שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הגדולה של "זורבה היווני"?
ראשון היה הספר "זורבה היווני" (Zorba the Greek), רומן שכתב ניקוס קזאנצאקיס ויצא לאור בשנת 1946.
הספר גולל את סיפורו בגוף ראשון של המספר, אינטלקטואל, הנוסע לאי כרתים ופוגש מקומי בשם אלכסיס זורבה, יווני סוער, הרפתקני, מלא חיים ואופטימי תמיד, שהופך לחברו ולמדריך שלו באי ובחיים היווניים.
מספר הסיפור, בזיל, הוא סופר ומעין פילוסוף, שזה עתה ירש מכרה פחם באי יווני רחוק. הוא מחליט לנסוע לשם כדי לפקח על העניינים.
בסירה שמובילה אותו אל האי כרתים הוא פוגש את זורבה הכריזמטי, איש בגיל העמידה שחי חיי הרפתקאות והופך למדריך של בזיל לחיים באי. זורבה חי את החיים, רוקד עושה מוסיקה ומאהב נמרץ, איש של נשים ואנשים.
בזיל נהנה מההיכרות עם זורבה, שמציג אותו בפני המקומיים ומכיר לו את החיים בו ובדרכי העולם ובהדרגה משנה את השקפתו של האורח האנגלי על החיים.
שניהם, בזיל וזורבה מתמודדים עם שורה של אתגרים כשהם מנסים להפעיל את המכרה. הם נתקלים בבירוקרטיה המקומית, מתעמתים עם חלק מתושבי הכפר המגלים עוינות וחווים כישלונות בלתי צפויים.
לאורך כל הסיפור, נשאר זורבה עצמו אופטימי ונראה שהוא נהנה מההרפתקאות, בעוד בזיל מנסה ליישב את הניגודים שבין ערכיו והאידיאלים האינטלקטואליים שלו לבין המציאות המבולגנת שהוא חווה.
מתחילתו ועד סופו המפתיע מציע "זורבה היווני" סיפור מעורר השראה על בני אדם, מפגש תרבותי, הרפתקאות, חברות וחיפוש אחרי משמעות.
מהספר נוצר בין השאר בשנת 1964 גם הסרט המפורסם, בבימוי המוצלח של מייקל קקויאניס. את אלכסיס זורבה, הדמות הראשית בסרט גילם השחקן המקסיקאי-אמריקאי אנתוני קווין, שכלל לא היה יווני, אך היטיב לגלם את דמותו של זורבה. את דמותו של בזיל, האורח האנגלי, גילם אלן בייטס.
את הסרט צילמו באתרים שונים באי כרתים, כולל בעיר חאניה, בחצי האי אקרוטירי ועוד. את הסצנה הכי מפורסמת מהסרט, זו של ריקוד הסירטאקי, צילמו בחוף של הכפר סטאברוס.
הנה קדימון הסרט:
https://youtu.be/hkuoaKtOZg8
"הריקוד של זורבה", הריקוד המפורסם שעל החוף "סירטאקי" על שיר הנושא:
https://youtu.be/2AzpHvLWFUM
ביוון הסירטקי הפך לריקוד עממי:
https://youtu.be/par4zqR6n80
את המוסיקה לסרט יצר המלחין היווני האגדי מיקיס תיאודורקיס:
https://youtu.be/QskFT7AaKH0
תמונות מההצגה זורבה היווני בתיאטרון הבימה:
https://youtu.be/eaPUkCU8ldc
והתמונה מהחוף עם מוזיקת זורבה היווני:
https://youtu.be/dzlcxN0lxSo
מהם סרטי בחזרה לעתיד ומיהו מרטי מקפליי?
הטרילוגיה הקולנועית "בחזרה לעתיד", שהסרט הראשון בה יצא ב-1985, היא שלישיית סרטים גאונית בדרך שבו היא עוסקת בעתיד. בסרטים הללו קופץ מרטי מקפליי (מייקל ג'יי פוקס) 30 שנה קדימה, אל העתיד. הוא עושה זאת על גבי מכונית דלוריאן, שהיא מכונת זמן שנבנתה בעלילת הסרט. סרטי "בחזרה לעתיד" הציגו טכנולוגיות עתידניות שונות, שמרגשות את הצופים עד יום, אם כי היוצרים לא באמת ניסו לחזות את העתיד, אלא יותר "להתפרע" בדימיון וליצור עתיד כמו שחלמו אותו בזמן יצירת הסרט.
בין ההמצאות העתידניות שבסרט ניתן למצוא טכנולוגיות שהתממשו במציאות, כמו מסך הטלוויזיה השטוח, שיחות וידאו שבמהלכן עוברים המשוחחים ממכשיר למכשיר תוך כדי שיחה ועוד.
לעומתן, יש לא מעט המצאות שלא התממשו עדיין, כמו ה'הוברבורד', שהוא סקייטבורד ללא גלגלים מכיוון שהוא מרחף באוויר, או סוג של הולוגרמות תלת ממדיות וריאליסטיות במיוחד המוצגות בשלטים, מכוניות מעופפות שטסות בשמי העיר ונעלי ספורט שנרכסות לגמרי בעצמן. אגב, על נעליים כאלה עובדת חברת נייקי כבר שנים והכריזה שב-2016 תתחיל לשווקן.
יש בסדרה גם נגיעה ברעיונות פילוסופיים, כמו פגיעה בקו־הזמן המתרחשת בסרט, כשמרטי מפריע בעבר לפגישתם של הוריו. אימו הצעירה מתאהבת דווקא בו ולא באביו, מה שימנע בעתיד את לידתו שלו..
בתאריך ה-21 באוקטובר, שנת 2015 חגגו בעולם כולו את היום שבו נסע מרטי, הרכוב על מכונית הדלוריאן שלו, בסרט "בחזרה לעתיד 2". התאריך הזה הוכרז בעולם כבר מזמן כ"יום בחזרה לעתיד" והוא אחד התאריכים המפורסמים בתולדות הקולנוע.
על אף הלחצים הרבים שמופעלים עליו ולאכזבת המעריצים הרבים, מסרב הבמאי זמקיס בעקשנות לעשות סרטים נוספים בסדרת הסרטים האהובה כל כך ומסביר זאת בכך שהם טובים בדיוק כמו שהם ומיותר לשנותם או להוסיף עליהם.
הנה עלילות "בחזרה לעתיד":
https://youtu.be/FJyqJYypqOg?t=10s
והנה ניתוח של שגיאות טרילוגיית בחזרה לעתיד:
http://youtu.be/xvWEIxdTB6Y
מהו המטריקס?
"המטריקס" הוא טרילוגיית סרטים, סדרה של 3 סרטים כמעט פילוסופיים, שעוררו דיון ציבורי רחב, על נושאים שלא נהגו עד אז לקשר לסרטי קולנוע דווקא. הסרט הראשון והמעולה היה סרט שחידש ועורר עניין רב בעולם הקולנוע ההוליוודי והבנאלי. במיוחד דיברו בו בהקשרים של פילוסופיה, תנועה ועיצוב. הוא גם שדרג את סרטי האקשן שבאו אחריו ויצר גל של של כוכבים מעופפים המנהלים קרבות קונג פו מסוגננים.
כמו סיפורים גדולים בהיסטוריה האנושית, מטריקס מהדהד את ארכיטיפ מסע הגיבור, שבו יוצא אדם למסע שממנו ישוב כגיבור ולא ככל האדם.
המטריקס הוא עולם של חלום, אבל בבסיסו עומד דווקא חוסר היכולת האנושית להבדיל בין חלום למציאות. משום כך, יש בסדרה ערבוב בין מציאות כמו שכולנו מכירים לבין יכולות עילאיות של הדמויות. קצת כמו בחלומותינו שלנו, שבהם גם אנחנו עפים בלי המגבלות של כוח הכבידה, הדמויות נעות בסרט בין המציאות לאשליה, כשהן לא מוגבלות לקרקע או למגבלות האנושיות שבמציאות. הגיבור "הנבחר" ניאו מבין שהוא אינו חי במציאות האמיתית, וכמו ברבים מסרטי האקשן, גם כאן הוא משחרר את העולם מהרשעים שהחזיקו אותו בתוך האשליה. יש כאן מערכות אינטליגנציה מלאכותית שהפכו את האדם לנשלט והוא היחיד שיוכל להן. או שלא, כי לא נעשה ספוילר..
המטריקס העלה סוגיות פילוסופיות מעניינות, כמו האבחנה בין מציאות לדמיון והיכולת של גיבור הסרט ניאו לחיות במציאות שהיא לגמרי אשליה. הסרט מעורר מחשבה על המציאות השולטת גם בנו ובמוחנו. הפילוסוף דקארט שאל כבר מזמן איך נוכל לדעת שאיננו חיים בחלום וגרס שאם לא יצאנו מעודנו מתוך החלום, לעולם לא נדע בביטחון שהמציאות היא אכן "המציאות". המטריקס משתעשע בדיוק בבלבול שבקו התפר הזה, בין חלום למציאות. כך הוא מזמין אותנו לחשוב גם על חיינו שלנו ועל הקשר בין מה שאנו "יודעים" על חיינו לבין האמת שבהם.
המטריקס נודע גם בשיטות הצילום החדשניות שלו, כמו "השוט של מטריקס", שיטת הצילום ב-360 מעלות שהוצגה בו לראשונה וזכתה לחיקויים רבים מאז. מיוחדת גם שיטת ה"צילום זמן-קליע" (Bullet-Time), המגמישה את המהירות בסצנות אקשן והופכת אותן למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא. הצילום, העריכה והאפקטים המיוחדים של הסרטים הללו הופכים את המציאות של המטריקס לחלום קולנועי ולגן עדן של "אפקטים מיוחדים".
ושוב כמו בחלום, עם כל הדמויות היפות, הסגנון המעוצב, התלבושות המוקפדות והאביזרים האייקוניים, כל מה שמופיע במטריקס הוא מיוחד ומלא בסטייל. תוך כדי עלילת האקשן המקובלת, משרטטים סרטי המטריקס על המסך מציאות בעלת גוון ועיצוב ייחודיים שהפכו לאגדה.
הנה סיפורו של המטריקס (עברית):
https://youtu.be/ok0lSP6ePHk?t=10s
האפקטים המיוחדים שמככבים בסרט מטריקס:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
הנה השילוב של שיטות הצילום "טכניקת זמן קליע" ו"השוט של מטריקס" ב-360 מעלות:
http://youtu.be/bKEcElcTUMk
וטכניקת "חיתוך זמן" שהתפתחה מהמטריקס:
http://youtu.be/OruWu1hZe9M
או "הקפאת הזמן" כמו שמכנים אותה לעתים:
http://youtu.be/dDYNYHaDYGE
מהו הסרט "בחזקת עשר"?
לא רבים יודעים שמעבר לעיצוב רהיטים, מהידועים והפופולאריים בתולדות העיצוב, שלחו בני הזוג צ'ארלס וריי אימס את ידם גם ביצירת סרטי קולנוע ניסיוניים. הם יצרו במהלך השנים כמה סרטים ניסיוניים.
אחד מהסרטים הניסיוניים הללו שהם יצרו הוא "Powers of Ten". הסרט הזה, בעברית "בחזקת 10", שיצרו בשנת 1977 עבור ענקית המחשבים יבמ, מציג את עניין קנה המידה ומה עושה הוספת הסיפרה 0 בכל פעם. הוא עושה זאת באמצעות "זום אאוט" מדומיין מבחור ישן על שמיכת פיקניק שעל הדשא, אל היקום כולו, דרך מערכת השמש, החלל החיצון והגלקסיה ואז שב בחזרה, עד לגרעין שבאטום.
בנוסף לסרט "כוח ה-10" עשו בני הזוג סקטים נוספים שסייעו לא מעט להגדלת הפופולאריות של המדע, שהיה אחד מסממני המודרניזם.
הנה הסרט Powers of Ten:
http://youtu.be/0fKBhvDjuy0
ואחד שעובד הפוך - מהיקום אל האטום:
http://youtu.be/xmdIbp87KLg
מהו סוד הסרט סינמה פרדיסו?
סינמה פרדיסו (Cinema Paradiso) הוא סרט סנטימנטלי ורומנטי, שמספר על אודות בית קולנוע בשם זה. זה סרטו של היוצר האיטלקי ג'וזפה טורנטורה, הנחשב לאחד מהסרטים המרגשים וסוחטי הדמעות שאפשר למצוא.
הסרט הזה מלא ברגעים קסומים ומלאי אהבת הקולנוע, עם עושר של זיכרונות מעולם ומאולם הקולנוע, מחווית הסרטים של פעם והחיים של הקהל שבא לצפות בהם.
בגרסה המקורית מ-1989 התאהב העולם כולו. היא הייתה סנטימנטלית והצליחה להימנע מהתהום הצ'יזית, בעברית לא לטבוע בים הקיטש. ב-2002 יצאה לאקרנים גרסת הבמאי הארוכה יותר והקיטשית הרבה יותר, לא מעט בזכות הפוקוס שקיבל סיפור אהבתו של הנער לבת העשירים בעיירה.
הסרט מספר את סיפורו של סלווטורה, במאי קולנוע ידוע ומצליח. הוא נזכר בימי ילדותו, בעיירה קטנה בסיציליה וחוזר לימים בהם הוא סייע כילד ונער למקרין הסרטים אלפרדו, בגילומו המלהיב של פיליפ נוארה.
