינו להעלם ואז מתחילים לחפש בנו את היופי הפנימי, האופי והתכונות המיוחדות שהופכים אנשים למיוחדים ואהובים. הבה נשקוד גם על תכונות אלה ואחרים יראו את היופי שבנו גם אם מבחינה חיצונית איננו כה יפים כמי שהיינו אולי רוצים להיות.


הנה אישה רגילה שהופכת באמצעים הללו לאישה מושלמת:

http://youtu.be/iYhCn0jf46U


100 שנות יופי בסרטון קצר אחד:

https://youtu.be/LOyVvpXRX6w


והרצאת טד של דוגמנית יפהפיה שמספרת בכנות על ההפרש שבין המראה שלה בחיים ובין המציאות ועונה על שאלות ששואלים אותה הרבה (מתורגם):

https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
כיצד הפכה הנערה קייט בוש לאגדת הפופ הגדולה של אנגליה?



נערה צעירה וכישרון עצום. קייט בוש (Kate Bush) הייתה כל מה שאנגליה של שנות ה-70 צפתה שתקבל. צעירונת ללא כל ניסיון קודם, מתגלה בגיל 16 על ידי דייב גילמור, הגיטריסט של להקת-העל "פינק פלויד". הוא עוזר לה לממן את תקליטי הדמו שנשלחים לחברת התקליטים. זה רק עניין של זמן עד שהיא הופכת בבת אחת לכוכבת הכי גדולה באיים הבריטיים ואחת המצליחות בעולם כולו.

למעשה, אחרי שהיא התגלתה בגיל 16 והכנה של שנה וחצי להקלטות ועבודה על האלבום הראשון, היא מוציאה את הסינגל הראשון לרדיו. לפני כן חברת התקליטים מתעקשת על שיר אחר, אבל מגלה שהילדונת עם הכישרון הנהדר לכתיבת שירים מעולים היא גם עקשנית יותר ממנה. היא רוצה שהסינגל הראשון יהיה "אנקת גבהים" (Wuthering Heights), שמבוסס על הרומן בשם זה, ספרה היחיד של הסופרת אמילי ברונטה, ועל אהבתם העצומה והטראגית של גיבוריו קטי והית'קליף.

אבל הסיפור הוא שכל המפיקים, המוזיקאים והמומחים בחברת התקליטים אומרים לה שהיא טועה, שהשיר הזה ייכשל ואולי יכשיל את כל הפריצה שלה. היא מתעקשת והם נכנעים. מי אתם חושבים שצדק?

היא צדקה. השיר, שכמו רבים משיריה מושפע מעולמות הקולנוע והספרות, יוצא לתחנות הרדיו ובתוך ימים אחדים הופך ללהיט בסדר גודל שבריטניה שומרת רק לגדולים ביותר שלה. זה היה השיר הראשון אי-פעם, שנכתב על ידי זמרת אישה בבריטניה והגיע למקום הראשון במצעד המכירות. קייט היא צעירה, רגשית ובעלת שירה כנה וישירה. אבל כאן היא מתגלה כמוכשרת לא רק ביצירה, אלא גם בזיהוי איכות החומרים והייחודיות שלה, באיבחון מדויק של טעם הקהל ומאיפה צריכים לבוא הלהיטים שהיא תביא. עוד מעט תבינו כמה מוכשרת היא עתידה להיות.

בשלב הבא קייט מופיעה בתוכנית הטלוויזיה שמגדירה מיהו כוכב בשנים ההן ואכן - רגע אחרי הופעה בתכנית "Top of the pops" ברור שהיא פורצת בענק. למעשה, ביום שאחרי התכנית היא כבר סנסציה אנגלית, שכל הממלכה מדברת עליה. תוך כדי סבב הראיונות המתבקש, מגלה בריטניה שהיא אמנם צעירה מאוד ובעלת קול צעיר, אבל היא נושאת איתה סט של הבטחות. היא לא רק מוסיקאית מדהימה, כותבת מוכשרת ובהמשך גם מפיקה מוזיקלית מקורית ועצמאית. היא בטח לא רק יפהפייה ובעלת קול נהדר, אלא גם רקדנית מצוינת, שלמדה אצל הכוריאוגרף הגאון של דיוויד בואי, לינדזי קמפ. היא בעלת כישרון משחק, מימיקה של פנטומימאים ואם זה לא מספיק אז גם מרואיינת צעירה, חכמה, בטוחה בעצמה ודעתנית.

הדרך אל התהילה פתוחה. לא היה דבר כזה בבריטניה. במהרה מגלים הצהובונים של בריטניה שהזמרת החדשה גם תפסה לה תדמית אניגמטית ומסתורית משהו. היא לא כל כך מתערבבת, לא מאוד מתחככת ודי מתרחקת מהמדיה. מאז 1979 היא לא הופיעה. רק מקליטה. ייקח לה הרבה שנים להסכים להופיע שוב. היא מגדלת ילד ורוצה חיי משפחה שקטים בשבילו.

בשנת 2014 היא חוזרת לרגע להופיע, 35 שנה אחרי שפרשה מהופעות. צריך לציין ש-75 אלף הכרטיסים להופעותיה נמכרים בתוך רבע שעה?

