מה היו הספריות האבודות של העיר העתיקה טימבוקטו?
בימי השיא שלה הייתה העיר האגדית טימבוקטו (Timbuktu) אחת הערים העשירות בעולם. השליט שלה היה מנסא מוסא, מי שנחשב לאיש העשיר ביותר אי-פעם.
ממלכת מאלי האדירה השתרעה מסנגל וחוף האוקיינוס האטלנטי עד ניגריה, ומהרי אדשר במאוריטניה עד גיניאה העילית. זו הייתה אימפריה קדומה שהוקמה בידי שבטי המאנדיגה. היא התעשרה משיירות הגמלים שיצאו ממנה וחצו את מדבר הסהרה, בדרכן למכור מטעני זהב ושנהב שבמטענן, בחופי הים התיכון והמפרץ הפרסי.
העושר לא נוצל בה רק לבזבוזים. בבירת מאלי העתיקה שבמערב אפריקה הוקמו ספריות ענק, שהוחזקו בהן כתבים קדושים. הן גם שירתו את לימודי המדעים הכלליים ששגשגו בעיר באותה עת והוסיפו לתהילה העולמית שלה.
הספריות עצומות הממדים של טימבוקטו הכילו מאות אלפי כתבים, ששוב ושוב זכו מאז להרס, שריפות והשמדה מכוונת של כוחות כובשים. כך היה מצבא מרוקו שכבש את העיר בסוף המאה ה-16 ושרף או בזז חלק ניכר מהכתבים שהוחזקו בהן ועד ללוחמי אל קעידה שעשו זאת במאה ה-21.
בכל פעם שהמקומיים הצליחו להציל חלק מהספרים ומסמכי הקודש והידע שבספריות, הם הסתירו אותם בתוך קירות הבתים ובמערות חבויות מהעין. אבל נגד הנזקים שנגרמו לאורך השנים מטרמיטים, שריפות או שודדים, לא היה מענה.
בשל המתקפות של הצבאות מוסלמיים, הלכה ודעכה עם השנים הממלכה המוסלמית, שנודעה עד אז בעושר שלה ובספריות הענק הללו. במאות ה-18 וה-19 היו שהגיעו אליה מאירופה וניסו לגלות את סודות העושר הזה ומה נותר ממנו, אבל התאכזבו לגלות שכמעט דבר לא שרד.
ועדיין, הצליחו לשמור בני המקום לא מעט מהעושר הרוחני של הספריות הללו. בתוך מאות אלפי התעודות והספרים ששרדו, העתיקים בהם מתוארכים למאה ה-12, מצאו חוקרים מערביים, בשנות ה-90 של המאה ה-20, כר נרחב ללימוד ההיסטוריה של מאלי ושל האזור.
מבצע ענקי לשימור ולסריקת הכתבים הללו, איפשר אז לשמר לפחות את הידע והתוכן שגלום בהם, גם אם הקיום הפיזי הזה היה בסכנה.
כי כוחות אל קעידה שהשתלטו על האזור, פגעו או בזזו, כאמור, במה שנשאר. חלק מהמסמכים הושמד, חלק נמכר בשוק השחור לכל המרבה במחיר ואת מסגד אחמד באבא, מהספריות הגדולות של טימבוקטו, שבו היו כ-35 אלף ספרים וכתבי יד, הם שרפו.
בימי השיא שלה הייתה העיר האגדית טימבוקטו (Timbuktu) אחת הערים העשירות בעולם. השליט שלה היה מנסא מוסא, מי שנחשב לאיש העשיר ביותר אי-פעם.
ממלכת מאלי האדירה השתרעה מסנגל וחוף האוקיינוס האטלנטי עד ניגריה, ומהרי אדשר במאוריטניה עד גיניאה העילית. זו הייתה אימפריה קדומה שהוקמה בידי שבטי המאנדיגה. היא התעשרה משיירות הגמלים שיצאו ממנה וחצו את מדבר הסהרה, בדרכן למכור מטעני זהב ושנהב שבמטענן, בחופי הים התיכון והמפרץ הפרסי.
העושר לא נוצל בה רק לבזבוזים. בבירת מאלי העתיקה שבמערב אפריקה הוקמו ספריות ענק, שהוחזקו בהן כתבים קדושים. הן גם שירתו את לימודי המדעים הכלליים ששגשגו בעיר באותה עת והוסיפו לתהילה העולמית שלה.
הספריות עצומות הממדים של טימבוקטו הכילו מאות אלפי כתבים, ששוב ושוב זכו מאז להרס, שריפות והשמדה מכוונת של כוחות כובשים. כך היה מצבא מרוקו שכבש את העיר בסוף המאה ה-16 ושרף או בזז חלק ניכר מהכתבים שהוחזקו בהן ועד ללוחמי אל קעידה שעשו זאת במאה ה-21.
בכל פעם שהמקומיים הצליחו להציל חלק מהספרים ומסמכי הקודש והידע שבספריות, הם הסתירו אותם בתוך קירות הבתים ובמערות חבויות מהעין. אבל נגד הנזקים שנגרמו לאורך השנים מטרמיטים, שריפות או שודדים, לא היה מענה.
בשל המתקפות של הצבאות מוסלמיים, הלכה ודעכה עם השנים הממלכה המוסלמית, שנודעה עד אז בעושר שלה ובספריות הענק הללו. במאות ה-18 וה-19 היו שהגיעו אליה מאירופה וניסו לגלות את סודות העושר הזה ומה נותר ממנו, אבל התאכזבו לגלות שכמעט דבר לא שרד.
ועדיין, הצליחו לשמור בני המקום לא מעט מהעושר הרוחני של הספריות הללו. בתוך מאות אלפי התעודות והספרים ששרדו, העתיקים בהם מתוארכים למאה ה-12, מצאו חוקרים מערביים, בשנות ה-90 של המאה ה-20, כר נרחב ללימוד ההיסטוריה של מאלי ושל האזור.
מבצע ענקי לשימור ולסריקת הכתבים הללו, איפשר אז לשמר לפחות את הידע והתוכן שגלום בהם, גם אם הקיום הפיזי הזה היה בסכנה.
כי כוחות אל קעידה שהשתלטו על האזור, פגעו או בזזו, כאמור, במה שנשאר. חלק מהמסמכים הושמד, חלק נמכר בשוק השחור לכל המרבה במחיר ואת מסגד אחמד באבא, מהספריות הגדולות של טימבוקטו, שבו היו כ-35 אלף ספרים וכתבי יד, הם שרפו.
