תוכלו לקרוא לה אנגליה, בְּרִיטַנְיָה, או UK, ראשי התיבות באנגלית של שמה הרשמי "הממלכה המאוחדת" (United Kingdom).

ומדוע הממלכה המאוחדת? כי בריטניה, אותו אי בצפון האוקיינוס האַטְלַנְטִי, היא צירוף של בְּרִיטַנְיָה הגדולה, הכוללת את אַנְגְלִיָה, ויילְס וסְקוֹטלַנד, עם החלק הצפוני של אירלנד. נכללים בממלכה המאוחדת גם איים קטנים יותר, כמו האי וייט, איי סילי, האיים ההיבְּרִידִיים, איי שטְלַנְד ואיי אורקני.

שלושה רבעים מהקרקע באי הבריטי משמשים לחקלאות ומרעה, אבל בסביבות 90 אחוז מהאוכלוסייה האנגלית מתרכזים בערים הגדולות ובפרברים שלהן.

באי הגדול החלה המהפכה התעשייתית. כאן צמחה במאה ה-19 המדינה הכי מתועשת בעולם. כיום המצב מעט שונה ופחות מחמישית מהאוכלוסייה בו עובדת בתעשייה.

אבל מהאי הבריטי שממערב לאירופה נוצרה גם אחת האימפריות הגדולות והחזקות בעולם. אולי לא כולם יודעים, אבל לא מזמן, עד לפני כ-85 שנה, הייתה אנגליה המדינה החזקה בעולם.

היא נקראה אז "האימפריה הבריטית" והיא שלטה בשטחים כה נרחבים בעולם כולו, שאמרו עליה שזוהי "אימפריה שבה השמש אינה שוקעת לעולם", כלומר תמיד יש שמש באיזשהו חלק מהאימפריה הגדולה שלה.

מלחמת העולם השנייה העמידה אתגר ענקי בפני האימפריה הבריטית. לאחר שהצליחה לשרוד באומץ ובקושי את המלחמה בנאצים ואף לנצח בה, אנגליה של היום היא עדיין מעצמה, אך אימפריות אחרות החליפו אותה מאז בשליטה עולמית.

במקום זה היא הפכה לאחת מהמדינות המתויירות באירופה. רוב הזמן אוהבים תושבי בריטניה כדורגל, מוסיקת רוק ואת בית המלוכה הבריטי, במיוחד את המלכות והנסיכות שלהם.

בריטניה, שמה היותר מוכר כיום, היא מהמדינות המתקדמות באירופה ולאחר שעשתה שלום עם צפון אירלנד, היא גם ארץ שקטה.


הנה תיאורה הגיאוגרפי של אנגליה:

https://youtu.be/qWH0wPzzhtw


לונדון בירת אנגליה בהילוך מהיר:

https://youtu.be/8QANU2VWNTQ


ומצגת וידאו של הכפר האנגלי:

http://youtu.be/HR3c38VsUAs

זו אנגליה של המאה ה-6. בעוד הבריטונים התנצרו כבר, הסקסונים (Saxons) ממשיכים לעבוד את האלילים שלהם. אותם סקסונים היו חקלאים חרוצים ומוכשרים ועיבדו את האדמות בשפלה הבריטית בהצלחה מרובה.

אבל איך הם הגיעו לאי של הבריטונים?

הסקסונים היו בני שבט גרמאני קדום שנולד בסביבות המאה ה-2 לספירה. לאחר נפילת האימפריה הרומית, ששלטה בו מאות שנים, הם ניצלו את ההזדמנות ופלשו במאה ה-5 לספירה לאי הבריטי, לאחר שהביסו את יושביו החלשים.

הסכסונים, אפשר לכתוב גם כך את שמם, הגיעו לבריטניה מצפון אירופה, איפה שהוא בין גרמניה לשוודיה של ימינו. הם התיישבו בחופי הים הצפוני במאות הראשונות לספירה. כדי למצוא מזון התפשטו הסכסונים לאזורים נוספים באירופה דרך הים, כולל האי הבריטי.

הם דיברו בשפה הסקסונית המערב-גרמאנית, שתוליד בהמשך את האנגלית העתיקה והאנגלית המודרנית. זה קרה במהלך הדורות, כשהלכו הסקסונים והתמזגו עם יושבי האי ועם שבטים נוספים שפלשו לבריטניה וכולם הפכו לקבוצה שנקראת כיום 'אנגלו-סקסים'.

האנגלו-סקסים שלטו באי עד לפלישת הנורמנים.

במהלך השנים הסקסונים הצמיחו מנהיגים דגולים, ביניהם אלפרד הגדול, שניצח את הדנים שתקפו את בריטניה.

כמו שמותיהם של שבטים גרמאנים אחרים, גם שמם של הסקסונים נגזר משמות כלי הנשק שלהם, שהיו כלי נשק דוקרים מסוגים שונים.

הרבה מהידע על האנגלו-סקסונים נולד מהתגלית המדהימה של "קבר הספינה", קבר שנראה שבו נקבר המלך ראדוולד, מלך-העל האנגלו-סקסונית. הקבר נמצא באתר סאטון הו (The Sutton Hoo Ship Burial), באחוזה פרטית במזרח-אנגליה.

ממצאי קבר זה התגלו בזכות עבודתו של ארכיאולוג מקומי אוטודידקט בשם בזיל בראון, שהוזמן לחפור בסאטון הו ביוזמת האלמנה, בעלת האחוזה שחלמה שיש בו ספינה עתיקה והסתבר שצדקה.

הממצאים מסאטון הו הפכו בדיעבד לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר בתולדות אנגליה. הם לימדו את החוקרים שלאנגלו-סקסונים הייתה במאה ה-6 תרבות עשירה ומפותחת, הרבה יותר מהעידן החשוך שסברו לפני כן ששרר באנגליה של אותה תקופה.


הנה קיצור ההיסטוריה של האנגלו-סקסונים והממצאים מקבר הספינה בסאטון הו:

http://youtu.be/Vzxiz3Kw9eI


הסבר על נסיבות הפלישה הסקסונית לאי האנגלי:

http://youtu.be/8fu0O60muUs


קדימון הסרט "החפירה" (The digg) על תגלית סאטון הו (מתורגם):

https://youtu.be/fTGgyLnoIBU


וסרט תיעודי המסביר על התרבות האנגלו-סקסונית:

https://youtu.be/jT2WMRV2iQ4?long=yes

ראש הממשלה הבריטי נוויל צ'מברליין (Neville Chamberlain) היה מנהיג שנקט בגישה פייסנית כלפי היטלר ודחה שוב ושוב את התערבותה של בריטניה במעשיו המדיניים והצבאיים של היטלר.

בשלב מסוים רומה צ'מברליין בצורה מתוחכמת על ידי המנהיג הנאצי אדולף היטלר שהבטיח לו שתימנע מלחמה בתנאי שחבל הסודטים יילקח מצ'כוסלובקיה ויעבור לגרמניה.

היה זה הסכם מינכן, או ועידת מינכן, שהייתה פגישת פסגה בה הסכים צ'מברליין המהסס לדרישותיו התוקפניות של היטלר שרצה בחבל הסודטים ובהמשך בסיפוח של כל צ'כוסלובקיה.

