» «
וירוס קורונה
מהו נגיף הקורונה ומהו הכתר שלו?



וירוס או נגיף הקורונה (Coronaviruses) מוגדר כ"תסמונת נשימה חריפה וירוס קורונה 2" (SARS-CoV-2). הוא גורם למחלה הנקראת Covid-19, שכולם פשוט קוראים לה וירוס הקורונה.

הקורונה הפך למגפה עולמית. ניתן לראותו כ"ברבור שחור" קלאסי, כלומר אירוע משמעותי שאיש לא חזה או צפה. הוא מסעיר את הכלכלה העולמית ואף את החיים על כדור הארץ, לפחות כמו שאנו מכירים אותם.

הקורונה הוא וירוס (virus), בעברית נגיף, שיש לו מראה ייחודי בצורת כתר, המאפיין אותו. מכאן גם מגיע שמו "קורונה", מילה שבלטינית פירושה "כתר" או "עטרה".

חשוב לומר שנגיפי קורונה הם סדרה של וירוסים וזה המפורסם שבהם. רובם שכיחים בקרב יונקים, זוחלים ועופות. ואכן, הווירוס הזה, שיש לומר שהוא רק אחד ממשפחה שלמה של וירוסי כתר שכאלה, הוא נגיף שבתחילת 2020 עדיין אין לו תרופה או חיסון אפקטיביים ומאושרים לשימוש.

הסיבה שהזן החדש של הווירוס הזה מצליח לחולל בהלה עולמית היא שלראשונה הוא עבר גם לבני אדם. התפשטותו המהירה בעולם והקושי לעצור את נוכחות הנגיפים הללו באומות העולם, היא מבהילה. במדינות מסוימות היא מדווחת בתקשורת באופן שגובל בהיסטריה של ממש, בעוד שבאחרות הסיקור שלו בפברואר 2020 הוא עדיין סביר.

המעניין הוא שגם אם נגיף הקורונה עדיין מוגבל יחסית במספרי המתים ממנו, אצלנו הוא כוכב תקשורת של ממש. לפחות בישראל, הדיווחים מהעולם בנושא זה, היו בכל השלבים בפרופורציות מטורפות, ביחס לנתונים האובייקטיביים שלו.


#כמה פרטים רפואיים על הקורונה בלשון פשוטה
עיקר הנגיפים הללו מועברים בין בני אדם במגע ישיר עם הפרשות של מי שחולים, דרך טיפות נוזלים ובמקרים מסויימים גם בנשימה.

נגיפי הקורונה מחוללים בדרך כלל אצלנו בני האדם זיהום קל של מערכת העיכול או בדרכי הנשימה העליונות.

התחלואה הנשימתית הקשה, שחשים כרגע חולי קורונה בעולם מופיעה בעיקר בקרב זקנים ואנשים חולים, שחיסונים לא משפיעים עליהם כמעט, חולים מדוכאי חיסון או מי שהמערכת החיסונית שלהם חלשה.


הנה וירוס הקורונה (עברית):

https://youtu.be/AK8mpWczKDE


כתבת טלוויזיה על הנגיף התורן שמדביק את העולם (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo


כך העולם התכונן:

https://youtu.be/QG0yzweCYAg


הבידוד שנכפה על מי שנחשפו לאנשים שנושאים את הנגיף (עברית):

https://youtu.be/8vc2il7V6qc


וסרטון תיעודי המסביר איך פועל נגיף הקורונה (מתורגם):

https://youtu.be/BtN-goy9VOY?long=yes
קורקינט חשמלי
איך כבש הקורקינט החשמלי את הרחובות?



קורקינט חשמלי (Electric scooter) הוא קורקינט שפועל על חשמל שנצבר בסוללה נטענת. בשנות ה-2000, עם התייקרות הדלק, הוא הפך לכלי תחבורה עירוני פופולארי.

מחירו הלא יקר של הקורקינט החשמלי, התחזוקה הזולה שלו ויכולתו להסיע את המשתמש ברחבי העיר בעלות אפסית - כל אלה הפכו אותו לכלי רכב שימושי ואהוד.

בהיותו כלי רכב אישי, הקורקינט גם חוסך אנרגיה וגם מקטין באופן משמעותי את זיהום האוויר. סביר שהוא היה ממשיך להיות להיט, אלמלא האופניים החשמליים הלכו ונעשו זולות ושימושיות גם הן, מה שהפך אותם ללהיט מלהיב לא פחות בקרב הצעירים בערים הגדולות.

הקורקינטים החשמליים הם זולים ונפוצים מאוד, אם כי יש גם קורקינטים ממונעים ונדירים יותר שנוסעים על דלק.


הנה הקורקינט החשמלי (ללא מילים):

https://youtu.be/IVwXGe74hzs


קורקינט חשמלי מתקפל וגאוני בשם Inokim:

https://youtu.be/wwiIgay535o


על יצרן ישראלי שבונה בעצמו קורקינטים חשמליים (עברית):

https://youtu.be/MpL_gKtcFx4


הקורקינט החשמלי ופתרונות אחרים למחירי הדלק (עברית):

https://youtu.be/gLR8otVSlts?t=13s


ולא נוהגים בכיוון התנועה? - נהגו נכון ושמרו על חייכם!

https://youtu.be/_1xCDkvz64o
שיחות וידאו
איך התפתחו שיחות הווידאו ואיך הן עתידות להיראות?



שיחות וידאו (Video calls) מתקיימות בימינו בכל יום ברחבי העולם מיליוני פעמים. הרעיון אינו חדש ומכשירים כאלו כבר נוסו במכשיר הווידאו פון שפותח בשנות ה-50 של המאה הקודמת.

כמובן שהטכנולוגיה של היום, זו המבוססת על רשת האינטרנט, היא הבשלה והאמינה ביותר. תוכנת סקייפ המצליחה היא המוצר הבשל והמצליח ביותר בשיחות וידאו להמונים. תוכנת הזום (Zoom) של עידן הקורונה המחישה עד כמה שיחות ועידה יכולות לשמש בתכנון נכון גם את עולמות החינוך, העסקים והניהול ואפילו בתנאי משבר וריחוק חברתי.

