כיצד הפך סמל הטוב לסמל הרשע בעולם?
לא רבים יודעים, אבל צלב הקרס, הסמל הנאצי העליון שהתנוסס על כל דגלי מנגנון ההשמדה הרצחני בהיסטוריה, הוא סמל עתיק ששימש בתרבויות רבות במשך אלפי שנים כסמל של מזל, שגשוג, הצלחה, הרמוניה וחיים טובים. זה אולי שיא האירוניה, שמה שיהפוך לסמל מצמרר ברחבי העולם וייאסר לשימוש במדינות רבות, היה לאורך כל ההיסטוריה ובתרבויות בכל העולם סמל חיובי, סמל לשלום ולפיוס. למעשה, ביצעו הנאצים את השוד התרבותי הגדול בהיסטוריה.
רשימת התרבויות שבהן הופיע "סווסטיקה" (Swastika), שמו ההודי של צלב הקרס, היא ארוכה בהחלט. מהעיר טרויה, שבה מצא הארכיאולוג הגרמני היינריך שלימן במאה ה-19 כלים עם צלבי קרס, דרך ההינדואיזם בהודו, שבה צלב הקרס מעטר לא מעט גגות מקדשים, הבודהיזם בטיבט, בסין (שבה הוא משמש עד היום סמל לצמחונות), אתיופיה שבאפריקה ושבטים אינדיאניים באמריקה. צלב הקרס נמצא בחפירות ארכיאולוגיות גם במזרח התיכון (כמו במקדש בעל-בק שבלבנון) ואפילו בארץ ישראל, כולל בפסיפס יהודי בעין גדי ובמבנים מהתקופה הרומית ומתקופת בית שני. אולי לא תאמינו אבל אפילו תנועת הצופים שנולדה בארה"ב עשתה שימוש בסמל הזה בעבר, עוד לפני הנאצים.
בדת ההינדית הוא מיוחס לאל ברהמה ויש לו שני כיוונים - אם צלב הקרס ההודי הוא בכיוון השעון, הוא מסמל אחדות ושפע. כשזרועותיו פונות כנגד כיוון השעון, הוא סמל של פירוד והרס.
הסמל העתיק והנפוץ כל כך היה בשימוש תנועות ימין שונות בגרמניה. חברי אגודת סתרים בשם "טולה" (Thule), שהשתמשה בסמל בהטייה של 45 מעלות, אימצו את מפלגת הפועלים הגרמנית, זו שתהפוך בהמשך למפלגה הנאצית. כך הפך בשנת 1920 צלב הקרס גם לסמל המפלגה הנאצית. היטלר ראה בו סמל ארי להמשכיות הגרמנית את שבטי הנורדים הנועזים. כשעלו הנאצים לשלטון ב-1933, הסמל הפך מוכר בעולם כולו, כסמל גרמניה הנאצית והוא החל מתנוסס על דגליה. לאחר תבוסת גרמניה הנאצית הפך הסמל מוקצה בעולם המערבי ובמדינות שונות אף אסור בשימוש על פי חוק.
לא רבים יודעים, אבל צלב הקרס, הסמל הנאצי העליון שהתנוסס על כל דגלי מנגנון ההשמדה הרצחני בהיסטוריה, הוא סמל עתיק ששימש בתרבויות רבות במשך אלפי שנים כסמל של מזל, שגשוג, הצלחה, הרמוניה וחיים טובים. זה אולי שיא האירוניה, שמה שיהפוך לסמל מצמרר ברחבי העולם וייאסר לשימוש במדינות רבות, היה לאורך כל ההיסטוריה ובתרבויות בכל העולם סמל חיובי, סמל לשלום ולפיוס. למעשה, ביצעו הנאצים את השוד התרבותי הגדול בהיסטוריה.
רשימת התרבויות שבהן הופיע "סווסטיקה" (Swastika), שמו ההודי של צלב הקרס, היא ארוכה בהחלט. מהעיר טרויה, שבה מצא הארכיאולוג הגרמני היינריך שלימן במאה ה-19 כלים עם צלבי קרס, דרך ההינדואיזם בהודו, שבה צלב הקרס מעטר לא מעט גגות מקדשים, הבודהיזם בטיבט, בסין (שבה הוא משמש עד היום סמל לצמחונות), אתיופיה שבאפריקה ושבטים אינדיאניים באמריקה. צלב הקרס נמצא בחפירות ארכיאולוגיות גם במזרח התיכון (כמו במקדש בעל-בק שבלבנון) ואפילו בארץ ישראל, כולל בפסיפס יהודי בעין גדי ובמבנים מהתקופה הרומית ומתקופת בית שני. אולי לא תאמינו אבל אפילו תנועת הצופים שנולדה בארה"ב עשתה שימוש בסמל הזה בעבר, עוד לפני הנאצים.
בדת ההינדית הוא מיוחס לאל ברהמה ויש לו שני כיוונים - אם צלב הקרס ההודי הוא בכיוון השעון, הוא מסמל אחדות ושפע. כשזרועותיו פונות כנגד כיוון השעון, הוא סמל של פירוד והרס.
הסמל העתיק והנפוץ כל כך היה בשימוש תנועות ימין שונות בגרמניה. חברי אגודת סתרים בשם "טולה" (Thule), שהשתמשה בסמל בהטייה של 45 מעלות, אימצו את מפלגת הפועלים הגרמנית, זו שתהפוך בהמשך למפלגה הנאצית. כך הפך בשנת 1920 צלב הקרס גם לסמל המפלגה הנאצית. היטלר ראה בו סמל ארי להמשכיות הגרמנית את שבטי הנורדים הנועזים. כשעלו הנאצים לשלטון ב-1933, הסמל הפך מוכר בעולם כולו, כסמל גרמניה הנאצית והוא החל מתנוסס על דגליה. לאחר תבוסת גרמניה הנאצית הפך הסמל מוקצה בעולם המערבי ובמדינות שונות אף אסור בשימוש על פי חוק.