תחזית מזג אוויר (Weather Forecast) היא רעיון ישן שבמשך אלפי שנים היה חלום בלתי מושג, שאיש לא הצליח לפצח. אבל כבר בסוף המאה ה-19 הגיעה הטכנולוגיה לרמה ראשונית של הבשלה. ראשונית, כי התחזית הייתה לא מדויקת וגם במקרה בו הצליחה, טווח התחזית היה של יום יומיים מקסימום ולא יותר.

המחשב שינה הכל. כבר משנות ה-60 הלך והחליף החיזוי מבוסס המחשב את כל שיטות החיזוי של פעם. עם התפתחות המחשוב ותפוצת המחשבים האישיים, החלו המטאורולוגים לבצע פעולות חישוב שאפשרו להם להריץ נוסחאות מתקדמות של חיזוי מזג האוויר ולשפר משמעותית את יכולות התחזית שלהם.

למעשה, האפשרות לחזות את מזג האוויר היא אחת המהפכות המעניינות והמהירות בהיסטוריה. ממצב שבו איש לא יכול לחזות את מזג האוויר בעוד שלושה ימים, הגענו בתוך חצי מאה למצב בו מספיק מחשב וידע שניתן לרכוש באינטרנט, בכדי להיות חזאי חובב ברמה יפה ולהגיע אפילו לבד לתחזיות די מדויקות.

ועדיין, יש לא מעט קשיים גם היום בחיזוי מודרני של מזג האוויר. כיום, גם אם יש תצפיות מטאורולוגיות במרבית הארצות בכדור הארץ, אין או חסרות תצפיות מעל מדבריות ואוקיינוסים. יש גם סירוב משמעותי של ארצות במלחמה, לשלוח ולשתף נתונים מטאורולוגיים עם מדינות אחרות.

אז נכון, לתחזיות מזג האוויר יש עוד דרך ארוכה עד שנוכל לצפות לתחזית לגשם ברזולוציה של דקות או לטווחים של מעל 5 ימים. ועדיין, הידע והטכנולוגיה הקיימת מאפשרים לשירותי החיזוי בימינו לתת תחזיות מודרניות ואמינות ברוב המקרים לארבעת ולחמשת הימים הבאים. יש למטאורולוגיה המודרנית אפילו את היכולת לתת הערכות לא רעות לעשרת הימים הבאים.

בשלב הזה נכנסות וייכנסו ללא ספק מערכות תוכנה מבוססות למידה עמוקה (Deep Learning). מצוידות בכמויות דאטה עצומות שיוכנסו אליהן, מערכות אלה יאתרו בעצמן דפוסים וקשרים בהתפתחות מזג האוויר, שישפרו בעתיד הנראה לעין את התחזיות הרבה מעבר למה שאנו משערים.


הנה חזאי מסביר כיצד הוא חוזה את תחזית מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/7joNfy4Ru1E


תוכנות מתקדמות מאפשרות כיום תחזית מזג אוויר משופרת:

https://youtu.be/KP-6Mgt3q4g


למה החזאים עדיין טועים? (עברית)

https://youtu.be/uKqGAKosLP0


ותכנית חינוכית ארוכה על נושא מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/QNvPN7asA9o?long=yes

תפקידו של חזאי מזג האוויר הוא לדווח לציבור על מזג האוויר של הימים הקרובים. כמו בעבר, החזאים נעזרים בציוד רב ומגוון, ממכשירים שונים ועד לווייני מזג אוויר, המקיפים את כדור הארץ ובוחנים את מצב מזג האוויר במקומות שונים.

כיום עושים מרכזי חיזוי מזג האוויר גם שימוש בביג דאטה, מידע בהיקפים עצומים שנאסף כל הזמן. אלגוריתמים משוכללים מנתחים את המידע העצום הזה ולומדים על דפוסי ההתהוות של מערכות מזג אוויר שונות.