כך או כך, אולי היא לא הופיעה, אבל במהלך השנים הכוכבת הענקית זכתה לשלל הישגים והייתה למי שהשפיעה על כוכבות רבות שספגו ממנה השראה, כולל ענקים וענקיות כמו ביורק, פי ג'יי הארווי, תאומי קוקטו וטורי איימס. ב-5 עשורים היא מוציאה מדי עשור אלבום שמדורג בין החמישה המצליחים ביותר במצעד הבריטי.

זה לא מספיק? - אז 11 מהתקליטים שלה נמצאים בין 50 האלבומים הנמכרים ביותר בהיסטוריה של בריטניה. רק אלביס פרסלי והביטלס זכו בבריטניה להישג דומה. וואו!


הנה סיפורה של קייט בוש:

https://youtu.be/p0716jHgNyU


אנקת גבהים:

https://youtu.be/-1pMMIe4hb4


בהופעה ב-1979:

https://youtu.be/A44wwRgzGuw


WOW - הלהיט שהגדיר זמרת שהיא תופעה והופעה מושלמת:

https://youtu.be/V8YgDaHpcXs


ראיון:

https://youtu.be/DJ29VcZeNDg


השיבה להופעות וההיסטריה על הכרטיסים להופעות שלה:

https://youtu.be/pqoZuXIcrfk


לקט מהופעות ב-2018:

https://youtu.be/_n0lJoX2kUU


הסיפור שלה:

https://youtu.be/t2qD6OQhRUU?long=yes


וסרט תיעודי על קייט בוש:

https://youtu.be/c4sLwt8mhZs?long=yes
מיהי עזיזה מוסטפא זאדה?



יוצרת הג'אז המרתקת עזיזה מוסטפא זאדה היא מוסיקאית ממוצא אזרי, שמשלבת ג'אז עם מוסיקה מגוונת והשפעות שונות, מהמוסיקה הקלאסית ועד האוונגארד (מוסיקה נסיונית, חוקרת). היא נגנית וירטואוזית בפסנתר וזמרת מצוינת בעלת מנעד קולי גדול.

מוסטפא זאדה היא מהיוצרים הצעירים המעניינים כיום בעולם הג'אז, בעיקר בכך שהיא מגדילה את השפה המוסיקלית שלו ומביאה אליה חומרים חדשים. זהו תחום שהתחיל בסגנון הפיוז'ן, שבו חלחלו רעיונות והשפעות מכל רחבי העולם והסגנונות המוסיקליים אל תוך מוסיקת הג'אז.


הנה "ריקוד האש" של שלישיית עזיזה מוסטפא זאדה:

https://youtu.be/JA13_DAGA1g


וקטע סולו של עזיזה מוסטפא זאדה:

https://youtu.be/fbfGTwcsuV4?t=56s


ועוד אחד:

https://youtu.be/0TWwfHW69Fs
מה עושות המקוננות?



בעולם העתיק נהגו לא פעם להזמין, כשמישהו מת, את הנשים המְקוֹנְנוֹת (Mourning women). מקוננות היו בדרך כלל נשים שנהגו לבכות על המת בתשלום. תפקידן היה לפייס את נשמות המתים, לבכות את מותם ולעורר את הרגשות של האבלים כדי שיוכלו להתפרק.

כבר בספר ירמיהו מוזכרות נשים כאלה, כמי שתפקידן המרכזי בטקסי האבל היה לקונן על המתים. גם ההלכה קבעה שצריך לשכור מקוננות. גם בימי הביניים המשיך להישמר הקשר שבין אבל, קינה והנשים שזה תפקידן, מעצם היותן חזקות ברגשות ובכוחות הנפש והרוח, בניגוד לגברים שכוחם בכוחם הפיזי.

המקוננות נהגו להגיע לבית המת, שם מת או שלשם הביאו אותו כדי להיפרד ממנו. על פי המעמד והיכולת הכלכלית שלה, הזמינה המשפחה מקוננת אחת או מספר מקוננות. המקוננת הייתה בוכה ומקוננת, שרה על הנפטר או המת (נפטר אומרים רק על יהודי). המקוננות הטובות ידעו לחבר מילים של כבוד למת ואפילו להמציא להן לחן. כזו לדוגמה הייתה אהובה עוזרי, הזמרת שכבר בילדותה הייתה מקוננת מקצועית ואהודה על הקהילה התימנית. לא פלא שהלהיט הראשון והגדול ביותר שלה היה בעצם קינה לחייל, שהתפרסם והרטיט לבבות אחרי מלחמת יום כיפור.

זה מנהג מוזר. למה צריכה משפחה שאיבדה כרגע את אחד מיקיריה, להזמין זרים כדי שיבכו על המתים שלה?