בפייסנות שלו קירב למעשה צ'מברלין את המלחמה. יש הטוענים שהוא ראה בהיטלר איש של שלום בעוד אחרים טוענים שלא היה משוכנע שבריטניה תצליח לנצח את הצבא הגרמני במלחמה. במיוחד מכיוון שבשנים שקדמו להסכם מינכן התחמש הוורמאכט, צבא גרמניה, בטירוף, תוך שהוא בונה ורוכש המון מטוסי קרב, טנקים וצוללות ומצטייד למלחמה, מעל ומעבר למה שהתירו לו הסכמי ורסאי, לאחר תבוסתו במלחמת העולם הראשונה.

מכל מקום, אחרי הסכם מינכן, כל בריטניה מריעה לצ'מברליין, איש השלום והמנהיג שהביא לה שלום עם כבוד, או במילותיו "שלום לדורנו". בבית הנבחרים קם אז צ'רצ'יל, מי שנחשב אז בפרלמנט האנגלי לזקן לא רציני ומחרחר מלחמה. בנאופ מזהיר הוא אמר אז: "בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה לבין מלחמה. היא בחרה בחרפה - ותקבל את המלחמה!"

בכל מקרה, פייסנותו של צ'מברליין באותו הסכם מינכן הביאה לכך שכשהמלחמה נפתחה, זה היה לאחר שהיטלר זכה בתעשייה הצ'כית החזקה, שכללה מתכות וכלי נשק. היטלר פתח במלחמה בזמן שהתאים לו ולאחר שצבאו התחזק מספיק.

לאחר חצי שנה של מלחמה, שבמהלכה בריטניה נכשלה והצבא הגרמני פולש לצרפת, דרך יערות הארדנים שעליהם הכריזה צרפת שהם בלתי עבירים לשריון, נופלת ממשלתו של צ'מברליין והוא מתפטר. תוך חודשים ספורים, עת כל תקוותיו עולים בעשן, הוא מת מסרטן. מחליפו צ'רצ'יל הספיד אותו במילים המרגשות:

"נפל בחלקו של נוויל צ'מברליין, באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון. אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי במחיר אישי". (הציטוט מויקיפידיה).

אגב, זמן קצר לאחר ההסכם עם צ'מברליין רימה איש הזדון, היטלר, גם את מנהיג ברית המועצות יוזף סטאלין. הוא חותם עימו על הסכם שמאפשר לו לפתוח במלחמה עם אירופה, מבלי שברית המועצות תתערב. אך שנתיים אחר כך הוא תוקף גם אותה... ההכרזה של צ'מברליין "שלום בימינו" נותרה עדות היסטורית לכישלון של האמון שנתן בהיטלר וללקח על הסכמים שעושים עם רודנים.


הנה סיפורו של מנהיג השלום נוויל צ'מברליין:

https://youtu.be/3lWf8iHp4I0


סיפורו של הסכם מינכן בין צ'מברליין להיטלר (מתורגם):

https://youtu.be/8Gl6lNEtxjg


צ'מברליין חוזר עם נייר הסכם השלום שחתם עם מי שכינה "הג'נטלמן היטלר" (מתורגם):

https://youtu.be/SetNFqcayeA


קדימון של סרט שעוסק בהסכם מינכן:

https://youtu.be/AQ7x8odi-OU


סקירת הסרט שעוסק בהסכם מינכן:

https://youtu.be/o_BwDGBS-yc


מצגת וידאו על הסכם מינכן (עברית):

https://youtu.be/yQfQ3XXGgLs


ותולדות הסכם מינכן וריצוי היטלר בידי צ'מברליין:

https://youtu.be/is6rN1A2F00?long=yes

היאבקות בהונות (Toe Wrestling) היא ספורט מוזר שבו נאבקים המתחרים מי יכניע את מי בעזרת בוהן רגלו.

בעיירה האנגלית אשבורן נוהגים לערוך מדי שנה את הפסטיבל המשונה של ההיאבקות אגודלי כף-הרגל, שמביאה אליה אלפי מתחרים, איש איש ובוהן רגלו החזקה לדעתו.

תחרות היאבקות הבהונות הזו קיימת מאז 1970 והפכה כבר מזמן לפסטיבל חגיגי ומשעשע של אנגלים מצחיקים. יש מי שמתבדחים שכל הספורט הזה הומצא כדי שיהיה סוף סוף משהו שהאנגלים יוכלו לנצח בו את שאר העמים..


הנה סרטון של היאבקות בהונות באנגליה:

http://youtu.be/mLWMFkFCDxQ

האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.

הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.

אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.

המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את הלוגיסטיקה, כלומר האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.

התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה.

קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.

לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.

כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה.

בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו,ייאבדו את האימפריה שלהם ויהפכו לאומה נורמלית, חזקה אך בביתה פנימה.


הנה סרטון על קרב צ'ספיק:

https://youtu.be/9PATuBE_HiQ


סרטון אנימציה שמציג את הקרב:

http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ


ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:

https://youtu.be/D2txANHdi3o

פול רובינסון היה השוער של קבוצת הכדורגל האנגלית טוטנהאם הוטספר.

השער השני והאחרון בקריירה שלו, בכל זאת שוער, הוא אחד השערים המוזרים והבלתי-נשכחים בתולדות הכדורגל. רובינסון כבש אותו בבעיטה כמעט סתמית מקצהו השני של המגרש. ממרחק של 75 מטרים!

וכמובן שהשער תרם לניצחון 3-1 של טוטנהאם הוטספר על קבוצת ווטפורד באותו המשחק.


הנה השער המדהים של השוער פול רובינסון:

https://youtu.be/AjaIjhw--Lw

הכל החל במאה ה-17 כששקעה אנגליה במלחמות אזרחים בין המלוכה לפרלמנט. באותם ימים עלה לגדולה אדם שלא נולד לשלטון. שמו אוליבר קרומוול (Oliver Cromwell) והוא החל את דרכו באנטינגדון (Huntingdon) ומאוחר יותר באיילי (Ely), כבעל קרקעות ממעמד בינוני-גבוה שכיהן בפרלמנט לסירוגין.

עד גיל 43 קרומוול לא ידע כלום על לוחמה ומלחמה. אבל ב-1642, כשפרץ הסכסוך בין המלך צ'ארלס הראשון (Charles I) לפרלמנט האנגלי, משהו התעורר בו. הוא מתנדב לצבא הפרלמנט ודי מהר מתברר שיש לו כישרון טבעי למנהיגות צבאית.

קרומוול מבין שהצבא הפרלמנטרי המסורבל והלא ממושמע לא יוכל לנצח את הפרשים המקצועיים של המלך. הוא מקים יחידת פרשים משלו ומתעקש על רעיון שבאותם ימים נחשב מהפכני: לגייס חיילים על פי יכולת ומסירות, במקום על פי מעמד חברתי.

גישתו של קרומוול היתה שהוא מעדיף קצין פשוט שיודע על מה הוא נלחם, על פני אציל שאין לו אלא שמו ותוארו. יחידת הפרשים שלו קיבלה את הכינוי "צידי-ברזל" (Ironsides), שם שיהפוך לאגדה.

היחידה שלו תהיה בסיסו המרכזי של "צבא המודל החדש" (New Model Army) שנולד כך, הצבא הפרלמנטרי המשוכלל שהוקם ב-1645 ואיחד את כל הכוחות. קרומוול, שפיקד על פרשי הצבא, הטיל משמעת ברזל, הקפיד על תשלום שכר סדיר ודרש התנהגות מוסרית מחייליו. הם התפללו לפני כל קרב, שתו פחות אלכוהול ונלחמו כמו אריות.

בקרב נייזבי (Naseby) ב-1645, הצבא החדש של קרומוול מרסק ומביס את כוחות המלך באופן מכריע.

