שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו הנשיא המאיים דונלד טראמפ?
לאחר שעשה את הלא יאומן וחזר לנשיאות, הבה ניזכר כיצד בשנת 2016 עשה איש בשם דונלד טראמפ את הבלתי יאומן ונבחר להיות נשיא ארצות הברית.
כנגד כל הסקרים והנבואות, עם כל השערוריות, העלבונות שעלב בכל קהל אפשרי באמריקה, האינטרסים האפשריים והקהלים המתנגדים לו - הוא היה לנשיא. עם ארגון מבולגן, משמעת קמפיין מרושלת, אופי בעייתי ויחס מחפיר לנשים ולמיעוטים - הוא לקח את הנשיאות כמעט מבלי למצמץ.
זהו דונלד טראמפ. מהרגע הראשון בקמפיין לנשיאות הייתה לשונו משתלחת וגסה. הוא הציג שוב ושוב עמדות קיצוניות ובורות מפתיעה בענייני חוץ וצייץ את כל דרכו לחדר הסגול של הבית הלבן, משרדו של הנשיא.
הקמפיין היה מרתק. בתחילה איש לא נתן לו סיכוי. אבל די מהר הסתבר שתרבות ודרך ארץ אינן מתכונותיו הבולטות - ובכל זאת ואולי בזכות זאת הוא פרח בסקרים, קם ונפל ולבסוף נבחר לנשיא ארצות הברית.
טראמפ, איש עסקים לא מוצלח במיוחד, שאחרים רואים כגאון עסקי, הוא אדם עם יכולת שיווק עצמי מרשימה. מי שהחל כיורש אמריקאי, הפך ליזם בנייה שאפתן, בנה מגדלים רבים באמריקה ובעולם ופשט רגל, התרומם שוב מהנפילות, הצליח לבנות עוד מגדלים והיה גם למייסד של חברת ענק שמפעילה בתי מלון והימורים רבים ברחבי העולם כולו.
את יכולותיו העסקיות של טראמפ ראה העולם כבר לפני שנים, אך כושר ההישרדות שלו בלט שוב ושוב, כשלאחר שהתמוטט התאגיד שהקים, הוא התחיל את הכל מהתחלה. במיומנות גדולה הוא גלגל את הפסדי המשקיעים שלו והפך ליזם ואיש עסקים מצליח ועשיר מאד בפעם השנייה.
אגב, בדיקות שנערכו הראו שבדרך להתעשרות החוזרת, פחות בנדל"ן ויותר בעסקי שיווק ופרסום, הוא עשה במשך 20 שנה תרגילי מס שאפשרו לו להמנע מתשלום מיסים לממשל שבראשו נבחר לעמוד.
במיוחד ידועים המגדלים הנושאים את שמו, כשהמפורסמים ביניהם הם "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" שבמנהטן ניו יורק.
בהמשך חייו הפך טראמפ גם לאיש טלוויזיה מצליח. בתכנית הריאליטי "המתמחה" הוא בחן והעביר את המתמחים מבחנים עיסקיים שונים ופיטר את מי שלא עמד בהם. הוא היה קשוח.
בשנים שלפני הנשיאות החלו גם ילדיו הגדולים של טראמפ, במיוחד בתו איוונקה ובעלה ג'ראד, להצליח בעסקים של האב. זאת בעוד הוא לוטש עיניים למשרה החזקה בעולם. בתקופת הנשיאות הראשונה שלו מילאו חלקם תפקידים רשמיים בבית הלבן.
אם הייתה תקווה שכנשיא טראמפ יתעלה על עצמו וישתפר, נשיאותו התגלתה כמעוררת מחלוקת ומאתגרת למוסדות ולקהלים שלא מסכימים עם דעותיו ומעשיו. מה לא היה שם? - חקיקה גזענית, טרנספובית ומיזוגינית, תמיכה לא מוסתרת בהפרדת ילדי מהגרים מהוריהם ובעליונות לבנה ובשנה האחרונה גם בהכחשת מגפת הקורונה. הוא לא לבש מסכה ועודד בכך את תומכיו ולמעשה את חלק גדול מהאומה האמריקאית לאסון בריאותי של ממש.
לאחר תבוסתו בבחירות 2020 הוא התגלה יותר ויותר כמי שמתקשה להשלים עם ההפסד ועם ההכרח להפרד מהמשרה הרמה שבה זכה. הוא חזר והאשים את יריביו, מבלי להציג הוכחות של ממש, ברמאות ובגניבת הבחירות.
שבועיים לפני הכתרת ג'ו ביידן מחליפו ולאחר חודשים של האשמות חסרות בסיס משפטי, נאם טראמפ והסית את תומכיו לצעוד אל גבעת הקפיטול. הם נענו לו והשתלטו על בניין הקונגרס. נלהבים מעידודו, תומכיו התפרצו בכוח לקונגרס וגרמו להרס, לביזה ולמותם של 5 אנשים, כולל שוטרים שניסו לבלום אותם.
טראמפ מעולם לא שילם על כך מחיר. כך הסתיימה לה נשיאות חתרנית ומאתגרת, בערעור על היסודות הפוליטיים והחברתיים הקדושים ביותר לאומה האמריקאית ובגירוש משפיל מכל הרשתות החברתיות המובילות, בשל מה שהיה שם תמיד - קידום בוטה ומכוער של חדשות כזב, "פייק ניוז".
כך היא הסתיימה, אך לא נגמרה. טראמפ איים מהרגע הראשון לשוב בבחירות הבאות ולהיבחר שוב וגם מתנגדיו הודו שהוא עשה זאת בהצלחה מרשימה. כתבי האישום שלו בוטלו או הסתיימו ללא עונש ומהרגע הראשון הפכה נשיאותו המאיימת למסקרנת, מפחידה, אך גם עשויה להפתיע.
הנה הנבחר לנשיאות דונלד טראמפ (עברית):
https://youtu.be/JwDgIGEjFho
על חייו של דונלד טראמפ:
http://youtu.be/zSXSquzdx7E
על אופיו (עברית):
https://youtu.be/X43gndlPj24
צורת השכנוע של טראמפ והאופן שבו הוא מדבר לאמריקאי הממוצע:
https://youtu.be/_aFo_BV-UzI
כך הוא הפסיד בבחירות (עברית):
https://youtu.be/g_cdssFYHXg
שמחה לאיד עם המון כישרון:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
ובתו של דונלד טראמפ איוונקה - שהיא דמות עסקית מרתקת בפני עצמה:
http://youtu.be/oyyqEkdLVSU
מהי דמוקרטיה וכיצד בוחרים בה מנהיגות?
דֵּמוֹקְרָטְיָה (Democracy), שלטון העם, היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.
בדמוקרטיה אמיתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.
הדמוקרטיה מקדשת גם את הפלורליזם, כלומר הרב-תרבותיות, המכבדת כל מוצא ותרבות שמהן באו האזרחים השונים בה.
דמוקרטיה אמיתית תכבד גם את עיקרון השוויון, הקובע שכל בני האדם שווים וראויים לכבוד שווה.
דמוקרטיה מאוזנת, שבנויה נכון, חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט, השופטים ומערכת המשפט כולה.
הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.
ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם בשנינות חכמה ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו..."
#היסטוריה בקליפת אגוז
הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה במהפכה הצרפתית. היא אמנם החלה עם לא מעט קשיים בצרפת, אבל ממנה היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שאך זה השתחררו משלטון האימפריה הבריטית.
בארצות הברית בחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם ובחסות הקפיטליזם וכלכלת השוק, היא תתפשט כמעט לכל מדינה שהלכה על תעשייה מתקדמת ובחרה בכלכלה של שוק חופשי.
בכל מקום בו היא פרחה, התבססה הדמוקרטיה על כלכלת השוק החופשי ועל האידאולוגיה הליברלית כדי להצליח. היא נזקקה להם בכדי לעמוד כנגד כל הכוחות האנטי-דמוקרטיים, שבשלב מסוים תמיד יתחילו לבצבץ ולהרים את ראשם, במיוחד ברגעי משבר.
הנה הדמוקרטיה ותולדותיה:
http://youtu.be/u6jgWxkbR7A
כך נולדה הדמוקרטיה הראשונה ביוון העתיקה (עברית):
https://youtu.be/15bRBPBEBLQ
העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
מעניין אתכם לדעת למה סוקרטס תיעב את הדמוקרטיה היוונית?
https://youtu.be/fLJBzhcSWTk
שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):
http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q
ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/PaxVCsnox_4
מהם טילים היפרסוניים ומה מפחיד בהם?
אם לא היו מספיק דאגות סביב המתקפה הרוסית על אוקראינה, הרי שנוסף לה גם השימוש בטילים ההיפר-סוניים (HyperSonic missiles) שרוסיה שיגרה לאוקראינה. ועכשיו גם החות'ים בתימן מתחילים להשתמש גם הם בהם, אז מהם הטילים ההיפרסוניים שמדאיגים את העולם?