בית הקולנוע הישן "סינמה פרדיסו" נמצא בעיירה סיציליאנית, בה נזכר סלווטורה, שנים רבות אחרי שהתבגר ועזב אותה. בשנים שעברו מאז הוא הפך קולנוען בעצמו ובזמן העלילה הוא כבר במאי סרטים מפורסם ומצליח, שחי ברומא שנים רבות.
כשהוא מקבל את הידיעה על מותו של המקרין הזקן של בית הקולנוע, סלוואטורה חוזר אל מחוזות ילדותו ונעוריו. הוא מתרפק על הימים שבהם התגבשה אישיותו, בהשראת המקרין המנוח.
ואז מגיע שיאו הרגשי של הסרט, כשלגמרי בהווה, יושב טוטו הבוגר, אחרי שליווה בהלוויה את ארונו של אלפרדו המקרין, יושב וצופה במתנה שהשאיר לו האיש, ובאופן מסוים אפילו הוריש לו.
סלווטורה צופה בגלגל הסרט שהרכיב לו אלפרדו, סרט שערך המקרין לכבודו, הרכיב מקטעי הסצנות הרומנטיות וצילומי הנשיקות שהוסרו מהסרטים הישנים שהקרינו לפני שנים, סצנות שקוצצו מהם אז - בהוראת הכומר המקומי.
וזה השלב בסרט שבו יש תפקיד נפלא למוסיקה, שיצר גאון הפסקול אניו מוריקונה. לא פחות ממוצרט או ורדי, ליסט או ואגנר - כאן המוסיקה של המלחין פורץ הדרך של הקולנוע האיטלקי והעולמי הופכת לקלאסיקה. דרך קולאז' מרהיב של קטעי קולנוע מהעבר, היא מחבקת את הזכרונות של האיש המבוגר, מחברת אותו למנטור המת שלו וגם אל הרגש הנשכח והגעגוע לילד שהיה, לפשטות וליופי של עולם שעבר ומה ששרד ונשאר ממנו בזיכרון של כולנו הוא כמעט תמיד טוב וקסום.
הנה סינמה פרדיסו:
https://youtu.be/LwhtXgmsPZA
קדימון הסרט:
https://youtu.be/maV1ZYdAExw
סינמה פרדיסו:
https://youtu.be/oQHkTCq5e8c
וסצנת הסיום של סינמה פרדיסו:
https://youtu.be/TflvNm22cpk
מה גדולתו של הסרט "בלייד ראנר"?
לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.
הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.
לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.
ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.
הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.
אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..
הנה הסיפור של "בלייד ראנר" (עברית):
https://youtu.be/1C7pnqr2Qpk?t=40s
מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/4ax1pz3riAU
קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:
http://youtu.be/eogpIG53Cis
חוות דעת על "בלייד ראנר":
http://youtu.be/GXRlGULqHxg
והאסתטיקה של בלייד ראנר:
http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs
מי היו בוני וקלייד ואיך המדיה והציבור התאהבו בהם?
צמד השודדים בוני וקלייד (Bonnie and Clyde), בוני פארקר וקלייד בארו, היו ידועים לשמצה בכל אמריקה. הם פעלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בזמן השפל הגדול ומשכו תשומת לב רבה מצד התקשורת והציבור.
מעלליהם של בוני וקלייד ריתקו את דמיונם של בני התקופה והיו לשם דבר - השודדים הזוהרים, הרומנטיים, המעניינים ואולי אפילו הנערצים בכל הזמנים!
נכתבו עליהם שירים, נעשו סרטים והציבור אינו חדל להתעניין בזוג השודדים הנועזים הללו. עולם הקולנוע הציג שוב ושוב סרטים שסיפרו מי היו שני הפושעים הללו באמת, אבל זה לא עזר. כולם התעניינו בהם ורצו לכל סרט שסיפר את סיפורם, לרוב כזוג יפה ונועז שמצליח להילחם בכל העולם ולהתגבר באומץ, עד לסופם הטרגי, מיריות השוטרים שהניחו להם מארב.
הסרט שנעשה עליהם בשנות ה-60 היה סרט מהפכני בהיסטוריה של הקולנוע. הוא היה הפעם הראשונה בה הוצגו דווקא האנשים הרעים כגיבורי הסיפור ולא אנשי החוק והשריף הרודפים אחריהם. גם האופן שבו הוצגה האלימות בו היה חדשני ובוטה במיוחד ומעורב בהומור שבדיעבד הזכיר קצת קומיקס.
הנה קדימון לסרט על בוני וקלייד משנת 1967:
http://youtu.be/3ACCpXaA-MU
סצנת החיסול של השניים מהסרט שנקרא על שמם:
https://youtu.be/NrmUpso_xT8
סרט אותנטי שצולם מיד לאחר מותם ב-1934:
https://youtu.be/hzNntWE16xo
הרכב האמיתי של בוני וקלייד, עם חורי היריות שבו:
https://youtu.be/y3gtTNIlUZ4
וסרט תיעודי נחמד על בוני וקלייד (בעברית):
https://youtu.be/Z0O58JHO51Y?long=yes
מהו ראשומון של קורוסווה?
ודאי שמעתם לפחות פעם פעמיים את המילה "ראשומון" והבנתם שאיכשהו היא משמשת לתיאור של מצב בו לא ניתן להבין מה קרה באירוע מסוים באמת, כי יש גרסאות או עדויות סותרות מצד אנשים שונים, באשר למה שהתרחש, מה שגרם למריבה כלשהי או אפילו לגבי זיכרון משותף של קבוצת אנשים.
אבל מאיפה בא הביטוי הזה?
אז הכירו את הבמאי היפאני הנודע אקירה קורוסווה (Akira Kurosawa), מי שבסרטיו הרבה לעסוק בסיפורי סמוראים.
ראשומון, או בניקוד רָשׁוֹמוֹן (Rashomon) הוא סרטו הגדול הראשון. הסרט הזה התפרסם בעולם ב-1950, כשהממשלה היפנית החליטה לשלוח אותו לפסטיבל הסרטים בוונציה והוא זכה בפרס "אריה הזהב".
ראשומון זכה להצלחה מסחררת בכל העולם ולמעשה היה הסרט שהציג לעולם כולו את הקולנוע היפני. בהמשך הוא גם זכה באוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר.
העניין עם הגרסאות של ראשומון מצוי בעלילת הסרט. סרטו המפורסם של קוראסווה עוסק ברונין, אותם סמוראים ללא אדון.
בסרט יושבים שניים כאלה בתוך מבצר הרוס. הם היו עדים למשפט ומישהו שמגיע לשם בגלל הגשם שומע מהם סיפורים על מה שהתרחש במשפט.
מדובר על ארבעה אנשים שנזכרים בפשע חמור. לא פעם סותרות העדויות שלהם זו את זו והצופה מתקשה לגלות את האמת. לכל אחד מהם יש את הגרסה שלו. לא נספר יותר מזה, כי בעולם של ספוילרים יהיה הספוילר לראשומון אחד החמורים, בהתחשב במעמדו האייקוני של הסרט הזה.
כי בראשומון יש את כל מה שצריך סרט גדול. מבחינה טכנית ואמנותית הוא סרט עשוי היטב. והוא אכן נחשב לאחד מ-50 הסרטים הטובים בהיסטוריה של הקולנוע.
אבל יש בו גם מצוינות אמנותית ובידורית. ובכך סוגר היוצר הגאוני קוראסאווה את הפינות כולן.
במקור, אגב, מבוסס הסרט על שני סיפורים מאת הסופר היפני אקוטגאווה ריונוסוקה. מתאר בהם פשע, מבעד לעיניהם של ארבעה משתתפים ועדי ראייה למקרה.
מאז, כאמור, המילה "רשומון" משמשת לתיאור מקרים בהם לא ניתן לרדת לחקר האמת בשל עדויות סותרות הניתנות על ידי קבוצת עדים או מעורבים, שכל אחד מהם מדבר מנקודת מבט שונה משל האחרים.
הנה סיפורו של ראשומון:
https://youtu.be/0c87pDoGDZY
הפרסים היו רק קצה הקרחון של האםקט שיחר הסרט:
https://youtu.be/y1Wt1kFV7ks
קדימון הסרט "רשומון":
https://youtu.be/xCZ9TguVOIA
גדולתו:
https://youtu.be/1tM_g0b3YqY
הסרט מבוסס על סיפור של הסופר היפני ריונוסוקה אקוטגאווה (עברית):
https://youtu.be/ueBj6jsPJTw
וידאו אסיי על הסרט הענק הזה:
https://youtu.be/DdUAlfS7iSs
אפקט רשומון, שנקרא על שם הסרט הנודע:
https://youtu.be/xg5y6Ao7VE4
רשומון של קוראסווה:
https://youtu.be/-tkDU0_r8dU
גם בראשומון קוראסאווה הצטיין בתנועה:
https://youtu.be/doaQC-S8de8?long=yes
מה היה ניסוי הגל השלישי?
"הגל השלישי" (The third wave experiment או Ron Jones experiment) הוא שמו של אחד הניסויים החינוכיים החשובים, אך מעוררי המחלוקת בהיסטוריה המדעית והחינוכית.
את הניסוי יזם רון ג'ונס, מורה כריזמטי להיסטוריה בתיכון של פאלו אלטו בקליפורניה. בשנת 1967 הוא הפך את תלמידי כיתה י' שלמדו אצלו, לחברים בתנועה פשיסטית מדומה שאותה כינה בשם "הגל". הוא יצק בהם גאווה, צייר להם סמל, לימד אותם להצדיע והודיע להם שהדמוקרטיה אינה טובה ושיש לבטלה.
בכל יום הציג המורה היבט אחר של השליטה בחיי הפרט וחיזק אותו באמצעות פעולות שעשה לתלמידים. יום אחרי יום הוא השתלט עליהם כקבוצה, הפך למנהיגם ושלט בהם באמצעות מרכיבי השליטה באזרחים: כח בעזרת משמעת, קהילה, פעולה וגאווה.
לבסוף, אחרי שהתלמידים נכנסו חזק מאד לעניין והחלו בעצמם לגלות סימני פשיזם וסממנים כמו טרור, ריגול, הלשנה ואלימות, חשף בפניהם ג'ונס את העובדה שהם בעצם נהגו כמו האומה הגרמנית ובחרו בדרך המסוכנת של הפשיזם.
המורה הבהיר להם שאם הניסוי הצליח, הרי שהוא הצליח ללמד אותם שכל אחד אחראי למעשיו ושהסכנה גדולה מדי בללכת אחרי מנהיגים בעיוורון, מבלי לפקפק ולהטיל ספק ומבלי למחות, כשרצון הקבוצה גוזל את זכויות הפרט ומונע מהיחיד לראות את השליטה שמופעלת עליו.
הניסוי זכה להדים גדולים ועורר מחלוקת רבה. היו שראו בו ניסוי חינוכי חשוב, בעוד שרבים ראו בו ניסוי שאינו מדעי ושנעשה באופן לא אחראי, תוך שימוש בבני-אדם, באופן שיכול אף להיחשב מסוכן.
שנתיים אחר כך פוטר ג'ונס מסיבות לא ברורות שיתכן והיו קשורות בניסוי. הוא עצמו תיעד את פרטי הניסוי 9 שנים לאחר שהתקיים.
הניסוי כונה בעיתונות הגרמנית "נאצים לחמישה ימים", כותרת שנתן לו העיתון הגרמני "דר שפיגל". ואכן, היו שראו בו שם מעין הצדקה היסטורית התומכת בטענה של חלק מהגרמנים, שהם עצמם היו קורבנות של המשטר הנאצי ושל פסיכולוגיית ההמונים שהיטלר וגבלס היטיבו להפעיל עליהם.
הניסוי השפיע גם על התרבות הפופולארית. בשנת 1981 זכה הניסוי להיות מונצח בסרט טלוויזיה חינוכי וחשוב בשם "הנחשול" (The Wave). הייתה גם גירסה גרמנית בשם "Die Welle", שזכתה להצלחה גם היא.
בהמשך יצא גם ספר לבני נוער בשם "הגל".
הד מסוים לגל השלישי ולמסרים שניסה רון ג'ונס להעביר לתלמידיו ניתן לראות גם בקטעים מהסרט "החומה" של הפינק פלויד.
הנה קיצור סיפורו של ניסוי "הגל השלישי":
https://youtu.be/FIJWbqtT4fU?si=UzQA68BP8T1wjXGe
החומה של הפינק פלויד עם סמל הפטישים, כדימוי מקביל לגל ולצלב הקרס הנאצי:
http://youtu.be/ldsJ0laYn6s
הסבר מפורט של הניסוי:
https://youtu.be/f9NWI3PGkPc?long=yes
וסרט הטלוויזיה המלא "הנחשול", שמבוסס על סיפור הניסוי (מתורגם):
http://youtu.be/-v2lwr72Ux4?long=yes
ראשון היה הספר "זורבה היווני" (Zorba the Greek), רומן שכתב ניקוס קזאנצאקיס ויצא לאור בשנת 1946.
הספר גולל את סיפורו בגוף ראשון של המספר, אינטלקטואל, הנוסע לאי כרתים ופוגש מקומי בשם אלכסיס זורבה, יווני סוער, הרפתקני, מלא חיים ואופטימי תמיד, שהופך לחברו ולמדריך שלו באי ובחיים היווניים.
מספר הסיפור, בזיל, הוא סופר ומעין פילוסוף, שזה עתה ירש מכרה פחם באי יווני רחוק. הוא מחליט לנסוע לשם כדי לפקח על העניינים.