כי התפקיד המעניין של המקוננת הוא לשחרר לבני המשפחה את הבכי. קשה להתאבל ולבכות כשהאירוע רק קרה. יודע כל מי שמבין באבל שהבכי והכאב הגדולים מגיעים במשך הזמן, כשמתחילים לתפוס שהאובדן הוא לא רק עובדה אלא חוסר וגעגוע קשים. המקוננת מסייעת לקרובי המת לשחרר את הכאב, להתחיל להתמודד עם המוות. הבכי והקינה של המקוננות הוא מעין פתיחת שסתום של כאב, משהו שפעם, בעידן שלפני האיפוק המודרני, היה עדות לאובדן.

על אף שבתרבויות מסורתיות הוא עדיין קיים, מנהג המקוננות הוא עולם שהולך ונכחד. אמנם במדינות המתקדמות האבל הפך מאופק יותר ומנהגי האבלות בעולם המודרני כבר לא מחייבים בכי וצעקות אבל עדיין, רבים חשים רצון להתאבל כך. מדי פעם הוא חוזר ומתגבר ואפילו באירופה, בה המנהג שרד מאז העת העתיקה והחזיק עד המאה ה-19, הוא מעולם לא נעלם לגמרי. בבריטניה של ימינו, למשל, פועל שירות להשכרת מקוננים ומתאבלים (Rent-A-Mourne) מקצועיים, כשהתשלום הוא לפי שעות...


הנה מקוננת ותיקה מספרת את סיפורה:

https://youtu.be/hLUOmbrzNUk


מקוננות באי סרדיניה:

https://youtu.be/kJUQxelrZX4


המקוננת מספרת כיצד היא שולטת בסוד הקינה, הבכי והיגון להשכרה:

https://youtu.be/E5u2ntuK8no


מקוננות בלוויה בסיציליה:

https://youtu.be/8VevOqMPP5Y


בקניה יש גם מקוננים גברים:

https://youtu.be/xi3wSUjSv9Y


באנגליה יש היום מיזם מקוון של השכרת מקוננים - :

https://youtu.be/hggl2AlrvSA


ולהיט הקינה הישראלי של הזמרת אהובה עוזרי "היכן החייל שלי":

https://youtu.be/Itta6IJg4rs


ולחיוך, הנה מקוננות בסרט "סוף העולם שמאלה":

https://youtu.be/eCCo7cwRYrc
מהי השמלה השחורה הקטנה?



מבין המהפכות של קוקו שאנל בתחום האופנה הנשית, אחת המשמעותיות והמפתיעות שבהן, בדיעבד לפחות, היא "השמלה השחורה הקטנה" (Little Black Dress או בקיצור LBD), מוצר אופנה שהיה למושג. היא הייתה הצלחה כל כך גדולה ושינוי קונספט כה משמעותי שמגזין האופנה "ווג" כינה אותה "הפורד של שאנל" (Channel's Ford), בהתייחסות לדגם ה-T של פורד שהפך את המכונית למוצר נפוץ ומצליח בכל המעמדות.

עד שנות ה-20 של המאה הקודמת היה הבד השחור מזוהה עם אבל, אלמנות, שכול ואובדן. אבל קוקו שאנל, מגדולות מעצבי האופנה ואולי הגדולה שבהם, אימצה בשנת 1926 את הצבע השחור בשביל שמלות הערב שעיצבה.

לעומת מהפכות אחרות שלה, זו הייתה מהפכה חברתית קטנה, אבל לא פשוטה. במיוחד בשביל גברים רבים באותה תקופה שמצאו את עצמם חסרים את הסגנון המהודר של שמלות הערב שלבשו הנשים עד אז. הנשים, לעומת זאת, התלהבו מהפשטות המיוחדת וקימורי הגוף שלפתע יצאו לאור. נשות החברה הגבוהה של פאריס אימצו את השמלה האלגנטית שהציעה להם כוהנת האופנה ובזמן השפל הכלכלי של שנות ה-30 היא התפשטה לכל העולם. הזמרת הצרפתית האגדית אדית פיאף לבשה רק אותה והפכה אותה לחלק מהדמות הנערצת שלה. המוני נשים אהבו את השמלה הזו מאד, גם בזכותה. כך התממשה הנבואה של "ווג" שניבא בדייקנות שה"שחורה הקטנה", ה-LBD, תהפוך למדים הלא רשמיים של הנשים כולן, בכל סגנון שהוא.

אפילו הכותבים בווג לא ידעו עד כמה... מה שהיה בתחילה יקר ויוקרתי הפך במהירות למוצר נפוץ, לכל גיל ולכל כיס. ההצלחה הייתה כה גדולה שפריט האופנה הזה הפך למושג נשי, כמו חזייה או תיק יד. עד היום נחשבת "השמלה השחורה הקטנה" לאחד מפריטי החובה של האישה המודרנית ולא נראה שהיא הולכת להיעלם. במלתחה הנשית הממוצעת של כל אישה, מצעירה ועוד בוגרת, יש אחת או יותר כאלה. יתרונה הגדול הוא שבשילוב אביזרי אופנה מתאימים, השמלה השחורה הזו יכולה להלום כל אירוע וכל שעה ביממה.


