» «
ביג דאטה
מה זה ביג דאטה?



בעידן האינטרנט ורשתות המחשבים הגדולות והעולמיות מצטברות כמויות עצומות של מידע. התחום המדעי המכונה ביג דאטה (Big Data) עוסק בניהול של כמויות חסרות תקדים של מידע שמצטבר במאגרי נתונים ענקיים, תוך נסיון למצוא בו דפוסים ותבניות שיכולות לסייע בהפקת תועלת.

ההגדרה היפה של ביג-דאטה שאנו מכירים היא ש"ביג-דאטה הוא חתונה של סטטיסטיקה ומחשוב". ואכן, החתונה הזו מצליחה ליצור התפתחות לא רגילה בניתוח נתונים גולמיים בתחומי הרפואה, הכספים, המדעים ועוד. עולם הביג דאטה מתפתח במהירות וצפוי לשנות את חיינו בעתיד, בדרכים רבות.

באמצעות שירות "פלו טרנדס", למשל, חוזה כיום חברת גוגל מראש התפרצויות של מחלת השפעת. היא עושה זאת על סמך העליה בחיפושים שנערכים במנוע החיפוש שלה, של ביטויי חיפוש שקשורים למחלה, כמו חום, נזלת וכאבי שרירים. יש מחקרים שמצאו אמנם שגוגל לא הצליחה לחזות התפרצויות כאלה, אבל המאמץ נמשך..

אגב, בניגוד למחשבה שרק מחשבי-על הם שמעבדים את המידע לתחום הביג דאטה (קראו באאוריקה בתגית "ווטסון"), ישנן כיום מערכות שמטפלות בעיבוד נתונים כאלה, גם במחשבים רגילים.


הנה עולם הביג דאטה:

https://youtu.be/RrhDqByPxwY


והסבר על הביג דאטה (מתורגם):

http://youtu.be/j-0cUmUyb-Y?t=14s
אינפוגרפיקה
למה משתמשים באינפוגרפיקה?



ויזואליות עובדת הרבה יותר טוב מרשימות ארוכות של טקסט.

אינפוגרפיקה (Infographic) היא המחשת מידע (הדגמה) בעזרת אמצעים גרפיים מגוונים, כמו איורים, תמונות, אנימציה, גרפים, תרשימי זרימה ועוד. שיטת האינפוגרפיקה משמשת להצגה פשוטה ומובנת יותר של תהליכים שונים, מידע מורכב וכבד, רצף אירועים וכדומה. המבוגרים, שאוהבים מילים קשות ומרשימות בלועזית, היו אומרים שהאינפוגרפיקה היא סוג של ויזואליזציה (המחשה ויזואלית) המלווה בהסברים טקסטואליים.

לתחום האינפוגרפיקה יש שורשים עתיקים, שמגיעים עד התרבות של סין העתיקה. בעידן המודרני נחשב פרופסור בשם אדוארד טאפטי לאבי האינפוגראפיקה היישומית המודרנית.

בשנים האחרונות הולכת האינפוגרפיקה ונעשית פופולארית. שילוב אינפוגרפיקה באינטרנט, ובמאמרים בעיתונות הפך נפוץ ושכיח מאד. כולנו הרי יודעים שפעמים רבות היכולת של איור או צילום להמחיש רעיון מורכב, או לסייע ביצירתיות וחשיבה יצירתית, היא טובה הרבה יותר מפסקאות ארוכות של מלל. הרי הסבים והסבתות שלנו כבר אמרו ש"תמונה טובה מאלף מילים"..


הנה הסבר המושג אינפוגרפיקה:

https://youtu.be/M3fBmZR2fTU


באנימציה:

https://youtu.be/zbTYyl7WVd8


שימוש באינפוגרפיקה לסרטון הדרכה:

https://youtu.be/VCG_L5jEX0c


וכך מציגים מדינה באמצעות אינפוגרפיקה:

https://youtu.be/i9vzQJylSFg


או תפוח:

https://youtu.be/rzRZPAnJU1Q
כריית מידע
מהי כריית מידע ומיהם כורי המידע?



כריית מידע היא סריקה של נתונים, כדי לזהות את מאפייניהם, למצוא קשרים ביניהם ולהסיק מהם מסקנות שיכולות לשפר תהליכים שונים. שימוש בטכנולוגיית המידע המודרנית, דוגמת האינטרנט ומאגרי מידע גדולים, יכול לאפשר לכורי המידע להפוך את המידע הרב שיש בהם לידע.

חברות מסחריות למשל, משתמשות באלגוריתמים או תוכנות מחשב לכרייה של מידע. הכלים הללו מאפשרים לזהות קבוצות של לקוחות לפי סוגי הפעילות שהם עושים. על ידי זיהוי קבוצות כאלה, יכולה חברה להציע לכל קבוצה מוצרים שיותר סביר שהאנשים שבה ירצו לקנות. יש לקבוצות כאלה גם תרומה לשיפור השירות ללקוחות ועוד.

ישנן שיטות לכריית נתונים, כמו כרייה ברשת (Web Mining), סוג של כריית נתונים שמתבצע באתרי אינטרנט שונים וברשתות חברתיות גדולות כמו פייסבוק וטוויטר, במטרה לזהות בהם מאפייני התנהגות של גולשים. מידע שנאסף כך משמש, לעתים קרובות ללא ידיעת הגולש, להגדלת המכירות ואף נמכר לחברות אחרות.


