במה עוסק צה"ל?
צבא הגנה לישראל (Israel Defense Forces) הוא צבאה של מדינת ישראל והאחראי הראשי לשמירה על ביטחונה.
מה שמייחד את צה"ל מצבאות אחרים בעולם הוא קודם כל החובה הכללית לשירות צבאי. כל אזרח ישראלי, גברים ונשים כאחד, נדרש להתגייס בגיל 18. הגברים משרתים כיום 32 חודשים והנשים 24 חודשים, ואחרי השירות הסדיר ממשיכים במילואים עד גיל מבוגר יחסית. זהו אחד הצבאות המעטים בעולם שמגייס נשים לשירות חובה מלא, ולא רק למשימות עזר.
על צה"ל מפקד המטה הכללי, שבראשו עומד הרמטכ"ל, ראשי תיבות של ראש המטה הכללי. את הפקודות הוא מקבל מהדרג המדיני, קרי הממשלה, כשהשר הממונה עליו מטעמה הוא שר הביטחון.
הייחודיות של צה"ל באה לידי ביטוי גם בתרבות הארגונית שלו. בניגוד לצבאות פורמליים רבים, כאן קיימת מסורת של "אחרי" במקום "אלי" - קצינים מובילים מלפנים ולא מאחור. הביטוי המפורסם "תעשה לי טובה" הפך לסמל של הגישה הישראלית הפחות פורמלית, שבה קצינים מבקשים ולא מצווים.
השירות בצה"ל מחולק ליחידות רבות ומגוונות. יחידות הקרב כמו גולני (Golani), גבעתי (Givati), הצנחנים והנח"ל (Nahal) מהוות את עמוד השדרה של הכוחות היבשתיים. חיל האוויר נחשב לאחד המתקדמים בעולם, עם טייסים שעוברים הכשרה מהמחמירות שיש. הימייה, למרות שישראל מדינת חוף, פיתחה יכולות מתקדמות במיוחד בתחום הצוללות וספינות הטילים.
אבל צה"ל זה לא רק קרב. יחידות רבות עוסקות בטכנולוגיה מתקדמת, מודיעין, קשר וטכנולוגיות מידע. יחידה 8200 התפרסמה בתור יחידת המודיעין הטכנולוגי, כשהפכה לחממה של יזמים טכנולוגיים המובילים את הסטארט-אפ ניישן הישראלי אחרי השירות.
אחת האנקדוטות המעניינות מתקופת ההקמה מספרת על דוד בן גוריון שהתעקש שהצבא החדש יקבל שם בעברית, לא בלעז. הוא דחה הצעות כמו "צבא ישראל" ובחר ב"צבא הגנה לישראל" כדי להדגיש את האופי הביטחוני-הגנתי ולא התוקפני של הכוח החדש.
המטרה המרכזית של צה"ל היא הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ובתיה. זה כולל הגנה מפני איומים חיצוניים, מלחמות וטרור, אבל גם משימות כמו סיוע לרשויות האזרחיות בזמן חירום, חילוץ והצלה, וכמובן שמירה על הביטחון הפנימי.
על צה"ל הוטלו במהלך השנים משימות לאומיות שאינן צבאיות ובחלקן הגדול הן ייחודיות ברמה העולמית. החל מהוראה, ביעור הבערות והשלמת השכלה (חיל חינוך), הקניית מקצוע צבאי שיסייע למתגייס באזרחות (החל בפרויקט שיזם רמטכ"ל וזכה לשם "נערי רפול") או הנחלת השפה העברית (לרוב באמצעות מורות חיילות), דרך התיישבות ברחבי ישראל (באמצעות הנח"ל), הקניית אימונים קדם-צבאיים (גדנ"ע) ועד משימות חילוץ והצלה של מטיילים (באמצעות יחידות כמו 669 לחילוץ והצלה ארצית).
הדבר המיוחד ביותר בצה"ל אולי הוא הגיוון האנושי שלו. בצבא הישראלי משרתים יחד יהודים ממוצא אשכנזי וספרדי, עולים חדשים ממדינות שונות, דרוזים שמתגייסים בחובה כמו יהודים, בדואים וצ'רקסים שמתנדבים לשירות וחלק מהאזרחים הערביים. זה יוצר פסיפס תרבותי ייחודי שמשקף את החברה הישראלית כולה.
