ודאי שמעתם לא פעם או ראיתם בסרטים מומְיות (mummies). המומְיה היה גוויה משומרת של אדם או בעל חיים. במצרים העתיקה יצרו את המומיות הידועות ביותר, בכדי לחנוט ולשמר את המתים החשובים. המילה לקוחה מהמילה הערבית "מוּמִיַא" (مُومِيَا) שמציינת אספלט, כיוון שבעבר חשבו בטעות שהחומר השחור ששימש לחניטת המומיה הינו אספלט.

המומיות השמורות היטב הן לרוב אלה שנוצרו לפרעונים, כמו אלה של תות אנח-אמון, סתי ורעמסס השני, וגם לקרוביהם ומשרתיהם (כדי שישרתו אותם לאחר המוות). המומיות ששרדו מאפשרות ללמוד ולחקור מרכיבים חשובים בתרבויות שמהן השתמרו.

גם בתרבויות נוספות נמצאו מומיות, מגוויות משומרות וארוזות בצמחי מרפא שנמצאו בסין, דרך גופות חנוטות בדרום אמריקה ועוד.


הנה כמה עובדות על המומיות:

https://youtu.be/87yK5VLeuNI


על חשיפת מומיות מצריות בידי ד"ר זחי חוואס, המומחה וראש רשות העתיקות במצרים:

http://youtu.be/ByeEbkqfRgA


כך חוקרים את המומיות המצריות במוזיאון הבריטי:

https://youtu.be/mvqs_ACIYHo


הנה מומיה בת 500 שנה של ילדה שנשתמרה בקרח בארגנטינה:

http://youtu.be/vUDiXs927-U


ולעיתים המומיה השתמרה מבלי שחנטו אותה, רק תודות לאקלים היבש:

https://youtu.be/57sTV-G8TcU

פוחלצים (Taxidermy) הם מעין מומיות שקופות לצרכי תצוגה. הפוחלצים הם בעלי חיים מתים ששוחזרו לצורך תצוגה במוזיאון, בבתי ציידים או לצרכי מחקר. לרוב מפחלצים בעלי חיים כמו יונקים, ציפורים ובעליחוליות ולעיתים גם חרקים וחסרי חוליות.

אמנות הפיחלוץ מערבת ידע ומומחיות של בעלי מקצוע בתחום. כדי לפחלץ בעל חיים מת, מסירים את עורו או פרוותו, מייצרים תעתיק מעץ, גבס או חומר אחר ואז עוטפים מחדש. המפחלצים, או מומחי השחזור כמו שהם מעדיפים להיקרא, מוסיפים עיניים, שיניים ועוד איברים מפוסלים או אמיתיים ויוצרים העמדה טבעית ככל האפשר של בעל החיים.

לפחות לפי היוונים הקדמונים, פיחלוץ הוא תיקון העור. המילה האנגלית Taxidermy באה מיוונית, שם מרכיבות המילים "תיקון" ו"עור" את הביטוי.


כך עובד מפחלץ של חיות מחמד (עברית):

https://youtu.be/yrtPMPshs24


פוחלצים במוזיאון:

https://youtu.be/lJtoZWJD7TU


פרסומת משעשעת של מפחלץ מומחה:

http://youtu.be/LJP1DphOWPs


סרטון קפיצות זמן של פחלוץ נמר:

http://youtu.be/Lsuycu-1hPc


ועוד אחד שבו מפחלצים פיל:

http://youtu.be/5yi-F2EH92A

המומיות של אגן טארים (Tarim mummies), הנקראות גם המומיות התוכאריות, הן ממצא ארכיאולוגי מדהים של 113 מומיות שהתגלו באגן טארים, בתחומי העיר ש'ינג'יאנג של ימינו, בירת מחוז אורומצ'י.

המומיות התגלו במדבר טקלמקאן חסר הרחמים, שבצפון-מערב סין. אגן טארים, על דרך המשי, ממוקם באזור האוטונומי של שינג'יאנג, מקום בו הצטלבו דרכיהם של עמים עתיקים, כשהם מחליפים ביניהם רעיונות תרבותיים ומשפיעים אלה על אלה.

הגילוי המדהים התרחש בשנת 1978, בתקופה בה הארכאולוג הסיני וואנג בינגוס הסתובב לאורך זרמי הנהרות באזור וחיפש אתרים עתיקים לחקור. באחד מהמפגשים שערך עם תושבים מקומיים, הם סיפרו לו על "הגבעה האדומה" והמסתורית שבאזור.