הנה הסבר של מומחה על כריית המידע:

http://youtu.be/R-sGvh6tI04


המידע הזה ישמש בידיהם של מנתחי נתונים, דאטה אנליסטים (עברית):

https://youtu.be/M2lx5C6j2R4


מנתחי מידע כאלה חשובים גם בצה"ל (עברית):

https://youtu.be/a8eP40HlWN4


והרצאה על כריית ואיסוף נתונים (עברית):

https://youtu.be/phSjbS4tbSs?long=yes
מידען
מה העבודה של המידען?



מידען הוא מומחה שיודע לאסוף, לארגן, לנתח ולפרש מידע באמצעים שונים. המידען יודע לבצע מחקרים בתחום המידע, כשהוא משלב מידע ממקורות שונים, כמו מאגרי מידע, אתרי אינטרנט ועוד.

פעמים רבות המידען מתמחה בנושא מסוים. יש מידענים שמתמחים בכלכלה, אחרים שמתמחים בחינוך, בטכנולוגיה ועוד.


הנה סרטון שמסביר מהו המידע ומיהו המידען (עברית):

http://youtu.be/efnd_YmaxRE


ומצגת וידאו של המידענות (עברית):

http://youtu.be/ilqlLSyqCGE

מידע

התפוצצות מידע
מהי התפוצצות המידע וכמה מידע נוצר בעולם?



התפוצצות המידע (Information explosion) בעולם היא תופעה שלא תיאמן. אם פעם היו 33 מיליון הספרים השמורים בספריית הקונגרס האמריקני מרשימים אותנו בכמות שלהם, כדאי לדעת שהעולם האינטרנטי מייצר כיום כמות של כמה ספריות כאלה בכל יום!

רוצים נתונים? - בכל דקה מעלים משתמשים לפחות 100 שעות של וידאו לאתר האינטרנט יוטיוב. אל פייסבוק לבדה אנו מעלים כמות של 300 פטה-בייטים של מידע בכל שנה. הצילום הדיגיטלי מאפשר לנו להעלות בכל יום מעל שני מיליארד של תמונות חדשות. הן לבדן מציעות משהו כמו אקסה-בייט של מידע דיגיטלי ביום. בכל שנה אנו מייצרים מאות אקסה-בייטים, כמות מידע המקבילה לכמה מאות או אלפי ספריות קונגרס חדשות בשנה!

אין ספק שאחד הגורמים העיקריים שמאיצים את קצב יצירת המידע החדש הזה הוא תוכן הגולשים. אתרים אישיים, בלוגים, פורומים ורשתות חברתיות הביאו לכך שכל אחד מאיתנו יוצר המון מידע חדש בכל יום, לא פעם לאורך כל היום. לא כל המידע הזה חשוב. רובו מידע אישי וחסר חשיבות לאנושות, אבל בכל זאת - הוא נוצר ונערם בכמויות בלתי נתפסות ולא יימחק כל כך מהר. יש לו שימוש למישהו.

עוד סיבה חשובה להאצת ייצור המידע היא ענן המחשוב. הענן הוא פלטפורמה שמחיר האחסון בה הולך ויורד, מה שמאפשר ייצור של מידע בכמויות גדולות ואיחסונו בזיל זול. צניחת המחירים שדורשות ספקיות הענן הציבורי הגדולות, דוגמת אמזון, גוגל ומיקרוסופט, מגדילה את כמויות המידע הזה ללא הפסקה.

וגם אם לא נרצה בו, יש מי שאוגר את כל המידע הרב הזה למטרותיו. ההתייחסות לאוקיינוס המידע הזה היא כאל מאגר עצום שטומן בחובו הזדמנויות עסקיות והכנסות כספיות רבות.


הנה סרטון שמראה את כמויות המידע העצומות שמייצר המין האנושי כיום:

https://youtu.be/NTMkc0bLRlI


ומה הבעיה האנושית עם כמות המידע הזו:

https://youtu.be/VxfGuZ5Bsgk


ובחיוך, הנה האנשים שמוצפים במידע הרב ומתמכרים:

https://youtu.be/6MpfVD-c-QI
נייטרליות הרשת
מהי נייטרליות הרשת?



נייטרליות הרשת הוא עיקרון של שוויון ברשת. ספקיות אינטרנט חייבות להתייחס לכל סוגי התעבורה ברשת (טקסט, תמונות, וידאו וקול) באותו האופן ולא להעדיף סוג תוכן אחד על אחר. לפי גישה זו אסור לספקי תקשורת להתערב בתעבורה ולהעדיף תעבורה מסוג אחד על פני סוגים אחרים, או להפלות בין מכשירים, לטובת שירותים שונים וכדומה. כך לדוגמה, לא ייקבעו מחירים שונים או מהירויות אחרות לתעבורת וידאו מאתרים. באופן דומה, אתרים גדולים ועשירים לא יקבלו העדפה על פני אתרים קטנים.

המקרה המוכר של הסיכון לנייטרליות של הרשת הוא הרצון של ספקיות אינטרנט לאפשר אינטרנט מהיר למי שמשלם יותר ואינטרנט איטי למי שאין בידו לשלם סכומים גבוהים. מצב זה של יצירת פער דיגיטלי בין עניים ועשירים הוא מצב שמבחינה חברתית אינו רצוי. דוגמאות פסולות אחרות הן של אתרים שיוצעו רק לבעלי מכשירים מסוימים ולאחרים לא, כאלה שיתאפשרו רק לאנשים בעלי מערכת הפעלה מסוימת, ספקיות אינטרנט שיעדיפו תכנים להעביר תכנים מסוג מסוים בשל יתרון כלכלי או אחר וכדומה.