הנה סיפורה של השמלה השחורה הקטנה:

https://youtu.be/cs-3fUbUz2g


רגעי השיא של השמלה הקטנה השחורה:

https://youtu.be/XC8tDMyh8Hw


השמלות השחורות הקטנות של היום:

https://youtu.be/M1Ag0Bg2l54


אקססוריז, תוספות שניתן להוסיף לה ולהפוך אותה למגוונת ורבת-צדדים:

https://youtu.be/Z9VydQLFdeg
מי הזמרת שניצחה את המראה?



קס אליוט הידועה בכינוי מאמא קס הייתה אחת הזמרות המצליחות בשנות ה-60. היא הייתה הסולנית של להקת הפופ המצליחה "האימהות והאבות", אחת הלהקות היחידות שהצליחו לעמוד בפריצת הביטלס לאמריקה, תופעה שהפכה ברגע אחד עשרות להקות אחרות למיושנות ולמי שהציבור איבד בהן עניין.

אבל עניין לא פחות מעניין מהצלחתה הקולית של קס, הייתה הפיכתה לכוכבת ענקית, על אף עודף המשקל שלה. היא גדלה כילדה אמריקאית, בת להורים יהודים ניצולי שואה, שפיטמו אותה "כדי שלא תהיה רעבה לעולם"..

לא הייתה לפניה כוכבת בעלת משקל כזה וודאי לא כה מצליחה כמוה. מעניין לא פחות שמאמא קס גם הפכה לכוכבת בלהקה כשה"אמא" השנייה שלידה היא מישל פיליפס המצודדת, אחת הנשים היפות בתולדות הפופ. העובדה שבכל זאת הצליחה קס לכבוש את אמריקה נזקפת לזכות הקול והכריזמה האדירה שלה. היא הייתה משהו מיוחד..

סופה היה קצת פחות משמח. מאמא קס עזבה את הלהקה ב-1968, כשהחליטה לצאת לקריירת סולו. היא הצליחה לבד, אבל הרבה פחות משהצליחה עם הלהקה. בסוף שנות ה-70, במהלך סיבוב הופעות מוצלח בלונדון, היא נפטרה בשנתה מהתקף לב. שמועות רדפו את מותה במשך שנים, שטענו שהיא נחנקה מחנק בשל חתיכת לחם שנתקעה בגרונה, אבל הן הסתברו כלא נכונות.


הנה מאמא קס אליוט בהופעה חיה בטלוויזיה:

https://youtu.be/SKJ21o5Dtlc


הנה היא מראה גם כישרון קומי:

https://youtu.be/vZPmZ64m3_4


האבות והאימהות בלהיטם שהגדיר תקופה:

https://youtu.be/3kcmwXUdDCE


והנה הלהקה ללא קס אליוט בשנת 1998:

https://youtu.be/dpJSohX92jM
איך הפכה פטי בויד למוזה הגדולה בתולדות הרוק?



בעולם הפופ, אם כותבים עליך שיר, את כנראה אישה מיוחדת. כמובן שגם ההיפך הוא נכון וגברים מעטים עוד פחות זוכים לשיר שנכתב ממש עליהם. אבל פטי בויד (Pattie Boyd), דוגמנית בריטית חמודה, היא דוגמה למה שנקרא באמנות "מוזה". לא יאומן, אבל על בויד נכתבו 3 שירים אלמותיים ולהיטי ענק של שניים מהגדולים במוסיקאים של המאה ה-20.

פטי בויד הסתובבה בלונדון בתקופה שבה הביטלס הפכו לדבר הכי חם בממלכה. הדוגמנית המצודדת לכדה את עינו של ג'ורג' האריסון כשהשתתפה באחד מסרטיהם. התפקיד שלה, אגב, כלל בדיוק מילה אחת...

די מהר זכתה פטי היפה בהצעת נישואין מהגיטריסט של הלהקה הכי חמה בעולם והפכה לפטי האריסון. ג'ורג' המאוהב כתב לה את מה שיהפוך לאחד השירים המצליחים בהיסטוריה של הפופ - "Something". הוא דיבר בו על ה"משהו בדרך שהיא נעה, מושך אותי כאילו אין אהבה אחרת".

אבל במשך השנים שיבואו יזניח ג'ורג' העסוק יותר ויותר את אהובתו. בעת שהוא נסע בעולם להקלטות, הופעות ומסעות רוחניים בעקבות המהרישי והמוסיקאים של הודו, נשארה פטי בבית. בשלב מסוים התאהב בה חברו הטוב של בעלה, גיטריסט-העל הבריטי אריק קלפטון.

אחרי חיזורים שנמשכו כמה שנים, בידיעת ג'ורג' בעלה, החליטה פטי להינשא לקלפטון והפכה לאשתו. ענק הגיטרה שהפך לזמר מצליח כתב לה עוד קודם את אחד מלהיטיו הגדולים "Layla". זה היה שיר אהבה מלא תסכול. הוא דיבר על כך שהיא מורידה אותו על ברכיו. שנים אחרי נישואיהם ואחרי שממשו את אהבתם, זכתה פטי לשיר האהבה השלישי שהוקדש לה. קלפטון, מי שהיה ילד ללא לאהבת אם, תאר בשיר " נפלאה הלילה" כמה היא מדהימה, בדרך שבה היא מבינה אותו, מטפלת בו ובכלל נראית כל כך טוב...