הגבעה סיקרנה את החוקר הצעיר ולאחר בדיקות מעטות הוא מחליט לחפור בה. בשלב מסוים הוא מגשים את החלום של כל ארכאולוג, כשהוא מאתר את אתר הקבורה המדהים, על 113 המומיות הטמונות בו.


#על המומיות של אנשי הטארים
מספר מומיות תוכאריות ניתן לראות כיום בכמה מוזיאונים במחוז שינג'יאנג. חלקן היו קבורים בו במשך קרוב ל-4,000 שנה.

המומיות הללו הן השרידים האנושיים העתיקים ביותר שהתגלו עד היום באזור שינג'יאנג. זהו אוסף גופות משומרות של מי שככל הנראה היו בעלות תווי פנים אירופאים ושיער בלונדי ארוך.

הלבוש של מומיות הטארים היה שונה מהלבוש הסיני שהיה מקובל בימי קדם באזור. הן היו לבושות בשכמיות צמר ועטורות נוצות יפות. אחת המומיות אפילו לבשה כובע שמזכיר את "כובע המכשפות" המחודד שנראה בציורי האגדות של ימי הביניים.

המתים הללו נקברו ליד אפיק נהר יבש, בתוך ארונות קבורה בצורת סירה, כשמעליהם מוטות ארוכים דמויי משוט.

אגב, השיער הבלונדיני ותווי הפנים האירופאים של המומיות. היו ככל הנראה הסיבה שהגישה אליהן הוגבלה בהתחלה. נראה שקיומן הפריע לטענה, שהייתה אז מקובלת בסין, טענה שהעם הסיני התפתח באופן עצמאי ובלי כל השפעות זרות.


#במה מיוחדות המומיות האלו?
המומיות התוכאריות התפרסמו בצבע עורן ובשיער הבהיר שלהן, שיער המעיד על המקורות המרכז-אסיאתיים ואפילו אירופאים שלהן.

המיוחד במומיות התוכאריות הוא תהליך החניטה הטבעי שהן עברו. החום והיובש המדבריים שימרו אותן במשך אלפי שנים ובזכות תנאי מזג האוויר הללו מצבן היה כה טוב.

ללא חניטה מסובכת הן נשארו עם שיער, עור, קעקועים ואפילו בגדים.


#מי היו אנשי אגן טארים?
לא ברור לחלוטין מהיכן הגיעו אנשי הטארים ומה הסיבה להגעה שלהן לאזור. למרות שהם הותירו סימנים לקיומם ועקבות רבים, ארכיאולוגים לא הצליחו להסכים לגבי המנהגים התרבותיים שלהם והשפות אותן דיברו.

בעבר האמינו החוקרים שהמומיות הללו היו מהגרים הודו-אירופים. ניתוח DNA אחר גילה שהגנים שלהם הכילו תערובת של שושלות סיביריות ואירופאיות.

עוד סימן למורשת המזרח אירופית שלהם קשור בידיעה שתושבי האזור המאוחרים יותר דיברו בשפה הודו-אירופית לא אופיינית לאזור, שפה המכונה טוכרית.

מחקר שניתח את הגנום של 13 מהמומיות של אגן טארים, לעומת זאת, גורס שאנשי אגן טארים היו בעצם אוכלוסייה מקומית שיכולה הייתה להתבסס באזור כבר בסוף עידן הקרח האחרון.

מחקר זה, שפורסם בכתב העת המדעי "Nature", נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ילין הסינית בצ'אנגצ'ון. בין ממצאיו מעניין למצוא שאנשי הטארים היו מבודדות גנטית מהקהילות השכנות, אף שאימצו למשל שיטות חקלאיות בהן השתמשו שכניהם, מה שמצביע על קשרים ביניהם.


הנה המומיות באגן טארים:

https://youtu.be/rFvqzbsxYGw


על גילוי המומיות שבאגן טארים:

https://youtu.be/-3Z_8B0EHvY


מצגת וידאו על המומיות הייחודיות הללו:

https://youtu.be/FpxPctzR_2U


וגרסת המסתורין של הגילוי והחידה שלהם:

https://youtu.be/7PixhDmGoqc

אמנם המומיות המפורסמות ביותר והשמורות היטב הן אלה שיצרו הפרעונים במצרים העתיקה, אבל בתרבויות שונות השתמשו בחניטה כדי לשמר את גופות המתים. בדרום אמריקה מצאו ארכיאולוגים כמה מומיות של נערות מתרבות האינקה.