אבל לנצח מלחמה זה דבר אחד, לדעת מה לעשות עם המלך המובס זה דבר אחר לגמרי. כשצ'ארלס הראשון סירב לקבל את תבוסתו, ניסה לנהל משא ומתן עם הסקוטים וניסה להצית מלחמה נוספת, קרומוול מגיע למסקנה קיצונית וחסרת תקדים: המלך חייב למות. קרומוול עצמו יהיה מהדמויות המרכזיות שידחפו למשפט המלך ולהוצאתו להורג ב-1649, אירוע שיזעזע את אירופה כולה.

אנגליה הופכת לרפובליקה, אבל מהר מאוד התברר שהפרלמנט לבדו לא יכול להחזיק במושכות. ב-1653 קרומוול מפזר את הפרלמנט בכוח, בצעד דרמטי שבו הוא נכנס לאולם הפרלמנט עם חיילים מזוינים ומגרש את חבריו.

זה השלב בו קרומוול מקבל את התואר "לורד פרוטקטור" (Lord Protector) והופך למעשה למלך בלי כתר. ב-1657, כשמוצע לו הכתר רשמית הוא מתלבט חודשים ארוכים, אך בסופו של דבר מסרב להיות מלך מחשש לתגובת הצבא ומתוך אמונה שהכתר סותר את עקרונותיו.

בתקופת שלטונו הוא השליט משטר פוריטני קפדני. הפוריטנים היו פרוטסטנטים קפדניים שרצו חיים דתיים מחמירים וקרומוול כפה על אנגליה את מנהגיהם. הפרלמנט סגר את התיאטראות ב-1642 וקרומוול המשיך במדיניות זו, אסר על חגיגות חג המולד וכפה חוקים מוסריים נוקשים.

כשקרומוול כמנהיג אנגליה ניהל מלחמה נגד אירלנד, פעולותיו הצבאיות ב-1649 היו אכזריות במיוחד. מעשי הטבח בדרוגהדה (Drogheda) ובווקספורד (Wexford), שבהם נהרגו אלפי אזרחים וחיילים, הותירו צלקת עמוקה בזיכרון האירי. קרומוול מצדיק זאת כנקמה על הטבח הקתולי ב-1641, אך האכזריות של צבאו היא קיצונית אפילו לאותה תקופה.

אבל המנהיג הלא שגרתי הזה עתיד גם להביא יציבות לאנגליה. אחרי שנים של כאוס, הוא מחזק את הצבא ואת הצי האנגלי. באופן מפתיע, פוגש קרומוול הפוריטני ב-1655 את רבי מנשה בן ישראל (Menasseh ben Israel) מאמסטרדם. בהמשך לפגישה זו וגם אם לא פרסם על כך מסמך רשמי, הוא מתיר בפועל ליהודים לשוב לאנגליה, לראשונה מאז גירושם ב-1290.

כשקרומוול מת ב-1658, נכשל תוך חודשים ספורים ניסיונו להעביר את השלטון אחריו לבנו ריצ'רד (Richard Cromwell). ב-1660 שוחזרה המלוכה, במה שנקרא בהיסטוריה האנגלית "הרסטורציה" (Restoration). צ'ארלס השני (Charles II), בנו של המלך שקרומוול הוציא להורג, עולה לכס המלכות והופך למלך אנגליה. ועדיין, ההישג לאנגליה יהיה משמעותי, כי מעתה תהיה המלוכה מרוסנת ומוגבלת בכוחה, אל מול הפרלמנט.

ועדיין, בנקמה סמלית של המלך, מוציאים את גופתו של קרומוול מקברו, תולים אותה והחל מ-1661 מציבים את ראשו על יתד מחוץ לארמון ווסטמינסטר (Westminster). הגולגולת תישאר שם עשרות שנים, עד שנפלה או הוסרה.

אבל הסיפור לא נגמר שם. במשך כמעט 300 שנה תחליף הגולגולת ידיים פרטיות. היא תיקבר סופית רק בשנת 1960 בקולג' סידני ססקס (Sidney Sussex College) בקיימברידג', שם קרומוול למד בצעירותו.

באנגליה נותר הסיפור של קרומוול שנוי במחלוקת עד היום. האם היה רודן אכזרי או רפובליקני אידיאליסט? האם מדובר במנהיג צבאי גאון או בפנאט דתי מסוכן? תלוי את מי שואלים. מה שברור הוא שהחקלאי ובעל האדמות הזה שינה את מהלך ההיסטוריה הבריטית בצורה שמעטים הצליחו או יכולים היו לעשות.

קראו עליו עוד בתגית "מלחמות האזרחים האנגליות".


הנה סיפורו של אוליבר קרומוול:

https://youtu.be/U3NjaOkD9yw


האם קרומוול היה גיבור או נבל?

https://youtu.be/MlV7XVNH2Vw


כיצד אוליבר קרומוול הפיל את מלך אנגליה ושלט במקומו?

https://youtu.be/AZXhGJiXYYQ


וסרטון תיעודי על האיש:

https://youtu.be/bqi0Wd68Mio?long=yes


מלחמתו נגד אירלנד:

https://youtu.be/UDery-gbAIg?long=yes


וסרט תיעודי ומקיף על המהפכן שהרג מלך (עברית):

https://youtu.be/GBun4ur0rXI?long=yes

זה קרה ב-2 בספטמבר, 1666, בעיר לונדון, בירת אנגליה, כשפרצה השריפת הגדולה בהיסטוריה, זו שעד היום נקראת "השריפה הגדולה".

האש הייתה חזקה והעיר בנוייה כל כך רע, שהיא הושמדה כמעט כליל. ראש העיר יכול היה כעת הנראה לעצור את השריפה, אם היה מורה על הריסה של שורת בתים בתחילתה וכך עוצר את התפשטות האש.

אבל הוא חשש מתגובת התושבים ונמנע מכך. פוליטיקאים...

השריפה פורצת לאחר שאופה שוכח לכבות את התנור שבביתו. שמו תומאס פרינור והוא האופה של המלך. במאפייה שלו שבפודינג ליין (Pudding Lane) משאיר האיש ערימת עצים בקירבת התנור והולך לישון. כ-3 שעות לאחר מכן מתמלא הבית בעשן. האופה, עם אשתו ובתו ואפילו המשרתת שלהם, לא מצליחים לכבות את האש. הם בורחים מהבית דרך החלון וכך פורצת לה השריפה הגדולה.

האש בערה במשך 5 ימים. היו אמנם 6 קורבנות בלבד, אך הנזק היה של אלפי בניינים, כנסיות ובתים, נזק קשה ביותר אבל איש עדיין לא מבין עד כמה.

רק לאחר שכבתה האש מבינים בהדרגה פרנסי העיר ואזרחיה שהשריפה הגדולה של לונדון הייתה כה הרסנית שהיא השמידה כמעט 80 אחוזים מבתי העיר ומוסדותיה. הנזק היה כה גדול שהאנגלים נאלצו להקים את העיר מחדש.

אך באופן פרדוכסלי היו גם יתרונות לשריפה הגדולה הזו. למשל בכך שהיא הביאה לחידוש העיר ובנייתה באופן מודרני. אם קודם העיר הייתה האזור המיושן, באזור ה"סיטי" של לונדון של ימינו, בעקבותיה בנו תושבי העיר את בתיהם החדשים באזורים שמסביבה.

