מהי עבודתה של הדיילת?
לאווירה הרגועה בטיסה ארוכה אחראים דיילי האוויר (Cabin crew), שרבים רואים בהם את האנשים הכי חשובים בטיסה.
הרי אם תחשבו על זה היטב, הטיסה עבור בני אדם היא אחת החוויות היותר מפחידות ופחות מובנות מאליהן. אנו ישובים במטוס, יצורים חיים שמוצאים את עצמם ישובים בתוך עצם גדול וכבד הנמצא 4 קילומטרים מעל פני האדמה.
הדיילות והדיילים, הרבה יותר מ"מלצרים מעופפים", כמו שיש מי שמכנים אותם במעט לעג - הם מרגיעים ומשרתים אותנו באוויר, מחייכים, מכניסים נינוחות לאירוע המשונה ולעתים מלחיץ הזה ולרוב מדברים בנועם ורכות, גם אם מעצבנים אותם.
הדיילות והדיילים שרובנו מזהים אותם בטרמינל כשהם לבושים במדים היפים שלהם, לרוב צעירים ויפים להפליא, בעקבים או בנעלי הבובה של הדיילות. הם נעים או נחפזים אל המטוס בחבורות דקיקות ונעימות מראה, גוררים את מזוודות הטרולי הקטנות, בדרך אל או מהמטוס.
הדיילות גם ישאו איתן לעתים את תיק האיפור המתבקש - מקצוע זוהר או לא?
במהלך הטיסה יש לכל אחד מהדיילים תפקיד. זוהי שורת מטלות שהם ממלאים ברצינות רבה. כאן הם בודקים את כרטיסי הטיסה, שם מדריכים לשעת חירום, פה מבקשים בנימוס מהנוסעים לחגור חגורות בטיחות, או מחלקים אוכל, מנקים, מוכרים מוצרים ללא מכס או מביאים שמיכה למי שקר לה. עבודה לא קלה ובגובה רב.
כך היא הועתקה למילון של יהודה גור, שכמו אליעזר בן-יהודה, הגדיר אותה כ“מביא המשקאות והמאכלים במסעדה או בבית קפה”.
בתחילת שנות ה-50, קרא על המילה משה שרת, לימים ראש הממשלה השני של ישראל, בסיפור מאת יצחק שנהר שנקרא “בדרך לנאטאל” והציע אותה להנהלת “אל־על”, שאכן אימצה אותה.
לאווירה הרגועה בטיסה ארוכה אחראים דיילי האוויר (Cabin crew), שרבים רואים בהם את האנשים הכי חשובים בטיסה.
הרי אם תחשבו על זה היטב, הטיסה עבור בני אדם היא אחת החוויות היותר מפחידות ופחות מובנות מאליהן. אנו ישובים במטוס, יצורים חיים שמוצאים את עצמם ישובים בתוך עצם גדול וכבד הנמצא 4 קילומטרים מעל פני האדמה.
הדיילות והדיילים, הרבה יותר מ"מלצרים מעופפים", כמו שיש מי שמכנים אותם במעט לעג - הם מרגיעים ומשרתים אותנו באוויר, מחייכים, מכניסים נינוחות לאירוע המשונה ולעתים מלחיץ הזה ולרוב מדברים בנועם ורכות, גם אם מעצבנים אותם.
הדיילות והדיילים שרובנו מזהים אותם בטרמינל כשהם לבושים במדים היפים שלהם, לרוב צעירים ויפים להפליא, בעקבים או בנעלי הבובה של הדיילות. הם נעים או נחפזים אל המטוס בחבורות דקיקות ונעימות מראה, גוררים את מזוודות הטרולי הקטנות, בדרך אל או מהמטוס.
הדיילות גם ישאו איתן לעתים את תיק האיפור המתבקש - מקצוע זוהר או לא?
במהלך הטיסה יש לכל אחד מהדיילים תפקיד. זוהי שורת מטלות שהם ממלאים ברצינות רבה. כאן הם בודקים את כרטיסי הטיסה, שם מדריכים לשעת חירום, פה מבקשים בנימוס מהנוסעים לחגור חגורות בטיחות, או מחלקים אוכל, מנקים, מוכרים מוצרים ללא מכס או מביאים שמיכה למי שקר לה. עבודה לא קלה ובגובה רב.
מקור שם המקצוע
המילה “דייל” מקורה הוא במילון של אליעזר בן-יהודה. אבל הוא השתמש במילה עתיקה שפירושה היה משרת (ומקורה במילה “דולוס”, שביוונית עתיקה פירושה “עבד”) והפך אותה למלצר.
כך היא הועתקה למילון של יהודה גור, שכמו אליעזר בן-יהודה, הגדיר אותה כ“מביא המשקאות והמאכלים במסעדה או בבית קפה”.
בתחילת שנות ה-50, קרא על המילה משה שרת, לימים ראש הממשלה השני של ישראל, בסיפור מאת יצחק שנהר שנקרא “בדרך לנאטאל” והציע אותה להנהלת “אל־על”, שאכן אימצה אותה.