החזאי מקבל את כל הנתונים הללו ומדווח אותם לגופים בעלי צורך במידע הזה ולציבור הצופה בטלוויזיה, העושה שימוש באפליקציות או גולש באתרי מזג אוויר באינטרנט. רבים מי שמאזינים ברדיו לתחזית היומית והרב-יומית של מזג האוויר. כך יכול כל גוף וכל אדם להכין את עצמם לבאות ולקבל החלטות נכונות - מפעולות ענק שמחייבות מזג אוויר מתאים ועד סתם לקחת מטרייה או להטמין את הכובע בתיק.


הנה חזאי מסביר כיצד הוא חוזה את תחזית מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/7joNfy4Ru1E


מה החזאי עושה ומה אינו יכול לעשות - סרטון לקטנטנים (עברית):

http://youtu.be/2DkhRfwP-tI


למה החזאים עדיין טועים? (עברית)

https://youtu.be/uKqGAKosLP0


וזו עבודתם של חזאי מזג אוויר כפי שמתארת אותה החזאית (עברית):

http://youtu.be/sQGYY3OyLy8

הטייפון הוא שם אחר לסופת ההוריקן (שבאזורים אחרים באסיה נקראת ציקלון). השם טייפון נהוג בארצות דרום מזרח אסיה, כמו יפאן והפיליפינים.

קראו אם כך עוד על הטייפון בתגית "הוריקן".


הנה טייפון מטורף ביפן (עברית):

https://youtu.be/Fv1PikL6XKQ


"יולנדה" - הטייפון החזק שתועד בהיסטוריה ותקף בפיליפינים:

http://youtu.be/JkVnJ2lhYKU


ותוצאות הטייפון בפיליפינים:

http://youtu.be/jU7rhVub0rU?t=3m45s

מפה סינופטית היא מפת מזג האוויר, שאותה מפרסמים החזאים כדי להציג את תחזית מזג האוויר.

כדי להציג את מזג האוויר הצפוי מסומנים במפה הסינופטית מערכות הלחץ סמלים שונים, שמייצגים גורמים כמו עננים, גשם, שמש, רוחות וכדומה.

המפה הסינופטית מתבססת על מערכות לחץ כמו שקע, רמה, אפיק ורכס וכיווני זרימת האוויר.


כך בנויה מפת מזג האוויר - המפה הסינופטית:

https://youtu.be/GkE3F5AuWBQ


והנה תחזית על המפה הסינופטית:

http://youtu.be/DR2_4WlqGuo?t=1m33s

מטוסי מזג אוויר או "ציידי הוריקנים" (Hurricane Hunters) הם מטוסים המאפשרים לחקור תופעות מזג אוויר שונות. מטוסי מזג אוויר מצוידים במכשירי מעקב, רדארים ומחשבים משוכללים והם מסוגלים לטוס לעין הסערה, כגון מרכז סערת ההוריקן שבה, למרבה הפליאה, ממש שקט.

בכך מאפשרים מטוסי מזג האוויר לחוקרים למדוד גורמים שונים כמו לחץ הרוחות ומהירותן. כך ניתן לחזות את התקדמות והתפתחות הסופות ומידת הנזק שהן עלולות לחולל. פעמים רבות נתונים אלה מאפשרים להזהיר את התושבים, באותם אזורים שבהם הסערה צפויה לפגוע. כך ניתן למנוע אסונות כבדים בנפש ולהקטין את הנזקים ברכוש.


הנה מטוס מזג האוויר שיוצא לטוס לתוך עין הסערה:

https://youtu.be/a-SnxC-BkPo


ומטוס "צייד הוריקנים" נוסף שטס לתוך הסערה:

https://youtu.be/MqzmrqRPyPQ

סופת טורנדו היא סופה בצורת מערבולת, שעוברת ממקום למקום ויכולה להיות מאד הרסנית. על אף שרוחב סופת הטורנדו הוא רק כמה מאות מטרים, היא הורסת מבנים ושואבת אליה חפצים גדולים כמו גגות ומכוניות, שלעיתים מוצאים אותם לאחר הסופה במרחק רב ממקומם. מהירות הרוח של סופת טורנדו מגיעה ל-100 קילומטרים בשעה! כוח היניקה שלה למעלה, גורם לנזקים גדולים בנפש וברכוש.