כך נוצרו בלונדון שכונות חדשות ומתוכננות טוב יותר, נבנו בתים עשויי לבנים שהחליפו את בתי העץ המיושנים שהיו בה עם גגות מכוסים בזפת שהתלקחו משום כך בקלות.

כך נולד גם ביטוח הדירה. כי מאז השרפה הגדולה החלו רבים מתושבי לונדון ותושבי ערים גדולות אחרות, לבטח את בתיהם.

השריפה גם חיסלה את מגיפת הדבר שפגעה בעיר בשנה שקדמה לה וגרמה למותם של כמעט 18,000 תושבים מאוכלוסיית העיר, שמנתה אז רק 93,000 איש.

האנדרטה שהוקמה לזכר השריפה נמצאת בסמוך לקצה הצפוני של גשר לונדון, קרוב למקום שבו החלה השריפה הגדולה. בראש האנדרטה נצבת להבה מצופה זהב ובצידה תבליט המתאר את השריפה.


הנה סיפור השריפה הגדולה של 1666:

https://youtu.be/Dn6E_4g4UAw


תיאור של השרפה בעיר לונדון על ידי עדים להתרחשותה:

https://youtu.be/weEveQ4nz4g


מצגת וידאו על שריפת לונדון הגדולה:

https://youtu.be/b7vXcYmKFDQ


ומצגת וידאו נוספת על השריפה הגדולה של לונדון:

https://youtu.be/t1aMd99PqFA

האימפריה הבריטית הייתה אימפריה חזקה ששלטה בשיאה על שליש מכדור הארץ. באותה תקופה נהגו לכנות אותה "האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם".

העובדה המדהימה היא שבריטניה שלטה בכ-58 מדינות חסות, מושבות, מנדטים בריטיים ושטחים נוספים. כל אותם אינספור מקומות, עמים ומדינות היו תחת שליטתו של בית מלוכה אחד, שישב על אי קטן, במערב אירופה - הוא האי הבריטי.

רוצים נתון היסטורי מדהים? - מתוך כמעט 200 מדינות שחברות כיום באו"ם, יש רק 22 מדינות בעולם שהבריטים לא פלשו אליהן בשלב מסוים בהיסטוריה. ברובן הבריטים גם קיימו נוכחות צבאית ושלטון בתקופה מסוימת.

איך זכתה הממלכה הלא גדולה הזו להפוך לכוח עולמי כה גדול?

התשובה מצויה בים. 400 שנים של שלטון בים הביאו לאנגליה כוח בלתי נתפס כמעט. הצי הימי החזק של הבריטים הביא את הבריטים לשלוט כמעט בכל צפון אמריקה, בשליש מאפריקה, במרבית ארצות דרום מזרח אסיה ובאוסטרליה כולה.

רק לאחר שניצחה במלחמת העולם השנייה, אבל התרוששה לחלוטין בשל המלחמה היקרה, איבדה בריטניה את כוחה לשלוט בכל אותן מושבות ומנדטים. עמים שונים חשו אז שהבריטים נחלשו. הם התמרדו ודרשו עצמאות.

ואכן, חלק גדול מהשטחים שבהם שלטה בריטניה השתחררו ממנה והפכו למדינות עצמאיות, כולל הודו וישראל שב-1948 זכו לעצמאות, כל אחת לאחר שנלחמה נגד האימפריה הזו שירדה מגדולתה - הראשונה בהנהגת מהטמה גנדי והשנייה בהנהגת דוד בן גוריון.


כך התפתחה האימפריה הבריטית החסקה כל כך (עברית):

https://youtu.be/LfyZMy9KI_k


סרטון על האימפריה הבריטית:

http://youtu.be/Qm9NlYfjqXw


והתקופה בה שלטה בריטניה בחמישית מהעולם, עד הודו:

http://youtu.be/E9wO-NoP7h4

טירת ווינדזור היא הטירה הגדולה בעולם והטירה העתיקה ביותר בעולם, שעדיין גרים בה.

טירת ווינדזור היא אחד מאתרי המגורים העיקריים של המלך והמלכה בבית המלוכה הבריטי. המלכה אליזבת ובעלה נהגו להגיע אליה אליה בעיקר בסופי שבוע ובחג הפסחא.

כשהם היו מגיעים לטירה, בני משפחת המלוכה נהגו לבלות בה זמן רגוע של איכות, לא לפני שהם "עבדו קשה" בלקבל את ההחלטה באיזה מ-1000 חדרי הטירה הענקית הם יילכו לישון.

היות ובארמון ווינדזור שבלונדון רק 775 חדרים, אפשר לראות בו סוג של ארמון עירוני קטן, ביחס לטירה הענקית הזו.

בטירת ווינדזור נערכות לעתים גם קבורות ולוויות, אם כי בשנים האחרונות מספרן קטן יחסית.


הנה הטירה הענקית שתיירים רבים אוהבים לבוא לבקר בה - טירת ווינדזור:

http://youtu.be/fUDDsZ2I_gk?t=2s


וכאן המלכה מארחת הטירה את מלכי בלגיה:

https://youtu.be/GgH1f-o8H-4

סיפורו הוא אחת הדוגמאות הקשות לאכזריות האנושית והלעג לחלשים ולמוכי הגורל. כל חייו היה ג'וזף מריק מושא ללעג וכינויים מעליבים. האיש בעל הגוף המפלצתי היה ידוע בכינוי "איש הפיל" וכל רואיו הוכו בתדהמה.

אבל מריק היה נשמה טובה ששכנה בגוף מעוות. למזלו גברו איכויותיו האנושיות על מראהו המפחיד ובהדרגה הוא שינה את התפיסה כלפיו.

זה היה במחצית השנייה של המאה ה-19, התקופה הוויקטוריאנית. מריק נולד כתינוק נורמלי בעיר האנגלית לסטר. העיוותים החלו על פניו וגופו בסביבות גיל חמש.

הסתבר שהוא לקה במחלה שעיוותה את גופו ואת פניו באופן קיצוני. בגיל 11 מתה אימו.

אימו החורגת, שעימה התחתן אביו, דחתה אותו.

בשל עיוותו הוא התקשה למצוא ולהתמיד בעבודה. מתעשייה ועד רוכלות, בכל תחום שבו עבד נרתעו ממנו האנשים והוא נאלץ לעזוב. משם הוא החליט, בלית ברירה, להיות מוצג כאטרקציה לקהל בפריק שואו. הוא משמש כמוצג נלעג במעין קרקס של מוזרים ונכים, על תקן "איש הפיל".

במשך הזמן הפך האיש המעוות לידוען בחברה הגבוהה של אנגליה הוויקטוריאנית. השיא היה כשהמלכה ויקטוריה בכבודה ובעצמה הפכה אותו לידידה האישי.

כיום יודעים החוקרים לספר שסינדרום רפואי שנקרא פרותיאוס פגע בו אנושות והפך אותו למפלץ אומלל. מריק התגורר וזכה לטיפולים בבית החולים בלונדון.

מצבו הרפואי של גוף המפלצת שנשא אותו הלך והתדרדר. השינה הלא בריאה שכפתה עליו הגדילה ההולכת ומחמירה של ראשו, רק החמירה את מצבו, עד שנחנק ממנה ומת.

על מריק נעשה "איש הפיל", סרט המופת של גאון הפנטזיה המסתורית דיוויד לינץ'. בסרט שצולם בשחור לבן משחק אנתוני הופקינס את הרופא המנתח שנחשף וחוקר אותו בבית החולים. להפתעתו הוא מגלה שמאחורי החזות המפלצתית של "איש הפיל" מסתתר אדם נבון, רגיש ומכמיר לב. מריק שבסרט חווה, לראשונה בחייו, נדיבות לב וחום אנושי.