בסירה שמובילה אותו אל האי כרתים הוא פוגש את זורבה הכריזמטי, איש בגיל העמידה שחי חיי הרפתקאות והופך למדריך של בזיל לחיים באי. זורבה חי את החיים, רוקד עושה מוסיקה ומאהב נמרץ, איש של נשים ואנשים.
בזיל נהנה מההיכרות עם זורבה, שמציג אותו בפני המקומיים ומכיר לו את החיים בו ובדרכי העולם ובהדרגה משנה את השקפתו של האורח האנגלי על החיים.
שניהם, בזיל וזורבה מתמודדים עם שורה של אתגרים כשהם מנסים להפעיל את המכרה. הם נתקלים בבירוקרטיה המקומית, מתעמתים עם חלק מתושבי הכפר המגלים עוינות וחווים כישלונות בלתי צפויים.
לאורך כל הסיפור, נשאר זורבה עצמו אופטימי ונראה שהוא נהנה מההרפתקאות, בעוד בזיל מנסה ליישב את הניגודים שבין ערכיו והאידיאלים האינטלקטואליים שלו לבין המציאות המבולגנת שהוא חווה.
מתחילתו ועד סופו המפתיע מציע "זורבה היווני" סיפור מעורר השראה על בני אדם, מפגש תרבותי, הרפתקאות, חברות וחיפוש אחרי משמעות.
מהספר נוצר בין השאר בשנת 1964 גם הסרט המפורסם, בבימוי המוצלח של מייקל קקויאניס. את אלכסיס זורבה, הדמות הראשית בסרט גילם השחקן המקסיקאי-אמריקאי אנתוני קווין, שכלל לא היה יווני, אך היטיב לגלם את דמותו של זורבה. את דמותו של בזיל, האורח האנגלי, גילם אלן בייטס.
את הסרט צילמו באתרים שונים באי כרתים, כולל בעיר חאניה, בחצי האי אקרוטירי ועוד. את הסצנה הכי מפורסמת מהסרט, זו של ריקוד הסירטאקי, צילמו בחוף של הכפר סטאברוס.
הנה קדימון הסרט:
https://youtu.be/hkuoaKtOZg8
"הריקוד של זורבה", הריקוד המפורסם שעל החוף "סירטאקי" על שיר הנושא:
https://youtu.be/2AzpHvLWFUM
ביוון הסירטקי הפך לריקוד עממי:
https://youtu.be/par4zqR6n80
את המוסיקה לסרט יצר המלחין היווני האגדי מיקיס תיאודורקיס:
https://youtu.be/QskFT7AaKH0
תמונות מההצגה זורבה היווני בתיאטרון הבימה:
https://youtu.be/eaPUkCU8ldc
והתמונה מהחוף עם מוזיקת זורבה היווני:
https://youtu.be/dzlcxN0lxSo
הטרילוגיה הקולנועית "בחזרה לעתיד", שהסרט הראשון בה יצא ב-1985, היא שלישיית סרטים גאונית בדרך שבו היא עוסקת בעתיד. בסרטים הללו קופץ מרטי מקפליי (מייקל ג'יי פוקס) 30 שנה קדימה, אל העתיד. הוא עושה זאת על גבי מכונית דלוריאן, שהיא מכונת זמן שנבנתה בעלילת הסרט. סרטי "בחזרה לעתיד" הציגו טכנולוגיות עתידניות שונות, שמרגשות את הצופים עד יום, אם כי היוצרים לא באמת ניסו לחזות את העתיד, אלא יותר "להתפרע" בדימיון וליצור עתיד כמו שחלמו אותו בזמן יצירת הסרט.
בין ההמצאות העתידניות שבסרט ניתן למצוא טכנולוגיות שהתממשו במציאות, כמו מסך הטלוויזיה השטוח, שיחות וידאו שבמהלכן עוברים המשוחחים ממכשיר למכשיר תוך כדי שיחה ועוד.
לעומתן, יש לא מעט המצאות שלא התממשו עדיין, כמו ה'הוברבורד', שהוא סקייטבורד ללא גלגלים מכיוון שהוא מרחף באוויר, או סוג של הולוגרמות תלת ממדיות וריאליסטיות במיוחד המוצגות בשלטים, מכוניות מעופפות שטסות בשמי העיר ונעלי ספורט שנרכסות לגמרי בעצמן. אגב, על נעליים כאלה עובדת חברת נייקי כבר שנים והכריזה שב-2016 תתחיל לשווקן.
יש בסדרה גם נגיעה ברעיונות פילוסופיים, כמו פגיעה בקו־הזמן המתרחשת בסרט, כשמרטי מפריע בעבר לפגישתם של הוריו. אימו הצעירה מתאהבת דווקא בו ולא באביו, מה שימנע בעתיד את לידתו שלו..
בתאריך ה-21 באוקטובר, שנת 2015 חגגו בעולם כולו את היום שבו נסע מרטי, הרכוב על מכונית הדלוריאן שלו, בסרט "בחזרה לעתיד 2". התאריך הזה הוכרז בעולם כבר מזמן כ"יום בחזרה לעתיד" והוא אחד התאריכים המפורסמים בתולדות הקולנוע.
על אף הלחצים הרבים שמופעלים עליו ולאכזבת המעריצים הרבים, מסרב הבמאי זמקיס בעקשנות לעשות סרטים נוספים בסדרת הסרטים האהובה כל כך ומסביר זאת בכך שהם טובים בדיוק כמו שהם ומיותר לשנותם או להוסיף עליהם.
הנה עלילות "בחזרה לעתיד":
https://youtu.be/FJyqJYypqOg?t=10s
והנה ניתוח של שגיאות טרילוגיית בחזרה לעתיד:
http://youtu.be/xvWEIxdTB6Y
"המטריקס" הוא טרילוגיית סרטים, סדרה של 3 סרטים כמעט פילוסופיים, שעוררו דיון ציבורי רחב, על נושאים שלא נהגו עד אז לקשר לסרטי קולנוע דווקא. הסרט הראשון והמעולה היה סרט שחידש ועורר עניין רב בעולם הקולנוע ההוליוודי והבנאלי. במיוחד דיברו בו בהקשרים של פילוסופיה, תנועה ועיצוב. הוא גם שדרג את סרטי האקשן שבאו אחריו ויצר גל של של כוכבים מעופפים המנהלים קרבות קונג פו מסוגננים.
כמו סיפורים גדולים בהיסטוריה האנושית, מטריקס מהדהד את ארכיטיפ מסע הגיבור, שבו יוצא אדם למסע שממנו ישוב כגיבור ולא ככל האדם.
המטריקס הוא עולם של חלום, אבל בבסיסו עומד דווקא חוסר היכולת האנושית להבדיל בין חלום למציאות. משום כך, יש בסדרה ערבוב בין מציאות כמו שכולנו מכירים לבין יכולות עילאיות של הדמויות. קצת כמו בחלומותינו שלנו, שבהם גם אנחנו עפים בלי המגבלות של כוח הכבידה, הדמויות נעות בסרט בין המציאות לאשליה, כשהן לא מוגבלות לקרקע או למגבלות האנושיות שבמציאות. הגיבור "הנבחר" ניאו מבין שהוא אינו חי במציאות האמיתית, וכמו ברבים מסרטי האקשן, גם כאן הוא משחרר את העולם מהרשעים שהחזיקו אותו בתוך האשליה. יש כאן מערכות אינטליגנציה מלאכותית שהפכו את האדם לנשלט והוא היחיד שיוכל להן. או שלא, כי לא נעשה ספוילר..
המטריקס העלה סוגיות פילוסופיות מעניינות, כמו האבחנה בין מציאות לדמיון והיכולת של גיבור הסרט ניאו לחיות במציאות שהיא לגמרי אשליה. הסרט מעורר מחשבה על המציאות השולטת גם בנו ובמוחנו. הפילוסוף דקארט שאל כבר מזמן איך נוכל לדעת שאיננו חיים בחלום וגרס שאם לא יצאנו מעודנו מתוך החלום, לעולם לא נדע בביטחון שהמציאות היא אכן "המציאות". המטריקס משתעשע בדיוק בבלבול שבקו התפר הזה, בין חלום למציאות. כך הוא מזמין אותנו לחשוב גם על חיינו שלנו ועל הקשר בין מה שאנו "יודעים" על חיינו לבין האמת שבהם.
המטריקס נודע גם בשיטות הצילום החדשניות שלו, כמו "השוט של מטריקס", שיטת הצילום ב-360 מעלות שהוצגה בו לראשונה וזכתה לחיקויים רבים מאז. מיוחדת גם שיטת ה"צילום זמן-קליע" (Bullet-Time), המגמישה את המהירות בסצנות אקשן והופכת אותן למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא. הצילום, העריכה והאפקטים המיוחדים של הסרטים הללו הופכים את המציאות של המטריקס לחלום קולנועי ולגן עדן של "אפקטים מיוחדים".
ושוב כמו בחלום, עם כל הדמויות היפות, הסגנון המעוצב, התלבושות המוקפדות והאביזרים האייקוניים, כל מה שמופיע במטריקס הוא מיוחד ומלא בסטייל. תוך כדי עלילת האקשן המקובלת, משרטטים סרטי המטריקס על המסך מציאות בעלת גוון ועיצוב ייחודיים שהפכו לאגדה.
הנה סיפורו של המטריקס (עברית):
https://youtu.be/ok0lSP6ePHk?t=10s
האפקטים המיוחדים שמככבים בסרט מטריקס:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
הנה השילוב של שיטות הצילום "טכניקת זמן קליע" ו"השוט של מטריקס" ב-360 מעלות:
http://youtu.be/bKEcElcTUMk
וטכניקת "חיתוך זמן" שהתפתחה מהמטריקס:
http://youtu.be/OruWu1hZe9M
או "הקפאת הזמן" כמו שמכנים אותה לעתים:
http://youtu.be/dDYNYHaDYGE
לא רבים יודעים שמעבר לעיצוב רהיטים, מהידועים והפופולאריים בתולדות העיצוב, שלחו בני הזוג צ'ארלס וריי אימס את ידם גם ביצירת סרטי קולנוע ניסיוניים. הם יצרו במהלך השנים כמה סרטים ניסיוניים.
אחד מהסרטים הניסיוניים הללו שהם יצרו הוא "Powers of Ten". הסרט הזה, בעברית "בחזקת 10", שיצרו בשנת 1977 עבור ענקית המחשבים יבמ, מציג את עניין קנה המידה ומה עושה הוספת הסיפרה 0 בכל פעם. הוא עושה זאת באמצעות "זום אאוט" מדומיין מבחור ישן על שמיכת פיקניק שעל הדשא, אל היקום כולו, דרך מערכת השמש, החלל החיצון והגלקסיה ואז שב בחזרה, עד לגרעין שבאטום.
בנוסף לסרט "כוח ה-10" עשו בני הזוג סקטים נוספים שסייעו לא מעט להגדלת הפופולאריות של המדע, שהיה אחד מסממני המודרניזם.
הנה הסרט Powers of Ten:
http://youtu.be/0fKBhvDjuy0
ואחד שעובד הפוך - מהיקום אל האטום:
http://youtu.be/xmdIbp87KLg
סרטים מפורסמים
סינמה פרדיסו (Cinema Paradiso) הוא סרט סנטימנטלי ורומנטי, שמספר על אודות בית קולנוע בשם זה. זה סרטו של היוצר האיטלקי ג'וזפה טורנטורה, הנחשב לאחד מהסרטים המרגשים וסוחטי הדמעות שאפשר למצוא.
הסרט הזה מלא ברגעים קסומים ומלאי אהבת הקולנוע, עם עושר של זיכרונות מעולם ומאולם הקולנוע, מחווית הסרטים של פעם והחיים של הקהל שבא לצפות בהם.
בגרסה המקורית מ-1989 התאהב העולם כולו. היא הייתה סנטימנטלית והצליחה להימנע מהתהום הצ'יזית, בעברית לא לטבוע בים הקיטש. ב-2002 יצאה לאקרנים גרסת הבמאי הארוכה יותר והקיטשית הרבה יותר, לא מעט בזכות הפוקוס שקיבל סיפור אהבתו של הנער לבת העשירים בעיירה.
הסרט מספר את סיפורו של סלווטורה, במאי קולנוע ידוע ומצליח. הוא נזכר בימי ילדותו, בעיירה קטנה בסיציליה וחוזר לימים בהם הוא סייע כילד ונער למקרין הסרטים אלפרדו, בגילומו המלהיב של פיליפ נוארה.
בית הקולנוע הישן "סינמה פרדיסו" נמצא בעיירה סיציליאנית, בה נזכר סלווטורה, שנים רבות אחרי שהתבגר ועזב אותה. בשנים שעברו מאז הוא הפך קולנוען בעצמו ובזמן העלילה הוא כבר במאי סרטים מפורסם ומצליח, שחי ברומא שנים רבות.
כשהוא מקבל את הידיעה על מותו של המקרין הזקן של בית הקולנוע, סלוואטורה חוזר אל מחוזות ילדותו ונעוריו. הוא מתרפק על הימים שבהם התגבשה אישיותו, בהשראת המקרין המנוח.
ואז מגיע שיאו הרגשי של הסרט, כשלגמרי בהווה, יושב טוטו הבוגר, אחרי שליווה בהלוויה את ארונו של אלפרדו המקרין, יושב וצופה במתנה שהשאיר לו האיש, ובאופן מסוים אפילו הוריש לו.