נשק היפר-סוני הוא נשק המסוגל להגיע למהירות של יותר ממאך 5, משהו כמו 1.7 ק"מ לשנייה. טילים היפרסונים, למעשה הם יותר מטוסים ללא טייס מאשר טיל כמו שאנו מכירים אותו, כבר מגיעים היום למהירויות של 10 מאך ויותר.
ההערכה הייתה שטילים היפר-סונים יכנסו לשירות בסביבות 2025 לכל המוקדם. רוסיה הקדימה, מסיבותיה האסטרטגיות. השיגור, שבוצע במלחמה נגד אוקראינה, לא היה מחויב המציאות, במיוחד אם רצה להדגים את היתרון הגדול של הנשק ההיפר-סוני והוא היכולת שלו לחמוק ממערכות ההגנה העכשוויות. אלה בלאו הכי לא נמצאו ברשות צבא אוקראינה.
הטילים ההיפרסוניים מצטיינים במנועים חזקים באופן קיצוני, המטיסים אותם במהירות מטורפת, מבלי שיתפוצצו. יש להם יכולות ניווט מדויקות ופגיעות כמעט ודאיות במטרות. המדהים הוא שהתכונות הללו מאפשרות להם לפגוע ולהשמיד את המטרות, עוד לפני שמערכות ההגנה שלמטה מבינות ומצליחות לפענח מה עבר מעליהן.
#סוגי טילים היפר-סוניים
ישנם שני סוגים של טילים היפר-סוניים. הסוג הראשון הוא טילים גולשים, טילי דאון, טילי גלישה או גולשים היפרסוניים.
הגולשים ההיפרסוניים הם טילים "גולשים" שיכולים אף לשאת ראשי נפץ גרעיניים. הם משוגרים מטיל, שבדרך כלל יהינ טיל בליסטי, המקנה להם את המהירות, כשממנו הם משיכים לצבור מהירות, תוך כדי גלישה.
הסוג השני הוא של טילי שיוט היפר-סוניים. טילי השיוט ההיפר-סוניים הללו מקבלים מהירות מהמנוע המטורף שלהם ואפילו לא זקוקים להנעה של טיל נוסף. מדובר במתקני דאייה היפר-קוליים, המשלבים בין המהירות של טיל בליסטי ליכולות הדיוק והתמרון המעולות של טילי שיוט.
בניגוד לטיל בליסטי, טיל גלישה היפר-סוני יוצא מחוץ לאטמוספרה וחוזר לתוכה תוך גלישה לטווחים של מאות ואף אלפי קילומטרים. הוא יכול לנווט במהלך הטיסה שלו, מה שמוסיף להיותו מהיר במיוחד, את העובדה שקשה מאוד לגלות וליירט אותו.
הכירו את הטיל ההיפר-סוני שניתן לתמרן (עברית):
https://youtu.be/j0J-TLBsMDs
באנגליש:
https://youtu.be/qWAijhqgZcE
הטיל הסיני ההיפרסוני שבאופן מדהים הקיף את כדור הארץ ופגע במטרתו (עברית):
https://youtu.be/U_C8KFsgOfk
סיפורו של הטיל ההיפר-סוני:
https://youtu.be/J4PzhNDzvCM
השימוש הרוסי בו נגד אוקראינה:
https://youtu.be/MIkB6exCmk0
דיווח על הטיל ההיפרסוני שנורה באוקראינה:
https://youtu.be/UAipiOkCq-I
מרוץ החימוש ההיפרסוני מעמיד את סין במיקום חזק (עברית):
https://youtu.be/x2U_TSbB_8g?long=yes
והמרוץ העולמי לטילים היפרסונים:
https://youtu.be/Qe4UOM2Kb_w?long=yes
מהו משבר האקלים וכיצד אקלים כדור הארץ משתנה?
המדענים מסבירים שאקלים כדור הארץ הולך ומשתנה ולרעה. השם שניתן לתהליך הקשה הזה הוא "משבר האקלים" (The climate crisis).
כולנו מרגישים את המצב. מדובר באחד האסונות שאנו גורמים לעולמנו באמצעים שונים ולא נראית מגמה של מנהיגי העולם שמצליחה לעצור את האסון העולמי המתקרב.
שינוי אקלים גלובלי זה הולך בעיקר לכיוון של התחממות, אבל לא רק. לכן גם השתנה המושג בשנים האחרונות מ"ההתחממות גלובלית" ל"משבר האקלים".
תוצאות התחממות כדור הארץ עלולות להיות קשות ולהקשות את החיים בעולם. הערכת חלק מהחוקרים היא שעד שנת 2100 תעלה הטמפרטורה על פני כדור הארץ ועלולה אף להגיע ל-3.5 מעלות צלזיוס יותר משהיא היום.
אבל העובדה שלא רק על התחממות עולמית מדובר, באה לידי ביטוי במצב הזה, בו הולכים ומתרבים אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו בצורת, שטפונות וגלי חמסין וחום. גם תהליך המידבור בעולם (הפיכת שטחים למדבריות) עלול לקבל תמריץ במשבר אקלים כה חמור, בין השאר בשל פגיעה באיכות המים.
בשל החום יופשרו גם רבים מהקרחונים בעולם וישנה הערכה שפני הים יעלו בכ-30 סנטימטרים, מה שעלול להציף ערי חוף רבות בעולם. זה כמובן גם מזכיר שהתחממות כדור הארץ עלולה לפגוע בתיירות העולמית וכמובן בחקלאות.
גם החוקרים המתנגדים לטענה שאפקט החממה נגרם כתוצאה ממעשי אדם, מודים שקיימת התחממות כזו. הם רק טוענים שמדובר בהתחממות מחזורית, חלק מהשינויים הטבעיים שעובר הכוכב שלנו כל הזמן ושבעבר הניבו גם עידני קרח ותקופות חמות מאד.
מדעני האקלים, לעומתם, לא ממליצים לאזרחי העולם להתרגל למצב החדש ולהתחממות הגלובלית. הם טוענים שזהו אינו שינוי שכבר קרה וזהו, אלא תהליך שאנו נמצאים רק בשלביו הראשונים. לדבריהם, מה שאנו חווים עכשיו הוא לא החום הנורמלי החדש, אלא רק שלב מעבר, בדרך להתחממות גדולה הרבה יותר.
התוצאות של משבר האקלים שהביא המין האנושי על עצמו, אומרים המדענים, יהיו חמורות הרבה יותר ממה שאנו חווים כרגע. מצב הדברים ההולך ומחמיר עלול אף להביא להכחדת החיים על פני כדור הארץ, כולם או חלקם, כולל חלילה גם המין האנושי כולו.
הנה סרטון על משבר האקלים העולמי (עברית):
https://youtu.be/J12Uc4g2Y1E
הסבר לצעירים (עברית):
https://youtu.be/30ItGxBQMbc
מצב העולם ומשבר האקלים נכון לאמצע 2021 (מתורגם):
https://youtu.be/-wJo5aKBwq0
שינוי האקלים הגלובלי (מתורגם):
https://youtu.be/z7iP-QVg3PI
התוצאות אפשריות של ההתחממות של כדור הארץ (עברית):
http://youtu.be/d6sfIn8mjQo?t=15s
סרטון קומי על הנושא העצוב של ההתחממות בכדור הארץ (עברית):
http://youtu.be/Z-WWyQ0rcmc
ההשפעות שתגרום וכבר גורמת ההתחממות הגלובלית (עברית):
http://youtu.be/PGlAwkrDKJU
וכתבת טלוויזיה שמדווחת על כדור הארץ שמשתגע (עברית):
https://youtu.be/hQb6x63QKbE?long=yes
מהן קואליציה ואופוזיציה?
קואליציה ואופוזיציה הם שני קצוות נוגדים של התארגנויות אנושיות. כשמפלגות פוליטיות, מדינות או ארגונים מתקשרים ביניהם כדי להגשים מטרה משותפת - זוהי קואליציה. אנו מכירים את הקואליציה בכנסת, כשמפלגות פוליטיות מתחברות ותומכות במדיניותם של ראש הממשלה ושל מפלגת השלטון. בתמורה לתמיכתם ולהצטרפותם לקואליציה, הן מקבלות מקומות בממשלה ובשלטון.
רגע לאחר שמסתיימות הבחירות ונספרים הקולות של הבוחרים, מכריזה ועדת הבחירות כמה חברי כנסת מקבלת כל מפלגה. כשמתברר מי תהיה המפלגה הגדולה בכנסת, חוברות חלק מהמפלגות אליה ומגיעות להסכמה עם מדיניותה ומקבלות הסכמה לדרישותיהן.
כך הן מצטרפות לקואליציה עימה ונעשות חלק מהשלטון, בעוד המפלגות שאינן בקואליציה מרכיבות את האופוזיציה.
