» «
ופל בלגי
איך מכינים את הוופל הבלגי?



מבין הקינוחים בעולם, רבים תופסים את הוופל הבלגי (Belgian waffles) כאחד מקינוחי השחיתות האלה שהבלגים חוגגים. אבל האמת שבבלגיה איש אינו קורא לוופלים הללו בלגיים. הם קוראים לסוגי וסגנונות הכנת הוופלים שלהם בשמות ערים, כמו "ופל בריסל" ו"ופל לייז'".

כללית, ופל בלגי הוא ופל שעשוי מתערובת אפויה, של ריבועים גדולים ועמוקים שהותפחו על ידי סודה לשתייה. מעליו נוהגים להוסיף בעולם קצפת או גלידת וניל, פירות רכים, סירופ שוקולד, תותים וכדומה.

לראשונה נחשף העולם לוופל הבלגי בתערוכה העולמית של בריסל, בשנת 1958. האמריקאים שיהפכו אותו לכזה להיט, הכירו אותו ב-1962, ביריד שנערך בסיאטל. שם לראשונה הוגש ופל בלגי כקינוח, כשעליו כדורי גלידה ותותים.

הוופל הבלגי צבר פופולריות נוספת לאחר שהוצג ביריד העולמי בניו יורק בשנת 1964 בפארק פלאשינג מדוז. היזם שהביא אותו ליריד בניו-יורק, מהגר בשם ורמרש, הוא ששינה את שמו של הקינוח מ"וופל בריסל" ל"וופל בלגי". ורמרש מכר את הוופל ביריד בניו יורק עם קצפת ותותים, במחיר של דולר אחד והוא הפך להיט ענק. מניו יורק הוא התפשט לכל ארצות הברית ומשם למדינות רבות בעולם, בשמו החדש - "ופל בלגי".


כך מכינים ופל בלגי לארוחת בוקר:

https://youtu.be/aM3kVxSxF5s


עוד מתכון:

https://youtu.be/kkzv-r39MVU


טעמים של ופל בלגי:

https://youtu.be/U-E2UJx4o6M


ובתנור:

https://youtu.be/0g-h-HEQg-s
מקרונים
מהי ההיסטוריה של עוגיות המקרונים?



ודאי ראיתם לא פעם את המקרונים (Macaroon), העוגיות הצבעוניות הקלאסיות שמככבות בכל חלון ראווה ופטיסרי בצרפת. גם בקונדיטוריות בעולם קשה להתחמק מהעוגיות העדינות והנפלאות, מלאות הטעם והצבעים המרהיבים הללו.

אבל הסיפור, למעשה, הוא מעט שונה. אם תחשבו על השם "מקרון", שמזכיר את שמה של פסטת המקרוני האיטלקית, כבר תבינו שיתכן שגם האיטלקים בתמונה.

ומה זה בתמונה? - המקרון נולד בעצם באיטליה, ככל הנראה בסביבות 1533 אצל קונדיטור איטלקי, שקרא לו "מקרוני". מכירים את בית מדיצ'י המפורסם? - אותה משפחה עשירה ופטרונית רבת שנים של אמנות ואמנים, מי שהצמיחה בין השאר מלכה צרפתית. ובכן, המשפחה המפורסמת מעורבת גם בעוגייה הזו.

אותו קונדיטור עבד אצלם, אבל הוא המציא את העוגייה האריסטוקרטית עצמה, ללא המילוי וללא ההכפלה שמאחסנת אותו. דרוש היה עוד מוח יצירתי, בדרך אל התהילה המתוקה.

הרעיון של המקרון הצרפתי, שאנו מכירים, עלה במוחו של הקונדיטור הצרפתי פייר דה פונטיין. בסביבות 1918, הוא החל למלא בין שתי עוגיות מקרוני, מילויים קרמיים שונים. כך נולד להיט פריזאי, המקרון הצרפתי, עוגיית הסנדוויץ' הצבעונית, בעלת המילוי הקרמי, או כמו שהיום מכנים אותה בצרפת - "מקרון פריזאי".

אבל למה פריזאי? - כי אם תבקשו בצרפת, במקומות שהם מחוץ לפריז, מקרון צרפתי, תקבלו לא פעם עוגיות מקרון במילויים אחרים ובצבעים אחרים. אם בעוגיית הסנדוויץ' הצבעונית חשקתם, זו עם המילוי הקרמי, עליכם לבקש "מקרון פריזאי".

הסיבה היא שבצרפת עוגיית המקרון היא כל עוגייה שעשויה מאגוזים טחונים, שקדים, קוקוס וכדומה, המעורבבים עם סוכר וחלבוני ביצים.


הנה תולדות המקרון:

https://youtu.be/mq539NxFinI


שף מומחה מספר כיצד הפכה העוגיה האיטלקית למעדן צרפתי:

https://youtu.be/_6t57V-N5Nw


כך מכינים אותם:

https://youtu.be/QxlawAHvwtU


ועוד צורת הכנה:

https://youtu.be/17-VOSJa3UM
פיצה
איפה אפשר לאכול את הפיצות הטובות בעולם?



ללא ספק איטליה, מולדת הפיצה, היא המקום לאכול בו פיצה טובה ואיכותית. הפיצות באיטליה הן קודם כל דקות ולא ממלאות. הן עשויות בתיבול שהאיטלקים המציאו ולכן הן באמת מיוחדות במינן. ברוב המקרים הפיצה האיטלקית עשויה מחומרים טריים ובריאים יותר מהמקובל ברשתות הפיצה העולמיות ובמדינות אחרות.