כך הייתה היפהפיה הבלונדינית למוזה הבלתי נתפסת של שניים מגאוני הרוק הגדולים ולמי שהשירים שנכתבו לה הפכו כבר להמנונים שאצטדיונים שלמים שרים.


הנה סיפורה של פטי בויד ואהבותיה שנבטו לשירים מיתולוגיים:

https://youtu.be/X-J1c9qQYhU


"משהו" של ג'ורג' האריסון שהוקדש לרעייתו פטי האריסון:

https://youtu.be/yiqtK4IhM4c


"לילה" של אריק קלפטון, שהוקדש גם הוא לפטי בויד:

https://youtu.be/ZQIqTFKM7Ws


השיר "נהדרת הלילה" שהקדיש לה קלפטון:

https://youtu.be/vUSzL2leaFM


ושיר של האריסון שקלפטון ניגן בו את הסולו האגדי ושר אחרי מותו:

https://youtu.be/rj4J6i_vw0w
מי הייתה קלרה רוקמור, אמנית הטרמין הדגולה?



קלרה רוקמור (Clara Rockmore‏) הייתה נגנית אמריקנית ממוצא יהודי שנולדה בליטא. במקור היא הייתה כנרת, נגנית כינור מוכשרת, אך לאחר שחלתה בדלקת פרקים, היא נאלצה להפסיק לנגן בכינור. השינוי חל כשהכירה את הכלי האלקטרוני הקסום טרמין. היא הפכה לנגנית הראשונה שביצעה בנגינה בו רפרטואר מוסיקלי שלם.

הטרמין, כלי חדש בימיה ולא מוכר, הפך לא מעט בזכותה מקוריוז לכלי נגינה מוכר. הוא היה כלי הנגינה הראשון שהנגינה בו התבצעה ללא מגע. בכך הוא היה כלי נגינה מתאים לרוקמור החולה. הטרמין היה כלי נגינה חדשני, הראשון במה שתהיה בעתיד משפחת כלים מפוארת, משפחת הכלים האלקטרוניים.

כך הפכה רוקמור לנגנית מעולה בטרמין שלה. כשידה האחת שולטת בגובה הצליל והשנייה משנה את עוצמת הצליל, היא החלה לבצע את הרפרטואר הקלאסי שהיא כל כך הכירה מהכינור. די מהר היא הפכה לאגדה מוסיקלית-טכנולוגית שרבים באו לשמוע. יכולותיה המוסיקליות חיפו על הצליל החדשני והמרתיע יחסית של הטרמין, שקשה היה להגדירו ככלי חביב על שוחרי המוסיקה הקלאסית. הם, מסתבר, באו בשבילה והעריכו את האישה שלא ויתרה למחלתה והמשיכה עם המוסיקה בכל מחיר.


הנה קלרה רוקמור מנגנת בטרמין:

https://youtu.be/pSzTPGlNa5U


הנה מנגינה יהודית בביצועה:

https://youtu.be/zvCrZSM3F2Q


"הבנרה" של ראוול:

https://youtu.be/uuKBPEDU-W0
מהו איפור הפנים של הטנאקה?



איפור הפנים המקומי של בני מיאנמר הוא קרם מעץ עץ הטנאקה (thanakha) הגדל בעיקר שם. כבר מגיל צעיר מורחים הבורמזים את הטנאקה במעין ציורים מיוחדים ואופייניים על הלחיים, האף והמצח.

את סודו של עץ התאנאקה גילו כבר לפני יותר מ-2000 שנה. בנות מרכז בורמה (thanakha) גילו שניתן לייצר מעין אבקה או משחה בהירה, על ידי שפשוף ענף מהעץ הזה באבן מחוספסת. דילול קל של המשחה במים ומקבלים סוג של קרם טבעי, בעל ניחוח לימוני ושלל יתרונות.

בשביל בני המקום משמש קרם עץ הטנאקה לכמה צרכים. הוא גם איפור יפה לפנים וגם שומר מקרינת השמש, אך הוא גם קרם לחות נגד יובש ומזין מצוין לעור. הנשים המקומיות יודעות לספר אפילו שאיפור הטנקה מחליק קמטים ומרחיק יתושים.

בעידן המודרני גילו את היתרונות של הקרם הזה וכיום מייצרים מעץ הטנאקה תכשירים המופצים בעולם כולו. המשווקים מספרים שהקרם עתיר בחומצה טאנית, שמקנה לעור מראה זוהר, בריא ויפה - בזמן קצר.


הנה קרם הטנאקה של מיאנמר:

https://youtu.be/Eulbkr77El8


כך מורחות אותו הבורמזיות:

https://youtu.be/COHKP9DCnKY


כבר מגיל צעיר:

https://youtu.be/tCWx9Mv1U2I


הנה דוגמאות איפור הפנים של בני ובנות מיאנמר:

https://youtu.be/77bHrgDPkJ4


למה נינה סימון לא הפכה לפסנתרנית קלאסית?


