שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה רואים בדגל ברזיל?
בדגל ברזיל יש צבע ירוק שמסמל את יערות הגשם ירוקי-העד, בעוד הצבע הצהוב שבדגל מסמל את המחצבים ובמיוחד את הזהב הטמון באדמת המדינה הענקית הזו.
העיגול הכחול שבדגל הם שמי ברזיל. 27 הכוכבים שעליו מסמלים את 26 המדינות הקטנות שהתחברו לברזיל הענקית, המדינה הגדולה ביותר ביבשת דרום אמריקה.
הכוכב מספר 27 מסמל את השלטון הפדרלי של ברזיל (שלטון פדרלי הוא השלטון המרכזי בפדרציה, מדינה גדולה שכוללת מדינות קטנות רבות).
במרכז העיגול הכחול יש סרט לבן שעליו כתוב המוטו הברזילאי, הסיסמה הלאומית של ברזיל, שאומרת "סדר וקידמה".
הנה מעט על דגל ברזיל (עברית):
https://youtu.be/VA7WP250nfs
מהם מפלי גוואירה שנעלמו?
מפלי גוואירה (Guaíra Falls) היו מהמפלים הגדולים בעולם ומהמרשימים שעל כדור הארץ.
המפלים האדירים, שנקראו "שבעת המפלים של גוואירה" (O Salto das Sete Quedas do Guaíra), נמצאו על נהר ריו פאראנה הענקי, בגבול ברזיל-פרגוואי.
הם קרויים כך ככל הנראה על שמו של צ'יף אינדיאני. עד שנות ה-70 של המאה הקודמת הם היו המפלים השניים בגודלם בעולם!
קול נפילת המים במפלים העצומים נשמע למרחק של לפחות 30 קילומטרים.
המפלים העצומים הללו נעלמו תחת מימיו של אגם איטייפו המלאכותי, שנוצר לאחר שנבנה סכר איטייפו הענקי באזור, בכדי להפיק חשמל הידרואלקטרי, כלומר חשמל מכוח המים.
על בניית הסכר החליטו המשטרים הצבאיים ששלטו באותה התקופה בברזיל ובפרגוואי ושערכי טבע לא נחשבו בעיניהם. המפלים האדירים של גוואירה היו רק פרט אחד בשינוי האזורי שנוצר בהחלטה זו. האגם הענקי שנוצר כתוצאה מבניית הסכר קבר תחת מימיו עיירות, יערות עד ענקיים ומגוון עצום של מינים שנכחדו בהצפת האזור.
הנה המפלים כיום:
https://youtu.be/UjunHQZf_cI
המפלים העצומים בסרט משנת 1936:
http://youtu.be/5V4NtwV_xtY
ומצגת וידאו של מפלי גוואירה:
http://youtu.be/TPlQ1V8Ojm4
מהו השילוב של באכיאנס ברזיליירס?
היצירה "באכיאנס ברזיליירס" (Bachianas Brasileiras) של המלחין הברזילאי הייטור וילה לובוס, היא שילוב מופלא בין המבנים והצורות שיצר המלחין הנערץ יוהן סבסטיאן באך לבין המוסיקה העממית והפופולארית של ברזיל, ארצו של וילה לובוס.
היצירה המיוחדת הזו נכתבה כשהחליט המלחין הברזילאי לחבר בין האהבות המוסיקליות שלו - מצד אחד המוסיקה העממית הברזילאית שעליה גדל ומצד שני, המהלכים ההרמוניים והמבנים של מוסיקת הבארוק שכה אהב, במיוחד בהשראת המלחין הנערץ עליו, יוהאן סבסטיאן באך.
הבאכיאנס ברזילראס מורכבת מ-9 סויטות מוסיקליות. במיוחד זכה מתוכם לתהילה עולמית הבאכיאנס ברזילרס מס' 5 שכתב וילה לובוס לסופרן ולתזמורת נגני צ'לו. הסוויטה הזו היא פיוז'ן, שילוב בין מוסיקה ושירה ברזילאית עממית, לבין מהלכים אופייניים לבאך. היא גם מעין הדהוד לאריה למיתר סול הידועה שלו, על מהלכי הבאס, נקודת העוגב, כלי המיתר והמלודיה היפה להפליא שבה.
הסוויטה מחברת יפה בין מנגינה עצובה המתארת לפי המחבר את שעת השקיעה, עם מקצבים ברזילאיים וחיקוי מוסיקלי של שירת הציפורים. אין קסם גדול ממנה ואין יפה מפיוז'ן של מוסיקאי מוכשר כל כך.
באכיאנס ברזיליירס 5 מאת וילה לובוס, שהושפע מאריה למיתר סול של באך:
https://youtu.be/yqfHLqZaSiw
הזמרת הישראלית המצוינת קרן הדר, עם תרגום של המילים לעברית:
https://youtu.be/thBzUeXD1Js
עיבוד לצ'לו וגיטרה:
https://youtu.be/MzPA52RYMj4
וקול הפעמונים של הזמרת היווניה ננה מושקורי:
https://youtu.be/CdXXQBd--4M
איך ברזיל מייצרת הכי הרבה קפה בעולם?
יצרנית הקפה הגדולה בעולם היא ברזיל. היא המובילה בייצור פולי הקפה בעולם, כש-80% מפולי הערביקה, זן הקפה הכי פופולארי בעולם, הם מברזיל.
אמנם גם איטליה ידועה כמדינה חזקה בתחום הקפה, אך איטליה היא יצרנית מכונות הקפה הגדולה בעולם.
הנה סרטון על ברזיל שמייצרת שליש מפולי הקפה בעולם:
https://youtu.be/7dfRA9-NSZs
וזהו גידול וייצור הקפה בברזיל:
http://youtu.be/aYB9dYOiYno
מה בין ריקוד ללחימה בקפואירה?
מכירים אמנות לחימה בת 400 שנה, העושה שימוש בצעדי ריקוד, ביחד עם בעיטות והרמת רגליים קצת משונה?
הקָפּוֹאֶרָה (Capoeira) היא אמנות תנועה מיוחדת, המשלבת מחול, לוחמה, אקרובטיקה ומוסיקה. שורשיה נעוצים בתקופת העבדות, בה נוצר החיבור המיוחד בין התרבות האפריקאית שממנה באו העבדים, לבין האווירה המיוחדת של דרום אמריקה והתרבות של השליטים הפורטוגלים.
היסטורית היא נולדה במאה ה-16 בברזיל, כשהעבדים האפריקאים פיתחו שיטת לחימה, אבל רצו להסוות את זה. הם התכוונו להתאמן בה ולהשתמש ביכולת הלחימה שירכשו לצורך בריחה, אבל כדי שלא יתפסו אותם בעלי החוות שאצלם הם היו עבדים, הם הוסיפו לתנועות הלחימה שתרגלו גם שירה ותנועות ריקוד מסוגננות.
כך התפתחה הקפואירה על ידי העבדים לצורכי הגנה עצמית, ובו בזמן שאבה מהמסורת האפריקנית והתחזתה למחול וזמרה.
כך יוצא שבשנים האחרונות הולכת הקפוארה ונפוצה בעולם כולו, לאחר שמטיילים למדו את האמנות הזו ופתחו סדנאות ובתי ספר בארצותיהם. היא אכן מזכירה מחול ומלווה במוסיקה אופיינית ועדיין, רוב אמני הקפואירה רואים בה משחק, המשלב מרכיבים של לוחמה, הגנה והתקפה.
הנה הסבר על הקפואירה:
http://youtu.be/G16xScfD5WM
אמני קפוארה בעולם:
http://youtu.be/C3R9Z2tx_5U
בארץ (עברית):
http://youtu.be/UA4joiznePs
מה תורמת הקפוארה לילדים (עברית):
http://youtu.be/_BOR8LQEYF4
והמוסיקה של הקפוארה:
http://youtu.be/742n-SFcp14
מה מיוחד בהר קורקובדו בברזיל?
בראש הר קורקובדו (Corcovado) שבעיר ריו דה ז'ניירו אשר בברזיל, בגובה של 710 מטרים, משקיף על ריו דה ז'ניירו כולה, ניצב פסל "ישו הגואל". זהו פסל ענק בדמותו של ישו, המתנשא לגובה 38 מטרים. את הפסל הענקי רואים מכל קצווי ריו ומחופיה השונים.
פסלו העצום של ישו הפך זה מכבר לסמלה של העיר ולאתר תיירות חשוב ביותר בה. הוא נראה נפלא מכל פינה בעיר ומשקיף על הנוף המרהיב של ריו, המשלב הרים, חופים ופסיפס אנושי ונשי מרתק.
גובה הפסל עצמו 30 מטרים ומפתח ידיו 28 מטרים. פסל ישו הגואל הוכרז כאחד משבעת פלאי תבל החדשים. לידו יש נקודת תצפית מדהימה על ריו דה ז'ניירו וסביבתה. כדי לעלות אל הפסל והתצפית, ניתן לקחת רכבת שמגיעה לקצה ההר וממנה לעלות אל פסגת ההר והפסל ב-222 מדרגות.
