זוחלים (Reptiles או Reptilia) הם מעין מחלקה של מעל 10 אלפי בעלי חוליות, המאופיינים בזחילה על פני האדמה.

הזוחלים בדרך כלל מעדיפים מקומות חמים ויבשים. אך הם חיים ומצויים בבתי גידול שונים ומגוונים בטבע, כולל כאלו החיים במים.

הזוחלים מאופיינים בקשקשים המכסים את גופם ועשויים מחומר הנקרא קרטין. לזוחלים "דם קר", תכונה הנקראת פויקילותרמיים. בפשטות ניתן לומר שוויסות חום הגוף של הזוחל נעשה על ידי שינוי ההתנהגות שלו.

במחלקת הזוחלים כמה סדרות מוכרות, ביניהן סדרת התנינים, הכוללת כמעט 30 מינים, כולל התנין והתמסח, סדרת הקשקשאים, בה יותר מ-10,000 מינים וכוללת בין השאר את הנחשים, הלטאות והטבעונים, סדרת הצבים, המונה קרוב ל-400 מינים וסדרת מחודקי הראש, בה מוכר למשל הספנודון.

מבחינה אקולוגית הזוחלים חשובים מאוד. בשרשרת המזון הם גם הטורפים וגם הנטרפים.

אגב, במיון הקלאסי של עולם הטבע הזוחלים סווגו בעבר כמחלקה. הדברים השתנו, לאחר שמחקרים הראו שאין להם אב קדמון משותף הכולל את כלל הזוחלים ורק אותם. מכאן שכיום מחשיבים אותם הביולוגים והזואולוגים כקבוצה שאינה מחלקה בעלת הצדקה טקסונומית, כלומר לא מוצדק לראות את הזוחלים כמחלקה בפני עצמה במיון של בעלי החיים.


#אבות קדמונים
התנינאים והצבים היו הזוחלים הראשונים שהתפתחו בעולם, מאלו שאנו מכירים כיום.

זה היה בעידן המזוזואיקון, עידן בו חיו ושלטו בכדור הארץ יצורים קדומים, כל אחד בבית הגידול שלו. המפורסמים שבהם היו כמובן הדינוזאורים, שחיו ביבשה, אך גם הפטרוזאורים שבאוויר והפלזיוזאורים שחיו בים.

אגב, הזוחלים הקדמוניים הללו נחשבים גם לאבות הקדמונים של היונקים והעופות. הם עצמם נכחדו בהכחדת קרטיקון-פלאוגן שאירעה כ-66 מיליון שנה לפני זמננו ומפורסמת בכך שחיסלה את הדינוזאורים.

אבל אם ללכת עוד יותר אחורה, האבות הקדמונים של הזוחלים היו למעשה דו-חיים. הם התפתחו מיצורים ימיים, שבתהליך אבולוציוני מופלא החלו לצאת ולבלות חלק מחייהם גם על היבשה.

בתהליך אבולוציוני שהחל לפני כמעט 300 מיליון שנים, התפתחו הזוחלים מאותם דו חיים. מה שאפשר את התפתחות הזוחלים המודרניים, היא האבולוציה שחלה בדו חיים, עם התפתחות הביצים שלהם לביצים בעלות קליפה, שאפשרו להם לראשונה באבולוציה להתרבות מחוץ למים.


למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "זוחלים".

למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".


אלה הזוחלים לילדים (עברית):

https://youtu.be/aC0rjTRUSmA


מאפייני מחלקת הזוחלים (עברית):

https://youtu.be/wGI4bvAjzfA


ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:

https://youtu.be/6MGL3yTw0c4


לטאת בסיליסק רצה על המים:

https://youtu.be/45yabrnryXk


תנינים רצים אל הטרף:

https://youtu.be/Co7bJlJliEs


ותכנית חינוכית על הזוחלים (עברית):

https://youtu.be/Vp0-CCFHxys?long=yes

העקרב (Scorpion) הוא בעל חיים מחסרי החוליות המשתייך למחלקת העכבישנים.

העקרבים הם טורפים מובהקים ארסיים, הטורפים בעיקר חסרי חוליות אחרים. בקצה זנבו יש לעקרב צבתות ארסיות, שנועדו לשתק ולהרוג את טרפו. בעזרת הצבתות והארס הוא הורג את הטרף או הקורבן, שכן זהו גם אמצעי להשגת מזון וגם אמצעי הגנה.