בתחום העסקי שיחות הווידאו הן בעיה משמעותית הרבה יותר. החל מנושא הפרטיות, או ליתר דיוק הסודיות, כמו גם בשל הצורך לנהל שיחות ללא עיכובים גדולים במשך הזמן שהווידאו עובר בין המשוחחים והצורך בשיחות מרובות משתתפים - בתקופת הקורונה למדנו שכל אלה הופכים את שיחות הווידאו הארגוניות לנושא נפרד ומורכב אף יותר.

בעתיד ניתן יהיה לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום שבו ייראו משתתפים שמצויים בחו"ל ובמרחקים של אלפי קילומטרים, כאילו היו בחדר.

כבר היום מדובר על שילוב של הולגרמות של משתתפים רחוקים בחדר, בישיבות ואפילו במפגשים משפחתיים. מצלמת וידאו באיכות גבוהה וקידוד מיוחד המאפשר העברת נתונים מהירה ואיכותית יאפשרו את הצפייה המדוברת בהולוגרמות של משתתפים הנמצאים מעבר לים, בשידור חי ונוכח מתמיד.

כבר היום ובהמשך לגילויים שסיפק לתעשיה עידן הקורונה, מפתחות חברות שונות חדרי ישיבות וירטואליים ומבוססי הולוגרפיה, שיאפשרו שיחה טבעית משיחת וידאו של ימינו. ההבדל המהותי יהיה שבמקום לראות את הפרטנרים שלכם לפגישה או לישיבה על המסך בשיחת וידאו, תראו אותם נכנסים לחדר ויושבים אל מול השולחן שלידו גם אתם יושבים.

צריך יהיה כמובן להתגבר על חסמים כמו רוחב הפס הנדרש על מנת שנקבל תמונה תלת מימדית ברורה, המתעדכנת בזמן אמת. נדרשת לכך מהירות של לפחות פי 200 מהמהירות המקסימלית שמתאפשרת כיום בשידור וידאו דרך האינטרנט בעולם.

יהיה גם צורך בשיפור והוזלת התשתית להצגת התמונה ועיבודה בזמן אמת. לשם כך דרושים מעבדים חזקים וכרטיסים גרפיים משופרים. נכון לעכשיו ההולוגרמות שמציגות דמויות ממרחקים, בעיקר מזמנים שלא ישובו עוד, יוותרו נחלתם של כוכבי פופ מתים ועשירי עולם שמחזיקים לשם כך צעצועים טכנולוגיים יקרים להחריד.


הנה שיחות הווידאו של עידן הקורונה ומהי בעיית איכות הצליל בהן (עברית):

https://youtu.be/kUsE9bf_6gY


בשנות ה-60 פותח הפיקצ'ר פון שכמעט הבשיל:

https://youtu.be/WzdCKBZP4Jo


מכשיר וידאופון משנות ה-90:

https://youtu.be/HRLv3N7Fa5E


טכנולוגיית שיחות וידאו של ההווה:

http://youtu.be/TV7M0Kluyp4


תוכנת סקייפ שבה משוחחים בוידאו עם מי שרוצים והיא אפילו מתרגמת (עברית):

http://youtu.be/LKB3FdgjexU


מסכי העתיד השקופים מבטיחים לאפשר למשוחח להיטמע בחדר:

https://youtu.be/pD692WIY1m0


והנוכחות-מרחוק, הטלפרזנס, של ההווה והעתיד:

http://youtu.be/A0r4Ers-58g
חדשות מזויפות
מהן חדשות כזב, ה"פייק ניוז" או החדשות המזויפות?



חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.

גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.

חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.

הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.

בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.

התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.

מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.

אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.


הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):

https://youtu.be/osqWSVZYOyQ


יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:

https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg


יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):

https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k


ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)

https://youtu.be/ofC4vdcfsQY


אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:

https://youtu.be/ie2Mq_iio2g


כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):

https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes

העולם עכשיו

ילידים דיגיטליים
מיהם הילידים הדיגיטליים?



"ילידים דיגיטליים" (Digital natives) הוא הכינוי שנתן החוקר והמדען מארק פרנסקי לצעירים שנולדו אחרי שנת 1980. צעירים אלו, עוד מעט בני 40, בילו את ילדותם ונעוריהם בסביבה שבה נולדו טכנולוגיות מחשוב אישיות, נולדה מהפכת המידע והופיעו לראשונה הרשתות החברתיות ברשת. סביבות כמו Usenet ו-Bulletin Boards היו הראשונות שבהן, כשאחריהן מגיעות סביבות כמו MySpace ו-Facebook.

כיום גדלים "הילידים הדיגיטליים" בסביבה דיגיטלית עתירת גירויים, שכוללת אפליקציות ואתרים של רשתות חברתיות הכוללות גם את סנאפצ'ט, טוויטר ואינסטגרם, את עולם הווידאו המקוון, דרך יוטיוב וערוצי היוטיוברים המצליחים, אתרי ואפליקציות סטרימינג של מוסיקה, בלוגים מסוגים שונים והמון משחקי מחשב, מציאות מדומה ועולמות וירטואליים שונים ומשונים.

כל אלה הופכים את העולם הדיגיטלי לחלק בלתי נפרד מחייהם ובניגוד להוריהם, דוברים הם את השפה הדיגיטלית באופן מלא, רהוט ושוטף. הדורות Y ו-Z הם הדורות שעליהם נמנים הילידים הדיגיטליים הללו.

יש מסקנות חשובות וחינוכיות מההבנה הנכונה של עולם הילידים הדיגיטליים. כשדור ההורים, למשל, מודאג מזה שהילדים הפרטיים משחקים במשחקי מחשב כל כך הרבה, כדאי לשקול שוב את הדברים. מסתבר שמרבית האנשים הצעירים שעומדים בראש החברות המצליחול בעולם היו פריקים של משחקי מחשב בילדותם.

בקיצור, אם הילדים שלכם כבר מתחרים בכם או אפילו החרימו כבר מזמן את הטאבלט או הסמארטפון שלכם, לטובת אפליקציות ומשחקי מחשב ילדותיים, יתכן שכדאי דווקא לעודד אותם להמשיך ולא לדרוש ש"תפסיקו כבר עם האינטרנט הזה...", לטובת משחק עם חברים, קריאת ספר או הכנת שיעורי בית.

