סירה (Boat) היא כלי שיט קטן שאין לו סיפון. תקנות משרד התחבורה בישראל, למשל, מוגדרת הסירה ככלי שיט שאורכו אינה עולה באורכה על 7 מטרים. לפי הגדרות אלה מונעת הסירה בכוח מנוע, מפרשים או בעזרת משוטים.

קיימים בעולם סוגים שונים של סירות. ביניהם ניתן למצוא סירות כמו סירת גומי, סירת דיג, סירת הצלה, סירת מפרש, סירת פדלים לנופשים, סירת משוטים, סירת נצרים, סירות קאנו, סירת הקיאק וסירת מנוע.

מקור המילה "סירה" הוא, לפי רש"י, מהמילה סיר. זאת עקב קוטנה של הסירה, לעומת האנייה והספינה, מה שמזכיר סיר קטן.


הנה סרטון שמציג מגוון סירות שונות ומשונות:

https://youtu.be/Xn-uS1dL09A


סירת דיג:

https://youtu.be/zJsmZ-bcAtg


סירות מרוץ בתחרות:

https://youtu.be/-898l3Dcgno


סירה עתיקה מלפני 2,000 שנה, שנשלתה מהכנרת והיא מתקופתו של ישו:

https://youtu.be/M_w5qPO99Ns


וסירה עתיקה של פרעה, שהתגלתה בקברו שבפירמידה:

https://youtu.be/5pCN7peywDw

קיאק (Kayak) היא סירת עור שהאסקימואים בנו לצורך דיג וציד כלבי ים. את הקייאק מניעים בחתירה והיא עשויה עור וסגורה בצדה העליון. הקיאק הומצא על ידי שבטי האינואיטים, שמם המסורתי של האסקימואים ועל ידע האלוטים, האסקימואים מאזור הקוטב הצפוני.

השם "קיאק" ניתן על ידי האינואיטים, שהם האסקימואים של גרינלנד והתפשט מהשפה האינואיטית אל אירופה ולעולם כולו.

הקיאק אומץ על ידי שוחרי הרפתקאות וספורטאים בכל העולם. בשבילם פותחו עם הזמן קיאקים מודרניים, המשמשים לשיט ספורטיבי, לטיולים ולשיט פנאי בנהרות ובים הפתוח.

לרוב הם מהירים וחזקים יותר מהקיאק המסורתי והם עשויים פלסטיק או פיברגלס. לקיאקים שינויים שונים, בהתאם לשימושים שלהם, אך כולם דומים בצורתם לקיאק האסקימואי.

כך למשל, קיאק שהחותר יושב בתוכו הוא מקצועי, מהיר ויעיל הרבה יותר מקיאק רחב, שהחותר יושב עליו.

החתירה בקיאק היא באמצעות משוט בעל שני להבים, בו החותר גורף את המים בכל פעם באמצעות להב באחד הצדדים של הקיאק.


הקיאק, כמו הקאנו, הוא ענף אולימפי (עברית):

https://youtu.be/DRZCU8imrvY


השיט בסירות הקיאק:

https://youtu.be/QjcnNd1uRks?t=11


המיומנות בקיאקים של האינואיטים, האסקימואים:

https://youtu.be/EyGMc1rw_78


ההיסטוריה של סירות הקיאק:

https://youtu.be/DFSpi9gmZOE


שייטי קיאקים מנוסים יודעים לעשות איתם דברים:

https://youtu.be/eCjbmODtv4U


הקיאק שבונים האינואיטים (אסקימואים):

https://youtu.be/aWLI5rwZijc


ונסיעה למולדת הקיאקים - גרינלנד:

https://youtu.be/InhvoFaGzMg?long=yes

קאנו (Canoe) היא סירה אינדיאנית קטנה ומחודדת קצוות, לרוב עם משוטים.

החתירה בקאנו היא על ידי "משוטים אינדיאניים", בעלי להב אחד או שניים, כשהחותרים פונים לכיוון הנסיעה (בסירה רגילה, יושבים החותרים בכיוון הפוך מכיוון השיוט).

יש גם סירות קאנו שמונעות בכול הרוח באמצעות מפרשים בגדלים שונים. סירות קאנו המפרשים הבינלאומיים, בעלות שטח מפרשים של 10 מטרים מרובעים, משמשות כדגמי תחרויות מהירים ביותר.


הנה שיט בסירת קאנו:

http://youtu.be/_8H6x8OzjyQ


ספרינט קאנו הוא ענף אולימפי של מרוצים מהירים (עברית):

https://youtu.be/DRZCU8imrvY


יש גם קאנו סלאלום (עברית):

https://youtu.be/LWqgf98U438


ילדים מגלפים סירת קאנו ושטים עליה בשיעורי היסטוריה:

http://youtu.be/FPomd2KkI5M


ומצגת שמראה את ההיסטוריה של הקאנו בצפון אמריקה:

http://youtu.be/W5jl3PJg1k4

מפרשיות, או סירות עם מפרשים, שטות בכוחה של הרוח. הספנים מכוונים את המפרשים בזווית המתאימה לכיוון הרוח ומגיעים ליעד בניצול נכון של הרוחות.