העקרבים מסוכנים גם לבני-אדם ולכן כדאי להיזהר מהם. למעשה, רק 30 מיני עקרבים הם מסוכנים לאדם. אך הם כה רבים עד שבכל שנה זוכים רבים לעקיצות.

הם אוהבים מדבריות ומקומות חמים, העקרבים מסוכנים גם לבני-אדם ולכן כדאי להיזהר מהם היטב. העקרב נוהג להתחבא במשך היום ורק בשעות הלילה הוא יוצא לציד, בכדי להשיג מזון.

חפירות ארכאולוגיות מראות שהעקרבים קיימים על פני כדור הארץ למעלה מ-437 מיליון שנה.


הנה העקרב (עברית):

https://youtu.be/zlZSaB1Smfg


עקרבים שנפוצים בישראל

https://youtu.be/SI6xAjtNJv4


והעקרב השחור שהוא מסוכן מאוד:

https://youtu.be/GjMI4u8wVBU

מספר פעמים בשנה משילים הזוחלים את עורם המת, בתהליך שנקרא השלת נֶשֶׁל (Sloughing). זהו תהליך טבעי שנועד להתחדשות ובריאות של הזוחל או החרק.

כשהם גדלים והעור הקשיח שלהם לא יכול לגדול איתם, מסירים נחשים, חרקים, סרטנים וזוחלים, את העור המת שלהם, לטובת עור חדש ורך שגדל מתחתיו.

לעור החדש לוקח כמה ימים עד שהוא יתחיל להתחזק ולהתקשות. העור שהוסר מגוף הזוחל נקרא כאמור "נֶשֶׁל" והוא נשאר זרוק בטבע, עד שיתפורר או יירקב.

מהנשל הזה באה המילה "נישול", שמתייחסת לאדם שנלקח ממנו רכוש או משהו שהיה שלו.


הנה נחש המשיל את הנשל ממנו, באמצעות חיכוך באבנים:

http://youtu.be/hWXn1lEKsu0


סרטני עכביש משילים את הנשל ביחד, בהר של סרטנים:

https://youtu.be/C0D1cR5hPN8


ונשל של עכביש ענק טרנטולה (עברית):

https://youtu.be/St2z2Ywz19o

הנחש (Snake) הוא אחד מבעלי החיים המעניינים בעולמנו. הוא התפתח מלטאות קדומות ובעלות 4 רגליים, שבמהלך האבולוציה התנוונו רגליהם ונעלמו, מה שהביא את הנחשים לנוע על גחונם. בגחון של חלק קטן מהנחשים יש להם קשקשים רחבים, שהם יכולים להרים ולהוריד בעצמם. הקשקשים הללו מסייעים לנחשים להיאחז בקרקע בזמן שהם זוחלים.

בכדור הארץ ניתן למצוא כ-2,400 מיני נחשים, כשלרבים מהם יש ארס שנועד לשמור עליהם מאויביהם. רק מעטים מהם מפרישים ארס המזיק גם לבני אדם.

מבנה גופו של הנחש מתאים לצורת חייו. האיברים בגופו ארוכים ודקים. כדי לחסוך בנפח, הם מסודרים בו בצפיפות. מיוחד גם חוש הריח של הנחשים, המתבסס על לשונם, שאוספת מולקולות ריח מהאוויר ומעבירה אותן ל"איבר יעקובסון", איבר הרחה שיש להם בלסת העליונה.

בטרף הוא מגלה גמישות מופלאה. חלק מהנחשים יכולים לטרוף בעלי חיים גדולים, כולל ארנבת ועד צבי. כדי שהנחש יוכל לבלוע את טרפו, עצמות הלסת שלו אינן מחוברות וצלעותיו יכולות לנוע ולהתרחב.

היתרון הגדול שביכולת הזו מאפשר לנחש לחיות בסביבות חיים מאתגרות מאוד. אחת הבולטות שבהן היא המדבר, שבו הנחש יכול לשרוד זמן רב, בין ארוחה לארוחה. מרבית הנחשים אוכלים פעם בשבוע ויותר, גם אם יש מהם שאוכלים רק פעם בחודש.

בישראל יש לנו 41 מיני נחשים, כשמתוכם רק 9 הם נחשים ארסיים.