הפיצה באיטליה היא מאכל פשוט בצורה שלא תאומן. עם 3 מרכיבים בלבד, בצק עם רוטב עגבניות וגבינה, היא מצליחה להיות טעימה כל כך ומדויקת בטעמה. יש מי שיוסיפו לפיצה עוד מרכיבים, אבל אין עוד הרבה מאכלים שבכל כך מעט מרכיבים, מצליחים לתת כל כך הרבה. מישהו, אגב, יצטרך פעם לחקור, איך לקחו את המאכל הנהדר הזה בעולם, שיא הפשטות והקלות, והפכו אותו לג'אנק פוד הכי פופולארי, אבל גם מהלא מוצלחים שיש, מבחינה תזונתית.

למה היה צריך את קלקול האיכות הבסיסית שלו מהמקור, עם הגרסאות המתאמצות, השמנות ומפוצצות בחומרים מיותרים, עם עודפי הבצק והמתכונים הממכרים, שלא מרבים בריאות או טעם לאוכלים, אלה שצורכים את מרבית הפיצות בעולם.


הנה מומחים לפיצות והאבחנות שלהם על המאפה המיוחד הזה:

https://youtu.be/yDHM6A9_xUs


הפיצה הוותיקה ביותר בעיר האיטלקית נאפולי ואיך מכינים אותה כל כך טעימה ודקיקה:

https://youtu.be/Vx1nDIu5Knc?t=8s


והנה הפיצות של רומא:

https://youtu.be/lZfV-jsFjKU


לא פלא שכך, אם נשפוט מההיסטוריה של הפיצה:

https://youtu.be/5CzkdgCiBMo
ג'חנון
מאיפה בתימן בא הג'חנון?



על אף שאיננו ישראלי, הוא המלך של שבת בבוקר ואוכלים אותו כמעט כולם בישראל. יש רשתות מזון מהיר שמפיצות אותו במיוחד וכל פיצוציה בגוש דן חייבת שיהיה לה סיר שלו, בבוקר יום שבת, לטובת הבליינים שסיימו לילה שלם וחייבים משהו לאכול, בדרך הביתה.

זהו הג'חנון (Jachnun), מאכל תימני מסורתי, עשיר ושמנוני, המבוסס על בצק, וטעמו נע בין מתוק למלוח. הוא הוכן בתימן מקמח מלא, בהיות הקמח הלבן נדיר יחסית. מסורתית השאירו את הכנת הג'חנון לקראת ערב שבת, הוא היה אז מאכל מתוק.

מקור הג'חנון הוא ביהודי העיר עדן שבתימן. אצלם נהגו להכין אותו בטעם מתקתק יחסית, ולאכול אותו עם סוכר או חלבה מתוקים... להכנתו השתמשו אז בסאמנה, מעין חמאה מזוקקת.

העגבניות המרוסקות הוצמדו לג'חנון הרבה יותר מאוחר, ביחד עם הביצה הקשה והסחוג החריף. זה היה כנראה כשהוא הפך למאכל של שבת בבוקר.

כיום נוהגים לאכול את הג'חנון בשבת בבוקר, לאחר שהוא התבשל לאיטו, במשך לילה שלם בתנור. נוהגים להגיש את הג'חנון, כשלצידו סחוג, רסק עגבניות וביצה קשה, עדיף חומה - לאחר שבושלה בסיר, עם הג'חנון.

הכנתו של הג'חנון די פשוטה. כל העניין מסתכם בהכנת הבצק, כמה קיפולים שלו, שיוצרים בצק עלים, גלגול לקוטר של כמה סנטימטרים ואפייה איטית בתנור, ביחד עם הביצים, בטמפרטורה נמוכה - של פחות מ-100 מעלות צלזיוס, למשך הלילה.


הסבר ג'חנונך לתייר:

https://youtu.be/zADFcgUEavs


כך מכינים את הג'חנון התימני:

https://youtu.be/gfzmBYD-yYg


באזורים אחרים בתימן הכינו לחוח:

https://youtu.be/LuNRsoJeGY0


או קובנה:

https://youtu.be/cFpYztBwjQU


לפעמים מכינים אותם ביחד:

https://youtu.be/U0EdZ-oBnK8

מאפים

קרם שניט
מהי ההיסטוריה הלאומית של הקרמשניט?



קבלו את העוגה שעל איכויותיה כולם מסכימים, אבל לא על שמה. את העוגה המרשימה והיפה הזו אוכלים בהנאה עצומה כבר 300 שנה בכל רחבי אירופה. היא עוגה טעימה להפליא ובעלת שכבות על שכבות של בצק עלים עתיר חמאה, אפוי, פריך ומתפצפץ בפה, שביניהן שוכן לו קרם פטיסיאר חלק, קטיפתי וטעים להפליא. לא פעם מוכנסים בין השכבות גם ריבה או פירות שונים ומעליה נהוג לבזוק אבקת סוכר ולעיתים פונדנט משולב בשוקולד מומס.

זוהי ה"קרמשניט" (Cremeschnitte), שהיא ה"מילפיי", ה"נפוליאון" וכך הלאה. שכן הסיפור של העוגה הטעימה והפופולארית הזו מדגים עד כמה היוקרה הלאומית חשובה מכל, אפילו מהעובדות.

במקור נולדה העוגה הזו בעיר האיטלקית נאפולי, כשטבחים החלו להכין אותה מבצק נפוליטאני מסורתי וקרם וניל טעים ועדין בין דפיו. כשהתפשטה ברחבי איטליה היא זכתה, ממש כמו הפיצה "נאפוליטנה", לשם המובן מאליו "נפוליטאני", כלומר "מהעיר נאפולי". אך כשהעוגה החלה להתפשט ברחבי אירופה, החלו הצרפתים לשבש את שמה ל"נפוליאון". זה לא היה מכוון, אבל העוגה בהדרגה החלה העוגה הפופולארית לקבל את שמו של הקיסר הצרפתי והמצביא הגדול של אירופה, שהיה באותה תקופה אחד האנשים הנערצים ברפובליקה. גם כשהאיטלקים הבהירו לצרפתים שהנאפוליטנית נולדה אצלם בשם אחר ולא משובש, הם לא ממש השתדלו לתקן את הטעות. באופן מסוים הם אפילו השתדלו לפרסם את העוגה הזו בשמה המשובש, תוך שהם מפיצים אגדה המספרת עד כמה אהב המצביא המפורסם לנעוץ את שיניו בפרוסות ה"נפוליאונים" שהכינו לו טבחיו. כיום כששואלים אנשים בעולם, רובם בטוחים שהעוגה הזו, שנולדה בדרום איטליה והפליגה משם לכל העולם, היא עוגה צרפתית אסלית...