פעם היו כל האניות עם מפרשים, כי מנועים הם המצאה חדשה יחסית. כיום שטים בסירות מפרש בעיקר בפעילויות ספורט ונופש.


הנה סרטון קצר של שיט בסירת מפרש:

http://youtu.be/vqwLAy-tHl4?t=10s


ושינוי כיוון במפרשית:

http://youtu.be/WlsDD4IZYYo?t=4s

בדרום הודו, במקומות כמו חופי גואה ועיר המסתורין האמפי, אפשר לראות סירות עגולות, שמזכירות צלוחית או חצי קוקוס. הסירות הללו נקראות "קורקל" (Coracle) או "טפה" (Teppa) ובמקומות אחרים גם "קססונית". לרוב הן עשויות מבמבוק ודקלים ומחוזקות מקליפת אגוז הקוקוס.

הסירות העגולות והקטנות הללו עשויות נצרים ומצופות בזפת. הן משמשות למעבר בנהרות כמו הטונגהבהדרה (Tungabhadra River). הקורקלות הללו מעבירות בכל יום את המקומיים, כמו גם תיירים וסחורות, בין גדות הנהרות. סירה כזו יכולה להוביל 15 אנשים מבוגרים, או הרבה יותר ילדים ואפילו ציוד כבד כמו אופנועים.

המעניין הוא השיט בה. הנוסעים נצמדים אל צידי "הקערה המשייטת" והמשיט חותר במשוט לאיטו, תוך שהוא מנחה אותם לנוע ולזוז מעט ימינה או מעט שמאלה, בכדי לאזן את הסירה.


הנה הסירות עגולות של גואה:

https://youtu.be/UapjLFRGWO8


הקורקל או הטפה, סירות עגולות שאופייניות לדרום הודו:

https://youtu.be/6EjsrUU_tfM


גם דייגי האזור משתמשים בהן - לדייג:

https://youtu.be/d3vNVP4cx68


כך יוצרים את הקורקלי:

https://youtu.be/e59YLQZQLNc


ככה זה לשוט באחת:

https://youtu.be/fTXnLv6IFEY


וברור שהסירות הללו הן חלק מהקסם של האזור:

https://youtu.be/H7raw1m9PdI

גונדולות הן המוניות הימיות של ונציה. הגונדולה היא סירה צרה וארוכה שעשויה עץ ומשמשת כאמצעי התחבורה הנפוץ ביותר בוונציה.

בוונציה משמשת הגונדולה כמעין מעבורת, או מונית המעבירה נוסעים בין התעלות והרחובות השונים של העיר.

הגונדולות הן כלי התחבורה הנפוץ בעיר ונציה, מכיוון שהתעלות מלאות המים אינן מאפשרות תנועה בכלי רכב רגילים הנוסעים ביבשה.

הנעת הגונדלה היא על ידי חתירה במשוט יחיד וארוך.

ממש כמו המוניות הצהובות של ניו-יורק או המוניות השחורות בבריטניה, הגונדולות בוונציה צבועות בשחור, על פי המנהג המקומי.

בקיץ נוהגים הגונדוליירים, שייטי הגונדולות של ונציה, למתוח מעל הגונדולה יריעת בד להגנה מהשמש. בחורף משמשת יריעת ניילון לבידוד והגנה מהגשם.


הנה הגונדולות של ונציה:

http://youtu.be/YNk7xvq0Kc0


ההיסטוריה של הגונדולה (מתורגם):

https://youtu.be/B5x5CnwQZD4


בואו להפלגת לילה בגונדולה:

http://youtu.be/8sf32GkIQGA


כך נראית ונציה מהגונדולה:

https://youtu.be/xplFCLKGArQ


וסרטון תמונות של גונדולות מוונציה:

http://youtu.be/A7QxlC7mIrk


שיט בגונדולה ב-360 מעלות:

https://youtu.be/pwivE6bvD8w?qr=yes

הסירות ששטות באגם אִינְלֶה שבמיאנמר, לשעבר בורמה, הן סירות פשוטות שנבנות בעבודת יד, על ידי הבורמזים המקומיים. אבל מה שמרתק בהן היא דווקא השיטה שבה משיטים אותן הדייגים, אנשי האינטה.