הנה סרטון על נייטרליות-הרשת:

http://youtu.be/k-xSP_T0VqU


והסבר נוסף של מושג ניטרליות הרשת:

http://youtu.be/wtt2aSV8wdw
טלטקסט
מה היה הטלטקסט?



טלטקסט היה שירות מידע בטלוויזיה שאפשר היה לקרוא בו מידע מילולי וחדשותי. הטלטקסט היה פעיל ונהגו לצפות בו בימים שלפני האינטרנט. המידע בטלטקסט לווה בגרפיקה בסיסית ומבוססת טקסט, כמו באמנות ASCII.

עד היום יש מפעילה הטלוויזיה החינוכית את הטלטקסט, ברצועת שידור נפרדת. עם זאת, מאז פרוץ האינטרנט, אין לטלטקסט הרבה ביקוש והוא לא שימושי כבעבר.


הנה מגוון מסכי הטלטקסט מהימים ההם:

http://youtu.be/2BxBn7uZdhk?t=15s


והודעת הטלטקסט מהיום שבו נפתחו שידורי ערוץ 2:

http://youtu.be/qV1dzG25SDA
מציאות רבודה
מהי מציאות רבודה?



מציאות רבודה היא טכנולוגיה חדשנית בעולם המחשבים שמציגה רובד חדש על המציאות, או בפשטות - מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה.

במציאות הרבודה מוצגים לדרישת המשתמש מרכיבי מידע מהאינטרנט או ממקורות מידע אחרים. מרכיבי מידע אלו מתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת וניתנים לשליטה אינטראקטיבית, כלומר המשתמש יכול לשלוט בהצגתם באופנים שונים, כמו בפקודות קוליות, במסכי מגע ועוד.

מרכיבי המידע של המציאות הרבודה יכולים לכלול מידע כתוב, קולי או ויזואלי (ציורים, איורים וכדומה). ניתן להציג כך דגמים בתלת ממד של תמונה, הדגמות בווידאו של פריטים שאתם רואים בפוסטר, ספר, מודעה בעיתון וכך הלאה.

שימושי מציאות רבודה ניתן למצוא כיום באפליקציות סלולאר וטאבלטים, במשקפיים חכמים ועוד.


הנה סרטון עם דוגמאות של מציאות רבודה לחיי היום יום:

http://youtu.be/tnRJaHZH9lo?t=1m6s


שימוש במציאות רבודה כדי לתת מידע על מקומות בתל אביב:

http://youtu.be/KAp5xBQTMoE?t=5s


משחק מציאות רבודה לסמארטפונים, שבו מחפשים פוקימונים ומתחרים באחרים מי יתפוס אותם:

https://youtu.be/2sj2iQyBTQs


בקמפיין פוליטי הנשיא אובמה הצטלם במציאות רבודה עם בוחריו:

http://youtu.be/B4qsLf-S0I4


ומציאות רבודה בעולם הפרסום:

http://youtu.be/oH_LfXnklRw


באדריכלות המודרנית:

https://youtu.be/oGLb1cxGm-c


האמנות:

https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=3m17s&end=4m15s


החינוך:

https://youtu.be/Q_xF8ujj7ko


וסרט תיעודי על עולם המציאות הרבודה:

https://youtu.be/Xg4pKgXSJho?long=yes


דילמת האסיר
מהי דילמת האסיר?



דילמת האסיר היא פרדוקס קלאסי שהפך לבסיס של תורת המשחקים. הדילמה, שנוסחה ב-1950 על ידי 2 כלכלנים אמריקאיים, ממחישה מצבי יום-יום של התלבטויות חברתיות.

הנה הדוגמה:

נניח ששני פושעים ביצעו פשע ביחד ונחקרים על ידי המשטרה. אם יורשעו, הם יודעים שכל אחד מהם ייכנס לכלא ל-15 שנה. אם לא יהיו בידי המשטרה ראיות, ברור להם שהם יועמדו לדין על עבירה משנית וייכנסו לכלא לשנה אחת כל אחד. בהיעדר ראיות, מציעה המשטרה לכל אחד מהם להעיד נגד חברו ולהכנס לכלא לחמש שנים. אם רק אחד מהם יעיד וחברו לא יעיד כנגדו, זה שהעיד ייצא מיד לחופשי וחברו ייכנס לכלא למשך 15 שנה. מה עליהם לעשות?

הפתרון פשוט - על כל אחד מהם, בלי קשר להתנהגותו חברו, להסכים להעיד. כך הוא ישפר בכל מקרה את מצבו המשפטי. אבל הפרדוקס, הוא שאם שניהם יחליטו לא להעיד, יהיה מצבם הכי טוב (כזכור, הם ייכנסו לכלא לשנה אחת בלבד).

במקרה הזה תורת המשחקים קובעת שהטקטיקה המנצחת היא לבגוד בשותפך לדבר עבירה ולהעיד. כך יהיה הסיכוי לעונש פחות בהרבה.



הפרדוקס מציג כשל בזרימת מידע בין אנשים או גופים, שנאלצים לקבל החלטות, ללא מידע חיוני. דוגמאות לא חסרות לדילמת האסיר בהקשרים היסטוריים ועכשוויים. בתקופת השואה למשל, הודגמה דילמת האסיר שוב ושוב בהתנהגותם של אסירים שהתלבטו אם להימלט ולסכן את חבריהם לפלוגת עבודה או הבלוק.