אופוזיציה היא התקשרות הפוכה, שמתארגנת כדי להתנגד לקו השולט של הקואליציה.
האופוזיציה אכן מכילה את המפלגות שמתנגדות למדיניות הממשלה ובחברה דמוקרטית הן מנסות להפילה בהצעות חוק בכנסת. במלחמות אזרחים או כנגד קואליציה של אומות, מתנגדת האופוזיציה לעיתים במלחמה כנגד הקואליציה.
מהן קואליציה ואופוזיציה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/BeT9partbZc?t=5s
שימו לב כמה קשה להרכיב קואליציה בישראל (עברית):
https://youtu.be/auDKaKEPjFw
קואליציה מורכבת בדרך כלל מאחד המחנות הפוליטיים (עברית):
https://youtu.be/nyrfyPa2uxI
וסרטון משעשע במקצת שמסביר מהי קואליציה (עברית):
http://youtu.be/Fd2E0cDnJbo
איך תוקפים ומפילים אתרים במתקפת DDoS?
מתקפת אתרים כמו זו שחוו אתרי הממשלה בימים האחרונים, היא לא בדיוק מתקפת סייבר מתוחכמת. למעשה מדובר לרוב במתקפה פשוטה, על גבול הפרימיטיבית, לפחות במונחי עולם הסייבר הנוכחי.
המתקפה הזו מכונה "מתקפת מניעת שירות" (DDoS ראשי תיבות של Denial of service attack). מתקפת DDoS היא אחת השיטות הוותיקות להתקפות על אתרים. היא מייצרת עלייה חריגה בתעבורה אל שרתי האינטרנט המאחסנים ומפעילים את האתרים.
באמצעות התשה של שרתיו, מציפים התוקפים את אתר המטרה בתעבורת זבל, המציפה אותו ומוציאה אותו מפעולה.
למה הדבר דומה? - דמיינו שמרצה או מורה מנסה להסביר משהו, אבל חבורה של ילדים לא מסוגלת להפריע לו. הילדים הללו כל כך מפטפטים איתו ופונים אליו בשאלות ודיבורים בלתי פוסקים, עד שהוא משתגע ויוצא מכיתה - להירגע או להתפטר אצל המנהל מעבודתו...
כך בדיוק מייצרים אל שרתי האתר המותקף פניות כה מרובות, שהן מוציאות את השרת משליטה. הוא "נופל", כלומר יוצא מפעולה.
למעשה המתקפה הזו אינה סתם "מתקפת מניעת שירות" (DDoS attack), אלא "מתקפת מניעת שירות מבוזרת". המילה "ביזור" דומה ל"פיזור" והמתקפה נקראת כך כי היא מתבצעת במתקפה בו-זמנית של המוני מחשבים המפוזרים בפינות שונות של העולם, כלומר של האינטרנט.
בתקיפת DDoS מוצלחת, קורסים האתרים למשך מספר דקות לפחות. הם יכולים לשוב לפעילות רק אחרי טיפול של אחראי השרתים בבעיה והשבתם לפעילות מלאה מתקיימת בהדרגה.
אגב, בימינו לא חסרות קבוצות של האקרים ופורצנים המציעות שירותי הפלת אתרים בשיטה הזו, לכל דורש ובתשלום.
#מאיפה היכולת להפיל כך אתרים?
במקרה של מתקפה כזו, מנסים התוקפים להשחיל דרכה לאתרי המטרה כמויות עצומות של פניות או מידע, במטרה להביא להפלתם ולו גם לדקות ספורות.
רוחבי הפס הדרושים לביצוע מוצלח של מתקפה כזו יכולים להגיע להיקפים של 20 ג'יגה-בייט של תעבורה ואף יותר, המופנים לכיוון שרתי האתרים הללו בצורת טראפיק מטורף.
את ההכנה לפריצה כזו מייצרים התוקפים מראש. לשם כך הם יוצרים תשתית של בוטנט. זוהי רשת של אלפי ולעתים גם מאות אלפי מחשבים או מכשירים אחרים, המחוברים לאינטרנט ונשלטים בידי התוקפים.
את המחשבים הללו הם מדביקים ובעצם מחמשים מראש בווירוס. כך הם יכולים לנצל את מערך המחשוב האימתני הזה לצורך התקיפות.
המדהים הוא שבעלי המחשבים והמכשירים הללו אפילו לא מודעים לכך שהציוד שלהם הוא כלי תקיפה שכזה.
וכך, ביום ובזמן המדויק להפליא של המתקפה, מופעל אוטומטית כל מערך המחשוב המתואם הזה, אל מול אתרי המטרה. כל המערך פונה בו-זמנית לאתר המטרה והוא קורס. מיד לאחר מכן פונים התוקפים לאתר המטרה הבא וכך הלאה.
הערה קטנה: מתקפת DDoS כזו היא למעשה מתקפה על ספקית התקשורת של האתרים, זו שעליה האחריות לאפשר את הגישה אליהם. התוצאה אמנם זהה - האתר יוצא מפעולה, אבל חשוב להבין את ההבדל.
כך מתבצעת מתקפת מניעת שירות (מתורגם):
https://youtu.be/ilhGh9CEIwM
גם במלחמת רוסיה אוקראינה עשו בו הרוסים שימוש (מתורגם):
https://youtu.be/Vlx6kIeEYVw
הסבר גיקי למתקפת DDoS, או מתקפת מניעת שירות הנעזרת בפינגים (עברית):
https://youtu.be/BlwMrdviHi8
כך לומדים לבצע מתקפת DDoS (עברית):
https://youtu.be/-Y3s0GkmK70?long=yes
מי פיתח את קובץ ה-GIF?
בשנים הראשונות של כניסת האינטרנט לחיינו, קובץ התמונה הכי ויזואלי ושימושי באתרי האינטרנט היה קובץ ה-GIF.
הוא פותח על ידי ספקית האינטרנט האמריקאית הראשונה, חברת CompuServe. אבל ממציא ה-GIF היה בעצם סטיבן ווילהייט, מי ששימש אז כראש צוות ב-CompuServe.
את הפיתוח של ה-GIF הוא החל בביתו ובעצמו. אשתו סיפרה פעם שווילהייט נהג לתכנן פיתוחים בראשו ורק אז ניגש לתכנת אותם במחשב. רק כשהפיתוח הבשיל מעט, הוא שיתף את חברי הצוות שלו בקומפיוסרב.
פורמט התמונה שווילהייט וצוותו יצרו היה מתקדם לזמנו. הוא השתמש ב-256 צבעים, וכדי שיעבור במהירות באינטרנט האיטי של אז הוא השתמש באלגוריתם דחיסה, הדוחס ללא אובדן מידע (מה שנקרא Lossless) ומכונה LZW.
זו, אגב, הנקודה הישראלית להיום - אלגוריתם ה-LZW הוא בעצם פיתוח של אלגוריתם דחיסה שפותח בישראל ונקרא אלגוריתם למפל-זיו (LZ). מפתחיו הם הישראלים, שעל שם אותיות שמם הראשונות הוא גם נקרא, אברהם למפל, L בשבילכם ויעקב זיו - Z.
עם הזמן יפותח הקובץ גם לגרסת האנימציה, אנימייטד גיף (Animated gif), תת פורמט של קבצי GIF, שאפשר הצגת אנימציה באתרי האינטרנט של שנות ה-90.
הקובץ הזה נעלם עם הזמן, בחסות עולם עיצוב האתרים שמאס בו. אבל הוא שב בגדול, עם התפתחות אפליקציות המסרים המיידים דוגמת ווטסאפ ומסנג'ר.
וכך מתקיים בהצלחה מרשימה, כבר מעל 30 שנה הקובץ שרצה להציג תמונה בצבעים והפך לפורמט הוידאו האילם של דור ה-Z.
ב-2022, בגיל 74, רק 35 שנה אחרי פיתוח הקובץ שיהפוך את האינטרנט למקום צבעוני ומרצד ולאחר שנדבק בקורונה, הלך ווילהייט לעולמו.
הנה ההיסטוריה של ה-GIF:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
היתרונות של אז:
https://youtu.be/2qtkcG66Ywk
סטיבן ווילהייט מקבל את פרס ה-Webby על מפעל חייו:
https://youtu.be/DUmVvocbrgQ
תולדות האנימייטד והגיף:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
והדיון הבלתי נגמר באמריקה, אם זה גיף או ג'יף:
https://youtu.be/GvdAzaMQnHs
או
https://youtu.be/N1AL2EMvVy0
איך היה הסרט הצהוב לסמל לחטופים ושבויים?
למי שתהה למקור המנהג לקשור סרטים צהובים סביב גזעי וענפי עצים, בקריאה להחזרת חטופים ושבויים הביתה, הרי שמדובר בסיפור בן מאה וחצי לפחות.