אגב, הצרפתים בבית קוראים לה בדרך כלל בשם אחר. מכיוון שהיא עשויה שכבות של בצק עלים וקרם עשיר, נקראת העוגה הזו בצרפת "מילפיי" (Mille-feuilles), שפירושו בעברית "עוגת אלף הדפים".

אגב, לגבי הקרם הווניל שממלא אותה, יש מחנות. חלק מהקונדיטורים ממלאים את המילפיי בקרם פטיסייר, שהוא קרם מתוק המתבסס על חלב וחלמונים. אחרים מעדיפים למלא אותה בקרם דיפלומט שמשלב קרם פטיסייר עם קצפת משמנת מתוקה.

במקומות רבים בעולם, כמו גם בישראל שאליה היא הובאה על ידי העולים הייקים, אנו מכירים דווקא את השם האוסטרו-הונגרי "קרם שניט" (Cremeschnitte), שפירושו "פרוסת קרם". רבים גורסים שלא זו בלבד שהגרסה האוסטרית לא פחות טעימה מהגרסאות של האיטלקים והצרפתים - באופן מסוים היא אפילו עדינה יותר. האוסטרים, יש לומר, היו תמיד אופים מצוינים.


הנה עלילות הקרם שניט:

https://youtu.be/spf0XJUp_yE


עוגת הקרמשניט:

https://youtu.be/zVERyPmEIfg


כך מכינים את המילפיי:

https://youtu.be/DEH1uZCUmGk


חגיגה עממית בסלובניה שבה מחלקים קרמשניט:

https://youtu.be/vE4eHN4jmXw
פחזניות
איך נולדו הפחזניות?



פחזניות (Profiteroles), או ה"שו", כמו שמכנים אותן הצרפתים, הן מהקינוחים הצרפתיים הקלאסיים. מי שיצר אותם לראשונה היו דווקא הקונדיטורים האיטלקיים שהגיעו לפאריס עם קתרינה דה מדיצ'י, נסיכה איטלקית שנישאה לדוכס מאורליאן, שיהפוך ברבות השנים למלך צרפת אנרי השני. הקונדיטורים הללו, ובמיוחד השף פנטרלי המציאו עוגה שנקראה על שמו "פאט אה פנטרלי" (Pate a Panterelli). במשך השנים קיבל הבצק הזה צליל איטלקי וכונה "בצק פופליני" ואז "פופלין", על שם מאפה הפופלין שהזכיר את צורת החזה הנשי.

במאה ה-18 שינה קונדיטור צרפתי בשם אוויס את שמו לבצק רבוך. קונדיטור צרפתי אחר בשם אנטונין קרמה יצר את הפחזניות, עוגות עגולות וקלילות בצורת הפופלין, שמולאו בקרם.

בציבור יש לעיתים בלבול מסוים, מכיוון שפחזניות הן הזילוף לצורות העגולות, הנראות כמו חזה של אישה או כמו כרובים קטנים, בעוד ששמן של העוגות הדומות אך מאורכות, שלא פעם מכונות פחזניות, הוא למעשה "אקלרים" (Eclair).

כך או כך, את שני הסוגים מכינים מבצק רבוך, או "בצק שו" (Pâte à choux) שמזכיר כרוב. זהו מעין בצק חם שייחודו הוא בכך שהוא מבושל בסיר ולאחר שמוסיפים לו ביצים, הוא תופח ויוצר כיסי אוויר שהופכים אותו קליל. ניתן למלאו במילויים שונים ולצפותו במבחר ציפויים.

טעמו של הבצק הזה נייטרלי, מה שהופך אותו מתאים גם למליות מתוקות וגם למלוחות. לרוב מזלפים הקונדיטורים את הבצק הרבוך לצורת פחזניות או אקלר, אופים בתנור ואז חותכים אותו וממלאים במילויים שונים. המוכר ביניהם הוא קרם הפטיסייר וניל.

פאריס מלאה ב"פטיסרי", אותן חנויות קונדיטוריה מעולות שיש רק בצרפת, מקומות שמזכירים יותר סלוני עיצוב מאשר קונדיטוריות. בחלונות הראווה של הפטיסרי הפריזאי מוצגים לא פעם עוגות וקינוחים, ביניהם פחזניות, הנראים ומתומחרים יותר כתכשיטים יקרי ערך מאשר כעוגיות ועוגות "מאפה ידי אדם". אופנת המונו-פרודקט שכבשה את עיר האורות גורמת בשנים האחרונות לקונדיטורים לפתוח חנות שמוכרת רק מוצר אחד. לא פעם אלו פטיסרי לפחזניות בלבד. החנויות של פופליני הן ספינות הדגל שאליהן עולים לרגל אוהבי הפחזניות בפאריז.



הנה ההיסטוריה של הפחזניות:

https://youtu.be/xkmVvVEQLHY


כך מכינים פחזניות:

https://youtu.be/_gfSfe26o9U


או האחים הארוכים שלהם, שקוראים להם אקלרים:

https://youtu.be/sO2oOAX-JTs


ומצגת וידאו להכנה פשוטה:

https://youtu.be/UNpsM0PonuY
פיצה על פיתה
איך להכין פיצה על פיתה בקלות?



אוהבים פיצה?
רוצים ללמוד להכין פיצה לבד?
זה די פשוט כשרוצים להכין בבית, עם פיתה בתור הבצק.