נינה סימון (Nina Simone) היא אחת המוסיקאיות המדהימות של אמריקה והיא זכתה לכינוי "הנסיכה של שירת הנשמה". מי שהייתה בתה של מטיפה שחורה החלה לנגן בגיל צעיר מאוד בעצמה בפסנתר ונהגה ללוות את השירה בכנסייה. שתי נשים לבנות ששמעו אותה מנגנת החליטו שתלמד פסנתר ואחת מהן, מורה לפסנתר קלאסי, לימדה אותה באך וברהמס. היכ התגלתה ככשרון גדול.

בבגרותה היא למדה במוסדות נחשבים, אך כשניסתה להתקבל למכון קרטיס, בית ספר גבוה למוסיקה קלאסית ונדחתה רק בשל היותה שחורה, היא נאלצה בעוניה לעבוד כנגנית פסנתר בברים.

כבר ביום השני דרש ממנה בעל הבר לשיר, אחרת יפטר אותה. בלי שום ניסיון בזמרה, היא החלה לשיר באותו ערב בבר ובעיותיה הכלכליות הפכו לא רלוונטיות. כי די מהר היא הפכה לסנסציה של ממש. האלבום הראשון שלה הזניק אותה לתודעה הלאומית, כזמרת יוצרת ומוכשרת במיוחד, בעלת קול בריטון, נגינת פסנתר מרהיבה וסגנון ייחודי שאין כמותו.

נינה הכירה ונישאה לשוטר, שהיה למנהלה האישי וקידם אותה, בצד שליטה מוחלטת בחייה ואף אלימות מצידו. היא סבלה אבל אהבה אותו ולכן לא עזבה. מהר מאוד נולדה להם גם בת נפלאה.

אך מה שגרם לה לקום על רגליה האחוריות היה דווקא הגזענות באמריקה. זה קרה לאחר רצח ארבעת הילדים בפיצוץ מכוון שעשו לבנים גזענים בעיר האמריקאית בירמינגהם. היא כתבה אז את שיר המחאה הבוטה "מיסיסיפי, לעזאזל". השיר היה נועז ומהפכני והראשון שהעיז לומר לאמריקאים הלבנים והגזענים של הדרום את דעתו של האדם השחור עליהם - בקללה של ממש. במדינות רבות הוא נאסר בשל כך לשידור, אבל על אף הקללה הזו ואולי בזכותה, השיר פרץ גבולות ויצר שינוי. השחורים של אמריקה קיבלו הימנון בוטה, מטיח ונוקשה. כולם רצו לומר או לשיר שיר מסוג זה, אבל רק נינה העיזה. המחאה השחורה קיבלה לחן והיא את ההיסטוריה.

מכאן החל מסלול חדש בקריירה שלה. בזוכרה את העוני והאפליה שראתה כבר כילדה, היא החלה להיות מעורבת במאבק על זכויות האזרח של השחורים באמריקה. מי שבילדותה הייתה חייבת לשתוק כדי שלא להיתפס, בעת שהיא חצתה את. המסילה שהפרידה בין שכונת השחורים לזו של המורה לפסנתר הלבנה שלה, זעקה עתה את מחאת האדם השחור של אמריקה ושרה את כאבו ועלבונו.

חבריה החדשים היו אגדות כמו מרטין לותר קינג וכרמייקל. היא אירחה בביתה את כל מנהיגי התנועה לזכויות האזרח. האקטיביסטית שהיא הפכה זקפה את קומתם של שחורים רבים, שהתחברו בזכותה לאפריקניות שלהם ולתרבות השחורה. כמעט במו שיריה היא הפכה את השחורים ליפים, גאים, מוצלחים ותרבותיים. לא מעט בזכותה היה עתיד העשור של שנות ה-70 להיות במידה רבה שלהם. המסר שלה, של "שחור הוא יפה", החליף או לפחות העשיר באותו עשור את רעיון "הכוח השחור" של הסיקסטיז.

ההמשך מבחינתה היה פחות מוצלח. נינה נאמה לקהל בהופעות, המשיכה להקצין את עמדותיה ומשום כך גם זכתה לפחות ופחות הופעות, עבודה וטלוויזיה. היא הפכה לטראבל מייקרית, שהמקצוענים, לבנים כמעט כולם, לא רצו לעבוד איתה. היא התגרשה מבעלה ומנהלה ובלעדיו לא הצליחה לארגן הופעות.

התוצאות הכלכליות היו קשות. הכסף הלך ואזל והיא עברה לליבריה שבאפריקה. שם חיה כמו בגן עדן, אך ללא בסיס כלכלי היא נאלצה לעבור לאירופה. בצרפת הצליחו חברים לסייע לה והיא שבה להופיע. טיפין טיפין היא התארגנה על חייה, גילתה שהיא סובלת ממחלת נפש ותרופה שקיבלה הצליחה להעמיד אותה על הרגליים.

יומיים לפני מותה העניק לה מכון המוסיקה קרטיס, זה שדחה אותה בגיל 19 והרג את חלומה להיות פסנתרנית קלאסית, פרס על מפעל חיים. כל כך מעט וכה מאוחר לאישה שחורה ומוסיקאית מהדרגה העליונה. אבל שום פרס לא לא היה נחוץ למי שהיא הייתה - גאונה, אמיצה, פורצת דרך וגאה במי שהיא - אישה עם חיים שלא היו פשוטים, אך. עם מורשת מעוררת השראה, של חופש, כישרון וגאווה.