הטורנדו נוצר מרוח חזקה שפוגעת בעננים ומחוללת עם האוויר החם העולה מהקרקע את צורת המשפך. סופת הטורנדו נושאת אבק ואדי מים ונראית כמשפך צר שיורד מחלקו התחתון של ענן אל עבר הקרקע.

סופת טורנדו נוצרת לרוב במהירות רבה ולכן קשה מאד להתריע עליה ולפנות את האזורים שאליהם היא עומדת להגיע מאנשים.

מרבית סופות הטורנדו בעולם מתרחשות באזור ארצות הברית.

סופות טורנדו הן אחד המקרים שבו ניתן לראות את היחס המתמטי המופלא של "חיתוך הזהב" (או "יחס הזהב"). את היחס המופלא הזה, שזכה גם לשם "הפרופורציה האלוהית", ניתן למצוא בטבע אצל חלזונות וקונכיות, מערבולות, סופות טורנדו וגלקסיות ספירליות, אך גם באמנות, מוסיקה ובאדריכליות. קראו עליו באאוריקה בתגית "חתך הזהב".


הנה הסבר יפה ומתורגם על סופות הטורנדו והיווצרותן (מתורגם):

http://youtu.be/lmWh9jV_1ac


כך נולדת סופת טורנדו בגודל בלתי נתפס:

https://youtu.be/2pnz3dwq9aE


דוגמה להיווצרות של טורנדו:

http://youtu.be/7KDz6dGQ5RE


הסבר לילדים על הדרך שבה נוצרת סופת הטורנדו:

http://youtu.be/FbXvj1mgPdA


כך נוצרות סופות טורנדו וכמה מהסופות בהיסטוריה:

http://youtu.be/S-UPAcKNvII


סופת טורנדו בזמן אמת:

https://youtu.be/xPTXqzMVFUA


מעט מההרס שיכול להיגרם מסופת טורנדו:

http://youtu.be/43VoMesUd2Q


והסבר על הטורנדו ודרך היווצרותו (עברית):

https://youtu.be/XMlPZ-CmTh0?long=yes

הציקלון הוא שם נוסף לסופת ההוריקן, שנקראת בחלק ממדינות המזרח הרחוק, כמו יפאן והפיליפינים, סופת טייפון.

השם ציקלון מקובל לסופות הטרופיות, בארצות שבאזור האוקיינוס ההודי וצפון אוסטרליה, בעיקר בהודו, בנגלדש, מלזיה ובורמה.

סופת הציקלון הורסת כל מה שעומד בדרכה. אפילו גגות של בתים עפים ברוח העזה שלה. הרוח של סופת הציקלון נושבת במהירות של 200 קילומטרים בשעה!

קראו עוד על הציקלון בתגית "הוריקן".


הנה סרטון של הציקלון איילה שתקף את הודו ובנגלה דש:

http://youtu.be/_322J43O79Y


וסופת ציקלון מקרוב:

http://youtu.be/06AJkSD0HiU

הסיבה להבדלים הגדולים בין אזור האקלים הים-תיכוני שבדרום אירופה ובין האזור הקר שבצפונה של אירופה היא שרשרת הרים ארוכה - הם הרי האלפים.

הרי האלפים הם רכס הרים שמתחיל באוסטריה ועובר דרך המדינות סלובניה, איטליה, שווייץ, ליכטנשטיין, גרמניה ולבסוף צרפת.

למעשה חוצים האלפים את כל מרכז אירופה ומונעים מהרוחות הקרות של הצפון לרדת לדרום אירופה. התוצאה היא שדרום אירופה היא מקום חמים ונעים הרבה יותר מהצפון הקרררר..