החתירה של דייגי המקום היא בעזרת משוט בודד, שיטת חתירה יחודית לאגם אנלה ואין כמותה בעולם. השיט האופייני לדייגי האגם הוא לעמוד על קצה הסירה, על רגל אחת, בעוד הרגל השנייה חותרת במשוט ומשיטה את הסירה ממקום למקום. שייטי האגם, שמניעים כך את סירותיהם, עומדים ומזיזים את המשוט ברגליהם, כשהרגל היא מקור הכוח לחתירה.

השיטה, אם תרצו לנסות פעם, היא להניח את המשוט על שוק הרגל שבאוויר, כשהברך כפופה מעט. כך מתחיל החותר לטלטל את הרגל, שעליה נשען המשוט, קדימה ואחורה במעגלים. בו בעת הוא דוחף את המשוט קדימה וכך מתרחשת תנועת הסירה.

הסירות עצמן, אגב, יעילות מאד ופשוטות. אלה סירות צרות, נמוכות וארוכות. ה"משוכללות" שבהן מצוידות במנועי שתי פעימות, עם מדחף קטן, שממוקם בקצהו של מוט ארוך. אבל מפעם לפעם, שבים גם בעלי סירות המנוע לחתירת הרגל. זה קורה כשהם משייטים במים רדודים במיוחד, במקום בו המדחף עלול להיתפס והמנוע ייפגע.

את הסירות הללו מכינים במשך זמן רב, מעץ טבעי. הן עולות לרוכש המאושר במחיר שנחשב גבוה במדינה הענייה הזו. אצלנו הוא שווה לכמה עשרות שקלים...


הנה חתירת הרגל של הדייגים באגם הקסום אִינְלֶה:

https://youtu.be/0gr23NBvZDM


החתירה עם הרגל של דייגי האינטה שבאגם:

https://youtu.be/WDduB54yrTQ


דיג בעבודה:

https://youtu.be/Fm3lsyVrOo8


סרט תיעודי על דייגי אגם אינלה:

https://youtu.be/mvW6sCiFdpQ?long=yes


ואחד נוסף על משיטי הסירות באגם המיוחד:

https://youtu.be/HDA1OEf_-TE?long=yes

סירת תעלה (Canal Boat) היא סירה ארוכה וצרה שנועדה לעבור בתעלות הצרות שבאירופה. תעלות ארוכות אלה נועדו לרוב להובלה של סחורות בנפח גדול. סירות התעלה התרבו מהמאה ה-17. במקור לא היו להן מנועים הן נגררו על ידי סוסים ולעתים גם על ידי בני-אדם, שפסעו על שבילי ההליכה לסוסים והולכי רגל שנבנו לאורך כל התעלות. כמובן שעם המצאת המנוע, הונעו סירות התעלה במנועי קיטור ועם השנים בעזרת מנועי דיזל מודרניים.

התעלות הרבות באירופה נחפרו במשך מאות שנים לצורך הובלת חומרי גלם וסחורות. כבר בתקופת הרומאים החלו לחפור תעלות, כשמהמאה ה- 16 גברה המגמה לחפור תעלות כאלה, במיוחד באנגליה, סקוטלנד ואירלנד, אך גם במדינות כמו גרמניה, הולנד, בלגיה.

הפרשי גבהים חייבו את חופרי התעלות לפתח שיטות שונות בכדי להעלות ולהוריד את הסירות בין מפלסי השיט השונים של התעלות. בעזרת "תא ההצפה" למשל, נהגו להעלות או להוריד את סירה ממפלס למפלס, על ידי הצפת תא מלא במים שאליו היא הוכנסה. לעתים נחפרו גם מנהרות תת קרקעיות ארוכות שניתן היה לחצות בהן הרים, או גשרי סירות, מעין אקוואדוקטים שבהם שטו הסירות בתעלות מלאכותיות וכך חצו אפיקי נהרות. במאה ה-20 פותחו גם מעליות לסירות, שהם מתקני ענק המעלים ומורידים את הסירות ממש כמו במעלית רגילה.

החל מהמאה ה- 19 הפך השיט על התעלות גם צורת נופש. נופשים החלו לשוט בסירות תעלה ואפילו סירות מפרש. תופעה מודרנית נוספת נולדה במאה ה-20 כשרבים הפכו את סירות המטען הישנות לצימרים ואף לבתי מגורים קבועים שצפים על המים.


הנה סרטון על סירות התעלה:

https://youtu.be/UbRBF9sH_tA


וסירות התעלה של אנגליה:

http://youtu.be/9_A4G_TDPn8

על קו החוף של האי מדגסקר, בינות למנגרובים הרבים, אותם עצים שגדלים בים, שטה סירת הדיג הייחודית לאי מדגסקר, האי הרביעי בגודלו בעולם.