למה? - כי יתכן שמי שיצליחו במשימתם וילדיהם אכן ישחקו בשכונה או יכינו שיעורים, מגדלין בעצם את אלו שיעבדו בעתיד בחברות המצליחות של אלה ששיחקו במחשב ולא התנתקו מהאפליקציות, כולל החברתיות והבידוריות שבמכשירים הניידים.


הנה הילידים הדיגיטליים:

https://youtu.be/jAtJEZLAfhE


זה מתחיל מגיל שנה:

https://youtu.be/KQ45r05mvSc


הדעה המקובלת לגבי החשיפה שלהם ל"מסכים":

https://youtu.be/xWktyxtkjTo


והצורך לשמור עליהם מייצר שירותים כאלו:

https://youtu.be/OAJ5-HIAAfE


מולם מדברים על "מהגרים דיגיטליים", מי שלא נולדו עם הטכנולוגיה הזו:

https://youtu.be/w2FysgEiJXM


סרטון תיעודי קצר על הילידים והשינויים במוחם:

https://youtu.be/-0KqvieRgnU?long=yes


והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים בין ילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים:

https://youtu.be/n_9gI0B4nS4?long=yes
ביטקוין
מה זה ביטקוין?



הביטקוין הוא מטבע הוירטואלי המוכר והנפוץ ביותר בעולם, מטבע עצמאי שלא מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי בעולם וערכו נקבע על פי חוקי היצע והביקוש. לפי הצלחתו האדירה, מסתבר שהוא בדיוק מה שחיפשו המילניאלס, בני דור ה-Y שחשים שהם חיים בעולם של חוסר יציבות, של תאגידי ענק שחודרים לכל פינה בחייהם, כמו הבנקים למשל, ושל ממשלות. שאי אפשר לסמוך עליהן בענייני הדאגה לעתיד.

את הביטקוין "כורים" באמצעות מחשבים וחישובים, שהולכים ומסתבכים ככל שיותר ביטקוין נכרה. לפיכך, למרות שהוא איננו מטבע אמיתי ואין אף ממשלה או מוסד פיננסי מאחוריו, רק מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בו ומוכנים לקבל אותו ולהעניק סחורה תמורתו - יש לו ערך אמיתי.

האמון של אנשים רבים בביטקוין נובע מכך שיש סכום סופי ממנו והם משערים שהוא עשוי להיות שווה המון כסף בעתיד. מצד שני, על פי ההערכות המומחים, רק בעוד 126 שנים עתידה כריית כל הביטקוין בעולם להסתיים.

המסחר בביטקוין מתנהל בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות תוכנת מחשב שנקראת "ארנק ביטקוין" המתפקדת כארנק וירטואלי וממוחשב ומאפשרת למשתמשים בה לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין בצורה מוצפנת ומאובטחת. הערך של ביטקוין אחד נע כיום סביב 200-500 דולר ובשיאו הוא הגיעה לשווי של יותר מ-1000 דולר לביטקוין אחד.

הביטקוין פורסם בשנת 2009 על ידי מתכנת שכינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", ככל הנראה שם בדוי. יש הערכות לגבי זהותו של יוצר הביטקוין, אך הדברים עדיין לא בטוחים. באופן מפתיע דווקא ממציא מסתורי ואנונימי יצר את המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר בעולם. מה שבטוח, יוצר הביטקוין השאיר את תוכנת הביטקוין שפיתח כקוד פתוח והיא עצמה יצרה שלל מטבעות וירטואליים מתחרים.

הכמות של הביטקוין מוגבלת ולכן הוא לא ייקלע לאינפלציה (ראו בתגית "אינפלציה"). רבים רואים בו את האיום הגדול ביותר על מערכות הכספים המדיניות, המטבעות הרגילים שמנפיקות המדינות השונות. אחרים רואים בו שיגעון חולף, משהו כמו "שגעון הצבעונים" שהתפתח בהולנד בעבר (ראו באאוריקה בתגית "שיגעון הצבעונים").

אחת הבעיות עם הביטקוין היא שהוא מאפשר להעביר כספים באמצעותו עבור פשעים. הביטקוין הוא האמצעי הראשי לתשלום ברשת הדארקנט, תשלומים שמועברים עבור סמים, חומרים אסורים וביצוע פשעים. החיבור בין הרשת האפלה, ששימושיה העיקריים הם מעשים פליליים, לבין המטבע הוירטואלי, הוא קטלני. לכן נלחמות רבות מהרשויות המדיניות במטבע הביטקוין ועוקבות אחריו, כדי למצוא כל דרך למנוע את הפיכתו לכלי כלכלי שמקנה רווח למבצעים של מעשים פליליים.


הנה סרטון הסבר לביטקוין (עברית):

https://youtu.be/OhhPE_rthzc


על האדם שנחשף כממציא הביטקוין ומעט על השימושים שעושים בו (עברית):

https://youtu.be/g-k8lZ_eabY


הסבר נוסף של עולם הביטקוין (עברית):

http://youtu.be/srmAw34D8Bg


מהו ביטקוין (עברית):

http://youtu.be/KxOTrdntwZE


כתבת טלוויזיה על תולדות הביטקוין (עברית):

http://youtu.be/prUMg3Kdx9I?t=54s?long=yes


וסרט תיעודי על תופעת הביטקוין:

https://youtu.be/8zKuoqZLyKg?long=yes
פרסונליזציה
למה טובה פרסונליזציה ברשת?



פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט או באפליקציות, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.

החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.

כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לחידוש, דיסראפשן, או חדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? תרתי משמע...

באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות. אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות...

דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.

עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.

פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.

בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה. בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...


הנה פרסונליזציית התוכן:

https://youtu.be/iZko_YquwjU


איש מכירות מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):

https://youtu.be/3wYkgclinDM


גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):

https://youtu.be/08zPDkfRnJw


ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:

https://youtu.be/U39SZCB_i9w


יש לה המון יתרונות והיבטים:

https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M


ואנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:

https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
קוד פתוח
מה זה קוד פתוח?



מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).

תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.

העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).

תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.

מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.

גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.

כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.


הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):

https://youtu.be/akAcajhnKzM


שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:

https://youtu.be/yVpbFMhOAwE


פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:

https://youtu.be/Pj_tLugpz8g


אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)

https://youtu.be/zmgIvBcHVH0


הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:

https://youtu.be/H4Z09edx52E


סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:

http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE


ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):

https://youtu.be/EGd5DngPQnM


טסטוסטרון
מהו ההורמון הגברי טסטוסטרון?


הורמון המין טסטוסטרון (Testosterone). הוא אולי הורמון המין הזכרי הכי מוכר, אם כי אינו היחיד. הוא שאחראי ליצירת תאי זרע אצל הגברים. יש לו תפקיד מפתח בדחף המיני הגברי ואגב, הוא אחראי לכך גם אצל הנשים.

רמות גבוהות של ההורמון הזה מובילות לתחרותיות ולאגרסיביות אצל גברים. הוא גם נוטה לעודד אצלם חשדנות, אגרסיביות ותפיסה מרחבית. אחראי לשיער הפנים והחזה, לקול העבה של הגבר, לעיבוי העצם ולהעלאת מסת השרירים הגברית.

אצל הגברים הטסטוסטרון מיוצר בכמויות גבוהות באשכים. אולי יפתיע אתכם שגם אצל האישה מיוצר הטסטוסטרון, אם כי בכמויות קטנות וכמובן שבשחלות כי אין לה אשכים.

ההורמון הזה הוא הסיבה שממש כמו נשים, גם אצל גברים מדברים כיום על גיל המעבר. הוא אחת הסיבות שגורמות לגברים להשמין, לאבד חלק מכושרם המיני ולהפוך מלנכוליים ויש האומרים שגם פחות יצירתיים.

וזה לא סתם שירידה בייצור הטסטוסטרון מובילה לא פעם לדיכאון של ממש, כמו גם לעייפות וגם לפגיעה בזיכרון.

מגיל 30 ואילך יש להורמון הגברי הזה נטייה לרדת, כשהפרשת ההורמון הולכת ופוחתת עד שמגיל 50 הירידה בייצורו הופכת עוד יותר משמעותית.

כדאי לדעת שהשמנה וצריכה גבוהה של אלכוהול או סמים פוגעים בייצור הטסטוסטרון. אבל יפתיע אתכם לגלות שגם ספורט תחרותי מוגזם יחולל נזק דומה. אגב, חומר זה אסור לשימוש בספורט.


הנה הטסטוסטרון:

https://youtu.be/JyLaWFeNR6s


כך הוא נוצר בגוף:

https://youtu.be/djqqao2Uebo


מאכלים מסוימים וזמינים מגדילים את כמותו בגוף:

https://youtu.be/GeqRmhSENk0


הסבר של מומחה:

https://youtu.be/ss-YBBCRoeQ


והטסטוסטרון פועל לאורך כל חיינו ובשלל היבטים בהם:

https://youtu.be/CDEuRSOFDwU
מהו משבר האקלים וכיצד אקלים כדור הארץ משתנה?



המדענים מסבירים שאקלים כדור הארץ הולך ומשתנה ולרעה. השם שניתן לתהליך הקשה הזה הוא "משבר האקלים", אבל מדובר באחד האסונות שאנו גורמים לעולמנו באמצעים שונים ולא נראית מגמה של מנהיגי העולם שמצליחה לעצור את האסון העולמי המתקרב.

שינוי אקלים גלובלי זה הולך בעיקר לכיוון של התחממות. תוצאות התחממות כדור הארץ עלולות להיות קשות ולהקשות את החיים בעולם. הערכת חלק מהחוקרים היא שעד שנת 2100 תעלה הטמפרטורה על פני כדור הארץ ועלולה אף להגיע ל-3.5 מעלות צלזיוס יותר משהיא היום.

במצב כזה, של משבר אקלים כה חמור, הולכים ומתרבים אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו בצורת, שטפונות וגלי חמסין וחום. גם תהליך המידבור בעולם (הפיכת שטחים למדבריות) עלול לקבל תמריץ, בין השאר בשל פגיעה באיכות המים.

בשל החום יופשרו רבים מהקרחונים בעולם וישנה הערכה שפני הים יעלו בכ-30 סנטימטרים, מה שעלול להציף ערי חוף רבות בעולם. מה שמזכיר שהתחממות כדור הארץ עלולה לפגוע בתיירות העולמית וכמובן בחקלאות.

גם החוקרים המתנגדים לטענה שאפקט החממה נגרם כתוצאה ממעשי אדם, מודים שקיימת התחממות. הם רק טוענים שמדובר בהתחממות מחזורית, חלק מהשינויים הטבעיים שעובר הכוכב שלנו כל הזמן ושבעבר הניבו גם עידני קרח ותקופות חמות מאד.

מדעני האקלים, לעומתם, לא ממליצים לאזרחי העולם להתרגל למצב החדש ולהתחממות הגלובלית. הם טוענים שזהו אינו שינוי שכבר קרה וזהו, אלא תהליך שאנו נמצאים רק בשלביו הראשונים. לדבריהם, מה שאנו חווים עכשיו הוא לא החום הנורמלי החדש, אלא רק שלב מעבר, בדרך להתחממות גדולה הרבה יותר. התוצאות של משבר האקלים שהביא המין האנושי על עצמו, הם מטעימים, יהיו חמורות הרבה יותר ממה שאני חווים כרגע. מצב הדברים ההולך ומחמיר עלול אף להביא להכחדת החיים על פני כדור הארץ, כולם או חלקם, כולל המין האנושי כולו.


הנה סרטון על משבר האקלים העולמי (עברית):

https://youtu.be/J12Uc4g2Y1E


שינוי האקלים הגלובלי (מתורגם):

https://youtu.be/z7iP-QVg3PI


התוצאות אפשריות של ההתחממות של כדור הארץ (עברית):

http://youtu.be/d6sfIn8mjQo?t=15s


סרטון קומי על הנושא העצוב של ההתחממות בכדור הארץ (עברית):

http://youtu.be/Z-WWyQ0rcmc


הנה ההשפעות שתגרום ההתחממות הגלובלית (עברית):

http://youtu.be/PGlAwkrDKJU


וכתבת טלוויזיה שמדווחת על כדור הארץ שמשתגע (עברית):

https://youtu.be/hQb6x63QKbE?long=yes
מהו רכב אוטונומי או המכונית האוטונומית?



