מה עשה וויליאם הכובש?
וויליאם הכובש (William the Conqueror) היה המלך הנורמני הראשון של אנגליה. אבל ההתחלה מבחינתו הייתה שונה לגמרי.
דמיינו לעצמכם ילד בן שבע, יתום מאב, שנאלץ להיאבק על זכותו לרשת את אביו. מי שנולד בטירת פָּאלֶז, כבנו הלא-חוקי של דוכס נורמנדי, הכפופה למלך בפריז ושל הרלבה (Herleva), בתו של בורסקאי. עכשיו דמיינו שאותו ילד גדל להיות אחד המלכים החזקים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של אנגליה. זהו סיפורו המרתק של ויליאם הכובש, או כפי שנודע בתחילת דרכו - וויליאם הממזר.
ב-1034 עולה אביו לרגל לירושלים. לפני יציאתו למסע הוא קובע את וויליאם כיורשו, במקרה שימות בדרך. ואכן, בדרכו חזרה, מת המלך ממחלה וב-1035 יורש ויליאם את כיסאו של אביו והוכתר כדוכס, בעודו נער.
מי שנולד ב-1027 לערך, כבנו הלא חוקי של דוכס נורמנדיה, ירש את התואר בגיל צעיר מאוד, אך הדרך לשלטון הייתה רצופת מכשולים. האצולה המקומית לא ראתה בעין יפה את הילד ה"ממזר" שעתיד לשלוט עליהם, וניסתה להדיח אותו. אך ויליאם הצעיר הפתיע את כולם ואחרי מאבק על קבלת התואר, הוא זוכה בו.
בגיל 19 בלבד, וויליאם מצליח להביס את הברונים המורדים בקרב מכריע ליד העיר קן. בכך הוא מבסס את שלטונו בנורמנדיה, אבל זה רק הצעד הראשון בדרכו להפוך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של אירופה.
הרגע הגדול שלו מגיע ב-1066, כשויליאם החליט לתבוע את כתר אנגליה. עם צבא של 7,000 לוחמים, הוא חוצה את התעלה ומביס את המלך האנגלי הרולד ב"קרב הייסטינגס" המפורסם. ראו בתגית קרב הייסטינגס.
וויליאם לא מהסס ולא עוצר לרגע - הוא כובש וכבר בחג המולד של אותה שנה הוא מכתיר את עצמו למלך אנגליה.
אך אם מישהו חושב שהכיבוש היה העניין, אצלו הוא רק ההתחלה. וויליאם הבין שכדי לשלוט באנגליה, הוא צריך לשנות אותה מהיסוד. הוא ממהר להחליף את רוב האצולה האנגלית באנשיו הנורמנים, משנה את מערכת המשפט, ואפילו מזמין מפקד אוכלוסין מקיף שמקבל את הכותרת "ספר יום הדין". וזה לא סתם מפקד אוכלוסין, כי המפקד הזה מאפשר לו לדעת מי חיים בממלכתו ומה בדיוק יש לכל אחד מהם.
ויליאם היה מלך חזק ולעתים אכזר, אבל גם מאוד מתוחכם. די מהר הוא קולט שכדי לשלוט בממלכה ביעילות, הוא צריך לשלוט גם בכנסייה. לכן, הוא מחליף בהדרגה את כל הבישופים האנגלים באנשי כמורה נורמנים. זה לא עניין דתי או שלטוני בלבד - בכך הוא מעביר לידיו גם את השליטה על הרכוש העצום של הכנסייה.
אך למרות הצלחותיו באנגליה, ויליאם לא זנח את נורמנדיה. שוב ושוב, הוא נאלץ להילחם נגד אויביו הישנים - צרפת, פלנדריה ואפילו נגד בנו הבכור, רוברט. המלחמות הללו נמשכו שנים, אבל ויליאם לא מוותר.
בסופו של דבר, ויליאם הכובש משנה את פני אנגליה לבלי הכר. הוא מסיים את עידן הפלישות הוויקינגיות, הופך את אנגליה למקור הכנסה עצום לכתר ופותח עידן חדש בהיסטוריה האנגלית.
כשהמלך וויליאם הכובש נפטר ב-1087, הוא משאיר אחריו ממלכה חזקה ומאוחדת, אנגליה שונה לחלוטין מזו שכבש 21 שנים קודם לכן. האנגלים רואים בו עד היום אחד משלהם, אולי כי לא הסתפק בדוכסות של נורמנדי שבצרפת, שאף להיות מלך אנגליה והפך אותה עוצמתית וטובה הרבה יותר.
והסיפור המדהים של ויליאם הכובש הוא שיעור חשוב לילדים ולצעירים נבוכים. כי לפעמים דווקא מי שנולדים בנסיבות קשות מאוד יכולים לשנות את ההיסטוריה. קו דק אבל עקבי והחלטי מוביל מהילד ה"ממזר" שנאבק על ירושתו ועד למלך החזק שעיצב מחדש את אנגליה. וויליאם הוכיח שעם נחישות, תחכום ומעט מזל, כל חיסרון יכול להפוך ליתרון.