כבר בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ענדו לשערן נשים וארוסות של חיילים מצבא הצפון, צבא האיחוד, מטפחת או צעיף צהוב.
למה צהוב?
כי הצבע הצהוב היה סמלו של חיל הפרשים של צבא הצפון. הוא ירגיש לאנשים אז כסמל של נאמנות לאהוב הנלחם רחוק. אזכורים מוקדמים למנהג יש עוד בעבר האירופי של המהגרים לאמריקה, אם אלו הסרטים הצהובים על בגדי הצבא הפוריטני במלחמת האזרחים האנגלית, האיזכור במחזה של שייקספיר "אותלו", או אפילו המנהג של עלמות בימי הביניים לענוד ענף ערבה ירוק סביב כובען.
מכל מקום, צבא הצפון הוא שינצח במלחמת האזרחים ובפולקלור האמריקאי יהפוך הסרט צהוב לסמל הרבה יותר גדול - סמל של הזדהות עם שבויים ולוחמים אהובים ותפילה לשובם בשלום מהמלחמה.
המנהג של נשות הצפון במלחמת האזרחים יוליד בתחילת המאה ה-20, את השיר הפופולרי שיתפרסם במלחמת העולם הראשונה, "היא ענדה סרט צהוב".
"על צווארה היא עונדת סרט צהוב
היא עונדת אותו בחורף וגם בקיץ.
אם אתה שואל לפשר הקישוט?
היא תענה שזה לאהוב ליבה הרחוק."
עם השנים ישתנו מילותיו, אך בארה"ב ובלא מעט מקומות בעולם הוא ימשיך להיות מנוגן על ידי תזמורות במצעדים.
מערבון אמריקאי שייצא בשנת 1949, בשם "היא ענדה סרט צהוב" (באנגלית: She Wore a Yellow Ribbon) יהדהד את המנהג הזה וישמור גם הוא על הגחלת הצהובה.
אבל בשנת 1973, יוקלט שיר שיהפוך ללהיט ויחזק עוד יותר את עניין הסרט הצהוב. השיר "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק" ("Tie a Yellow Ribbon 'Round the Old Oak Tree").
כתב אותו תמלילן אמריקאי ששמו ארווין לוין בשנת 1973. את ההשראה הוא קיבל מסיפור שהתפרסם שנתיים לפני כן, על אסיר שעמד להשתחרר לאחר שריצה 3 שנים בכלא.
לפני שחרורו כתב האסיר לאהובתו שאם ברצונה להמשיך בקשר, הוא מבקש שהיא תקשור סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק שבעירם. ביום השחרור שלו, כשהוא נוסע לביתו באוטובוס מהכלא, שמח האסיר המשוחרר לגלות שעל עץ האלון אכן היה קשור סרט צהוב.
השיר, בביצוע של טוני אורלנדו ולהקת "שחר", עתיד להפוך ללהיט גדול. לוין אף הגדיל את האפקט כששינה בו שלא סרט צהוב אחד קשור לעץ האלון אלא מאה כאלו שנתלו עליו בידי האהובה.
מכאן עתיד הסרט הצהוב לפגוש שוב את ההיסטוריה. זה יהיה כשהשיר יהדהד באותן שנים את התקווה לחזרתם של השבויים האמריקאים ממלחמת וייטנאם.
בשנת 1980 עתיד הסרט הצהוב לשוב ולהיות רלוונטי. אז מדובר בעשרות האזרחים האמריקאים שנשבו בשגרירות האמריקאית על ידי שלטון חומייני. זה היה בעקבות המהפכה האיראנית, כשהשבויים הללו הוחזקו כבני ערובה בשגרירות בטהרן. סרטים צהובים נקשרו והם חזרו.
גם בישראל השתמשו כמה פעמים בסמל התקווה הזה, בין היתר כשהיה מדובר בשבויי לבנון וגם בקמפיין להשבתו של גלעד שליט.
אז כשאתם מתבקשים היום לקשור סרט צהוב על העץ, היד או על מראת הרכב, זכרו שאתם מצטרפים למסורת כואבת ואופטימית, בציפייה לחזרתם של האהובים החטופים.
הנה הקדימון של המערבון "היא ענדה סרט צהוב":
https://youtu.be/coT6cA6lvnc
מנגינת המערבון עם המילים מהסרט:
https://youtu.be/2HVsLmRaKig
השיר משנות ה-70:
https://youtu.be/Z8fhciUojQ0
והסיפור של השיר:
https://youtu.be/7ByRxcl2zZ8?long=yes
מי היה פלה, שחקן הכדורגל הגדול במאה ה-20?
פלה הוא כינויו של גדול הכדורגלנים בהיסטוריה, בן העניים המוכשר מברזיל שהפך את הכדורגל מעוד ספורט לאמנות, לריקוד ולחלום. הוא שיחק בתור חלוץ וקשר התקפי מצליח, משנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20 והעניק לעולם את הכדורגל היפה ביותר.
אבל פלה לא היה עוד שחקן טוב. השחקן הצעיר כל כך, בן 17 בלבד, הגיע ב-1958, בתוך שנה וחצי מהכפר העני שלו לגמר גביע העולם בשוודיה. במקום להיבהל מהמעמד, הוא ניצח שם, כמו מנצח תזמורת מיומן, על לקיחת גביע העולם הביתה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של נבחרת ברזיל.
אביו של פלה היה שחקן כדורגל בעצמו, אך נפצע ולא הצליח לפרנס את משפחתו. פלה היה התיקון. ילד עני שהתגלה כשהוא משחק בכדורגל שכונתי והוזמן לקבוצת סנטוס, למד איך לשחק כדורגל עממי ומרהיב, בסגנון ברזילאי ועממי, שנקרא ג'ינגה.
"פלה", כינוי שהודבק לו בלעג בילדותו והוא השכיל לאמץ ולהפוך לכינוי המפורסם בתולדות המשחק. הילד, ששמו היה אדסון ארנטס דו נסימנטו, הפך לשחקן הכדורגל המפורסם בעולם, אייקון הכדורגל הגדול מכולם.
רשימת השיאים שלו לא תאומן. פלה הוא השחקן הצעיר ביותר שהבקיע בגביע העולם, הכדורגלן היחיד אי-פעם שזכה בשלושה גביעי עולם ומלך השלושער בכל הזמנים.
בקבוצת סנטוס בה שיחק, הוא זכה בשלל תארים קבוצתיים ואישיים נוספים ולאורך הקריירה שלו הבקיע פלה 1,283 שערים.
עם הוועד האולימפי הבינלאומי שבחר בו כ"ספורטאי המאה" ופיפ"א שהכתיר אותו כשחקן הכדורגל הטוב במאה כ-20, לא פלא שרבים רואים בפלה את הכדורגלן הטוב בכל הזמנים וכאיש שהמציא את הכדורגל מחדש.
אבל השפעתו העצומה על הנוער בברזיל, יכולתו להפוך את סגנון המשחק הברזילאי לנערץ בעולם כולו והמשחק המשובח של פלה, כמו גם סגנונו המרהיב, סגנון הג'ינגה העממי שהוא הביא מהכפר אל הגביע העולמי וניצח בעזרתו שוב ושוב, כל אלה השפיעו על הכדורגל הברזילאי ושיפרו אותו מאוד ולתמיד.
הנה סיפורו של פלה (עברית):
https://youtu.be/UxjmE3I1FQ4
השלושער שלו בגביע העולמי נגד שוודיה ב-1958:
https://youtu.be/8E9ecq009rw
20 השערים הגדולים שלו:
http://youtu.be/T7HFq1gKeUU
קדימון לסרט "פלה" שנעשה עליו (מתורגם):
https://youtu.be/KMhR1smcfD8
פרידה מאגדת הכדורגל הגדולה ביותר - פלה (עברית):
https://youtu.be/cy5wyiHWHs4?long=yes
והשוואת היכולות של ענקי הכדורגל מראדונה ופלה:
https://youtu.be/L9fzR8ve8A4?long=yes
לאחר שעשה את הלא יאומן וחזר לנשיאות, הבה ניזכר כיצד בשנת 2016 עשה איש בשם דונלד טראמפ את הבלתי יאומן ונבחר להיות נשיא ארצות הברית.
כנגד כל הסקרים והנבואות, עם כל השערוריות, העלבונות שעלב בכל קהל אפשרי באמריקה, האינטרסים האפשריים והקהלים המתנגדים לו - הוא היה לנשיא. עם ארגון מבולגן, משמעת קמפיין מרושלת, אופי בעייתי ויחס מחפיר לנשים ולמיעוטים - הוא לקח את הנשיאות כמעט מבלי למצמץ.