יחידות מיוחדות כמו סיירת מטכ"ל, שייטת 13 וסיירת שקד הפכו לאגדיות, לא רק בישראל אלא גם בעולם הצבאי הבינלאומי. הפעולות שלהן, חלקן חשאיות וחלקן פומביות, מעוררות התפעלות של מומחים צבאיים זרים.
צה"ל גם ייחודי ביכולת שלו להסתגל מהר לטכנולוגיות חדשות. מהמטוסים ללא טייס של היום, דרך מערכות הגנה כמו כיפת ברזל ועד לשימוש במדיה חברתית ורשתות מידע - הצבא הזה מוכיח שוב ושוב יכולת חדשנות מרשימה. השילוב בין מסורת צבאית לחדשנות טכנולוגית הופך את צה"ל לאחד הצבאות המעניינים ביותר לחקר על ידי צבאות אחרים בעולם.
צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ומהצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר בעולם.
אבל צבא ישראל הוא צבא איכותי וגם מוסרי. זהו לא צבא המשחר לקרב או רוצה לפגוע, אלא צבא הגנה השומר על עמו ומקפיד על טוהר הנשק. גם אם אינו מושלם, כצבא של עם קטן ומוקף אויבים הוא חייב לשאוף באופן מתמיד ולבחור את טובי המפקדים והחיילים, האחראים והחושבים, מוכשרים ומעודכנים, הזהירים, המוסריים ומגדילי הראש - מי שלא ינוחו על משמרתם ולא יחמיצו את תכניות האויב, עד כדי אסון מיידי (מה שלצערנו קרה כבר פעמיים).
כצבא המגן על עם שלם, עם שאיננו פשוט והוא מרובה דעות, מצופה מצה"ל שלא יהיה מעורב בפוליטיקה ובו בזמן יידע לשמור ולהגן על אזרחי ותושבי ישראל בצורה הטובה והזהירה ביותר, בכל זמן ומכל מקום בארץ.
חלק ניכר מאמצעי הלחימה שלו הם פרי פיתוח וייצור של התעשיות הביטחוניות בישראל, לצד שדרוג מערכות נשק שנרכשו מחו"ל והותאמו לשימוש צה"לי.
שלושה מסלולי שירות עיקריים פועלים בו:
שירות חובה - מתקיים מכוח החוק.
שירות קבע - מתקיים בחוזה בין המשרת לצה"ל.
שירות מילואים - חיילי המילואים מהווים את רוב כוח הלחימה של צה"ל ומתאמנים באופן תדיר. מדובר באזרחים שנקראים לשירות פעיל של כחודש בשנה לאימונים ופעילות ביטחון שוטף והם מיועדים להגדלת סדר הכוחות בעת מלחמה.
אך שורשיו של הצבא בישראל נטועים עמוק יותר בהיסטוריה כי הארגון הצבאי הראשי של מדינת ישראל צמח מתוך המחתרות וארגוני ההגנה של היישוב היהודי בארץ ישראל, בדגש על ההגנה והפלמ"ח, שפעלו עוד בתקופת המנדט הבריטי.
אגב, אותה פקודה כללה איסור על קיומו של כוח צבאי שאינו צה"ל במדינת ישראל, מה שהוביל תוך זמן קצר להפסקת פעולתן של המחתרות השונות ומיזוגן אל תוך צה"ל.
ואכן, כדי שישמש הכוח הלוחם העיקרי של ישראל, פורקו עם הקמתו של צה"ל מחתרות "ההגנה" והפלמ"ח והוכפפו לפיקודו. הצבא עצמו התבסס על המבנה הארגוני של ארגון ההגנה, מה שגם התבטא בשם "צבא ההגנה לישראל".
ועדיין לוחמים מהבריגדה היהודית ומחתרות האצ"ל והלח"י שולבו בו גם הם ובכך הוא הפך לצבא העם כולו.
מאז נאלץ צה"ל לנהל מלחמות רבות כנגד צבאות ערב ובכולן גם ניצח.
צבא הגנה לישראל (Israel Defense Forces) הוא צבאה של מדינת ישראל והאחראי הראשי לשמירה על ביטחונה.