הנה סיפורה של נינה סימון:

https://youtu.be/yqo8RVjLaLg


הלהיט הראשון "אני אוהבת אותך פורגי":

https://youtu.be/s7RoA-JI6Us


סימון ב-I put a spell on your:

https://youtu.be/W7mBQhfkqHs


שיר המחאה המהפכני "מיסיסיפי לעזאזל":

https://youtu.be/hBiAtwQZnHs


"יש לי שיער"... שיר זוקף קומה לאדם השחור:

https://youtu.be/L5jI9I03q8E


"לאהובי אכפת ממני" - בסוף חייה:

https://youtu.be/OeHTsR5Y1bc


וסרט תיעודי נפלא על נסיכת הנשמה:

https://youtu.be/sL1m7SvoICw?long=yes
מה המהפכה שעשתה הדוגמנית טוויגי?
מיהי טוויגי הדוגמנית השדופה?


בשנות ה-60 עשתה דוגמנית רזה ששמה טוויגי (Twiggy) מהפכה של ממש במראה הנשי המועדף. רק בת 17 ובעלת מראה אנדרוגיני, משהו בין נערה לנער, היא הייתה מתבגרת בריטית בעלת גוף המושלם לקידום של אופנת שמלות המיני שפרצו אז לאופנה, בעזרת מעצבים כמו מארי קוואנט הבריטית והצרפתי אנדרה קוראז'.

טוויגי, או בשמה האמיתי לסלי הורנבי, הייתה נערה עם מראה של ילדה, עיניים גדולות ותספורת נערית, שהיממה את כולם. לבושה במיני וחמושה במגפיים, היא פרצה לתודעה והפכה בתוך ימים לאייקון אופנה שלא היה כמותו. למעשה, ניתן לומר עליה שהיא הייתה הסופר מודל הראשונה.

אבל טוויגי הייתה גם מי שבישרה על עידן הרזון, זמן שבו בנות ונשים החלו לרזות כדי להיראות כמותה. היא גילמה את רוח התקופה באופן המדויק ביותר, משהו כמו ה"איט גירל" של הסיקסטיז.

הכל התחיל כשאמרגן בריטי בשם נייג'ל דיוויס נכנס ביחד עם תלמידת תיכון צעירה בעלת מראה גרום למספרה בלונדון. אחרי 7 שעות של ניסויים ושינויים, היא יצאה משם עם לוק חדש, שעתיד לשנות את פניה של האישה המודרנית. כי מה שבאמת קרה שם היה שהספר שסיפר אותה התקשר לצלם וביקש שיגיע מהר לצלם מישהי...

המישהי הזו הייתה טוויגי והתמונה הזו עשתה היסטוריה, שלא לומר היסטריה. אחת התמונות של הנערה שצולמה במספרה הלונדונית התפרסמה באותה שנה ב"דיילי אקספרס" הלונדוני. הכותרת הייתה "הפנים של 66'".

המראה שלה היה רענן וחדש לחלוטין. גם העובדה שצבעה את ריסיה בשחור-דבר הייתה חדשנית וחסרת תקדים. היא הייתה עוף מוזר וקסום. הפרופורציות הבלתי רגילות שלה, שכללו מראה דקיק וגרום, עיניים ענקיות, תספורת של בנים ויופי נערי ורך - כל אלה קראו תיגר על המראה הנשי של אותם ימים. כמעט ולא היה לה חזה וקימורי גופה היו חסרים, היא הייתה כמו שלד, עם עצמות בולטות ולחיים רזות.

בשנים הבאות לא היה מגזין אופנה אחד שפספס אותה. כל צלמי האופנה הגדולים של התקופה עמדו בתור לצלם את טוויגי. ההתפעלות הפכה לשינוי של ממש באופנה. טוויגי הייתה אייקון של דור שחווה את ה"מוד" (Mod), המעבר משנות ה-50 השמרניות לשנות ה-60. אלה הפכו לשנות החופש והמתירנות, שנים שבהן הצעירים הם שנותנים את הטון וקובעים את הלך הרוח החברתי במדינות המערב. אלה היו שנים שבהן החברה הגבוהה של הדוכסים והדוכסיות באנגליה החלה מפנה את מקומה לחברה עילית חדשה, של מוסיקאים, דוגמניות, מעצבים וצלמי אופנה מצליחים.

וטוויגי עצמה לא נשארה בבריטניה. הופעתה על שער המגזין "ניוזוויק" הייתה האות להגעת הבשורה האופנתית של ה"מוד" לארצות הברית. טוויגי הגיעה לשם וזכתה להיסטריה דומה לזו שחוו הביטלס כמה שנים לפניה. ממש בהמשך לפלישה הבריטית לארצות הברית הגיעה הפלישה האופנתית של הבריטים והאמריקאים חוו היסטריה נוספת...