בארגנטינה יש גם מומיות שנוצרו באופן טבעי, כמו איש הקרח שהשתמר בתנאים של קור קיצוני, או גוויות של חיות משומרות בקרח. בארגנטינה נמצאה בשנים האחרונות גופתה החנוטה של נערה בת 15 שבמשך יותר מ-500 שנה נשתמרה בקרח והוצגה לקהל הרחב.

גם בסין נמצאו מומיות - גוויות משומרות ארוזות בצמחי מרפא.


הנה המומיה העתיקה ביותר בעולם - היא ממצרים העתיקה והיא בת 5400 שנה:

https://youtu.be/-0yJ8U1J5D0


סרטון על מומיות של תרבות האינקה, שהתגלו באמריקה בשנים האחרונות:

http://youtu.be/g15YujwcU3w


ומומיה בת 500 שנה של ילדה שנשתמרה בקרח בארגנטינה:

http://youtu.be/vUDiXs927-U

חניטה היא תהליך של שימור גופת המת, שהייתה נהוגה בתרבויות שונות בעולם העתיק, כמנהג דתי. הגופה החנוטה נקראת מומיה.

את החניטה המציאו ככל הנראה המצרים הקדמונים. זוהי שיטת קבורה שבה החונטים מוציאים מגופת המת את האיברים הפנימיים, כמו המוח, הכבד וכדומה ואז מטפלים בה בצמחים ובחומרים שונים שנועדו לשמר אותה היטב.

לאחר מכן הוציאו מהגופה את הנוזלים שלה, על ידי מלח או חומרים דומים, כמו ניטרון, המשלב מים עם סודה לשתיה.

בהמשך הם היו עוטפים אותה בתכריכים. בתרבויות מסוימות כמו התרבות המצרית נהגו להכניס את הגופה החנוטה והעטופה בתכריכים לתוך כלי איחסון מאבן או מחומר קשיח אחר.

בכך, לפי המצרים הקדומים, הסתיימו חיי המת בארץ החיים והוא עבר להמשכם בארץ החיים, העולם הבא.


כך יצרו את המומיות המצריות (מתורגם):

https://youtu.be/9gD0K7oH92U


תהליך החניטה בתרבות המצרית העתיקה:

http://youtu.be/-MQ5dL9cQX0


הסבר על תהליך החניטה במצרים העתיקה (עברית):

https://youtu.be/89aRVO9Uqog


מומיות ממצרים לצד אחרות מהעולם כולו:

https://youtu.be/0h5CEsLWbKo


וגילוי חדש של מומיות מקבר במצרים:

https://youtu.be/NscD6MpODMc

בלב האמונה של מצרים העתיקה הייתה אמונה בלתי רגילה בכוחה של החניטה. לפי תפיסתם של קדמוני מצרים, יכולה החניטה להתעלות מעל המוות.

המצרים הקדמונים האמינו שאם ישומרו הגופות שלהם לאחר מותם, ייהנו המתים מחיי נצח, חיים שלאחר המוות. זה הוביל אותם לחנוט את הגופות, בכדי לשמר אותן במצב הטוב ביותר והקרוב ביותר למצבן בחיים. כך הגיעו המצרים לרמה גבוהה מאד של חניטה.

האמונה המצרית הייתה שנשמת האדם תמשיך להתקיים כל עוד גופו יהיה קיים. לפיכך הם עשו הכל כדי לשמר את הגוף. יחד עם הגופה נקברו גם כלי חרס, מלאים במזון ובמשקה. שכן המצרים האמינו, שלאחר מותו, תזדקק נשמת האדם לצידה ומזון במסע הארוך שאליו היא יוצאת.

שימור גופם של מלכי הפרעונים לקראת העולם הבא היה המושקע והמקצועי ביותר. טובי החונטים של מצרים העתיקה עבדו במשימות שימור גופות בית המלוכה הפרעוני. זו גם הסיבה שהחניטות המפורסמות ביותר הן אלו שהתגלו בקברים של פרעוני מצרים. קברים אלו נמצאו בפירמידות שבמצרים והמפורסם שביניהם הוא תות ענח' אמון, שזכה לחניטה המפותחת ביותר.