המכונית האוטונומית (Autonomous vehicle), המכונית ללא נהג, היא אחד הפיתוחים החזקים ביותר בעולם הרכב של ימינו. כמעט כל יצרניות הרכב הגדולות עובדות על פיתוח של מכוניות כאלה.

גם טויוטה, פולקסווגן, ג'נרל מוטורס, שברולט, ניסאן ומרצדס הן מהיצרניות העוסקות במרץ בפיתוח של מכוניות אוטונומיות. כולן מתחרות ביניהן מי תהחה הראשונה שמציגה לשוק מכונית אוטונומית פעילה.

אבל הבולטת מכולן היא דווקא חברת האינטרנט "גוגל", שהפכה את הגוגל קאר, מכונית אוטונומית מתוצרתה, ל"נערת פוסטר" של התחום. גוגל היא גם המפתחת המקדמת ביותר בתחום מערכות ההפעלה למכונית האוטונומית. כמו בעולם הסמארטפונים, ה"אנדרואיד אוטו" שלה מתחרה כאן במערכת ה"קאר פליי" של חברת Apple.


מהי הבעיה המוסרית אתית של המכונית הזו (מתורגם):

https://youtu.be/ixIoDYVfKA0


המכונית האוטונומית כבר בפנים (עברית):

https://youtu.be/3Wx6IWVhGPk


הקונספט האוטונומי של מרצדס (עברית):

https://youtu.be/xvXcQ5970zk


כך מרגישה הנסיעה ברכב אוטונומי:

https://youtu.be/L1Bmc61l99A


כתבת חדשות על המכונית של גוגל (עברית):

http://youtu.be/xHejpYITUoU?t=2s


והסיכוי לתחבורה ציבורית אוטונומית ממש בקרוב (עברית):

https://youtu.be/TDyyC6tExHQ
מהו פודקאסט ומה היתרון בפודקסטים?



פודקאסט (Podcast), בעברית הֶסְכֵּת, הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.

כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.

אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".

מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.

במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.

בשנים האחרונות זוכה פורמט הפודקאסטים לצמיחה מטאורית. לדחיפה משמעותית במיוחד אחראי שירות הסטרימינג ספוטיפיי, שהכניס פודקאסטים רבים ואיכותיים למאגרי ההאזנה העצומים שהוא מאפשר למנוייו.

המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).


הנה הסבר בדקה על היופי של הפודקאסט (עברית):

https://youtu.be/vP8HrjFa6Cw


תופעת הפודקאסט בעולם:

http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg


למה צריך פודקאסטים (עברית):

https://youtu.be/6nlhWSCrWDg


הציוד שצריך כדי לייצר פודקסט משלך (עברית):

https://youtu.be/xsXH2UFtwTM


וכך מסביר את עולם הפודקסטים בחור מבריק עם חוש הומור:

http://youtu.be/Wra7XFovzTo
מה גאוני במנגנון הבלוקצ'יין?



מכירים את זה שבכל עסקה כספית או משמעותית, משתתף, חוץ משני הצדדים לעסקה, גם גורם שמפקח על ההעברה הכספית? לרוב הוא בנק, אבל לפעמים זה מתווך, מאכער או סתם מישהו שיודע לקחת עמלה שמנה על העסקה, תמורת ההבטחה ש"אני מכיר את שניכם וזה יהיה בסדר"...

הבלוקצ'יין (Blockchain), משהו כמו “שרשרת בלוקים”, היא מערכת קוד פתוח, שמחליפה אותם. היא מאפשרת העברה של נתונים בין צדדים אנונימיים, ללא גורם מתווך וללא שליטה של גורם אחד, באבטחה גבוהה ובאמון שנובע מזה שהמון אנשים "יודעים" (באופן ממוחשב כמובן) על כל פעולה שנעשתה בה.

דמיינו שני צדדים שלא מכירים זה את זה ומעוניינים לבצע עסקה ביניהם. טכנולוגיית הבלוקצ’יין מאפשרת להם לבצע עסקה, באמון מוחלט ועדיין - בלי שום גוף שיתווך ביניהם, ייקח עמלות, מיסים, או סתם יוכל לרמות בדרך או יטעה ברישום. ויותר מזה - הכל יקרה באופן מבוזר - מבלי שהמידע יעבור דרך שרת מרכזי.

העניין של הביזור, אגב, הוא מה שמלהיב כל כך הרבה שוחרי צדק חברתי או אנרכיסטים. הללו מקדמים את הטכנולוגיה הזו ומקווים להגיע בעזרתה לעולם שלא נשלט בידי ממשלות או בנקים, שיודעים עלינו הכל ודואגים לרוקן את כיסינו ולהקטין את השליטה שלנו בגורלנו ואת התלות בהם.

כך שמערכת הבלוקצ’יין מאפשרת לנהל עסקאות ללא צורך בגורם מרכזי כמו בנק, מדינה או מאפיונר, שינהלו את העסקה. הבלוקצ’יין מייתר את המתווכים ומאפשרת לאנשים או לגורמים שאינם מכירים זה את זה, לבצע עסקאות בקלות, בפשטות ובאמון. זו גם הסיבה שכולם יכולים להשתמש בו, כולל פושעים, ארגוני טרור ופוליטיקאים מושחתים, שלא רוצים שהכספים שעוברים מהם ואליהם יתועדו או יוודעו לאחרים.

הבנתם נכון - הבלוקצ'יין הוא מנגנון אמוּן שמוכיח את עצמו. הקונספט שלו, גם אם יושם בהצלחה רק בעשור האחרון, הוזכר בספרות האקדמית עוד בשנת 1991. כרגע נראה שהוא יכול לייתר את מערכת הכספים המסורתית, או לפחות לאתגר אותה ולכפות עליה שינוי עמוק של ההתנהלות, כולל אימוץ שלו לצרכיה.

גם אם לא ידעתם זאת, הבלוקצ'יין כבר שינה את פני הכלכלה העולמית. מדובר במנגנון האמון שעליו מתבסס המטבע הווירטואלי ביטקוין, לצד מרבית המטבעות הדיגיטליים הקיימים כיום והמבוססים על הטכנולוגיה של הבלוקצ’יין.