אגב, על השאלה המסקרנת למה ישו שעל הקורקובדו פורש את ידיו, מתבדחים תמיד הקריוקש, תושבי ריו, שישו פורש את ידיו, כדי שכשתושבי ריו יפסיקו ללכת לים ויתחילו לעבוד - הוא ימחא להם כפיים.
הנה פסל ישו הגואל:
https://youtu.be/jGFZfqTymEg
הפסל והר קורקובדו מלמעלה, בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/FlgNscPxsSg
מרחפן:
https://youtu.be/oq-2m2diCy8
וביקור בפסל ישו הגואל שמעל ריו:
https://youtu.be/KeNo2wGJADA
מה מיוחד בקריוקש של העיר ריו דה ז'ניירו?
"קריוקש" הוא הכינוי של תושבי ריו. את המקום שבו שוכנת ריו דה ז'ניירו גילה בשנת 1502 ספן פורטוגלי בשם גשפר דה למוש. מגלה הארצות שט אז במפרץ גואנברה וכשראה את המפרץ הקסום הוא סבר בטעות שזהו שפך של נהר גדול. מכיוון שזה קרה בתחילת חודש ינואר, הוא העניק לו את השם "ריו דה ז'ניירו" (Rio de Janeiro), שפירושו בפורטוגזית "הנהר של ינואר". בהמשך המאה ה-16, כ-60 שנה מאוחר יותר, נוסדה העיר ריו.
הכינוי שנתנו תושבי ריו דה ז'נרו לעירם הוא "סודדי מָרָביליוזה" (Cidade maravilhosa), בעברית "העיר המופלאה". ואכן, ריו היא אחת הפנינים של דרום אמריקה ומהערים היפות בעולם. יופיה הטבעי מהמם וכולל מפרצים רחבים, חופים לבנים, צוקי ענק, תלולים ומיוערים, איים טרופיים, מישורים נהדרים ונופים מהמרהיבים בעולם.
אבל יש בריו גם את האנשים, שמייצרים את הקרנבל מהגדולים בעולם, מבלים וכל כך יפים ויפות בחופי העיר הנהדרים, משחקים את הכדורגל הנפלא בכדורגל העולמי ושותים מיצי פרי או קונים בשווקים צבעוניים. יש בהם אמני קפוארה ורקדני סמבה ויוצרים ונגנים, עם שירים נפלאים שהופכים את אנשי ריו דה ז'ניירו לאחד הציבורים המלהיבים, הססגוניים ומלאי החיים שיש.
הקריוקש גם נוהגים לומר על עירם שהיא “יפה כמו אישה” ושאלוהים, שברא את העולם בששה ימים, התמסר ביום השביעי לברוא את ריו שלהם.
בחופי העיר המקומיים לא תמיד שוחים. אבל הם ומהלכים על הטיילת, גולשים, משחקים כדורעף חופים ומשתזפים בשמש מול נשיהם היפהפיות ולבושות בגדי הים בסגנון חוטיני.
המוסיקה בריו שולטת. עם ריקודי סמבה סוערת או מוסיקת בוסה נובה מרגיעה - המוסיקה כמו עוברת לקריוקש בגנים. הכדורגל הוא הספורט הכי פופולרי ובריו בכלל אומרים שהוא דת. ואם הם דתיי הכדור העגול אז היכל הקודש הוא ללא ספק אצטדיון המרקנה, האצטדיון הכי מפורסם בעולם, שהאוהדים בכלל עולים אליו לרגל.
עד כמה שהיא יפהפייה ומלהיבה, ריו היא גם עיר של ניגודים לא קלים. ליד העושר והאושר, גם העוני בה שובר את הלב. יש בה שכונות עוני שנקראות פאבלות, המטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך הן מלאות בעוני, פשע, סמים והמוני ילדים ללא בית או הורים.
הנה ריו דה ז'ניירו:
https://youtu.be/fA7kQn-l6T4
חוף קופקבנה המפורסם של ריו:
https://youtu.be/hNVK80NFaF8
הקתדרלה של ריו בצורת קונוס:
https://youtu.be/tSUasOwvuSY
והר קורקובדו שמעל העיר:
http://youtu.be/FlgNscPxsSg
איפה נמצא עמק הירח בברזיל?
עמק הירח מלא בתצורות סלע יפהפיות של סלעי משקע רבים, מכתשים ובריכות מיוחדות של מים חמים וקרים ויופי נשגב שמצדיק את השם המיוחד שלו. גם בעלי החיים שנמצאים בעמק הזה הם מיוחדים ונדירים, כולל מינים שהם בסכנת הכחדה במקומות אחרים בעולם.
גאולוגים מעריכים שעמק הירח קיים כבר כמעט 2 מיליארד שנה, הרבה לפני בוא האנושות!
עמק הירח נמצא בפארק הלאומי "שפאדה דוס ואדיירוס" שבמרכז ברזיל. הוא אתר מורשת עולמית והוא חלק קטן הפתוח למטיילים, בעוד שמרבית הפארק סגורה רק למטרות מחקר.
הנה סרטון קצר של עמק הירח בברזיל:
http://youtu.be/bWRAjXLHrh8
על המעיינות של עמק הירח:
http://youtu.be/8YH_hxWam_Y
ומצגת תמונות של עמק הירח:
http://youtu.be/ZYcubGVI_r0
מהו הר הסוכר?
הר הסוכר (Sugarloaf Mountain) הוא הר תלול, עשוי גרניט, שגובהו כמעט 400 מטרים, המתנשא מעל לבירת ברזיל ריו דה ז'ניירו.
זהו הר תלול שמי שאינו מטפס הרים מקצועי יתקשה מאד לעלות עליו. לכן בנו הברזילאים רכבל ארוך שמוביל אליו מהרובע אורקה, מרחק של 1,400 מטרים. במקביל הר הסוכר הוא כה תלול ומזמין לטפס עליו עד שהוא הפך לאחד מאתרי הטיפוס העירוניים הגדולים בעולם.
הר הסוכר, או חרוט הסוכר, נקרא כך כיוון שהוא דומה לחרוטי הסוכר המזוקק, שיוצרו בעבר בבתי החרושת לסוכר של ברזיל.
הנה ביקור והסברים על הר הסוכר:
https://youtu.be/T9vaK4-CA_w
הנוף מראש ההר:
https://youtu.be/OvB-ZNx1Gps
מבט מהרכבל אל הר חרוט הסוכר, שמראה כמה הוא תלול:
http://youtu.be/1muCXTohKro
פרסומת עשויה יפה שמתארת איך הופך הר הסוכר למשהו אחר:
http://youtu.be/xeTinkrVXBY
בדגל ברזיל יש צבע ירוק שמסמל את יערות הגשם ירוקי-העד, בעוד הצבע הצהוב שבדגל מסמל את המחצבים ובמיוחד את הזהב הטמון באדמת המדינה הענקית הזו.
העיגול הכחול שבדגל הם שמי ברזיל. 27 הכוכבים שעליו מסמלים את 26 המדינות הקטנות שהתחברו לברזיל הענקית, המדינה הגדולה ביותר ביבשת דרום אמריקה.
הכוכב מספר 27 מסמל את השלטון הפדרלי של ברזיל (שלטון פדרלי הוא השלטון המרכזי בפדרציה, מדינה גדולה שכוללת מדינות קטנות רבות).
במרכז העיגול הכחול יש סרט לבן שעליו כתוב המוטו הברזילאי, הסיסמה הלאומית של ברזיל, שאומרת "סדר וקידמה".
הנה מעט על דגל ברזיל (עברית):
https://youtu.be/VA7WP250nfs
מפלי גוואירה (Guaíra Falls) היו מהמפלים הגדולים בעולם ומהמרשימים שעל כדור הארץ.
המפלים האדירים, שנקראו "שבעת המפלים של גוואירה" (O Salto das Sete Quedas do Guaíra), נמצאו על נהר ריו פאראנה הענקי, בגבול ברזיל-פרגוואי.
הם קרויים כך ככל הנראה על שמו של צ'יף אינדיאני. עד שנות ה-70 של המאה הקודמת הם היו המפלים השניים בגודלם בעולם!
קול נפילת המים במפלים העצומים נשמע למרחק של לפחות 30 קילומטרים.
המפלים העצומים הללו נעלמו תחת מימיו של אגם איטייפו המלאכותי, שנוצר לאחר שנבנה סכר איטייפו הענקי באזור, בכדי להפיק חשמל הידרואלקטרי, כלומר חשמל מכוח המים.
על בניית הסכר החליטו המשטרים הצבאיים ששלטו באותה התקופה בברזיל ובפרגוואי ושערכי טבע לא נחשבו בעיניהם. המפלים האדירים של גוואירה היו רק פרט אחד בשינוי האזורי שנוצר בהחלטה זו. האגם הענקי שנוצר כתוצאה מבניית הסכר קבר תחת מימיו עיירות, יערות עד ענקיים ומגוון עצום של מינים שנכחדו בהצפת האזור.