הנה סצנת הרכבת מהסרט על ג'וזף מריק "איש הפיל":

https://youtu.be/sF19L00KbAI


ניסיון מודרני לשחזר את קולו על סמך מחקר פיזיולוגי:

http://youtu.be/CejyfdIaCQ0


קדימון הסרט "איש הפיל" משנת 1980:

https://youtu.be/AF9gNKJi79g?t=20s


וחקר מותו בגיל 27 בלבד:

https://youtu.be/HKiRlZEbnxg

את טירת בומריס החל המלך האנגלי אדוארד הראשון לבנות בוולס, כחלק מתוכניתו לכיבוש מלא של וולס. בשנת 1295 החלה בניית הטירה, אך כיוון שנותר ללא תקציב, לא השלים המלך את הבנייה מעולם.

על אף יופיה הרב, עד היום עומדת הטירה לא גמורה וזה גם חלק מהקסם המיוחד שלה!


הנה סרטון שמציג את טירת בומריס שבוולס:

http://youtu.be/Iuvk2FHWGXc


והנה הטירה היפה מהאוויר:

http://youtu.be/7MhMQE3Cwyo

מרגרט תאצ'ר הייתה ראש ממשלת בריטניה והאשה הראשונה שנבחרה לתפקיד ראש ממשלה באירופה.

היא הנהיגה את אנגליה בין השנים 1979-1990. תאצ'ר הייתה ידועה בכינוי "אשת הברזל", שניתן לה על שום שמרגע שניצחה בקלות בבחירות 1979, היא החלישה באופן ניכר את כוחם של האיגודים המקצועיים.

לתפיסתה, אותם איגודים שיתקו את אנגליה של אותה התקופה, בשביתות רבות וממושכות וגרמו לכך שהכלכלה הבריטית התקשתה לתפקד כראוי.

שלטונה של תאצ'ר אופיין בכלכלה קפיטליסטית קיצונית, שפגעה קשות בשכבות החלשות, עניי אנגליה, שהחלישה את האיגודים המקצועיים והגדילה מאד את האבטלה והאינפלציה.

היא מכרה חברות ממשלתיות לידיים פרטיות, צמצמה את הוצאות הממשלה וניהלה מדיניות כלכלית קשוחה ומדיניות חוץ לא פחות קשוחה, גם במלחמה הקרה והן בנצחון במלחמת פוקלנד, כנגד ארגנטינה.

לאחר כמה שנים קשות, החלה כלכלת אנגליה לפרוח וה"תאצ'ריזם", המדיניות שלה, נראתה פורחת. אך את הקדנציה השלישית שלה היא סיימה בהתפטרות לאחר שכלכלת בריטניה החלה לשקוע במיתון, שהגדיל את התסיסה כנגדה.

ציטטה מעניינת של תאצ'ר היא: "בפוליטיקה, אם ברצונך שדבר מה יאמר, בקש זאת מגבר, אבל אם ברצונך שדבר יעשה, בקש זאת מאישה!".


הנה סרטון על מרגרט תאצ'ר:

http://youtu.be/rwGV2Kle9EI


כאן מתנצחת ראש הממשלה תאצ'ר עם אנשי האופוזיציה על מדיניות כלכלית (מתורגם):

http://youtu.be/fLlJoKvp2Ek


קדימון לסרט קולנוע שנעשה על "גברת הברזל" (מתורגם):

http://youtu.be/-B8DiUTpQDk


ורגעים מחייה הפוליטיים של תאצ'ר, בדיון אחרי מותה (עברית):

http://youtu.be/jCfFHJyIPEc?t=4m35s

אורכו אמנם כ-50 מטרים, אבל רחוב פרלמנט שבאקסטר שבאנגליה הוא מהרחובות הצרים ביותר בעולם. ברוחב של 64 סנטימטרים בנקודה הכי צרה, מכוניות למשל, לא יכולות לעבור בו ואפילו לא אופנוע של ממש.

הוא קיים מאז תחילת המאה ה-14 ובעבר נקרא "הרחוב הקטן". שמו שונה לאחר שהפרלמנט האנגלי החליט להגדיל את מספר נציגי העם בו.


הנה רחוב פרלמנט הצר:

http://youtu.be/9Lvyamuthdw


ועוד סרטון משם:

http://youtu.be/y0zMfiHE064

אמביינט (Ambient) הוא סגנון אלקטרוני של מוסיקה שיוצר אווירה. לרוב רגועה, האמביינט היא מוסיקה שלא כופה את עצמה ומכריחה להאזין לה, אלא יוצרת מעין נוף מוסיקלי רגוע וממזג ואווירה שעוטפת את המאזין.

מוסיקת אבמיינט מתמקדת במאפייני גוון הצליל. במקום לחייב את המאזין להקשיב לה הקשבה מלאה, היא מתפקדת כמוסיקת רקע המרגיעה ומחברת אל הטבע.

האמביינט נוצר לראשונה על ידי המלחין הבריטי בריאן אינו בשנות ה-70. אינו סיפר שהרעיון צץ בראשו בעת שהחלים מתאונת דרכים בבית החולים. בחדר שמה לו ידידה תקליט בעוצמה חלשה והלכה לדרכה. המוסיקה החלשה מאד התמזגה עם רעש הגשם שבחוץ והוא הבין שניתן לייצר מוסיקה כזו שתתמזג באווירה ותהיה עדינה מספיק כדי להיות נוכחת, אך לא תכפה את עצמה עליו כמאזין.

אינו כינה את המוסיקה הזו "אמביינט". גם אם חשב שהוא הגדיר אותה באופן מדויק, השתנתה מוסיקת האמביינט במהלך השנים וקיבלה אופי מגוון ומפותח יותר מההגדרה המקורית של בריאן אינו, האיש שהמציא אותה.


הנה מוסיקת אמביינט שכתב אינו לחללים ציבוריים כמו שדה תעופה:

https://youtu.be/ykJg-vE3k-E


ממציא הסגנון בריאן אינו מספר איך נולד:

https://youtu.be/oMNBnakSd2Q


מוסיקת חלל של בריאן אנו:

https://youtu.be/IlFw91eLYfQ


צליל הפתיחה של Windows 95 שכתב אינו:

https://youtu.be/I3Ak5VgyEoc


וקטע מוסיקלי מורחב שכתב על צליל זה:

https://youtu.be/fNIfbdi41ho

מאז תחילת שנות ה-60, אין להקה שזוכה לכל כך הרבה סופרלטיבים ומחמאות, כמו הביטלס (The Beatles). מרבית ההערכה שהם זוכים לה מנומקת ומוסברת, אם כי מומחים לא פעם מזהים בהערכה אליהם משהו מוזר.

הביטלס, לטענת המומחים, זוכים להערכה רבה על הדברים הלא נכונים ולא זוכים למספיק הערכה על הדברים החשובים.

נתחיל בכך שאת הרוקנ'רול אולי היה זה אלביס פרסלי שהמציא, אבל הביטלס הם שהפכו את הסגנון הזה לתופעה עולמית. היכולות שלהם והקסם שלהם הביאו את הסגנון הזה לקדמת הפופ העולמי ודי מהר הוא הפך, לפחות לחצי המאה הבאה, לסגנון החשוב ביותר.

אבל נתחיל בתמצות, כי דיון בשאלה לגבי האיכות של הביטלס חייב להיות מעמיק יותר. הביטלס, לצד בוב דילן, הם המוסיקאים שעשו את המהפכות המוזיקליות החשובות ביותר במוסיקת הפופ.