הנה הסבר על הבלוקצ'יין (עברית):

https://youtu.be/2Jh-yiJb0_4


המחשה נוספת של הגאונות של השיטה שבו (עברית):

https://youtu.be/K6FLoIN-Bww


זה הבלוקצ'יין באנגלית:

https://youtu.be/6WG7D47tGb0


הוא יכול לשמש למטרות רבות:

https://youtu.be/r43LhSUUGTQ


הכירו את הבלוקצ'יין מקרוב:

https://youtu.be/WiRFuHXHBhk


כך הוא עובד:

https://youtu.be/lD9KAnkZUjU


והרצאת וידאו קצרה באנגלית:

https://youtu.be/8o9QxMxhTp8?long=yes
איך הטלפון יודע את המיקום שלנו?



מערכת ה-GPS היא מערכת מתוחכמת שמאפשרת לנו לדעת בדיוק את מיקומנו על כדור הארץ. היא עושה זאת בסיוע של 24 לוויינים הממוקמים בגובה של כ-15 אלף קילומטרים מעל פני כדור הארץ.

הצלבת המרחק שבו אנו נמצאים ביחס לכל לוויין שמעלינו, היא שמאפשרת דיוק של מטרים באבחון מקומנו על פני כדור הארץ.

באמצעות שידור וקליטה של מידע ה-GPS, אנו משתמשים כיום במערכת הלוויינים הזו, בסיוע הרשתות הסלולריות שיודעות לדייק לפי הצלבת המרחקים שלנו מהאנטנות הקרובות אלינו, בכדי לנווט את דרכנו מכל מקום לכל מיקום מדויק אחר בעולם.


#אבל איך נולד ה-GPS?
הכל נובע מההיסטוריה הצבאית של מערכת הלוויינים הללו. ב-1978 הושקה מערכת הלוויינים שמאפשרת זיהוי מיקום מדויק של כל פינה בעולם.

המטרה הייתה למנוע אז הפלת מטוסים שטעו בניווט ונכנסו לתחום האווירי של מדינות אויב. אבל פתיחת המערכת לשימושים מסחריים היא שאפשרה את כל השירותים מבוססי המיקום של העידן הנוכחי.


כך נולד ה-GPS (עברית):

https://youtu.be/MnIMc8zNm4s


כך מזהה הטלפון מיקום (מתורגם):

https://youtu.be/70cDSUI4XKE


זו שיטת ה-GPS (מתורגם):

http://youtu.be/xdCpgjnmDOg


ועקרון הפעולה של מערכות ה-GPS (מתורגם):

https://youtu.be/0rR24Y-KrOA
מהי מתקפת סייבר?



מתקפת סייבר היא פעולה מתואמת שמופעלת נגד מדינה או גוף גדול. מתקפות סייבר כאלה פועלות כהתארגנות לפגיעה באחרים, מעין טרור רשת, אם כי היא קטנה מדי מכדי להיחשב ללוחמת רשת.

מתקפות כאלה יכולות להיות כנגד אתרים קטנים וגדולים וגניבת מידע ששווה המון כסף או השגת פרטים חשובים שמקנים להם כוח רב. אם זו התקפה על מדינה, התוקפים ישאפו לתקוף אתרי ממשלה.

פעולה התקפית אחרת היא פריצה וחשיפת מידע של אנשים, כמו פרטי החשבונות שלהם באתרים שונים ופרסום כרטיסי האשראי שלהם. פעולות כאלה הן בעלות אופי פלילי יותר מאשר סייבר-צבאי.


הנה דיווח ביום של מתקפת סייבר על ישראל (מתורגם):

https://youtu.be/oR-wccfrlZk


היכולת של סין לייצר מתקפות כאלה מחזקת את צבאה הרגיל (עברית):

https://youtu.be/74hxRprBgXI?t=41s


אחת הבעיות הגדולות כיום היא לעצור מתקפות סייבר שכאלה:

https://youtu.be/MXWyQZ-2qB8


וכתבה על לוחמת הסייבר והמתקפות שבה (עברית):

https://youtu.be/xxi74zSs6cY?t=2m51s?long=yes
איך מייצרים טלפונים סלולאריים?



מכשירים אלקטרוניים זעירים כמו הטלפונים החכמים של היום מיוצרים כמעט לחלוטין על ידי רובוטים ומכונות ענק ממוחשבות. משלב הרכבת המעגלים המודפסים, שכוללים מליוני טרנזיסטורים ממוזערים ועד לשלב סגירת המכשיר - הכל נעשה כמעט ללא מגע יד אדם.

רק בשלב האחרון, של בדיקת המכשירים והאריזה הסופית, נכנסים לתמונה עובדים מיומנים שמתמחים בבדיקות מהירות ומקצועיות, ממש כמו הבעלים החדש של המכשיר שזה עתה הורכב. 


הנה כל שלבי התכנון, העיצוב והייצור של הטלפון הסלולארי מהסוג הפשוט והטוב:

http://youtu.be/SAlsbgJGyD4


תהליך הייצור של טלפון הנקסוס של גוגל:

http://youtu.be/W9qeN42KAc0?t=27s


והדרך שבה מייצרים או ייצרו את הטלפונים של נוקיה:

http://youtu.be/HqjgEdPLFCA
מהי אדריכלות דיגיטלית?



אדריכלות דיגיטלית (Digital Architecture) היא סגנון אדריכלי חדשני, שמאופיין בכך שהוא נוצר באמצעות מחשב. בזרם הזה משמשים האלגוריתמים וקודי המחשב כחלק משמעותי ואף מרכזי בכלי העבודה של האדריכל. הוא מזין מידע, נתונים גיאומטריים ונוסחאות מתמטיות אל התוכנה ולאחר שהמחשב עושה את העבודה, אז מחליט האדריכל אם ועד כמה התוצאה מתאימה לצרכיו ולטעמו. למעשה משתנה תפקידו של האדריכל בסגנון הזה. אם לדמות זאת לעיתונאי, למשל, הרי שהוא פחות הכותב ויותר העורך, זה שמחליט מבין ההצעות שהוא מקבל מהמחשב, איזו מתאימה לו יותר.