הנה המפלים כיום:
https://youtu.be/UjunHQZf_cI
המפלים העצומים בסרט משנת 1936:
http://youtu.be/5V4NtwV_xtY
ומצגת וידאו של מפלי גוואירה:
http://youtu.be/TPlQ1V8Ojm4
היצירה "באכיאנס ברזיליירס" (Bachianas Brasileiras) של המלחין הברזילאי הייטור וילה לובוס, היא שילוב מופלא בין המבנים והצורות שיצר המלחין הנערץ יוהן סבסטיאן באך לבין המוסיקה העממית והפופולארית של ברזיל, ארצו של וילה לובוס.
היצירה המיוחדת הזו נכתבה כשהחליט המלחין הברזילאי לחבר בין האהבות המוסיקליות שלו - מצד אחד המוסיקה העממית הברזילאית שעליה גדל ומצד שני, המהלכים ההרמוניים והמבנים של מוסיקת הבארוק שכה אהב, במיוחד בהשראת המלחין הנערץ עליו, יוהאן סבסטיאן באך.
הבאכיאנס ברזילראס מורכבת מ-9 סויטות מוסיקליות. במיוחד זכה מתוכם לתהילה עולמית הבאכיאנס ברזילרס מס' 5 שכתב וילה לובוס לסופרן ולתזמורת נגני צ'לו. הסוויטה הזו היא פיוז'ן, שילוב בין מוסיקה ושירה ברזילאית עממית, לבין מהלכים אופייניים לבאך. היא גם מעין הדהוד לאריה למיתר סול הידועה שלו, על מהלכי הבאס, נקודת העוגב, כלי המיתר והמלודיה היפה להפליא שבה.
הסוויטה מחברת יפה בין מנגינה עצובה המתארת לפי המחבר את שעת השקיעה, עם מקצבים ברזילאיים וחיקוי מוסיקלי של שירת הציפורים. אין קסם גדול ממנה ואין יפה מפיוז'ן של מוסיקאי מוכשר כל כך.
באכיאנס ברזיליירס 5 מאת וילה לובוס, שהושפע מאריה למיתר סול של באך:
https://youtu.be/yqfHLqZaSiw
הזמרת הישראלית המצוינת קרן הדר, עם תרגום של המילים לעברית:
https://youtu.be/thBzUeXD1Js
עיבוד לצ'לו וגיטרה:
https://youtu.be/MzPA52RYMj4
וקול הפעמונים של הזמרת היווניה ננה מושקורי:
https://youtu.be/CdXXQBd--4M
יצרנית הקפה הגדולה בעולם היא ברזיל. היא המובילה בייצור פולי הקפה בעולם, כש-80% מפולי הערביקה, זן הקפה הכי פופולארי בעולם, הם מברזיל.
אמנם גם איטליה ידועה כמדינה חזקה בתחום הקפה, אך איטליה היא יצרנית מכונות הקפה הגדולה בעולם.
הנה סרטון על ברזיל שמייצרת שליש מפולי הקפה בעולם:
https://youtu.be/7dfRA9-NSZs
וזהו גידול וייצור הקפה בברזיל:
http://youtu.be/aYB9dYOiYno
ברזיל
מכירים אמנות לחימה בת 400 שנה, העושה שימוש בצעדי ריקוד, ביחד עם בעיטות והרמת רגליים קצת משונה?
הקָפּוֹאֶרָה (Capoeira) היא אמנות תנועה מיוחדת, המשלבת מחול, לוחמה, אקרובטיקה ומוסיקה. שורשיה נעוצים בתקופת העבדות, בה נוצר החיבור המיוחד בין התרבות האפריקאית שממנה באו העבדים, לבין האווירה המיוחדת של דרום אמריקה והתרבות של השליטים הפורטוגלים.
היסטורית היא נולדה במאה ה-16 בברזיל, כשהעבדים האפריקאים פיתחו שיטת לחימה, אבל רצו להסוות את זה. הם התכוונו להתאמן בה ולהשתמש ביכולת הלחימה שירכשו לצורך בריחה, אבל כדי שלא יתפסו אותם בעלי החוות שאצלם הם היו עבדים, הם הוסיפו לתנועות הלחימה שתרגלו גם שירה ותנועות ריקוד מסוגננות.
כך התפתחה הקפואירה על ידי העבדים לצורכי הגנה עצמית, ובו בזמן שאבה מהמסורת האפריקנית והתחזתה למחול וזמרה.
כך יוצא שבשנים האחרונות הולכת הקפוארה ונפוצה בעולם כולו, לאחר שמטיילים למדו את האמנות הזו ופתחו סדנאות ובתי ספר בארצותיהם. היא אכן מזכירה מחול ומלווה במוסיקה אופיינית ועדיין, רוב אמני הקפואירה רואים בה משחק, המשלב מרכיבים של לוחמה, הגנה והתקפה.
הנה הסבר על הקפואירה:
http://youtu.be/G16xScfD5WM
אמני קפוארה בעולם:
http://youtu.be/C3R9Z2tx_5U
בארץ (עברית):
http://youtu.be/UA4joiznePs
מה תורמת הקפוארה לילדים (עברית):
http://youtu.be/_BOR8LQEYF4
והמוסיקה של הקפוארה:
http://youtu.be/742n-SFcp14
בראש הר קורקובדו (Corcovado) שבעיר ריו דה ז'ניירו אשר בברזיל, בגובה של 710 מטרים, משקיף על ריו דה ז'ניירו כולה, ניצב פסל "ישו הגואל". זהו פסל ענק בדמותו של ישו, המתנשא לגובה 38 מטרים. את הפסל הענקי רואים מכל קצווי ריו ומחופיה השונים.
פסלו העצום של ישו הפך זה מכבר לסמלה של העיר ולאתר תיירות חשוב ביותר בה. הוא נראה נפלא מכל פינה בעיר ומשקיף על הנוף המרהיב של ריו, המשלב הרים, חופים ופסיפס אנושי ונשי מרתק.
גובה הפסל עצמו 30 מטרים ומפתח ידיו 28 מטרים. פסל ישו הגואל הוכרז כאחד משבעת פלאי תבל החדשים. לידו יש נקודת תצפית מדהימה על ריו דה ז'ניירו וסביבתה. כדי לעלות אל הפסל והתצפית, ניתן לקחת רכבת שמגיעה לקצה ההר וממנה לעלות אל פסגת ההר והפסל ב-222 מדרגות.
אגב, על השאלה המסקרנת למה ישו שעל הקורקובדו פורש את ידיו, מתבדחים תמיד הקריוקש, תושבי ריו, שישו פורש את ידיו, כדי שכשתושבי ריו יפסיקו ללכת לים ויתחילו לעבוד - הוא ימחא להם כפיים.
הנה פסל ישו הגואל:
https://youtu.be/jGFZfqTymEg
הפסל והר קורקובדו מלמעלה, בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/FlgNscPxsSg
מרחפן:
https://youtu.be/oq-2m2diCy8
וביקור בפסל ישו הגואל שמעל ריו:
https://youtu.be/KeNo2wGJADA
"קריוקש" הוא הכינוי של תושבי ריו. את המקום שבו שוכנת ריו דה ז'ניירו גילה בשנת 1502 ספן פורטוגלי בשם גשפר דה למוש. מגלה הארצות שט אז במפרץ גואנברה וכשראה את המפרץ הקסום הוא סבר בטעות שזהו שפך של נהר גדול. מכיוון שזה קרה בתחילת חודש ינואר, הוא העניק לו את השם "ריו דה ז'ניירו" (Rio de Janeiro), שפירושו בפורטוגזית "הנהר של ינואר". בהמשך המאה ה-16, כ-60 שנה מאוחר יותר, נוסדה העיר ריו.
הכינוי שנתנו תושבי ריו דה ז'נרו לעירם הוא "סודדי מָרָביליוזה" (Cidade maravilhosa), בעברית "העיר המופלאה". ואכן, ריו היא אחת הפנינים של דרום אמריקה ומהערים היפות בעולם. יופיה הטבעי מהמם וכולל מפרצים רחבים, חופים לבנים, צוקי ענק, תלולים ומיוערים, איים טרופיים, מישורים נהדרים ונופים מהמרהיבים בעולם.
אבל יש בריו גם את האנשים, שמייצרים את הקרנבל מהגדולים בעולם, מבלים וכל כך יפים ויפות בחופי העיר הנהדרים, משחקים את הכדורגל הנפלא בכדורגל העולמי ושותים מיצי פרי או קונים בשווקים צבעוניים. יש בהם אמני קפוארה ורקדני סמבה ויוצרים ונגנים, עם שירים נפלאים שהופכים את אנשי ריו דה ז'ניירו לאחד הציבורים המלהיבים, הססגוניים ומלאי החיים שיש.