למגון סוגי ומיני נחשים מעניינים והקשר שלהם לתרבות האנושית, היכנסו לתגית "נחשים".


הנה הנחש:

https://youtu.be/BOHFt15eVD4


כך תיזהרו מנחשים (עברית):

https://youtu.be/qxKnes6lowQ


נחש בואה שחונק את טרפו (עברית):

https://youtu.be/PSVoMLJjRtY


הנחשים הארסיים מכישים את טרפם (עברית):

https://youtu.be/8J3F0zgjlqs


האם הפחד מנחשים מוצדק? (מתורגם)

https://youtu.be/s_Cs1nbbv_M


לוכד נחשים מדגים שאם אינך מגיב לנחש אין לו סיבה לתקוף (עברית):

https://youtu.be/QMKHPpejpTQ


יש בעולם נחשי ענק, כמו הפיתון המרושת שנלכד בג'ונגלים:

http://youtu.be/GMdwE5puVec


וכמה מהנדירים בנחשי העולם (עברית):

https://youtu.be/b9r2jdaVN9I?long=yes

חרדון הצווארון הוא לטאה שחיה באוסטרליה. כשתוקף מאיים על חרדון הצווארון, הוא זוקף את הצווארון שלו שעשוי מעור ונושף בחוזקה. זה גורם לו להיראות גדול יותר, מפחיד ומאיים. אבל זו רק הצגה מפחידה שנועדה להרתיע תוקפים, כי הלטאה הזו אינה מסוכנת כלל.


הנה חרדון הצווארון מפחיד:

http://youtu.be/fKMtUOw3Uxw


כך הוא מגדיל את עצמו:

http://youtu.be/utD66Z5Qb74


והנה הוא מקרוב:

http://youtu.be/B1-U0rzMu1w

הזיקית הקטנה בעולם נמצאה לאחרונה באי מדגסקר. חוקרים גרמנים איתרו זיקית זעירה שאורכה אינו עולה על 16 מילימטרים, סה"כ 29 מילימטרים כולל הזנב!

הלטאה המיניאטורית "ברוקסיה מיקרה" (Brookesia micra) התגלתה על אי קטן הסמוך לחופי מדגסקר והחוקרים משערים שהזיקית הגיעה למימדים הזעירים בעקבות האבלוציה בתהליך הנקרא "התגמדוּת אי", כשמינים הולכים ונעשים קטנים לאורך דורות, כדי להתאים את עצמם לבית גידול שאינו גדול, כמו אי.

במקרה של הזיקית הזעירה הזו, התרחש התהליך פעמיים - בתחילה קטנה לאי מדגסקר ואז זיקיות שמצאו דרכן לאי הסמוך, הקטן יותר, קטנו לאורך הדורות עוד יותר!


הנה מצגת וידאו עם תמונות של הזיקית הקטנה בעולם:

http://youtu.be/CKIiPxu4tug?t=3m3s


והמתחרה המעט יותר גדולה שלה - "זיקית העלים הננסית":

http://youtu.be/uWLE-I6yJvM

הזיקית מהירה מאד, במיוחד כשמדובר בכלי הציד שבו היא מרבה להשתמש - הלשון שלה!

כן, לשונה של הזיקית יוצאת מפיה במהירות מטורפת של 9 מטר בשניה, כדי לצוד חרקים באמצעותה.

הלשון של הזיקית מאוד ארוכה. למעשה היא ארוכה יותר מאורך גופה ומשמשת לה כסוג של רשת ללכידה של חרקים קטנים.


הנה הזיקית צדה באמצעות לשונה:

http://youtu.be/KdMkKjrof2c


וחיי הזיקית, שינוי הצבעים לפי המיקום והציד באמצעות הלשון:

http://youtu.be/Cdhpj4YpPjQ

שטן קוצני (Thorny dragon), מוֹלֶךְ קוצני או "שטן ההר", הוא זוחל אוסטרלי, אוכל נמלים, מעין לטאה בגודל של עד 20 סנטימטרים, שצבעה החום מסייע לה להסתוות במדבר. המולך משנה את גווני החום עם שינויי הטמפרטורה, כך שירידה בחום הופכת אותו כהה יותר, בהתאם לסביבה.