להבדיל, בעולם העיסקי יש החלטות רבות שאופיין דומה, אך כאן מתלבטות הנהלות של חברות עיסקיות כיצד לנהוג למול החלטות אפשריות של המתחרים, או קבוצות אחרות בקרב בעלי המניות או מקבלי ההחלטות.


הנה דילמת האסיר (מתורגם):

https://youtu.be/t9Lo2fgxWHw


דילמת האסיר מוסברת:

https://youtu.be/emyi4z-O0ls


ועם מעט חיוך, מה קורה כשנכנסים עם הדילמה של האסיר ל... שירותים (עברית):

https://youtu.be/G-jSgLRD_kg
מה עושה הבלש? מה עושה החוקר הפרטי?



חוקר פרטי (Private Detective) הוא אדם שמקצועו הוא למצוא מידע סודי, אנשים שנעלמו או הוכחות לפשעים. חוקרים פרטיים הם אנשים שיודעים כיצד למצוא דברים שקשה מאד למצוא. הם מומחים לחקירות.

אנשים פונים לחוקר הפרטי כדי שיחקור להיכן נעלם מישהו, אם הבעל או האישה לא נאמנים להם, או כשדרושים להם פרטים ומידע על פשע או על משהו שהם צריכים לדעת וקשה לגלות לבד.


הנה סרטון מצחיק על חוקר פרטי יעיל:

http://youtu.be/1KeULA7skVA
מהו האתר אאוריקה?



אאוריקה היא אנציקלופדיה לפיתוח הסקרנות והידע הכללי. המוטו שלה הוא "ערכים - ללא משוא פנים". באמצעות ערכים אנציקלופדיים אנו רוצים לעודד ערכים חברתיים, שלא פעם דומה שהם הולכים ונחלשים.

זהו אתר אינטרנט המיועד לילדים ולצעירים, אבל גם למבוגרים שהם צעירים ברוחם ולא איבדו את הסקרנות הטבעית שלהם, במובן הטוב ביותר של המילה.

זוהי אנציקלופדיה המעודדת סקרנות, מאפשרת לגלות את סודות העולם והתופעות המופלאות שבו ולקבל תשובות לשאלות המעניינות אתכם, בכל התחומים.

יש באאוריקה את כל המרכיבים שאנו מאמינים שיוצרים למידה משמעותית, כולל לימוד, הבנה, חוויה, הומור, פיתוח דמיון, הבנת הקשרים בין תחומי הדעת, נגישות לידע זמין ומגוון, פיתוח היצירתיות ובעתיד גם תקשורת עם לומדים נוספים ושיתוף פעולה עם אחרים, כדי לבצע משימות רבות משמעות.

מטרת אאוריקה היא להקנות את כל אלה באמצעות הצגת ערכים קצרים ומעניינים, המלווים בתמונות וסרטוני וידאו שנבחרו בקפידה מהרשת.

לצד החיפוש והסידור המסורתי של מידע, אאוריקה מציעה חוויה של גילוי ומפגש אקראי עם פריטי ידע אקראיים מתחומים שונים (לחצו על קוביית ההגרלות בתפריט הראשי).

יש כאן גם לימוד ייחודי של תופעות חוצות תחומי דעת וחקר של נושאים רב-תחומיים מרתקים וייחודיים. תוכלו לעשות זאת באמצעות התגיות שבסוף כל ערך, באינדקס שבתגית "אינדקס הנושאים" או באמצעות ההשלמה האוטומטית שבתיבת החיפוש שלנו.

אאוריקה מיועד לילדים בגילאי 9-90, אבל בהנחייה וביחד עם ההורים היא תוכל לשמש גם צעירים יותר.

ניתן למצוא כאן מידע על מגוון נושאים המעניינים ילדים ומבוגרים. אם מצאתם ערך או נושא מעניין ומשמעותי לכם, תוכלו לנעוץ אותו העץ שלמטה והוא יופיע בלוח האישי שלכם. הלוח הזה הוא "אוסף הידע" שתרצו לבנות לעצמכם לעתיד.

למעשה, אאוריקה היא בי"ס ענני, כמו בית ספר אבל בית ספר בענן. כי באאוריקה יש גם אקדמיה, המאפשרת ללמוד ולרכוש ידע עד לדוקטורט לילדים. כן, ילדים, כי כבר סיכמנו שילדים זו מחמאה לאנשים שחלקם מאוד מבוגרים, אבל הם לא איבדו את הילד הסקרן והמוכשר שבהם.

הלימודים באאוריקה מתחילים בלימודים לתואר ראשון, במסגרת מה שאנו קוראים "אתגר היום". קראו על כך בתגית "אתגר היום" או בתגית "תואר ראשון באאוריקה".

בתואר השני תוכלו לכתוב מאמרי מחקר, בהנחייה של מנחים תובעניים אונליין, שידרשו מכם מצוינות ושיפורים מתמידים וחוזרים, עד שהמאמר יאושר לפרסום בכתב העת האקדמי שלנו. זה קשה ולוקח לפחות 3 שנים לסיים תואר שני. פרטים בתגית "תואר שני באאוריקה".

לאחר סיום תואר שני תוכלו לעשות מחקר לדוקטורט בנושא שקרוב ללבכם, בלימודים לתואר שלישי, הדוקטורט.