אמצעי התחבורה העיקרי לשייט באזור הן מעין סירות קאנו מקומיות הקרויות בפי המקומיים פירוג (pirogue). הפירוג היא סוג של סירה קטנה, בדרך כלל עשויה כולה מגזע עץ אחד, בעלת מפרש מרובע גדול ומוט שמשמש לייצב אותה במים.


הנה סירת הפירוג:

https://youtu.be/ScFDpaDqgyI


לא פעם הפירוג מיוצב כמו קטמרן:

https://youtu.be/2rhdUtrjR90


שיט על פירוג מדגסקרי:

https://youtu.be/33qT_8euHVA


שני דייגים שרים על הפירוג שלהם:

https://youtu.be/Gba-UyZXg9A


ורבים בונים לעצמם בעולם פירוג משלהם:

https://youtu.be/wj4svEaIJYg

סירות הדאו (Dhows) הן סירות מפרש מסורתיות, שמייצרים בזנזיבר בעבודת יד ובכלים פשוטים. כל סירה כזו בנויה מעץ מהגוני אפריקאי. הגדלים שונים - חלקן סירות קטנות יחסית, בעוד אחרות הן ממש ספינות בגודל בינוני, שמסיעות 30 איש.

המפרש המסורתי של הדאו, אחד או כמה כאלה, יהיה בדרך כלל מפרש משולש, מה שנקרא בלשון הספנים "מפרש לטיני".

הסירות הללו בנויות בעבודה מעולה ומפליגות כבר מאות שנים בכוח רוחות המונסון שנושבות באוקיינוס ההודי, בזמנים ובכיוונים קבועים שהספנים מכירים. כיום הן משמשות בזנזיבר בכדי להסיע את התיירים הרבים שמגיעים לזנזיבר, אל האיים הקטנים שמסביב לאי המרכזי של הארכיפלג, קבוצת האיים של זנזיבר.

אגב, ספינות העץ המסורתיות הללו אינן המצאה של אנשי זנזיבר, אלא של הערבים בחופי חצי-האי הערבי. אצלם הדאוז נבנות ביד כבר מאות שנים ומשמשות ככלי תחבורה ותובלה נוח, זול וזמין. באמצעותן העבירו במשך מאות שנים סחורות כמו עצי מנגרובים, דגים ותמרים אל חופי מדינות מזרח אפריקה. לנווט הם נהגו לפי כוכבי השמיים, בעזרת קמל, מכשיר ניווט שהיה מוצא את קו הרוחב על ידי מדידת הזווית שבין כוכב הצפון לקו האופק.

השליטים והסוחרים הערביים של האי הם שהביאו את הדאו אל איי זנזיבר, כמו שספינות הדאו הגיעו למקומות רבים כמו הודו, מזרח אפריקה וצפון אפריקה.


הנה ספינות הדאו של זנזיבר:

https://youtu.be/3cnj1h_tM1w


שיט רגוע על פני הים:

https://youtu.be/on5rJswEQbw


הדאו של קניה:

https://youtu.be/r34Iq64QT5E


ותחרות דאוז באבו דאבי:

https://youtu.be/oUXx7HP6Irg

הדרך לנוע מרחקים במצרים העתיקה הייתה בשייט על נהר הנילוס. הסירות הפשוטות ביותר של המצרים נבנו מצמחי גומא הפפירוס, צמח שגדל לאורך גדת הנהר.

השייטים של התקופה נהגו להשיט את הסירות בעזרת מוטות ארוכים. רק מאוחר יותר החלו להשתמש במשוטים.

ציור קיר מפורסם משנת 1430 לפני הספירה במצרים העתיקה, מראה אציל מצרי על סירת גומא, כשהוא צד דגים בעזרת צלצל.


הנה הפפירוס ושימושיו הרבים, כולל הסירות של מצרים העתיקה:

http://youtu.be/QBbw4-R07Bo


אתיופים בימינו, באגם טאנה שהוא מקור הנילוס הכחול, שטים על סירות פפירוס:

https://youtu.be/UdF5MsMZIMI?t=11s


וסרטון גרמני שמראה איך בנו סירת פפירוס בסגנון מצרי בשביל המסע של תור הירדאל:

http://youtu.be/JID--UJ7oMw

יאכטה היא סירה שנועדה לספורט והנאה. עשירים נוהגים להחזיק יאכטה כאחד מפריטי היוקרה המהנים שיש וכסמל מעמד.

גם אם בעולם המודרני נחשבת היאכטה לסמל לעושר ולאיכות חיים של עשירים, רבים ממחזיקי היאכטות נוהגים לצאת עימו לחופשות ולהפלגות נופש ברחבי הימים והאוקיינוסים.

יאכטות של עשירים הן לא פעם ספינות פאר ענקיות ומפנקות במיוחד, וילות צפות של ממש ולעתים, במקרים של עשירי עולם, יותר אחוזות צפות.