סלווטורה צופה בגלגל הסרט שהרכיב לו אלפרדו, סרט שערך המקרין לכבודו, הרכיב מקטעי הסצנות הרומנטיות וצילומי הנשיקות שהוסרו מהסרטים הישנים שהקרינו לפני שנים, סצנות שקוצצו מהם אז - בהוראת הכומר המקומי.
וזה השלב בסרט שבו יש תפקיד נפלא למוסיקה, שיצר גאון הפסקול אניו מוריקונה. לא פחות ממוצרט או ורדי, ליסט או ואגנר - כאן המוסיקה של המלחין פורץ הדרך של הקולנוע האיטלקי והעולמי הופכת לקלאסיקה. דרך קולאז' מרהיב של קטעי קולנוע מהעבר, היא מחבקת את הזכרונות של האיש המבוגר, מחברת אותו למנטור המת שלו וגם אל הרגש הנשכח והגעגוע לילד שהיה, לפשטות וליופי של עולם שעבר ומה ששרד ונשאר ממנו בזיכרון של כולנו הוא כמעט תמיד טוב וקסום.
הנה סינמה פרדיסו:
https://youtu.be/LwhtXgmsPZA
קדימון הסרט:
https://youtu.be/maV1ZYdAExw
סינמה פרדיסו:
https://youtu.be/oQHkTCq5e8c
וסצנת הסיום של סינמה פרדיסו:
https://youtu.be/TflvNm22cpk
לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.
הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.
לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.
ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.
הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.
אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..
הנה הסיפור של "בלייד ראנר" (עברית):
https://youtu.be/1C7pnqr2Qpk?t=40s
מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/4ax1pz3riAU
קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:
http://youtu.be/eogpIG53Cis
חוות דעת על "בלייד ראנר":
http://youtu.be/GXRlGULqHxg
והאסתטיקה של בלייד ראנר:
http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs
צמד השודדים בוני וקלייד (Bonnie and Clyde), בוני פארקר וקלייד בארו, היו ידועים לשמצה בכל אמריקה. הם פעלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בזמן השפל הגדול ומשכו תשומת לב רבה מצד התקשורת והציבור.
מעלליהם של בוני וקלייד ריתקו את דמיונם של בני התקופה והיו לשם דבר - השודדים הזוהרים, הרומנטיים, המעניינים ואולי אפילו הנערצים בכל הזמנים!
נכתבו עליהם שירים, נעשו סרטים והציבור אינו חדל להתעניין בזוג השודדים הנועזים הללו. עולם הקולנוע הציג שוב ושוב סרטים שסיפרו מי היו שני הפושעים הללו באמת, אבל זה לא עזר. כולם התעניינו בהם ורצו לכל סרט שסיפר את סיפורם, לרוב כזוג יפה ונועז שמצליח להילחם בכל העולם ולהתגבר באומץ, עד לסופם הטרגי, מיריות השוטרים שהניחו להם מארב.
הסרט שנעשה עליהם בשנות ה-60 היה סרט מהפכני בהיסטוריה של הקולנוע. הוא היה הפעם הראשונה בה הוצגו דווקא האנשים הרעים כגיבורי הסיפור ולא אנשי החוק והשריף הרודפים אחריהם. גם האופן שבו הוצגה האלימות בו היה חדשני ובוטה במיוחד ומעורב בהומור שבדיעבד הזכיר קצת קומיקס.
הנה קדימון לסרט על בוני וקלייד משנת 1967:
http://youtu.be/3ACCpXaA-MU
סצנת החיסול של השניים מהסרט שנקרא על שמם:
https://youtu.be/NrmUpso_xT8
סרט אותנטי שצולם מיד לאחר מותם ב-1934:
https://youtu.be/hzNntWE16xo
הרכב האמיתי של בוני וקלייד, עם חורי היריות שבו:
https://youtu.be/y3gtTNIlUZ4
וסרט תיעודי נחמד על בוני וקלייד (בעברית):
https://youtu.be/Z0O58JHO51Y?long=yes
ודאי שמעתם לפחות פעם פעמיים את המילה "ראשומון" והבנתם שאיכשהו היא משמשת לתיאור של מצב בו לא ניתן להבין מה קרה באירוע מסוים באמת, כי יש גרסאות או עדויות סותרות מצד אנשים שונים, באשר למה שהתרחש, מה שגרם למריבה כלשהי או אפילו לגבי זיכרון משותף של קבוצת אנשים.
אבל מאיפה בא הביטוי הזה?
אז הכירו את הבמאי היפאני הנודע אקירה קורוסווה (Akira Kurosawa), מי שבסרטיו הרבה לעסוק בסיפורי סמוראים.
ראשומון, או בניקוד רָשׁוֹמוֹן (Rashomon) הוא סרטו הגדול הראשון. הסרט הזה התפרסם בעולם ב-1950, כשהממשלה היפנית החליטה לשלוח אותו לפסטיבל הסרטים בוונציה והוא זכה בפרס "אריה הזהב".
ראשומון זכה להצלחה מסחררת בכל העולם ולמעשה היה הסרט שהציג לעולם כולו את הקולנוע היפני. בהמשך הוא גם זכה באוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר.
העניין עם הגרסאות של ראשומון מצוי בעלילת הסרט. סרטו המפורסם של קוראסווה עוסק ברונין, אותם סמוראים ללא אדון.
בסרט יושבים שניים כאלה בתוך מבצר הרוס. הם היו עדים למשפט ומישהו שמגיע לשם בגלל הגשם שומע מהם סיפורים על מה שהתרחש במשפט.
מדובר על ארבעה אנשים שנזכרים בפשע חמור. לא פעם סותרות העדויות שלהם זו את זו והצופה מתקשה לגלות את האמת. לכל אחד מהם יש את הגרסה שלו. לא נספר יותר מזה, כי בעולם של ספוילרים יהיה הספוילר לראשומון אחד החמורים, בהתחשב במעמדו האייקוני של הסרט הזה.
כי בראשומון יש את כל מה שצריך סרט גדול. מבחינה טכנית ואמנותית הוא סרט עשוי היטב. והוא אכן נחשב לאחד מ-50 הסרטים הטובים בהיסטוריה של הקולנוע.
אבל יש בו גם מצוינות אמנותית ובידורית. ובכך סוגר היוצר הגאוני קוראסאווה את הפינות כולן.
במקור, אגב, מבוסס הסרט על שני סיפורים מאת הסופר היפני אקוטגאווה ריונוסוקה. מתאר בהם פשע, מבעד לעיניהם של ארבעה משתתפים ועדי ראייה למקרה.
מאז, כאמור, המילה "רשומון" משמשת לתיאור מקרים בהם לא ניתן לרדת לחקר האמת בשל עדויות סותרות הניתנות על ידי קבוצת עדים או מעורבים, שכל אחד מהם מדבר מנקודת מבט שונה משל האחרים.
הנה סיפורו של ראשומון:
https://youtu.be/0c87pDoGDZY
הפרסים היו רק קצה הקרחון של האםקט שיחר הסרט:
https://youtu.be/y1Wt1kFV7ks
קדימון הסרט "רשומון":
https://youtu.be/xCZ9TguVOIA
גדולתו:
https://youtu.be/1tM_g0b3YqY
הסרט מבוסס על סיפור של הסופר היפני ריונוסוקה אקוטגאווה (עברית):
https://youtu.be/ueBj6jsPJTw
וידאו אסיי על הסרט הענק הזה:
https://youtu.be/DdUAlfS7iSs
אפקט רשומון, שנקרא על שם הסרט הנודע:
https://youtu.be/xg5y6Ao7VE4
רשומון של קוראסווה:
https://youtu.be/-tkDU0_r8dU
גם בראשומון קוראסאווה הצטיין בתנועה:
https://youtu.be/doaQC-S8de8?long=yes
"הגל השלישי" (The third wave experiment או Ron Jones experiment) הוא שמו של אחד הניסויים החינוכיים החשובים, אך מעוררי המחלוקת בהיסטוריה המדעית והחינוכית.
את הניסוי יזם רון ג'ונס, מורה כריזמטי להיסטוריה בתיכון של פאלו אלטו בקליפורניה. בשנת 1967 הוא הפך את תלמידי כיתה י' שלמדו אצלו, לחברים בתנועה פשיסטית מדומה שאותה כינה בשם "הגל". הוא יצק בהם גאווה, צייר להם סמל, לימד אותם להצדיע והודיע להם שהדמוקרטיה אינה טובה ושיש לבטלה.
בכל יום הציג המורה היבט אחר של השליטה בחיי הפרט וחיזק אותו באמצעות פעולות שעשה לתלמידים. יום אחרי יום הוא השתלט עליהם כקבוצה, הפך למנהיגם ושלט בהם באמצעות מרכיבי השליטה באזרחים: כח בעזרת משמעת, קהילה, פעולה וגאווה.
לבסוף, אחרי שהתלמידים נכנסו חזק מאד לעניין והחלו בעצמם לגלות סימני פשיזם וסממנים כמו טרור, ריגול, הלשנה ואלימות, חשף בפניהם ג'ונס את העובדה שהם בעצם נהגו כמו האומה הגרמנית ובחרו בדרך המסוכנת של הפשיזם.
המורה הבהיר להם שאם הניסוי הצליח, הרי שהוא הצליח ללמד אותם שכל אחד אחראי למעשיו ושהסכנה גדולה מדי בללכת אחרי מנהיגים בעיוורון, מבלי לפקפק ולהטיל ספק ומבלי למחות, כשרצון הקבוצה גוזל את זכויות הפרט ומונע מהיחיד לראות את השליטה שמופעלת עליו.
הניסוי זכה להדים גדולים ועורר מחלוקת רבה. היו שראו בו ניסוי חינוכי חשוב, בעוד שרבים ראו בו ניסוי שאינו מדעי ושנעשה באופן לא אחראי, תוך שימוש בבני-אדם, באופן שיכול אף להיחשב מסוכן.
שנתיים אחר כך פוטר ג'ונס מסיבות לא ברורות שיתכן והיו קשורות בניסוי. הוא עצמו תיעד את פרטי הניסוי 9 שנים לאחר שהתקיים.
הניסוי כונה בעיתונות הגרמנית "נאצים לחמישה ימים", כותרת שנתן לו העיתון הגרמני "דר שפיגל". ואכן, היו שראו בו שם מעין הצדקה היסטורית התומכת בטענה של חלק מהגרמנים, שהם עצמם היו קורבנות של המשטר הנאצי ושל פסיכולוגיית ההמונים שהיטלר וגבלס היטיבו להפעיל עליהם.
הניסוי השפיע גם על התרבות הפופולארית. בשנת 1981 זכה הניסוי להיות מונצח בסרט טלוויזיה חינוכי וחשוב בשם "הנחשול" (The Wave). הייתה גם גירסה גרמנית בשם "Die Welle", שזכתה להצלחה גם היא.
בהמשך יצא גם ספר לבני נוער בשם "הגל".
הד מסוים לגל השלישי ולמסרים שניסה רון ג'ונס להעביר לתלמידיו ניתן לראות גם בקטעים מהסרט "החומה" של הפינק פלויד.
הנה קיצור סיפורו של ניסוי "הגל השלישי":
https://youtu.be/FIJWbqtT4fU?si=UzQA68BP8T1wjXGe
החומה של הפינק פלויד עם סמל הפטישים, כדימוי מקביל לגל ולצלב הקרס הנאצי:
http://youtu.be/ldsJ0laYn6s
הסבר מפורט של הניסוי:
https://youtu.be/f9NWI3PGkPc?long=yes
וסרט הטלוויזיה המלא "הנחשול", שמבוסס על סיפור הניסוי (מתורגם):
http://youtu.be/-v2lwr72Ux4?long=yes
מיהו "האיש עם מצלמת הקולנוע"?
סרטו של דזיגה ורטוב משנת 1929, 'האיש עם מצלמת הקולנוע', הוא סרט מאד חשוב בתולדות הקולנוע התיעודי, שבסך הכל הציג יממה בחיי העיר הרוסית מוסקבה. אך את קצב החיים בעיר ההומה הוצג בסרט בשיטות קולנועיות, במיוחד שיטות עריכה מאד חדשניות לזמנן.
בין השיטות שהוצגו בסרט היו אפקטים של עין נפתחת למראה העירוני, היעלמות התמונה בהדרגה או והופעת התמונה כך (דיזולבים), הצגת תמונות במסך מפוצל, הילוך מהיר, הילוך איטי, הקפאת התמונה (פריז-פריים), זוויות צילום מפתיעות ועוד.
הגיבור של הסרט הוא ללא ספק הצלם, שנראה לא פעם כשהוא עושה את עבודת הצילום שלו וכך הופך את העיר הממשית לתמונות קולנועיות מעניינות ובדרך מציג סרט שהוא פחות העיר ויותר כיצד מתעדים את העיר.
הנה סיפורו של הסרט 'האיש עם מצלמת הקולנוע':
https://youtu.be/fhdPmsoSHo0
ועוד על "האיש עם מצלמת הקולנוע":
http://youtu.be/nfGm7iaSjAs
סרטו של דזיגה ורטוב משנת 1929, 'האיש עם מצלמת הקולנוע', הוא סרט מאד חשוב בתולדות הקולנוע התיעודי, שבסך הכל הציג יממה בחיי העיר הרוסית מוסקבה. אך את קצב החיים בעיר ההומה הוצג בסרט בשיטות קולנועיות, במיוחד שיטות עריכה מאד חדשניות לזמנן.