כך ניתן ללמוד כאן, כמו שאנו מאמינים שצריך ואפשר ללמוד במאה ה-21. מכל מקום, בכל זמן, עם כל מכשיר, בקצב שלכם ובעושר של ידע המחבר פרט לפרט לכדי תמונה מלאה של העולם שמסביבנו, על העבר, ההווה והעתיד שלו.


הנה סרטון הדרכה לאאוריקה, שהוציא משרד החינוך:

http://youtu.be/M_nd_lSD5Ho
מהו מחשוב ענן?



מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.

למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.

הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.

יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:

אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.

נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.

עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.


הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):

https://youtu.be/w_j8xd3zxhA


מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:

https://youtu.be/i9x0UO8MY0g


עוד על הענן:

http://youtu.be/lLBL_rjfbgY


כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:

https://youtu.be/ae_DKNwK_ms


וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:

http://youtu.be/gpzM6Mask80
מי גילה את חוכמת ההמונים?



את חוכמת ההמונים הציג כבר בשנת 1907 המדען האנגלי סר פרנסיס גלטון. גלטון שחקר התנהגות אנושית על ידי ניתוח מחקרים סטטיסטים, כתב מאמר בשם "קול העם" (Vox Populi). במאמר שניסה לקדם את הדמוקרטיה, הוא הציג את כוחם של הרבים להחליט נכון ותאר את "מבחן השור".

הסיפור שלו מספר על כפר אנגלי ויריד למכירת חיות שהתקיים בו. אחד החוואים ערך תחרות הימורים בין הקהל. הוא ביקש מכולם לנחש את המשקל של שור שהציג לפניהם. כל אחד מהקהל רשם על פתק את הניחוש שלו. גלטון שנכח במקום, אסף לאחר התחרות את 800 פתקי ההימורים וחקר אותם. להפתעתו הוא מצא שממוצע הניחושים של כל משתתפי ההימור היה 542.9 קילוגרם, בעוד שמשקלו האמתי של השור הוא.. 543.4 קילוגרם, ממוצע מדויק ביותר!

יש מחלוקת כמה היו המשתתפים סתם אנשים וכמה הם היו בכל זאת סוג של מומחים - כפריים שמכירים את ממוצע המשקל ויודעים להעריך, אבל הסיפור ממחיש נקודה והדמיון שמצא גלטון בתוצאות, לא ממש מפתיע. לפחות לא את מחבר הספר "חוכמת ההמונים", שפרסם בשנת 2004 עיתונאי אמריקאי בשם סורוסיצקי. הוא טען שחוכמת הרבים גדולה תמיד מזו של מעטים, גם אם המעטים הם מומחים בתחום או מוכשרים במיוחד.

סורוסיצקי גם ציין בספר שבמקרה אחר, נשאל הקהל שאלה בשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר?" ולמעלה מ-90% מהתשובות היו נכונות, בעוד שמומחים ענו בפחות מ-60% מהמקרים נכון. לכן הוא ציין שהמשתתפים בחוכמת המונים יעילה חייבים להיות בלתי תלויים, בעלי דעה עצמאית ושחייב להיות מנגנון שאוסף את התשובות ומסכם אותן באופן שניתן להבין את דעת הכלל.

על חוכמת ההמונים התבססו אתרי אינטרנט שונים, שמשתמשים בדעת הגולשים הרבים, כדי לייעץ ולאגד ידע.


הנה חוכמת ההמונים שמראה ש"האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":

http://youtu.be/iOucwX7Z1HU


תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:

http://youtu.be/r-FonWBEb0o


הסבר מפורט על חוכמת ההמונים:

https://youtu.be/hu7PbUCpths
איך טוויטר הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?



טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.

הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.

ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.

אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.

בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!

במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.

כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.

מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.

גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.

גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.

מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.


הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:

https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s


ההיסטוריה של טוויטר:

http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc


השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI


מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:

https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes


והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:

https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
איך יוצרים מציאות רבודה לחינוך?



המציאות הרבודה (AR) היא טכנולוגיה שתוסיף רובד של ידע, על מה שאנו רואים. בתחומים שונים היא תוכל לעשות מהפכה של ממש. גם בתחום החינוך היא תוכל להעשיר את הלומדים, הן כמי שצורכים ידע חדש והן כמי שיוצרים ידע, שיוצג כשכבה של מציאות רבודה, לעיניהם של אחרים. ההוראה, את זה יודע כל מי שמלמד או מרצה, היא אחת הדרכים הכי טובות ללמוד...

אפליקציות וכלים של מציאות רבודה יוכלו וכבר משמשים בחינוך, בכדי להעשיר את ההוראה ואת עולם הידע של הלומד. כך יוכל להביט על איור בספר כלשהו ולראות כיצד האיור "קם לתחייה" על מסך הסמארטפון או הטאבלט שלו ובעתיד גם במשקפיים חכמות. דמיינו שבמקום ציור קפוא ודו-ממדי, יוכל הלומד לצפות בעצם המוצג לפניו, כשהוא נע ומכל צדדיו. ניתן לחזות במהלך פעולתו של העצם ובשינויים שחלים בו או בסביבתו, במהלך הפעולה. דמיינו אתר עתיק שבמציאות רבודה מוצגת שכבה מעליו ש"בונה אותו מחדש" ומציגה את צורתו והמראה שלו בימיו הגדולים, בטרם נהרס והתבלה. אם תמונה שווה אלף מילים, הרי שמציאות רבודה תוכל להעשיר את התמונה במכפלות מטורפות - בהשוואה למילים ואפילו לתמונות!