הקריוקש גם נוהגים לומר על עירם שהיא “יפה כמו אישה” ושאלוהים, שברא את העולם בששה ימים, התמסר ביום השביעי לברוא את ריו שלהם.
בחופי העיר המקומיים לא תמיד שוחים. אבל הם ומהלכים על הטיילת, גולשים, משחקים כדורעף חופים ומשתזפים בשמש מול נשיהם היפהפיות ולבושות בגדי הים בסגנון חוטיני.
המוסיקה בריו שולטת. עם ריקודי סמבה סוערת או מוסיקת בוסה נובה מרגיעה - המוסיקה כמו עוברת לקריוקש בגנים. הכדורגל הוא הספורט הכי פופולרי ובריו בכלל אומרים שהוא דת. ואם הם דתיי הכדור העגול אז היכל הקודש הוא ללא ספק אצטדיון המרקנה, האצטדיון הכי מפורסם בעולם, שהאוהדים בכלל עולים אליו לרגל.
עד כמה שהיא יפהפייה ומלהיבה, ריו היא גם עיר של ניגודים לא קלים. ליד העושר והאושר, גם העוני בה שובר את הלב. יש בה שכונות עוני שנקראות פאבלות, המטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך הן מלאות בעוני, פשע, סמים והמוני ילדים ללא בית או הורים.
הנה ריו דה ז'ניירו:
https://youtu.be/fA7kQn-l6T4
חוף קופקבנה המפורסם של ריו:
https://youtu.be/hNVK80NFaF8
הקתדרלה של ריו בצורת קונוס:
https://youtu.be/tSUasOwvuSY
והר קורקובדו שמעל העיר:
http://youtu.be/FlgNscPxsSg
עמק הירח מלא בתצורות סלע יפהפיות של סלעי משקע רבים, מכתשים ובריכות מיוחדות של מים חמים וקרים ויופי נשגב שמצדיק את השם המיוחד שלו. גם בעלי החיים שנמצאים בעמק הזה הם מיוחדים ונדירים, כולל מינים שהם בסכנת הכחדה במקומות אחרים בעולם.
גאולוגים מעריכים שעמק הירח קיים כבר כמעט 2 מיליארד שנה, הרבה לפני בוא האנושות!
עמק הירח נמצא בפארק הלאומי "שפאדה דוס ואדיירוס" שבמרכז ברזיל. הוא אתר מורשת עולמית והוא חלק קטן הפתוח למטיילים, בעוד שמרבית הפארק סגורה רק למטרות מחקר.
הנה סרטון קצר של עמק הירח בברזיל:
http://youtu.be/bWRAjXLHrh8
על המעיינות של עמק הירח:
http://youtu.be/8YH_hxWam_Y
ומצגת תמונות של עמק הירח:
http://youtu.be/ZYcubGVI_r0
הר הסוכר (Sugarloaf Mountain) הוא הר תלול, עשוי גרניט, שגובהו כמעט 400 מטרים, המתנשא מעל לבירת ברזיל ריו דה ז'ניירו.
זהו הר תלול שמי שאינו מטפס הרים מקצועי יתקשה מאד לעלות עליו. לכן בנו הברזילאים רכבל ארוך שמוביל אליו מהרובע אורקה, מרחק של 1,400 מטרים. במקביל הר הסוכר הוא כה תלול ומזמין לטפס עליו עד שהוא הפך לאחד מאתרי הטיפוס העירוניים הגדולים בעולם.
הר הסוכר, או חרוט הסוכר, נקרא כך כיוון שהוא דומה לחרוטי הסוכר המזוקק, שיוצרו בעבר בבתי החרושת לסוכר של ברזיל.
הנה ביקור והסברים על הר הסוכר:
https://youtu.be/T9vaK4-CA_w
הנוף מראש ההר:
https://youtu.be/OvB-ZNx1Gps
מבט מהרכבל אל הר חרוט הסוכר, שמראה כמה הוא תלול:
http://youtu.be/1muCXTohKro
פרסומת עשויה יפה שמתארת איך הופך הר הסוכר למשהו אחר:
http://youtu.be/xeTinkrVXBY
מיהי הנערה מאיפנמה?
השיר הברזילאי "הנערה מאיפנמה" (Girl from Ipanema) הוא להיט ענק ועולמי שנולד בריו דה ז'ניירו בברזיל. זהו שיר שיצמיח ז'אנר חדש של ג'אז, סגנון ה"בוסה נובה" הרגוע, שיגדל מברזיל ויזכה להצלחה עולמית ולטרנד מוסיקלי בולט בג'אז של שנות ה-60.
אבל לא רבים יודעים ש"הנערה מאיפנמה", בפורטוגזית "גארוטה דה איפנמה" (Garota de Ipanema restaurant), נכתב על מישהי מסוימת, צעירה יפה, איך לא, שחיה שנים רבות בשכונת איפנמה.
"גבוהה ושזופה וצעירה ויפה, הולכת הנערה מאיפנמה. וכשהיא עוברת כל אחד נאנח אהההה"
מושא השיר היא הנערה הגבוהה והיפהפייה בת ה-17 אֶלוֹ פיניירו (Helô Pinheiro). ב-1962 היא נהגה לעבור יום יום ליד בית קפה בשכונה ולא ידעה שיושבים שם שני ענקי תרבות לעתיד שמאוהבים בה. היא היוותה השראה למשורר וינישיוס דה מוראס ולידידו, המלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים (חלק כותבים את שמו ג'ובים).
השניים נהגו לשבת בבית קפה סמוך ולהביט בנערה היפה כל כך. יום אחד הם פשוט כתבו עליה שיר. השיר הזה עתיד להפוך לאחד השירים המפורסמים בכל הזמנים ולסמל עולמי של איפנמה ושל ריו דה ז'ניירו.
בית הקפה שבו כתבו ג'ובים ודה מוראס את "הנערה מאיפנמה" הוא קפה ולוזו (Veloso). כיום הוא כבר לא קיים ובמקום בו הוא היה נמצאת מסעדה.
השיר מאוד הצליח ולא רק בפורטוגזית. הגרסה האנגלית של "גארוטה דה איפנמה", הוקלטה ב-1964 והגיעה למקום החמישי במצעד הפזמונים האמריקאי. אלו פיניירו, "הנערה מאיפנמה", זכתה שהשיר שנכתב עליה יהפוך לשיר השני בעולם במספר ה"קאברים" שעשו לו. אגב, השיר המוביל ברשימה והיחיד שעבר את "הנערה מאיפנמה", הוא "Yesterday" של הביטלס...
פיניירו עצמה, שהעיר ריו מלאה באתרי תיירות על שמה, התחתנה עם השנים והזמינה את היוצרים לאירוסין שלה. ג'ובים הגיע, אמר לה שהוא מאוהב בה ובניסיון נואש הציע לה נישואין. היא סירבה.
בהמשך היא הפכה לדוגמנית ולמומחית אופנה ואף הנחתה תכניות בטלוויזיה הברזילאית. היא אף פתחה חנות אופנה שנקראה "הנערה מאיפנמה" והיורשים של מחברי השיר תבעו אותה, אבל החנות פועלת בריו עד היום בשם זה.
עד היום שכונת איפנמה נחשבת בעיר לאזור של שופינג וחיים טובים. חוף איפנמה (Ipanema Beach) הסמוך הוא חוף פופולרי, מתוייר ומפורסם מאוד בעיר. בעיני רבים בעיר זהו חוף הצעירים האופנתיים של ריו.
מכל מקום, "הנערה מאיפנמה" הייתה עם השנים לסמל ולפנים של העיר ריו דה ז'נירו ובאופן מסוים של ברזיל כולה. בלי להתכוון ואפילו לדעת על כך, היא הפכה לסמל היופי של נשות ברזיל ולסמל עולמי של ארכיטיפ האהבה האפלטונית האולטימטיבית.
הנה השיר "הנערה מאיפנמה":
https://youtu.be/_1uEy-n4IsU
סיפורה של הנערה שעליה נכתב השיר:
https://youtu.be/UuvmRHdu5vA
הנה ראיון עם הנערה האמיתית מאיפנמה:
https://youtu.be/ct0kxfEsIqU
וביצוע עכשווי יפה של אליס:
https://youtu.be/09gJX0Cc6p0
השיר הברזילאי "הנערה מאיפנמה" (Girl from Ipanema) הוא להיט ענק ועולמי שנולד בריו דה ז'ניירו בברזיל. זהו שיר שיצמיח ז'אנר חדש של ג'אז, סגנון ה"בוסה נובה" הרגוע, שיגדל מברזיל ויזכה להצלחה עולמית ולטרנד מוסיקלי בולט בג'אז של שנות ה-60.
אבל לא רבים יודעים ש"הנערה מאיפנמה", בפורטוגזית "גארוטה דה איפנמה" (Garota de Ipanema restaurant), נכתב על מישהי מסוימת, צעירה יפה, איך לא, שחיה שנים רבות בשכונת איפנמה.