חלק מהיאכטות עולה מאות מיליוני דולרים והוא ממש עיר פרטית ששטה בים, שיש בה צוות גדול של עובדים, שכולו עומד לשירות בעלי היאכטה ואורחיהם.

לרוב היאכטות יש מפרשים ולמעטות מהן מנוע בלבד. משיט היאכטה חייב להיות בעל הסמכה להשיט יאכטות והוא נקרא "סקיפר".


הנה החיים על היאכטות המודרניות:

http://youtu.be/A4FfCjP-dhY


סיור בתוך היאכטה היוקרתית A, שעוצבה על ידי פיליפ סטארק:

http://youtu.be/vbucJO3zDCE


לא חייבים להיות עשירים - קבוצות חברים שרוכשים ביחד יכטה (עברית):

https://youtu.be/CuZ--eUp3zo


על היאכטות היקרות בעולם:

https://youtu.be/H18evJ2S47I


תכנית לנאוטילוס 300 היכטה העתידנית:

http://youtu.be/ATudOc-nqTw


יאכטות העתיד:

http://youtu.be/U2kch87_Yxw


יכטות בעלות עיצובים נועזים:

http://youtu.be/L4C2f7raOHw


וסרט תיעודי על ה"סופר יכטות":

https://youtu.be/tcYVhrDwU_o?long=yes

מעלית הסירות שנקראת "גלגל פלקירק" מעלה את הסירות באוויר לגובה רב ומאפשרת להן לעבור בין התעלות, שמצויות בגבהים שונים.

מעלית הסירות הזו שנמצאת בסקוטלנד היא מתקן עצום ויחיד בעולם שמאפשר העלאה של סירות, מגובה אחד לגובה אחר.

באמצעות המעלית, הסירות מורמות לגובה או מורדות נמוך יותר, כך שתוכלנה לנוע בין תעלת יוניון ותעלת פורת' וקלייד, שגובה כל אחת הוא שונה.


הנה "גלגל פאלקירק":

https://youtu.be/_tBH9SE-Kw8


כך מעלים סירות במעלית של גלגל פלקירק:

https://youtu.be/DxKWSQDeA78


וסרטון קפיצות זמן של הגלגל:

http://youtu.be/ucg1O-5jsnM

גשר הסירות (Water bridge) הוא גשר שנבנה בשביל סירות. הסירות עוברות באמצעותו מעל לכביש או אזור יבשתי אחר.

גשר הסירות הוא למעשה אקוודוקט, מוביל מים מודרני. רק שבניגוד לאקוודוקט הרומי למשל, הוא לא מוביל מים למקומות שונים, אלא מעביר מים שנועדו לשיט של סירות וספינות קטנות.

גשר מגדבורג שבגרמניה הוא גשר סירות שנועד לאפשר לסירות לעבור מתעלה לתעלה, במקרה שזרימת מי נהר האלבה תיחלש. אורכו הוא 918 מטרים.


הנה גשרי סירות בעולם:

https://youtu.be/j8FazNS4OaA


גשר הסירות במגדבורג:

https://youtu.be/4k1a7Q2XBlI


ושיט על גשר הסירות מגדבורג:

https://youtu.be/stm0O5yCA8U

אנשי הבג'או (Sama-Bajau), "צועני הים" של בורניאו, הם אנשים מדהימים שחיים ממש על הים. רבים בעולם חיים בצורה כזו או אחרת בים ומעליו, אבל אנשי הבג'או מבורניאו שבדרום מזרח אסיה הם דוגמה קיצונית לקהילת אנשים שממש חיה באוקיינוס, לאחר שהקימה כפרים שלמים על פני המים.

כשהם עולים מדי פעם על היבשה, רבים מצועני הים מדווחים על בחילות וסחרחורות ובאופן כללי על תחושה לא נוחה. אפשר לקרוא לזה בחיוך "מחלת יבשה", על משקל "מחלת ים"...

משום כך, רבים מחבריה נמנעים מלהגיע אל היבשה. משום שהם מתגוררים בבתי סירות ובבקתות כלונסאות הבנויות על פני הים או על גבי שוניות האלמוגים. הם מכונים "צועני הים".

אגב, הבג'או הם מהדייגים התת-ימיים המיומנים ביותר ומיומנותם העיקרית היא בלקיחת אוויר לריאות וירידה לדוג במעמקים. ראייתם המעולה מתחת למים מאפשרת להם לצוד דגים על ידי הטלת חנית.