טכנולוגיות מודרניות מאפשרות לסרוק את המומיה כיום מבחוץ, מבלי לפגוע בה. כך ניתן לבנות תמונה די מדויקת שתתאר כיצד נראו המתים בעת שנקברו. כך התגלה הפער העצום שבין מראה המסכות שהוצבו על המומיה, שלרוב הראו את המת בימי צעירותו היפים, לבין מראה המת האמיתי, לרוב בזיקנה, עם מעט מאד שיניים שנשארו ומראה גוף מבוגר.


הנה החניטה המצרית הקדומה:

http://youtu.be/a4PLBpLBuCY


והמומיה של פרעה מרעמסס, שלפי התנ"ך הוא זה שהתעמת עם משה רבנו:

https://youtu.be/XA7jo8KdFC0

זה אולי נשמע לא יאומן, אבל אם תרצו לראות אדם מתקופת האבן, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לנסוע לאיטליה ולראות את אֶצִי, איש הקרח.

הכל החל כשזוג מטיילים גרמנים, הלמוט ואריקה סימון, סטו מהשביל המסומן בטיול שערכו בשנת 1991 בהרי האלפים, באזור אֶצטאל וסטו שבין אוסטריה לאיטליה. כשהבחינו לפתע בגופה השוכבת על פניה והיא שקועה בחלקה בקרח, הם סברו שמדובר בגופתו של מטייל שנספה בשנים האחרונות. מה רבה הייתה ההפתעה כשהגופה נלקחה לחדר המתים והתגלה שמדובר בגופה ששכבה בקרח במשך לא פחות מ-5300 שנה!

כך נמצא אצי "איש הקרח" (Otzi the Iceman), מה שנחשבת מומיית הקרח הקדומה ביותר שנמצאה אי-פעם. כשחקרו את הגופה ואת בגדיה, הסתבר שמדובר באדם קפוא מהתקופת הכלקוליתית, תקופת המעבר שבין תקופת האבן לעידן הנחושת. הקרח שימר את גופתו היטב ואיפשר ללמוד רבות על התקופה שבה חי ועל נסיבות חייו, תזונתו ומצבו הבריאותי.

אצי, שזכה לשמו על שם האזור שבו נמצא, הפך לאייקון של עולם הארכיאולוגיה. בגלל שהאזור באלפים שבו נמצא שייך לאיטליה, הוא מוצג כיום במוזיאון שנבנה לו בעיר האיטלקית בולצאנו. האפשרות להגיע דרכו למידע על תקופתו ועל חייהם של בני דורו, המסתורין סביב סיבת מותו ואפילו הקעקועים שעל גופו שהשתמרו היטב וכוכבים כמו השחקן בראד פיט הטביעו על גופם שלהם - כל אלה הפכו את אצי לסלב של העולם העתיק.


הנה אצי איש הקרח מהרי האלפים:

http://youtu.be/0Q544IYnKos?t=8s


הגופה המרתקת ובת ה-5300 שנה:

https://youtu.be/j8HXLqwD7uU


חוקרים את אצי:

https://youtu.be/A1RM8NR_EOc


וסיפורו של אצי - איש הקרח:

http://youtu.be/WA3AiNup7fY

קללת הפרעונים, או "קללת המומיה" של המלך תות ענח'-אמון, היא אמונה שפותחי קברו של המלך ימותו ויחלו ויפגעו בעונשים קשים.

היא החלה כששבועות בודדים לאחר פתיחת הקבר, מת מממן המשלחת הארכיאולוגית של הווארד קרטר, הלורד קרקנרבורן. בעקבותיו התרחשה סדרת מיתות בלתי טבעיות של אנשים שהיו מעורבים בחפירת הקבר. כך נולדה אגדת קללת המומיה, שטופחה ככל הנראה על ידי עיתוני התקופה שעסקו בתגלית המאה אך לא היה בידיהם חומר אמיתי אלא רק שמועות ואגדות כאלה.

על פי האגדה הייתה חרוטה על הקבר קללה שאמרה ש"מוות יבוא על האיש שיעז להפריע את מנוחת המלך". העובדה שממצא כזה מעולם לא תועד, לא הפריעה לעיתונים לדווח שהקללה היא שאשמה בסדרה של מקרי מוות, שהחלה מהתוכי של קרטר, שמת ביום פתיחת הקבר.