אבל לא רק מילים או צילומים. גם הוספה של הסברים והמחשות מילוליות, קישורים חכמים וצלילים יוכלו להעשיר את הלמידה מאד. המציאות הרבודה מאפשרת להוסיף את כל מרכיבי המידע, כך שיופיעו לעינינו על גבי המציאות. לא רק בספר, אלא גם בעולם האמיתי או בסביבה הלימודית שלו. דמיינו מידע כתוב, שמוצג לפי דרישה - על כל אובייקט שהלומד פוגש או נחשף אליו. כך גם יושמע או יוקרן כל מידע קולי, ויזואלי וכדומה.

כיום יש אפליקציות שמאפשרות ליצור חוויית מציאות רבודה בעצמכם. כל תלמיד יכול היום ליצור סביבות עם מציאות רבודה בקלות די רבה. הכלים עדיין בתחילתם, אבל אם רוצים לייצר תערוכה, למשל, שבה כל עבודה תתעורר לחיים, או תמיד הסבר מילולי או קולי עליה... בקיצור - הבנתם. אנחנו בעתיד!


הנה אפליקציה ליצירת מציאות רבודה על אובייקטים שונים:

https://www.youtube.com/watch?v=ZR4eSmmPCxg


כלי פופולארי במקומות רבים:

https://www.youtube.com/watch?v=GBKy-hSedg8


ויישומים לחינוך ולהוראה:

https://youtu.be/gTU73_i8AOg
מהם הבוטים שזוחלים באינטרנט? ומה להם ולמנועי חיפוש?



אחד הדברים שבהם נבחנים מנועי חיפוש הוא היכולת להיות מעודכנים בתכנים של האתרים שמוצגים בהם. לצד שלל הבדיקות שהם עורכים לאתרים, לכל מנועי החיפוש דוגמת גוגל ישנם "זחלנים" (Crawlers), סוג של "בוטים", מעין רובוטים קטנים של תוכנה בלבד, המכונים בשם החיבה "Bots".

הבוטים הללו הם סוכני תוכנה מתוכנתים ואוטומטיים. הם מחקים משתמש אנושי שנכנס לאתרי אינטרנט. תפקידם לסרוק, לפרק ולקטלג דפי רשת ואתרים ברשת, לצרף אתרים חדשים ולעדכן בחידושים שבאתרים הקיימים - אילו תכנים חדשים עלו, אילו נמחקו מהאתר, מהם הדפים החדשים, מהו קצב העידכון של המידע באתר וכדומה.

הבוטים מאפשרים למנוע החיפוש למצוא מידע חדש וחשוב לחיפושים. האלגוריתם מצליח, באמצעות המידע שהם מספקים לו מרחבי הרשת, לדרג את עמודי האינטרנט ולקבוע את מקומם בתוצאות החיפוש של המנוע.

ככל שאתר אינטרנט מתעדכן בקצב גבוה יותר, הבוטים פוקדים אותו יותר ויותר ומתעדכנים בתכנים החדשים שלו. אם באתר קטן הבוט יכול לבקר פעם ביום או ביומיים, באתרים גדולים הם סורקים את הדפים כמה פעמים ביממה.


הנה הבוטים של גוגל שסורקים את הרשת:

http://youtu.be/3nCl9Q9gpg8


ומהנדס מסביר איך הבוטים עובדים ומעדכנים את בסיס הנתונים של גוגל:

http://youtu.be/usyYXNNBRjc
מה זה ויקי?



ויקי, באנגלית wiki, פירושו בהוואית (שפת הוואי) "מהיר". השימוש במילה התחום המחשבים הוא לשיטה לבנייה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט שיתופיים. מדובר באתרים שהתוכן שבהם נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, כמו באתר המפורסם ויקיפדיה. זהו חלק מהאופנה של אתרים מבוססי תוכן גולשים, אתרי ה-web 2.0 המבוססים על חוכמת ההמונים.

בבסיס האתרים שעובדים בשיטת ויקי נמצאת ההנחה שיצירת קבוצה של משתמשים שווים וחופשיים והסרת המגבלות מהם, תגרום להם לפעול באופן חיובי ותורם ויעילות הקבוצה תהיה גדולה מזו שמפקחים ומנהלים עומדים מעליה וקובעים לאחרים.

תוכנות מיוחדות כגון "מדיה-ויקי" משמשות כיום לאתרי ויקי. הן נולדו כשהאיש שהמציא את שיטת הוויקי לאתרים, וורד קנינגהם, יצר בשנת 1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki.

כיום ידועים גם אתר שיתוף המסמכים ויקיליקס, המאפשר לאנשים לשתף מסמכים סודיים ולחשוף בכך דברים נסתרים, שיש להם חשיבות חברתית.


הנה היתרונות בשיטת השיתוף ויקי ללימוד נושאים:

http://youtu.be/mdOKUeT0O-o


וכך מורים המשתמשים בוויקי להוראה:

http://youtu.be/1pR5yogCmkA


מה הפך את קבצי ZIP לכל כך מוצלחים?



אנו מתייחסים אליהם כבר שנים כמובנים מאליהם, אבל פורמטים של דחיסת מידע הם חשובים מאוד לצורך של גיבוי תוכנה ודאטה, או להעברה שלהם ממקום למקום, על גבי אמצעי אחסון כמו דיסקטים, תקליטורים או כוננים שונים, או באופן מקוון דרך האינטרנט.