"גבוהה ושזופה וצעירה ויפה, הולכת הנערה מאיפנמה. וכשהיא עוברת כל אחד נאנח אהההה"
מושא השיר היא הנערה הגבוהה והיפהפייה בת ה-17 אֶלוֹ פיניירו (Helô Pinheiro). ב-1962 היא נהגה לעבור יום יום ליד בית קפה בשכונה ולא ידעה שיושבים שם שני ענקי תרבות לעתיד שמאוהבים בה. היא היוותה השראה למשורר וינישיוס דה מוראס ולידידו, המלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים (חלק כותבים את שמו ג'ובים).
השניים נהגו לשבת בבית קפה סמוך ולהביט בנערה היפה כל כך. יום אחד הם פשוט כתבו עליה שיר. השיר הזה עתיד להפוך לאחד השירים המפורסמים בכל הזמנים ולסמל עולמי של איפנמה ושל ריו דה ז'ניירו.
בית הקפה שבו כתבו ג'ובים ודה מוראס את "הנערה מאיפנמה" הוא קפה ולוזו (Veloso). כיום הוא כבר לא קיים ובמקום בו הוא היה נמצאת מסעדה.
השיר מאוד הצליח ולא רק בפורטוגזית. הגרסה האנגלית של "גארוטה דה איפנמה", הוקלטה ב-1964 והגיעה למקום החמישי במצעד הפזמונים האמריקאי. אלו פיניירו, "הנערה מאיפנמה", זכתה שהשיר שנכתב עליה יהפוך לשיר השני בעולם במספר ה"קאברים" שעשו לו. אגב, השיר המוביל ברשימה והיחיד שעבר את "הנערה מאיפנמה", הוא "Yesterday" של הביטלס...
פיניירו עצמה, שהעיר ריו מלאה באתרי תיירות על שמה, התחתנה עם השנים והזמינה את היוצרים לאירוסין שלה. ג'ובים הגיע, אמר לה שהוא מאוהב בה ובניסיון נואש הציע לה נישואין. היא סירבה.
בהמשך היא הפכה לדוגמנית ולמומחית אופנה ואף הנחתה תכניות בטלוויזיה הברזילאית. היא אף פתחה חנות אופנה שנקראה "הנערה מאיפנמה" והיורשים של מחברי השיר תבעו אותה, אבל החנות פועלת בריו עד היום בשם זה.
עד היום שכונת איפנמה נחשבת בעיר לאזור של שופינג וחיים טובים. חוף איפנמה (Ipanema Beach) הסמוך הוא חוף פופולרי, מתוייר ומפורסם מאוד בעיר. בעיני רבים בעיר זהו חוף הצעירים האופנתיים של ריו.
מכל מקום, "הנערה מאיפנמה" הייתה עם השנים לסמל ולפנים של העיר ריו דה ז'נירו ובאופן מסוים של ברזיל כולה. בלי להתכוון ואפילו לדעת על כך, היא הפכה לסמל היופי של נשות ברזיל ולסמל עולמי של ארכיטיפ האהבה האפלטונית האולטימטיבית.
הנה השיר "הנערה מאיפנמה":
https://youtu.be/_1uEy-n4IsU
סיפורה של הנערה שעליה נכתב השיר:
https://youtu.be/UuvmRHdu5vA
הנה ראיון עם הנערה האמיתית מאיפנמה:
https://youtu.be/ct0kxfEsIqU
וביצוע עכשווי יפה של אליס:
https://youtu.be/09gJX0Cc6p0
מהן הפאבלות של ברזיל?
הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.
וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.
הנה הפאבלות של ברזיל:
https://youtu.be/c3BRTlHFpBU
הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:
https://youtu.be/XoVfntFQ3ow
שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:
http://youtu.be/ur6HMnqGMZs
משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:
http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY
שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:
https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk
וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:
https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes
הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.
וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.
הנה הפאבלות של ברזיל:
https://youtu.be/c3BRTlHFpBU
הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:
https://youtu.be/XoVfntFQ3ow
שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:
http://youtu.be/ur6HMnqGMZs
משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:
http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY
שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:
https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk
וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:
https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes
מה חוגגים בקרנבל של ברזיל?
הקרנבל הברזילאי הוא חג בן 4 עד 5 ימים בברזיל. הוא נחגג בכל שנה, 40 יום לפני חג הפסחא הנוצרי. הרבה חגיגות, תחפושות, מסיבות, תהלוכות רחוב ומצעדי שמחה מאורגנים וגם לא-מתוכננים יש בחג הזה.
בברזיל חוגגים את הנוסח הברזילאי לחג הקרנבל, הנחגג בעולם הנוצרי. חוגגים אותו בברזיל ביום שבת שלפני "יום שלישי השמן" - כשהנוצרים חוגגים ביום שלפני התענית שלקראת חג הפסחא הנוצרי.
בריו דה ז'ניירו, למשל, מתקיימות תהלוכות ראווה רבות משתתפים בתשלום. אלו המצעדים שמקיימים בתי הספר לסמבה. הם מכינים מצעדי ריקוד מורכבים ועתירי תלבושות ורעיונות וכל בתי הספר הללו ביחד מקיימים את הקרנבל המפורסם והצבעוני בעולם.
מוסיקה וריקודי סמבה, פרבו ומארשים מתערבבים ביחד זה בזה בקרנבל. מדובר בפצצה של צבע, אורות ואנשים שחוגגים את החיים במיטבם, גם אם חלק מהם עניים מרודים, שנאבקים לפרנסתם במשך כל השנה.
הנה סרטון של הקרנבל בריו דה ז'ניירו:
http://youtu.be/kTc3pv7d5vY
הקרנבל הברזילאי הוא חג בן 4 עד 5 ימים בברזיל. הוא נחגג בכל שנה, 40 יום לפני חג הפסחא הנוצרי. הרבה חגיגות, תחפושות, מסיבות, תהלוכות רחוב ומצעדי שמחה מאורגנים וגם לא-מתוכננים יש בחג הזה.
בברזיל חוגגים את הנוסח הברזילאי לחג הקרנבל, הנחגג בעולם הנוצרי. חוגגים אותו בברזיל ביום שבת שלפני "יום שלישי השמן" - כשהנוצרים חוגגים ביום שלפני התענית שלקראת חג הפסחא הנוצרי.
בריו דה ז'ניירו, למשל, מתקיימות תהלוכות ראווה רבות משתתפים בתשלום. אלו המצעדים שמקיימים בתי הספר לסמבה. הם מכינים מצעדי ריקוד מורכבים ועתירי תלבושות ורעיונות וכל בתי הספר הללו ביחד מקיימים את הקרנבל המפורסם והצבעוני בעולם.
מוסיקה וריקודי סמבה, פרבו ומארשים מתערבבים ביחד זה בזה בקרנבל. מדובר בפצצה של צבע, אורות ואנשים שחוגגים את החיים במיטבם, גם אם חלק מהם עניים מרודים, שנאבקים לפרנסתם במשך כל השנה.
הנה סרטון של הקרנבל בריו דה ז'ניירו:
http://youtu.be/kTc3pv7d5vY
מהו סגנון הבוסה נובה מברזיל?
בסוף שנות ה-50 של המאה העשרים, נולד בברזיל הבוסה נובה (Bossa Nova), סגנון מוסיקלי חדש, שהוא מעין גירסה מעודנת של סמבה ועתיד לשנות את פני המוסיקה בעולם.
הבוסה נובה, בפורטוגזית "הגל החדש" או "המגמה החדשה", צמחה מתוך הסמבה המסורתית אך הביאה איתה גישה מעודנת, אינטימית ומתוחכמת מבחינה הרמונית. במילה "בוסה", אגב, השתמשו לפני כן מוסיקאים בברזיל כדי להחמיא או לציין ביצוע מוסיקלי מקסים או מלא חן.
את הבוסה הולידו המלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים (Antonio Carlos Jobim) והזמר-גיטריסט ז'ואאו ז'ילברטו (João Gilberto). ההתלהבות הצטרפו אליהם גם ויניסיוס דה מוראיס (Vinicius de Moraes) והגיטריסט הווירטואוז הברזילאי באדן פאוול (Baden Powell). הם היו החלוצים שיצרו את הסגנון החדש, כשלקחו את המקצב הסוחף של הסמבה, האטו ועידנו אותו, שילבו בבלדות דייגים נוגות והפכו אותו עדין יותר.
במקום התיפוף הרועם של הסמבה וכלי ההקשה הרועשים, הגיטרה של ז'ילברטו יצרה תבנית מקצב מעודנת שנקראה "באטידה" (Batida) ומתבססת על תבנית הסמבה המסורתית במשקל 2/4 עם דגש מיוחד על הפעמה החלשה. תבנית זו הפכה לחתימת ההיכר של הסגנון.