הנה סיפורה של טוויגי:

https://youtu.be/Lk0fv4xZmlM


טוויגי בשיאה:

https://youtu.be/0SbQrNtMFeI


טוויגי הזמרת:

https://youtu.be/u8FPSIXSuB8


וסרט תיעודי על טוויגי - הביטלס של הדוגמנות:

https://youtu.be/R8O7Li1rah4?long=yes
איך הפכה הנסיכה חתשפסות למלך פרעוני?


שום דבר לא יכול היה לרמז על ההצלחה האדירה שתזכה לה המלכה הפרעונית חַתְּשֶׁפְּסוּת (Hatshepsut). אך מנגד קשה היה לחזות ששנים אחרי מותה יימחו את זכרה כאילו לא הייתה מעולם.

חתשפסות, שמשמעות שמה הוא "הבכירה שבנשות האצולה", חיה במאה ה-15 לפני הספירה ומונתה למלכת מצרים באופן זמני, עד שיגדל היורש בן ה-10 של בעלה המלך. כמלכה החמישית בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה, היא לא הייתה האישה היחידה שכיהנה בתפקיד השליטה, אך היא הייתה מהחשובות שבפרעוני מצרים והאשה שמלכה הכי הרבה שנים. היא כה התאהבה בתפקיד שעשתה מעשה חסר תקדים והכריזה על עצמה פרעה ולא פינתה את מקומה ליורש, משהו הגיע לגיל המתאים.

כדי להיות פרעה אמיתי, היא אפילו נהגה כמסורת הפרעונים וגידלה זקן...

במהלך שלטונה המפואר טיפחה חתשפסות מדיניות שלום, פיתחה את מצרים מאד מבחינת מערכת הדרכים שלה, בנתה הרבה מפעלי בנייה מרשימים ומקדשים וקידמה את המסחר הבינלאומי עם הפיניקים ועמים נוספים במרחב.

כ-20 שנה אחרי מותה החל פרעה היורש למחוק באופן יסודי ומקיף כל זכר לתקופת שלטונה ולמעשיה. הוא כמעט והצליח אבל בשלב מסוים מצאו ארכיאולוגים במאה ה-20 את המומיות שלה ושל אחותה וזיהו את המלכה החשובה ואת תקופת שלטונה המשמעותית. כבודה של האישה המנהיגה החשובה ביותר של העת העתיקה ניצל. כשהאגיפטולוג ג'יימס הנרי ברסטד התבקש לתאר את חתשפסות, הוא תיאר אותה בתור "הגדולה הראשונה בהיסטוריה המתועדת".


הנה סיפורה של המלכה חתשפסות:

https://youtu.be/8bYRy_wZEJI


איתור ושחזור המומיה שלה היה מבצע לא פשוט:

https://youtu.be/s9jmZiy_T-c


המקדש המפואר שבנתה חתשפסות לאל אמון, בדיר אל-בחרי, שליד לוקסור של היום:

https://youtu.be/rIvmA3-Xrh4


סרט תיעודי על המלכה החשובה הראשונה בהיסטוריה של הפרעונים:

https://youtu.be/FupbwuyDlws?long=yes
איך המציאה מזכירה יצירתית את הטיפקס?



הטיפקס, נוזל המחיקה (Liquid Paper) הפופולארי, הוא נוזל שמורחים על הנייר, כדי למחוק שגיאות כתיבה. הוא יוצר משטח לבן, שעליו ניתן לכתוב מחדש. לא רבים יודעים שההמצאה הפשוטה והגאונית הזו היא כולה של אישה, מזכירה שעלתה על רעיון גדול.

בשל מצב כלכלי לא קל, עבדה האם החד-הורית בת' נסמית גראהם כמזכירה בימים וכצובעת שלטים בערבים. הרעיון לגבי הטיפקס עלה בראשה של בת', כשהיא שמה לב שציירי שלטים לא מוחקים שגיאות אלא פשוט מציירים מעליהן. כך היא המציאה את "הצבע המתייבש במהירות", המְחִיקוֹן, או בשפת העם "טיפקס". הוא אפשר לה להקליד על השגיאות במכונת כתיבה, או לצבוע ולכסות את שגיאות ההקלדה בקלות. לנו הוא מאפשר היום לכתוב ולא לדאוג אם טעינו. גם המחברות שנראות נקיות ומסודרות יותר וגם המורים שצריכים לבדוק אותן - כולם מרוצים..

השם "טיפקס" אגב, הוא שם של מוצר מסוים, שהפך לכינוי עממי לנוזל המחיקה.


פעילות יזמית קטנה:
==============
נסו למצוא בעיה מסביבכם או בחייכם ולחשוב היטב על המצאה שתפתור אותה.


הנה סיפור ההמצאה של הטיפקס:

http://youtu.be/7VwXtTZIpjg


הנה סיפורה באיטלקית:

http://youtu.be/Hzc62EWxq5I
מהו מודל היופי במאוריטניה בו הנשים משמינות כדי להיות יפות?
מה היה המנהג המזעזע של כריכת הרגליים בסין?
מיהן מלכות הרשת של הגיטרה החשמלית?
במה נודעה מלכת הבלוז בילי הולידיי?
מי זו וונדר וומן?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.