פורמטים לדחיסת מידע קיימים כבר זמן רב. כשנוצרו המחשבים האישיים החלו רבים להשתמש בפורמטים כאלו כדי להעביר קבצים גדולים ותוכנות כבדות, על גבי מדיה מוגבלת בכמויות האחסון שלה, בעיקר על הדיסקטים של אותה תקופה.

אז כמו MPEG, הפורמט שיועד לדחיסה של סרטים, או כמו אחיו הקטן JPG, פורמט שפותח לטובת צלמים ומאפשר לדחוס תמונה פי מאות פעמים ביחס לגודלה המקורי, כך גם פורמט הדחיסה ZIP - יעיל ומקטין דרמתית את הקבצים.

פורמט הדחיסה Zip הוא חתיכת סוג קובץ שהשימושיות שלו הייתה אדירה, מהרגע הראשון. מדובר באחד מפורמטי הדחיסה היעילים ביותר שפותחו.

כבר שנים רבות שפורמט זה הוא ההתקן המנצח, הנפוץ והבלתי רשמי של דחיסת קבצים באינטרנט. החל ממשתמשים, המעבירים ביניהם קבצי ענק או אוספי קבצים, ועד בתי תוכנה וחברות הדוחסים באמצעותו תוכנות שהם מפיצים ומשווקים בעולם.

אחד היתרונות של פורמט הזיפ הוא שיש תוכנות שונות ואף רבות, המאפשרות את פתיחת או דחיסת קבצי הזיפ. כיום גם מאפשרות לא מעט מערכות הפעלה לפתוח קבצי Zip כחלק ממערכת ההפעלה וללא התקנת תוכנות מיוחדות.

במידת הצורך קיימת תוכנת WinZip הפופולרית, שמותקנת כיום במרבית המחשבים האישיים בעולם. תוכנת WinZip מציעה לשמור ולפתוח קבצים כאלו.

המתחרה הגדול של פורמט Zip הוא פורמט שנקרא RAR. פורמט דחיסה זה משמש את "העולם התחתון" של האינטרנט. אם חברות תוכנה ובתי תוכנה מעדיפים את דחיסת התוכנות והקבצים שלהם ב-Zip, ב-RAR משתמשים האקרים ומפיצי תוכנות פיראטיות.

היתרון העיקרי לשימוש בפורמט זה היא יכולתו לפצל בקלות את הקבצים הגדולים למרכיבים קטנים. את אלה, יודע כל משתמש אינטרנט, הרבה יותר קל להעביר באינטרנט ולהוריד ממנה. היכולת לפצל קובץ ענקי לעשרות קבצים קטנים, המורכבים רק לאחר שהסתיימה בהצלחה כל ההורדה, של הקבצים כולם, מאפשרת להעביר בקלות קבצי ענק. במקרה בו נפגע אחד החלקים או הקבצים בהורדה, ניתן להוריד רק אותו ולא את כל הסיפור מהתחלה, כמו שקורה כשמדובר בקובץ ZIP ענקי אחד.


הנה סיפורו של קובץ ה-ZIP הנפוץ:

https://youtu.be/lu7sY1LOWiI


וכך פותחים את קבצי ה-ZIP:

https://youtu.be/d445qGg0Djo
למה מתכוונים במיקור המונים?



מיקור המונים (Crowdsourcing) הוא שיטה שבה חברה מוציאה את הייצור אל ההמונים באינטרנט, במקום לבצע אותו באמצעות עובדים שכירים. קבוצה גדולה מאד של אנשים מבצעת משימה מורכבת. אתרים שונים באינטרנט יוצרים את הערך שלהם בעזרת המוני משתמשים, כשכל אחד תורם את חלקו לתמונה הגדולה.

האתר geni.com הוא דוגמה מצוינת למיקור המונים. כל אחד מהמשתמשים מרכיב את עץ המשפחה שלו והתחברות כל עצי המשפחה יוצרים רשת משפחתית עצומה. גם באתר בשם billiongraves נבנה מאגר קברים עולמי מהרבה תצלומים בודדים שהועלו על ידי אנשים שונים.

גם ויקיפדיה היא סוג של מיקור המונים. כולם כותבים ותורמים לערכים, שביחד יוצרים את הנציקלופדיה כולה. תוכן מילולי, תצלומים, קישורים ועוד - הכל תרומה של המוני גולשים. וזה גם יכול לעבוד בזמן אמת - האתר waze למשל, מציג מידע על התנועה והניווט המומלץ בה בזמן אמת, כשהכל הוא פרי של מיקור המונים בדקות או השעות האחרונות.


הנה מיקור המונים:

https://youtu.be/Buyub6vIG3Q


מי שטבע את המושג מיקור המונים, העיתונאי ג'ף האו, מסביר אותו:

https://youtu.be/F0-UtNg3ots


יש למיקור ההמונים היסטוריה ארוכה:

https://youtu.be/-38uPkyH9vI


וסרט תיעודי קצר על מיקור ההמונים:

https://youtu.be/NVt6587GGg4?long=yes
מהי קרטוגרפיה?



קרטוגרפיה (Cartography), או כרטוגרפיה, היא תורת ציור המפות. בעבודה זו עורכים, מציירים, מעבדים ומדפיסים מפות גאוגרפיות מסוגים שונים. לפני מאות שנים היו המפות מאד לא מדויקות במונחים של היום, אך הן עוצבו כמעט כיצירות אמנות. הן היו מסוגננות ומקושטות, היו עליהן איורים יפים של ספינות, יצורי ים קסומים ועוד. בהמשך השנים הפכו המפות למסוגננות פחות ומדויקות יותר..