מה שמייחד את צה"ל מצבאות אחרים בעולם הוא קודם כל החובה הכללית לשירות צבאי. כל אזרח ישראלי, גברים ונשים כאחד, נדרש להתגייס בגיל 18. הגברים משרתים כיום 32 חודשים והנשים 24 חודשים, ואחרי השירות הסדיר ממשיכים במילואים עד גיל מבוגר יחסית. זהו אחד הצבאות המעטים בעולם שמגייס נשים לשירות חובה מלא, ולא רק למשימות עזר.
על צה"ל מפקד המטה הכללי, שבראשו עומד הרמטכ"ל, ראשי תיבות של ראש המטה הכללי. את הפקודות הוא מקבל מהדרג המדיני, קרי הממשלה, כשהשר הממונה עליו מטעמה הוא שר הביטחון.
הייחודיות של צה"ל באה לידי ביטוי גם בתרבות הארגונית שלו. בניגוד לצבאות פורמליים רבים, כאן קיימת מסורת של "אחרי" במקום "אלי" - קצינים מובילים מלפנים ולא מאחור. הביטוי המפורסם "תעשה לי טובה" הפך לסמל של הגישה הישראלית הפחות פורמלית, שבה קצינים מבקשים ולא מצווים.
השירות בצה"ל מחולק ליחידות רבות ומגוונות. יחידות הקרב כמו גולני (Golani), גבעתי (Givati), הצנחנים והנח"ל (Nahal) מהוות את עמוד השדרה של הכוחות היבשתיים. חיל האוויר נחשב לאחד המתקדמים בעולם, עם טייסים שעוברים הכשרה מהמחמירות שיש. הימייה, למרות שישראל מדינת חוף, פיתחה יכולות מתקדמות במיוחד בתחום הצוללות וספינות הטילים.
אבל צה"ל זה לא רק קרב. יחידות רבות עוסקות בטכנולוגיה מתקדמת, מודיעין, קשר וטכנולוגיות מידע. יחידה 8200 התפרסמה בתור יחידת המודיעין הטכנולוגי, כשהפכה לחממה של יזמים טכנולוגיים המובילים את הסטארט-אפ ניישן הישראלי אחרי השירות.
אחת האנקדוטות המעניינות מתקופת ההקמה מספרת על דוד בן גוריון שהתעקש שהצבא החדש יקבל שם בעברית, לא בלעז. הוא דחה הצעות כמו "צבא ישראל" ובחר ב"צבא הגנה לישראל" כדי להדגיש את האופי הביטחוני-הגנתי ולא התוקפני של הכוח החדש.
המטרה המרכזית של צה"ל היא הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ובתיה. זה כולל הגנה מפני איומים חיצוניים, מלחמות וטרור, אבל גם משימות כמו סיוע לרשויות האזרחיות בזמן חירום, חילוץ והצלה, וכמובן שמירה על הביטחון הפנימי.
על צה"ל הוטלו במהלך השנים משימות לאומיות שאינן צבאיות ובחלקן הגדול הן ייחודיות ברמה העולמית. החל מהוראה, ביעור הבערות והשלמת השכלה (חיל חינוך), הקניית מקצוע צבאי שיסייע למתגייס באזרחות (החל בפרויקט שיזם רמטכ"ל וזכה לשם "נערי רפול") או הנחלת השפה העברית (לרוב באמצעות מורות חיילות), דרך התיישבות ברחבי ישראל (באמצעות הנח"ל), הקניית אימונים קדם-צבאיים (גדנ"ע) ועד משימות חילוץ והצלה של מטיילים (באמצעות יחידות כמו 669 לחילוץ והצלה ארצית).
הדבר המיוחד ביותר בצה"ל אולי הוא הגיוון האנושי שלו. בצבא הישראלי משרתים יחד יהודים ממוצא אשכנזי וספרדי, עולים חדשים ממדינות שונות, דרוזים שמתגייסים בחובה כמו יהודים, בדואים וצ'רקסים שמתנדבים לשירות וחלק מהאזרחים הערביים. זה יוצר פסיפס תרבותי ייחודי שמשקף את החברה הישראלית כולה.
יחידות מיוחדות כמו סיירת מטכ"ל, שייטת 13 וסיירת שקד הפכו לאגדיות, לא רק בישראל אלא גם בעולם הצבאי הבינלאומי. הפעולות שלהן, חלקן חשאיות וחלקן פומביות, מעוררות התפעלות של מומחים צבאיים זרים.