הנה סרטון על אנשי הים של כפרי הדייגים של הבג'או:

https://youtu.be/GHe5I4dnrw4


רבים מהם דייגים:

https://youtu.be/jzvQPLVQpSA


הם צוללנים מדהימים ודייגים מעולים בחנית:

https://youtu.be/T3fOf5YZI-Q


רבים מהמערב יודעים שניתן ללמוד מהם על ציד כזה, מתחת לפני המים:

https://youtu.be/lxX1YwvUInw


וסרט תיעודי קצר על אנשי הים של הבג'או:

https://youtu.be/6-oDEndXU0U?long=yes

העולם נחשף אליהם בגדול בסרטים על וממלחמת השנייה. מראות אופנועים הללו, אופנוע עם סירה (Side Car) שעליו נוסעים חיילים גרמנים, היה מראה מפחיד ולא אהוב, בלשון המעטה.

אבל האופנוע עם הסירה הוא אחד מכלי הרכב הכי משפחתיים וקלאסיים שיש. מאפיינת אותו כמובן ה"סירה", אותו תא בעל גלגל נוסף, שמותקן לצידו של אופנוע רגיל ובו מושב לנוסע שלישי.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 שימשו אופנועי סירה כתחליפים עממיים וחסכוניים למכונית. כיום הם נדירים, אם כי הטרנד של אופנועים מודרניים המיוצרים מחדש או במראה רטרו שפופולרי בקרב חובבי האופנועים הקלאסיים מחזיר גם אותם פה ושם לכבישים.

אגב, הגלגל הנוסף מאפשר לאופנוע להשאר זקוף גם כשאינו בנסיעה. הגלגל הזה גם מגדיל את היציבות של האופנוע, אבל במהירות גבוהה גם מפחית את יכולת התמרון שלו.


הנה תולדות אופנוע הסירה ואופנועי סירה רוסיים שחוזרים לשוק הבינלאומי:

https://youtu.be/_MyNlQq22ns


האופנוע בעל סירה שעלה לארץ (עברית):

https://youtu.be/iNkjLEq2E7o


אופנועי סירה מכל הסוגים והמינים ביחד:

https://youtu.be/lcCpEZZxx8o


וסרטון ארוך יותר על טיול באופנוע סירה:

https://youtu.be/fKiFeJQwUmE?long=yes

מרינה (Marina) היא מעגן מיוחד לעגינה של יכטות וסירות, עם שירותי חוף עבורם. המרינה מיועדת רק לכלי שיט קטנים ולא לשימושם של כלי שיט גדולים, בין אם לנוסעים או למטען, העוגנים בנמלים.

במרינה עוגנים רק חלק קטן מכלי השיט בעולם, שכן ברבות מהמרינות בעולם שטחי העגינה מצומצמים ומאוד מבוקשים. רגים ממתינים זמן רב ואפילו שנים, עד לקבלת זכות לעגון במרינה עגינה קבועה.

המרינות מזוהות לרוב עם העשירון העליון, המחזיק ביכטות מפוארות. אז אמנם המרינה משמשת מעגן ליכטות של העשירים, אך לא מעט אנשים שרחוקים מהעושר ממש מתגוררים בה.

בהרבה מקרים כאלה מדובר באנשים ששכרו או קנו יכטות קטנות העוגנות במרינות. הם מתגוררים בהן, כדרך להתגבר על מחירי הדירות בעיר, או לפחות כדי לאסוף עוד הרפתקה בחיים הצעירים שלהם, רגע לפני שהם יולדים ילדים ומתחתנים עם משכנתא לבנק.

בכל מרינה יש נקודת שליטה של משמר החופים המקומי. אנשי המשמר ממלאים תפקידי שיטור ושמירה, לצד בקרת הגירה ורישום כניסה של תושבים זרים למדינה, דרך המרינה, לצד פעילות מכס ובקרה על מה שהם מביאים עימם.


הנה מרינה:

https://youtu.be/fuX8NwoULY4


המרינה של תל אביב:

https://youtu.be/TcKu_D6Oejk


מגורים על יכטה הם רק אחת השיטות למגורים אלטרנטיביים (עברית):

https://youtu.be/SKuY5CKwp4Y?long=yes

חַסַקֶה (SUP) היא ללא ספק הסירה בעלת הסקס אפיל הכי גדול שיש לנו כאן. פעם הרוויח כל גברבר שקיבל אותה בהשאלה מהמציל, מבטי הערכה והערצה מהחתיכות שעל החוף. לא פעם גם אסף אחת מהן לשיט קצר, כשמבטי הקנאה של חברותיה מלוות אותם ככל שהם מתרחקים אל מרחבי הים.

אבל לא כולם יודעים שחסקה היא גם ההמצאה הישראלית הכי מגניבה וקולית שנולדה כאן.

נתחיל בעובדות: חסקה היא סירה ישראלית, שהומצאה בארץ ומשמשת את המצילים כאן מאז תחילת שנות ה-30. זה כלי שיט חלול, בעבר היה עשוי עץ וכיום יותר פיברגלס ומחייב רק משוט אחד, עם שני להבים - אחד בכל צד.