בין השיטות שהוצגו בסרט היו אפקטים של עין נפתחת למראה העירוני, היעלמות התמונה בהדרגה או והופעת התמונה כך (דיזולבים), הצגת תמונות במסך מפוצל, הילוך מהיר, הילוך איטי, הקפאת התמונה (פריז-פריים), זוויות צילום מפתיעות ועוד.
הגיבור של הסרט הוא ללא ספק הצלם, שנראה לא פעם כשהוא עושה את עבודת הצילום שלו וכך הופך את העיר הממשית לתמונות קולנועיות מעניינות ובדרך מציג סרט שהוא פחות העיר ויותר כיצד מתעדים את העיר.
הנה סיפורו של הסרט 'האיש עם מצלמת הקולנוע':
https://youtu.be/fhdPmsoSHo0
ועוד על "האיש עם מצלמת הקולנוע":
http://youtu.be/nfGm7iaSjAs
מה מיוחד בסרטי מלחמת הכוכבים?
סדרת סרטי המדע הבדיוני "מלחמת הכוכבים" (Star Wars) היא אחת מהסדרות המצליחות והרווחיות בתולדות הקולנוע.
הסרט הראשון מ-1978 הוא עדיין אחד מסרטי הקאלט הגדולים של כל הזמנים. כשהוא יצא לאקרנים, "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס לא זו בלבד שזכה להצלחה עצומה, הוא גם יצר מעריצי פולחן שמטורפים עליו והפך לסדרת סרטי קאלט עם עוד 5 סרטי המשך מצליחים במיוחד.
כל אחד מסרטי הסדרה, שהזמינה את כולנו להצטרף למסע אל "גלקסיה רחוקה, רחוקה", מתאר מלחמה של "טובים" אל מול "רעים".
בין המשתתפים בסרטי הסדרה היו גם בני אדם, אבל גם חייזרים מסוגים שונים, כולל כאלו שהפנים שלהם הזכירו סיוטים של מאפרים בהוליווד וכמובן גם סוגים מגוונים של רובוטים.
במהלך השנים הלכה ויצרה "מלחמת הכוכבים" השפעה תרבותית עצומה. במפקד האוכלוסין הבריטי של שנת 2001 ציינו כמעט 400 אלף איש שהדת שלהם היא "ג'דיי" מהסדרה. לא כדאי לזלזל בעובדה הזו, כי זה אמר אז שהיא הייתה לדת הרביעית בגודלה בסקר, עם כמות "מאמינים" גדולה יותר בבריטניה מזו של דתות עם משקל מסוים, כמו הבודהיזם והיהדות.
את הסדרה, המשלבת בגאונות דרמה משפחתית מסוימת עם תורות מיסטיות מהמזרח, יצר כאמור במאי הקולנוע ג'ורג' לוקאס. הוא גם מי שביים את רוב הסרטים בה. הסדרה, שנעשתה בסוף שנות ה-70, הקדימה את זמנה ושילבה רעיונות ואפקטים מיוחדים ברמה גבוהה מאד.
הסרטים הראשונים בסדרה זכו להצלחה אדירה. בלטו בה האפקטים המיוחדים המוצלחים שהציגה ושנחשבו אז לפורצי דרך. כל זאת ללא תוכנות המחשב והאנימציה הממוחשבת שמבצעות כיום בקלות דברים דומים.
לצורך כך השתמשו אז יוצרי הסרט במגוון כלים והמצאות יצירתיות. בין השיטות ששימשו אותן היה שימוש חכם במודלים של דגמי חלליות מוקטנים, הפעלה מרחוק באמצות מנופים, גלגלות, כבלים ואמצעים מכניים נוספים.
בלטו גם שיטות העריכה החדשניות והיצירתיות, ששלבו קולאז'ים והדבקות חכמות, עם שילובים עתירי דמיון של תמונות ופריימים בסרט. וכמובן שאין לשכוח שזהו גם אחד הסרטים הראשונים שצולמו בצילום דיגיטלי.
הסדרה היא סוג של פלא תרבותי והכניסה לתרבות כמה דמויות שהפכו לאייקוניות. המוכרות בדמויות הסדרה הללו הן דארת' ויידר, המפקד העליון של צבא האימפריה, אביר הג'די המאסטר יודה, אותו חייזר ירוק ובעל אוזניים ארוכות, אביר הג'דיי האחרון לוק סקייווקר, הרובוט הצעיר Droid BB-8 והרובוט המקורי והמיתולוגי של סטאר-וורז R2-D2.
ואכן, מעריצי הסדרה האדוקים הם לא פחות מעניינים מהסרטים. רובם קהל אוהד בצורה לא רגילה. רבים מהם עוסקים באספנות של פריטים מסחריים ששווקו במהלך השנים עם דמויות מסרטי "מלחמות הכוכבים" או ברוחן.
כמות המחוות שעושים לסצנות ולדמויות מהסדרה באינטרנט היא אינסופית וכוללת סרטונים, שיוודים, שחזורי לגו ועוד. לא מעט מעריצים יוכלו לדקלם גם באמצע הלילה סצנות שלמות מתוך סרטי "מלחמת הכוכבים" השונים.
בחסותו האדיבה של ג'ורג' לוקאס, שזיהה את הפופולאריות שלה, עברה הסדרה מסחור בלתי נתפס והפכה למפלצת מרצ'נדייזינג, הכוללת בובות, קלמרים, ספרים, קומיקס, ילקוטים ומה לא. מעריכים את ההכנסות שהמוצרים הללו יצרו במהלך השנים ביותר מ-25 מיליארד דולר!
לאחר שג'ורג' לוקאס מכר לאולפני דיסני את הזיכיון על המותג כולו הם החליטו ליצור טרילוגיה חדשה, שמצולמת ומוקרנת החל משנת 2015. לוקאס משמש בה יועץ בלבד, לאחר שדיסני התקשו לקבל את השליטה המוחלטת שלו בסדרה.
הטרילוגיה החדשה עושה שימוש בטכנולוגיה מעודכנת ובאפקטים המיוחדים המודרניים ביותר ומחדשת את העולם הוויזואלי והדמויות המרתקות. במיוחד מרשימה עבודת האנימציה הממוחשבת שמשמשת לייצור רובוטים, חייזרים, עולמות רחוקים וקרבות חלל.
בואו למלחמת הכוכבים (עברית):
https://youtu.be/SeDOoLwQQGo?qr=yes
מצגת וידאו על הסרטים הללו:
https://youtu.be/LxrGrUNFQlk
הנה "מלחמת הכוכבים" (עברית):
https://youtu.be/MAS6HqJqL9Y
האימפריה מכה שנית (עברית):
http://youtu.be/W5063OYQoU8
קדימון הסרט האחרון "מלחמת הכוכבים - הכוח מתעורר" (מתורגם):
http://youtu.be/C_lGC4zb9o8
תעשיית המרצ'נדייזינג של "סטאר וורז":
http://youtu.be/dGw1Ja_A540
ובואו לטוס על פלקון המילניום מהסרט החדש "הכוח מתעורר"
https://youtu.be/VAuNy5k9SH8?qr=yes
סדרת סרטי המדע הבדיוני "מלחמת הכוכבים" (Star Wars) היא אחת מהסדרות המצליחות והרווחיות בתולדות הקולנוע.
הסרט הראשון מ-1978 הוא עדיין אחד מסרטי הקאלט הגדולים של כל הזמנים. כשהוא יצא לאקרנים, "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס לא זו בלבד שזכה להצלחה עצומה, הוא גם יצר מעריצי פולחן שמטורפים עליו והפך לסדרת סרטי קאלט עם עוד 5 סרטי המשך מצליחים במיוחד.
כל אחד מסרטי הסדרה, שהזמינה את כולנו להצטרף למסע אל "גלקסיה רחוקה, רחוקה", מתאר מלחמה של "טובים" אל מול "רעים".
בין המשתתפים בסרטי הסדרה היו גם בני אדם, אבל גם חייזרים מסוגים שונים, כולל כאלו שהפנים שלהם הזכירו סיוטים של מאפרים בהוליווד וכמובן גם סוגים מגוונים של רובוטים.
במהלך השנים הלכה ויצרה "מלחמת הכוכבים" השפעה תרבותית עצומה. במפקד האוכלוסין הבריטי של שנת 2001 ציינו כמעט 400 אלף איש שהדת שלהם היא "ג'דיי" מהסדרה. לא כדאי לזלזל בעובדה הזו, כי זה אמר אז שהיא הייתה לדת הרביעית בגודלה בסקר, עם כמות "מאמינים" גדולה יותר בבריטניה מזו של דתות עם משקל מסוים, כמו הבודהיזם והיהדות.
את הסדרה, המשלבת בגאונות דרמה משפחתית מסוימת עם תורות מיסטיות מהמזרח, יצר כאמור במאי הקולנוע ג'ורג' לוקאס. הוא גם מי שביים את רוב הסרטים בה. הסדרה, שנעשתה בסוף שנות ה-70, הקדימה את זמנה ושילבה רעיונות ואפקטים מיוחדים ברמה גבוהה מאד.
הסרטים הראשונים בסדרה זכו להצלחה אדירה. בלטו בה האפקטים המיוחדים המוצלחים שהציגה ושנחשבו אז לפורצי דרך. כל זאת ללא תוכנות המחשב והאנימציה הממוחשבת שמבצעות כיום בקלות דברים דומים.
לצורך כך השתמשו אז יוצרי הסרט במגוון כלים והמצאות יצירתיות. בין השיטות ששימשו אותן היה שימוש חכם במודלים של דגמי חלליות מוקטנים, הפעלה מרחוק באמצות מנופים, גלגלות, כבלים ואמצעים מכניים נוספים.
בלטו גם שיטות העריכה החדשניות והיצירתיות, ששלבו קולאז'ים והדבקות חכמות, עם שילובים עתירי דמיון של תמונות ופריימים בסרט. וכמובן שאין לשכוח שזהו גם אחד הסרטים הראשונים שצולמו בצילום דיגיטלי.
הסדרה היא סוג של פלא תרבותי והכניסה לתרבות כמה דמויות שהפכו לאייקוניות. המוכרות בדמויות הסדרה הללו הן דארת' ויידר, המפקד העליון של צבא האימפריה, אביר הג'די המאסטר יודה, אותו חייזר ירוק ובעל אוזניים ארוכות, אביר הג'דיי האחרון לוק סקייווקר, הרובוט הצעיר Droid BB-8 והרובוט המקורי והמיתולוגי של סטאר-וורז R2-D2.
ואכן, מעריצי הסדרה האדוקים הם לא פחות מעניינים מהסרטים. רובם קהל אוהד בצורה לא רגילה. רבים מהם עוסקים באספנות של פריטים מסחריים ששווקו במהלך השנים עם דמויות מסרטי "מלחמות הכוכבים" או ברוחן.
כמות המחוות שעושים לסצנות ולדמויות מהסדרה באינטרנט היא אינסופית וכוללת סרטונים, שיוודים, שחזורי לגו ועוד. לא מעט מעריצים יוכלו לדקלם גם באמצע הלילה סצנות שלמות מתוך סרטי "מלחמת הכוכבים" השונים.
בחסותו האדיבה של ג'ורג' לוקאס, שזיהה את הפופולאריות שלה, עברה הסדרה מסחור בלתי נתפס והפכה למפלצת מרצ'נדייזינג, הכוללת בובות, קלמרים, ספרים, קומיקס, ילקוטים ומה לא. מעריכים את ההכנסות שהמוצרים הללו יצרו במהלך השנים ביותר מ-25 מיליארד דולר!
לאחר שג'ורג' לוקאס מכר לאולפני דיסני את הזיכיון על המותג כולו הם החליטו ליצור טרילוגיה חדשה, שמצולמת ומוקרנת החל משנת 2015. לוקאס משמש בה יועץ בלבד, לאחר שדיסני התקשו לקבל את השליטה המוחלטת שלו בסדרה.
הטרילוגיה החדשה עושה שימוש בטכנולוגיה מעודכנת ובאפקטים המיוחדים המודרניים ביותר ומחדשת את העולם הוויזואלי והדמויות המרתקות. במיוחד מרשימה עבודת האנימציה הממוחשבת שמשמשת לייצור רובוטים, חייזרים, עולמות רחוקים וקרבות חלל.
בואו למלחמת הכוכבים (עברית):
https://youtu.be/SeDOoLwQQGo?qr=yes
מצגת וידאו על הסרטים הללו:
https://youtu.be/LxrGrUNFQlk
הנה "מלחמת הכוכבים" (עברית):
https://youtu.be/MAS6HqJqL9Y
האימפריה מכה שנית (עברית):
http://youtu.be/W5063OYQoU8
קדימון הסרט האחרון "מלחמת הכוכבים - הכוח מתעורר" (מתורגם):
http://youtu.be/C_lGC4zb9o8
תעשיית המרצ'נדייזינג של "סטאר וורז":
http://youtu.be/dGw1Ja_A540
ובואו לטוס על פלקון המילניום מהסרט החדש "הכוח מתעורר"
https://youtu.be/VAuNy5k9SH8?qr=yes
מה סוד הסרט "הנוקמים"?
סרט הקולנוע "הנוקמים" הוא סרט של גיבורי-העל הגדולים מקבוצת גיבורי-העל האוונג'רס. ניתן למצוא שם כמה מגיבורי העל הגדולים של המאה ה-20, כולל דמויות כמו: איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, לוקי, האלמנה השחורה, הוקאיי, תור ופפר פוטס. הסרט מאחד את צוות גיבורי העל של חברת מארוול, או כמו שאוהבים לקרוא לה - היקום הקולנועי של מארוול.