הנה הרי האלפים וכמה שהם גבוהים ויפים:

http://youtu.be/7hzXSqYwsQY

ערפל הוא בעצם סוג של "ענן על הקרקע". בניגוד לעננים שצפים גבוה בשמיים, הערפל מתרחש בסמוך לקרקע.

אז ערפל הוא ענן נמוך וממש כמו ענן, הוא נוצר כשאדי מים מתעבים והופכים לטיפות של מים המרחפות באוויר.

כמו עננים, הערפל גם מתרחש כשהאוויר קר, בשל גשם או סיבה אחרת.

אחד המאפיינים הבולטים של הערפל הוא הראות הקשה שהוא גורם. הסיבה לקושי לראות דרכו היא טיפות המים הזעירות שבאוויר. הטיפות הללו שוברות את קרני האור וחוסמות את קו הראייה שלנו.

מבחינה מדעית, כשהאוויר לח מאד ומתקרר במהירות, הוא מתקשה לשאת את אדי המים. לכן נוטים אדי מים להתעבות סביב "גרעיני התעבות" וגורמים לערפל.

הגורמים יכולים להיות כמה. אוויר קר ולח שמוסע עם הרוח מהים הוא אחת הסיבות. האוויר הזה נתקע מתחת לשכבת אוויר יציבה וקצת יותר חמה הנקראת אינוורסיה. היא ששומרת את הענן הזה נמוך.


כך נוצר ערפל:

http://youtu.be/AZFmV7F3R_A


ערפל מתקרב כמו ענן, בצפון אמריקה:

http://youtu.be/xhndDBfMAg0


ענן ערפל מעל אגם מישיגן בארצות הברית:

http://youtu.be/E9jlBF00w4w


ערפל בישראל (עברית):

http://youtu.be/wgoDqVS3QJo


וכך יוצרים "מכונת ערפל":

http://youtu.be/xhZ_pn6cR7w

מסתבר שלכדור הארץ יש מנגנוני הגנה מעולים כנגד סערות סולאריות שמגיעות מכיוון השמש ויכולות למנוע חיים על גבי כדור הארץ.

השדה המגנטי של כדור הארץ בולם את האנרגיה הסולארית הזו. מסייעים לו העננים, השלג והקרח שמקטינים את הנזק מקרינת השמש. אבל הקרינה שכן נכנסת, מפעילה את מנגנון האקלים שדואג לווסת, לחלק ולהעביר ברחבי העולם את האנרגיה המגיעה מהשמש - אל אזורים מסוימים יותר ולאחרים פחות.


הנה סרטון שמסביר את ניהול האקלים של כדור הארץ (מתורגם):

http://youtu.be/MnFOF3gzwII

גשמי המונסון הם ממטרים עזים היורדים בעונה קבועה ומסוימת. גשמי המונסון מתרחשים גם בחורף וגם בקיץ, כשאוויר חם מביא אוויר לח מן הים.

אנשי מזג האוויר מדברים על "גשם מונסוני", במקרים של אזור שמקבל את רוב גשמי העונה בבת-אחת.

לרוב מוזכרות בעולם סופות המונסון שמתרחשות בהודו ומדינות דרום-אסיה.


הנה גשם המונסון הכבד ביערות:

http://youtu.be/MuOAReLmHx8


וגשמי המונסון בהודו:

http://youtu.be/QnHPDp9-eNo

סופת הטורנדו מפתיעה, נוצרת על היבשה בלבד והיא מעין שואב אבק ענקי ואלים. הטורנדו הוא צר ומרכזו הוא הכי מסוכן. בגלל אופיין המתפרץ של סופות הטורנדו אין זמן להתריע מפניהן ולברוח מהאזורים שבהם הן מתרחשות. קראו על סופת הטורנדו בתגית "טורנדו".