החסקה מאפשרת חתירה בעמידה. זה סגנון שבאנגלית נקרא Supping, שם הפועל של הקיצור SUP (עבור Stand Up Paddling או "חתירה בעמידה").

וכמו בשיר המפורסם, אין בחסקה מפרש ולא מעקה. הסירה הזו כוללת רק משטח שעליו עומד החותר ופשוט חותר. משוט אחד, חותר אחד, הרבה גלים ולהציל חיים.

למה להציל חיים? - עוד רגע תדעו.


#תולדות החסקה
שנות השלושים בארץ ישראל. אחת ההמצאות הראשונות של היישוב העברי נולדת. היא רטובה כמו תינוק בן יומו, אבל גדולה הרבה יותר. זו סירת החסקה.

אין מחלוקת על ממציא החסקה, אבל נראה שהיו לו השפעות. אם אלה כלי השיט השטוחים ששימשו כאן את הדייגים הערביים ואם זה הגלשן החלול, שהומצא ב-1926 על ידי האמריקאי תום בלייק.

הממציא של החסקה הוא אדם מעורר השראה. שמו שלמה אלחסוף והוא לא מהנדס או מומחה לסירות. אלחסוף הוא מציל. הוא חירש או לפחות כבד שמיעה ויש לו ידע בנגרות כי בהכשרתו הוא הוכשר גם כנגר.

בתור מציל יש לאלחסוף בעיה להציל טובעים, כי השחייה עד אליהם, במיוחד כשהם טובעים במרחק גדול מהחוף, לוקחת זמן.

עם כשרון הנגרות שלו, הוא מחליט לייצר סירה מעץ, שתשמש את המצילים. מושפע מסירות הדיג השטוחות של הערבים תושבי הארץ, הוא בונה בתחילה סירה שיש לה לא רק חרטום אלא גם ירכתיים.

אבל אלחסוף מבין שהירכתיים לא נחוצים. הצורך לסובב את הסירה במים הוא בעייתי למציל, במיוחד בזמן שהוא משיב אל החוף טובע שהרגע נשלף מהמים.

לכן בונה אלחסוף סירה נוספת, הפעם כזו שיש לה חרטום בשני הצדדים, גם מקדימה וגם מאחור. מעתה יכול המציל פשוט לשנות כיוון, על סיפון הסירה עצמו, ולחתור במהירות לכיוון השני, אל החוף.

את תנועת החסקה על הגלים יכול היה המציל לתמרן ולאזן בהטיית גופו. גם התחתית הקעורה של הסירה, כפי שעיצב אותה הממציא, מנעה מהחרטום לשקוע במים.

מידות הסירה שבנה אז אלחסוף היו 4.75 מטרים אורך ובמרכזה 1.25 מטרים רוחב. המדהים הוא שהעבודה שעשה הייתה כה מאוזנת ומדויקת, עד שמידות החסקה של אלחסוף נשארו זהות עד היום, גם כשעברו לייצר אותה מפיברגלס, עם הזמן.

הסירה החדשנית שהמציא המציל אלחסוף נפוצה די מהר והמצילים בחופי הארץ הצטיידו בה בהמוניהם. בשנות ה-70 החלו להשכיר סירות חסקה גם להמונים ושום גברבר לא פספס אז את ההזדמנות לקחת עליהן את הבחורה לסיבוב.


הנה חותר בחסקה:

https://youtu.be/nyxXWIq2vEw


השיר של להקת חיל הים "חסקה" (עברית):

https://youtu.be/HpQtd-QD3Q4


תכנית חינוכית עם החסקה (עברית):

https://youtu.be/0CoHfD1j4KY?long=yes


והאיש של החסקה - המציל (עברית):

https://youtu.be/LS1gf5VJPhY?t=32s?long=yes


בואו לשוט על חסקה:

https://youtu.be/IR4ZeeqC8YY?qr=yes

"שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" היא יצירתו הידועה ביותר של הסופר והמחזאי האנגלי ג'רום ק. ג'רום. הספר יצא ב-1889 והוא אחד מהספרים ששפתם העשירה, הביטויים הציוריים שהם מלאים בהם והמקרים המשעשעים שמוצגים שם ממחישים את אופיו של ההומור האנגלי היבש, זה ששנים אחר-כך יככב בסדרות הקומיות של ה-BBC בטלוויזיה..

הסיפור עוסק בשלושה חברים שיוצאים עם הכלב מונמורנסי לשיט בסירה קטנה על פני נהר התמזה שבלונדון, אנגליה. שלושת החברים, ג'ורג', האריס וג'רום, עוברים חוויות מגוונות ומשעשעות אך גם פחות משעשות ולבסוף מוכרעים ומוותרים על המסע בשל כמה ימי גשם שמכריחים אותם לנטוש את הסירה.