הם היו הלהקה הראשונה שביצעה כמעט רק מוסיקה שכתבו חבריה, הם היו חוקרים מתמידים, בעלי אוזן מוסיקלית ויצירתיות לא נתפסת, לא כתבו מעולם בנוסחאות כמו רבים מאמני הפופ לפניהם, התפתחו מאלבום לאלבום בצורה חסרת תקדים ויצרו מוזיקה מגוונת ומפתיעה כל הזמן.

הביטלס פתחו את מוסיקת הפופ להשפעות מכל כיוון כמעט - ממוסיקת עולם הודית, דרך מוסיקה קלסית, אלקטרונית, עממית ועוד, הם חקרו שיטות הקלטה חדשניות ויצירתיות, כתבו במודוסים ובסולמות מוזיקליים, שעד אז איש לא חשב אפילו לשלב במוסיקת פופ.

הם גם לא התביישו לתת למפיק המוזיקלי שלהם ג'ורג' מרטין, לעשות את עבודתו בגאונות משל עצמו. אז אמנם את הצלילים מהעולם האמיתי הביא לעולם ההקלטות בריאן ווילסון מהביץ' בויז, אבל איזה פיתוח מדהים שהביטלס עשו לרעיון הזה, שהביא המוסיקאי הנערץ עליהם מאמריקה ואצלם הפך לגאונות לא פחותה.

הביטלס היו כל כך גדולים, כי הם היו להקה שבה לא פחות מ-3 מלחינים גאונים. בכל להקת פופ עד אז, היה לכל היותר מלחין אחד מצוין. הביטלס הכילו, בלהקה של ארבעה אנשים, גם את פול, אולי המלודיסט הטוב במאה ה-20, גם את ג'ון, הרוקר חסר התבניות שכל שיר שלו היה שונה ממשנהו והמוח הקריאייטיבי שלו לא הפסיק לחדש וגם את "הביטל השקט", ג'ורג' הריסון - שהלך והתגלה כמלחין ברמה עולמית, עם כמה מהשירים האייקוניים של כל הזמנים (Something, מישהו?).

ואגב, צריך לציין שאת כל החומר שהם יצרו, הם יצרו ללא ידיעת תווים?

הביטלס היו גדולים, כי הטקסטים שלהם היו מרתקים ואיכותיים, בלי פרופורציות למי שהם היו ולהשכלה שלהם. הם גם התפתחו בצורה מדהימה ומשירי אהבה הם פתחו את התכנים שלהם למסרים אוניברסליים, חברתיים, עולמיים ומעצבי דור. הם לא התביישו ללמוד מבוב דילן איך כותבים שירים עם מסרים גדולים, אבל לא יומרניים ותלושים ממי שהם. ואגב דילן - הביטלס, בניגוד לכה רבים מאז, לא הפכו לחקייני הגאון הדילני, אלא יצרו את הסגנון שלהם ומגוון שירים אלמותיים ובעלי משמעות לא פחותה ממנו.

אגב, את ההוכחה לחשיבות שהם נתנו לטקסטים שלהם הם הראו כשהיו הראשונים אי-פעם, להוסיף את מילות השירים לתקליט, במקרה גם בסרג'נט פפר, האלבום שייחשב לאלבום המוסיקלי הראשון בהיסטוריה, שממש נפתח כמו ספר (לפניו היו סתם תקליטים, עם עטיפה פשוטה).

ואם הזכרנו אותו, אז היצירה המופלאה הזו, סרג'נט פפר, היא גם אלבום הקונספט הראשון בהיסטוריה. הם לא שיערו ודאי שהוא עתיד לפתוח בכך פתח לסגנון חדש, הפרוגרסיב, בעברית רוק מתקדם, סגנון שיניב כמה מהאלבומים הטובים מאז.

הביטלס גם היו גדולים, כי הם היו מאד פוריים וחרוצים. 13 האלבומים הם הוציאו בתוך 8 שנים. המספר הזה לא כולל אוספים או קומבינציות שיצרו חברות התקליטים שלהם, אלא 13 יצירות שעליהן עבדו חברי הלהקה באולפן. ולא הייתה כאן פשרה על איכויות או על עבודה רצינית ושקדנית - כדאי לדעת ש-7 מהאלבומים הללו נכללים ברשימת 20 האלבומים הטובים בכל הזמנים.

הביטלס היו גדולים כי הם שינו את הצליל של מוסיקת הרוק. במו ידיהם הם הפכו את הצליל של הפיפטיז, שנות ה-50, לצליל העשיר, המלא, הפסיכדלי, המשתנה-כל-העת, של האלבומים שלהם מאז Rubber Soul. אז את הבלוז הם לא הביאו לרוק, כמו הסטונז והנדריקס, אבל את שאר המאפיינים של הרוק הבוגר של סוף שנות ה-60, זה שיהיה המורשת שתתפתח לרוק של העתיד, הם המעצבים העיקריים.

הביטלס היו גדולים, גם מפני שהם השפיעו באופן מוחץ על החברה וההיסטוריה, שלא לומר ההיסטריה, של העשור הכי מרתק בתולדות מוסיקת הפופ. כל דבר שהם עשו הפך לאופנה, לתנועה ולשינוי. השיער המתארך שלהם הפיץ את אופנת השיער הארוך בכל העולם. תנועת ההיפים הייתה תנועה שינקה מהם את המסרים של האהבה והשלום שכל כך מזוהה איתה וכשג'ון לנון מתגייס למאבק בוויטנאם, זה מאיץ את המאבק ונותן לו כוח עצום, עד לנסיגה האמריקאית מסייגון. גם לצד השלילה, השפעתם הייתה אדירה. האימוץ של הביטלס את הסמים משני-התודעה וההישגים המוסיקליים שנוצרו בעקבות השימוש בסמים הללו, הפכו דורות של מוסיקאים למכורים קשים ויצרו הישגים מוסיקליים מדהימים, בצד פגיעות מוחיות, מוות בטרם עת והתמכרויות של אינספור אגדות רוק לסמים קשים.

ואכן, הביטלס היו ענקיים גם בהשפעה שלהם על מוזיקאים אחרים. זה קרה גם בזמן אמת, כשכל עולם הפופ והרוק אימץ בתוך שבועות את החידושים והתגליות המוזיקליות שלהם וכמובן המגמה הזו התרחבה במשך השנים הבאות. אינספור אמנים ולהקות מאז שנות ה-60 העידו שהביטלס היו ההשפעה הגדולה שלהם.

אבל הביטלס היו גדולים, כי הם גם היו כוכבים מזן חדש. בניגוד לכוכבים שלפניהם, הם לא שיחקו את המשחק שהמנהלים שלהם קבעו. גם אם בריאן אפשטיין עיצב להם את ההצלחה והינדס את התדמית הראשונית שלהם, ככל שהעולם פתח להם את זרועותיו, הם הלכו והפכו לכוכבים מסוג שהעולם לא הכיר, חייזרים תרבותיים שכמוהם לא היו עד אז מעולם. כל המעריצים שלהם מעידים שהם היו אמיתיים. הם לא פייסו עיתונאים, לא השתבצו לתבניות, למניירות, לנימוסים, מחוות או מנהגים של הכוכבים שלפניהם. הם היו משעשעים ועשו צחוק מכל מי שהיה חזק, הם לעגו לכסף של העשירים ולאותות האצולה של המיוחסים. מי שגדלו בתרבות פשוטה, של מעמד העובדים בליברפול, נהנו בלי בושה מהתהילה שלהם, התנהגו כמו ילדים שמגלים את העולם והעבירו למעריציהם את הלגיטימיות של להיות צעיר. אם מישהו אחראי לכך שמאז שנות ה-60 "העולם שייך לצעירים", אלה ארבעת המופלאים הללו, יותר מכל אחד אחר.

