מהי סירת התעלה?
סירת תעלה (Canal Boat) היא סירה ארוכה וצרה שנועדה לעבור בתעלות הצרות שבאירופה. תעלות ארוכות אלה נועדו לרוב להובלה של סחורות בנפח גדול. סירות התעלה התרבו מהמאה ה-17. במקור לא היו להן מנועים הן נגררו על ידי סוסים ולעתים גם על ידי בני-אדם, שפסעו על שבילי ההליכה לסוסים והולכי רגל שנבנו לאורך כל התעלות. כמובן שעם המצאת המנוע, הונעו סירות התעלה במנועי קיטור ועם השנים בעזרת מנועי דיזל מודרניים.
התעלות הרבות באירופה נחפרו במשך מאות שנים לצורך הובלת חומרי גלם וסחורות. כבר בתקופת הרומאים החלו לחפור תעלות, כשמהמאה ה- 16 גברה המגמה לחפור תעלות כאלה, במיוחד באנגליה, סקוטלנד ואירלנד, אך גם במדינות כמו גרמניה, הולנד, בלגיה.
הפרשי גבהים חייבו את חופרי התעלות לפתח שיטות שונות בכדי להעלות ולהוריד את הסירות בין מפלסי השיט השונים של התעלות. בעזרת "תא ההצפה" למשל, נהגו להעלות או להוריד את סירה ממפלס למפלס, על ידי הצפת תא מלא במים שאליו היא הוכנסה. לעתים נחפרו גם מנהרות תת קרקעיות ארוכות שניתן היה לחצות בהן הרים, או גשרי סירות, מעין אקוואדוקטים שבהם שטו הסירות בתעלות מלאכותיות וכך חצו אפיקי נהרות. במאה ה-20 פותחו גם מעליות לסירות, שהם מתקני ענק המעלים ומורידים את הסירות ממש כמו במעלית רגילה.
החל מהמאה ה- 19 הפך השיט על התעלות גם צורת נופש. נופשים החלו לשוט בסירות תעלה ואפילו סירות מפרש. תופעה מודרנית נוספת נולדה במאה ה-20 כשרבים הפכו את סירות המטען הישנות לצימרים ואף לבתי מגורים קבועים שצפים על המים.
סירת תעלה (Canal Boat) היא סירה ארוכה וצרה שנועדה לעבור בתעלות הצרות שבאירופה. תעלות ארוכות אלה נועדו לרוב להובלה של סחורות בנפח גדול. סירות התעלה התרבו מהמאה ה-17. במקור לא היו להן מנועים הן נגררו על ידי סוסים ולעתים גם על ידי בני-אדם, שפסעו על שבילי ההליכה לסוסים והולכי רגל שנבנו לאורך כל התעלות. כמובן שעם המצאת המנוע, הונעו סירות התעלה במנועי קיטור ועם השנים בעזרת מנועי דיזל מודרניים.
התעלות הרבות באירופה נחפרו במשך מאות שנים לצורך הובלת חומרי גלם וסחורות. כבר בתקופת הרומאים החלו לחפור תעלות, כשמהמאה ה- 16 גברה המגמה לחפור תעלות כאלה, במיוחד באנגליה, סקוטלנד ואירלנד, אך גם במדינות כמו גרמניה, הולנד, בלגיה.
הפרשי גבהים חייבו את חופרי התעלות לפתח שיטות שונות בכדי להעלות ולהוריד את הסירות בין מפלסי השיט השונים של התעלות. בעזרת "תא ההצפה" למשל, נהגו להעלות או להוריד את סירה ממפלס למפלס, על ידי הצפת תא מלא במים שאליו היא הוכנסה. לעתים נחפרו גם מנהרות תת קרקעיות ארוכות שניתן היה לחצות בהן הרים, או גשרי סירות, מעין אקוואדוקטים שבהם שטו הסירות בתעלות מלאכותיות וכך חצו אפיקי נהרות. במאה ה-20 פותחו גם מעליות לסירות, שהם מתקני ענק המעלים ומורידים את הסירות ממש כמו במעלית רגילה.
החל מהמאה ה- 19 הפך השיט על התעלות גם צורת נופש. נופשים החלו לשוט בסירות תעלה ואפילו סירות מפרש. תופעה מודרנית נוספת נולדה במאה ה-20 כשרבים הפכו את סירות המטען הישנות לצימרים ואף לבתי מגורים קבועים שצפים על המים.