היו שניסו להסביר את התופעה בכך שהקברים היו במצב רע מבחינת ההשפעה הבריאותית. חיידקים רבים מתקיימים במקום סגור כזה.

פופולרי במיוחד היה ההסבר של הסופר ארתור קונן דויל בעיתוני התקופה, לגבי סוג של פטריה שיתכן שנדבקה אל החוקרים מהקברים. דויל אף העלה השערה שפטריית העובש הונחה בקבר כדי להעניש שודדי קברים שיפתחו אותו בעתיד.

על אף שדגימות אוויר שנלקחו על ידי חור שנקדח בסרקופג סגור, הצביעו על רמות גבוהות של חומרים רעילים ומסוכנים לעצבים, נראה שמרבית המתים מקרב החופרים מתו מסיבות אחרות לחלוטין, כמו זיהומים מעקיצות יתושים דווקא.

הווארד קרטר עצמו התייחס בביטול לרעיון הקללה וראה בו המצאה עיתונאית. בספרו על התגלית, הוא כמעט ולא הזכיר את נושא הקללה, מה שמחזק את הטענה כי מדובר במיתוס שנוצר בעיקר על ידי התקשורת והדמיון הציבורי.

למרות היעדר בסיס מדעי לעניין, המיתוס של "קללת הפרעונים" חדר עמוק לדמיון הציבורי והשפיע על התרבות הפופולרית. זה התבטא ביצירות ספרותיות, סרטים ומשחקים שונים. סדרת סרטי "המומיה", למשל, שאבה השראה ישירה מרעיון הקללה העתיקה.

הקהילה המדעית התייחסה לרעיון הקללה בספקנות רבה. ארכיאולוגים וחוקרים הדגישו את חוסר הבסיס המדעי לרעיון, וניתוחים סטטיסטיים הראו כי תוחלת החיים של המעורבים בחפירה לא הייתה נמוכה מהממוצע. עם זאת, חוקרים העלו השערות לגבי סיכונים בריאותיים אפשריים הקשורים לחשיפה לחומרים רעילים בקבר הסגור, אם כי אלו נותרו בגדר השערות בלבד.

היום היו קוראים לעניין הזה תיאוריית קונספירציה, אבל למרות היותו מיתוס, ללא בסיס כלשהו, לסיפור הקללה הייתה השפעה משמעותית. הוא הגביר את העניין הציבורי בארכיאולוגיה מצרית, עורר דיונים אתיים על חפירת קברים עתיקים והוביל לזהירות רבה יותר בטיפול בממצאים ארכיאולוגיים.

הסיפור גם תרם לעלייה בתיירות למצרים, במיוחד לאזור עמק המלכים וחיזק את הגאווה הלאומית המצרית במורשת העתיקה שלהם.

סיפור "קללת הפרעה" ממחיש שוב את הכוח של סיפור טוב והשפעתו על התרבות הפופולרית, גם כשהוא מנותק מהעובדות ההיסטוריות.


הנה סיפורו של קבר פרעה והקללה שהמתינה לפותחיו (עברית):

https://youtu.be/vBxzj_Rh1Do


סרטון על קללת הפרעונים:

http://youtu.be/LsqzjRA_-bM


קדימון לסרט אימה על קללת הפרעונים מ-1957:

https://youtu.be/ypmh65ZlYF0


השיר "קללת הפרעונים" של להקת "סטלה מאריס" (עברית):

https://youtu.be/OozvkZLj37c

דינוזאור המומיה המכונה "לאונרדו" הוא הדרוזאור שנמצא בשלד מושלם ביותר. מצאו אותו במונטנה בארה"ב והוא אחד הממצאים החשובים בעולם המחקר של דינוזאורים.


הנה סרטון על לאונרדו - דינוזאור המאמי:

http://youtu.be/nPqlTgJxjSY

ראיתם פעם את בעלי החיים שניתן לראות לעיתים בצנצנות? - בזכות הפורמלין הם יכולים להישמר כך שנים רבות. הפורמלין הוא חומר משמר שמשמש לשימור רקמות לצרכים שונים, כמו מחקר, מחקר פלילי ותצוגה במוזיאונים ובמוסדות מחקר ולימוד.