זהו דונלד טראמפ. מהרגע הראשון בקמפיין לנשיאות הייתה לשונו משתלחת וגסה. הוא הציג שוב ושוב עמדות קיצוניות ובורות מפתיעה בענייני חוץ וצייץ את כל דרכו לחדר הסגול של הבית הלבן, משרדו של הנשיא.
הקמפיין היה מרתק. בתחילה איש לא נתן לו סיכוי. אבל די מהר הסתבר שתרבות ודרך ארץ אינן מתכונותיו הבולטות - ובכל זאת ואולי בזכות זאת הוא פרח בסקרים, קם ונפל ולבסוף נבחר לנשיא ארצות הברית.
טראמפ, איש עסקים לא מוצלח במיוחד, שאחרים רואים כגאון עסקי, הוא אדם עם יכולת שיווק עצמי מרשימה. מי שהחל כיורש אמריקאי, הפך ליזם בנייה שאפתן, בנה מגדלים רבים באמריקה ובעולם ופשט רגל, התרומם שוב מהנפילות, הצליח לבנות עוד מגדלים והיה גם למייסד של חברת ענק שמפעילה בתי מלון והימורים רבים ברחבי העולם כולו.
את יכולותיו העסקיות של טראמפ ראה העולם כבר לפני שנים, אך כושר ההישרדות שלו בלט שוב ושוב, כשלאחר שהתמוטט התאגיד שהקים, הוא התחיל את הכל מהתחלה. במיומנות גדולה הוא גלגל את הפסדי המשקיעים שלו והפך ליזם ואיש עסקים מצליח ועשיר מאד בפעם השנייה.
אגב, בדיקות שנערכו הראו שבדרך להתעשרות החוזרת, פחות בנדל"ן ויותר בעסקי שיווק ופרסום, הוא עשה במשך 20 שנה תרגילי מס שאפשרו לו להמנע מתשלום מיסים לממשל שבראשו נבחר לעמוד.
במיוחד ידועים המגדלים הנושאים את שמו, כשהמפורסמים ביניהם הם "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" שבמנהטן ניו יורק.
בהמשך חייו הפך טראמפ גם לאיש טלוויזיה מצליח. בתכנית הריאליטי "המתמחה" הוא בחן והעביר את המתמחים מבחנים עיסקיים שונים ופיטר את מי שלא עמד בהם. הוא היה קשוח.
בשנים שלפני הנשיאות החלו גם ילדיו הגדולים של טראמפ, במיוחד בתו איוונקה ובעלה ג'ראד, להצליח בעסקים של האב. זאת בעוד הוא לוטש עיניים למשרה החזקה בעולם. בתקופת הנשיאות הראשונה שלו מילאו חלקם תפקידים רשמיים בבית הלבן.
אם הייתה תקווה שכנשיא טראמפ יתעלה על עצמו וישתפר, נשיאותו התגלתה כמעוררת מחלוקת ומאתגרת למוסדות ולקהלים שלא מסכימים עם דעותיו ומעשיו. מה לא היה שם? - חקיקה גזענית, טרנספובית ומיזוגינית, תמיכה לא מוסתרת בהפרדת ילדי מהגרים מהוריהם ובעליונות לבנה ובשנה האחרונה גם בהכחשת מגפת הקורונה. הוא לא לבש מסכה ועודד בכך את תומכיו ולמעשה את חלק גדול מהאומה האמריקאית לאסון בריאותי של ממש.
לאחר תבוסתו בבחירות 2020 הוא התגלה יותר ויותר כמי שמתקשה להשלים עם ההפסד ועם ההכרח להפרד מהמשרה הרמה שבה זכה. הוא חזר והאשים את יריביו, מבלי להציג הוכחות של ממש, ברמאות ובגניבת הבחירות.
שבועיים לפני הכתרת ג'ו ביידן מחליפו ולאחר חודשים של האשמות חסרות בסיס משפטי, נאם טראמפ והסית את תומכיו לצעוד אל גבעת הקפיטול. הם נענו לו והשתלטו על בניין הקונגרס. נלהבים מעידודו, תומכיו התפרצו בכוח לקונגרס וגרמו להרס, לביזה ולמותם של 5 אנשים, כולל שוטרים שניסו לבלום אותם.
טראמפ מעולם לא שילם על כך מחיר. כך הסתיימה לה נשיאות חתרנית ומאתגרת, בערעור על היסודות הפוליטיים והחברתיים הקדושים ביותר לאומה האמריקאית ובגירוש משפיל מכל הרשתות החברתיות המובילות, בשל מה שהיה שם תמיד - קידום בוטה ומכוער של חדשות כזב, "פייק ניוז".
כך היא הסתיימה, אך לא נגמרה. טראמפ איים מהרגע הראשון לשוב בבחירות הבאות ולהיבחר שוב וגם מתנגדיו הודו שהוא עשה זאת בהצלחה מרשימה. כתבי האישום שלו בוטלו או הסתיימו ללא עונש ומהרגע הראשון הפכה נשיאותו המאיימת למסקרנת, מפחידה, אך גם עשויה להפתיע.
הנה הנבחר לנשיאות דונלד טראמפ (עברית):
https://youtu.be/JwDgIGEjFho
על חייו של דונלד טראמפ:
http://youtu.be/zSXSquzdx7E
על אופיו (עברית):
https://youtu.be/X43gndlPj24
צורת השכנוע של טראמפ והאופן שבו הוא מדבר לאמריקאי הממוצע:
https://youtu.be/_aFo_BV-UzI
כך הוא הפסיד בבחירות (עברית):
https://youtu.be/g_cdssFYHXg
שמחה לאיד עם המון כישרון:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
ובתו של דונלד טראמפ איוונקה - שהיא דמות עסקית מרתקת בפני עצמה:
http://youtu.be/oyyqEkdLVSU
דֵּמוֹקְרָטְיָה (Democracy), שלטון העם, היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.
בדמוקרטיה אמיתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.
הדמוקרטיה מקדשת גם את הפלורליזם, כלומר הרב-תרבותיות, המכבדת כל מוצא ותרבות שמהן באו האזרחים השונים בה.
דמוקרטיה אמיתית תכבד גם את עיקרון השוויון, הקובע שכל בני האדם שווים וראויים לכבוד שווה.
דמוקרטיה מאוזנת, שבנויה נכון, חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט, השופטים ומערכת המשפט כולה.
הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.
ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם בשנינות חכמה ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו..."
#היסטוריה בקליפת אגוז
הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה במהפכה הצרפתית. היא אמנם החלה עם לא מעט קשיים בצרפת, אבל ממנה היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שאך זה השתחררו משלטון האימפריה הבריטית.
בארצות הברית בחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם ובחסות הקפיטליזם וכלכלת השוק, היא תתפשט כמעט לכל מדינה שהלכה על תעשייה מתקדמת ובחרה בכלכלה של שוק חופשי.
בכל מקום בו היא פרחה, התבססה הדמוקרטיה על כלכלת השוק החופשי ועל האידאולוגיה הליברלית כדי להצליח. היא נזקקה להם בכדי לעמוד כנגד כל הכוחות האנטי-דמוקרטיים, שבשלב מסוים תמיד יתחילו לבצבץ ולהרים את ראשם, במיוחד ברגעי משבר.
הנה הדמוקרטיה ותולדותיה:
http://youtu.be/u6jgWxkbR7A
כך נולדה הדמוקרטיה הראשונה ביוון העתיקה (עברית):
https://youtu.be/15bRBPBEBLQ
העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
מעניין אתכם לדעת למה סוקרטס תיעב את הדמוקרטיה היוונית?
https://youtu.be/fLJBzhcSWTk
שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):
http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q
ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/PaxVCsnox_4
אם לא היו מספיק דאגות סביב המתקפה הרוסית על אוקראינה, הרי שנוסף לה גם השימוש בטילים ההיפר-סוניים (HyperSonic missiles) שרוסיה שיגרה לאוקראינה. ועכשיו גם החות'ים בתימן מתחילים להשתמש גם הם בהם, אז מהם הטילים ההיפרסוניים שמדאיגים את העולם?
נשק היפר-סוני הוא נשק המסוגל להגיע למהירות של יותר ממאך 5, משהו כמו 1.7 ק"מ לשנייה. טילים היפרסונים, למעשה הם יותר מטוסים ללא טייס מאשר טיל כמו שאנו מכירים אותו, כבר מגיעים היום למהירויות של 10 מאך ויותר.
ההערכה הייתה שטילים היפר-סונים יכנסו לשירות בסביבות 2025 לכל המוקדם. רוסיה הקדימה, מסיבותיה האסטרטגיות. השיגור, שבוצע במלחמה נגד אוקראינה, לא היה מחויב המציאות, במיוחד אם רצה להדגים את היתרון הגדול של הנשק ההיפר-סוני והוא היכולת שלו לחמוק ממערכות ההגנה העכשוויות. אלה בלאו הכי לא נמצאו ברשות צבא אוקראינה.