וויליאם הכובש (William the Conqueror) היה המלך הנורמני הראשון של אנגליה. אבל ההתחלה מבחינתו הייתה שונה לגמרי.
דמיינו לעצמכם ילד בן שבע, יתום מאב, שנאלץ להיאבק על זכותו לרשת את אביו. מי שנולד בטירת פָּאלֶז, כבנו הלא-חוקי של דוכס נורמנדי, הכפופה למלך בפריז ושל הרלבה (Herleva), בתו של בורסקאי. עכשיו דמיינו שאותו ילד גדל להיות אחד המלכים החזקים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של אנגליה. זהו סיפורו המרתק של ויליאם הכובש, או כפי שנודע בתחילת דרכו - וויליאם הממזר.
ב-1034 עולה אביו לרגל לירושלים. לפני יציאתו למסע הוא קובע את וויליאם כיורשו, במקרה שימות בדרך. ואכן, בדרכו חזרה, מת המלך ממחלה וב-1035 יורש ויליאם את כיסאו של אביו והוכתר כדוכס, בעודו נער.
מי שנולד ב-1027 לערך, כבנו הלא חוקי של דוכס נורמנדיה, ירש את התואר בגיל צעיר מאוד, אך הדרך לשלטון הייתה רצופת מכשולים. האצולה המקומית לא ראתה בעין יפה את הילד ה"ממזר" שעתיד לשלוט עליהם, וניסתה להדיח אותו. אך ויליאם הצעיר הפתיע את כולם ואחרי מאבק על קבלת התואר, הוא זוכה בו.
בגיל 19 בלבד, וויליאם מצליח להביס את הברונים המורדים בקרב מכריע ליד העיר קן. בכך הוא מבסס את שלטונו בנורמנדיה, אבל זה רק הצעד הראשון בדרכו להפוך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של אירופה.
הרגע הגדול שלו מגיע ב-1066, כשויליאם החליט לתבוע את כתר אנגליה. עם צבא של 7,000 לוחמים, הוא חוצה את התעלה ומביס את המלך האנגלי הרולד ב"קרב הייסטינגס" המפורסם. ראו בתגית קרב הייסטינגס.
וויליאם לא מהסס ולא עוצר לרגע - הוא כובש וכבר בחג המולד של אותה שנה הוא מכתיר את עצמו למלך אנגליה.
אך אם מישהו חושב שהכיבוש היה העניין, אצלו הוא רק ההתחלה. וויליאם הבין שכדי לשלוט באנגליה, הוא צריך לשנות אותה מהיסוד. הוא ממהר להחליף את רוב האצולה האנגלית באנשיו הנורמנים, משנה את מערכת המשפט, ואפילו מזמין מפקד אוכלוסין מקיף שמקבל את הכותרת "ספר יום הדין". וזה לא סתם מפקד אוכלוסין, כי המפקד הזה מאפשר לו לדעת מי חיים בממלכתו ומה בדיוק יש לכל אחד מהם.
ויליאם היה מלך חזק ולעתים אכזר, אבל גם מאוד מתוחכם. די מהר הוא קולט שכדי לשלוט בממלכה ביעילות, הוא צריך לשלוט גם בכנסייה. לכן, הוא מחליף בהדרגה את כל הבישופים האנגלים באנשי כמורה נורמנים. זה לא עניין דתי או שלטוני בלבד - בכך הוא מעביר לידיו גם את השליטה על הרכוש העצום של הכנסייה.
אך למרות הצלחותיו באנגליה, ויליאם לא זנח את נורמנדיה. שוב ושוב, הוא נאלץ להילחם נגד אויביו הישנים - צרפת, פלנדריה ואפילו נגד בנו הבכור, רוברט. המלחמות הללו נמשכו שנים, אבל ויליאם לא מוותר.
בסופו של דבר, ויליאם הכובש משנה את פני אנגליה לבלי הכר. הוא מסיים את עידן הפלישות הוויקינגיות, הופך את אנגליה למקור הכנסה עצום לכתר ופותח עידן חדש בהיסטוריה האנגלית.
כשהמלך וויליאם הכובש נפטר ב-1087, הוא משאיר אחריו ממלכה חזקה ומאוחדת, אנגליה שונה לחלוטין מזו שכבש 21 שנים קודם לכן. האנגלים רואים בו עד היום אחד משלהם, אולי כי לא הסתפק בדוכסות של נורמנדי שבצרפת, שאף להיות מלך אנגליה והפך אותה עוצמתית וטובה הרבה יותר.
והסיפור המדהים של ויליאם הכובש הוא שיעור חשוב לילדים ולצעירים נבוכים. כי לפעמים דווקא מי שנולדים בנסיבות קשות מאוד יכולים לשנות את ההיסטוריה. קו דק אבל עקבי והחלטי מוביל מהילד ה"ממזר" שנאבק על ירושתו ועד למלך החזק שעיצב מחדש את אנגליה. וויליאם הוכיח שעם נחישות, תחכום ומעט מזל, כל חיסרון יכול להפוך ליתרון.