השטן הקוצני ידוע בזכות אמצעי ההישרדות הייחודיים שלו. המופלא שבהם הוא הראש המדומה שהוא נושא על צווארו. בעת שתוקפים אותו, מציג הזוחל את ה"ראש" הזה כאילו הוא ראשו האמיתי ומטעה את התוקף, בהצליחו לשמור על ראשו האמיתי.

מגדיל ראש? - אולי יותר לכיוון של "משחק אותה ראש כפול..."

יש לו עוד אמצעי הישרדות מדברי וחשוב. על עורו ישנן תעלות קטנות שסופגות את טיפות הטל שנושרות בבוקר מהצמחים שמתחתם הוא מתייצב. התעלות האלה מובילות את הטיפות היקרות מפז הישר אל פיו. כך הוא יכול לשרוד תקופות ארוכות עם מעט מים וגם במדבר הצחיח ביותר.

אורך חייו של המולך הקוצני הוא עד 20 שנים והנקבות תמיד גדולות מהזכרים.


סיפורו של השטן הקוצני:

https://youtu.be/bqcMX_Oi99A


מבט מקרוב על המולך הקיצוני:

https://youtu.be/gGeAZi_JgW0


גם כאן:

https://youtu.be/JoduGti4G_k


המולך הקוצני שותה דרך עורו:

https://youtu.be/ZUsARF-CBcI


כך הוא נראה בטבע:

https://youtu.be/48mLmphq6Gs


ומצגת וידאו שלו:

https://youtu.be/4lOAD6SvL9g

סלמנדרה (Salamandra) היא דו-חי במשפחת הסלמנדריים, הכוללת כמה מינים שונים ונפוצה באזורי מערב אסיה, אירופה וצפון אפריקה.

אורך גופן של סלמנדרות בוגרות מגיע לכ-30 סנטימטרים. לסלמנדרות בלוטת ארס שנמצאת בקדמת הגולגולת שלהן, באזור העיניים. יש להן לשון מעוגלת וטורי שיניים בצורת האות הלטינית S, כשאלה משמשים ככלי הציד היעיל שלהן, ביחד עם יכולת הסוואה טובה, שמאפשרת להן לצוד ביעילות בעלי חיים קטנים, כמו חרקים ועכברים.

מקור השם סלמנדרה בא מהשפה הפרסית. משמעות המילה סלמנדרה בפרסית היא "באש". ואכן, במיתולוגיות עתיקות של עמים שונים, כמו המיתולוגיה היוונית, המיתולוגיה הרומית ואפילו בתלמוד היהודי, הסלמנדרות נקשרו לאש.

הן מוזכרות שם שוב ושוב כקשורות באש. היוונים, למשל, מתארים את הסלמנדרה כלטאה יורקת-אש או אפופת להבות. חוקרי התרבויות העתיקות משערים שהקשר שיצרו הקדמונים בין הסלמנדרות לאש היה בשל צבעיהן העזים.

אגב, הראשנים של הסלמנדרה המצויה מבצעים פרקטיקה מרתקת בה הם טורפים אחד את השני כדי לשרוד, עוד בטרם נולדו. זהו חלק מתופעה נדירה יחסית, של קניבליזם תוך-רחמי (Intrauterine cannibalism).

וחשוב שלא להתבלבל - ישנם בעולם כמה מינים של דו-חיים שנקראים בטעות "סלמנדרות", כמו סלמנדרת הענק הסינית וסלמנדרת המנהרות האיטלקית, אבל הם אינם שייכים למשפחת הסלמנדריים.


הנה סלמנדרה והראשנים שגדלים לה:

https://youtu.be/zVa9JO-9PmY


כך היא צדה חרקים:

https://youtu.be/MjAiWnzU2aE


הסלמנדרה היפנית הענקית שכאמור אינה סלמנדרה:

https://youtu.be/buzqM1kHS5M


כאן היא נלכדת:

https://youtu.be/r-IvReyJAiM


זו היכולת המופלאה של הסלמנדרה לגדל איברים מחדש:

https://youtu.be/siX4V7uxMMQ


וכאן היא טורפת דגים בקרח:

http://youtu.be/SPQlv_OdyIw

הזיקית (Chameleon) משנה את צבע העור שלה, בהתאם לסביבה בה היא נמצאת. היא עושה זאת כדי להסוות את עצמה מפני טורפים. יכולתה להחליף צבעים מאפשרת לה להתמזג היטב ברקע שבו היא נמצאת וכך לא רק להגן על עצמה אלא גם להתגנב בעצמה אל הטרף שבו היא מעוניינת.

רצח הזיקית, אגב, הציד מתבצע באמצעות הלשון הארוכה והמהירה שלה. זו נשלחת במהירות הבזק אל החרק שבו היא מעוניינת ולרוב לא מותירה לו שום סיכוי.

הזיקית גם מסוגלת להביט בכל אחת מעיניה לכיוון אחר לחלוטין. שלא כמו כל היונקים האחרים, יש לה שתי עיניים עצמאיות לחלוטין זו מזו. לא נדיר לראות זיקית שעין אחת שלה מביטה קדימה והעין השנייה לצד או אפילו לאחור.

אבל נחזור לצבעים שלה - איך הזיקית מחליפה צבעים כל כך מהר?

בעורה של הזיקית יש תאים קטנים עם פיגמנטים בכמה צבעים והאור משתקף בהם על פי המצב. כשהזיקית משנה מצב רוח או מבחינה בשוני של הגוונים שבהם היא נמצאת, המיקום של הפיגמנטים על עור הזיקית משתנה והצבע הכללי שלה מתאים את עצמו לצבע המשטח שעליו או לידו הזיקית נמצאת.


הנה הסבר על הזיקית (עברית):

https://youtu.be/gRazRR0yqXk


הזיקית המופלאה וצבעיה:

https://youtu.be/KJtaIqahi3I


הזיקית כשהיא צדה באמצעות הלשון:

https://youtu.be/ySCV23UIe_Y


זיקית שמשנה את צבעיה בהגזמה קלה:

http://youtu.be/KMT1FLzEn9I


ההסבר החדש לשינוי הצבעים שלה:

https://youtu.be/SQggDnScsvI


ותת גוונים מדהימים והחלפת צבעים במהירות, כדי להסוות את עצמה:

https://youtu.be/ioblgpA5eTo

מסתבר שבתקופת הפליאוקן, לפני 65 מיליון שנה ובזמן הדינוזאורים, הסתובב על פני כדור הארץ נחש אימתני באורך של 15 מטרים.

נתנו לו את השם "טיטנובואה" (Titanoboa), כי הוא היה כל כך גדול, שהיום הוא יכול היה לבלוע מכונית פרטית בלי למצמץ.

רק שנבין, הוא היה ארוך יותר מאוטובוס של ימינו!

הטיטנובואה היה הנחש הגדול ביותר שחי על פני כדור הארץ. הוא חי כאן במשך כ-10 מיליון שנה. הוא שקל מעל 1500 קילוגרמים, או 1.5 טון. הטיטנו-בואה שלט על פני כדור הארץ ונהג לטרוף להנאתו תנינים גדולים. בשבילו הם היו קטנים...

אגב, אם לא נשמור על העולם, עלולה ההתחממות הגלובלית להחזיר את הטיטנובואה לכדור הארץ. הוא כבר היה כאן בעבר ונעלם עם שינויי הטמפרטורה על פני כדור הארץ. אם כדור הארץ יתחמם שוב - גודל כזה של נחש עלול בהחלט לשוב לכאן.


הנה הטיטנובואה, הנחש הגדול שהיה אי-פעם על פני כדור הארץ:

https://youtu.be/mjfSXMIDdK8


בינתיים יש את הגרסה הרובוטית של הטיטנובואה (בעברית):

https://youtu.be/xiShQSm1Zk4?t=10s&end=1m10s


אם הטיטנובואה, הנחש הגדול ביותר בתולדות כדור הארץ היה פוגש את הטי רקס:

https://youtu.be/gVMCuZZ3XKk


וכך התגלה המאובן שלו:

http://youtu.be/gyVKmQgoP7A

לטאה קטנה מדרום אמריקה שנקראת לטאת הבזיליסק, יכולה לרוץ על פני המים על רגליה האחוריות ולהתעלם מכוח הכבידה של כדור הארץ. יש המכנים אותה בחיוך "לטאת ישו", בשל הדמיון לסיפור על ישו שהלך על המים. פיסות עור ברגליה של לטאת הבזיליסק מאפשרות לה לרוץ על המים. על ידי הגדלת שטח הפנים של כף הרגל של הלטאה הן מייצרות כיסי אוויר קטנים מתחת לרגליה, וכך הן מאפשרות לה "לרחף" על פני המים.

התנאי לריחוף על פני המים הוא שהיא תשמור על תנועה מהירה ובלתי-פוסקת, כי אם לטאת הבזיליסק תאט או תעצור בריצתה על המים, היא תטבע!


הנה הלטאה שרצה על המים:

http://youtu.be/45yabrnryXk

לפטוטיפלופס קרלי (Leptotyphlops carlae) המוכר כ"נחש החוט" (Thread snake) הוא הנחש הקטן בעולם.

אורכו של הנחש הזעיר הזה הוא רק כ-10 סנטימטר ורוחבו הוא ממש כמו של אטריית ספגטי. הוא חי באי הקריבי ברבדוס (Barbados).

קל להחזיקו על כף היד והוא נוהג להתרוצץ אז בין האצבעות. וממש כמו חרק זעיר, לעיתים קרובות הוא קטן אף יותר מהאבנים והעלים שעליהם הוא זוחל.


הנה הנחש הזעיר מסוג "לפטוטיפלופס קרלי":

https://youtu.be/YqK1UiZvWEc


תמונות:

https://youtu.be/COoyBsDr8C8

אף אחד לא היה רוצה לבלות בתוך פה של תנין... אבל יש כאלה שזו דווקא לא בעיה בשבילם. תנינות יכולות לשאת את הצאצאים שלהן בתוך פיהן, במיוחד כשהם צעירים מאד.

הצאצאים לא נולדים במים, אלא ביבשה. אז בוקעות הביצים והתנינים הזעירים מתחילים לצאת מהן. כשהן עוזרות לצאצאים לבקוע מהביצים, מגיחים הקטנים החוצה. אז נושאות אותן האימהות בזהירות בתוך הפה, אל הנהר שבו יחיו ויגדלו מעתה.

מדהים לראות כיצד אל תוך המלתעות הרצחניות של התנינה, אלה שמבתרות בשניות בעלי חיים ענקיים, היא אוספת אחד אחד את הצאצאים השבריריים שלה. בין השיניים החדות הם ממתינים, בתוך פיה, עד שתעביר אותם אל תוך הנהר. שם היא תפער את הפה ותיתן להם לשחות הרחק אל תוך מימי הנהר. מעתה הם בטוחים ויוכלו לגדול בעצמם.


כך הנקבה משתמשת במלתעות הקטלניות שלה כדי להעביר את הוולדות אל המים:

https://youtu.be/dTkjhqcHjC4


עוד צילום מדהים של העברת הצאצאים בפה:

https://youtu.be/rvjDcbLtU5I


על ההגנה שנותנת האם התנינה לצאצאיה בתוך פיה הקטלני:

http://youtu.be/RQpj8tpxPcM


ועוד מהתנינה הנושאת את צאצאיה בפה:

http://youtu.be/XH3xQQ9_ZmI?t=31s

האגדה על כל שהעקרב עוקץ את עצמו כשהוא חש סכנה לחייו היא די נפוצה, אך אינה נכונה. כמו כל בעל חיים אחר בטבע, גם העקרב אינו מתאבד בעת סכנה. כנראה שהולדת האמונה על העקרב המתאבד נובעת מכך שכשמבעירים סביבו אש, הוא מת עוד לפני שהאש מגיעה אליו, אבל הסיבה היא ככל הנראה בכך שהעקרב מנסה להילחם באש בניסיון לעקוץ אותה ובכך מקרב את קיצו שלו.

במקרים אחרים, של חומרים שהורגים אותו, העקרב שוב נראה כעוקץ את עצמו, כמו שרואים בכמה בסרטונים שונים.

אגב, עקרבים הם מהמינים בטבע שטורפים את בני מינם. זה מתרחש כשהבוגרים טורפים עקרבים צעירים ולא פעם גם את צאצאיהם שלהם.


הנה עקרב שכשמגיע אליו חומץ הוא עוקץ את עצמו ומת:

http://youtu.be/lUYzzzRLz_I

הפיתון המרושת (Reticulated Python) אינו נחש ארסי, אך הוא מסוגל לבלוע בן-אדם. על אף שבדרך כלל הפיתון המרושת יימנע מעימות עם בני-אדם, הוא עלול להיות תוקפני ולבלוע חיות גדולות.

מדובר בנחש ענקי והארוך ביותר בעולם. בבגרותו הוא מגיע לאורך של 6 מטרים. שיא גינס משנת 1912 מתייחס לנחש הארוך ביותר שנתפס אי-פעם. זה היה פיתון מרושת שהגיע לאורך של לא פחות מ-9.75 מטרים!

בגן חיות באינדונזיה נמצא פיתון מרושת עצום ממדים, באורך של 14.85 מטרים, או 49 רגל. מדובר בנחש הארוך ביותר שהיה על כדור הארץ.


הנה פיתון מרושת בולע צבי:

http://youtu.be/5G_GIA6F7NA


ראו כמה אנשים נדרשים כדי ללכוד את הפיתון המרושת הענקי:

http://youtu.be/ug6eutjrL4E


פיתון מרושת שאורכו כמעט 15 מטרים ונמצא באינדונזיה:

http://youtu.be/gGTfO_twacM


ופיתון מרושת שנלכד בג'ונגלים:

http://youtu.be/GMdwE5puVec

צבי הענק של האיים מפורסמים בגלל השמועה הלא אמינה שהם יכולים לחיות 500 שנה. למעשה הם יכולים לחיות 150 שנה "בלבד".. אבל הציד הרב לאכילת בשרם והפסולת שעל חופי האיים מאיימים על קיומם בכלל.

עלינו לשמור ולמנוע מצב ששמם של הצבים בספרדית, שהיה גם לשם האיים, לא יהפוך לשמו של מין שהיה ונעלם.


הנה סרטון על צבי הגלפגוס:

http://youtu.be/ZiW96Uci624


ג'ורג' הבודד, צב מדהים מהגלפגוס, שמת בשנת 2012 והיה האחרון מתת מין שנכחד:

http://youtu.be/JyOLK3QVprE?t=1m38s


השוואה בין גודלו של צב גלאפגוס ליד ילד:

http://youtu.be/i9-d7dxegHM


הצצה יפה אל צבים בגלאפגוס:

http://youtu.be/slPB5PlCKnY


וחייו ומותו של הצב ג'ורג' הבודד והשינוי שחל באיי גלפגוס:

https://youtu.be/NR3Z4p5hspI

השממית (House Gecko) היא לטאה קטנה שאנו רואים לעיתים קרובות בבית. היא אוכלת יתושים ואנשים נוהגים לומר שהיא מביאה מזל טוב לבית שבו היא נמצאת. אבל הדבר המופלא בשממית הוא האופן שבו היא מהלכת על הקירות ואפילו על התקרה, מבלי ליפול.

תודות לכריות הצמדה שיש לה בכפות הרגליים, השממית אינה נופלת מהתקרה ומקירות שעליהם היא מהלכת. כריות ההצמדה הללו עשויות משערות רבות וזעירות שיש להן צורה של וו. כל שערה כזו נתפסת בחריץ או בבליטה זעירה על הקיר או התקרה. כך מאפשרות שערות הוו הללו לשממית להצמד כמעט לכל משטח במבנה וללכת מבלי ליפול.

מנגנון ההיצמדות של רגלי השממית היווה השראה לפיתוח של דבקים מסחריים וחזקים. המחקר של רגל השממית סייע רבות לפיתוח של מנגנון היצמדות מכני, שהוא גם חזק וגם ניתן להסרה.


הנה הסבר על השממיות ויכולות האחיזה המדהימות שלהן:

http://youtu.be/t8cWrUd4Dy0


וסרטון מתורגם על היכולת של השממית ללעוג לכוח הכבידה:

https://youtu.be/YeSuQm7KfaE


תצוגה של יכולת האחיזה של שממית הבית על הקיר ולגמרי הפוכה:

http://youtu.be/rymLoj2ReuE


צילום מקרוב של שממית הבית:

http://youtu.be/XwoD9hoc95M

איי צבי הענק של הגלפגוס ידועים כמקומות בהם גדלים צבים בגדלים בלתי נתפסים. גם באיים של זנזיבר או סיישל, באי האלמוגים אלדברה גדלים צבים עצומים שכאלה.

אבל מה מאפשר לצבים לגדול לגדלים שכאלה, לעומת צבים ביבשות הגדולות שנשארים קטנים כל כך לעומתם?

באי אלדברה, אחד מאיי סיישל, מתקיימת אוכלוסיית ענק של צב היבשה הענקי, גדולה הרבה יותר מזו שחיה באיי גלאפגוס המפורסמים. באלדברה יש 100 אלף צבים ענקיים שכאלה, המגיעים למשקל של 250 קילו.

אין שום ביטחון שצבים יכולים בכלל להגיע לגדלים שכאלה. מה שמסייע לצבי האיים המבודדים הללו לגדול כל כך הם תנאים ואבולוציה.

ראשית, מסייעת לצבים לגדול התחרות הדלה על מקורות המזון. כשאין מחסור במזון אתה משמין וגדל. בנוסף, אם אין טורפים שמאיימים עליך, או בני אדם שמשחיתים את הסביבה, הצב גדל וגדל וגדל.

במהלך מליוני שנים שבהם הצבים הללו חיו והתפתחו באיי הגלפגוס או אלדברה המבודדים, הם השתנו ועברו אבולוציה נפרדת מאבותיהם שביבשות. הם הפכו גדולים יותר ויותר והברירה הטבעית הלכה והמעיטה את הצבים הקטנים והחלשים.

כך הפכו צבי הענק של האיים הללו לצבים גדולים, שיכולים לחיות עד גיל של 150 שנה.

במאות האחרונות הלך הציד לאכילת בשרם והקטין את מספרם. ספנים נהגו לאסוף צבים כאלה לאוניות שלהם ולאכול אותם במסעות השיט הארוכים בלב ים.

במאה האחרונה גם הפסולת שעל חופי האיים מאיימת על קיומם ופוגעת בהתרבות שלהם.

כך שרק איים מבודדים ומוגנים מבני אדם מאפשרים כיום לאוכלוסיות של צבי ענק לשרוד ואף לפרוח לגדלים ולאורך חיים כל כך מרשים.


הנה צבי הגלפגוס:

https://youtu.be/nxs-3CESOnc


ג'ורג' הזקן והעצום שיכול לגדול רק באי:

http://youtu.be/ZiW96Uci624


צבי הענק של האי אלדברה בסיישל:

https://youtu.be/LKzVGOUa9uU


והשוואה בין גודלו של צב גלאפגוס ליד ילד:

http://youtu.be/i9-d7dxegHM

הנחש הכי גדול בעולם הוא נחש האנקונדה (Anaconda). נחש האנקונדה חי בדרום אמריקה, ביערות האמזונאס. האנקונדה הוא נחש חנק, כלומר נחש שצד את טרפו בחניקה. בגופו הענק, שמגיע לאורך של מעל 8 מטרים, הוא עוטף את גופו סביב הטרף בחוזקה, עד שהטרף נחנק. אז מתפנה האנקונדה לאכול אותו.

אמנם האנקונדה הוא קצר מהפיתון המרושת, שאורכו מגיע ליותר מ-10 מטרים, אך רוחבו הגדול יותר מעניק לו את הגודל של שיאן עולמי אמיתי!


הנה נחש אנקונדה בשעת הציד והטרף, שנמשך מעל 6 שעות:

http://youtu.be/0owHFW_frTE


נחש האנקונדה הוא ממיני הנחשים שנולדים ללא ביצים:

https://youtu.be/mV31senz7Vc


וקרב לחיים של נחש אנקונדה נגד קרוקודייל - מי ינצח:

https://youtu.be/9yGN10tqQ50

הנחש הארוך בתבל הוא נחש הפיתון המרושת (Reticulated Python). אורכו מגיע ליותר מ-10 מטרים!

הפיתון המרושת חי ביערות הטרופיים של דרום אסיה, במדינות כמו מלזיה, סומטרה והפיליפינים. הפיתון חונק את טרפו על ידי לפיתה חזקה וכשהוא הורג אותו, הוא בולע אותו ומעכל את המזון לאיטו, במשך ימים רבים.

הוא אוכל בעלי חיים גדולים, כמו חזירי בר, קופים ואפילו מטיילים חצופים שנקלעים למעמקי היערות שבהם הוא שוכן...


הנה הפיתון המרושת, הנחש הגדול בעולם, טורף אליגטור:

http://youtu.be/dVRhRzE_AkQ


וכאן הפיתון המרושת מנצח נחש קוברה בחניקה:

http://youtu.be/e3dwL50w2IU