הסגנון הזה, אגב, זכה גם לשם "פרמטריזם" (parametrism), על שום "פלט" הפרמטרים (משתנים) והנתונים שיוצאים מתוכנת מחשב, לצורך בניית המבנים שתוכננו בה. כמובן שזו אדריכלות שניתן לייצרה רק בדיגיטציה, כשהתוכנה לא רק מאפשרת שרטוטים מורכבים ומודלים תלת-ממדיים, אלא גם עוסקת בחישובים ובהנדסה של המבנים העתידיים. אם בתרבות המודרנית כבר התרגלנו שהמדיה היא המסר, הרי שבאופן דומה משמשת התוכנה באדריכלות הדיגיטלית כשותפה המלאה של האדריכל והמהנדס.

האדריכלות הדיגיטלית שינתה לחלוטין את מראה המבנים החדשים. את הצורות המקובלות למבנים גדולים מחליפות במהירות בועות זכוכית ענקיות, צורות חוצניות, מבנים כמו ביולוגיים, הרכבי מבנים שכמו נלקחו מציוריו של אמן אולטרה מודרניסטי וצורות המזכירות מודלים מדעיים מתחומי הכימיה או הפיזיקה והאטום.

האדריכלים בזרם זה משתמשים בתוכנות מחשב המתרגמות למכונות ענק, את הצורות האדריכליות שהם משרטטים על המחשב. הדברים יוצאים מהמסך אל המציאות בקלות רבה, אם כי לא ממש בזול. כי האדריכלות המדהימה הזו היא בעיני רבים צעצוע יקר לאלפיון העליון, מה שאומר שהיא אפשרית בעיקר לגופים עתירי ממון, למוסדות ציבור בעלי תקציב גדול או למי שזכו בתרומה נדיבה.

דוגמאות נהדרות לאדריכלות הזו הם הגשרים שמתכנן אדריכל הגשרים סנטיאגו קלטראווה, כמו גשר המיתרים שבכניסה לירושלים. הגשר הזה, כמו עבודותיו האחרות, תוכנן באמצעות תוכנת מחשב שעשתה בין השאר את החישובים המורכבים שנדרשים להנדסה כזו. הצורה המשונה עברה היישר מהמחשב אל מכונות המייצרות את חלקיו של הגשר ויודעות להציע את הוראות ההרכבה שלהם זה לזה.


הנה האדריכלות הדיגיטלית:

https://youtu.be/PrEzo6ZKVMU


אדריכל מסביר:

https://youtu.be/5LtpK5_APMM


כך זה נראה על מסך המחשב:

https://youtu.be/AlYKDTWKGOc


ומשם הוא עובר למכונות יציקה ותיעוש של הצורות:

https://youtu.be/rfpj6yCX7VI


מהו מימון המונים?



מימון המונים הוא תהליך שבו יוצרים ומפתחי הייטק מגייסים כסף לפרויקט או מיזם שהם רוצים לעשות ממספר גדול של אנשים פרטיים, דרך האינטרנט.

ממש כמו שאתרי "חוכמת המונים", מתבססים על התרומה בידע או במומחיות של הגולשים, כאן מתבססים על תרומות כספיות - בדרך למימוש של רעיונות טכנולוגיים וחברתיים. במימון המונים נותן כל אחד מהמשקיעים סכום קטן וביחד משתדלים המגייסים לקבל את המימון שביקשו ולהרים את המיזם. את המימון יקבלו היזמים רק אם הצליחו לגייס מספיק משקיעים כדי לקבל את כל הסכום שאותו ביקשו מראש לגייס.

ניתן לומר שמימון המונים הוא חלק ממגמת מיקור ההמונים, שכה הצליחה בעידן הווב 2.0 של העשור הראשון במאה ה-21. בעזרת מימון המונים הצליחו פרויקטים רבים לגייס כסף מספיק כדי לצאת לדרך ולייצר מוצרים ומיזמים מצליחים.


הנה תיאור של מימון ההמונים שמאפשר אחד האתרים בתחום:

http://youtu.be/4GaGPrpCVBs


עצות לגיוס במימון המונים:

https://youtu.be/QT2KggFBMbs


וראיון שבו מספרים יוצרים על מימון ההמונים לדיסק וספר:

http://youtu.be/tTATQ2MUMW8
מה חכם בטלוויזיה החכמה?



טלוויזיה חכמה (Smart TV) היא מכשיר טלוויזיה שפועלת על מערכת הפעלה משלה ומגוון טכנולוגיות שמאפשרות ליהנות מתוכן, בנוסף לערוצי הטלוויזיה הרגילים. טלוויזיה חכמה מספקת שירותי VOD המועדפים עליכם, כגון Netflix, Amazon, YouTube, ובנוסף שירותי צפייה ישירה של מוזיקה, כגון Spotify, ואפילו משחקים שונים ותוכן ספורט להנאתכם. אפילו שידורי כבלים ולוויין בתשלום זמינים לצפייה בטלוויזיות חכמות - עליכם רק להתקין את האפליקציה שמספקת חברת הכבלים או הלוויין.

בנוסף לערוצי טלוויזיה רגילים, מציע עולם מגוון ועשיר של תוכן, דרך אפליקציות שניתן להתקין בה, חיבור ישיר לאינטרנט ואפשרות לחבר אליה שלל התקנים חיצוניים הכוללים או מאחסנים תוכן.

ניתן לנסח משוואה פשוטה:
טלוויזיה + אינטרנט + אפליקציות + חיבוריות למגוון אמצעים = טלוויזיה חכמה

מה טלוויזיה חכמה יכולה לעשות בשביל הצופים?

תוכן אינסופי - התקנת אפליקציות או כאלה שהותקנו מראש מציעות שירותי VOD ושירותי סטרימינג, המזרימות תוכן לצפייה. סרטים וסדרות מציעות אפליקציות כגון Netflix, דיסני, YouTube, Amazon ועוד. מוסיקה ניתן לקבל מאפליקציות סטרימינג של מוזיקה, כגון Spotify ו-Apple music. אפליקציות שירותים נוספות שחלקן בתשלום, מציעות גם משחקים, שידורי ספורט, שידורי כבלים ולוויין ועוד.