השיר "גארוטה דה איפנמה" (Garota de Ipanema, או באנגלית The Girl from Ipanema) שנכתב על ידי ז'ובים ודה מוראיס, הפך לסמל של הבוסה נובה ולאחד השירים המוקלטים ביותר בהיסטוריה. ראו בתגית "הנערה מאיפנמה".
אבל כאן מגיע ענק הסקסופון סטן גץ, מי שלימים ייחשב לאחד ממובילי סגנון הבוסה נובה ולמי שהפיץ אותו בעולם. היה זה שיתוף הפעולה שלו עם ז'ואאו ז'ילברטו שהביא והכניס את הבוסה נובה לעולם הג'אז.
הגרסה האנגלית של "גארוטה דה איפנמה", שהוקלטה ב-1964 בביצוע אסטרוד ז'ילברטו (Astrud Gilberto) ובתזמור של סטן גץ (Stan Getz), הגיעה למקום החמישי במצעד הפזמונים האמריקאי והביאה את הבוסה נובה לתודעה העולמית.
נגני הג'אז האמריקאים גילו מהר מאוד את הקסם של הבוסה נובה. סטן גץ וקני דורהם (Kenny Durham) היו מהראשונים שאימצו את הסגנון. סטן גץ הקליט אלבומים שלמים של בוסה נובה, כולל "Jazz Samba" עם גיטריסט הג'אז האמריקאי צ'ארלי בירד (Charlie Byrd) והרכב "Getz/Gilberto" המפורסם.
הביצועים של ז'ובים על ידי כוכבים כמו פרנק סינטרה ואלה פיצג'רלד ביססו את מעמד הבוסה נובה כאחד הסגנונות המשפיעים ביותר על המוסיקה הפופולרית והג'אז. אחריהם באו מוסיקאים כמו צ'יק קוריאה (Chick Corea), פט מתיני (Pat Metheny) והרבי הנקוק (Herbie Hancock) והמשיכו את המסורת, תוך שהם יוצרים שילובים חדשניים בין ג'אז לבוסה נובה.
השילובים הללו יצרו תת-סגנון חדש, ששילב נגינת הארדבופ עם מקצבי הבוסה נובה וכונה
"Hard Bossa Nova". כך שילבו גדולי זרם ההארדבופ, כמו הוראס סילבר, קנונבול אדרלי האנק מובלי, ג'ו הנדרסון ולי מורגן לחני Hard Bossa Nova ברפרטואר שלהם וחלקם אף גדלים לסטנדרטים.
המאפיין הבולט של הבוסה נובה הוא השילוב בין המקצב הברזילאי המעודן להרמוניות המתוחכמות, שהושפעו מהג'אז האמריקאי. המוסיקאים לקחו סטנדרטים מוכרים של ג'אז והלחינו אותם מחדש במקצב הבוסה נובה. כך הם יצרו גרסאות רעננות לקלאסיקות כמו "Someday My Prince Will Come" או "Round Midnight".
כיום, 60 שנה אחרי המהפכה השקטה שיצרה, הבוסה נובה ממשיכה להשפיע על מוסיקאים בכל העולם. דורות חדשים של אמנים ממשיכים לגלות את הקסם שבשילוב בין הרוגע המתוחכם של הבוסה נובה לבין סגנונות עכשוויים, מאלקטרוניקה ועד היפ-הופ. הסגנון שנולד מאותו שיר הערצה לבחורה יפה בחופי ריו דה ז'ניירו הפך פופולרי בעולם כולו ומדגים יפה כל כך כיצד דברים מוצלחים יכולים ללחוש את הלחן וההרמוניה שלהם לניצחון.
#מקצב הבוסה נובה
חשוב לזכור שהמקור של המקצב הבסיסי של הבוסה נובה הוא במקצב הסמבה, שהוא עצמו משלב תבניות קצב שהמקור שלהן בעבדים שהובאו מאפריקה עם מרכיבים שהגיעו ממוסיקת מארש שמקורה באירופה.
ואכן, כמו בסמבה, המקצב של הבוסה נובה מבוסס בדרך כלל על משקל 2/2, עם דגש על הפעמה הראשונה.
בליווי הגיטרה של הבוסה נובה האגודל פורט על מיתר הבס בדרך כלל בפעמות הראשונה והשלישית.
הנה סגנון הבוסה נובה:
https://youtu.be/FCExhhi2BbQ
"ג'אז סמבה" של סטן גץ בסקסופון, עם צ'ארלי בירד הגיטריסט:
https://youtu.be/d1OxyUaw2nA
ה"גל" של סטן גץ:
https://youtu.be/WctZJcPwnOQ
השיר "הנערה מאיפנמה" - Garota de Ipanema:
https://youtu.be/_1uEy-n4IsU
אירית דקל ב-"No more blues" (גרסה אנגלית ל-Chega de Saudade):
https://youtu.be/xJux_seSIsc
ה"גל" (Wave) האינסטרומנטלי שפותח תכניות רדיו:
https://youtu.be/T_X99ghM1Ag
דספינדו (Desafinado) בביצוע ז'ואאו ז'ילברטו:
https://youtu.be/g6w3a2v_50U
קורקובדו (Corcovado) הוא עוד שיר ג'אז-בוסה מעולה:
https://youtu.be/ReE4jDvJVLw
ומוסיקת בוסה נובה לליווי רקע של 3 שעות:
https://youtu.be/jOVHfuJA1OI?long=yes
בסוף שנות ה-50 של המאה העשרים, נולד בברזיל הבוסה נובה (Bossa Nova), סגנון מוסיקלי חדש, שהוא מעין גירסה מעודנת של סמבה ועתיד לשנות את פני המוסיקה בעולם.
הבוסה נובה, בפורטוגזית "הגל החדש" או "המגמה החדשה", צמחה מתוך הסמבה המסורתית אך הביאה איתה גישה מעודנת, אינטימית ומתוחכמת מבחינה הרמונית. במילה "בוסה", אגב, השתמשו לפני כן מוסיקאים בברזיל כדי להחמיא או לציין ביצוע מוסיקלי מקסים או מלא חן.
את הבוסה הולידו המלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים (Antonio Carlos Jobim) והזמר-גיטריסט ז'ואאו ז'ילברטו (João Gilberto). ההתלהבות הצטרפו אליהם גם ויניסיוס דה מוראיס (Vinicius de Moraes) והגיטריסט הווירטואוז הברזילאי באדן פאוול (Baden Powell). הם היו החלוצים שיצרו את הסגנון החדש, כשלקחו את המקצב הסוחף של הסמבה, האטו ועידנו אותו, שילבו בבלדות דייגים נוגות והפכו אותו עדין יותר.
במקום התיפוף הרועם של הסמבה וכלי ההקשה הרועשים, הגיטרה של ז'ילברטו יצרה תבנית מקצב מעודנת שנקראה "באטידה" (Batida) ומתבססת על תבנית הסמבה המסורתית במשקל 2/4 עם דגש מיוחד על הפעמה החלשה. תבנית זו הפכה לחתימת ההיכר של הסגנון.
השיר "גארוטה דה איפנמה" (Garota de Ipanema, או באנגלית The Girl from Ipanema) שנכתב על ידי ז'ובים ודה מוראיס, הפך לסמל של הבוסה נובה ולאחד השירים המוקלטים ביותר בהיסטוריה. ראו בתגית "הנערה מאיפנמה".
אבל כאן מגיע ענק הסקסופון סטן גץ, מי שלימים ייחשב לאחד ממובילי סגנון הבוסה נובה ולמי שהפיץ אותו בעולם. היה זה שיתוף הפעולה שלו עם ז'ואאו ז'ילברטו שהביא והכניס את הבוסה נובה לעולם הג'אז.
הגרסה האנגלית של "גארוטה דה איפנמה", שהוקלטה ב-1964 בביצוע אסטרוד ז'ילברטו (Astrud Gilberto) ובתזמור של סטן גץ (Stan Getz), הגיעה למקום החמישי במצעד הפזמונים האמריקאי והביאה את הבוסה נובה לתודעה העולמית.
נגני הג'אז האמריקאים גילו מהר מאוד את הקסם של הבוסה נובה. סטן גץ וקני דורהם (Kenny Durham) היו מהראשונים שאימצו את הסגנון. סטן גץ הקליט אלבומים שלמים של בוסה נובה, כולל "Jazz Samba" עם גיטריסט הג'אז האמריקאי צ'ארלי בירד (Charlie Byrd) והרכב "Getz/Gilberto" המפורסם.
הביצועים של ז'ובים על ידי כוכבים כמו פרנק סינטרה ואלה פיצג'רלד ביססו את מעמד הבוסה נובה כאחד הסגנונות המשפיעים ביותר על המוסיקה הפופולרית והג'אז. אחריהם באו מוסיקאים כמו צ'יק קוריאה (Chick Corea), פט מתיני (Pat Metheny) והרבי הנקוק (Herbie Hancock) והמשיכו את המסורת, תוך שהם יוצרים שילובים חדשניים בין ג'אז לבוסה נובה.