הטילים ההיפרסוניים מצטיינים במנועים חזקים באופן קיצוני, המטיסים אותם במהירות מטורפת, מבלי שיתפוצצו. יש להם יכולות ניווט מדויקות ופגיעות כמעט ודאיות במטרות. המדהים הוא שהתכונות הללו מאפשרות להם לפגוע ולהשמיד את המטרות, עוד לפני שמערכות ההגנה שלמטה מבינות ומצליחות לפענח מה עבר מעליהן.
#סוגי טילים היפר-סוניים
ישנם שני סוגים של טילים היפר-סוניים. הסוג הראשון הוא טילים גולשים, טילי דאון, טילי גלישה או גולשים היפרסוניים.
הגולשים ההיפרסוניים הם טילים "גולשים" שיכולים אף לשאת ראשי נפץ גרעיניים. הם משוגרים מטיל, שבדרך כלל יהינ טיל בליסטי, המקנה להם את המהירות, כשממנו הם משיכים לצבור מהירות, תוך כדי גלישה.
הסוג השני הוא של טילי שיוט היפר-סוניים. טילי השיוט ההיפר-סוניים הללו מקבלים מהירות מהמנוע המטורף שלהם ואפילו לא זקוקים להנעה של טיל נוסף. מדובר במתקני דאייה היפר-קוליים, המשלבים בין המהירות של טיל בליסטי ליכולות הדיוק והתמרון המעולות של טילי שיוט.
בניגוד לטיל בליסטי, טיל גלישה היפר-סוני יוצא מחוץ לאטמוספרה וחוזר לתוכה תוך גלישה לטווחים של מאות ואף אלפי קילומטרים. הוא יכול לנווט במהלך הטיסה שלו, מה שמוסיף להיותו מהיר במיוחד, את העובדה שקשה מאוד לגלות וליירט אותו.
הכירו את הטיל ההיפר-סוני שניתן לתמרן (עברית):
https://youtu.be/j0J-TLBsMDs
באנגליש:
https://youtu.be/qWAijhqgZcE
הטיל הסיני ההיפרסוני שבאופן מדהים הקיף את כדור הארץ ופגע במטרתו (עברית):
https://youtu.be/U_C8KFsgOfk
סיפורו של הטיל ההיפר-סוני:
https://youtu.be/J4PzhNDzvCM
השימוש הרוסי בו נגד אוקראינה:
https://youtu.be/MIkB6exCmk0
דיווח על הטיל ההיפרסוני שנורה באוקראינה:
https://youtu.be/UAipiOkCq-I
מרוץ החימוש ההיפרסוני מעמיד את סין במיקום חזק (עברית):
https://youtu.be/x2U_TSbB_8g?long=yes
והמרוץ העולמי לטילים היפרסונים:
https://youtu.be/Qe4UOM2Kb_w?long=yes
המדענים מסבירים שאקלים כדור הארץ הולך ומשתנה ולרעה. השם שניתן לתהליך הקשה הזה הוא "משבר האקלים" (The climate crisis).
כולנו מרגישים את המצב. מדובר באחד האסונות שאנו גורמים לעולמנו באמצעים שונים ולא נראית מגמה של מנהיגי העולם שמצליחה לעצור את האסון העולמי המתקרב.
שינוי אקלים גלובלי זה הולך בעיקר לכיוון של התחממות, אבל לא רק. לכן גם השתנה המושג בשנים האחרונות מ"ההתחממות גלובלית" ל"משבר האקלים".
תוצאות התחממות כדור הארץ עלולות להיות קשות ולהקשות את החיים בעולם. הערכת חלק מהחוקרים היא שעד שנת 2100 תעלה הטמפרטורה על פני כדור הארץ ועלולה אף להגיע ל-3.5 מעלות צלזיוס יותר משהיא היום.
אבל העובדה שלא רק על התחממות עולמית מדובר, באה לידי ביטוי במצב הזה, בו הולכים ומתרבים אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו בצורת, שטפונות וגלי חמסין וחום. גם תהליך המידבור בעולם (הפיכת שטחים למדבריות) עלול לקבל תמריץ במשבר אקלים כה חמור, בין השאר בשל פגיעה באיכות המים.
בשל החום יופשרו גם רבים מהקרחונים בעולם וישנה הערכה שפני הים יעלו בכ-30 סנטימטרים, מה שעלול להציף ערי חוף רבות בעולם. זה כמובן גם מזכיר שהתחממות כדור הארץ עלולה לפגוע בתיירות העולמית וכמובן בחקלאות.
גם החוקרים המתנגדים לטענה שאפקט החממה נגרם כתוצאה ממעשי אדם, מודים שקיימת התחממות כזו. הם רק טוענים שמדובר בהתחממות מחזורית, חלק מהשינויים הטבעיים שעובר הכוכב שלנו כל הזמן ושבעבר הניבו גם עידני קרח ותקופות חמות מאד.
מדעני האקלים, לעומתם, לא ממליצים לאזרחי העולם להתרגל למצב החדש ולהתחממות הגלובלית. הם טוענים שזהו אינו שינוי שכבר קרה וזהו, אלא תהליך שאנו נמצאים רק בשלביו הראשונים. לדבריהם, מה שאנו חווים עכשיו הוא לא החום הנורמלי החדש, אלא רק שלב מעבר, בדרך להתחממות גדולה הרבה יותר.
התוצאות של משבר האקלים שהביא המין האנושי על עצמו, אומרים המדענים, יהיו חמורות הרבה יותר ממה שאנו חווים כרגע. מצב הדברים ההולך ומחמיר עלול אף להביא להכחדת החיים על פני כדור הארץ, כולם או חלקם, כולל חלילה גם המין האנושי כולו.
הנה סרטון על משבר האקלים העולמי (עברית):
https://youtu.be/J12Uc4g2Y1E
הסבר לצעירים (עברית):
https://youtu.be/30ItGxBQMbc
מצב העולם ומשבר האקלים נכון לאמצע 2021 (מתורגם):
https://youtu.be/-wJo5aKBwq0
שינוי האקלים הגלובלי (מתורגם):
https://youtu.be/z7iP-QVg3PI
התוצאות אפשריות של ההתחממות של כדור הארץ (עברית):
http://youtu.be/d6sfIn8mjQo?t=15s
סרטון קומי על הנושא העצוב של ההתחממות בכדור הארץ (עברית):
http://youtu.be/Z-WWyQ0rcmc
ההשפעות שתגרום וכבר גורמת ההתחממות הגלובלית (עברית):
http://youtu.be/PGlAwkrDKJU
וכתבת טלוויזיה שמדווחת על כדור הארץ שמשתגע (עברית):
https://youtu.be/hQb6x63QKbE?long=yes
נושאים בחדשות
קואליציה ואופוזיציה הם שני קצוות נוגדים של התארגנויות אנושיות. כשמפלגות פוליטיות, מדינות או ארגונים מתקשרים ביניהם כדי להגשים מטרה משותפת - זוהי קואליציה. אנו מכירים את הקואליציה בכנסת, כשמפלגות פוליטיות מתחברות ותומכות במדיניותם של ראש הממשלה ושל מפלגת השלטון. בתמורה לתמיכתם ולהצטרפותם לקואליציה, הן מקבלות מקומות בממשלה ובשלטון.
רגע לאחר שמסתיימות הבחירות ונספרים הקולות של הבוחרים, מכריזה ועדת הבחירות כמה חברי כנסת מקבלת כל מפלגה. כשמתברר מי תהיה המפלגה הגדולה בכנסת, חוברות חלק מהמפלגות אליה ומגיעות להסכמה עם מדיניותה ומקבלות הסכמה לדרישותיהן.
כך הן מצטרפות לקואליציה עימה ונעשות חלק מהשלטון, בעוד המפלגות שאינן בקואליציה מרכיבות את האופוזיציה.
אופוזיציה היא התקשרות הפוכה, שמתארגנת כדי להתנגד לקו השולט של הקואליציה.
האופוזיציה אכן מכילה את המפלגות שמתנגדות למדיניות הממשלה ובחברה דמוקרטית הן מנסות להפילה בהצעות חוק בכנסת. במלחמות אזרחים או כנגד קואליציה של אומות, מתנגדת האופוזיציה לעיתים במלחמה כנגד הקואליציה.
מהן קואליציה ואופוזיציה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/BeT9partbZc?t=5s
שימו לב כמה קשה להרכיב קואליציה בישראל (עברית):
https://youtu.be/auDKaKEPjFw
קואליציה מורכבת בדרך כלל מאחד המחנות הפוליטיים (עברית):
https://youtu.be/nyrfyPa2uxI
וסרטון משעשע במקצת שמסביר מהי קואליציה (עברית):
http://youtu.be/Fd2E0cDnJbo
מתקפת אתרים כמו זו שחוו אתרי הממשלה בימים האחרונים, היא לא בדיוק מתקפת סייבר מתוחכמת. למעשה מדובר לרוב במתקפה פשוטה, על גבול הפרימיטיבית, לפחות במונחי עולם הסייבר הנוכחי.