הפורמלין עצמו עלול להיות מסוכן לאנשים חיים ולכן חשוב להיזהר מהחומר הזה. הוא עלול בהחלט לגרום לכוויות, לפגמים גנטיים ואפילו למחלת הסרטן. בעבר הרבו להשתמש בפורמלין לחיטוי שירותים כימיים, אך משנמצאו חומרים אחרים ובריאים יותר מעדיפים כיום להימנע משימוש בו ככל הניתן.


במוזיאונים מאפשר הפורמלין לשמור דברים אורגניים ולהציגם במשך מאות שנים:

https://youtu.be/6vuLEGzzPKc


כך הפורמלין משמש לשימור בעל חיים, במקרה הזה ארנב מת:

https://youtu.be/ra0tVmOXOa4


דיון על פרזיטים שחיים בגופם של אנשים ובצנצנות מראים אותם משומרים:

https://youtu.be/PV4rowSN_AQ


יש מקומות שבהם משפריצים פורמלין על פרות ירקות כדי שייראו טריים:

https://youtu.be/RsBJb39Wh1c


וקליפ שמדמה אנשים בפורמלין:

https://youtu.be/S2kWMb5Zeko

מדע האנטומיה (Anatomy) הוא עתיק מאד. במצרים העתיקה נרכש ככל הנראה הידע האנטומי הנחוץ לניתוחים קדומים מהידע שצברו בעלי המקצוע שהכינו מומיות מגופות המתים. גם ידע שרכשו אז אנשי דת שחקרו את הקורבנות שהוקרבו לאלים היו מקור של ידע רב.

אצל היוונים הידע האנטומי התפתח עוד יותר. חוקרים יווניים ניתחו גופות אדם, במיוחד בעיר אלכסנדריה שבה החוק היווני איפשר זאת. שם גילה למשל החוקר הירופילוס שבניגוד לתיאוריה של אריסטו, שהלב הוא ששולט בתנועה, דווקא המוח הוא האחראי לתנועת הגוף. החוקר ארסיסטרטוס כמעט וגילה את מחזור הדם, מה שייקח עוד מאות שנים עד שאכן יקרה.

היוונים לא היו מנתחים מוצלחים, כמו שהצליחו בכריתת איברים כירורגית ובאיחוי שברים. הרומאים לעומתם רכשו ידע רב מניתוחי גלדיאטורים וחיילים פצועים. היו להם רבים משני הסוגים... רופא גלדיאטורים בשם קלאודיוס גאלן ניתח ב-170 לפני הספירה חיות וגילה אז תגליות חשובות על מערכת העצבים ומחזור הדם. אך גאלן הותיר גם שגיאות שגרמו לבלבול רב אצל חוקרים בהמשך, כמו ארבעת הנוזלים שטען שיש במוח והם שקובעים את הטמפרמנט של כל אדם ותפקוד גופו.

לאחר התקופה הרומית ובמהלך ימי הביניים, נעצר המחקר האנטומי באירופה לחלוטין. הכנסייה הנוצרית אסרה על ניתוחים ועל לימוד האנטומיה. את ההתעסקות בגוף האדם היא השאירה רק לאלוהים.

מי שהפכו למוקד הידע והמחקר על גוף האדם היו מדענים איסלאמיים. הם זכו בידע רב מתרבויות רומי ויוון, שתפסו הכובשים המוסלמים ומיתרון, בזכות הנגישות לידע מדעי ממזרח אסיה ומאירופה גם יחד. מצד שני, גם לפי חוק האיסלאם אסור היה לנתח גופות.

באירופה החלו אוניברסיטאות לקבל רשות לנתח גופות החל מהמאה ה-14. רוחו של גאלן שרתה עדיין על המחקר ובמקרים שבהם סתרו הממצאים את התיאוריה שלו, הם נחשבו שגויים... רק במאה ה-16 יעיז חוקר אמיץ בשם אנדריאס וסליוס לסתור חלק מהממצאים של גאלן. בזכותו ובזכות תגליותיו בתקופת הרנסאנס יגיע מעתה גל של תגליות.

הגל הזה יתחזק עוד יותר, עם המצאת המיקרוסקופ במאה ה-17. בספרו על "פעולת גוף האדם" יצייר גם וסליוס וירשום לראשונה את מראה המוח האנושי.