הנה מתכון פיצה על פיתה להכנה מהירה:

http://youtu.be/YYTuDjxuJu0
תקרית הפרעצל
מה המאפה שכמעט והרג את האיש החזק בעולם?



הפרעצל (Pretzel) הוא כעך רחוב גרמני, שמקורו בימי הביניים. האגדה מספרת שהפרעצל נוצר אחרי שהדוכס של ווירטנברג דרש מפרידר, האופה המעצבן שלו, לחם שבו יוכל לראות את השמש 3 פעמים. הדוכס, שלא אהב את פרידר, בעיקר מכיוון שלא הפסיק לפטפט, איים שאם לא יצליח במשימה הוא יעיף את האופה לכל הרוחות. פרידר התלבט 3 ימים. לבסוף עלה במוחו רעיון והוא עיצב את הפרעצל בצורת ידיה של אשתו, כשהן מונחות על מותניה.

תודות למהגרים גרמנים הפך הפרצל להצלחה מסחררת גם בארצות הברית של אמריקה. כיום יש רבים שנשבעים שכעכי הפרעצל הניו-יורקיים טובים פי כמה מהמקור הגרמני. אחרים מחייכים בהבנה ונדים בראשם...

אבל בתחילת שנות האלפיים כמעט ונטל פרעצל אחד את חייו של האיש החזק בעולם. זה קרה כשנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש אכל פרעצל וכמעט ונחנק ממנו. במהלך אכילת פרעצלים בזמן הצפייה במשחק פוטבול, התעלף הנשיא, נפל על הרצפה וספג חבטה בראשו. הנשיא בוש, שהיה לבדו באותם רגעים, נותר חסר הכרה למשך זמן קצר. כעבור כמה דקות לערך הוא התעורר והזעיק אחות.

המקרה קיבל את הכותרת "תקרית הפרעצל". התוצאה הייתה סימן אדמדם מהחבטה שספג כשנפל, מתחת לעינו השמאלית,.

למחרת התקרית, מצא עצמו הנשיא מתבדח בפני קהל מעריץ וממליץ להקשיב לאמא. "אם אמא שלי שומעת," הוא אומר "הייתי צריך להקשיב לך אמא... צריך ללעוס את הפרעצל לפני שבולעים אותו".

הפרעצל מקבל את הצבע והמרקם הדחוס שלו על ידי בישול מהיר שלו בבורית, לפני אפייתו בתנור. רבים מכינים אותו בבית ומעבר לטעם הנפלא שלו זוכים לריחות שממלאים את המטבח בריח נפלא.


כך יוצרים את צורתו של הפרעצל:

https://youtu.be/uwy9c0foFTc


וכך מכינים אותו בבית:

https://youtu.be/hf6ug_K4fFM


הסיפור של הפרעצל בעברית:

https://youtu.be/YRhl_tIEpiA


הנה סיפורו של הפרעצל בגרמניה:

https://youtu.be/Sc-pL1sQlyg?13m23s?long=yes


פיצה קפואה
איך מייצרים את הפיצות הקפואות?



כולנו מכירים את הפיצה הקפואה שממתינה לנו במקפיא, כשאנו חושקים בפיצה חמה ומהירה להכנה. אבל איך מגיעות אותן פיצות קפואות למקפיא שלנו?

ההכנה של פיצות קפואות נעשית בדרך דומה להכנת פיצה בפיצריה, אותה מסעדה שמכינה פיצות טריות למאכל. כמובן שהכמויות גדולות בהרבה, שההכנה מבוצעת רובה ככולה על ידי מכונות גדולות ושהאריזה אוטומטית לחלוטין גם היא, אבל בסופו של דבר מדובר בתהליך זהה כמעט לחלוטין.

ומה עם הטעם, אנו שומעים אתכם שואלים? - ובכן, הנושא הזה כואב יותר ושונה מאד בין שני סוגי הפיצות הללו. אין כמו הפיצה הטריה ולכן שום פיצה קפואה לא תגרום לפיצריות לסגור את שעריהן מהקונים המתאווים לפיצה חמה ומתובלת היטב. בתיאבון!


כך מייצרים את הפיצות הקפואות במפעל:

https://youtu.be/ElQG6ZYR4zg
מהי עוגת אקלר?



בדומה למקארונים הצרפתיים, הפכו אצבעות אקלרים בשנים האחרונות ללהיט עולמי. אקלר (Éclair) היא סוג של פחזנית ארוכה שמקורה בצרפת, על אף שהיא עשויה מבצק רביכה שנקרא שו (Pâte à chou) ומקורו באיטליה של ימי הרנסאנס. לצרפת, שבה הוכן האקלר הראשון במאה ה-19, הגיעו הפחזניות המוארכות הללו מחצר משפחת מדיצ'י האיטלקית. הם היו שליטי טוסקנה הבלתי מעורערים והקשרים איתם, מסתבר שלא הזיקו למטבח של פאריס. יצא שאת האקלר הראשון הכין במאה ה-19 השף הצרפתי הנודע מארי-אנטואן קארם (Carême), מי שהיה שף המאפים של בית המלוכה הצרפתי.

את האקלר מכינים מבצק רבוך שמוזלף בעזרת שקית זילוף בצורה מוארכת על התבנית ונאפה עד להזהבה. לאחר האפייה הופך האקלר חלול מבפנים. את האקלר ממלאים בקרם וניל פטיסייר, שהוא קרם עשוי וניל, בפודינג או בקצפת. מבחוץ מצפים את האקלר בזיגוג שוקולד, ציפוי שוקולד בוהק.

בשנים האחרונות השתנו אצבעות האקלר מעט. מקינוח מסורתי, קלאסי ובעל צורה אחידה, בטעמי קרם קפה או שוקולד, הן משתנות במילויים המגוונים והמסעירים שלהם. קונדיטורים צעירים מעזים למלא את אצבעות האקלר בכל דבר העולה על הדעת. בעידן החדש ממציאים קונדיטורים ואופים חדשניים להציע למאפה האקלר מילויים חדשים ויצירתיים, מטעמי פירות, כמו פטל, מנגו ופירות יער, דרך קרמים בטעמי קפה או רום, מילויים מלוחים כמו אקלר גבינה צהובה, או אקלר ממולא בפסטו וגבינת עיזים ועד למילויים של מחיות אגוזים וערמונים.