הסרט הוא מאמץ לחבר את כל כוכבי הקומיקס, שהפכו לגיבורי סרטים בשנים האחרונות, לסרט משותף ורב-משתתפים. הוא אינו מעניין במיוחד, אבל הוא מראה עד כמה תעשיית הקומיקס הפכה לתעשיית קולנוע לכל דבר.
הנה הטריילר של "הנוקמים" הראשון (מתורגם):
http://youtu.be/ZaQ_ky9iIHU
מאחרי הקלעים של סרט-העל הזה:
http://youtu.be/2tffnWvaFkI
והסרט החדש על גיבורי-העל הללו (מתורגם):
https://youtu.be/eLT3mDCBj8U
סרט הקולנוע "הנוקמים" הוא סרט של גיבורי-העל הגדולים מקבוצת גיבורי-העל האוונג'רס. ניתן למצוא שם כמה מגיבורי העל הגדולים של המאה ה-20, כולל דמויות כמו: איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, לוקי, האלמנה השחורה, הוקאיי, תור ופפר פוטס. הסרט מאחד את צוות גיבורי העל של חברת מארוול, או כמו שאוהבים לקרוא לה - היקום הקולנועי של מארוול.
הסרט הוא מאמץ לחבר את כל כוכבי הקומיקס, שהפכו לגיבורי סרטים בשנים האחרונות, לסרט משותף ורב-משתתפים. הוא אינו מעניין במיוחד, אבל הוא מראה עד כמה תעשיית הקומיקס הפכה לתעשיית קולנוע לכל דבר.
הנה הטריילר של "הנוקמים" הראשון (מתורגם):
http://youtu.be/ZaQ_ky9iIHU
מאחרי הקלעים של סרט-העל הזה:
http://youtu.be/2tffnWvaFkI
והסרט החדש על גיבורי-העל הללו (מתורגם):
https://youtu.be/eLT3mDCBj8U
איך היה "חלף עם הרוח" לסרט המרוויח בכל הזמנים?
הסרט "חלף עם הרוח" (Gone With The Wind) הוא שובר קופות מטורף, שנחשב לסרט המכניס ביותר בתולדות הקולנוע. הערכת ההכנסות שלו היא של סכום המקביל ל-3.5 מיליארד דולר בשערי המטבע של 2024.
הסרט המדהים הזה מבוסס על רומן זוכה פוליצר ורב המכר של מרגרט מיטשל. הספר עצמו הוא סאגה משפחתית על סקרלט אוהרה ורט באטלר, החיים ואוהבים בימים של מלחמת האזרחים באטלנטה, בירת ג'ורג'יה.
אבל לפני הכל זהו סרט שהפקתו היא לא פחות מרשימה וכנראה מדהימה אפילו יותר מהקולנוע שבו. מדובר בדיוויד סלזניק, מי שיהפוך למפיק העצמאי הגדול בתולדות הוליווד ולדעת רבים המפיק הגדול ביותר אי פעם, שסיכן את הכל כדי לעשות סרט אחד. את הסרט הזה.
האיש רוכש את הזכויות על הספר ומייצר באזז מטורף בהוליווד, כשהוא עורך מבחני בד לתפקיד של סקרלט אוהרה. הוא בוחן מעל אלף שחקניות בהוליווד, כשרובן כאלה שהוא יודע מראש שאין להן סיכוי לתפקיד. בכך הוא כבר הופך את הסרט למדובר ביותר בעיר. כשהוא בוחר לתפקיד את השחקנית הבריטית האלמונית ויויאן לי, הוא מזניק אותה מיידית למעמד של הכוכבת הכי מדוברת בעולם. במקביל הוא מציע לגרי קופר את התפקיד הראשי וכשהאחרון מסרב העניין בסרט מגיע לשיא. מי שנעתר הוא קלרק גייבל, כוכב ענק שגם לו יש מה להפסיד אבל עכשיו זה מסקרן עוד יותר, כי כולם רוצים להבין מי משני השחקנים המצליחים החליט נכון.
כשכל העניינים הללו מתרחשים עוד לפני שהצילומים התחילו, ברור שהעניין בסרט מגיע לרמות שהוליווד לא הכירה עד אז.
והמדהים הוא שסלזניק לא עוצר באגדה שהוא מככב בה. כי גם אחרי הון העתק שמושקע בסרט, בסצינות ההמוניות המטורפות, בתלבושות והתפאורות המושקעות, גם כשהצילומים מתחילים הוא לא מפסיק לרגע לייצר שמועות חדשות ורכילות. הוא מפטר שוב ושוב את הבמאים של הסרט וכולם מדברים על המפיק הזה "שחושב שהוא יודע הכי טוב איך מביימים סרטים..."
וזה נמשך גם בחדר העריכה, כי מי שיושב עם העורכים הוא לא הבמאי אלא סלזניק עצמו, המחויב לסרט לחלוטין ומסכן הכל למען הסרט החשוב בחייו. אם ייכשל - הוא יודע שככל הנראה יאבד הרבה יותר מהכל. אבל מה אם יצליח, כמו שהוא מתכנן?
מבחינת עלילה "חלף עם הרוח" הוא אמנם מלודרמה פשוטה על סקרלט שמאוהבת בגבר שמצידו מתחתן עם אחרת. גם לה ייקח זמן עד שתבין שהיא מאוהבת בו, כי בינתיים היא תינשא לגבר אחר ותאבד את רט. הרקע ההיסטורי הוא של מלחמת האזרחים, בה מפסיד ברקע הדרום.
זהו אפוס היסטורי חסר תקדים על המלחמה החשובה כל כך בתולדות אמריקה. הביצוע והמשחק המוצלח של הכוכבים, ביחד עם שנינות הדיאלוגים, סייעו לרבים לדמיין את מוראות מלחמת האזרחים האמריקאית, תוך הם מקבלים אותה ארוזה היטב, עם סיפור אהבה מרגש ומלא פאתוס.
במקביל הפך הסרט את קלרק גייבל משחקן מצליח לכמעט אגדה והפך אותו למזוהה עם הסרט הזה לכל חייו. ענק הקולנוע האחר, גרי קופר, סירב לתפקיד ואוכל את הכובע. הוא היה בטוח שקלארק גייבל שקיבל את התפקיד עומד ליפול בגדול ולהרוס לעצמו את הקריירה. כמובן שמה שקרה הוא ההיפך המוחלט.
ראט באטלר (Rhett Butler), גיבור הסרט, הוא גבר קשוח אבל לא אופייני. אהבתו מוחלטת ולא מתביישת. בעלילה הוא מקריב את מרבית חייו לטובת אהבה לסקרלט, אישה מבולבלת, שרגשותיה אליו לא ברורים, אפילו לא לה עצמה.
קולנועית, באטלר הוא גם דמות מורכבת ומוצלחת מאוד. כך למשל הוא נאמן לדרום, אף שהוא ער מלכתחילה לעובדה שזהו הצד הלא צודק במלחמה הזו. הוא גם מעניין באהבתו הרגשית שמצד אחד מכניעה ומחלישה אותו, גם כשהוא מתחזק דימוי חיצוני ברור של גבר גס ומעט אלים אפילו.
חלף עם הרוח הוא גם הרגע המובהק בתקופת השיא של הוליווד הקלאסית. הוא אולי לא הטוב בסרטים שנוצרו בה באותה תקופה אבל הוא ללא ספק השאפתני, הזוהר והיומרני ביותר.
אז מה היה בסוף אתם שואלים?
ובכן, הסרט הזה הפך מיידית לשובר קופות. רבים שקראו את הספר באו כדי לראותו על המסך הגדול והדיוק שלו ביחס לספר המקורי היה מושלם. הוא גם גרף 8 פרסי אוסקר, הפך לאבן דרך בתרבות האמריקאית, עם אינספור חיקויים, גיבורי קולנוע מסוג חדש, רגישים וקשוחים יותר ואפילו מדברים באופן מוצלח יותר.
וכמובן לא נשכח את המשפטים והאמירות האייקוניות, שמוביל בהם המשפט המיתי "בכנות, יקירתי, לא מזיז לי, לעזאזל" ("Frankly my dear, I don't give a damn.") - משפט שנבחר רשמית, בסקר ענקי בארצות הברית, לציטוט הקולנועי המפורסם ביותר בכל הזמנים.
הנה סצנה מהסרט "חלף עם הרוח":
https://youtu.be/GQ5ICXMC4xY
כאן הרגע שרט פוגש את סקרלט (מתורגם):
https://youtu.be/lrhNPS4nbmQ
תקציר הסרט:
https://youtu.be/lPBcPkfNI8c
וכיצד הפך לסרט המכניס בהיסטוריה של הקולנוע?
https://youtu.be/YvZ4X3V1Zms?long=yes
הסרט "חלף עם הרוח" (Gone With The Wind) הוא שובר קופות מטורף, שנחשב לסרט המכניס ביותר בתולדות הקולנוע. הערכת ההכנסות שלו היא של סכום המקביל ל-3.5 מיליארד דולר בשערי המטבע של 2024.
הסרט המדהים הזה מבוסס על רומן זוכה פוליצר ורב המכר של מרגרט מיטשל. הספר עצמו הוא סאגה משפחתית על סקרלט אוהרה ורט באטלר, החיים ואוהבים בימים של מלחמת האזרחים באטלנטה, בירת ג'ורג'יה.
אבל לפני הכל זהו סרט שהפקתו היא לא פחות מרשימה וכנראה מדהימה אפילו יותר מהקולנוע שבו. מדובר בדיוויד סלזניק, מי שיהפוך למפיק העצמאי הגדול בתולדות הוליווד ולדעת רבים המפיק הגדול ביותר אי פעם, שסיכן את הכל כדי לעשות סרט אחד. את הסרט הזה.
האיש רוכש את הזכויות על הספר ומייצר באזז מטורף בהוליווד, כשהוא עורך מבחני בד לתפקיד של סקרלט אוהרה. הוא בוחן מעל אלף שחקניות בהוליווד, כשרובן כאלה שהוא יודע מראש שאין להן סיכוי לתפקיד. בכך הוא כבר הופך את הסרט למדובר ביותר בעיר. כשהוא בוחר לתפקיד את השחקנית הבריטית האלמונית ויויאן לי, הוא מזניק אותה מיידית למעמד של הכוכבת הכי מדוברת בעולם. במקביל הוא מציע לגרי קופר את התפקיד הראשי וכשהאחרון מסרב העניין בסרט מגיע לשיא. מי שנעתר הוא קלרק גייבל, כוכב ענק שגם לו יש מה להפסיד אבל עכשיו זה מסקרן עוד יותר, כי כולם רוצים להבין מי משני השחקנים המצליחים החליט נכון.
כשכל העניינים הללו מתרחשים עוד לפני שהצילומים התחילו, ברור שהעניין בסרט מגיע לרמות שהוליווד לא הכירה עד אז.
והמדהים הוא שסלזניק לא עוצר באגדה שהוא מככב בה. כי גם אחרי הון העתק שמושקע בסרט, בסצינות ההמוניות המטורפות, בתלבושות והתפאורות המושקעות, גם כשהצילומים מתחילים הוא לא מפסיק לרגע לייצר שמועות חדשות ורכילות. הוא מפטר שוב ושוב את הבמאים של הסרט וכולם מדברים על המפיק הזה "שחושב שהוא יודע הכי טוב איך מביימים סרטים..."
וזה נמשך גם בחדר העריכה, כי מי שיושב עם העורכים הוא לא הבמאי אלא סלזניק עצמו, המחויב לסרט לחלוטין ומסכן הכל למען הסרט החשוב בחייו. אם ייכשל - הוא יודע שככל הנראה יאבד הרבה יותר מהכל. אבל מה אם יצליח, כמו שהוא מתכנן?
מבחינת עלילה "חלף עם הרוח" הוא אמנם מלודרמה פשוטה על סקרלט שמאוהבת בגבר שמצידו מתחתן עם אחרת. גם לה ייקח זמן עד שתבין שהיא מאוהבת בו, כי בינתיים היא תינשא לגבר אחר ותאבד את רט. הרקע ההיסטורי הוא של מלחמת האזרחים, בה מפסיד ברקע הדרום.
זהו אפוס היסטורי חסר תקדים על המלחמה החשובה כל כך בתולדות אמריקה. הביצוע והמשחק המוצלח של הכוכבים, ביחד עם שנינות הדיאלוגים, סייעו לרבים לדמיין את מוראות מלחמת האזרחים האמריקאית, תוך הם מקבלים אותה ארוזה היטב, עם סיפור אהבה מרגש ומלא פאתוס.
במקביל הפך הסרט את קלרק גייבל משחקן מצליח לכמעט אגדה והפך אותו למזוהה עם הסרט הזה לכל חייו. ענק הקולנוע האחר, גרי קופר, סירב לתפקיד ואוכל את הכובע. הוא היה בטוח שקלארק גייבל שקיבל את התפקיד עומד ליפול בגדול ולהרוס לעצמו את הקריירה. כמובן שמה שקרה הוא ההיפך המוחלט.
ראט באטלר (Rhett Butler), גיבור הסרט, הוא גבר קשוח אבל לא אופייני. אהבתו מוחלטת ולא מתביישת. בעלילה הוא מקריב את מרבית חייו לטובת אהבה לסקרלט, אישה מבולבלת, שרגשותיה אליו לא ברורים, אפילו לא לה עצמה.