עוד במאה השניה הכין האסטרונום והגאוגרף היווני תלמי מאלכסנדריה ספר מפות קדום, שאבד במהלך השנים. מהיום שבו יצא האטלס המודרני הראשון, על ידי הקרטוגרף והגאוגרף הפלמי אברהם אורטליוס, הפכו המפות נפוצות הרבה יותר והחלו להגיע ליותר אנשים. הקרטוגרפים החלו לחבר את הציבור הרחב למקומות ולהתרחשויות היסטוריות שקרו בהם והציבור גמא בשקיקה את ספרי המפות, שהיו אולי תחליף למסעות יקרים ומלאי סכנות, שרק העשירים יכולים היו לצאת אליהם אז.

כיום ציור המפות הוא מקצוע המנצל תצלומי אוויר, צילומי לוויין, מידע סטטיסטי ממקורות שונים ועוד. הקרטוגרף המודרני יכול לוודא היום כל פרט מבסיסי נתונים מקוונים וממקורות מידע אינספור. בנוסף לכך, המפה שוב אינה לבד - תצלומי לוויין נגישים לציבור דרך האינטרנט ובצירוף עם מפות מקוונות, מערכות GPS מדויקות ושלל גאדג'טים יכול כל ילד לנווט בקלות ובמהירות, לכל פינה בעולם.


הנה קרטוגרף מקצועי מספר על עבודתו (עברית):

https://youtu.be/Wn2DJU3MOwE


תערוכה שמספרת את תולדות הקרטוגרפיה:

http://youtu.be/0dXvEYPaLL4


על עבודת הקרטוגרף וכיצד נולדות מפות:

http://youtu.be/PoMOjLwFje0


איך הצליח לאונרדו דה וינצ'י לצייר מהקרקע מפה עירונית מדויקת כמו זו שנעשית מתצלום לוויין?

https://youtu.be/2gEwEcYnewE


והכנת המפות כפי שעשו אותה פעם, לפני עידן הלוויינים, עם טעויות שנשארו בחלקן עד היום:

https://youtu.be/Ow9i65UsCSQ
מה העתיד של משקפי הגוגל גלאס?
מה זה גוגל גלאס?
מהו גוגל גלאס?


גוגל גלאס הם משקפי המציאות המורחבת של חברת גוגל. הגלאס הם מחשב במשקפיים. המשקפיים הם חלק ממה שנקרא "טכנולוגיה לבישה", שכשאדם לובש על גופו הוא מסוגל להשתמש בה לצרכיו, בתנועה. הם מאפשרים למשתמש לעשות הרבה פעולות בתנועה. בין הדברים שמאפשרים המשקפיים ניתן לצלם, לנווט, לדבר עם אנשים, להאזין למוסיקה, לחפש מידע בדיבור, לשתף חברים בפעולות, מיקומים וחוויות ועוד.

הגלאס הוצגו בשיחה בלייב שערך אחד ממייסדי גוגל, סרגיי ברין, עם צנחנים, ששוחחו עם הקהל והעבירו חוויות כשכולם צונחים עם משקפי ה-Glass ומשדרים את הצניחה מהמשקפיים בשידור חי.

גוגל החלה למכור את המשקפיים למפתחים, כדי שיפתחו אפליקציות למשקפיים, במחיר גבוה של יותר מ-5000 שקלים. בתוך זמן קצר, הבטיחה בגוגל, יירד המחיר של הגלאס מאד והם יופצו לקהל הרחב בהמוניהם.

אך בינתיים, על אף ההבטחות שהעתיד שמור לגוגל גלאס, נראה שהעניין בהן פוחת. המשקפיים, שבעבר נחשבו לחוד החנית של מהפכת המציאות הרבודה (Augmented Reality) ומהפכת הטכנולוגיה הלבישה (Wearable Tech), פילסו דרך והביאו לפיתוח מואץ בתעשיות הללו, אבל לא בטוח שכמוצר הן הופכות להצלחה של ממש.

כך או כך, בשנים האחרונות גוגל החליטה להתמקד בשוק הארגוני, של בעלי מקצוע שונים שהמשקפיים הללו משמשות אותם מצוין בעבודה יעילה ואיכותית יותר. העתיד יראה אם גם השוק הפרטי ישוב להתעניין בטכנולוגיה הזו, או באחת האבולוציות שיבואו ממנה.


הנה השימוש בגוגל גלאס מודגם בסרטון:

http://youtu.be/9c6W4CCU9M4


כך המשקפיים החכמים פועלים:

https://youtu.be/4EvNxWhskf8


מה שמצלמים עם המשקפיים של גוגל על העיניים:

https://youtu.be/wTxFxk2dwaQ


השידור החי של הצנחנים עם הגוגל גלאס עליהם:

http://youtu.be/uh-liQDE3cM


עוד על גוגל גלאס:

http://youtu.be/UanRRx-B5hs?t=3s


כך הגוגל גלאס פועלות:

http://youtu.be/zS2RexNzOhs?t=5s


ועל הפיתוח שיודע להעלות טקסטים על משקפיים שהן כמעט רגילות:

https://youtu.be/os6bqbTo4Qs
כמה נפוץ הדנ"א בגוף?
מה תרמה תוכנת הייפרקארד לעולם?
כיצד יגיע האינטרנט לכל פינה בעולם?
איך הופך הצ'אטבוט לרובוט האינטרנט החדש?
איך ייראו בעתיד לוחות מודעות?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.