ההוריקן, לעומת זאת, נוצר בים בעונות החמות ונמשך לרוב כמה ימים. רוחבו של ההוריקן יכול להגיע למאות קילומטרים. בניגוד למרכז הטורנדו, מרכזו של ההוריקן, עין הסערה, הוא דווקא שליו ומאד שקט. בניגוד לסופת הטורנדו, ניתן להתריע ולהזהיר מפני הוריקן. קראו על סופות ההוריקן בתגית "הוריקן".


הנה ההבדלים שבין הוריקן לטורנדו:

http://youtu.be/AUeU07paRuk?t=6s


טורנדו מול העיניים - מתוך רכב שנוסע כמעט למרכזו:

https://youtu.be/FtO62R_UKkc?t=1m54s&end=2m50s


וסרטון שצולם מתוך מטוס שטס בתוך עין הסערה בסופת טורנדו:

http://youtu.be/dGnbfoN1vdg

בגאות והשפל פני המים בים עולים ויורדים בין השאר בזכות כוח המשיכה של הירח (ומעט בגלל כוח המשיכה של השמש). הגאות והשפל ניכרים בעיקר בחופי האוקיינוסים, שם הגאות והשפל יכולים לשנות את גובה המים בהפרשים של 8-6 מטרים ופחות בחופים של ימים סגורים, כמו הים התיכון.

הגאות והשפל באים במחזוריות קבועה. מחזור הגאות והשפל מתרחש פעמיים ביום, בהפרש זמן של קצת יותר מ-12 שעות. מה שמשפיע על כך הוא השילוב בין סיבוב כדור הארץ סביב עצמו למסלולו של הירח סביב כדור הארץ.


הנה הסבר על ההשפעה של הירח והשמש על הגאות והשפל אצלנו (עברית):

https://youtu.be/RAbDTfnRU94


באנגלית על תופעת הגאות והשפל והשפעת הירח עליהן:

http://youtu.be/rRPtNAA-9UE


כך משפיע הירח, בכוח המשיכה שלו, על תופעת הגאות והשפל בכדור הארץ:

http://youtu.be/-mBvBdGTkR8

מזג אוויר (Weather) הוא מצב האטמוספירה, במקומות ובזמנים מסוימים ובסמוך לפני הקרקע.

אוויר, חום ומים הם שלושת המרכיבים המשפיעים על מזג האוויר. בני אדם עושים המון מאמצים בכדי לדעת מראש מה יהיה מזג האוויר. תחום זה נקרא "חיזוי מזג אוויר".

מומחי מזג האוויר הם אנשי ה"מטאורולוגיה", התחום המדעי שעוסק במזג האוויר, בחיזויו ובמחקר של תופעות אטמוספיריות.

האנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר נקראים חזאים. הם מנתחים מידע שמתקבל מלוויינים בחלל ושלל אמצעים טכנולוגיים וממוחשבים, שבוחנים את כדור הארץ ומסייעים ללמוד על שינויי מזג האוויר הצפויים.

כשיש בידיהם תחזית של מזג האוויר, החזאים כותבים את התחזית בעיתונים, באתרי אינטרנט ושאר המדיה הכתיבה, או משדרים אותה באמצעי התקשורת ובאתרי חדשות ושירותי מידע באינטרנט.

התחזית משודרת בטלוויזיה, ברדיו ובשאר כלי התקשורת וכך היא עוזרת לאנשים להיערך לשינויים במזג האוויר. התחזיות והנתונים מסייעים לנו להתלבש כראוי, להחליט מתי לצאת לטיולים, להיערך לסופות וגשמים וכדומה.

בדרך כלל תחזית מזג אוויר טובה ויעילה, עד למשך של שבוע ימים.