קולנועית, באטלר הוא גם דמות מורכבת ומוצלחת מאוד. כך למשל הוא נאמן לדרום, אף שהוא ער מלכתחילה לעובדה שזהו הצד הלא צודק במלחמה הזו. הוא גם מעניין באהבתו הרגשית שמצד אחד מכניעה ומחלישה אותו, גם כשהוא מתחזק דימוי חיצוני ברור של גבר גס ומעט אלים אפילו.
חלף עם הרוח הוא גם הרגע המובהק בתקופת השיא של הוליווד הקלאסית. הוא אולי לא הטוב בסרטים שנוצרו בה באותה תקופה אבל הוא ללא ספק השאפתני, הזוהר והיומרני ביותר.
אז מה היה בסוף אתם שואלים?
ובכן, הסרט הזה הפך מיידית לשובר קופות. רבים שקראו את הספר באו כדי לראותו על המסך הגדול והדיוק שלו ביחס לספר המקורי היה מושלם. הוא גם גרף 8 פרסי אוסקר, הפך לאבן דרך בתרבות האמריקאית, עם אינספור חיקויים, גיבורי קולנוע מסוג חדש, רגישים וקשוחים יותר ואפילו מדברים באופן מוצלח יותר.
וכמובן לא נשכח את המשפטים והאמירות האייקוניות, שמוביל בהם המשפט המיתי "בכנות, יקירתי, לא מזיז לי, לעזאזל" ("Frankly my dear, I don't give a damn.") - משפט שנבחר רשמית, בסקר ענקי בארצות הברית, לציטוט הקולנועי המפורסם ביותר בכל הזמנים.
הנה סצנה מהסרט "חלף עם הרוח":
https://youtu.be/GQ5ICXMC4xY
כאן הרגע שרט פוגש את סקרלט (מתורגם):
https://youtu.be/lrhNPS4nbmQ
תקציר הסרט:
https://youtu.be/lPBcPkfNI8c
וכיצד הפך לסרט המכניס בהיסטוריה של הקולנוע?
https://youtu.be/YvZ4X3V1Zms?long=yes
על מה הסרט "שבעת הסמוראים" של קוראסווה?
אקירה קורוסווה (Akira Kurosawa) היה במאי יפאני חשוב מאד. אחד מסרטיו המופלאים הוא הסרט "שבעת הסמוראים" (Seven Samurai), שהיה מועמד לפרס האוסקר.
הסרט המופלא מספר על כפר יפני שאיכריו שוכרים שבעה סמוראים, לוחמים נועזים שאין להם אדון, בכדי שיילחמו בשודדים שבאים לאחר הקציר וגוזלים מהם את תנובת השדות שלהם.
הסרט נחשב אחד הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים. הוא זכה שוב ושוב במשאלים כאחד מ-10 הסרטים הטובים בהיסטוריה. הוא חכם בהרבה מובנים ומתאר היטב את הדינמיקה הרגשית המטורפת שבין הכפריים לבין הסמוראים. תגליות על העבר הפתלתל שבין הכפריים לסמוראים, קשרים רגשיים לא פשוטים שמתגלים בין הקבוצות, אצילות, בצד סודות אפלים - הכל נחבא ומתגלה כאן בתסריט מרהיב ויחיד מסוגו, תסריט של גאון קולנועי חד פעמי.
בלי ספויילרים נגלה שבמהלך ההגנה על הכפר מהשודדים, הסמוראים לכאורה מגינים על הכפריים. אך למעשה הם הולכים ונכחדים, תוך כדי הניצחון ההדרגתי על השודדים, בעוד הכפריים שורדים, לומדים להילחם והופכים בעצמם ללוחמים על ביתם.
הסרט הזה השפיע מאד על עולם הקולנוע ההוליוודי, כשהועתק לארה"ב בתור המערבון עתיר הכוכבים ושובר הקופות "שבעת המופלאים". בסרט הזה מאמנים שבעה אקדוחנים את תושבי עיירה מקסיקאית, שקצו בהתקפות של פושעים ושודדים עליהם. למעשה, ביחד עם הסרטים האיטלקיים, "שבעת הסמוראים" הוא אחד משני הגורמים שיצרו את ז'אנר המערבונים של הוליווד.
הנה קדימון "שבעת הסמוראים":
https://youtu.be/7mw6LyyoeGE?t=25s
שלושה דברים שבזכותם "שבעת הסמוראים" יכול להיחשב לסרט ענק:
https://youtu.be/8V4dEWPJKNk
וסרט תיעודי קצר על הסרט שבעת הסמוראים:
https://youtu.be/jZSRxp-dJ-Q
אקירה קורוסווה (Akira Kurosawa) היה במאי יפאני חשוב מאד. אחד מסרטיו המופלאים הוא הסרט "שבעת הסמוראים" (Seven Samurai), שהיה מועמד לפרס האוסקר.
הסרט המופלא מספר על כפר יפני שאיכריו שוכרים שבעה סמוראים, לוחמים נועזים שאין להם אדון, בכדי שיילחמו בשודדים שבאים לאחר הקציר וגוזלים מהם את תנובת השדות שלהם.
הסרט נחשב אחד הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים. הוא זכה שוב ושוב במשאלים כאחד מ-10 הסרטים הטובים בהיסטוריה. הוא חכם בהרבה מובנים ומתאר היטב את הדינמיקה הרגשית המטורפת שבין הכפריים לבין הסמוראים. תגליות על העבר הפתלתל שבין הכפריים לסמוראים, קשרים רגשיים לא פשוטים שמתגלים בין הקבוצות, אצילות, בצד סודות אפלים - הכל נחבא ומתגלה כאן בתסריט מרהיב ויחיד מסוגו, תסריט של גאון קולנועי חד פעמי.
בלי ספויילרים נגלה שבמהלך ההגנה על הכפר מהשודדים, הסמוראים לכאורה מגינים על הכפריים. אך למעשה הם הולכים ונכחדים, תוך כדי הניצחון ההדרגתי על השודדים, בעוד הכפריים שורדים, לומדים להילחם והופכים בעצמם ללוחמים על ביתם.
הסרט הזה השפיע מאד על עולם הקולנוע ההוליוודי, כשהועתק לארה"ב בתור המערבון עתיר הכוכבים ושובר הקופות "שבעת המופלאים". בסרט הזה מאמנים שבעה אקדוחנים את תושבי עיירה מקסיקאית, שקצו בהתקפות של פושעים ושודדים עליהם. למעשה, ביחד עם הסרטים האיטלקיים, "שבעת הסמוראים" הוא אחד משני הגורמים שיצרו את ז'אנר המערבונים של הוליווד.
הנה קדימון "שבעת הסמוראים":
https://youtu.be/7mw6LyyoeGE?t=25s
שלושה דברים שבזכותם "שבעת הסמוראים" יכול להיחשב לסרט ענק:
https://youtu.be/8V4dEWPJKNk
וסרט תיעודי קצר על הסרט שבעת הסמוראים:
https://youtu.be/jZSRxp-dJ-Q
מי הייתה פוקהונטס?
פוקהונטס (Pocahontas) האינדיאנית היא דמות אגדית שסיפור חייה הרומנטי עורר את דמיונם של רבים. היא עצמה לא כתבה את סיפוריה כיוון שלא ידעה קרוא וכתוב.
פוקהונטס, שמשמעותו שובבה קטנה, היה כינוי החיבה שניתן למטואקה, בתו מלאת החיים של המנהיג האינדיאני פאּוהאטאן, ששלט על כל מה שהוא היום מדינת וירג'יניה. אגב, היא לא היתה בתו היחידה - היו לו מאה נשים ומן הסתם ילדיו יכולים היו למלא בית ספר שלם..
סיפרו עליה שהצילה את חייו של ראש המתיישבים הבריטיים בג'יימסטאון, כשמנעה את הריגתו בידי אביה, בכך שהניחה את ראשה על ראשו. עד לנישואיה עם אינדיאני, היא היתה בקשר טוב עם הלבנים וביקרה אותם לא פעם בעיירה שלהם. אבל במלחמה עם הלבנים היא נלקחה בשבי ולאחר שנה נשא אותה לאשה ג'ון רולף האנגלי. היא הפכה לנוצרית בשם החדש רבקה ונסעה ביחד עם בעלה לאנגליה, שם הכירו כולם את "הנסיכה האינדיאנית".
בשנת 1617, בגיל 22 בלבד, מתה רבקה-פוקהונטס ממחלת השחפת. היא נקברה בקבר נוצרי בתור "רבקה".
בשנת 1995 הוציאה חברת וולט דיסני את סרט האנימציה "פוקהונטס" ושלוש שנים לאחר מכן גם סרט המשך. הסרטים תיארו את סיפורה מהצד של האדם הלבן. את הצד של האינדיאנים שעברו טבח והשמדה על ידי הלבנים שכבשו את נחלותיהם, מתאר היוצר האמריקאי הנערץ ניל יאנג, שמספר על פוקהונטס בשיר כואב ואוהב.
הנה סיפור חייה של פוקהונטס:
http://youtu.be/YfIGK1viakA
קדימון לסרט המפורסם של אולפני דיסני על פוקהונטס:
https://youtu.be/BbFzoDcRjYA
שיר מתוך הסרט של דיסני:
https://youtu.be/O9MvdMqKvpU
ושיר נהדר שכתב הזמר-יוצר ניל יאנג על פוקהונטס:
https://youtu.be/9gb3z_IiDgg?t=127
פוקהונטס (Pocahontas) האינדיאנית היא דמות אגדית שסיפור חייה הרומנטי עורר את דמיונם של רבים. היא עצמה לא כתבה את סיפוריה כיוון שלא ידעה קרוא וכתוב.
פוקהונטס, שמשמעותו שובבה קטנה, היה כינוי החיבה שניתן למטואקה, בתו מלאת החיים של המנהיג האינדיאני פאּוהאטאן, ששלט על כל מה שהוא היום מדינת וירג'יניה. אגב, היא לא היתה בתו היחידה - היו לו מאה נשים ומן הסתם ילדיו יכולים היו למלא בית ספר שלם..
סיפרו עליה שהצילה את חייו של ראש המתיישבים הבריטיים בג'יימסטאון, כשמנעה את הריגתו בידי אביה, בכך שהניחה את ראשה על ראשו. עד לנישואיה עם אינדיאני, היא היתה בקשר טוב עם הלבנים וביקרה אותם לא פעם בעיירה שלהם. אבל במלחמה עם הלבנים היא נלקחה בשבי ולאחר שנה נשא אותה לאשה ג'ון רולף האנגלי. היא הפכה לנוצרית בשם החדש רבקה ונסעה ביחד עם בעלה לאנגליה, שם הכירו כולם את "הנסיכה האינדיאנית".
בשנת 1617, בגיל 22 בלבד, מתה רבקה-פוקהונטס ממחלת השחפת. היא נקברה בקבר נוצרי בתור "רבקה".
בשנת 1995 הוציאה חברת וולט דיסני את סרט האנימציה "פוקהונטס" ושלוש שנים לאחר מכן גם סרט המשך. הסרטים תיארו את סיפורה מהצד של האדם הלבן. את הצד של האינדיאנים שעברו טבח והשמדה על ידי הלבנים שכבשו את נחלותיהם, מתאר היוצר האמריקאי הנערץ ניל יאנג, שמספר על פוקהונטס בשיר כואב ואוהב.
הנה סיפור חייה של פוקהונטס:
http://youtu.be/YfIGK1viakA
קדימון לסרט המפורסם של אולפני דיסני על פוקהונטס:
https://youtu.be/BbFzoDcRjYA
שיר מתוך הסרט של דיסני:
https://youtu.be/O9MvdMqKvpU
ושיר נהדר שכתב הזמר-יוצר ניל יאנג על פוקהונטס:
https://youtu.be/9gb3z_IiDgg?t=127
מיהו הסוכן ג'יימס בונד הידוע בכינוי 007?
המרגל הכי מפורסם בעולם הוא דמות בדיונית. קוראים לו בונד. ג'יימס בונד!
ג'יימס בונד, או סוכן 007 הוא הגיבור של סדרת ספרי ריגול מאת הסופר הבריטי איאן פלמינג. הסדרה הפכה לסדרת סרטים מצליחים ביותר.
הסופר איאן פלמינג שירת במודיעין הצי הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך השירות רשם רעיונות לכתיבת ספרים וסיפורים רבים על מרגל בריטי, סוכן הוד מלכותה, בשם ג'יימס בונד. הוא החל לפרסם את הספרים בשנת 1952 ואחריהם באו הסרטים, משחקי וידאו, חוברות קומיקס ותסכיתי רדיו (מעין סדרות שמוקלטות בקולות השחקנים בלבד).
המאפיין של הספרים והסרטים על ג'יימס בונד הוא השילוב שבין אמיתי (ריאליזם) לבין מדע בדיוני. לג'ימס בונד יש תמיד מכוניות מופלאות, כלי נשק חדשניים ועוד הפתעות סופר מודרניות. גם העלילה מצולמת באתרים מרתקים ועוצרי נשימה בכל רחבי העולם.
אגב, את שם הגיבור שלו בחר פלמינג על שם חוקר הציפורים האמריקאי ג'יימס בונד. הוא סיפר שהשם היה מושלם לצרכיו - קצר, לא רומנטי, גברי ואנגלו-סקסי.