המתקפה הזו מכונה "מתקפת מניעת שירות" (DDoS ראשי תיבות של Denial of service attack). מתקפת DDoS היא אחת השיטות הוותיקות להתקפות על אתרים. היא מייצרת עלייה חריגה בתעבורה אל שרתי האינטרנט המאחסנים ומפעילים את האתרים.
באמצעות התשה של שרתיו, מציפים התוקפים את אתר המטרה בתעבורת זבל, המציפה אותו ומוציאה אותו מפעולה.
למה הדבר דומה? - דמיינו שמרצה או מורה מנסה להסביר משהו, אבל חבורה של ילדים לא מסוגלת להפריע לו. הילדים הללו כל כך מפטפטים איתו ופונים אליו בשאלות ודיבורים בלתי פוסקים, עד שהוא משתגע ויוצא מכיתה - להירגע או להתפטר אצל המנהל מעבודתו...
כך בדיוק מייצרים אל שרתי האתר המותקף פניות כה מרובות, שהן מוציאות את השרת משליטה. הוא "נופל", כלומר יוצא מפעולה.
למעשה המתקפה הזו אינה סתם "מתקפת מניעת שירות" (DDoS attack), אלא "מתקפת מניעת שירות מבוזרת". המילה "ביזור" דומה ל"פיזור" והמתקפה נקראת כך כי היא מתבצעת במתקפה בו-זמנית של המוני מחשבים המפוזרים בפינות שונות של העולם, כלומר של האינטרנט.
בתקיפת DDoS מוצלחת, קורסים האתרים למשך מספר דקות לפחות. הם יכולים לשוב לפעילות רק אחרי טיפול של אחראי השרתים בבעיה והשבתם לפעילות מלאה מתקיימת בהדרגה.
אגב, בימינו לא חסרות קבוצות של האקרים ופורצנים המציעות שירותי הפלת אתרים בשיטה הזו, לכל דורש ובתשלום.
#מאיפה היכולת להפיל כך אתרים?
במקרה של מתקפה כזו, מנסים התוקפים להשחיל דרכה לאתרי המטרה כמויות עצומות של פניות או מידע, במטרה להביא להפלתם ולו גם לדקות ספורות.
רוחבי הפס הדרושים לביצוע מוצלח של מתקפה כזו יכולים להגיע להיקפים של 20 ג'יגה-בייט של תעבורה ואף יותר, המופנים לכיוון שרתי האתרים הללו בצורת טראפיק מטורף.
את ההכנה לפריצה כזו מייצרים התוקפים מראש. לשם כך הם יוצרים תשתית של בוטנט. זוהי רשת של אלפי ולעתים גם מאות אלפי מחשבים או מכשירים אחרים, המחוברים לאינטרנט ונשלטים בידי התוקפים.
את המחשבים הללו הם מדביקים ובעצם מחמשים מראש בווירוס. כך הם יכולים לנצל את מערך המחשוב האימתני הזה לצורך התקיפות.
המדהים הוא שבעלי המחשבים והמכשירים הללו אפילו לא מודעים לכך שהציוד שלהם הוא כלי תקיפה שכזה.
וכך, ביום ובזמן המדויק להפליא של המתקפה, מופעל אוטומטית כל מערך המחשוב המתואם הזה, אל מול אתרי המטרה. כל המערך פונה בו-זמנית לאתר המטרה והוא קורס. מיד לאחר מכן פונים התוקפים לאתר המטרה הבא וכך הלאה.
הערה קטנה: מתקפת DDoS כזו היא למעשה מתקפה על ספקית התקשורת של האתרים, זו שעליה האחריות לאפשר את הגישה אליהם. התוצאה אמנם זהה - האתר יוצא מפעולה, אבל חשוב להבין את ההבדל.
כך מתבצעת מתקפת מניעת שירות (מתורגם):
https://youtu.be/ilhGh9CEIwM
גם במלחמת רוסיה אוקראינה עשו בו הרוסים שימוש (מתורגם):
https://youtu.be/Vlx6kIeEYVw
הסבר גיקי למתקפת DDoS, או מתקפת מניעת שירות הנעזרת בפינגים (עברית):
https://youtu.be/BlwMrdviHi8
כך לומדים לבצע מתקפת DDoS (עברית):
https://youtu.be/-Y3s0GkmK70?long=yes
בשנים הראשונות של כניסת האינטרנט לחיינו, קובץ התמונה הכי ויזואלי ושימושי באתרי האינטרנט היה קובץ ה-GIF.
הוא פותח על ידי ספקית האינטרנט האמריקאית הראשונה, חברת CompuServe. אבל ממציא ה-GIF היה בעצם סטיבן ווילהייט, מי ששימש אז כראש צוות ב-CompuServe.
את הפיתוח של ה-GIF הוא החל בביתו ובעצמו. אשתו סיפרה פעם שווילהייט נהג לתכנן פיתוחים בראשו ורק אז ניגש לתכנת אותם במחשב. רק כשהפיתוח הבשיל מעט, הוא שיתף את חברי הצוות שלו בקומפיוסרב.
פורמט התמונה שווילהייט וצוותו יצרו היה מתקדם לזמנו. הוא השתמש ב-256 צבעים, וכדי שיעבור במהירות באינטרנט האיטי של אז הוא השתמש באלגוריתם דחיסה, הדוחס ללא אובדן מידע (מה שנקרא Lossless) ומכונה LZW.
זו, אגב, הנקודה הישראלית להיום - אלגוריתם ה-LZW הוא בעצם פיתוח של אלגוריתם דחיסה שפותח בישראל ונקרא אלגוריתם למפל-זיו (LZ). מפתחיו הם הישראלים, שעל שם אותיות שמם הראשונות הוא גם נקרא, אברהם למפל, L בשבילכם ויעקב זיו - Z.
עם הזמן יפותח הקובץ גם לגרסת האנימציה, אנימייטד גיף (Animated gif), תת פורמט של קבצי GIF, שאפשר הצגת אנימציה באתרי האינטרנט של שנות ה-90.
הקובץ הזה נעלם עם הזמן, בחסות עולם עיצוב האתרים שמאס בו. אבל הוא שב בגדול, עם התפתחות אפליקציות המסרים המיידים דוגמת ווטסאפ ומסנג'ר.
וכך מתקיים בהצלחה מרשימה, כבר מעל 30 שנה הקובץ שרצה להציג תמונה בצבעים והפך לפורמט הוידאו האילם של דור ה-Z.
ב-2022, בגיל 74, רק 35 שנה אחרי פיתוח הקובץ שיהפוך את האינטרנט למקום צבעוני ומרצד ולאחר שנדבק בקורונה, הלך ווילהייט לעולמו.
הנה ההיסטוריה של ה-GIF:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
היתרונות של אז:
https://youtu.be/2qtkcG66Ywk
סטיבן ווילהייט מקבל את פרס ה-Webby על מפעל חייו:
https://youtu.be/DUmVvocbrgQ
תולדות האנימייטד והגיף:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
והדיון הבלתי נגמר באמריקה, אם זה גיף או ג'יף:
https://youtu.be/GvdAzaMQnHs
או
https://youtu.be/N1AL2EMvVy0
למי שתהה למקור המנהג לקשור סרטים צהובים סביב גזעי וענפי עצים, בקריאה להחזרת חטופים ושבויים הביתה, הרי שמדובר בסיפור בן מאה וחצי לפחות.
כבר בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ענדו לשערן נשים וארוסות של חיילים מצבא הצפון, צבא האיחוד, מטפחת או צעיף צהוב.
למה צהוב?
כי הצבע הצהוב היה סמלו של חיל הפרשים של צבא הצפון. הוא ירגיש לאנשים אז כסמל של נאמנות לאהוב הנלחם רחוק. אזכורים מוקדמים למנהג יש עוד בעבר האירופי של המהגרים לאמריקה, אם אלו הסרטים הצהובים על בגדי הצבא הפוריטני במלחמת האזרחים האנגלית, האיזכור במחזה של שייקספיר "אותלו", או אפילו המנהג של עלמות בימי הביניים לענוד ענף ערבה ירוק סביב כובען.
מכל מקום, צבא הצפון הוא שינצח במלחמת האזרחים ובפולקלור האמריקאי יהפוך הסרט צהוב לסמל הרבה יותר גדול - סמל של הזדהות עם שבויים ולוחמים אהובים ותפילה לשובם בשלום מהמלחמה.
המנהג של נשות הצפון במלחמת האזרחים יוליד בתחילת המאה ה-20, את השיר הפופולרי שיתפרסם במלחמת העולם הראשונה, "היא ענדה סרט צהוב".