גם צורות חדשות נולדו לאקלר המסורתי. מצד אחד, מוגשים כיום באירועי יוקרה מיני-אקלרים זעירים, במגוון טעמים וצורות, על גבי מגשי הפטיטפורים הצרפתיים. מצד שני, נולדים אקלרים מסעירים גם ברחוב. בפטיסרי דה רֵב שבפאריס, למשל, מוגשים אקלרים דקיקים, עטופים בגליל שמזכיר נקניקייה בסלילה, מה שאנו מכנים "משה בתיבה"...

המילה "אקלר" פירושה בצרפתית ברק. קראו למאפה כך בשל הבוהק שלו שנובע מציפוי השוקולד, אותו זיגוג שעוטף אותו מבחוץ.


כך מכינים אצבעות אקלרים:

https://youtu.be/fHgULHwyZJo


יש חנויות שמקדישות את עצמן רק לאקלר:

https://youtu.be/2QmO3LHRF5Y


במציאות התזונתית של היום הלהיט הוא פחזנית אקלר קטנה:

https://youtu.be/lb1L1sIfji4


המגוון של פחזניות אקלר ובמיוחד של אקלר שוקולד:

https://youtu.be/GewXWBWqQ0c
מהו השטן המטוגן?



יש לו טעם בסיסי של סופגניה, אבל בהונג קונג נתנו לו שם מעורר דמיון - קבלו את "השטן המטוגן" (The fried devil או Youtiao), מעין סופגניה מלוחה שהיא מאפה הבוקר המועדף על הסינים של הונג קונג.

הטיגון של המקלות הללו מכונה באנגלית "Fried Chinese Breadstick". הסינים נוהגים לאכול אותו בבוקר, עם מרק, כוס משקה סויה או חלב.

הסופגניות הסיניות הללו הן סוג של מקלות לחם ארוכים. הלחם הזה מטוגן ומעט מלוח, מורכב משני חלקים שנוהגים להפרידם בקריעה לאורך. הסינים מייחסים לקריעה הזו תפקיד סמלי. הם מספרים שהיא מייצגת את מפלת שושלת סונג העתיקה. לפי המסורת הסינית מייצגים זוג ה"מקלות" של המאכל הזה את הסיני קין הוי (Qin Hui) ואת רעייתו, זוג שנוא שחי לפני 800 שנה ושהסינים רואים בהם את מי שבגדו והסגירו את יו פיי (Yue Fei), הגיבור הלאומי הסיני.


הנה סיפורו של מאכל השטן המטוגן בעברית:

https://youtu.be/DnDYhrixpSI?t=11m23s&end=16m01s


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/kYu4JZsU7qk


כך מכינים אותו בדוכנים שברחוב:

https://youtu.be/WJJvzVcWbTk


והנה השיא העולמי בשטן המטוגן הגדול בעולם:

https://youtu.be/lBvt9RzwO38


והנה הכנת השטן המטוגן בבית:

https://youtu.be/9pEbJfTetwU
מהן תולדות הסופגניה?



לא ברור היכן נולדו הסֻפְגָּנִיות (Sufganiyot) אבל נראה שמדובר באחד המאכלים העתיקים, שגילם הוא כגיל הטיגון. הרי בצק הסופגניה הוא אותו בצק שמשמש ללחמניה או ללחם, אבל אם האחרונים נאפים בתנור הרי שהסופגניה מטוגנת בשמן וסופגת אותו, רמז למקור שמה.

כמעט כל מטבח יספר שהסופגניה נולדה אצלו. עדויות לסופגניות כלשהן נמצאו כבר אצל היוונים והרומאים. אבל מבחינת הסגנון שלה, הסופגנייה היהודית נלקחה כנראה מהמטבח הגרמני, שבו היא נקראת "בֵּרְלִינֶּר". סופגניות מקבילות יש בכל רחבי העולם הישן. בדרום גרמניה יש את ה"קראפפן", שפירושו "עוגת מחבת". הסופגנייה הגרמנית נראית ממש כמו הסופגנייה שלנו, גם אם היא לעיתים קטנה ממנה, אבל תמיד יש את הריבה שבמרכזה, או קרם מתוק אחר. גם אבקת הסוכר שמעליה מסגירה את ההשראה לסופגניות שלנו.

אבל הסופגניה שאנו מכירים לא נולדה בגרמניה. סופגניות מקבילות, בצורות שונות ומשונות אבל כמעט תמיד מגולגלות בסוכר או עם אבקת הסוכר מעליהן, ניתן למצוא כאלה במדינות רבות. בספרד היא נקראת "צ'ורוס", בסלובניה "קרוף", במרוקו ובטוניס יש את הספינג', באלג'יר את ה"קפאף", במזרח התיכון נאפות ה"עוואמה", שהן סופגניות זעירות וספוגות בסירופ דבש. מיני סופגניות יש גם בתורכיה, יוון, איראן ועד לאתיופיה ול"אנדונטס" היפאני הן הגיעו. אפילו לארצות הברית הובא השמנוני והמתוק הזה, על ידי המתיישבים ההולנדים והגרמנים שהגיעו לניו אינגלנד עם מה שיהפוך ל"דוֹנַאטְּס", הסופגניות המצופות והמתוקות להפליא, עם החור בסגנון "עדות הבייגלה".

בהונגריה של המאה ה-16 מופיעות כבר עדויות על קיומה המוקדם של מה שתיקרא בה "פרשנגי פאנק" והיא תיאכל בתקופת הקרנבל (פרשנגי בהונגרית).