צה"ל גם ייחודי ביכולת שלו להסתגל מהר לטכנולוגיות חדשות. מהמטוסים ללא טייס של היום, דרך מערכות הגנה כמו כיפת ברזל ועד לשימוש במדיה חברתית ורשתות מידע - הצבא הזה מוכיח שוב ושוב יכולת חדשנות מרשימה. השילוב בין מסורת צבאית לחדשנות טכנולוגית הופך את צה"ל לאחד הצבאות המעניינים ביותר לחקר על ידי צבאות אחרים בעולם.
צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ומהצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר בעולם.
אבל צבא ישראל הוא צבא איכותי וגם מוסרי. זהו לא צבא המשחר לקרב או רוצה לפגוע, אלא צבא הגנה השומר על עמו ומקפיד על טוהר הנשק. גם אם אינו מושלם, כצבא של עם קטן ומוקף אויבים הוא חייב לשאוף באופן מתמיד ולבחור את טובי המפקדים והחיילים, האחראים והחושבים, מוכשרים ומעודכנים, הזהירים, המוסריים ומגדילי הראש - מי שלא ינוחו על משמרתם ולא יחמיצו את תכניות האויב, עד כדי אסון מיידי (מה שלצערנו קרה כבר פעמיים).
כצבא המגן על עם שלם, עם שאיננו פשוט והוא מרובה דעות, מצופה מצה"ל שלא יהיה מעורב בפוליטיקה ובו בזמן יידע לשמור ולהגן על אזרחי ותושבי ישראל בצורה הטובה והזהירה ביותר, בכל זמן ומכל מקום בארץ.
נשק ושירות
צה"ל נחשב לאחד הצבאות המתקדמים, החזקים והמיומנים בעולם, צבא מתקדם המשלב לא מעט חדשנות טכנולוגית.
חלק ניכר מאמצעי הלחימה שלו הם פרי פיתוח וייצור של התעשיות הביטחוניות בישראל, לצד שדרוג מערכות נשק שנרכשו מחו"ל והותאמו לשימוש צה"לי.
שלושה מסלולי שירות עיקריים פועלים בו:
שירות חובה - מתקיים מכוח החוק.
שירות קבע - מתקיים בחוזה בין המשרת לצה"ל.
שירות מילואים - חיילי המילואים מהווים את רוב כוח הלחימה של צה"ל ומתאמנים באופן תדיר. מדובר באזרחים שנקראים לשירות פעיל של כחודש בשנה לאימונים ופעילות ביטחון שוטף והם מיועדים להגדלת סדר הכוחות בעת מלחמה.
היסטוריה
צבא הגנה לישראל, בקיצור צה"ל (IDF), נוסד ב-26 במאי 1948, ערב ל"ג בעומר וכשבועיים לאחר קום המדינה. הייתה זו החלטתה של הממשלה הזמנית על הקמתו, החלטה שהובילה ימים אחדים אחר כך לחתימתו של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, על "פקודת צבא הגנה לישראל"
אך שורשיו של הצבא בישראל נטועים עמוק יותר בהיסטוריה כי הארגון הצבאי הראשי של מדינת ישראל צמח מתוך המחתרות וארגוני ההגנה של היישוב היהודי בארץ ישראל, בדגש על ההגנה והפלמ"ח, שפעלו עוד בתקופת המנדט הבריטי.
אגב, אותה פקודה כללה איסור על קיומו של כוח צבאי שאינו צה"ל במדינת ישראל, מה שהוביל תוך זמן קצר להפסקת פעולתן של המחתרות השונות ומיזוגן אל תוך צה"ל.
ואכן, כדי שישמש הכוח הלוחם העיקרי של ישראל, פורקו עם הקמתו של צה"ל מחתרות "ההגנה" והפלמ"ח והוכפפו לפיקודו. הצבא עצמו התבסס על המבנה הארגוני של ארגון ההגנה, מה שגם התבטא בשם "צבא ההגנה לישראל".
ועדיין לוחמים מהבריגדה היהודית ומחתרות האצ"ל והלח"י שולבו בו גם הם ובכך הוא הפך לצבא העם כולו.
מאז נאלץ צה"ל לנהל מלחמות רבות כנגד צבאות ערב ובכולן גם ניצח.
קישורים מצורפים:
