שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך יצר באך את המנחה המוסיקלית?
זה קרה בשנת 1747 כשבארמונו של פרידריך השני, מלך פרוסיה, ביקר "המלחין המאלתר" יוהן סבסטיאן באך. באך היה ידוע בחייו פחות כמלחין ויותר כנגן מצוין וכמאלתר בחסד, מי שיכול להמציא על הרגע, כלומר ממש במקום, מנגינות נעימות לאוזן ומתוחכמות ביותר.
המלך המארח החליט להשתעשע מעט וביקש מאורחו לנגן אילתורים על מנגינה שניגן לו. באך החל מיד לאלתר פוגה על המנגינה שניגן המלך. האילתור היה מוצלח ובאך קיבל הרבה מחיאות כפיים וכבוד מהמלך הנלהב.
מעט אחרי שחזר באך לביתו, הוא החליט להלחין על בסיס הנושא של המלך מספר פוגות וקנונים. הוא גם החל ליצור פוגה ב-6 קולות. כל הקטעים שיצר היו לחלק מיצירה חדשה שלו, יצירה מונומנטלית שזכתה לשם "המנחה המוסיקלית" (The Musical Offering).
הנה קטע מהמנחה המוסיקלית:
https://youtu.be/z4STsIzfBNI
עוד מ"המנחה המוזיקלית" בגיטרה:
https://youtu.be/WTdsBQhoCWk
וביצוע ארוך של חלקים מהמנחה המוסיקלית:
https://youtu.be/23yNGer9Wqs?long=yes
מה זו סימפוניית האלף?
בשנת 1909 הניף המלחין היהודי הדגול גוסטב מאהלר את מקל הניצוח ו-1000 נגנים וזמרים החלו לבצע את היצירה שהוא עצמו הגדיר "יצירתי הגדולה ביותר". כיום אמנם לא נדרשים באמת אלף מבצעים כדי לנגן ולשיר אותה, אבל הסימפוניה ה-8 של מאהלר זכתה לכינוי "סימפוניית האלף" בזכות גודל ההרכב שנכתבה לו והממדים של התזמורת, המקהלה וקבוצת הסולנים שהשתתפה בה.
בעיני המלחין הייתה הסימפוניה ביטוי אופטימי לרוח האדם ולגאולה שבאהבה. לכן השוו אותה לא פעם לסימפוניה התשיעית של בטהובן, עוד יצירה נשגבת המוקדשת לרוח האדם.
הנה ביצוע בישראל של סימפוניית ה-1000 של מאהלר:
http://youtu.be/nZAqHni_eJQ
וביצוע הפרק המסיים מהסימפוניה הענקית:
http://youtu.be/9WhNn6zxqVg
מה החידה בווריאציות אניגמה?
בתחילת המאה ה-20, כשהוא כבר בן 42, גיל לא צעיר למלחין בתקופתו, פרסם אדוארד אלגר את היצירה הסימפונית הראשונה שלו, "וריאציות אניגמה". ביצוע הבכורה שלה בלונדון, בניצוחו של המנצח הגרמני הנודע הנס ריכטר, היה הצלחה אדירה והפכה את אלגר לאחד המלחינים המפורסמים בתולדות בריטניה.
הווריאציות הללו הן שהפכו את אלגר לדמות בינלאומית מפורסמת ולכשרון מוכר כמלחין. המוסיקה הנהדרת שהוא כתב בהן הפכה אותן לאחת היצירות האהובות גם על המאזין הקלאסי וגם על מארגני טקסים בממלכה הגדולה, שהייתה בתקופתו האימפריה הגדולה בעולם.
אבל השבחים הרבים שקצרה יצירתו התזמורתית הראשונה של אלגר "וריאציות אניגמה", היו לא רק בגלל איכותה המוסיקלית. היה שם עוד משהו וכנראה שהרבה מהעניין שהיא מעוררת עד היום קשורה מעט גם בסיבה הזו.
כי מירב תשומת הלב ניתנה לאניגמה של "אניגמה", כלומר התעלומה או החידה של "אניגמה".
הכירו מילה: "אניגמה" באנגלית פירושה חידה. דבר "אנגימטי" הוא דבר חידתי.
ב"ווריאציות אניגמה" מסתתרת חידה שגלומה בה ואיש עדיין לא פתר. החידה היא על אודות הנושא שעליו מבוססות הווריאציות.
בואו נבין רגע מהם נושא ווריאציות.
בכל יצירה של נושא ווריאציות במוסיקה קלאסית מחברים המלחינים וריאציות, כלומר שינויים או פיתוחים מוסיקליים על נושא.
הנושא הוא בעצם מנגינה קיימת שאותה לוקח המלחין ועליה הוא מתבסס, כשהוא מלחין ווריאציות שונות. לכל וריאציה יש סוג או אופי אחר של שינוי בנושא, או של פיתוח שלו.
ב"וריאציות אניגמה" אלגר לא גילה מהו הנושא שלקח ושעליו כתב את הווריאציות.
ההשערות המושמעות מדי פעם לגבי המנגינה הזו התבדו כולן. איש לא הצליח לפענח עד היום מהי המלודיה שעליה מתבססות הווריאציות, או במילים של מוזיקאים - מהו הנושא שעליו מבוססות הווריאציות.
השערות, אגב, לא חסרו. הסברות אודות פתרון החידה הגלומה בווריאציות נעו ממלודיה מתוך סימפוניית "פראג" של מוצרט ועד לנעימות של שופן ואפילו שירי-עם שונים.
היו שטענו גם שבעצם הידידות היא הנושא של הווריאציות, שכן הווריאציות הוקדשו לידידיו וחבריו של אלגר.
היו עוד ניסיונות וניחושים רבים, אך החידה של המנגינה המסתורית החסרה לא נפתרה מעולם. איש לא יודע עד היום מהו הנושא.
כלומר האניגמה, החידה, היא מהי המנגינה שאלגר כתב לה וריאציות יפות ונהדרות כל כך.
ברור, עם זאת, שאלגר השיג את תשומת הלב שרצה להשיג ליצירתו המרשימה. אולי זה הפתרון האמיתי, כי יתכן שמבלי לדעת הוא היה איש שיווק מעולה שזרק טיזר לאוויר, כזה שכולם מדברים עליו עד היום, נמשכים ליצירה הזו כמו במגנט ולא מצליחים לעזוב.
כל וריאציה מוקדשת, כאמור, לאחד מרעיו של אלגר:
1. רעייתו האהובה של אלגר
2. פסנתרן שהיה מנגן עם אלגר בשלישיה ומוצג באופן פארודי
3. חבר של אלגר שהוא בעל קול נמוך והבאסון מייצגו כאן
4. בעל אחוזה הקורא לאורחיו את מקומם וסוגר את הדלת
5. בנו של משורר עם הערות פקחיות וחילופי מצב-רוח
6. ויולנית חובבת המתאמצת לתרגל נגינה מצויינת ב...ויולה
7. פסנתרן תלמיד שמורהו מנסה להשליט סדר בנגינתו
8. גברת חיננית וקלת -דעת
9. נמרוד, הוריאציה המפורסמת מכולן ומוקדשת לחברו הטוב, נמרוד הצייד. הקטע משמש כנעימת אבל בלוויות רשמיות, כמו זו של הנסיכה דיאנה או הנסיך פיליפ ולטקסים המוקדשים לחיילים שנפלו.
10. הנעימה "דורַבֶּלה" העדינה והרוגעת
11. האורגניסט מהכנסיה וכלבו השוחה כנגד הזרם בנהר אליו נפל
12. הצ'לן משלישייתו של אלגר עליה נמנה גם הפסנתרן מוריאציה 2
13. ידידה שהכיר אלגר בספינה בה שט והוא מצטט קטע מ"שלוות הים" של מנדלסון
14. הווראציה בה מתאר המלחין את עצמו - נלחם ומנצח וזוכה לתהילה המגיעה לו
הנה וריאציית נמרוד, המפורסמת מבין וריאציות אניגמה, בניצוח לאונרד ברנשטיין:
https://youtu.be/_8NOVGHJmRs
ביצוע נוסף בניצוחו של דודמל:
https://youtu.be/Cn9oXU8k5qE
וריאציית נמרוד מספר 9 על ידי תזמורת כלי נשיפה בטקס בבריטניה:
https://youtu.be/Aen4P1bCJlw
וריאציות אניגמה במלואן:
https://youtu.be/vLNLvcBmoqo?long=yes
מי כתב את האדאג'ו של אלבינוני?
זה נשמע לא יאומן שאת אחת היצירות המוסיקליות הכי ידועות ומזוהות של תקופת הבארוק, כתב בכלל מוסיקאי מהמאה ה-20.
לא פחות מדהים הוא שהיצירה, הידועה בכל העולם בתור "האדאג'ו בסול מינור של אלבינוני" (Albinoni Adagio in G minor), היא בעצם של מוסיקאי אחר ולא של אלבינוני.
אז יצירה בסגנון הבארוק, שנכתבה במאה ה-20, נחשבת ליצירה של מלחין ברוקי מפורסם, שכלל לא כתב אותה.
מדהים.
הסיפור המוזר הזה מתחיל ברמו ג'אזוטו (Remo Giazotto), פרופסור למוסיקולוגיה באוניברסיטת פירנצה וחוקר מוסיקת בארוק. ג'אזוטו, שהתמחה במחקר יצירותיו של אלבינוני, מלחין איטלקי מתקופת הבארוק, קיבל לבקשתו את תווי סונאטה פרי עטו של המלחין בן תקופת הבארוק, שנמצאה בספריית מדינת סקסוניה בגרמניה.
כשפרסם ג'אזוטו קטע מלודי ויפה להפליא שהועתק לדבריו מתוך אותה סונאטה של אלבינוני, הוא זכה להצלחה רבה. לא הייתה תזמורת שלא ניגנה אותו והוא הפך לפריט חובה בכל רשימת קטעים קלאסיים אהובים שנעשתה בעולם. דומה היה שהיצירה המצודדת שהתפרסמה בתור "אדאג'ו בסול מינור מאת אלבינוני", היא שיא של עידון ויופי בן 300 שנה. האדאג'ו הפך כה מוכר ואהוב בעולם עד שנחשב בעיני רבים למייצג של מוסיקת הבארוק כולה.
אבל הטוויסט בעלילה מגיע כשאותו ג'אזוטו נמלך בדעתו. ביום בהיר אחד הוא הודיע שה"אדאג'ו של אלבינוני" הוא בעצם יצירתו שלו. לטענתו מדובר במוסיקה מקורית שלו, שאמנם התבססה על קו באס שכתב אלבינוני, אבל המלודיה ושאר היצירה הן לגמרי שלו.
העולם המוסיקלי הופתע לשמוע את ההכרזה המסעירה. כשחוקרים ומוסיקולוגים בחנו את הסונטה המקורית של אלבינוני, הם אכן גילו שהאדאג'ו לא נכלל בתוכה. קו הבאס של אלבינוני אכן אותר ביצירה. אך מכיוון שבאס הוא חלק מההרמוניה ועל הרמוניה לא ניתן לרשום זכויות יוצרים, זכה ג'אזוטו, מלחין המנגינה, להירשם בתור מחבר היצירה. למי שחושב שמדובר בעניין טכני או עניין של אגו בלבד, כדאי להזכיר שכשמדובר ביצירה כל כך פופולארית, זכויות היוצרים מניבים כסף רב. מאד.
ואכן, כך נוצר מצב משונה ולא פחות ממדהים, שבו יצירה שנכתבה על ידי מלחין בן המאה ה-20, מקובלת בציבור כאחד הקטעים הפופולאריים והמוכרים של תקופת הבארוק דווקא. לצד הקאנון של פכלבל, עוד "להיט" בארוקי אהוב, נחשב עד היום האדאג'ו בסול מינור לאחד מסמליה העיקריים של מוסיקת הבארוק. גם אם מי שכתב אותו חי 300 שנה אחר-כך...
הנה ה"אדאג'ו בסול מינור" של אלבינוני:
https://youtu.be/_eLU5W1vc8Y
ג'ים מוריסון, סולן להקת הדלתות, מקריא משיריו בהקלטה מ-1968, על רקע האדאג'יו המפורסם בנגינת הלהקה:
https://youtu.be/3qKzjIRtjmI?t=7s
להקת רנסאנס הפכה את הלחן ללהיט ענק בשנות ה-70:
https://youtu.be/FKb2VlcrRn8
בעוגב וכינור:
https://youtu.be/hVgAPrFfvxI
בגיטרה קלאסית:
https://youtu.be/Q1uACEo0D_I
שיר רומנטי על הלחן שלו וקטעי רומיאו ויוליה:
https://youtu.be/8Ay4i7log4U
וגם בארץ עשו שילוב בין תזמורת קלאסית לשירה מרוקאית באדאג'ו:
https://youtu.be/cmS629XoZjU
מה מצמרר ברקוויאם של מוצרט?
מעצם היותו מיסת אשכבה, כלומר תפילה לאשכבת המת, מיסה למתים. בכל רקוויאם (Requiem) יש משהו קשה ומסתורי. אבל אין כמו הרקוויאם של מוצרט להיות מצמרר במיוחד, אירוני וקשה בנסיבות כתיבתו.
הרקויאם הזה הוא מהיפים שברקוויאמים, מיצירותיו הטובות ביותר של ילד הפלא שהיה למלחין גאון. הוא גם הפך לאבן דרך במוסיקה הקלאסית בכלל.
הרקוויאם הוזמן ממוצרט, על ידי אלמוני ששלח שליח וביקש שמוצרט יכתוב מיסת רקוויאם. האלמוני הבטיח תשלום עבור היצירה. מוצרט לא ידע שמזמין היצירה הוא הרוזן פון ואלזג שטופאך, ברנש עשיר ותמהוני שנהג להזמין יצירות אצל טובי המלחינים ולפרסמן לאחר מכן כיצירותיו שלו.
מוצרט החל לעבוד על הרקוויאם כמעט מיד. אבל הזמנה שקיבל מפראג, לאופרה חדשה, גרמה לו להניח אותו ולאחר שסיים את האופרה הוא גם נסע לנצח על הבכורה שלה בפראג. משחזר הוא סיים את האופרה "חליל הקסם", שאותה החל עוד לפני הרקוויאם ואז שב לכתוב אותו. הלחץ האדיר שהיה עליו באותה תקופה גרם למלחין הגאון לקשיים בריאותיים גדולים וכתיבת יצירת המוות הנוצרית הזו החלה להעיק ולדכא אותו. באופן מוזר הלך הרקוויאם ונכתב על ידו, בעת שהוא סובל יותר ויותר ממחלה. מוצרט החל להאמין שהוא כותב את הרקוויאם שלו. הוא צדק.
בפרק הלקרימוזה הספיק מוצרט לכתוב רק כ-8 תיבות ויתכן בהחלט שאלו היו התווים האחרונים שכתב בחייו. הוא מעולם לא סיים את כתיבת הרקוויאם הזה ובמותו הותיר אותו כתוב בחלקו. רק לאחר מותו הוא הושלם על ידי זוסמאייר תלמידו, לבקשת אלמנתו, קונסטנצה, שנזקקה לכסף שהבטיח הרוזן. אגב, בסרט אמדאוס, העוסק בסוף חייו של מוצרט, העדיפו לספר, בלי קשר למציאות, שהמלחין אנטוניו סאליירי הוא שהשלים את הרקוויאם.
באופן אירוני, דווקא מותו של המלחין הגאון מוצרט לא איפשר לרוזן לפרסמו כשלו. הרי למוצרט שולם הרבה מאד כסף, על מנת שיוותר על זכויות היוצרים של הרקוויאם ויכחיש בעת הצורך שכתב את הרקוויאם. אבל מותו שיבש לרוזן את התכניות ובמקום זאת זכה הרקוויאם, שאת חלקו לא מוצרט הוא שכתב, להתפרסם בתור "הרקויאם מוצרט".
הנה סיפור הרקוויאם של מוצרט:
https://youtu.be/PIh4cFSE6lE
פרק הלקרימוזה מהרקוויאם של מוצרט:
https://youtu.be/k1-TrAvp_xs
ובביצוע נוגע ללב של גיטרה:
https://youtu.be/uY8EP9HXV9Q
כל הרקוויאם שכתב מוצרט, בהמחזה מסוימת:
https://youtu.be/05ti_0WyxuM?long=yes
מהי המנגינה ששיגעה דורות?
קוראים לה "לה פוליה" (La Follia), או בעברית "השגעון".
לא ברור איפה נולדה המנגינה הספרדית-פורטוגזית הזו מימי הביניים. ההשערה היא שהיא פרצה לפני כ-700 שנה. נראה שהיא הייתה מנגינה שליוותה מחול, שהרוקדים אותו נראו כמוכי שיגעון ומכאן שמה. מאז היא צצה שוב ושוב ביצירותיהם של גדולי המלחינים בתקופת הרנסאנס, בעידן הבארוק, בתקופה הרומנטית ואפילו במאה ה-20.
זה התחיל עם ריקוד העם הפורטוגזי היפה של ימי הביניים. עם הזמן הפך הניגון של La Folia למנגינה לחליל. בהדרגה היא נפוצה אל כל אירופה. כך החלה המנגינה המהפנטת, עם ההרמוניה הכובשת, לצוץ במוסיקה האמנותית שוב ושוב. ראשית בסונטה מספר 12 של ארקנג'לו קורלי משנת 1700, שהתבססה על הפולייה. היא הייתה כה יפה עד שה"לה פולייה" הפכה מזוהה עם קורלי ורבים זיהו מאז את הפוליה בטעות כיצירה שנכתבה על ידו.
אחרי קוראלי כתבו שוב ושוב מלחיני תקופות הרנסאנס והבארוק וריאציות על ה"פולייה". גדולי המוסיקה כסקרלטי, ויואלדי, לולי, באך ורבים אחרים שילבו את המנגינה הכובשת ביצירותיהם. רבים שינו את המקצב שלה למקצב הסרבנד האופנתי. אחר כך בתקופה הרומנטית השתמשו בה מלחינים כמו ליסט ליצירת וריאציות וגם כנרים מפורסמים נהגו לנגן אותה בתור הדרן.
ובמאה ה-20, כמו אחרים לפניו, המלחין רחמנינוב היה כל כך משוכנע שקורלי הוא שחיבר אותה, שכתב את הווריאציות שלו על לה פוליה בשנת 1931 וקרא ליצירה "וריאציות על נושא של קורלי".
הנה ריקוד ספרדי על הפוליה, ברוח ריקוד המקורי:
https://youtu.be/vFxLNa5vgxM
ה"פוליה" בסונטה לכינור ולקונטיניואו מספר 12 אופוס 5 של קורלי:
https://youtu.be/4YMq9NEMhMA
ריקוד על המוסיקה של קורלי:
https://youtu.be/lzltjVJl_xU
כאן בפסנתר "לה פולייה" של סקרלטי שנכתב לצ'מבלו:
http://youtu.be/zmytKKO9f9g
הקנון ברה מז'ור של פחלבל הוא בעצם שאקון שהבאס בו מתבסס על ההרמוניה של הפוליה:
http://youtu.be/OFfYGoVstgc
באך שילב את הפולייה ב"קנטטת האיכרים" שלו, הקנטטה מספר 212 - כאן באווירה ספרדית:
http://youtu.be/sHK1Xhrh_sY
והנה 15 וריאציות על 'לה פולייה' מאת ויואלדי (שלמד אצל קורלי):
http://youtu.be/iGQWHafmIFo
גאון הפסנתר פרנץ ליסט כלל את ה"פוליה" שלו ביצירה ארוכה בשם "רפסודיה ספרדית":
http://youtu.be/MqlLSHPGeWw
ריקוד רוסי על היצירה:
https://youtu.be/Uiv-vQvxPbY
וריאציות על "לה פוליה" מאת סרגיי רחמנינוב שקרא ליצירתו "וריאציות על נושא של קורלי":
http://youtu.be/sX0Gg3lmh5E
ומוסיקאי הפופ-רוק ונגליס שילב את הרמוניית הפוליה בקטע מרהיב שכתב למקהלה ותזמורת:
http://youtu.be/RvvhRwnYfBM
כמה זמן נמשך ואלס הדקה?
"ואלס הדקה" של פרדריק שופן נמשך יותר משתי דקות..
ואלס "הדקה" הוא מתוך ואלס אוסף הוואלסים האחרון שכתב שופן. הוא מהיצירות הפופולאריות ביותר שכתב גאון הפסנתר והמלחין הדגול.
שופן לא רשם בתווים רבות מיצירותיו. הוא סמך על זכרונו ונהג לנגנם באילתור, כלומר המציא ופיתח את הוואלס שניגן, תוך כדי הנגינה. ואלס "הדקה" הוא מהיצירות שכן רשם והוא מאלה שהעולם הכיר, אך יצירות רבות של שופן לא נרשמו מעולם.
הנה ואלס הדקה בסרטון לילדים:
http://youtu.be/XQsBEEHfnEk
הנה הואלס המנוגן על ידי הפסנתרן המחונן לאנג לאנג:
http://youtu.be/hKILwVH_MdM?t=4s
והנה ביצוע של הואלס בשירה, מתוך רחוב סומסום:
http://youtu.be/MvkcLq0LKVI
מה כל כך מיוחד בסונטת ליל ירח של בטהובן?
סונטת ליל ירח (Moonlight Sonata) הוא הכינוי שקיבלה הסונטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ממבקר המוסיקה והמשורר הגרמני לודביג רלסטאב. 31 שנה לאחר כתיבתה של הסונטה הכובשת הזו כתב רלסטאב שהמוסיקה המהפנטת שלה מזכירה לו: "...את אור הירח המשתקף במימי האגם".
נראה שבטהובן, שהקדיש את הסונטה לנערה יפהפיה בת 17 שאהב, היה כנראה מסכים להגדרתו של מבקר המוסיקה. חשוב לציין בכל זאת שאת הסונטה שהפכה עוד בחייו לאחת היצירות האהובות לפסנתר, בטהובן לא מאד העריך וכשנוכח בהצלחתה הוא אמר "יצרתי כבר יצירות טובות יותר..."
היצירה בעלת 3 הפרקים מתחילה מפרק רוגע ואיטי והולכת ונעשית מהירה וקצבית בפרקים הבאים.
אגב, להקת "הביטלס" המצליחה הקליטה את Because, אחד השיריה היפים שלה בהשראת הסונטה. הכירו את הסיפור בתגית "Because".
הנה סונטת ליל ירח שכתב בטהובן:
https://youtu.be/Hu7hscHkfPw
הסבר מלומד ויפה להפליא של דר. אסתרית בלצן על היצירה המהפנטת:
https://youtu.be/UdGim8KbsBM
פירוק הקולות של השיר שיצרו הביטלס יצרו על גב הסונטה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
גיטריסט מנגן עיבוד חכם של הסונטה:
https://youtu.be/6gQ7m0c4ReI
מוסיקאי ג'אז מבצע את סונטת ליל הירח בגיטרה באס ומאלתר לאחר מכן:
http://youtu.be/nnq3ZW6OyTI
נערה צעירה שמנגנת את הפרק הסוער בווירטואוזיות ודיסטורשן מפתיעים:
https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
ועיבוד תזמור של קז'וקרו ששילב בגאונות את הסונטה בשיר בביצוע ערן צור למילים של אביב גפן (עברית):
https://youtu.be/jAgfjreQmB0
מה סיפורם של המלחין ויוולדי ושל היצירה ארבע העונות?
4 העונות (The Four Seasons), היצירה הידועה כל כך של אנטוניו ויואלדי היא אחת היצירות הקלאסיות המוכרות, המבוצעות, המוקלטות והפופולריות ביותר בעולם.
ויוואלדי כתב 500 קונצ'רטי (קונצ'רטו בלשון רבים). בגיל 40, לאחר שהיה לגדול הכותבים למנדולינה, הוא הפך למאסטרו די קונצ'רטו. כל מלחיני התקופה נדהמו מהווירטואוזיות של הכתיבה שלו ומהאופן שבו הוא למד לנצל את הפוטנציאל של הכינור המודרני של תקופתו, כלי ששופר על ידי משפחת אמאטי והיה לכלי מדויק ואיכותי מאי-פעם.
הגאונות של המלחין הוונציאני עוררה קנאה בכל אירופה. אחד אחרי השני, ישבו רבים מהמלחינים ולמדו את הטכניקות, המהלכים, המרקמים והפראזות שכתב בקונצ'רטי שלו לכינור. הוא היה אשף והם למדו ממי שרבים מהם ראו כגדול מביניהם.
הקריירה שלו בכלל החלה כילד מוכשר מאוד למוסיקה, שלמד בכנסייה, כמו כל בני תקופתו שרצו השכלה במאה ה-18. בתקופתו בוחרים רבים בקריירה במסגרת הכנסייה ובגיל 20 הוא הפך לכומר. אבל 5 שנים אחר כך הוא פרש מהכנסייה ומצא עבודה כמורה למוסיקה בבית מחסה ליתומות בעיר ונציה.
בבית המחסה הוא לימד את הבנות התלמידות לנגן במנדולינה. הוא נהג לכתוב להן סונטות ששילבו מוסיקה נהדרת עם סוג של אימון בנגינת הכלי. כך הוא גרם לתלמידותיו להתאמן, מבלי לסבול את תרגילי הנגינה המשעממים, שכל נגן ותלמיד נגינה יספרו לכם שהם אולי הגורם העיקרי לפרישה מלימודי הנגינה. הם פשוט משעממים. מאוד משעממים. אז הוא כתב להם קונצ'רטו אחרי קונצ'רטו למנדולינה ועודד אותן להצטיין כדי לקבל את הסולואים. כן, כבר אז רבים ומתחרים על סולואים...
ואז הוא מגלה את הכינור והופך לאשף בכתיבת קונצ'רטי לכלי הזה וזוכה לתהילה בחוג המוסיקאים של אירופה. אבל הצלחתו המוסיקלית של ויואלדי לא הועילה להצלחתו האישית. הציבור לא כל כך מכיר אותו והמוסיקאי הגאון נכשל שוב ושוב בקבלת תפקידים שיהלמו את יכולותיו. ברומא למשל, מקום אליו שאף להתקבל, בדקו בכנסייה הקתולית למה הוא לא נשוי ומצאו שהוא חי בחטא עם זמרת, ללא נישואין. אז הוא נדחה בבושת פנים.
כך הוא נדחה שוב ושוב בקבלת משרה מכבדת שתאפשר לו להתפרנס, כמו באך או היידן, מהלחנה של מוסיקה גדולה. אבל זה לא עבד והוא לא התקבל וממש לא מסיבות מוסיקליות. ויואלדי נותר תקוע וכמה שנים אחר-כך הוא מת עני ושבור לב, בבית חברים.
ממש כמו מוצרט, מת הקומפוזיטור הגאון מוונציה מות עניים וממש כמוהו, הוא נקבר בקבר אחים. את מוצרט שכרו והיללו אחרי מותו, אבל ויואלדי נשכח למשך 200 שנה. כמו ששכחו את באך, שתודות למנדלסון התגלה שוב לעולם והפך לאחד משלושת ה-Bים של המוסיקה הקלאסית, השלישיה שלו ושל בטהובן וברהמס שהוכרה כגדולי המוסיקה.
רק במאה ה-20, בזמן השלטון הפשיסטי של מוסוליני, ישב מוסיקולוג בשם ג'אזטו וחוקר את מוסיקת הבארוק. לצד גאונים כמו אלבינוני, שג'אזטו חקר והתעמק בעבודותיהם (תוך שהוא מחולל את הפלא של האדאג'יו, אבל זה בערך אחר) הוא גילה את האוצר של ויואלדי. במחקריו גילה ג'אזטו קטעים ביצירות של באך, שברור היה לו שאינם של המלחין הגרמני. כשהמשיך לחקור הוא גילה את סיפורו של המורה האלמוני והנשכח מבית היתומות בוונציה. הסתבר לו שבאך הגדול, גאון הבארוק שכולם משתחווים בפניו, העתיק מיצירות ויואלדי בלי חשבון (אל תיכנסו להיסטריה - באותה תקופה זה היה מקובל).
וכך חזר שמו של גאון הקונצ'רטו הבארוקי לשיח המוסיקלי בגאון. כולם החלו לבצע את יצירותיו המעטות שזוהו ונמצאו. מכירות הביצועים המוקלטים של יצירותיו נמכרים ומבוצעים היום בלי הפסקה והוא מחזיק בשיאי מכירות קלאסיות ובשיאי ביצועים. הוא הפך לקונצנזוס - מורה. מלחין. גאון.
הנה סיפורו של ויואלדי:
https://youtu.be/xfuUhjvbF24
על היצירה הכי מצליחה שלו - 4 העונות של ויואלדי (מתורגם):
https://youtu.be/Xcpc8VDsv3c
"הקיץ" מתוך העונות בביצוע הכנרת הילארי האן:
https://youtu.be/kaoqCARilbA?t=52
"החורף" בליווי של אנימציית חול:
https://youtu.be/Ucoxm41gumo
וכל היצירה כולה בסולו של ג'וליה פישר:
https://youtu.be/kS-W3lfcVvY?long=yes
זה קרה בשנת 1747 כשבארמונו של פרידריך השני, מלך פרוסיה, ביקר "המלחין המאלתר" יוהן סבסטיאן באך. באך היה ידוע בחייו פחות כמלחין ויותר כנגן מצוין וכמאלתר בחסד, מי שיכול להמציא על הרגע, כלומר ממש במקום, מנגינות נעימות לאוזן ומתוחכמות ביותר.
המלך המארח החליט להשתעשע מעט וביקש מאורחו לנגן אילתורים על מנגינה שניגן לו. באך החל מיד לאלתר פוגה על המנגינה שניגן המלך. האילתור היה מוצלח ובאך קיבל הרבה מחיאות כפיים וכבוד מהמלך הנלהב.
מעט אחרי שחזר באך לביתו, הוא החליט להלחין על בסיס הנושא של המלך מספר פוגות וקנונים. הוא גם החל ליצור פוגה ב-6 קולות. כל הקטעים שיצר היו לחלק מיצירה חדשה שלו, יצירה מונומנטלית שזכתה לשם "המנחה המוסיקלית" (The Musical Offering).
הנה קטע מהמנחה המוסיקלית:
https://youtu.be/z4STsIzfBNI
עוד מ"המנחה המוזיקלית" בגיטרה:
https://youtu.be/WTdsBQhoCWk
וביצוע ארוך של חלקים מהמנחה המוסיקלית:
https://youtu.be/23yNGer9Wqs?long=yes
בשנת 1909 הניף המלחין היהודי הדגול גוסטב מאהלר את מקל הניצוח ו-1000 נגנים וזמרים החלו לבצע את היצירה שהוא עצמו הגדיר "יצירתי הגדולה ביותר". כיום אמנם לא נדרשים באמת אלף מבצעים כדי לנגן ולשיר אותה, אבל הסימפוניה ה-8 של מאהלר זכתה לכינוי "סימפוניית האלף" בזכות גודל ההרכב שנכתבה לו והממדים של התזמורת, המקהלה וקבוצת הסולנים שהשתתפה בה.
בעיני המלחין הייתה הסימפוניה ביטוי אופטימי לרוח האדם ולגאולה שבאהבה. לכן השוו אותה לא פעם לסימפוניה התשיעית של בטהובן, עוד יצירה נשגבת המוקדשת לרוח האדם.
הנה ביצוע בישראל של סימפוניית ה-1000 של מאהלר:
http://youtu.be/nZAqHni_eJQ
וביצוע הפרק המסיים מהסימפוניה הענקית:
http://youtu.be/9WhNn6zxqVg
בתחילת המאה ה-20, כשהוא כבר בן 42, גיל לא צעיר למלחין בתקופתו, פרסם אדוארד אלגר את היצירה הסימפונית הראשונה שלו, "וריאציות אניגמה". ביצוע הבכורה שלה בלונדון, בניצוחו של המנצח הגרמני הנודע הנס ריכטר, היה הצלחה אדירה והפכה את אלגר לאחד המלחינים המפורסמים בתולדות בריטניה.
הווריאציות הללו הן שהפכו את אלגר לדמות בינלאומית מפורסמת ולכשרון מוכר כמלחין. המוסיקה הנהדרת שהוא כתב בהן הפכה אותן לאחת היצירות האהובות גם על המאזין הקלאסי וגם על מארגני טקסים בממלכה הגדולה, שהייתה בתקופתו האימפריה הגדולה בעולם.
אבל השבחים הרבים שקצרה יצירתו התזמורתית הראשונה של אלגר "וריאציות אניגמה", היו לא רק בגלל איכותה המוסיקלית. היה שם עוד משהו וכנראה שהרבה מהעניין שהיא מעוררת עד היום קשורה מעט גם בסיבה הזו.
כי מירב תשומת הלב ניתנה לאניגמה של "אניגמה", כלומר התעלומה או החידה של "אניגמה".
הכירו מילה: "אניגמה" באנגלית פירושה חידה. דבר "אנגימטי" הוא דבר חידתי.
ב"ווריאציות אניגמה" מסתתרת חידה שגלומה בה ואיש עדיין לא פתר. החידה היא על אודות הנושא שעליו מבוססות הווריאציות.
בואו נבין רגע מהם נושא ווריאציות.
בכל יצירה של נושא ווריאציות במוסיקה קלאסית מחברים המלחינים וריאציות, כלומר שינויים או פיתוחים מוסיקליים על נושא.
הנושא הוא בעצם מנגינה קיימת שאותה לוקח המלחין ועליה הוא מתבסס, כשהוא מלחין ווריאציות שונות. לכל וריאציה יש סוג או אופי אחר של שינוי בנושא, או של פיתוח שלו.
ב"וריאציות אניגמה" אלגר לא גילה מהו הנושא שלקח ושעליו כתב את הווריאציות.
ההשערות המושמעות מדי פעם לגבי המנגינה הזו התבדו כולן. איש לא הצליח לפענח עד היום מהי המלודיה שעליה מתבססות הווריאציות, או במילים של מוזיקאים - מהו הנושא שעליו מבוססות הווריאציות.
השערות, אגב, לא חסרו. הסברות אודות פתרון החידה הגלומה בווריאציות נעו ממלודיה מתוך סימפוניית "פראג" של מוצרט ועד לנעימות של שופן ואפילו שירי-עם שונים.
היו שטענו גם שבעצם הידידות היא הנושא של הווריאציות, שכן הווריאציות הוקדשו לידידיו וחבריו של אלגר.
היו עוד ניסיונות וניחושים רבים, אך החידה של המנגינה המסתורית החסרה לא נפתרה מעולם. איש לא יודע עד היום מהו הנושא.
כלומר האניגמה, החידה, היא מהי המנגינה שאלגר כתב לה וריאציות יפות ונהדרות כל כך.
ברור, עם זאת, שאלגר השיג את תשומת הלב שרצה להשיג ליצירתו המרשימה. אולי זה הפתרון האמיתי, כי יתכן שמבלי לדעת הוא היה איש שיווק מעולה שזרק טיזר לאוויר, כזה שכולם מדברים עליו עד היום, נמשכים ליצירה הזו כמו במגנט ולא מצליחים לעזוב.
כל וריאציה מוקדשת, כאמור, לאחד מרעיו של אלגר:
1. רעייתו האהובה של אלגר
2. פסנתרן שהיה מנגן עם אלגר בשלישיה ומוצג באופן פארודי
3. חבר של אלגר שהוא בעל קול נמוך והבאסון מייצגו כאן
4. בעל אחוזה הקורא לאורחיו את מקומם וסוגר את הדלת
5. בנו של משורר עם הערות פקחיות וחילופי מצב-רוח
6. ויולנית חובבת המתאמצת לתרגל נגינה מצויינת ב...ויולה
7. פסנתרן תלמיד שמורהו מנסה להשליט סדר בנגינתו
8. גברת חיננית וקלת -דעת
9. נמרוד, הוריאציה המפורסמת מכולן ומוקדשת לחברו הטוב, נמרוד הצייד. הקטע משמש כנעימת אבל בלוויות רשמיות, כמו זו של הנסיכה דיאנה או הנסיך פיליפ ולטקסים המוקדשים לחיילים שנפלו.
10. הנעימה "דורַבֶּלה" העדינה והרוגעת
11. האורגניסט מהכנסיה וכלבו השוחה כנגד הזרם בנהר אליו נפל
12. הצ'לן משלישייתו של אלגר עליה נמנה גם הפסנתרן מוריאציה 2
13. ידידה שהכיר אלגר בספינה בה שט והוא מצטט קטע מ"שלוות הים" של מנדלסון
14. הווראציה בה מתאר המלחין את עצמו - נלחם ומנצח וזוכה לתהילה המגיעה לו
הנה וריאציית נמרוד, המפורסמת מבין וריאציות אניגמה, בניצוח לאונרד ברנשטיין:
https://youtu.be/_8NOVGHJmRs
ביצוע נוסף בניצוחו של דודמל:
https://youtu.be/Cn9oXU8k5qE
וריאציית נמרוד מספר 9 על ידי תזמורת כלי נשיפה בטקס בבריטניה:
https://youtu.be/Aen4P1bCJlw
וריאציות אניגמה במלואן:
https://youtu.be/vLNLvcBmoqo?long=yes
זה נשמע לא יאומן שאת אחת היצירות המוסיקליות הכי ידועות ומזוהות של תקופת הבארוק, כתב בכלל מוסיקאי מהמאה ה-20.
לא פחות מדהים הוא שהיצירה, הידועה בכל העולם בתור "האדאג'ו בסול מינור של אלבינוני" (Albinoni Adagio in G minor), היא בעצם של מוסיקאי אחר ולא של אלבינוני.
אז יצירה בסגנון הבארוק, שנכתבה במאה ה-20, נחשבת ליצירה של מלחין ברוקי מפורסם, שכלל לא כתב אותה.
מדהים.
הסיפור המוזר הזה מתחיל ברמו ג'אזוטו (Remo Giazotto), פרופסור למוסיקולוגיה באוניברסיטת פירנצה וחוקר מוסיקת בארוק. ג'אזוטו, שהתמחה במחקר יצירותיו של אלבינוני, מלחין איטלקי מתקופת הבארוק, קיבל לבקשתו את תווי סונאטה פרי עטו של המלחין בן תקופת הבארוק, שנמצאה בספריית מדינת סקסוניה בגרמניה.
כשפרסם ג'אזוטו קטע מלודי ויפה להפליא שהועתק לדבריו מתוך אותה סונאטה של אלבינוני, הוא זכה להצלחה רבה. לא הייתה תזמורת שלא ניגנה אותו והוא הפך לפריט חובה בכל רשימת קטעים קלאסיים אהובים שנעשתה בעולם. דומה היה שהיצירה המצודדת שהתפרסמה בתור "אדאג'ו בסול מינור מאת אלבינוני", היא שיא של עידון ויופי בן 300 שנה. האדאג'ו הפך כה מוכר ואהוב בעולם עד שנחשב בעיני רבים למייצג של מוסיקת הבארוק כולה.
אבל הטוויסט בעלילה מגיע כשאותו ג'אזוטו נמלך בדעתו. ביום בהיר אחד הוא הודיע שה"אדאג'ו של אלבינוני" הוא בעצם יצירתו שלו. לטענתו מדובר במוסיקה מקורית שלו, שאמנם התבססה על קו באס שכתב אלבינוני, אבל המלודיה ושאר היצירה הן לגמרי שלו.
העולם המוסיקלי הופתע לשמוע את ההכרזה המסעירה. כשחוקרים ומוסיקולוגים בחנו את הסונטה המקורית של אלבינוני, הם אכן גילו שהאדאג'ו לא נכלל בתוכה. קו הבאס של אלבינוני אכן אותר ביצירה. אך מכיוון שבאס הוא חלק מההרמוניה ועל הרמוניה לא ניתן לרשום זכויות יוצרים, זכה ג'אזוטו, מלחין המנגינה, להירשם בתור מחבר היצירה. למי שחושב שמדובר בעניין טכני או עניין של אגו בלבד, כדאי להזכיר שכשמדובר ביצירה כל כך פופולארית, זכויות היוצרים מניבים כסף רב. מאד.
ואכן, כך נוצר מצב משונה ולא פחות ממדהים, שבו יצירה שנכתבה על ידי מלחין בן המאה ה-20, מקובלת בציבור כאחד הקטעים הפופולאריים והמוכרים של תקופת הבארוק דווקא. לצד הקאנון של פכלבל, עוד "להיט" בארוקי אהוב, נחשב עד היום האדאג'ו בסול מינור לאחד מסמליה העיקריים של מוסיקת הבארוק. גם אם מי שכתב אותו חי 300 שנה אחר-כך...
הנה ה"אדאג'ו בסול מינור" של אלבינוני:
https://youtu.be/_eLU5W1vc8Y
ג'ים מוריסון, סולן להקת הדלתות, מקריא משיריו בהקלטה מ-1968, על רקע האדאג'יו המפורסם בנגינת הלהקה:
https://youtu.be/3qKzjIRtjmI?t=7s
להקת רנסאנס הפכה את הלחן ללהיט ענק בשנות ה-70:
https://youtu.be/FKb2VlcrRn8
בעוגב וכינור:
https://youtu.be/hVgAPrFfvxI
בגיטרה קלאסית:
https://youtu.be/Q1uACEo0D_I
שיר רומנטי על הלחן שלו וקטעי רומיאו ויוליה:
https://youtu.be/8Ay4i7log4U
וגם בארץ עשו שילוב בין תזמורת קלאסית לשירה מרוקאית באדאג'ו:
https://youtu.be/cmS629XoZjU
יצירות מפורסמות
מעצם היותו מיסת אשכבה, כלומר תפילה לאשכבת המת, מיסה למתים. בכל רקוויאם (Requiem) יש משהו קשה ומסתורי. אבל אין כמו הרקוויאם של מוצרט להיות מצמרר במיוחד, אירוני וקשה בנסיבות כתיבתו.
הרקויאם הזה הוא מהיפים שברקוויאמים, מיצירותיו הטובות ביותר של ילד הפלא שהיה למלחין גאון. הוא גם הפך לאבן דרך במוסיקה הקלאסית בכלל.
הרקוויאם הוזמן ממוצרט, על ידי אלמוני ששלח שליח וביקש שמוצרט יכתוב מיסת רקוויאם. האלמוני הבטיח תשלום עבור היצירה. מוצרט לא ידע שמזמין היצירה הוא הרוזן פון ואלזג שטופאך, ברנש עשיר ותמהוני שנהג להזמין יצירות אצל טובי המלחינים ולפרסמן לאחר מכן כיצירותיו שלו.
מוצרט החל לעבוד על הרקוויאם כמעט מיד. אבל הזמנה שקיבל מפראג, לאופרה חדשה, גרמה לו להניח אותו ולאחר שסיים את האופרה הוא גם נסע לנצח על הבכורה שלה בפראג. משחזר הוא סיים את האופרה "חליל הקסם", שאותה החל עוד לפני הרקוויאם ואז שב לכתוב אותו. הלחץ האדיר שהיה עליו באותה תקופה גרם למלחין הגאון לקשיים בריאותיים גדולים וכתיבת יצירת המוות הנוצרית הזו החלה להעיק ולדכא אותו. באופן מוזר הלך הרקוויאם ונכתב על ידו, בעת שהוא סובל יותר ויותר ממחלה. מוצרט החל להאמין שהוא כותב את הרקוויאם שלו. הוא צדק.
בפרק הלקרימוזה הספיק מוצרט לכתוב רק כ-8 תיבות ויתכן בהחלט שאלו היו התווים האחרונים שכתב בחייו. הוא מעולם לא סיים את כתיבת הרקוויאם הזה ובמותו הותיר אותו כתוב בחלקו. רק לאחר מותו הוא הושלם על ידי זוסמאייר תלמידו, לבקשת אלמנתו, קונסטנצה, שנזקקה לכסף שהבטיח הרוזן. אגב, בסרט אמדאוס, העוסק בסוף חייו של מוצרט, העדיפו לספר, בלי קשר למציאות, שהמלחין אנטוניו סאליירי הוא שהשלים את הרקוויאם.
באופן אירוני, דווקא מותו של המלחין הגאון מוצרט לא איפשר לרוזן לפרסמו כשלו. הרי למוצרט שולם הרבה מאד כסף, על מנת שיוותר על זכויות היוצרים של הרקוויאם ויכחיש בעת הצורך שכתב את הרקוויאם. אבל מותו שיבש לרוזן את התכניות ובמקום זאת זכה הרקוויאם, שאת חלקו לא מוצרט הוא שכתב, להתפרסם בתור "הרקויאם מוצרט".
הנה סיפור הרקוויאם של מוצרט:
https://youtu.be/PIh4cFSE6lE
פרק הלקרימוזה מהרקוויאם של מוצרט:
https://youtu.be/k1-TrAvp_xs
ובביצוע נוגע ללב של גיטרה:
https://youtu.be/uY8EP9HXV9Q
כל הרקוויאם שכתב מוצרט, בהמחזה מסוימת:
https://youtu.be/05ti_0WyxuM?long=yes
קוראים לה "לה פוליה" (La Follia), או בעברית "השגעון".
לא ברור איפה נולדה המנגינה הספרדית-פורטוגזית הזו מימי הביניים. ההשערה היא שהיא פרצה לפני כ-700 שנה. נראה שהיא הייתה מנגינה שליוותה מחול, שהרוקדים אותו נראו כמוכי שיגעון ומכאן שמה. מאז היא צצה שוב ושוב ביצירותיהם של גדולי המלחינים בתקופת הרנסאנס, בעידן הבארוק, בתקופה הרומנטית ואפילו במאה ה-20.
זה התחיל עם ריקוד העם הפורטוגזי היפה של ימי הביניים. עם הזמן הפך הניגון של La Folia למנגינה לחליל. בהדרגה היא נפוצה אל כל אירופה. כך החלה המנגינה המהפנטת, עם ההרמוניה הכובשת, לצוץ במוסיקה האמנותית שוב ושוב. ראשית בסונטה מספר 12 של ארקנג'לו קורלי משנת 1700, שהתבססה על הפולייה. היא הייתה כה יפה עד שה"לה פולייה" הפכה מזוהה עם קורלי ורבים זיהו מאז את הפוליה בטעות כיצירה שנכתבה על ידו.
אחרי קוראלי כתבו שוב ושוב מלחיני תקופות הרנסאנס והבארוק וריאציות על ה"פולייה". גדולי המוסיקה כסקרלטי, ויואלדי, לולי, באך ורבים אחרים שילבו את המנגינה הכובשת ביצירותיהם. רבים שינו את המקצב שלה למקצב הסרבנד האופנתי. אחר כך בתקופה הרומנטית השתמשו בה מלחינים כמו ליסט ליצירת וריאציות וגם כנרים מפורסמים נהגו לנגן אותה בתור הדרן.
ובמאה ה-20, כמו אחרים לפניו, המלחין רחמנינוב היה כל כך משוכנע שקורלי הוא שחיבר אותה, שכתב את הווריאציות שלו על לה פוליה בשנת 1931 וקרא ליצירה "וריאציות על נושא של קורלי".
הנה ריקוד ספרדי על הפוליה, ברוח ריקוד המקורי:
https://youtu.be/vFxLNa5vgxM
ה"פוליה" בסונטה לכינור ולקונטיניואו מספר 12 אופוס 5 של קורלי:
https://youtu.be/4YMq9NEMhMA
ריקוד על המוסיקה של קורלי:
https://youtu.be/lzltjVJl_xU
כאן בפסנתר "לה פולייה" של סקרלטי שנכתב לצ'מבלו:
http://youtu.be/zmytKKO9f9g
הקנון ברה מז'ור של פחלבל הוא בעצם שאקון שהבאס בו מתבסס על ההרמוניה של הפוליה:
http://youtu.be/OFfYGoVstgc
באך שילב את הפולייה ב"קנטטת האיכרים" שלו, הקנטטה מספר 212 - כאן באווירה ספרדית:
http://youtu.be/sHK1Xhrh_sY
והנה 15 וריאציות על 'לה פולייה' מאת ויואלדי (שלמד אצל קורלי):
http://youtu.be/iGQWHafmIFo
גאון הפסנתר פרנץ ליסט כלל את ה"פוליה" שלו ביצירה ארוכה בשם "רפסודיה ספרדית":
http://youtu.be/MqlLSHPGeWw
ריקוד רוסי על היצירה:
https://youtu.be/Uiv-vQvxPbY
וריאציות על "לה פוליה" מאת סרגיי רחמנינוב שקרא ליצירתו "וריאציות על נושא של קורלי":
http://youtu.be/sX0Gg3lmh5E
ומוסיקאי הפופ-רוק ונגליס שילב את הרמוניית הפוליה בקטע מרהיב שכתב למקהלה ותזמורת:
http://youtu.be/RvvhRwnYfBM
"ואלס הדקה" של פרדריק שופן נמשך יותר משתי דקות..
ואלס "הדקה" הוא מתוך ואלס אוסף הוואלסים האחרון שכתב שופן. הוא מהיצירות הפופולאריות ביותר שכתב גאון הפסנתר והמלחין הדגול.
שופן לא רשם בתווים רבות מיצירותיו. הוא סמך על זכרונו ונהג לנגנם באילתור, כלומר המציא ופיתח את הוואלס שניגן, תוך כדי הנגינה. ואלס "הדקה" הוא מהיצירות שכן רשם והוא מאלה שהעולם הכיר, אך יצירות רבות של שופן לא נרשמו מעולם.
הנה ואלס הדקה בסרטון לילדים:
http://youtu.be/XQsBEEHfnEk
הנה הואלס המנוגן על ידי הפסנתרן המחונן לאנג לאנג:
http://youtu.be/hKILwVH_MdM?t=4s
והנה ביצוע של הואלס בשירה, מתוך רחוב סומסום:
http://youtu.be/MvkcLq0LKVI
סונטת ליל ירח (Moonlight Sonata) הוא הכינוי שקיבלה הסונטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ממבקר המוסיקה והמשורר הגרמני לודביג רלסטאב. 31 שנה לאחר כתיבתה של הסונטה הכובשת הזו כתב רלסטאב שהמוסיקה המהפנטת שלה מזכירה לו: "...את אור הירח המשתקף במימי האגם".
נראה שבטהובן, שהקדיש את הסונטה לנערה יפהפיה בת 17 שאהב, היה כנראה מסכים להגדרתו של מבקר המוסיקה. חשוב לציין בכל זאת שאת הסונטה שהפכה עוד בחייו לאחת היצירות האהובות לפסנתר, בטהובן לא מאד העריך וכשנוכח בהצלחתה הוא אמר "יצרתי כבר יצירות טובות יותר..."
היצירה בעלת 3 הפרקים מתחילה מפרק רוגע ואיטי והולכת ונעשית מהירה וקצבית בפרקים הבאים.
אגב, להקת "הביטלס" המצליחה הקליטה את Because, אחד השיריה היפים שלה בהשראת הסונטה. הכירו את הסיפור בתגית "Because".
הנה סונטת ליל ירח שכתב בטהובן:
https://youtu.be/Hu7hscHkfPw
הסבר מלומד ויפה להפליא של דר. אסתרית בלצן על היצירה המהפנטת:
https://youtu.be/UdGim8KbsBM
פירוק הקולות של השיר שיצרו הביטלס יצרו על גב הסונטה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
גיטריסט מנגן עיבוד חכם של הסונטה:
https://youtu.be/6gQ7m0c4ReI
מוסיקאי ג'אז מבצע את סונטת ליל הירח בגיטרה באס ומאלתר לאחר מכן:
http://youtu.be/nnq3ZW6OyTI
נערה צעירה שמנגנת את הפרק הסוער בווירטואוזיות ודיסטורשן מפתיעים:
https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
ועיבוד תזמור של קז'וקרו ששילב בגאונות את הסונטה בשיר בביצוע ערן צור למילים של אביב גפן (עברית):
https://youtu.be/jAgfjreQmB0
4 העונות (The Four Seasons), היצירה הידועה כל כך של אנטוניו ויואלדי היא אחת היצירות הקלאסיות המוכרות, המבוצעות, המוקלטות והפופולריות ביותר בעולם.
ויוואלדי כתב 500 קונצ'רטי (קונצ'רטו בלשון רבים). בגיל 40, לאחר שהיה לגדול הכותבים למנדולינה, הוא הפך למאסטרו די קונצ'רטו. כל מלחיני התקופה נדהמו מהווירטואוזיות של הכתיבה שלו ומהאופן שבו הוא למד לנצל את הפוטנציאל של הכינור המודרני של תקופתו, כלי ששופר על ידי משפחת אמאטי והיה לכלי מדויק ואיכותי מאי-פעם.
הגאונות של המלחין הוונציאני עוררה קנאה בכל אירופה. אחד אחרי השני, ישבו רבים מהמלחינים ולמדו את הטכניקות, המהלכים, המרקמים והפראזות שכתב בקונצ'רטי שלו לכינור. הוא היה אשף והם למדו ממי שרבים מהם ראו כגדול מביניהם.
הקריירה שלו בכלל החלה כילד מוכשר מאוד למוסיקה, שלמד בכנסייה, כמו כל בני תקופתו שרצו השכלה במאה ה-18. בתקופתו בוחרים רבים בקריירה במסגרת הכנסייה ובגיל 20 הוא הפך לכומר. אבל 5 שנים אחר כך הוא פרש מהכנסייה ומצא עבודה כמורה למוסיקה בבית מחסה ליתומות בעיר ונציה.
בבית המחסה הוא לימד את הבנות התלמידות לנגן במנדולינה. הוא נהג לכתוב להן סונטות ששילבו מוסיקה נהדרת עם סוג של אימון בנגינת הכלי. כך הוא גרם לתלמידותיו להתאמן, מבלי לסבול את תרגילי הנגינה המשעממים, שכל נגן ותלמיד נגינה יספרו לכם שהם אולי הגורם העיקרי לפרישה מלימודי הנגינה. הם פשוט משעממים. מאוד משעממים. אז הוא כתב להם קונצ'רטו אחרי קונצ'רטו למנדולינה ועודד אותן להצטיין כדי לקבל את הסולואים. כן, כבר אז רבים ומתחרים על סולואים...
ואז הוא מגלה את הכינור והופך לאשף בכתיבת קונצ'רטי לכלי הזה וזוכה לתהילה בחוג המוסיקאים של אירופה. אבל הצלחתו המוסיקלית של ויואלדי לא הועילה להצלחתו האישית. הציבור לא כל כך מכיר אותו והמוסיקאי הגאון נכשל שוב ושוב בקבלת תפקידים שיהלמו את יכולותיו. ברומא למשל, מקום אליו שאף להתקבל, בדקו בכנסייה הקתולית למה הוא לא נשוי ומצאו שהוא חי בחטא עם זמרת, ללא נישואין. אז הוא נדחה בבושת פנים.
כך הוא נדחה שוב ושוב בקבלת משרה מכבדת שתאפשר לו להתפרנס, כמו באך או היידן, מהלחנה של מוסיקה גדולה. אבל זה לא עבד והוא לא התקבל וממש לא מסיבות מוסיקליות. ויואלדי נותר תקוע וכמה שנים אחר-כך הוא מת עני ושבור לב, בבית חברים.
ממש כמו מוצרט, מת הקומפוזיטור הגאון מוונציה מות עניים וממש כמוהו, הוא נקבר בקבר אחים. את מוצרט שכרו והיללו אחרי מותו, אבל ויואלדי נשכח למשך 200 שנה. כמו ששכחו את באך, שתודות למנדלסון התגלה שוב לעולם והפך לאחד משלושת ה-Bים של המוסיקה הקלאסית, השלישיה שלו ושל בטהובן וברהמס שהוכרה כגדולי המוסיקה.
רק במאה ה-20, בזמן השלטון הפשיסטי של מוסוליני, ישב מוסיקולוג בשם ג'אזטו וחוקר את מוסיקת הבארוק. לצד גאונים כמו אלבינוני, שג'אזטו חקר והתעמק בעבודותיהם (תוך שהוא מחולל את הפלא של האדאג'יו, אבל זה בערך אחר) הוא גילה את האוצר של ויואלדי. במחקריו גילה ג'אזטו קטעים ביצירות של באך, שברור היה לו שאינם של המלחין הגרמני. כשהמשיך לחקור הוא גילה את סיפורו של המורה האלמוני והנשכח מבית היתומות בוונציה. הסתבר לו שבאך הגדול, גאון הבארוק שכולם משתחווים בפניו, העתיק מיצירות ויואלדי בלי חשבון (אל תיכנסו להיסטריה - באותה תקופה זה היה מקובל).
וכך חזר שמו של גאון הקונצ'רטו הבארוקי לשיח המוסיקלי בגאון. כולם החלו לבצע את יצירותיו המעטות שזוהו ונמצאו. מכירות הביצועים המוקלטים של יצירותיו נמכרים ומבוצעים היום בלי הפסקה והוא מחזיק בשיאי מכירות קלאסיות ובשיאי ביצועים. הוא הפך לקונצנזוס - מורה. מלחין. גאון.
הנה סיפורו של ויואלדי:
https://youtu.be/xfuUhjvbF24
על היצירה הכי מצליחה שלו - 4 העונות של ויואלדי (מתורגם):
https://youtu.be/Xcpc8VDsv3c
"הקיץ" מתוך העונות בביצוע הכנרת הילארי האן:
https://youtu.be/kaoqCARilbA?t=52
"החורף" בליווי של אנימציית חול:
https://youtu.be/Ucoxm41gumo
וכל היצירה כולה בסולו של ג'וליה פישר:
https://youtu.be/kS-W3lfcVvY?long=yes
איך שוברט הלחין את הסימפוניה הבלתי גמורה?
עוני, מחסור, מחלות ודיכאון היו נחלתו של המלחין פרנץ שוברט (Franz Schubert). הוא היה תושב העיר וינה, שבחייו הקצרים הוא מעולם לא עזב אותה.
רק עשר שנים שוברט יצר מוסיקה, לפני שמת - בגיל 31 בלבד. ובכל זאת הוא הותיר אחריו 1,000 יצירות, ביניהן כמה מהיפות שביצירות הקלאסיות. חלק גדול מהן, אגב, נמצא בעזבונו, רק לאחר מותו ובוצע לראשונה כשהוא כבר לא בין החיים.
מה היה הסוד של הגאון העצוב, שלא יצא או עזב את העיר וינה לאורך כל חייו ועדיין יצר מוסיקה חובקת עולם ותקופות?
ביצירות של שוברט המופלא יש צירוף לא יאומן, של יופי ועצב. הוא מלחין ואמן אופייני של התקופה הרומנטית. ייסורי הנפש והאמנות, הרגשות והצלילים - הכל משתלב ביצירותיו בסוג של חסד מופלא.
אביו של שוברט, שנולד בווינה למשפחה מוסיקלית, הוא מורה. מגיל צעיר מאוד הוא זיהה וטיפח את הכשרון של בנו. האב לימד את שוברט כינור ואחיו הבוגר לימד אותו לנגן בפסנתר. בנעוריו התקבל שוברט כנער מקהלה ל"נערי וינה", מקהלת נערים שעד יום היא מהטובות בעולם. הוא חי בפנימיה בה הפך די מהר לכנר הראשון בתזמורת. עם סיום לימודיו בבית הספר הכנסייתי הוא הופך מורה למוסיקה בבית הספר שאביו כבר מנהל ובמקביל לומד מוסיקה אצל אנטוניו סליירי, המלחין האיטלקי הנודע שחי בווינה ומוכר כמי שהיה המתחרה של מוצרט, לפחות על פי הסרט "אמדאוס"...
בשנת 1814 שוברט נחשף להלחנת שירה. למילותיו של המשורר הגרמני גתה הוא מלחין את "גרכטן ליד הכישור", שיהיה מכאן לאחד הלידרים הכי ידועים שלו. מאותו ליד הוא לא יפסיק לרגע להלחין שירי משוררים ויהפוך בתולדות המוסיקה למלחין הלידר הפורה והמפורסם ביותר.
ארבע שנים אחר כך יעזוב שוברט את עבודותיו הקבועות ויהפוך לאמן חופשי, פרילנס היו אומרים עליו היום. הנטישה של העבודה במשכורת תאפשר לו ליצור המון מוסיקה והשכנות למשורר הווינאי מייהופר תמלא אותו גם היא בהשראה.
אבל מחלת העגבת שהוא נחשף אליה ב-1822 משפיעה קשות על מצב הרוח של שוברט הוא הולך ושוקע בייאוש ודיכאון. קשיי הפרנסה מביאים אותו ללמד מוסיקה בחצר האצילים של בית אסתרהזי.
שוברט השאיר אחריו את הסימפוניה מספר 8 בסי מינור דויטש 759, שנהוג לקרוא לה "הסימפוניה הבלתי גמורה". רבים רואים בה יצירה מקסימה ומרתקת שאינה זקוקה להשלמה והיא מושלמת גם כך.
שפטו אתם והאזינו לפרק הראשון מבין שני פרקי "הבלתי גמורה" של שוברט":
http://youtu.be/IAAmC2QCsg4
פרק שני מהסימפוניה הבלתי גמורה - עם אנימציה:
http://youtu.be/2WLpV6TPMsw
פודקסט של קינן הנהדר על "הסימפוניה הבלתי גמורה" (עברית):
https://youtu.be/cBXVNG1LA_k?long=yes
סרט תיעודי בשני חלקים על חייו של שוברט:
https://youtu.be/x3m6qvh8t-0?long=yes
חלק שני:
https://youtu.be/PNE9DowCTmQ?long=yes
והביצוע המלא של הסימפוניה הבלתי גמורה בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
https://youtu.be/DC21y_a0f9A?long=yes
עוני, מחסור, מחלות ודיכאון היו נחלתו של המלחין פרנץ שוברט (Franz Schubert). הוא היה תושב העיר וינה, שבחייו הקצרים הוא מעולם לא עזב אותה.
רק עשר שנים שוברט יצר מוסיקה, לפני שמת - בגיל 31 בלבד. ובכל זאת הוא הותיר אחריו 1,000 יצירות, ביניהן כמה מהיפות שביצירות הקלאסיות. חלק גדול מהן, אגב, נמצא בעזבונו, רק לאחר מותו ובוצע לראשונה כשהוא כבר לא בין החיים.
מה היה הסוד של הגאון העצוב, שלא יצא או עזב את העיר וינה לאורך כל חייו ועדיין יצר מוסיקה חובקת עולם ותקופות?
ביצירות של שוברט המופלא יש צירוף לא יאומן, של יופי ועצב. הוא מלחין ואמן אופייני של התקופה הרומנטית. ייסורי הנפש והאמנות, הרגשות והצלילים - הכל משתלב ביצירותיו בסוג של חסד מופלא.
אביו של שוברט, שנולד בווינה למשפחה מוסיקלית, הוא מורה. מגיל צעיר מאוד הוא זיהה וטיפח את הכשרון של בנו. האב לימד את שוברט כינור ואחיו הבוגר לימד אותו לנגן בפסנתר. בנעוריו התקבל שוברט כנער מקהלה ל"נערי וינה", מקהלת נערים שעד יום היא מהטובות בעולם. הוא חי בפנימיה בה הפך די מהר לכנר הראשון בתזמורת. עם סיום לימודיו בבית הספר הכנסייתי הוא הופך מורה למוסיקה בבית הספר שאביו כבר מנהל ובמקביל לומד מוסיקה אצל אנטוניו סליירי, המלחין האיטלקי הנודע שחי בווינה ומוכר כמי שהיה המתחרה של מוצרט, לפחות על פי הסרט "אמדאוס"...
בשנת 1814 שוברט נחשף להלחנת שירה. למילותיו של המשורר הגרמני גתה הוא מלחין את "גרכטן ליד הכישור", שיהיה מכאן לאחד הלידרים הכי ידועים שלו. מאותו ליד הוא לא יפסיק לרגע להלחין שירי משוררים ויהפוך בתולדות המוסיקה למלחין הלידר הפורה והמפורסם ביותר.
ארבע שנים אחר כך יעזוב שוברט את עבודותיו הקבועות ויהפוך לאמן חופשי, פרילנס היו אומרים עליו היום. הנטישה של העבודה במשכורת תאפשר לו ליצור המון מוסיקה והשכנות למשורר הווינאי מייהופר תמלא אותו גם היא בהשראה.
אבל מחלת העגבת שהוא נחשף אליה ב-1822 משפיעה קשות על מצב הרוח של שוברט הוא הולך ושוקע בייאוש ודיכאון. קשיי הפרנסה מביאים אותו ללמד מוסיקה בחצר האצילים של בית אסתרהזי.
שוברט השאיר אחריו את הסימפוניה מספר 8 בסי מינור דויטש 759, שנהוג לקרוא לה "הסימפוניה הבלתי גמורה". רבים רואים בה יצירה מקסימה ומרתקת שאינה זקוקה להשלמה והיא מושלמת גם כך.
שפטו אתם והאזינו לפרק הראשון מבין שני פרקי "הבלתי גמורה" של שוברט":
http://youtu.be/IAAmC2QCsg4
פרק שני מהסימפוניה הבלתי גמורה - עם אנימציה:
http://youtu.be/2WLpV6TPMsw
פודקסט של קינן הנהדר על "הסימפוניה הבלתי גמורה" (עברית):
https://youtu.be/cBXVNG1LA_k?long=yes
סרט תיעודי בשני חלקים על חייו של שוברט:
https://youtu.be/x3m6qvh8t-0?long=yes
חלק שני:
https://youtu.be/PNE9DowCTmQ?long=yes
והביצוע המלא של הסימפוניה הבלתי גמורה בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
https://youtu.be/DC21y_a0f9A?long=yes
איך כתב שוסטקוביץ' סימפוניה בלנינגרד ההרוסה?
הסימפוניה ה-7 ( Shostakovich: The War Music, Symphony #7) של שוסטקוביץ', נקראת סימפוניית "לנינגרד", על שם העיר הנצורה במלחמת העולם השנייה, שבעצם ניצחה את הצבא הגרמני, לאחר שקטעה את שרשרת הניצחונות שלו, קטלה את מרבית חייליו בחזית ברוסית והביאה אותו אל מסע התבוסה הגדול שלו, אל מול החורף הרוסי.
הסימפוניה הזו נכתבת בעיר לנינגרד, כשהיא במצור ותחת איום של השמדה. היא בוצעה לראשונה בעיר הנצורה עצמה, בזמן בו תושביה חוו את רגעיהם הקשים ביותר.
לנינגרד באותו שלב היא עיר עצובה, הרוסה ונואשת לעזרה שלא מגיעה. הנגנים, כמו שאר תושביה, מורעבים ורבים מהם מזכירים במראה שלהם שלדים מהלכים. כשאין בה אוכל, החשמל מזמן לא קיים, בכל יום מתים עוד תושבים מקור ומרעב ואפילו כלי הנגינה שלהם חלודים.
אבל דווקא אז, מתכנסים אותם מוסיקאים בעיר ההרוסה ומנגנים, ליטרלי לצלילי ההפגזות הגרמניות, את ביצוע הבכורה של הסימפוניה של שוסטקוביץ'. חלק מחבריהם לתזמורת כבר נהרגו או מתו ממחלות, אבל הם לא נרתעו ועשו את הכל כדי לתת למוסיקה לדבר ולומר את דברה, כנגד האלימות, האכזריות והאימה של המפלצת הנאצית.
בהמשך הוברחו למערב תווי הסימפוניה ומיקרופילם שהציג את הנסיבות בהן היא נכתבה ובוצעה לראשונה. אלה התפרסמו והפכו אותה לסמל של התנגדות לנאציזם ולתוקפנות הנאצית. היא הפכה אז ובצדק להצהרה מוסיקלית מובילה, סמל ההתנגדות האמנותית והשאיפה לחיים.
המנצח הרוסי הנודע גרגאייב אמר פעם שהמסר של הקונצרט הזה לגרמנים היה שהם לא ינצחו ארץ שבה מוסיקאים שהם כמעט מתים מסוגלים לנגן קונצרט בכורה של יצירה כזו, יצירה שעניינה הוא ניצחון. ואכן, אחרי מצור גרמני של 3 שנים על לנינגרד ומיליון וחצי מתושבי לנינגרד שנספו, מנצחים העיר ההרוסה ותושביה את היטלר ואת חייליו האכזריים.
את שוסטקוביץ' עצמו, אגב, הפכה הסימפוניה הזו למפורסם וממש לידוען עולמי. הסימפוניה תיוותר לשנים רבות סמל מוסיקלי עוצמתי להתנגדות הרוסית לפשיזם הנאצי והמלחין עצמו יחבר את הסימפוניה ה-13 שלו, יצירה לה יקרא "באבי יאר" ותוקדש ליהודים שנרצחו בשואה.
הנה סיפורה של הסימפוניה ה-7 של שוסטקוביץ':
https://youtu.be/eB__vPsfGXU
הנושא המפורסם מסימפוניית "לנינגרד":
https://youtu.be/RgTfPAON4_s
שוסטקוביץ מנגן קטעים מהסיפוניה בפסנתר:
https://youtu.be/nOKL_q-Ribs
ופודקסט על סימפוניית בלנינגרד ומה שליווה אותה:
https://youtu.be/Ad64YLnnRvk?t=6m55s&long=yes
הסימפוניה ה-7 ( Shostakovich: The War Music, Symphony #7) של שוסטקוביץ', נקראת סימפוניית "לנינגרד", על שם העיר הנצורה במלחמת העולם השנייה, שבעצם ניצחה את הצבא הגרמני, לאחר שקטעה את שרשרת הניצחונות שלו, קטלה את מרבית חייליו בחזית ברוסית והביאה אותו אל מסע התבוסה הגדול שלו, אל מול החורף הרוסי.
הסימפוניה הזו נכתבת בעיר לנינגרד, כשהיא במצור ותחת איום של השמדה. היא בוצעה לראשונה בעיר הנצורה עצמה, בזמן בו תושביה חוו את רגעיהם הקשים ביותר.
לנינגרד באותו שלב היא עיר עצובה, הרוסה ונואשת לעזרה שלא מגיעה. הנגנים, כמו שאר תושביה, מורעבים ורבים מהם מזכירים במראה שלהם שלדים מהלכים. כשאין בה אוכל, החשמל מזמן לא קיים, בכל יום מתים עוד תושבים מקור ומרעב ואפילו כלי הנגינה שלהם חלודים.
אבל דווקא אז, מתכנסים אותם מוסיקאים בעיר ההרוסה ומנגנים, ליטרלי לצלילי ההפגזות הגרמניות, את ביצוע הבכורה של הסימפוניה של שוסטקוביץ'. חלק מחבריהם לתזמורת כבר נהרגו או מתו ממחלות, אבל הם לא נרתעו ועשו את הכל כדי לתת למוסיקה לדבר ולומר את דברה, כנגד האלימות, האכזריות והאימה של המפלצת הנאצית.
בהמשך הוברחו למערב תווי הסימפוניה ומיקרופילם שהציג את הנסיבות בהן היא נכתבה ובוצעה לראשונה. אלה התפרסמו והפכו אותה לסמל של התנגדות לנאציזם ולתוקפנות הנאצית. היא הפכה אז ובצדק להצהרה מוסיקלית מובילה, סמל ההתנגדות האמנותית והשאיפה לחיים.
המנצח הרוסי הנודע גרגאייב אמר פעם שהמסר של הקונצרט הזה לגרמנים היה שהם לא ינצחו ארץ שבה מוסיקאים שהם כמעט מתים מסוגלים לנגן קונצרט בכורה של יצירה כזו, יצירה שעניינה הוא ניצחון. ואכן, אחרי מצור גרמני של 3 שנים על לנינגרד ומיליון וחצי מתושבי לנינגרד שנספו, מנצחים העיר ההרוסה ותושביה את היטלר ואת חייליו האכזריים.
את שוסטקוביץ' עצמו, אגב, הפכה הסימפוניה הזו למפורסם וממש לידוען עולמי. הסימפוניה תיוותר לשנים רבות סמל מוסיקלי עוצמתי להתנגדות הרוסית לפשיזם הנאצי והמלחין עצמו יחבר את הסימפוניה ה-13 שלו, יצירה לה יקרא "באבי יאר" ותוקדש ליהודים שנרצחו בשואה.
הנה סיפורה של הסימפוניה ה-7 של שוסטקוביץ':
https://youtu.be/eB__vPsfGXU
הנושא המפורסם מסימפוניית "לנינגרד":
https://youtu.be/RgTfPAON4_s
שוסטקוביץ מנגן קטעים מהסיפוניה בפסנתר:
https://youtu.be/nOKL_q-Ribs
ופודקסט על סימפוניית בלנינגרד ומה שליווה אותה:
https://youtu.be/Ad64YLnnRvk?t=6m55s&long=yes
מה מזמין שירים בפרלוד בדו מז'ור של באך?
יש משהו מהפנט בפרלוד בדו מז'ור של באך (Prelude C Major, BWV 846) שגרם למלחינים נוספים להלחין מנגינות כל כך יפות מעליו.
הפרלוד בדו מז'ור הזה הוא אחד הפרלודים המפורסמים בתולדות המוסיקה. הוא היצירה הכי מוכרת מתוך מהכרך הראשון בצמד ספרי "הפסנתר המושווה", אחת מיצירות המופת החשובות של ענק המוסיקה יוהן סבסטיאן באך.
בכל אחד משני כרכי "המקלדת המכוונת היטב", השם הנכון של היצירה העצומה הזו, יש 24 פרלודים ופוגות. לכל אחד מן הסולמות מוקדשים בה פרלוד ופוגה משלו. הכרכים הללו, אגב, הם דוגמה מאלפת לטכניקת הקונטרפונקט, שמגיעה לשיאה בפוגות שביצירה.
הפרלוד בדו מז'ור זינק בפופולריות שלו כשהלחין הקומפוזיטור שארל גונו את המוסיקה הנפלאה שלו לכינור, כשהוא הופך את הפרלוד בדו מז'ור כליווי למנגינה.
אותו פרלוד זכה לעיבודים רבים לכלי סולו, כמו כינור, צ'לו ועוד. במשך השנים שילב זמר בריטון את המנגינה הזו, שכתב באך הפרוטסטנטי, עם הטקסט הקתולי "אווה מריה", המושר בלטינית והופך לשיר חובה בחתונות קתוליות ברחבי העולם.
כמאה אחר כך הפך הפרלוד הנודע מתוך "הפסנתר המושווה" לבסיסו של שיר נפלא בישראל דווקא. המוסיקאי היוצר שלמה גרוניך "הלביש" עליו את התרגום העברי לשיר של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור. הקסם התרחש גם כאן, עם הטקסט היהודי שהולבש עם מנגינה מופלאה על הבסיס הפרלוד הפרוטסטנטי - עוד הוכחה שלמוסיקה אין גבולות, גם לא של דת.
הנה הפרלוד בדו מז'ור של באך:
https://youtu.be/gVah1cr3pU0
גונו כתב עליו מנגינת כינור נפלאה:
https://youtu.be/hK0evyoPj2M
עם השנים הוסיף עליו זמר בריטון את מילות האווה מריה הקתוליות בלטינית - כאן חוזה קררס:
https://youtu.be/p1dYF3TBfYA
שלמה גרוניך הישראלי הלביש מעליו תרגום שיר נפלא של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור (עברית):
https://youtu.be/xZK_Ii6hu3U
בהופעה שלו בשיר עם מקהלה (עברית):
https://youtu.be/TOHng9BHhhE
הפרלוד של באך השפיע על קטע הסולו בשיר היפהפה "כל הדברים היפים באמת" של דניאלה ספקטור (עברית):
https://youtu.be/nryrwfr9CsE
ו"באך ורבע" כשההרכב "פנחס ובניו" בעיבוד כלי נפלא לפרלוד, הוסיף רבע למשקל הלחן המקורי:
https://youtu.be/vyZ1-cu3TVw
יש משהו מהפנט בפרלוד בדו מז'ור של באך (Prelude C Major, BWV 846) שגרם למלחינים נוספים להלחין מנגינות כל כך יפות מעליו.
הפרלוד בדו מז'ור הזה הוא אחד הפרלודים המפורסמים בתולדות המוסיקה. הוא היצירה הכי מוכרת מתוך מהכרך הראשון בצמד ספרי "הפסנתר המושווה", אחת מיצירות המופת החשובות של ענק המוסיקה יוהן סבסטיאן באך.
בכל אחד משני כרכי "המקלדת המכוונת היטב", השם הנכון של היצירה העצומה הזו, יש 24 פרלודים ופוגות. לכל אחד מן הסולמות מוקדשים בה פרלוד ופוגה משלו. הכרכים הללו, אגב, הם דוגמה מאלפת לטכניקת הקונטרפונקט, שמגיעה לשיאה בפוגות שביצירה.
הפרלוד בדו מז'ור זינק בפופולריות שלו כשהלחין הקומפוזיטור שארל גונו את המוסיקה הנפלאה שלו לכינור, כשהוא הופך את הפרלוד בדו מז'ור כליווי למנגינה.
אותו פרלוד זכה לעיבודים רבים לכלי סולו, כמו כינור, צ'לו ועוד. במשך השנים שילב זמר בריטון את המנגינה הזו, שכתב באך הפרוטסטנטי, עם הטקסט הקתולי "אווה מריה", המושר בלטינית והופך לשיר חובה בחתונות קתוליות ברחבי העולם.
כמאה אחר כך הפך הפרלוד הנודע מתוך "הפסנתר המושווה" לבסיסו של שיר נפלא בישראל דווקא. המוסיקאי היוצר שלמה גרוניך "הלביש" עליו את התרגום העברי לשיר של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור. הקסם התרחש גם כאן, עם הטקסט היהודי שהולבש עם מנגינה מופלאה על הבסיס הפרלוד הפרוטסטנטי - עוד הוכחה שלמוסיקה אין גבולות, גם לא של דת.
הנה הפרלוד בדו מז'ור של באך:
https://youtu.be/gVah1cr3pU0
גונו כתב עליו מנגינת כינור נפלאה:
https://youtu.be/hK0evyoPj2M
עם השנים הוסיף עליו זמר בריטון את מילות האווה מריה הקתוליות בלטינית - כאן חוזה קררס:
https://youtu.be/p1dYF3TBfYA
שלמה גרוניך הישראלי הלביש מעליו תרגום שיר נפלא של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור (עברית):
https://youtu.be/xZK_Ii6hu3U
בהופעה שלו בשיר עם מקהלה (עברית):
https://youtu.be/TOHng9BHhhE
הפרלוד של באך השפיע על קטע הסולו בשיר היפהפה "כל הדברים היפים באמת" של דניאלה ספקטור (עברית):
https://youtu.be/nryrwfr9CsE
ו"באך ורבע" כשההרכב "פנחס ובניו" בעיבוד כלי נפלא לפרלוד, הוסיף רבע למשקל הלחן המקורי:
https://youtu.be/vyZ1-cu3TVw
מה סוער בסונטת הסערה של בטהובן?
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית הפחות מוכרת של גאון המוסיקה הקלאסית. בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לו יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו.
את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. גם כך היו לו חיים לא קלים, החל מילדותו תחת אב קשה שהעיר אותו כשחזר בלילה שתוי כדי שיתאמן בנגינה והמשך בחיי בדידות ארוכים ללא אישה אהובה. אבל הסונטה מספר 17 לפסנתר שלו נכתבה בימים בהם גילה שהוא מאבד את שמיעתו. זו הייתה מכה בלתי נתפסת לגאון המוסיקלי של זמנו, מי שאוזניו היו כלי העבודה העיקרי שלו. זו הייתה לו תקופה של הלם בלתי נתפס. הוא אפילו ניסה ונכשל, למזלו ולמזלו של עולם המוסיקה, ליטול את חייו.
כך הלחין את הסונטה הזו לפסנתר. "הסערה" של בטהובן היא פנינה מוסיקלית של גאון כואב וסוער, שמכיר בחרשותו ההולכת ומתגברת ומבין ששום דבר לא יהיה כמו שהיה עד אז. הוא כתב אותה ממעמקי התסכול וההשלמה. כך נכתבה אחת מהיפות והטובות שבסונטות לפסנתר שלו, כשהוא לא זוכה לשמוע אותה כלל. למעשה, הוא כתב כמעט את כולה משמיעה פנימית. הוא דמיין אותה בראשו ורשם את תוויה אל נייר, אבל לא זכה לשמוע אותה בעצמו!
תצוגה מרהיבה של פרק האלגרטו מהסונטה מספר 17 של בטהובן "הסערה":
https://youtu.be/hKkR4YFtyJk
אותו הפרק השלישי מהסונטה מנקודת המבט של פסנתרנית:
https://youtu.be/q0m2RW4m8xE
וגלן גולד שכהרגלו מנגן מהר מאד:
https://youtu.be/1-B2KwFS11w
והנה כל הסונטה המופלאה בקונצרט:
https://youtu.be/PeHA6cnAoRs?long=yes
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית הפחות מוכרת של גאון המוסיקה הקלאסית. בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לו יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו.
את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. גם כך היו לו חיים לא קלים, החל מילדותו תחת אב קשה שהעיר אותו כשחזר בלילה שתוי כדי שיתאמן בנגינה והמשך בחיי בדידות ארוכים ללא אישה אהובה. אבל הסונטה מספר 17 לפסנתר שלו נכתבה בימים בהם גילה שהוא מאבד את שמיעתו. זו הייתה מכה בלתי נתפסת לגאון המוסיקלי של זמנו, מי שאוזניו היו כלי העבודה העיקרי שלו. זו הייתה לו תקופה של הלם בלתי נתפס. הוא אפילו ניסה ונכשל, למזלו ולמזלו של עולם המוסיקה, ליטול את חייו.
כך הלחין את הסונטה הזו לפסנתר. "הסערה" של בטהובן היא פנינה מוסיקלית של גאון כואב וסוער, שמכיר בחרשותו ההולכת ומתגברת ומבין ששום דבר לא יהיה כמו שהיה עד אז. הוא כתב אותה ממעמקי התסכול וההשלמה. כך נכתבה אחת מהיפות והטובות שבסונטות לפסנתר שלו, כשהוא לא זוכה לשמוע אותה כלל. למעשה, הוא כתב כמעט את כולה משמיעה פנימית. הוא דמיין אותה בראשו ורשם את תוויה אל נייר, אבל לא זכה לשמוע אותה בעצמו!
תצוגה מרהיבה של פרק האלגרטו מהסונטה מספר 17 של בטהובן "הסערה":
https://youtu.be/hKkR4YFtyJk
אותו הפרק השלישי מהסונטה מנקודת המבט של פסנתרנית:
https://youtu.be/q0m2RW4m8xE
וגלן גולד שכהרגלו מנגן מהר מאד:
https://youtu.be/1-B2KwFS11w
והנה כל הסונטה המופלאה בקונצרט:
https://youtu.be/PeHA6cnAoRs?long=yes
כיצד נכתב מסע החורף של שוברט?
היצירה המונומנטלית "מסע החורף" (Winterreise), של פרנץ שוברט, היא פרי המפגש בין המלחין המדוכא וגאון הלידר (השיר האמנותי הגרמני), לאוסף שירים מופלא שכתב צעיר מדוכא אחר, שחווה אהבה נכזבת.
זה היה בחורף של 1827. שוברט שרוי במלנכוליה, סוג של דיכאון. כבר כמה שנים שפרנסתו של המלחין הצעיר היא סיפור לא פשוט ובאותה תקופה היא עוד פחות מוצלחת. גם מותו של בטהובן הנערץ בסוף מרץ של אותה שנה גורם אצלו לא רק לצער על המלחין הדגול אלא גם למחשבות קשות על המוות המתקרב, מחשבות שהולכות ומשתלטות עליו.
מצב רוחו הירוד מביא את שוברט למצב נפשי שברירי מאוד. ובדיוק אז לוכדות את תשומת ליבו כמה פואמות מתוך אוסף השירים Winterreise, בעברית "מסע חורף", מחזור שיריו הכתובים של משורר גרמני צעיר.
הפואמות של המשורר וילהלם מולר, במקור מעל 70 כאלה, מספרות על צעיר שאהבתו הנכזבת גורמת לו לחיבוטים נפשיים, שמגיעים עד לכאבים פיזיים. הוא יוצא למסע בחורף המושלג, כשהשירים מספרים על מה שעיניו רואות והאנשים שהוא פוגש ואיך הדברים משתלבים בנפשו הכואבת.
מולר, שחיבר את מחזור השירים החורפיים הללו, הוא מהמשוררים הבולטים בשירה הגרמנית של התקופה הרומנטית. הוא גם מי שחיבר את מחזור השירים "הטוחנת היפה", אוסף שיהיה בסיס לעוד מחזור לידר מופלא של שוברט.
אהבה נכזבת היא לא רק בתיאוריה אצל מולר. הוא עצמו חווה אהבה כזו, כשהתאהב בעלמה בת 18 ששמה לואיז הנזל. אותה צעירה הייתה כנראה מצודדת במיוחד, כי מולר לא היה המשורר היחיד שהתאהב בה וכתב שירים בהשפעתה.
אבל ליבה של הנזל לא היה שם. היא סרבה להינשא, גם למולר המאוהב וגם לאחרים. במקום להינשא לו היא עודדה אותו דווקא לכתוב שירים. בהמשך היא אף תהפוך לקתולית אדוקה ותתכנן להפוך לנזירה.
השירים החורפיים, עתירי השלג ומראות גרמניה הכפרית והעממית שוטפים את שוברט ובאים לו בדיוק בזמן. חברו הטוב, המשורר מאיירהופר אמר פעם על תקופת ההלחנה של המחזור הזה "החיים איבדו את הוורוד שלהם והחורף ירד עליו."
וכאן מתרחש "מסע החורף" הטרגי של שוברט. זה המפגש הקשה שבין השירים הכואבים ורוויי הדיכאון של מולר לשוברט המיוסר והכואב, מסיבות אחרות, אבל מרוצה וגאה לדברי חבריו מהיצירה הקודרת והמופלאה שהצליח להלחין.
לאורך המחזור כולו בולט תפקיד הפסנתר האופייני לשוברט, כמלווה הזמרה, שבמקביל גם אחראי על האפקטים העשירים, בספקו בצלילים את דימויי הטבע, קולות בעלי החיים, התרועה של קרן הדואר או צליליה החוזרים של תיבת הנגינה.
ואגב, הוא חולה כבר שנים במחלת העגבת שהולכת ומחמירה. ממש לקראת מותו, שוברט עוד עוסק בתיקון פרטים ביצירה הזו, שהוא כל כך אהב. שוברט יודע שהוא חווה את מחלתו האחרונה, זו שממנה לא יקום עוד. היצירה הזו היא אולי המורשת העצובה והכנה שלו.
הנה הליד הפותח "לילה טוב":
https://youtu.be/UE3bxY-oT3U
תרגום וביצוע נפלאים (עברית):
https://youtu.be/playlist?list=PLUj9OedNbsOv6qOgJsoubdeT7V-sd9EUQ
פודקסט על המחזור ששמו המדויק הוא "מסע חורף" (עברית):
https://youtu.be/0QxkqWs9qes?long=yes
וכל מחזור "מסע החורף" של שוברט בגרמנית:
https://youtu.be/wh1Ky7gj4vw?long=yes
היצירה המונומנטלית "מסע החורף" (Winterreise), של פרנץ שוברט, היא פרי המפגש בין המלחין המדוכא וגאון הלידר (השיר האמנותי הגרמני), לאוסף שירים מופלא שכתב צעיר מדוכא אחר, שחווה אהבה נכזבת.
זה היה בחורף של 1827. שוברט שרוי במלנכוליה, סוג של דיכאון. כבר כמה שנים שפרנסתו של המלחין הצעיר היא סיפור לא פשוט ובאותה תקופה היא עוד פחות מוצלחת. גם מותו של בטהובן הנערץ בסוף מרץ של אותה שנה גורם אצלו לא רק לצער על המלחין הדגול אלא גם למחשבות קשות על המוות המתקרב, מחשבות שהולכות ומשתלטות עליו.
מצב רוחו הירוד מביא את שוברט למצב נפשי שברירי מאוד. ובדיוק אז לוכדות את תשומת ליבו כמה פואמות מתוך אוסף השירים Winterreise, בעברית "מסע חורף", מחזור שיריו הכתובים של משורר גרמני צעיר.
הפואמות של המשורר וילהלם מולר, במקור מעל 70 כאלה, מספרות על צעיר שאהבתו הנכזבת גורמת לו לחיבוטים נפשיים, שמגיעים עד לכאבים פיזיים. הוא יוצא למסע בחורף המושלג, כשהשירים מספרים על מה שעיניו רואות והאנשים שהוא פוגש ואיך הדברים משתלבים בנפשו הכואבת.
מולר, שחיבר את מחזור השירים החורפיים הללו, הוא מהמשוררים הבולטים בשירה הגרמנית של התקופה הרומנטית. הוא גם מי שחיבר את מחזור השירים "הטוחנת היפה", אוסף שיהיה בסיס לעוד מחזור לידר מופלא של שוברט.
אהבה נכזבת היא לא רק בתיאוריה אצל מולר. הוא עצמו חווה אהבה כזו, כשהתאהב בעלמה בת 18 ששמה לואיז הנזל. אותה צעירה הייתה כנראה מצודדת במיוחד, כי מולר לא היה המשורר היחיד שהתאהב בה וכתב שירים בהשפעתה.
אבל ליבה של הנזל לא היה שם. היא סרבה להינשא, גם למולר המאוהב וגם לאחרים. במקום להינשא לו היא עודדה אותו דווקא לכתוב שירים. בהמשך היא אף תהפוך לקתולית אדוקה ותתכנן להפוך לנזירה.
השירים החורפיים, עתירי השלג ומראות גרמניה הכפרית והעממית שוטפים את שוברט ובאים לו בדיוק בזמן. חברו הטוב, המשורר מאיירהופר אמר פעם על תקופת ההלחנה של המחזור הזה "החיים איבדו את הוורוד שלהם והחורף ירד עליו."
וכאן מתרחש "מסע החורף" הטרגי של שוברט. זה המפגש הקשה שבין השירים הכואבים ורוויי הדיכאון של מולר לשוברט המיוסר והכואב, מסיבות אחרות, אבל מרוצה וגאה לדברי חבריו מהיצירה הקודרת והמופלאה שהצליח להלחין.
לאורך המחזור כולו בולט תפקיד הפסנתר האופייני לשוברט, כמלווה הזמרה, שבמקביל גם אחראי על האפקטים העשירים, בספקו בצלילים את דימויי הטבע, קולות בעלי החיים, התרועה של קרן הדואר או צליליה החוזרים של תיבת הנגינה.
ואגב, הוא חולה כבר שנים במחלת העגבת שהולכת ומחמירה. ממש לקראת מותו, שוברט עוד עוסק בתיקון פרטים ביצירה הזו, שהוא כל כך אהב. שוברט יודע שהוא חווה את מחלתו האחרונה, זו שממנה לא יקום עוד. היצירה הזו היא אולי המורשת העצובה והכנה שלו.
הנה הליד הפותח "לילה טוב":
https://youtu.be/UE3bxY-oT3U
תרגום וביצוע נפלאים (עברית):
https://youtu.be/playlist?list=PLUj9OedNbsOv6qOgJsoubdeT7V-sd9EUQ
פודקסט על המחזור ששמו המדויק הוא "מסע חורף" (עברית):
https://youtu.be/0QxkqWs9qes?long=yes
וכל מחזור "מסע החורף" של שוברט בגרמנית:
https://youtu.be/wh1Ky7gj4vw?long=yes
מה מיוחד ביצירה המוסיקלית "פטר והזאב"?
"פטר והזאב" (Peter and the Wolf) היא יצירה מוסיקלית המיועדת לילדים על פי אגדת עם, מאת המלחין הרוסי סרגיי פרוקופייב. המלחין כתב את הסיפור והלחן לבקשת ידידה שלו שרצתה להעלות הצגת ילדים בתאטרון שלה.
מה שמיוחד ביצירה אינו עלילת הסיפור, אלא דווקא כלי הנגינה המשתתפים בסיפור. כל דמות בסיפור מיוצגת על ידי כלי נגינה מסוים וכך במהלך שמיעת הסיפור לומדים להכיר את הכלים השונים: חליל, אבוב, חצוצרה, טרומבון, מצלתיים ועוד ועוד.
ליצירה ולסיפור היו גם גרסאות קולנועיות וטלוויזיוניות רבות, חלק מהן גם בעברית.
קונצרט של הפילהרמונית עם יצחק פרלמן כמספר:
https://www.youtube.com/watch?v=TWT5pgujz0A
גרסת הסרט המצויר של הסיפור:
https://youtu.be/EvyN2-f0omE
ועוד גרסה נוספת מצוירת:
https://youtu.be/hNT4SWGxPwc
קטע ישן מאד ובו מצולם המלחין עצמו מנגן ומתראיין על עבודתו (ברוסית):
https://www.youtube.com/watch?v=zA82T3wFyi8
"פטר והזאב" (Peter and the Wolf) היא יצירה מוסיקלית המיועדת לילדים על פי אגדת עם, מאת המלחין הרוסי סרגיי פרוקופייב. המלחין כתב את הסיפור והלחן לבקשת ידידה שלו שרצתה להעלות הצגת ילדים בתאטרון שלה.
מה שמיוחד ביצירה אינו עלילת הסיפור, אלא דווקא כלי הנגינה המשתתפים בסיפור. כל דמות בסיפור מיוצגת על ידי כלי נגינה מסוים וכך במהלך שמיעת הסיפור לומדים להכיר את הכלים השונים: חליל, אבוב, חצוצרה, טרומבון, מצלתיים ועוד ועוד.
ליצירה ולסיפור היו גם גרסאות קולנועיות וטלוויזיוניות רבות, חלק מהן גם בעברית.
קונצרט של הפילהרמונית עם יצחק פרלמן כמספר:
https://www.youtube.com/watch?v=TWT5pgujz0A
גרסת הסרט המצויר של הסיפור:
https://youtu.be/EvyN2-f0omE
ועוד גרסה נוספת מצוירת:
https://youtu.be/hNT4SWGxPwc
קטע ישן מאד ובו מצולם המלחין עצמו מנגן ומתראיין על עבודתו (ברוסית):
https://www.youtube.com/watch?v=zA82T3wFyi8
מהו השילוב של באכיאנס ברזיליירס?
היצירה "באכיאנס ברזיליירס" (Bachianas Brasileiras) של המלחין הברזילאי הייטור וילה לובוס, היא שילוב מופלא בין המבנים והצורות שיצר המלחין הנערץ יוהן סבסטיאן באך לבין המוסיקה העממית והפופולארית של ברזיל, ארצו של וילה לובוס.
היצירה המיוחדת הזו נכתבה כשהחליט המלחין הברזילאי לחבר בין האהבות המוסיקליות שלו - מצד אחד המוסיקה העממית הברזילאית שעליה גדל ומצד שני, המהלכים ההרמוניים והמבנים של מוסיקת הבארוק שכה אהב, במיוחד בהשראת המלחין הנערץ עליו, יוהאן סבסטיאן באך.
הבאכיאנס ברזילראס מורכבת מ-9 סויטות מוסיקליות. במיוחד זכה מתוכם לתהילה עולמית הבאכיאנס ברזילרס מס' 5 שכתב וילה לובוס לסופרן ולתזמורת נגני צ'לו. הסוויטה הזו היא פיוז'ן, שילוב בין מוסיקה ושירה ברזילאית עממית, לבין מהלכים אופייניים לבאך. היא גם מעין הדהוד לאריה למיתר סול הידועה שלו, על מהלכי הבאס, נקודת העוגב, כלי המיתר והמלודיה היפה להפליא שבה.
הסוויטה מחברת יפה בין מנגינה עצובה המתארת לפי המחבר את שעת השקיעה, עם מקצבים ברזילאיים וחיקוי מוסיקלי של שירת הציפורים. אין קסם גדול ממנה ואין יפה מפיוז'ן של מוסיקאי מוכשר כל כך.
באכיאנס ברזיליירס 5 מאת וילה לובוס, שהושפע מאריה למיתר סול של באך:
https://youtu.be/yqfHLqZaSiw
הזמרת הישראלית המצוינת קרן הדר, עם תרגום של המילים לעברית:
https://youtu.be/thBzUeXD1Js
עיבוד לצ'לו וגיטרה:
https://youtu.be/MzPA52RYMj4
וקול הפעמונים של הזמרת היווניה ננה מושקורי:
https://youtu.be/CdXXQBd--4M
היצירה "באכיאנס ברזיליירס" (Bachianas Brasileiras) של המלחין הברזילאי הייטור וילה לובוס, היא שילוב מופלא בין המבנים והצורות שיצר המלחין הנערץ יוהן סבסטיאן באך לבין המוסיקה העממית והפופולארית של ברזיל, ארצו של וילה לובוס.
היצירה המיוחדת הזו נכתבה כשהחליט המלחין הברזילאי לחבר בין האהבות המוסיקליות שלו - מצד אחד המוסיקה העממית הברזילאית שעליה גדל ומצד שני, המהלכים ההרמוניים והמבנים של מוסיקת הבארוק שכה אהב, במיוחד בהשראת המלחין הנערץ עליו, יוהאן סבסטיאן באך.
הבאכיאנס ברזילראס מורכבת מ-9 סויטות מוסיקליות. במיוחד זכה מתוכם לתהילה עולמית הבאכיאנס ברזילרס מס' 5 שכתב וילה לובוס לסופרן ולתזמורת נגני צ'לו. הסוויטה הזו היא פיוז'ן, שילוב בין מוסיקה ושירה ברזילאית עממית, לבין מהלכים אופייניים לבאך. היא גם מעין הדהוד לאריה למיתר סול הידועה שלו, על מהלכי הבאס, נקודת העוגב, כלי המיתר והמלודיה היפה להפליא שבה.
הסוויטה מחברת יפה בין מנגינה עצובה המתארת לפי המחבר את שעת השקיעה, עם מקצבים ברזילאיים וחיקוי מוסיקלי של שירת הציפורים. אין קסם גדול ממנה ואין יפה מפיוז'ן של מוסיקאי מוכשר כל כך.
באכיאנס ברזיליירס 5 מאת וילה לובוס, שהושפע מאריה למיתר סול של באך:
https://youtu.be/yqfHLqZaSiw
הזמרת הישראלית המצוינת קרן הדר, עם תרגום של המילים לעברית:
https://youtu.be/thBzUeXD1Js
עיבוד לצ'לו וגיטרה:
https://youtu.be/MzPA52RYMj4
וקול הפעמונים של הזמרת היווניה ננה מושקורי:
https://youtu.be/CdXXQBd--4M
מה הפך את ג'יזל לבלט מסעיר?
הבלט ג'יזל (Giselle) הוא אחד מהאהובים בעולם הבלט. זהו בלט מסוף המאה ה-19 שמכיל איכרים ואצילים, נימפות ורוחות של נערות צעירות שנזנחות על ידי אהוביהן. סיפורו הקשה עוסק באהבה בלתי-אפשרית שסופה מוות. מחול של רוחות נשים צעירות שמצויות בנופים חלומיים של יער, מבלי שזכו לממש את אהבתן.
אלא שבלט זה הוא בעל משמעות חברתית עמוקה הרבה יותר. זאת משום שג'יזל היא בת איכרים שפותתה בידי אלברכט ואותו אהבה. כדי לפתותה התחזה אלברכט לאיכר, אבל הוא בעצם אציל המאורס לבת מעמדו.
כשג'יזל מגלה את בגידתו, היא מתה ומצטרפת לוויליס, אלה הן רוחות הרפאים של הנערות שאהוביהן זנחו אותן. אלה מחוללות בשעות שבין חצות הליל לעלות השחר ומתנקמות בכל גבר שנקלע למקום, על ידי כך שהן רוקדות עימו עד שהוא מותש ומת.
אבל ג'יזל עצמה מתעלה על יצר הנקם ונמנעת מלהתיש את אלברכט, שבא אל קברה שבלב היער. היא רוקדת איתו אבל נמנעת מלהתיש אותו עד מוות, חוזרת אל קיברה ומשוחררת לעולמים מהשפעתן של הוויליס. הא עמדה במבחן אהבת האמת ואלברכט נותר לבד בצערו ובבדידותו מאהובתו המתה.
חוץ מביטוי לאהבה גדולה, יש בבלט הזה ביקורת גלויה על החברה המעמדית של התקופה, שלא מאפשרת לשתי הדמויות הראשיות לממש את אהבתן. הביקורת היא גם על היחסים הלא-שוויוניים שיוצרים תלות של האישה בגבר.
הנה היא ג'יזל (עם סקירה)
http://youtu.be/3TLSrI_hXEw
הסיפור של ג'יזל:
http://youtu.be/3UztrlVbuCI
ריקוד זוגי מתוך "ג'יזל":
http://youtu.be/ql3o-1eSdbQ
הנה היער המכושף?:
http://youtu.be/C4jl-Uf8A84
רקדנים מתוודים למה הם אוהבים את הבאלט ג'יזל:
http://youtu.be/s_3eeU8IhC8
הבלט ג'יזל (Giselle) הוא אחד מהאהובים בעולם הבלט. זהו בלט מסוף המאה ה-19 שמכיל איכרים ואצילים, נימפות ורוחות של נערות צעירות שנזנחות על ידי אהוביהן. סיפורו הקשה עוסק באהבה בלתי-אפשרית שסופה מוות. מחול של רוחות נשים צעירות שמצויות בנופים חלומיים של יער, מבלי שזכו לממש את אהבתן.
אלא שבלט זה הוא בעל משמעות חברתית עמוקה הרבה יותר. זאת משום שג'יזל היא בת איכרים שפותתה בידי אלברכט ואותו אהבה. כדי לפתותה התחזה אלברכט לאיכר, אבל הוא בעצם אציל המאורס לבת מעמדו.
כשג'יזל מגלה את בגידתו, היא מתה ומצטרפת לוויליס, אלה הן רוחות הרפאים של הנערות שאהוביהן זנחו אותן. אלה מחוללות בשעות שבין חצות הליל לעלות השחר ומתנקמות בכל גבר שנקלע למקום, על ידי כך שהן רוקדות עימו עד שהוא מותש ומת.
אבל ג'יזל עצמה מתעלה על יצר הנקם ונמנעת מלהתיש את אלברכט, שבא אל קברה שבלב היער. היא רוקדת איתו אבל נמנעת מלהתיש אותו עד מוות, חוזרת אל קיברה ומשוחררת לעולמים מהשפעתן של הוויליס. הא עמדה במבחן אהבת האמת ואלברכט נותר לבד בצערו ובבדידותו מאהובתו המתה.
חוץ מביטוי לאהבה גדולה, יש בבלט הזה ביקורת גלויה על החברה המעמדית של התקופה, שלא מאפשרת לשתי הדמויות הראשיות לממש את אהבתן. הביקורת היא גם על היחסים הלא-שוויוניים שיוצרים תלות של האישה בגבר.
הנה היא ג'יזל (עם סקירה)
http://youtu.be/3TLSrI_hXEw
הסיפור של ג'יזל:
http://youtu.be/3UztrlVbuCI
ריקוד זוגי מתוך "ג'יזל":
http://youtu.be/ql3o-1eSdbQ
הנה היער המכושף?:
http://youtu.be/C4jl-Uf8A84
רקדנים מתוודים למה הם אוהבים את הבאלט ג'יזל:
http://youtu.be/s_3eeU8IhC8