מצד אחר מסתובבת אגדה על טבחית אוסטרית שהפילה במאה ה-17 חתיכה של בצק שמרים לתוך סיר מלא בשמן רותח ויצרה בטעות את הסופגנייה הראשונה. כך או כך, בנדודיה לאורך האימפריה האוסטרו-הונגרית הגיעה הסופגנייה המדושנת העונג, השמן והריבה, עד לגרמניה ומשם, ממש כמו אוזני-המן שבאו מאותה סביבה, היישר אלינו, היהודים. לנו התאים מנהג הסופגנייה במיוחד בזכות השמן, שעל פי האגדה לא נגמר בחנוכה...

בעברית היא נקראת סופגנייה, על שום שמן הטיגון הרב שהיא סופגת לתוכה. מקור המילה "סופגן" הוא מהמילה היוונית "סְפּוֹנְגוֹס" שמשמעותה "ספוג".


הנה תולדות הסופגניות:

https://youtu.be/nE9iP71pnNU


הכנה מהירה של סופגניות:

https://youtu.be/XGR3q7NEUls


סיפורן של הסופגניות היהודיות:

https://youtu.be/XsoM2DO-XNg


הדונאט האמריקאי, שגם הוא בא מאירופה:

https://youtu.be/Eok6_EksV_8?t=19s


הברלינר הגרמני שדומה להפליא לסופגניה:

https://youtu.be/uWMzyNHsUDo


מה אנו מזכירים באכילת הסופגניה:

https://youtu.be/yBCv6QIJXfA


ובחיוך - מה קורה כשיוצאת גזירה נגדן:

https://youtu.be/wuN1EklN1bU
איך מייצרים עוגיות אוראו?



אוהבים עוגיות אוריאו? חשבתם פעם איך נוצרו עוגיות הסנדביץ' האהובות כל כך?

עוגיות אוראו (Oreo Cookies) הן עוגיות הסנדוויץ' הפופולאריות בעולם. משערים שמאות מיליארדים מהן נמכרו מאז השקתן ולפיכך הן העוגיות הנמכרות ביותר במאה ה-20. ביום לידתן, אי שם בפברואר 1912, היו העוגיות שת אוראו בעלות צורה של "תלולית" ושווקו בקופסת שימורים בעלת מכסה זכוכית שקוף שדרכו ניתן היה להביט בעוגיות שבקופסה. הן נמכרו אז בטעמי לימון וקרם. כיום, לשם השוואה, יש בעולם יותר מ-60 טעמים של אוראו.

רק ב-1952 שונתה צורת העוגיה לצורת הסנדוויץ' שיש לה היום. בארצות הברית יש מגוון גדול של מוצרי "אוראו", כולל גליליות, עוגות ואפילו מעדני חלב שבהם, כמו בעוגייה, שתי שכבות כהות בטעם שוקולד, וביניהן שכבת וניל לבנה.

ההשערה המקובלת לגבי מקור שמן של העוגיות, מתייחסת למילה Oreo, שמשמעותה ביוונית "הר" או "גבעה".

לאחר הכנתן נארזות העוגיות באריזה ומוכנסות לארגזים שיישלחו לחנויות.


כך מייצרים את עוגיות אוראו במפעל:

https://youtu.be/7XrB7RW4Tz8


אולי תתקשו לייצר עוגיות קטנות שכאלה, אבל מה דעתכם על עוגת אוראו גדולה?

https://youtu.be/l7TT6DqyQKg
איך נולדה הפיצה?



היא אחד מהמאכלים האהובים בעולם כולו. הפיצה (Pizza) נולדה באיטליה של ימי הביניים, אבל יש לה שורשים עתיקים הרבה יותר. היסטוריונים סבורים שכבר במאה ה-6 לפני הספירה השתמשו היוונים ואולי הפרסים במאפי בצק כבסיסים להגשה של מאכלים.

מאז רווח המנהג ברחבי אגן הים התיכון ובמהלך השנים הוא הגיע עד התרבויות הערביות שבצפון אפריקה. כולם גילו את הטעם המצוין של בצק מרודד מקמח ועם השנים גם מבצק שמרים, שנאפה על גבי האבן החמה. בהמשך נולד הטאבון, תנור האפייה מאבן. הבצקים המרודדים החלו נאפים בעוד ועוד מקומות, כשבהם מגולגלים או מונחים מעליהם מאכלים שונים.

במאה ה-10 לספירה, כשכבשו המורים, מוסלמים מצפון אפריקה, חלקים מדרום איטליה, הם הביאו עימם את הפיתה. לא לחינם יש דמיון בין המילים פיתה ופיצה - מילה נולדה בנאפולי, העיר שבה תוקם הפיצריה הראשונה בעולם.

האיטלקים ירשו אמנם מהאימפריה הרומית את המנהג להכין מאפים מרודדים, אבל המפגש עם הפיתה הערבית המלאה בכל-טוב הצית את הדמיון האיטלקי והם שכללו את מאפה הפיצה מאז עד לדרגת אמנות. ההבדל הוא שהם לא מלאו את הפיתה במאכלים או גלגלו אותם בתוכה, אלא הניחו מעל הבצק את התוספות וכך אפו אותם ביחד. יום הולדת שמח! הפיצה נולדה!

הפיצות הראשונות החלו לכלול ירקות וגבינות מגוונים. על ה"פיצה ביאנקה", הפיצה הלבנה, בצק בלבד, החלו להניח את שני המרכיבים שיהפכו אותה לסנסציית שולחן כה פופולארית - רוטב שנעשה מהעגבניות, ירק שהגיע לא מזמן מאמריקה, "העולם החדש", ועם גבינת המוצרלה. המוצרלה הגיעה לאיטליה מהודו, שם היא הוכנה מחלב הבאפלו. כך נולדה בנאפולי פיצת ה"נאפוליטנה" - הפיצה הנפוצה בעולם.

ועדיין, הפיצה נחשבה אז למאכל עממי שהאצילים לא נהגו לאכול. השינוי הגיע במאה ה-18, כשמלכת נאפולי, מריה קרולינה, התאהבה בפיצה. היא החלה להגיש פיצות לאורחיה ובהדרגה החלו גם בני המעמד העליון באיטליה "להתמכר" לטעם של הפיצה הנאפוליטנית.

מאה אחר כך, לקראת סוף המאה ה-19, התענגו אומברטו הראשון ומשפחתו, מלכי איטליה הראשונים, על הפיצות שהכין לבני הארמון רפאל אספוזיטו, אופה הפיצות הגדול של התקופה. על הפיצה שהייתה חביבה במיוחד על מלכת איטליה, מרגריטה דה סבויה, נהג רפאל להניח עגבניות, גבינת מוצרלה ובזיליקום (ריחן). הוא קרא לפיצה "פיצה מרגריטה", על שמה של המלכה. כיאה לעידן הלאומיות, הפיצה הזו הייתה פיצה לאומית - עם הלבן של הגבינה, האדום של העגבנייה והירוק של הבזיליקום, היא "נצבעה" כולה בצבעי הדגל האיטלקי.

כשבסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, היגרו רבים מהאיטלקים לאמריקה, הפכה הפיצה למאכל פופולרי גם שם. מהגרים איטלקים החלו לפתוח פיצריות זולות ומשביעות והמאכל הפך למאכל רחוב אמריקאי מוביל.

בשנות ה-40 יתחילו להכין שם את הפיצות דמויות הפאי - פיצות עם בצק עבה. אמנם הטעם הנפלא והמאוזן של הפיצה האיטלקית הדקיקה נעדר מהן, אבל הפיצות עבות הבצק נמכרו היטב, היו משביעות מאד וזולות להפליא ומשום כך הן התאימו לתקופה. כיום חלק גדול מהפיצות שנמכרות ברחבי העולם הן פיצות אמריקניות בסגנון זה, במיוחד ברשתות הפיצה העולמיות שמשווקות אותן בהצלחה.


הנה תולדות הפיצה:

https://youtu.be/yzS4YQ45EyQ


מהמאה ה-18 הפכה הפיצה למאכל הנפוץ בעולם:

https://youtu.be/mxR3aGGBXt0


מפרקים את התפתחות הפיצה לפרטים:

https://youtu.be/PRn5iONxSQQ


סרטון אנימציה עם ההיסטוריה של הפיצה:

https://youtu.be/DtkG_Md6Ykk


השינויים שחלו בפיצה במהלך אלפי שנים:

https://youtu.be/XVX0tKmjQN8


העיר האיטלקית נאפולי טוענת לבכורה על הפיצה:

https://youtu.be/JZoruOm3_5w
איך מייצרים עוגיות מזל?
איך מכינים עוגיות מזל סיניות?
אכלתם פעם עוגיית מזל במסעדה סינית? איך הן נוצרו?


עוגיות מזל (Fortune Cookies) סיניות מכילות פתק עם מחשבה חכמה או איזה שהוא לקח לחיים. את עוגיות המזל מכינים מבצק. את הבצק מכינים מסוכר, צבע מאכל זהוב, שומן ירקות וחומר מעבה, עם מים וקמח חיטה. מכונה מכינה מהתערובת הדלילה מעין משטחים קטנים. מכונה נוספת משטחת אותם ושולחת אותם לאפייה קטלה ולמכונה שתניח עליהם את הפתקים המפורסמים ותסגור את העוגיות על הפתקים. יש 5000 עתידות שונים בפתקים ובכל יום נוצרים במפעל הזה 4 מיליון עוגיות מזל!

עכשיו נארזות עוגיות במזל באריזה פלסטיק שקופה ומכונה חותכת את האריזה לכל עוגיה לבד וסוגרת אותה. מיון אחרון של העוגיות, כדי להוציא עוגיות מזל שבורות (הן הרי עלולות לעשות "מזל רע") והן נארזות בארגזים, עם דחיסה עדינה, כדי שייכנסו לארגזים בדיוק... 

מזל טוב ובתיאבון!


הנה סרטון שמראה את הכנת עוגיות המזל במפעל:

https://youtu.be/qh_iYWyWGps


כך מייצרים את עוגיית המזל במפעל ביתי לא גדול בסין:

https://youtu.be/T7nUvdvTwqk


כך עוגיות מזל מיוצרות ברובע הסיני בסן פרנסיסקו שבארה"ב:

https://youtu.be/bQ4IdQ0uB9o


וכך יוצרים בבית:

https://youtu.be/vPWy3u6beFY
איך מכינים קרואסונים?
איך מייצרים קרואסונים?
איך נוצר הקרואסון?


על אף שהוא נוצר דווקא באוסטריה, הקרואסון הוא אולי המאכל הצרפתי הכי מוכר בעולם. יש אמנם מקומות רבים שמגישים קרואסונים מתוצרת בית, אך הביקוש הגדול הביא לכך שמפעלים רבים בעולם משווקים קרואסונים מוכנים.

להכנת קרואסון מכינים את הבצק בעזרת מיקסר תעשייתי. מכונות הופכות את הבצק לגליונות דקים מאד של בצק. מכונה אחרת מכינה גליונות דקים של מרגרינה והם מוצמדים לגליונות הבצק. מכונת קיפול מקפלת את הבצק בצורה הנכונה והוא מוכנס עטוף לתוך המקרר ל-8 שעות של קירור.

לאחר הקירור נחתך הבצק לרצועות ומהן משולשים, שמוצבים בצורה זהה ומיושרת לשלב הבא בתהליך. המכונה הבאה מגלגלת את המשולשים לצורה המוכרת של הקרואסון - מעין שבלולים של בצק. הם מוכנסים למכונה שגורמת לשמרים לתפוס ולהגדיל את הנפח של הקרואסונים. אפייה של 40 דקות בתנור ארוך, בטמפרטורה של 175 מעלות צלזיוס. האפייה מנפחת את הקרואסון ושכבות הבצק מתמלאות באוויר ביניהן. תהליך של קירור מאפשר לארוז אותם באריזות ניילון עם תוויות ולארגזים שיישלחו לחנויות. 50 אלף קרואסונים נוצרים כך בכל שעה!


הנה סרטון על הכנת הקרואסון במאפיה:

http://youtu.be/2FuNkp0hLMA
איך מייצרים סופגניות?



סופגניות כל אימא יודעת לאפות, אז למה צריך לאפות סופגניות בכמויות גדולות? - כי הרבה אנשים רוצים לאכול סופגניות על הדרך ובחגיגות החנוכה ויש ביקוש למליוני סופגניות בכל שנה. השיטה היא אמנם דומה לבישול סופגניה ביתית, אבל הכמויות והמהירות של העבודה, מגוון הטעמים - אלה הם כמובן מקצועיים ומפתים לא פחות.

חג שמח!


הנה סרטון על אפיית סופגניות במאפיות מקצועיות:

http://youtu.be/gL5X8RJl7LI


איך אופים פיתות עיראקיות של לאפה?



אפיית פיתות גדולות מתבצעת במאפיה. את הפיתות הגדולות אופים במכונה גדולה, שמייצרת כמות גדולה של פיתות בשעה. המכונה מכינה את הבצק ממרכיביו ואז חותכת לחתיכות בצק בגודל קבוע. מכונה נוספת מרדדת ומשטחת את הבצק לפיתה גדולה ואז הפיתות מוכנסות לתנור, לאפיה.

כיום, אפילו את ה"פיתות עבודת יד" מכינים במכונה..


הנה סרטון על אפיית הפיתות של הלאפה:

http://youtu.be/x11bCVZrzeE
מהו כריך הפריקסה?



איך אתם קוראים ללחמניה שטוגנה ממש עכשיו, בתוכה טונה, ביצה קשה, תפוחי אדמה מבושלים, ירקות, סלטים טריים, זיתים, לימון כבוש ואריסה חריפה? - הכירו את הסנדביץ' הטוניסאי, או הפריקסה (‎‎Fricasse). יש המוסיפים לו גם את הצלפים המצויינים או מטבוחה טרייה. עונג!

את הפריקסה אוכלים הטוניסאים בתחילת חודש אב. הסיבה שהוא כל כך מתאים לתקופה שלפני ט' באב, היא שזו תקופה שלא נהוג לאכול בה בשר. כך יצא שהסנדוויץ' הזה הפך למרכיב מרכזי בתפריט של הימים שלפני תשעה באב. אם לא שמתם לב, אפילו לשונית, מתאימה הטונה לטוניס...

הלחמניות הטוניסאיות הביתיות, שמשמשות את הפריקסה הן לרוב מטוגנות, הכי טוב לטגן אותן רגע לפני הכנסת המרכיבים האחרים ללחמניה והאכילה.

גם הטריפוליטאים, יהודי לוב, אוכלים את הסנדוויץ' הטוניסאי בהתלהבות, אבל אצלם הוא נקרא אחרת. בכל זאת יש קצת גאוות עדה...


הנה הפריקסה וההכנה שלו:

https://youtu.be/3fw9YJsHtLM


וכך גם מכינים פריקסה:

https://youtu.be/vA8QYmMEWdQ
מה מקורן של אוזני המן?



אוזני המן נולדו ממאכל שאינו יהודי אלא מאפה גרמני פופולארי. במקור הם היו עוגיות עממיות, מעין כיסוני פרג גרמניים בשם היידי "הוֹמֶן טָאש" או בגרמנית "מאָן טאַש" (mon tash), שפירושם "כיס פרג".

היהודים כינו אותן "אמאן טיש" והדרך הייתה קצרה לאמץ אותן לחג הפורים ולדמות את צורת האוזן המשונה שהם ראו בהן כדי להפוך אותן, בשיבוש על שיבוש, בכינוי העממי "אוזני המן".

מי שהציעו את השם 'אוזני המן' היו יהודי גרמניה ויהודי איטליה. מדרש אגדה יהודי מספר שהמן הרשע הגיע אל המלך כשהוא אבל וחפוי-ראש. אוזניו היו מקוטפות ומכאן "אוזני המן".


הנה סיפורם של ה"המנטאשן" או אוזני המן:

https://youtu.be/QUUZcsImNwI
איך מאפה שמרים גדל כל כך?



ודאי ראיתם לא פעם בצק שמרים שתופח פי כמה מנפחו המקורי. מה גורם לשמרים להתפיח את הבצק כך?

השמרים הם למעשה פטרייה חד תאית. בגוש שמרים קטן ישנם מיליוני פטריות חד-תאיות כאלו, שהעמילן מדביק זה לזה והם הופכים למיקשה אחת.

הפלא נעשה כשמוסיפים את השמרים לקמח ומים ומערבבים את שלושתם. זה הרגע שבו מעכלים השמרים את הקמח מחוץ לגופם, על ידי הוצאה של מיצים שמרככים את הקמח ומאפשרים לשמרים "לאכול" אותו ולגדול.

הבועות שמתפיחות את הבצק, אגב, נוצרות כשהסוכר שבקמח מתפרק וגז בשם פחמן דו-חמצני מנפח בועות של בצק. בתנור הבועות הללו נעשות גדולות אף יותר ויוצרות כיכרות לחם או עוגות גדולות ואווריריות.


הנה סרטון על הכנת בצק שמרים:

http://youtu.be/VUiN_0Cm4yU


כך מכינים בצק שמרים ומתפיחים אותו:

https://youtu.be/Rp-UpAUZ_aI


וכך מכינים עוגת שמרים עם שוקולד:

https://youtu.be/GbpiB5bw6GM
מהי מכונת הפיצה האוטומטית?
איך מכינים סופגניות?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.