חיפוש מהיר ונוח - מאפשר למצוא בקלות את התוכן המבוקש. מהקלדה באמצעות השלט המצביע ועד חיפוש קולי - הדבר החשוב הוא למצוא את התוכן ללא מאמץ. זיהוי קול מחליף את ההקלדה הידנית ואת השימוש בחיישני תנועה המחייבים "הצבעה" על אותיות, באמצעות השלט הרחוק החכם.

המלצה על תוכן - טלוויזיה חכמה מתוכנתת לא פעם להציע תוכן שהצופים יאהבו עוד לפני שמתחילים לחפש. אלגוריתמים המנתחים את העדפות ודפוסי הצפייה והחיפוש מוצאים וממליצים על תוכן תואם, מעדכנים על עונות חדשות של סדרות ותכניות אהובות ומספקות שירותים שמתבססים על נתוני הצפייה של הצופים.

זיהוי התקנים חיצוניים - טלוויזיה חכמה מתוכננת לזהות באופן אוטומטי כל התקן שמחברים אליה באמצעות חיבור ה-HDMI שלה. יש לה בדרך כלל ממיר אינטראקטיבי, שלט רחוק חכם, המסוגל לשלוט במכשירים שמחוברים אליה וניתן לתפעל אותה מהסמארטפון, הטלפון החכם של הצופה.


הנה הטלוויזיה החכמה:

https://youtu.be/B-Vri7gKFsI


אבולוציה של הטלוויזיה:

https://youtu.be/aiWiW9DjwFw


וכך ניתן להפוך טלוויזיה פשוטה לחכמה (עברית):

https://youtu.be/5_nX5uQP8Q0
מהו סלפי ומה הוא מייצג תרבותית?



סֶלפִי (Selfie) היא תמונה עצמית שהמצלם בה מצלם את עצמו. את הסלפי מצלמים בטלפון סלולרי או במצלמה דיגיטלית. צילום הסלפי מתבצע כשהמצלם מרחיק את המצלמה או הסמארטפון כמה שיותר מפניו או באמצעות צילום אל המראה שניצבת למולו.

צילומי סלפי כוללים לרוב את המצלם לבד, או אותו ביחד עם כמה אנשים לידו. צילומים אלו נפוצים בשנים האחרונות מאד, בעיקר בשל כמות המצלמות בסמארטפונים ושיתוף התמונות ברשתות החברתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם.

לא ניתן להבין את התרבות הפופולרית ללא הסלפי. ההצלחה המסחררת של הריאליטי עם הבנות למשפחת קרדשיאן הפכו אותו לטכניקת הצילום הראשונה במעלה אצל נשים, גברים ובני נוער. החותמת התרבותית של הוליווד ניתנה גם היא בטקס פרסי האוסקר של שנת 2014, עת הועלה צילום סלפי של כמה מהכוכבים הגדולים של עולם הקולנוע והטלוויזיה והוא הפך לתמונה הפופולארית ביותר ברשת החברתית טוויטר.

המושג 'סלפי' הפך כה פופולארי, עד שבשנת 2013 הוא הפך ל'מילת השנה'. הקשר האסוציאטיבי בין הסלפי למילה האנגלית 'סלפיש' (Selfish), שמשמעותה אנוכי, מעורר מחשבה על הצורך שלנו להנציח את עצמנו, עד כדי הגזמה, סוג של נרקיסיזם ואפילו התמכרות.

מצד שני הוביל מוט הסלפי, אותו מתקן שנמכר במיליונים ברחבי העולם, את השדרוג של צילומי הסלפי לצילומים קבוצתיים. באופן אירוני הפך מוט הסלפי לכלי של הנצחה חברתית, שגם אם היא משמרת את הנרקיסיזם, היא גם הופכת אותו לקבוצתי.


הנה קליפ שמדגים עד כמה הפך הסלפי לחלק מהתרבות המודרנית:

http://youtu.be/kdemFfbS5H0


לא פעם מה שחסר לסלפי טוב זה איפור מוצלח (עברית):

https://youtu.be/kIBk_XavqqY


סלפי בחופשה? - לא בטוח שכדאי (עברית):

https://youtu.be/yKwnvYbF3Fs


סלפי וידאו של חיפאים:

http://youtu.be/il1P_HQOBnc


סלפים שהסתיימו במוות - היזהרו בבקשה:

https://youtu.be/73c_noIbIy4


וסלפים שלא ממש הצליחו...

https://youtu.be/fPKicCI22nQ
מהי אפליקציית מפות?



אפליקציית מפות, או אפליקציית ניווט סלולארי היא יישום לטלפון חכם שמחליף את מפות הכבישים והדרכים. אפליקציות המפות כוללות מפות דינמיות ונעזרות בטכנולוגיית ה-GPS (זיהוי מיקום של המשתמש על פי לוויינים) כדי לאפשר לנהג לדעת את מיקומו על המפה. אפליקציות כאלה משמשות בעיקר להכוונת נהגים. יש בהן בדרך כלל גם שכבות מידע נוספות בסביבת הנהג, כמו תחנות דלק, מלונות, מסעדות וכדומה. חלק מאפליקציות המפות אוספות מידע מהמשתמשים עצמם, על עומסי תנועה, מלכודות משטרה וכדומה. כך מסייעות האפליקציות לנהגים בהכוונה לכבישים שאין בהם פקקי תנועה, לנתיבים עמוסים פחות ובטוחים יותר.

במרבית יישומי המפות יש גם הדרכה קולית, שמאפשרת לנהג להשתמש בהן בצורה בטיחותית ופשוטה, בעת הנהיגה.


הנה אפליקציית המפות החברתית Waze הישראלית, שנמכרה ל-Google:

https://youtu.be/aRXSWXNF-fw


אפליקציית גוגל מפות, שגם מאפשרת להוריד את המפות לטלפון:

https://youtu.be/oVg7hx3srzo


ויש גם אפליקציית מפות לאופניים:

https://youtu.be/mi8L3m6EDpU
מהו הבית החכם?
מהי מלכודת הצריכה של ימינו?
מהן רשתות חברתיות ואיך הן המציאו מחדש את הקשרים?
מהי הרשת האפלה דארקנט?
מאיפה באו האמוג'י?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.