השילובים הללו יצרו תת-סגנון חדש, ששילב נגינת הארדבופ עם מקצבי הבוסה נובה וכונה
"Hard Bossa Nova". כך שילבו גדולי זרם ההארדבופ, כמו הוראס סילבר, קנונבול אדרלי האנק מובלי, ג'ו הנדרסון ולי מורגן לחני Hard Bossa Nova ברפרטואר שלהם וחלקם אף גדלים לסטנדרטים.
המאפיין הבולט של הבוסה נובה הוא השילוב בין המקצב הברזילאי המעודן להרמוניות המתוחכמות, שהושפעו מהג'אז האמריקאי. המוסיקאים לקחו סטנדרטים מוכרים של ג'אז והלחינו אותם מחדש במקצב הבוסה נובה. כך הם יצרו גרסאות רעננות לקלאסיקות כמו "Someday My Prince Will Come" או "Round Midnight".
כיום, 60 שנה אחרי המהפכה השקטה שיצרה, הבוסה נובה ממשיכה להשפיע על מוסיקאים בכל העולם. דורות חדשים של אמנים ממשיכים לגלות את הקסם שבשילוב בין הרוגע המתוחכם של הבוסה נובה לבין סגנונות עכשוויים, מאלקטרוניקה ועד היפ-הופ. הסגנון שנולד מאותו שיר הערצה לבחורה יפה בחופי ריו דה ז'ניירו הפך פופולרי בעולם כולו ומדגים יפה כל כך כיצד דברים מוצלחים יכולים ללחוש את הלחן וההרמוניה שלהם לניצחון.
#מקצב הבוסה נובה
חשוב לזכור שהמקור של המקצב הבסיסי של הבוסה נובה הוא במקצב הסמבה, שהוא עצמו משלב תבניות קצב שהמקור שלהן בעבדים שהובאו מאפריקה עם מרכיבים שהגיעו ממוסיקת מארש שמקורה באירופה.
ואכן, כמו בסמבה, המקצב של הבוסה נובה מבוסס בדרך כלל על משקל 2/2, עם דגש על הפעמה הראשונה.
בליווי הגיטרה של הבוסה נובה האגודל פורט על מיתר הבס בדרך כלל בפעמות הראשונה והשלישית.
הנה סגנון הבוסה נובה:
https://youtu.be/FCExhhi2BbQ
"ג'אז סמבה" של סטן גץ בסקסופון, עם צ'ארלי בירד הגיטריסט:
https://youtu.be/d1OxyUaw2nA
ה"גל" של סטן גץ:
https://youtu.be/WctZJcPwnOQ
השיר "הנערה מאיפנמה" - Garota de Ipanema:
https://youtu.be/_1uEy-n4IsU
אירית דקל ב-"No more blues" (גרסה אנגלית ל-Chega de Saudade):
https://youtu.be/xJux_seSIsc
ה"גל" (Wave) האינסטרומנטלי שפותח תכניות רדיו:
https://youtu.be/T_X99ghM1Ag
דספינדו (Desafinado) בביצוע ז'ואאו ז'ילברטו:
https://youtu.be/g6w3a2v_50U
קורקובדו (Corcovado) הוא עוד שיר ג'אז-בוסה מעולה:
https://youtu.be/ReE4jDvJVLw
ומוסיקת בוסה נובה לליווי רקע של 3 שעות:
https://youtu.be/jOVHfuJA1OI?long=yes
מיהו אמן הזבל מברזיל?
ויק מוניז (Vic Muniz) הוא אמן שיוצר אומנות מכל דבר אפשרי - מזבל ועד לפיסות נייר, חוטי תיל, עננים, יהלומים ומה לא.. ויק מוניז משתמש בטכניקות מגוונות וכל חומר יכול לשמש ליצירותיו, כולל סוכר, שוקולד, קטשופ, בקבוקים, פקקים ומה לא. הוא מעיד על עצמו את מה שכנראה נכון - הוא האמן הברזילאי הנמכר ביותר בעולם. הוא גם מרוויח המון כסף מהאמנות שהוא יוצר, בעיקר מצלם, אמנות שיש בה הרבה שימוש בזבל.
בסרט שנעשה עליו בשנת 2010, "האמנות בזבל", חוזר מוניז למשך שלוש שנים לברזיל. שם, בהר הזבל הגדול ביותר בעולם, הוא עושה אמנות עם ה"קטדורס" - אותם המלקטים העניים, שחיים ומתפרנסים מאיסוף של פסולת למחזור בהר הזבל הזה. כשיצר מוניז פורטרטים ענקיים של העובדים במזבלה, מזבל בלבד, הוא כיבד אותם, אבל כשמכר את הדיוקנאות שלהם, שאותם צילם, ושילם להם חלק גדול מהכנסות העבודות הללו, הוא עשה ניסיון כן להביא לשינוי חברתי, גם אם זעיר ולומר דברים על צדק וחלוקת העושר בעולם. אמנים ברמה שלו מספרים הרבה סיפורים חברתיים, אבל הוא לא מספר אלא יוצר ברוח החברה שהיה רוצה שתהיה כאן.
הנה האמנות של ויק מוניז:
https://youtu.be/oHg8bu1YsII
היצירות שלו בתערוכה, כולל מחוות ליצירות גדולות מתולדות האמנות:
https://youtu.be/om1vsAN05o4
העבודות הגדולות שלו:
http://youtu.be/sBnatR06dDk
זה הקדימון לסרט שעשה מוניז עם עניי ברזיל:
http://youtu.be/NbbNKHKR3qU
ועבודה של ציור על אדמה:
http://youtu.be/6z66AT1Ap2g
ויק מוניז (Vic Muniz) הוא אמן שיוצר אומנות מכל דבר אפשרי - מזבל ועד לפיסות נייר, חוטי תיל, עננים, יהלומים ומה לא.. ויק מוניז משתמש בטכניקות מגוונות וכל חומר יכול לשמש ליצירותיו, כולל סוכר, שוקולד, קטשופ, בקבוקים, פקקים ומה לא. הוא מעיד על עצמו את מה שכנראה נכון - הוא האמן הברזילאי הנמכר ביותר בעולם. הוא גם מרוויח המון כסף מהאמנות שהוא יוצר, בעיקר מצלם, אמנות שיש בה הרבה שימוש בזבל.
בסרט שנעשה עליו בשנת 2010, "האמנות בזבל", חוזר מוניז למשך שלוש שנים לברזיל. שם, בהר הזבל הגדול ביותר בעולם, הוא עושה אמנות עם ה"קטדורס" - אותם המלקטים העניים, שחיים ומתפרנסים מאיסוף של פסולת למחזור בהר הזבל הזה. כשיצר מוניז פורטרטים ענקיים של העובדים במזבלה, מזבל בלבד, הוא כיבד אותם, אבל כשמכר את הדיוקנאות שלהם, שאותם צילם, ושילם להם חלק גדול מהכנסות העבודות הללו, הוא עשה ניסיון כן להביא לשינוי חברתי, גם אם זעיר ולומר דברים על צדק וחלוקת העושר בעולם. אמנים ברמה שלו מספרים הרבה סיפורים חברתיים, אבל הוא לא מספר אלא יוצר ברוח החברה שהיה רוצה שתהיה כאן.
הנה האמנות של ויק מוניז:
https://youtu.be/oHg8bu1YsII
היצירות שלו בתערוכה, כולל מחוות ליצירות גדולות מתולדות האמנות:
https://youtu.be/om1vsAN05o4
העבודות הגדולות שלו:
http://youtu.be/sBnatR06dDk
זה הקדימון לסרט שעשה מוניז עם עניי ברזיל:
http://youtu.be/NbbNKHKR3qU
ועבודה של ציור על אדמה:
http://youtu.be/6z66AT1Ap2g
איך מייצרים לטקס באופן מסורתי?
בברזיל ובמזרח הרחוק מפיקים תחליב צמחי בשם לָטֵקְס (Latex) מעץ הגומי. הלטקס הטבעי הוא בדרך כלל לבן, אך בעצים מסוימים הוא קיים גם בצבעים אחרים.
למעשה, לטקס הוא גומי לא מגופר. הלטקס משמש לייצור של כפפות, בגדים ומשתמשים בו גם בתעשיית המזרונים.
הלטקס הוא מוהל עץ הגומי, נוזל טבעי של העץ שהוא מעין הדם שלו. כדי למצות אותו מהעץ מסירים רצועה מקליפת עץ הגומי ופוצעים את הקליפה הפנימית שלו. הלטקס, נוזל חלבי טבעי של העץ, מתחיל לנזול אל כלי שמציבים המקומיים בברזיל. בכל שעה מצטברים בכלי כ-50 גרם מהנוזל החלבי הזה. כך מקיזים מוהל במקביל מכמה מאות עצים ביום.
