מהו הסרט רשומון של הבמאי אקירה קוראסווה?
ודאי שמעתם לפחות פעם פעמיים את המילה "ראשומון" והבנתם שאיכשהו היא משמשת לתיאור של מצב בו לא ניתן להבין מה קרה באירוע מסוים באמת, כי יש גרסאות או עדויות סותרות מצד אנשים שונים, באשר למה שהתרחש, מה שגרם למריבה כלשהי או אפילו לגבי זיכרון משותף של קבוצת אנשים.
אבל מאיפה בא הביטוי הזה?
אז הכירו את הבמאי היפאני הנודע אקירה קורוסווה (Akira Kurosawa), מי שבסרטיו הרבה לעסוק בסיפורי סמוראים.
ראשומון, או בניקוד רָשׁוֹמוֹן (Rashomon) הוא סרטו הגדול הראשון. הסרט הזה התפרסם בעולם ב-1950, כשהממשלה היפנית החליטה לשלוח אותו לפסטיבל הסרטים בוונציה והוא זכה בפרס "אריה הזהב".
ראשומון זכה להצלחה מסחררת בכל העולם ולמעשה היה הסרט שהציג לעולם כולו את הקולנוע היפני. בהמשך הוא גם זכה באוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר.
העניין עם הגרסאות של ראשומון מצוי בעלילת הסרט. סרטו המפורסם של קוראסווה עוסק ברונין, אותם סמוראים ללא אדון.
בסרט יושבים שניים כאלה בתוך מבצר הרוס. הם היו עדים למשפט ומישהו שמגיע לשם בגלל הגשם שומע מהם סיפורים על מה שהתרחש במשפט.
מדובר על ארבעה אנשים שנזכרים בפשע חמור. לא פעם סותרות העדויות שלהם זו את זו והצופה מתקשה לגלות את האמת. לכל אחד מהם יש את הגרסה שלו. לא נספר יותר מזה, כי בעולם של ספוילרים יהיה הספוילר לראשומון אחד החמורים, בהתחשב במעמדו האייקוני של הסרט הזה.
כי בראשומון יש את כל מה שצריך סרט גדול. מבחינה טכנית ואמנותית הוא סרט עשוי היטב. והוא אכן נחשב לאחד מ-50 הסרטים הטובים בהיסטוריה של הקולנוע.
אבל יש בו גם מצוינות אמנותית ובידורית. ובכך סוגר היוצר הגאוני קוראסאווה את הפינות כולן.
במקור, אגב, מבוסס הסרט על שני סיפורים מאת הסופר היפני אקוטגאווה ריונוסוקה. מתאר בהם פשע, מבעד לעיניהם של ארבעה משתתפים ועדי ראייה למקרה.
מאז, כאמור, המילה "רשומון" משמשת לתיאור מקרים בהם לא ניתן לרדת לחקר האמת בשל עדויות סותרות הניתנות על ידי קבוצת עדים או מעורבים, שכל אחד מהם מדבר מנקודת מבט שונה משל האחרים.
ודאי שמעתם לפחות פעם פעמיים את המילה "ראשומון" והבנתם שאיכשהו היא משמשת לתיאור של מצב בו לא ניתן להבין מה קרה באירוע מסוים באמת, כי יש גרסאות או עדויות סותרות מצד אנשים שונים, באשר למה שהתרחש, מה שגרם למריבה כלשהי או אפילו לגבי זיכרון משותף של קבוצת אנשים.
אבל מאיפה בא הביטוי הזה?
אז הכירו את הבמאי היפאני הנודע אקירה קורוסווה (Akira Kurosawa), מי שבסרטיו הרבה לעסוק בסיפורי סמוראים.
ראשומון, או בניקוד רָשׁוֹמוֹן (Rashomon) הוא סרטו הגדול הראשון. הסרט הזה התפרסם בעולם ב-1950, כשהממשלה היפנית החליטה לשלוח אותו לפסטיבל הסרטים בוונציה והוא זכה בפרס "אריה הזהב".
ראשומון זכה להצלחה מסחררת בכל העולם ולמעשה היה הסרט שהציג לעולם כולו את הקולנוע היפני. בהמשך הוא גם זכה באוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר.
העניין עם הגרסאות של ראשומון מצוי בעלילת הסרט. סרטו המפורסם של קוראסווה עוסק ברונין, אותם סמוראים ללא אדון.
בסרט יושבים שניים כאלה בתוך מבצר הרוס. הם היו עדים למשפט ומישהו שמגיע לשם בגלל הגשם שומע מהם סיפורים על מה שהתרחש במשפט.
מדובר על ארבעה אנשים שנזכרים בפשע חמור. לא פעם סותרות העדויות שלהם זו את זו והצופה מתקשה לגלות את האמת. לכל אחד מהם יש את הגרסה שלו. לא נספר יותר מזה, כי בעולם של ספוילרים יהיה הספוילר לראשומון אחד החמורים, בהתחשב במעמדו האייקוני של הסרט הזה.
כי בראשומון יש את כל מה שצריך סרט גדול. מבחינה טכנית ואמנותית הוא סרט עשוי היטב. והוא אכן נחשב לאחד מ-50 הסרטים הטובים בהיסטוריה של הקולנוע.
אבל יש בו גם מצוינות אמנותית ובידורית. ובכך סוגר היוצר הגאוני קוראסאווה את הפינות כולן.
במקור, אגב, מבוסס הסרט על שני סיפורים מאת הסופר היפני אקוטגאווה ריונוסוקה. מתאר בהם פשע, מבעד לעיניהם של ארבעה משתתפים ועדי ראייה למקרה.
מאז, כאמור, המילה "רשומון" משמשת לתיאור מקרים בהם לא ניתן לרדת לחקר האמת בשל עדויות סותרות הניתנות על ידי קבוצת עדים או מעורבים, שכל אחד מהם מדבר מנקודת מבט שונה משל האחרים.