וכן, הם היו נגנים מצוינים, זמרים מעולים, עם הרמוניות מקסימות והערצה חסרת תקדים מצד הצעירים, הם היו יפים להפליא, בעלי חוש הומור מצוין ותספורות שיהפכו לאופנה בכל העולם - אבל אלה לא הסיבות שהביטלס היו כל כך גדולים, אלא התכונות שהשלימו את התמונה לאחת מהתופעות האמנותיות והתרבותיות החשובות בתולדות המין האנושי.


ראו בכמה סגנונות מוסיקליים הם כתבו:

https://youtu.be/mjENtjNFIwM


סקירה מינימלית של הגדולה של הביטלס:

https://youtu.be/BBum9T8eqVI


כך הגדולה שלהם התגלתה לאמריקה:

https://youtu.be/gJxvm5zbeBc


האם הביטלס מוערכים יותר מדי? - הרצאת וידאו:

https://youtu.be/g2XaOy0G6kM


מה המוזיקאים חושבים על הביטלס:

https://youtu.be/fL4AAH1ua8o


סקירה מקיפה של כל החידושים וההמצאות של הביטלס במוסיקה ובתרבות:

https://youtu.be/2V7JN7Br9IY?long=yes


וניתוח מעמיק של המוסיקה של הביטלס:

https://youtu.be/ZQS91wVdvYc?long=yes

אחרי שריפה ישובו תמיד בני הבית השרוף ויחפשו בשרידים המפויחים את שאריות חייהם, שעלו בעשן. בשנות ה-80 "הציתה", אם להיות דו-משמעיים, שריפה של בית בחבל יורקשייר הבריטי, סיפור בלתי נתפס. משפחה שביתה עלה כולו באש, שבה לנבור בשרידי מעונם השרוף. למרבה התדהמה הם גילו שעל קיר הבית המפויח, נותרה תמונת "הילד הבוכה" שלמה לחלוטין. היא הייתה הדבר היחידי שלא נפגע באש.

"הילד הבוכה" (The Crying Boy) היה מהציורים המוכרים בישראל של שנות ה-70 במאה הקודמת ולא רק בה. הציור היה אהוב על רבים בעולם כולו ובבתים שונים היה תלוי בגאווה. אבל הכל נגמר כשהתפרסם בשנת 1985 בעיתון "סטאר" הבריטי סיפור השריפה שכילתה בית, אך לא נגעה ב"ילד הבוכה". בכתבה צוין שבני המשפחה ראו בתמונה המקוללת את האשמה בדליקה.

העיתון המתחרה הבריטי "סאן" החל לפרסם סיפורים על עוד עשרות שריפות שבהן לא נשרף הציור והצליח לעורר היסטריה סביב הציור "המקולל" ואף אירגן שריפה המונית של הציורים הללו. ההיסטריה נרגעה רק כשהודיעו שירותי הכיבוי האש שאין קשר בין תמונות "הילד הבוכה" הנפוצות כל כך ובין השריפות. יש הסבר שדורש הוכחה שהציורים לא נשרפו, בשל העובדה שהודפסו על גבי גליונות עבים שעשויים מקרטון דחוס. בזכות החומר הזה לא נדלקים גליונות אלה בקלות, טוענים חלק מהמומחים.

כך או כך, מאז הפרשה ואולי סתם מכיוון שנמאס לאנשים ממנה, נעלמה תמונת הילד הבוכה מקירות הבתים בישראל ובעולם. מדי פעם היא מבצבצת בסדרת טלוויזיה כמו הפיג'מות או מאוזכרת בעטיפת ספר של אתגר קרת, אבל כללית הפך הילד הבוכה לזיכרון רחוק של תקופה. היום הוא בטח היה מצויד בסמארטפון ומתייפח שנשבר לו המסך..


הנה סיפורו של הילד הבוכה (עברית):

https://youtu.be/jqkVJxn2PtI


הקשר בין הציור לאש:

http://youtu.be/jTvrDdR2pds


סרטון קצר שיצר אמן ששיחק עם תמונה אמיתית במעבר "מורף" לציור הילד הבוכה:

http://youtu.be/ZdGCc3crog0


מישהו בדק את העמידות המפחידה של ציור על הקרטון הדחוס שהאש לא מתפשטת בו:

http://youtu.be/AyRL-yIIVH0


והסיפור כולו - הפחד כבר בפנים:

http://youtu.be/yQzZPRtq1fo?long=yes

חובבי גאליס ודאי התפעלו מהבקתות הצבעוניות שיש לדמויות בסדרה. אבל את ההשראה לצבעוניות היפה הזו שאב כפר הנופש מבקתות חוף מרהיבות ולרוב צבעוניות מאד שנמצאות בעולם.

לנו בישראל אין הרבה חופים ולכן לא מאפשרים לאנשים לרכוש בתים או בקתות על החוף, אבל במדינות שיש להם חופים ארוכים במיוחד, לרוב החופים של האוקיינוסים, מאפשרים לתושבים לרכוש וילות על הים, או לפחות בקתות חוף. בבקתות הללו האנשים נחים ומתגוררים במהלך השהייה בחוף הים והן מעין בתים קטנים מאד, שכוללים גם מיטות מנוחה ומטבחונים זעירים להכנה של אוכל במשך היום.

בקתות כאלה הן יקרות מאד, מפני שהן נדירות ומחליפות ידיים לעיתים רחוקות.


הכירו את תרבות בקתות החוף בבריטניה:

https://youtu.be/bmfHTzMv_us


בקתות החוף הצבעוניות בסקרבורו שבדרום אפריקה:

https://youtu.be/NJaR9_miens


הצריפים הצבעוניים באנגליה:

http://youtu.be/VfV-YF11zIk?t=6m21s


ובקתת חוף מבפנים, כפי שמציג אותה הבעלים הגאה:

http://youtu.be/ZiWqvGlmcoc?t=4s

היא מרשימה, מתנשאת מעל סביבתה ומופיעה על כריכת אחד מאלבומי הרוק המפורסמים בעולם - האלבום "חיות" (Animals) של הפינק פלויד מ-1977.

בעבר תחנה נטושה, זוהי תחנת הכוח האנגלית באטרסי (Battersea Power Station), שבחצי המאה האחרונה הפכה להיות אחד האייקונים מאבני הדרך המזוהות ביותר של בירת אנגליה.

תחנת הכוח באטרסי ממוקמת על הגדה הדרומית של נהר התמזה, בבאטרסי שבדרום מערב העיר. היא מזוהה במראה 4 הארובות המרשים שלה.

מורכבת משתי תחנות כוח נפרדות, שעיצובן זהה. הראשון מביניהם נבנה בשנות ה-30 של המאה העשרים והשני בשנות ה-50.

ב-1965, חוץ מהופעתה על כריכת האלבום אנימלס של פינק פלויד, התחנה גם הופיעה בסרט Help של הביטלס.

ב-1983 היא הפסיקה לייצר חשמל והוצאה משימוש. מאז סגירת התחנה היא נותרה ללא שימוש, ננטשה אך נחשבה מבנה לשימור.