הנה מזג האוויר בישראל וכמה הוא משמעותי (עברית):

https://youtu.be/nd_q4BeEsZQ


על מזג האוויר:

http://youtu.be/hJ6aeSv8xIU


חזאי שמסביר איך הוא חוזה את מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/7joNfy4Ru1E


דיווח על שלג בנגב הוא אירוע מיוחד של חזאי מזג האוויר:

http://youtu.be/EbF-K0GXnog


וכך צריך להיערך למזג אוויר סוער:

http://youtu.be/5nnEqryX4KA

אם בעבר שימשו לתחזיות מזג האוויר כדורים פורחים, כיום הלוויין ממלא את מקומם. את תמונות הלוויין למידע מטאורולוגי (Meteorological satellite) אנו מכירים כיום מתחזיות מזג האוויר שבטלוויזיה ולצד המפות הן משמשות ככלי החשוב ביותר להצגת התחזית.

לוויין מטאורולוגי הוא כיום אמצעי חיזוי ראשון במעלה של מזג האוויר. על אף שהאנושות לעולם לא תצליח לחזות במדויק את מזג האוויר ובמיוחד לא זמן רב מראש, מאפשר הלוויין המטאורולוגי איסוף של נתונים רבים שקשה לאסוף באמצעים אחרים. בלוויין משמש בין השאר גם ראדאר משקעים שמאפשר לאסוף נתונים על משקעים בעולם כולו. בזכות מכ"ם המשקעים הלוויין יודע לספק מידע בזמן אמת של הממטרים במקומות שונים בעולם.

את נתוני הלוויין מקבלת תחנת קליטה לנתוני הלוויין. היא מוצבת על הקרקע ובה נאסף החומר הרב שצובר הלוויין ומנותח לשם יצירת התחזית המעודכנת של מזג האוויר.


כך פועל הלוויין המטאורולוגי:

https://youtu.be/zfVeB4s8WWk


תיאור המשימות של הלוויינים המטאורולוגיים:

https://youtu.be/K2irBOjGUHc


ועוד סרטון על לוויינים מטאורולוגיים:

http://youtu.be/nQbuYhSPV6M?t=2m40s

הענן הוא ריכוז של טיפות מים או גבישי קרח זעירים. הם נוצרים מאדי מים שעולים מהים ומאגמים ונהרות.

התאדות של מים, בגלל חום השמש, יוצרת לחות באוויר. האדים שנוצרים בהתאדות הזו עולים גבוה באטמוספרה. כשהאדים עולים למעלה למעלה, הם מתגבשים לעננים.

איך בדיוק הופכים אדים לעננים?

למעלה בשמיים פוגשים האדים חלקיקי אבק זעירים וגם אירוסולים, חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה ושמקורם משריפה של דלקים והרי געש.

גרגרי האבק והאירוסולים מהווים גרעיני התעבות לאדי המים שעלו מהים. כלומר, האדים הללו מתגבשים סביבם ובשל הקור הרב השורר גבוה, הם מתעבים בחזרה לטיפות של מים.

הקור שנמצא בגבהים של האטמוספירה הוא שגרם לאדי המים להתעבות ולהפוך שוב לטיפות מים. אבל אם הקור קיצוני האדים הללו יהפכו לא רק למים, אלא לחלקיקי קרח מיקרוסקופיים של ממש.

אך בכל מקרה, גם אם תיצור ההתעבות טיפות מים עדינות וגם אם ייווצרו בה חלקיקי קרח זעירים, המוני טיפות כאלה עתידות להיצמד זה לזה ולהפוך לעננים.


איך נוצר הענן? - הנה סרטון שמראה איך נוצרים העננים (עברית):

http://youtu.be/C3e8lHz1x1I


הנה סיפורם של צורות העננים (מתורגם):

https://youtu.be/UuW1jhxCgx0


באנגלית על היווצרות העננים:

http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs


רוצים לטוס לתוך ענן? - הנה סרטון:

http://youtu.be/3xlPSVrH7uU


צורות פנים בעננים:

https://youtu.be/9XkyOdxlis4


צורות וסוגים חדשים שמתגלים עם הזמן (עברית):

https://youtu.be/SXeoKYZflqo


וצורות וסוגי העננים השונים:

https://youtu.be/B9LyP0C2rsQ?long=yes

השפל (Low tide) מתרחש כשפני המים בים יורדים. זה קורה בעיקר בשל כוח המשיכה של הירח, כשהמים גואים במקום אחר בים. למעשה, השפל נוצר מפני שהירח מושך את המים בציר האחד והמים יורדים לשפל בציר השני.