מדע האנטומיה מתחיל בידע שנרכש ממומיות לרפואה וניתוחים:

http://youtu.be/3YuFg6dxVlI


ותגליות האנטומיה הרבות של עידן ההשכלה:

http://youtu.be/vrQKYIbPQfs

מכירים את בעלי החיים שניתן לראות לעיתים בצנצנות? - בזכות הפורמלין הם יכולים להישמר כך שנים רבות. הפורמלין הוא חומר משמר שמשמש לשימור רקמות לצרכים שונים, כמו מחקר ותצוגה במוזיאונים ובמוסדות מחקר ולימוד.

חשוב להיזהר מהפורמלין כי הוא עלול לגרום לכוויות, לפגמים גנטיים ואפילו למחלת הסרטן. בעבר הירבו להשתמש בו לחיטוי שירותים כימיים, אך משנמצאו חומרים אחרים ובריאים יותר מעדיפים כיום להימנע ככל הניתן, משימוש בו.


הנה בעלי חיים משומרים בפורמלין:

http://youtu.be/P9qHL1YuUSo


וכך משתמשים בפורמלין במוזיאון הרפואה:

http://youtu.be/6vuLEGzzPKc

לעתים אתה מתכוון לעשות משהו אחד, אבל המציאות מגלגלת את הדברים כך שמה שקורה הוא דווקא ההפך המוחלט...

כך למשל סיפורו של תות ענח' אמון, מלך פרעוני שעלה על כס המלכות בגיל 9 ומת ממחלה בגיל 19. בשלטונו הוא אמנם ניסה, בעצת יועציו, להכניס תיקונים בדת המצרית ולהשיב את הפולחן הקודם שהיה נהוג שנים רבות ונזנח, אבל לא הספיק לעשות הרבה כמלך ובשושלת הפרעונית המפוארת הוא לא נחשב משמעותי מדי.

אך המזל שלא היה לו בחייו, עזר לו דווקא במותו המוקדם. המלכים ששלטו אחריו בקשו למחוק את זכרו ואת זכרה של כל שושלת אחנתון, שהוא היה אחרון מלכיה. כך השתכח מקום קבורתו של המלך הצעיר ולא נשדד, כמו שקרה עם מרבית קברי הפרעונים, שהיו עמוסים כל טוב. אבל דווקא משום שהשכיחו אותו ולא העבירו מדור לדור את סיפור מלוכתו וקברו, דווקא משום כך לא ידעו השודדים על מקום הקבורה שלו והוא זכה להתגלות ולהתפרסם ולזכות בתהילת עולם.

כי בשנת 1922 גילה צוות ארכאולוגים, בראשות הארכאולוג הבריטי הווארד קרטר, את חדר הקבורה של תות אנך-אמון. קברו של תות אנך-אמון היה הקבר הפרעוני היחידי שנמצא שלם ומעולם לא נשדד. הוא היה לתגלית הארכאולוגית המסעירה ביותר שנמצאה במצרים אי-פעם.

בקבר התגלתה גופת המלך החנוטה והשלמה, ביחד עם מסכת הקבורה המוזהבת שלו ותיבות מלאות אוצרות זהב וחפצי אומנות רבים. כל אלה הפכו לתגלית המאה. הם הפכו את המלך הצעיר והלא מאד משמעותי מבין הפרעונים, למפורסם ומוכר בכל העולם. דמות פניו הפכה לאייקון תרבותי מהמוכרים בתבל. מדענים הצליחו אפילו לשחזר את מראה פניו האמיתי (ראו בגלריית התמונות שלמעלה).

מציאת הקבר הציתה שגעון של ממש לתרבות מצרים העתיקה ועולם הארכיאולוגיה נהר למצרים, כדי לחפור ולגלות ממצאים נוספים מהתרבות המדהימה שתות היה חלק זעיר ממנה. אבל כך או כך, תות אנך אמון היה למלך המפורסם ביותר ממלכים פרעוניים חשובים ממנו בהרבה, שאיש לא ניסה להשכיחם.


הנה סיפורו של המלך המצרי הצעיר תות:

https://youtu.be/zeqQUhR5Mmc


מציאת קברו של המלך-הנער תות ענח-אמון ועליו:

http://youtu.be/MKSx0kRyYyo


תערוכה מהממצאים של תות:

http://youtu.be/TMovf5MAtm4?t=24s


ממצאים מדעיים לגבי סיבת מותו של המלך:

http://youtu.be/KGGRn8pMVvM


ודיווח על גילוי פני המומיה של תות לקהל הרחב:

http://youtu.be/Z8WcfoT6JvY?t=9s