נשות השבטים הופכות כבר שנים רבות את הלטקס הנוזלי לגומי. הם מוהלים אותו במים ומוסיפים לו חומצה ולאחר מכן משאירים אותו להתקרש במשך לילה במיכלים שטוחים. למחרת שוטפים אותו במים, סוחטים אותו במסחטה ידנית ותולים את יריעות הגומי שנוצרו כדי לייבשן.
אגב, מקור עץ הגומי הוא אמנם בברזיל, אבל עצי הגומי הועברו משם גם למזרח אסיה וכיום מרבית עצי הגומי בעולם והתעשיות של הגומי נמצאים דווקא שם.
הנה תהליך ייצור הלטקס כולו:
http://youtu.be/VIhQi-bgbu8
הלטקס נוצר כך:
https://youtu.be/GmsR2Z-JI0o
עוד על הייצור של לטקס טבעי:
http://youtu.be/mMGeibkBpr4
או כאן:
http://youtu.be/t3inTRC3z7c
בברזיל ובמזרח הרחוק מפיקים תחליב צמחי בשם לָטֵקְס (Latex) מעץ הגומי. הלטקס הטבעי הוא בדרך כלל לבן, אך בעצים מסוימים הוא קיים גם בצבעים אחרים.
למעשה, לטקס הוא גומי לא מגופר. הלטקס משמש לייצור של כפפות, בגדים ומשתמשים בו גם בתעשיית המזרונים.
הלטקס הוא מוהל עץ הגומי, נוזל טבעי של העץ שהוא מעין הדם שלו. כדי למצות אותו מהעץ מסירים רצועה מקליפת עץ הגומי ופוצעים את הקליפה הפנימית שלו. הלטקס, נוזל חלבי טבעי של העץ, מתחיל לנזול אל כלי שמציבים המקומיים בברזיל. בכל שעה מצטברים בכלי כ-50 גרם מהנוזל החלבי הזה. כך מקיזים מוהל במקביל מכמה מאות עצים ביום.
נשות השבטים הופכות כבר שנים רבות את הלטקס הנוזלי לגומי. הם מוהלים אותו במים ומוסיפים לו חומצה ולאחר מכן משאירים אותו להתקרש במשך לילה במיכלים שטוחים. למחרת שוטפים אותו במים, סוחטים אותו במסחטה ידנית ותולים את יריעות הגומי שנוצרו כדי לייבשן.
אגב, מקור עץ הגומי הוא אמנם בברזיל, אבל עצי הגומי הועברו משם גם למזרח אסיה וכיום מרבית עצי הגומי בעולם והתעשיות של הגומי נמצאים דווקא שם.
הנה תהליך ייצור הלטקס כולו:
http://youtu.be/VIhQi-bgbu8
הלטקס נוצר כך:
https://youtu.be/GmsR2Z-JI0o
עוד על הייצור של לטקס טבעי:
http://youtu.be/mMGeibkBpr4
או כאן:
http://youtu.be/t3inTRC3z7c
איפה נמצא אי הנחשים?
באי הנחשים (Snake Island), או בשמו הברזילאי איליה דה קווימאדה גראנדה, חיים בין נחש אחד לחמישה לכל מטר מרבע, מספר המסתכם בין 2,000 ל-4,000 צפעי בור ארסיים, מסוג ה-golden lanceheads.
הנסיעה לאי הזה נחשבת מסוכנת במיוחד, כי הנחשבים הללו הם ארוכים, באורך של מטר ויותר ובעלי ארס חזק ומהיר במיוחד שיכול לחסל אדם שהוכש במהירות ויש טענה שהוא ממיס את הבשר שמסביב למקום הנשיכה של הנחש.
מדובר בנחשים שאחראים בברזיל ל-90 אחוז ממתי הנחשים בברזיל. הם כל כך מסוכנים, עד שלמעט משלחות מדעיות ואישורים מיוחדים ויוצאי דופן, אוסר הממשל בברזיל להגיע ולעלות על האי.
אוכלוסיית הנחשים הצפופה שחיה באי ניזונה מעופות ים נודדים שעוצרים למנוחה על האי. הארס החזק של הנחשים הללו התפתח אצל נחשי האי, על מנת הצורך שהנחש יוכל להמית את עופות הים לפני שהם יצליחו לעוף ולהמשיך בדרכם. כך יכולים נחשי האי להאכיל את צאצאיהם ולשרוד.
הנה אי הנחשים:
https://youtu.be/myUv1mgdocI
סיפורו של אי הנחשים (עברית):
https://youtu.be/5bgnoQHik-M
באי הנחשים (Snake Island), או בשמו הברזילאי איליה דה קווימאדה גראנדה, חיים בין נחש אחד לחמישה לכל מטר מרבע, מספר המסתכם בין 2,000 ל-4,000 צפעי בור ארסיים, מסוג ה-golden lanceheads.
הנסיעה לאי הזה נחשבת מסוכנת במיוחד, כי הנחשבים הללו הם ארוכים, באורך של מטר ויותר ובעלי ארס חזק ומהיר במיוחד שיכול לחסל אדם שהוכש במהירות ויש טענה שהוא ממיס את הבשר שמסביב למקום הנשיכה של הנחש.
מדובר בנחשים שאחראים בברזיל ל-90 אחוז ממתי הנחשים בברזיל. הם כל כך מסוכנים, עד שלמעט משלחות מדעיות ואישורים מיוחדים ויוצאי דופן, אוסר הממשל בברזיל להגיע ולעלות על האי.
אוכלוסיית הנחשים הצפופה שחיה באי ניזונה מעופות ים נודדים שעוצרים למנוחה על האי. הארס החזק של הנחשים הללו התפתח אצל נחשי האי, על מנת הצורך שהנחש יוכל להמית את עופות הים לפני שהם יצליחו לעוף ולהמשיך בדרכם. כך יכולים נחשי האי להאכיל את צאצאיהם ולשרוד.
הנה אי הנחשים:
https://youtu.be/myUv1mgdocI
סיפורו של אי הנחשים (עברית):
https://youtu.be/5bgnoQHik-M
מהו הנהר הארוך בעולם?
באורך של מעל 7,000 קילומטרים, נהר האמזונס (Amazon) שבדרום אמריקה הוא הגדול והארוך בנהרות תבל.
נהר האמזונס עובר בתחומן של 9 מדינות שונות ומביא לאוקיינוס מעל 100 אלף מטרים מעוקבים של מים בכל שניה - זו כמות מים כה גדולה עד שצבע המים של האוקיינוס משתנה למרחק של מעל 300 קילומטרים משפך הנהר.
בשנים האחרונות טוענים הגאוגרפים שהוא גם הארוך ביותר, ולא נהר הנילוס שבאפריקה, נהר שתמיד נחשב ארוך ממנו. מה ששינה את המדידה הוא התגלית שפלג של נהר האפצ'טה שבדרום פרו הוא מוצאו האמיתי של האמזונס, מה שמאריך את הנהר ב-400 קילומטרים נוספים לכדי 7,040 ק"מ בסה"כ.
נהר האמזונס ויערות האמזונס שלאורכו הם גם משבעת פלאי עולם הטבע, שנקבעו ב-2011.
הנה מסע לאורך האמזונס (עברית):
https://youtu.be/yg4As3nL4Vc
מעט מהנהר המדהים הזה:
http://youtu.be/ta35C488dnE?t=1m34s
והמתחרה הגדול שלו, הנילוס, שהוא עורק החיים של אפריקה ושל תרבויות העבר הגדולות שלה:
https://youtu.be/3RbO5tshuHs
באורך של מעל 7,000 קילומטרים, נהר האמזונס (Amazon) שבדרום אמריקה הוא הגדול והארוך בנהרות תבל.
נהר האמזונס עובר בתחומן של 9 מדינות שונות ומביא לאוקיינוס מעל 100 אלף מטרים מעוקבים של מים בכל שניה - זו כמות מים כה גדולה עד שצבע המים של האוקיינוס משתנה למרחק של מעל 300 קילומטרים משפך הנהר.
בשנים האחרונות טוענים הגאוגרפים שהוא גם הארוך ביותר, ולא נהר הנילוס שבאפריקה, נהר שתמיד נחשב ארוך ממנו. מה ששינה את המדידה הוא התגלית שפלג של נהר האפצ'טה שבדרום פרו הוא מוצאו האמיתי של האמזונס, מה שמאריך את הנהר ב-400 קילומטרים נוספים לכדי 7,040 ק"מ בסה"כ.
נהר האמזונס ויערות האמזונס שלאורכו הם גם משבעת פלאי עולם הטבע, שנקבעו ב-2011.
הנה מסע לאורך האמזונס (עברית):
https://youtu.be/yg4As3nL4Vc
מעט מהנהר המדהים הזה:
http://youtu.be/ta35C488dnE?t=1m34s
והמתחרה הגדול שלו, הנילוס, שהוא עורק החיים של אפריקה ושל תרבויות העבר הגדולות שלה:
https://youtu.be/3RbO5tshuHs