מה שקורה הוא שכוח המשיכה של הירח יוצר מתיחה של המים בכדור הארץ, שקרובים אל הירח. גם המים בצד הנגדי גואים. למעשה גם כדור הארץ עצמו נמתח כך, בשל כוח המשיכה של הירח, אבל זה כמעט ולא מורגש.

אז בשני הצדדים הנגדיים המים גואים. הבה נדמיין שכדור הארץ הוא שעון, אז בשעה 12 ו-6 המים גואים. בשני הצדדים האחרים, בשעות 3 ו-9, הגאות חלשה, כי הירח רחוק מהם. לכן המים נמשכים משם אל אזורי הגאות (12 ו-6) והמים בהם יורדים לשפל.

כמו הגאות ההפוכה ממנו, השפל מתרחש בכל ים, אבל הוא נראה היטב בעיקר בחופים של האוקיינוסים, ובעיקר בחופים הסלעיים. הפרשי הגבהים בין גאות לשפל הם בין מטר לשניים. בחופי האוקיינוסים הם יכולים להגיע במקרים קיצוניים לכדי 8-6 מטרים. יש טענות שבאוקיינוסים ממש גדולים יכולים הפרשי הגובה הללו להגיע אפילו ל-20 מטרים במקומות מסוימים!

כמו הגאות, גם השפל מגיע במחזוריות קבועה. מחזורי הגאות והשפל מתרחשים פעמיים ביום, או ליתר דיוק פעמיים ב-25 שעות. מה שמשפיע על כך הוא השילוב בין סיבוב כדור הארץ סביב עצמו למסלולו של הירח סביב כדור הארץ.

אגב, הגאות והשפל חזקים יותר באביב ובסתיו. הגורם לכך הוא השמש, שבנקודת השוויון שבאביב ובסתיו, נמצאת בדיוק מעל קו המשווה. זה מביא לכך שכוח הכבידה והכוחות הצנטריפוגליים פועלים בכיוון אחד והשפעתם מתחזקת הדדית. לכן הגאות והשפל חזקים יותר באביב ובסתיו.


הנה הסבר מדעי לתופעת השפל והגאות (מתורגם):

https://youtu.be/KlWpFLfLFBI


קטע מסרטון אנימציה שמציג כיצד משפיע הירח, בכוח המשיכה שלו, לתופעת הגאות והשפל בכדור הארץ:

http://youtu.be/-mBvBdGTkR8


מבט ארוך שעות על מפרץ פאנדי שבקנדה, בו הגאות הופכת לשפל:

https://youtu.be/yQnpWyXMyL8


ומה שניתן לראות בים בשעת השפל:

https://youtu.be/L3cc00jX9lk

סופות ברקים (Lightning storm) הן סופות המתרחשות במיוחד בעונות המעבר, דווקא כשהימים חמים ושרביים, בזמנים שקשה לצפות אותן מראש. הן נוצרות מעננים מפותחים, לרוב ענני אלטו קולומונימבוס.

סופות הברקים הללו מציעות מופעי ברקים מרהיבים, אבל הן מסוכנות מאד. ההתחממות הגלובלית מעלה את כמות הברקים וסופות הברקים, מה שקורה בשל העלייה בכמות האנרגיה באטמוספרה.