כיום הפך אזור תחנת הכוח באטרסי ומסביבה לשכונה יוקרתית חדשה שהפכה אותה למוקד טרנדי ומלא חיים ובילויים בבירה האנגלית.


הנה התחנה והלהקה המפורסמת:

https://youtu.be/IdUFlZonaaE


תחנת הכוח של באטרסי מבפנים:

https://youtu.be/sGfkqD5QGNo


מבט מהאוויר על תחנת הכוח ותכניות לשכונה הלונדונית החדשה:

https://youtu.be/8L77mOMqiYM


אדריכל רפאל בנולי מספר על החזון שלו לקומפלקס שיקיף את תחנת הכוח הנטושה:

https://youtu.be/nI7sZ98dGbI


ותולדות התחנה בסרטון תיעודי קצר:

https://youtu.be/GOYoD692faY?long=yes

בהחלט. מתחת לעיר לונדון עוברים יובלי נהר התמזה. הם נמצאים מתחת לעיר לונדון, לאחר שכוסו במאה ה-18. הם כוסו כל כך טוב עד שנתיבם של היובלים הללו לא ידוע. רובם של הנהרות הללו זורמים כיום במנהרות ותעלות ביוב מתחת לעיר. הם נראים רק כשהם מזינים אגמים שונים שנמצאים בפארקים המלכותיים של לונדון, כמו האגם שבפארק סנט ג'יימס, או אגם הסרפנטיין שבהייד פארק.

מי שמעוניין לראות בלונדון מה נשאר מנהר הווסטבורן למשל, יכול לנסוע לקווי הרכבת התחתית של לונדון. בתקרת תחנת הרכבת התחתית "כיכר סלואון", אחת מתחנות הרכבת התחתית, ניתן לראות את הצינורות שבהם נהר הווסטבורן זורם כיום.



הנה סרטון של נסיעה בנהר תת-קרקעי שמתחת ללונדון:

http://youtu.be/8HUM-ahrJlk

אדוארד השישי (Edward VI) שלט באנגליה 6 שנים בלבד. מי שהיה בנו היחיד של הנרי ה-8 ואשתו השלישית ג'יין סימור הוכתר בגיל תשע והיה למלך אנגליה ואירלנד בין 1547 ל‑1553.

אמו של אדוארד ה-6, הבן היחיד ששרד מבין ילדיו של הנרי השמיני, הייתה המלכה ג'יין סימור זמתה מסיבוכי הלידה שלו. פוליטית, הדבר היחיד שהספיק לעשות בילדותו היה יומן אישי שכתב ובו תיעד אירועים כמו הוצאת דודו להורג.

בהיות המלך אדוארד ליטרלי ילד, מי ששלטה בפועל באנגליה הייתה מועצת עוצרים פרוטסטנטית שהקפידה לנהל בשמו רפורמות דתיות עמוקות בממלכה שאביו הותיר לאחר שנטש את האפיפיור הקתולי.

בגיל 15 בפברואר 1553 הוא חלה במחלה קשה, ככל הנראה מדלקת ריאות או שחפת. השמועות דיברו על הרעלה או זיהום אך רגליו התנפחו והוא נחלש בארמון גריניץ' עד מוות ונקבר במנזר וסטמינסטר.

בניגוד לצוואת אביו בה הורה לו להעביר את הכתר, במקרה שימות, לאחיותיו מרי ואליזבת, אדוארד משנה את פני הדברים ומוריש את המלוכה ביום מותו לליידי ג'יין גריי הצעירה, נכדתו של הנרי השמיני ופרוטסטנטית נלהבת שתיעבה את הקתוליות.


#המלכה ג'יין "לימים אחדים"
מטרת אדוארד היא למנוע את חזרת אנגליה לשלטון קתולי, אבל השינוי הזה בצוואת אביו, המלך הנערץ הנרי, יוביל למשבר ירושה ולמלכותה הקצרה של ג'יין.

אביה החורג של גיין, הדוכס ג'ון דאדלי, מכריז עליה במהירות כמלכה, אבל הציבור לא מתלהב. מרי מצליחה לגייס תמיכה עממית רחבה, נמלטת לטירה מבוצרת ומכריזה על עצמה כמלכה, מה שעתיד להוביל תוך ימים ספורים להכתרתה בלונדון.

התמיכה הציבורית עוברת למרי שנכנסת ללונדון בראש צבא שהיא מגייסת. הצעירה שבילדותה מוכרזת על ידי אביה כממזרה, כדי שיוכל להתגרש מאמה ומאוד סבלה מדיכוי דתי תחת אחותה למחצה אליזבת, מוכתרת עתה למלכה הראשונה באנגליה ולגמרי בזכות עצמה.

ג'יין נעצרת, לאחר שאחזה בכתר למשך 9 ימים בלבד. היא נידונה למוות בגין בגידה ובפברואר 1554, בגיל 16 או 17, מוציאים אותה להורג בגיליוטינה. היא נושאת נאום אחרון שבו היא לוקחת אחריות חלקית אך מכחישה כוונה זדונית מצידה בלקיחת המלוכה.


#מרי הראשונה "בלאדי מרי"
בתחילה מלכותה הייתה מרי הראשונה, למלכת אנגליה הפופולרית מאוד. היא בלטה בתיקון העוולות שנעשו לה ולאמה על ידי אביה המלך. ב-1554 מרי נישאת לנסיך פיליפ השני מספרד, אך לא מספיקה ללדת ילדים ובתקופתה אנגליה מאבדת את העיר קאלה בצרפת.

כצפוי, מרי מבטלת את הרפורמות הפרוטסטנטיות של אביה ואחיה, מחדשת את הכפיפות של הממלכה האנגלית לאפיפיור ובאקט שיזכה אותה בכינוי "מרי העקובה מדם" (על שמה המשקה האלכוהולי המפורסם Bloody Mary), היא מוציאה להורג כ-300 פרוטסטנטים על המוקד.

ב-17 בנובמבר 1558 והיא בת 42, מרי הולכת לעולמה, ככל הנראה מסרטן שחמת או הצטברות נוזלים ומותירה את הכתר לאחותה אליזבת הראשונה.


#אליזבת הראשונה - בתולת הברזל
אליזבת הראשונה, בתם של המלך הנרי השמיני והמלכה אן בולין, נולדה ב-1533. כשהייתה בת 3, הנרי הוציא את אמה להורג ואליזבת הוכרזה כממזרה. בתקופת אחותה מרי, היא נרדפה פוליטית ואף נאסרה במגדל לונדון.

אבל בזכות אינטליגנציה רבה וחינוך מעולה שהיא קיבלה, כולל לימוד שפות כמו לטינית ויוונית, הוכתרה אליזבת אחרי מרי למלכה. ואכן, מי שנודעה כ"מלכה הבתולה" וגם כ"בתולת הברזל", עתידה להוביל את אנגליה לתור הזהב שלה ולהולדתה של אחת האימפריות הגדולות בהיסטוריה.

הכירו את המלכה המבריקה הזו בתגית "אליזבת הראשונה".


הנה המלך אדוארד ה-6:

https://youtu.be/vtYHz5wtk-c


כמה שניות על אדוורד השישי (הגדילו למסך מלא):

https://youtu.be/So2wdejkrjQ


תולדות חייו של מי שהיה למלך בגיל 9:

https://youtu.be/2UJ7fEPYO-8?long=yes


וסרט תיעודי על המלך הילדותי ובן המלך המפורסם ביותר של אנגליה:

https://youtu.be/a3-CgHCYZuM?long=yes