את הספרים והתסריטים שבהם מככב ג'יימס בונד כתבו לאחר מותו של פלמינג, כמה סופרים שונים. הם הקפידו לשמור על האופי וההתנהגות של הדמות המוכרת, על מאפייניה הייחודיים. גם השחקנים שגילמו את דמותו התחלפו במהלך השנים, אם כי חובבי המרגל טוענים שאיש לא הצליח להשתוות לראשון הג'יימס בונדים - השחקן שון קונרי.
הנה קדימון אופייני לסרט ג'יימס בונד (מתורגם):
https://youtu.be/AbQADL4hL_U
הסצנה הראשונה של ג'יימס בונד, מהסרט הראשון:
http://youtu.be/ceTR67EjeyU
סצנות משורה ארוכה של סרטי ג'יימס בונד, בגילומם של שחקני בונד השונים:
http://youtu.be/eKM3Tev4BDg
המכוניות של בונד:
https://youtu.be/gmrnSp0SUoE
והאבולוציה של בונד לאורך השנים:
https://youtu.be/duG4XIsebMA?long=yes
המרגל הכי מפורסם בעולם הוא דמות בדיונית. קוראים לו בונד. ג'יימס בונד!
ג'יימס בונד, או סוכן 007 הוא הגיבור של סדרת ספרי ריגול מאת הסופר הבריטי איאן פלמינג. הסדרה הפכה לסדרת סרטים מצליחים ביותר.
הסופר איאן פלמינג שירת במודיעין הצי הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך השירות רשם רעיונות לכתיבת ספרים וסיפורים רבים על מרגל בריטי, סוכן הוד מלכותה, בשם ג'יימס בונד. הוא החל לפרסם את הספרים בשנת 1952 ואחריהם באו הסרטים, משחקי וידאו, חוברות קומיקס ותסכיתי רדיו (מעין סדרות שמוקלטות בקולות השחקנים בלבד).
המאפיין של הספרים והסרטים על ג'יימס בונד הוא השילוב שבין אמיתי (ריאליזם) לבין מדע בדיוני. לג'ימס בונד יש תמיד מכוניות מופלאות, כלי נשק חדשניים ועוד הפתעות סופר מודרניות. גם העלילה מצולמת באתרים מרתקים ועוצרי נשימה בכל רחבי העולם.
אגב, את שם הגיבור שלו בחר פלמינג על שם חוקר הציפורים האמריקאי ג'יימס בונד. הוא סיפר שהשם היה מושלם לצרכיו - קצר, לא רומנטי, גברי ואנגלו-סקסי.
את הספרים והתסריטים שבהם מככב ג'יימס בונד כתבו לאחר מותו של פלמינג, כמה סופרים שונים. הם הקפידו לשמור על האופי וההתנהגות של הדמות המוכרת, על מאפייניה הייחודיים. גם השחקנים שגילמו את דמותו התחלפו במהלך השנים, אם כי חובבי המרגל טוענים שאיש לא הצליח להשתוות לראשון הג'יימס בונדים - השחקן שון קונרי.
הנה קדימון אופייני לסרט ג'יימס בונד (מתורגם):
https://youtu.be/AbQADL4hL_U
הסצנה הראשונה של ג'יימס בונד, מהסרט הראשון:
http://youtu.be/ceTR67EjeyU
סצנות משורה ארוכה של סרטי ג'יימס בונד, בגילומם של שחקני בונד השונים:
http://youtu.be/eKM3Tev4BDg
המכוניות של בונד:
https://youtu.be/gmrnSp0SUoE
והאבולוציה של בונד לאורך השנים:
https://youtu.be/duG4XIsebMA?long=yes
מה היו סרטי הבורקס?
עד שנות השמונים שלטו בישראל הצעירה סרטים עממיים שבעיני רבים היו נלעגים, על אף שהם היו בעצם מלודרמות חברתיות מרתקות.
מעבר לבידור להמונים, באיזה שהוא מקום הסרטים הללו, שכונו "סרטי בורקס", הצביעו על הבדלי עדות ומעמדות בישראל ורמזו על השינויים החברתיים והפוליטיים שתעבור החברה הישראלית בעשורים הבאים.
כי לצד הפולקלור הישראלי המקומי על כל גווניו, סרטי הבורקס עסקו לא מעט בקונפליקט האשכנזי-מזרחי בישראל הצעירה. כל סרט הדגים בדרכו המשעשעת אספקט אחר שלו. "סאלח שבתי", כנראה הראשון שבהם, הציג את קשיי העלייה מצפון אפריקה. לעומתו "קזבלן" הדגים את הפערים המעמדיים בין העדות, בעוד "צ'ארלי וחצי" נטא אולי הבולט מתוך רבים מסרטי הבורקס שהציגו עד כמה מתנגדת המשפחה האשכנזית לחתן המזרחי של הבת העדינה והיפה שלהם.
עילגות לשון, מבטאים מזרחיים, קללות בערבית ותכונות רעות היו לא פעם המאפיינים והסימנים של דמות המזרחי, מי שבא מהשכונות העניות בסרטים הללו וגם בחיים ונאלץ לתמרן כדי להסתדר. הטובות? - פיקחות ויצירתיות בפתרון בעיות מצד מי שלא זכה להשכלה פורמלית אבל מצליח תמיד להסתדר.
האשכנזים, לעומת זאת, תוארו כמתנשאים, קרים, מחמיצי פנים ולא פעם משעממים. אם הבחורה בסרטים כמו "צ'ארלי וחצי" נמשכת לצ'ארלי, איש השכונות התחמן, חסר ההשכלה גם אם הפיקח ובעל הלב הגדול, היא לא תיגע אפילו במקל בבחור הגוץ שהוריה מנסים להדביק לה כבעל.
מצד שני האשכנזים בסרטי הבורקס הם המסודרים, בעלי הממון, מנהלי המפעל, היורשים ואלה שנוסעים במכונית מפוארת, במונחי התקופה. אבל לא פעם הם גם קמצנים ומביטים על העולם דרך חשבון הבנק שלהם.
עם ביטויים חצי פואטיים ומלאי פומפוזיות, כמו "ימשיך כבודו..." הוצג המזרחי כמחובר למקורות ולנימוס מופגן מארץ מוצאו, אבל כשהמשפחה האשכנזית מבקרת בביתו, קשה שלא לראות כיצד הם מסתייגים מה"מנהגים" המזרחיים שהם רואים ונשרפים מעודף החריף שבאוכל...
בסרטים הללו הרבו השחקנים, לא פעם גם נתנו להם הבימאים, לאלתר ולהשתטות, במה שלא פעם יהפכו בעתיד ל"קאלט", סרטי פולחן. כי סרטי הבורקס אולי הביאו קהל אבל לא ממש הכניסו כסף ובטח לא זכו להערכה.
ג'ורג' עובדיה, למשל, מגדולי היוצרים של הסרטים הללו, זכה באוסקר בצרפת אבל בארץ הוא נתפס כיוצר פחות נחשב מבימאים שעשו סרטים אמנותיים, שכמעט איש לא צפה בהם...
ה"נקמה" של הבורקס, אם אפשר לקרוא לה ככה, הגיעה שנים אחרי. כשבימי העצמאות החלו להקרין בערוצי הטלוויזיה דרך קבע דווקא את הסרטים הללו. כמו אוכל מנחם מבית אימא, ישבו הורים שחוו את הסרטים האלה בילדותם והתענגו עליהם. הם הראו לילדיהם ואלה התחברו, צפו שוב ושוב, לבד ובחבורות והחלו לצטט משפטים ודיאלוגים שלמים. השאר? - פולחן.
הנה סיפורם של סרטי הבורקס (עברית):
https://youtu.be/CstmsI0puKU
סצנת הביצים במסעדת השכונה מהסרט "צ'ארלי וחצי":
https://youtu.be/i0Sduu9TT74
"משפחת צנעני" תרמה את הדמות של הפרסי:
https://youtu.be/64Lg_PweR70
איכות הקלטה נמוכה הביאה לכך שהוסיפו כתוביות גם בשפת הדיבור, כאן מתוך "לופו":
https://youtu.be/dbe7XOQMVQ4
גבעת חלפון אינה עונה הפך לסרט פולחן:
https://youtu.be/Yv0oPXMIOyc
לא פעם נולדו להיטים בסרטי בורקס כמו המלודרמה "שרית":
https://youtu.be/7io-VffIMwo
ולסיום משעשע שמראה כמה השתנינו - גרסה פארודית, חדשה ומרתקת לסרט הפולחן "צ'ארלי וחצי" (עברית):
https://youtu.be/fj_aJHyqotw
עד שנות השמונים שלטו בישראל הצעירה סרטים עממיים שבעיני רבים היו נלעגים, על אף שהם היו בעצם מלודרמות חברתיות מרתקות.
מעבר לבידור להמונים, באיזה שהוא מקום הסרטים הללו, שכונו "סרטי בורקס", הצביעו על הבדלי עדות ומעמדות בישראל ורמזו על השינויים החברתיים והפוליטיים שתעבור החברה הישראלית בעשורים הבאים.
כי לצד הפולקלור הישראלי המקומי על כל גווניו, סרטי הבורקס עסקו לא מעט בקונפליקט האשכנזי-מזרחי בישראל הצעירה. כל סרט הדגים בדרכו המשעשעת אספקט אחר שלו. "סאלח שבתי", כנראה הראשון שבהם, הציג את קשיי העלייה מצפון אפריקה. לעומתו "קזבלן" הדגים את הפערים המעמדיים בין העדות, בעוד "צ'ארלי וחצי" נטא אולי הבולט מתוך רבים מסרטי הבורקס שהציגו עד כמה מתנגדת המשפחה האשכנזית לחתן המזרחי של הבת העדינה והיפה שלהם.
עילגות לשון, מבטאים מזרחיים, קללות בערבית ותכונות רעות היו לא פעם המאפיינים והסימנים של דמות המזרחי, מי שבא מהשכונות העניות בסרטים הללו וגם בחיים ונאלץ לתמרן כדי להסתדר. הטובות? - פיקחות ויצירתיות בפתרון בעיות מצד מי שלא זכה להשכלה פורמלית אבל מצליח תמיד להסתדר.
האשכנזים, לעומת זאת, תוארו כמתנשאים, קרים, מחמיצי פנים ולא פעם משעממים. אם הבחורה בסרטים כמו "צ'ארלי וחצי" נמשכת לצ'ארלי, איש השכונות התחמן, חסר ההשכלה גם אם הפיקח ובעל הלב הגדול, היא לא תיגע אפילו במקל בבחור הגוץ שהוריה מנסים להדביק לה כבעל.
מצד שני האשכנזים בסרטי הבורקס הם המסודרים, בעלי הממון, מנהלי המפעל, היורשים ואלה שנוסעים במכונית מפוארת, במונחי התקופה. אבל לא פעם הם גם קמצנים ומביטים על העולם דרך חשבון הבנק שלהם.
עם ביטויים חצי פואטיים ומלאי פומפוזיות, כמו "ימשיך כבודו..." הוצג המזרחי כמחובר למקורות ולנימוס מופגן מארץ מוצאו, אבל כשהמשפחה האשכנזית מבקרת בביתו, קשה שלא לראות כיצד הם מסתייגים מה"מנהגים" המזרחיים שהם רואים ונשרפים מעודף החריף שבאוכל...
בסרטים הללו הרבו השחקנים, לא פעם גם נתנו להם הבימאים, לאלתר ולהשתטות, במה שלא פעם יהפכו בעתיד ל"קאלט", סרטי פולחן. כי סרטי הבורקס אולי הביאו קהל אבל לא ממש הכניסו כסף ובטח לא זכו להערכה.
ג'ורג' עובדיה, למשל, מגדולי היוצרים של הסרטים הללו, זכה באוסקר בצרפת אבל בארץ הוא נתפס כיוצר פחות נחשב מבימאים שעשו סרטים אמנותיים, שכמעט איש לא צפה בהם...
ה"נקמה" של הבורקס, אם אפשר לקרוא לה ככה, הגיעה שנים אחרי. כשבימי העצמאות החלו להקרין בערוצי הטלוויזיה דרך קבע דווקא את הסרטים הללו. כמו אוכל מנחם מבית אימא, ישבו הורים שחוו את הסרטים האלה בילדותם והתענגו עליהם. הם הראו לילדיהם ואלה התחברו, צפו שוב ושוב, לבד ובחבורות והחלו לצטט משפטים ודיאלוגים שלמים. השאר? - פולחן.
הנה סיפורם של סרטי הבורקס (עברית):
https://youtu.be/CstmsI0puKU
סצנת הביצים במסעדת השכונה מהסרט "צ'ארלי וחצי":
https://youtu.be/i0Sduu9TT74
"משפחת צנעני" תרמה את הדמות של הפרסי:
https://youtu.be/64Lg_PweR70
איכות הקלטה נמוכה הביאה לכך שהוסיפו כתוביות גם בשפת הדיבור, כאן מתוך "לופו":
https://youtu.be/dbe7XOQMVQ4
גבעת חלפון אינה עונה הפך לסרט פולחן:
https://youtu.be/Yv0oPXMIOyc
לא פעם נולדו להיטים בסרטי בורקס כמו המלודרמה "שרית":
https://youtu.be/7io-VffIMwo
ולסיום משעשע שמראה כמה השתנינו - גרסה פארודית, חדשה ומרתקת לסרט הפולחן "צ'ארלי וחצי" (עברית):
https://youtu.be/fj_aJHyqotw