הנה סרטון שמסביר את הברקים בפשטות:

https://youtu.be/h-0gNl5f4BU


כיצד להישמר מסופות ברקים (מתורגם):

https://youtu.be/eNxDgd3D_bU


ויש אנשים שמחכים שיהיו סופות ברקים:

https://youtu.be/4DH8LAa-caA

התחממות כדור הארץ תגרום ללא ספק לעליית מפלס פני הים. הערכות המדענים מדברות על עליה של מטר בגובה פני הים, במאה השנים הקרובות.

התחזית הזו מתבססת על קצב ההתחממות הנוכחי, אך היא אינה מבטיחה שלא יהיו שינויים וכולם גורסים שקשה לנבא בצורה מדויקת את תוצאות ההתחממות בכדור הארץ.

גם המטר הזה אומר שעד 2050 יש חשש שגובה פני הים יעלה בחצי מטר, מה שאומר שהרבה ישובים ששוכנים לחוף הים יוצפו בחלקם או לגמרי.


הנה הפשרת הקרחונים ותהליך ההתחממות הגלובלית כולו (מתורגם):

https://youtu.be/Q9VZiRKss9k


על הפשרת הקרחונים והתחממות הארץ (מתורגם):

http://youtu.be/BscyoYgaxwU


חוקרים דוגמת אלו מגלים את המצב של הקרחונים במחקריהם:

https://youtu.be/a38DLLA1raU


ומה שמזעזע ב-2022 הוא שהפשרת הקרחונים מתרחשת בקצב הרבה יותר מהר משחשבו (עברית):

https://youtu.be/bITiB78zN1k

בתקופות שאין בהן גשם מספיק ויש חשש לבצורת קשה שתפגע בחקלאות, היינו רוצים ליצור עננים שיורידו לנו גשם. האם זה בכלל אפשרי?

אז כן. בהחלט. יש אפשרות כזו והיא נקראת "זריעת עננים" (Cloud seeding). אתה זורע עננים בשמיים ומקווה שיורידו גשם.

זריעת העננים היא טכנולוגיה שמאפשרת ליצור ענני גשם, כדי להוריד מטר גדול יותר של מים על הארץ. זה יקר ולא פשוט ומניב בדרך כלל פחות גשם משהיינו רוצים, אבל בתקופות של גשמים מועטים הוא יכול קצת לסייע להגדיל את כמויות המשקעים שיורדים לארץ.

זריעת העננים מתבצעת על ידי חומר בשם "יודיד הכסף". כשמטוס משחרר בתוך העננים את יודיד הכסף הוא מגביר את ירידת הגשם מהעננים שבהם פוזר. חשוב לעשות זאת בדיוק בזמן הנכון, תוך בדיקה של כיווני הרוח ועוצמתה, אחרת יתבזבז מטר הגשם על הים, במקום על השדות ושטחי החקלאות המשוועים למים.


על זריעת עננים בישראל (עברית):

https://youtu.be/LhMs8EDrxAk


כך זורעים את העננים (עברית):

http://youtu.be/WfQWpE1Lpto


האם גם כאן נולדו תיאוריות קונספירציה? (עברית)

https://youtu.be/bkYU89CboL4


וסרטון תיעודי על זריעת עננים ומשמעותה לעולם:

https://youtu.be/md2ubLeeb4k?long=yes

הסיבה לחילופי העונות מורכבת מכמה דברים:

כדור הארץ מסתובב סביב צירו, מה שגורם ליום והלילה.

כדור הארץ מסתובב סביב השמש. זה יוצר את מחזוריות השנים, כיוון שסיבוב סביב השמש אורך 365 ימים.

כדור הארץ נוטה על צידו. משום כך בכל שלב במהלך השנה מקבל חלק אחר בכדור הארץ את הקרינה החזקה של השמש ושורר בו קיץ.


הנה עונות השנה והסיבה לקיומן (עברית):

http://youtu.be/O9mabDj508Y


הסבר לארבע העונות:

https://youtu.be/D6yQ8-M8rmU


ושיר ללימוד עונות השנה באנגלית:

https://youtu.be/ksGiLaIx39c