יחודו של הספר אינו בעלילה שלו, אלא באנקדוטות המשעשעות הפזורות לכל אורכו, בשפתו העשירה ובביטויים הציוריים ומלאי ההומור.


הנה סקירה באנגלית על הספר:

https://youtu.be/AMbG8n3onRI


3 ליצנים ששטים במבצר מתנפח בתחרות סירות - לדבריהם סוג של "שלושה בסירה אחת"..

http://youtu.be/aItZLhS0mAU


וקדימון להצגה של "שלושה בסירה אחת":

http://youtu.be/WWBmVGrqj5g

ראפטינג (Rafting) הוא ספורט אתגרי של שיט נהרות. בדרך כלל שטים בראפטינג בסירות מתנפחות ויורדים עם זרם הנהר במעברים מורכבים ובמקומות מלהיבים, שמלהיבים את השייטים.

במקור היה הרפטינג ספורט מסוכן. לא פעם, כשלא נשמרו צעדי זהירות ובטיחות בסיסיים, נגרמו תאונות רבות בטיולים ולא פעם היו אף נפגעים בגוף ובנפש. משום כך ההקפדה על חוקי הבטיחות היא הכרחית.

מאז שנות ה-70 הוא הפך לספורט פנאי אהוב על רבים. עם השנים הוא הפך בטוח ופותח לו ציוד בטיחות מותאם ואיכותי במיוחד. כיום משמש הראפטינג גם כצורת בילוי לתיירים ומטיילים ולחוויה של היכרות עם נהרות ונופים מיוחדים, שאותם הם חווים בדרך שונה מהמקובל בתיירות רגילה. כמובן שרמת הסיכון נקבעת בהתאם לתנאי השטח וכך גם ההיתר לרמת השייטים לצאת לראפטינג במקום או לא.


הנה ספורט הרפטינג:

https://youtu.be/9txxodYuZGc


חבורת גברים ברפטינג בברזיל:

https://youtu.be/ExcXXMZYGs0


רפטינג בנהר של מפלי ויקטוריה:

https://youtu.be/28wbI73IVvQ


ולא פעם יש בראפטינג תקלות...

https://youtu.be/cahuSALfJss


בואו לעשות ראפטינג:

http://youtu.be/iv4lHXz2XlQ?qr=yes

מחירי השכירות והדירות בעולם המערבי ובמיוחד במדינות המתקדמות הולכים ועולים. זה מכריח רבים לבחור באמצעים לא שגרתיים להוזיל את המחיה בעיר. בצר להם, אנשים צעירים מוצאים פתרונות דיור מרתקים. דוגמאות מעוררות השראה ראו בתגית "מגורים אלטרנטיביים".

אחד מהפתרונות הללו הוא מגורים ביכטה. מדובר באנשים ששכרו או קנו יכטות קטנות ומתגוררים בהן, כדרך להתגבר על מחירי הדירות בעיר.

אז רובנו מכירים את המרינה כמעגן לסירות פשוטות או של יאכטות יוקרתיות, אבל לא מעט אנשים מתגוררים בה בתוך סירה או יכטה העוגנת בה.

מכל מקום, מגורים כאלה מחייבים צמצום משמעותי של הרכוש והדברים שמקיפים את הדייר. אנשים לומדים להסתפק במועט, לעבור למוד מינימליסטי ולהתרגל למידות קטנות בהכל - בשולחן האוכל, שהוא שולחן העבודה וגם שולחן הסלון, במיטה שלא פעם מתקפלת במהלך היום, בספסלים שהם שטחי אחסון, שהם מקרר או ארון בגדים וכדומה ובמקלחת שהיא מצומצמת כל כך שאסור לך להשמין...

ומאחר ששטחי העגינה במרינות רבות מבוקשים ודי מצומצמים, לא תמיד מסתדר הדבר מיידית. לא פעם אישור העגינה הקבועה, כך זה נקרא, לוקח זמן רב. לעתים ממתינים אפילו שנים, עד שמתפנה מקום לעגינה קבועה במרינה.


הנה זוג שחי על יכטה:

https://youtu.be/MbNF-orx20U


מגורים קבועים של משפחות על יאכטות:

https://youtu.be/0QxDJYaQQ8c


על אנשים בישראל שבחרו לגור על יכטה (עברית):

https://youtu.be/ZivY3vRjygk?long=yes


ביקור וראיון עם זוג שחי המון שנים בסירה קטנה (עברית):

https://youtu.be/3P6n29dl7vA?long=yes


מגורים על יכטה הם רק אחת השיטות למגורים אלטרנטיביים (עברית):

https://youtu.be/SKuY5CKwp4Y?long=yes