"על צווארה היא עונדת סרט צהוב
היא עונדת אותו בחורף וגם בקיץ.
אם אתה שואל לפשר הקישוט?
היא תענה שזה לאהוב ליבה הרחוק."
עם השנים ישתנו מילותיו, אך בארה"ב ובלא מעט מקומות בעולם הוא ימשיך להיות מנוגן על ידי תזמורות במצעדים.
מערבון אמריקאי שייצא בשנת 1949, בשם "היא ענדה סרט צהוב" (באנגלית: She Wore a Yellow Ribbon) יהדהד את המנהג הזה וישמור גם הוא על הגחלת הצהובה.
אבל בשנת 1973, יוקלט שיר שיהפוך ללהיט ויחזק עוד יותר את עניין הסרט הצהוב. השיר "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק" ("Tie a Yellow Ribbon 'Round the Old Oak Tree").
כתב אותו תמלילן אמריקאי ששמו ארווין לוין בשנת 1973. את ההשראה הוא קיבל מסיפור שהתפרסם שנתיים לפני כן, על אסיר שעמד להשתחרר לאחר שריצה 3 שנים בכלא.
לפני שחרורו כתב האסיר לאהובתו שאם ברצונה להמשיך בקשר, הוא מבקש שהיא תקשור סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק שבעירם. ביום השחרור שלו, כשהוא נוסע לביתו באוטובוס מהכלא, שמח האסיר המשוחרר לגלות שעל עץ האלון אכן היה קשור סרט צהוב.
השיר, בביצוע של טוני אורלנדו ולהקת "שחר", עתיד להפוך ללהיט גדול. לוין אף הגדיל את האפקט כששינה בו שלא סרט צהוב אחד קשור לעץ האלון אלא מאה כאלו שנתלו עליו בידי האהובה.
מכאן עתיד הסרט הצהוב לפגוש שוב את ההיסטוריה. זה יהיה כשהשיר יהדהד באותן שנים את התקווה לחזרתם של השבויים האמריקאים ממלחמת וייטנאם.
בשנת 1980 עתיד הסרט הצהוב לשוב ולהיות רלוונטי. אז מדובר בעשרות האזרחים האמריקאים שנשבו בשגרירות האמריקאית על ידי שלטון חומייני. זה היה בעקבות המהפכה האיראנית, כשהשבויים הללו הוחזקו כבני ערובה בשגרירות בטהרן. סרטים צהובים נקשרו והם חזרו.
גם בישראל השתמשו כמה פעמים בסמל התקווה הזה, בין היתר כשהיה מדובר בשבויי לבנון וגם בקמפיין להשבתו של גלעד שליט.
אז כשאתם מתבקשים היום לקשור סרט צהוב על העץ, היד או על מראת הרכב, זכרו שאתם מצטרפים למסורת כואבת ואופטימית, בציפייה לחזרתם של האהובים החטופים.
הנה הקדימון של המערבון "היא ענדה סרט צהוב":
https://youtu.be/coT6cA6lvnc
מנגינת המערבון עם המילים מהסרט:
https://youtu.be/2HVsLmRaKig
השיר משנות ה-70:
https://youtu.be/Z8fhciUojQ0
והסיפור של השיר:
https://youtu.be/7ByRxcl2zZ8?long=yes
פלה הוא כינויו של גדול הכדורגלנים בהיסטוריה, בן העניים המוכשר מברזיל שהפך את הכדורגל מעוד ספורט לאמנות, לריקוד ולחלום. הוא שיחק בתור חלוץ וקשר התקפי מצליח, משנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20 והעניק לעולם את הכדורגל היפה ביותר.
אבל פלה לא היה עוד שחקן טוב. השחקן הצעיר כל כך, בן 17 בלבד, הגיע ב-1958, בתוך שנה וחצי מהכפר העני שלו לגמר גביע העולם בשוודיה. במקום להיבהל מהמעמד, הוא ניצח שם, כמו מנצח תזמורת מיומן, על לקיחת גביע העולם הביתה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של נבחרת ברזיל.
אביו של פלה היה שחקן כדורגל בעצמו, אך נפצע ולא הצליח לפרנס את משפחתו. פלה היה התיקון. ילד עני שהתגלה כשהוא משחק בכדורגל שכונתי והוזמן לקבוצת סנטוס, למד איך לשחק כדורגל עממי ומרהיב, בסגנון ברזילאי ועממי, שנקרא ג'ינגה.
"פלה", כינוי שהודבק לו בלעג בילדותו והוא השכיל לאמץ ולהפוך לכינוי המפורסם בתולדות המשחק. הילד, ששמו היה אדסון ארנטס דו נסימנטו, הפך לשחקן הכדורגל המפורסם בעולם, אייקון הכדורגל הגדול מכולם.
רשימת השיאים שלו לא תאומן. פלה הוא השחקן הצעיר ביותר שהבקיע בגביע העולם, הכדורגלן היחיד אי-פעם שזכה בשלושה גביעי עולם ומלך השלושער בכל הזמנים.
בקבוצת סנטוס בה שיחק, הוא זכה בשלל תארים קבוצתיים ואישיים נוספים ולאורך הקריירה שלו הבקיע פלה 1,283 שערים.
עם הוועד האולימפי הבינלאומי שבחר בו כ"ספורטאי המאה" ופיפ"א שהכתיר אותו כשחקן הכדורגל הטוב במאה כ-20, לא פלא שרבים רואים בפלה את הכדורגלן הטוב בכל הזמנים וכאיש שהמציא את הכדורגל מחדש.
אבל השפעתו העצומה על הנוער בברזיל, יכולתו להפוך את סגנון המשחק הברזילאי לנערץ בעולם כולו והמשחק המשובח של פלה, כמו גם סגנונו המרהיב, סגנון הג'ינגה העממי שהוא הביא מהכפר אל הגביע העולמי וניצח בעזרתו שוב ושוב, כל אלה השפיעו על הכדורגל הברזילאי ושיפרו אותו מאוד ולתמיד.
הנה סיפורו של פלה (עברית):
https://youtu.be/UxjmE3I1FQ4
השלושער שלו בגביע העולמי נגד שוודיה ב-1958:
https://youtu.be/8E9ecq009rw
20 השערים הגדולים שלו:
http://youtu.be/T7HFq1gKeUU
קדימון לסרט "פלה" שנעשה עליו (מתורגם):
https://youtu.be/KMhR1smcfD8
פרידה מאגדת הכדורגל הגדולה ביותר - פלה (עברית):
https://youtu.be/cy5wyiHWHs4?long=yes
והשוואת היכולות של ענקי הכדורגל מראדונה ופלה:
https://youtu.be/L9fzR8ve8A4?long=yes
מהי הלאומנות?
לאחרונה מדברים אצלנו על לאומיות ולאומנות, אבל לא כולם יודעים שהמושגים הללו שונים ומה השוני ביניהם.
הלאומנות (Ultranationalism) היא תפיסה קיצונית של הלאומיות, המעמידה את יעדי קבוצת הלאום במקום הראשון ומשתדלת לקדם אותה בכל מחיר.
בצורותיה הקיצוניות, הלאומנות מקדשת את צרכי הלאום ומעמידה אותם מעל צרכיהם של עמים אחרים. בכך היא שונה מהלאומיות, שבניגוד לה לא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים.
לאומנים תופסים בדרך כלל את הלאום שלהם כנעלה על לאומים אחרים ונוטים להתייחס לבני לאומים אחרים בהתנשאות, ביטול ואף בשנאה.
יש קושי בהבחנה בין לאומיות ללאומנות ויש שפות בהן אין כלל הבדל או הבחנה מילולית בין המושגים. יש אומרים שזיהוי של ההבדלים ביניהם תלוי ברקע של הבוחנים ובהשקפת עולמם. ועדיין, ברור שלאומנים רואים בעמם ערך עליון, הניצב מבחינתם מעל כל ערך אחר.
כך או כך ובשונה מהלאומיות, הלאומנות בהיסטוריה נהגה לקדם את מטרות הלאום, גם כשהדבר פגע בבני לאומים אחרים או בבני אדם בכלל.
מבחינת הלאומנים זה הצדיק בעבר את ניצולם של עמים ומדינות כאלה ואפילו את גילויי התוקפנות כלפיהם, כולל כיבוש והשתלטות על שטחיהם.
לא פעם בהיסטוריה אירגנו לאומנים פעולות אלימות, שהגיעו לעתים אף למקרים של "רצח עם". הבולט במקרים הללו היא שואת היהודים שביצעו חיילי ה-SS של המשטר הנאצי הגרמני, לאומנים שרצחו בשליחות השלטון הגזעני ההיטלראי, במהלך מלחמת העולם השנייה.
#סוגי לאומנות
הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים שונים, כמו:
לאומנות אתנית (בה עולה טובת העם על טובת האדם הפרטי) - ההיסטוריה זוכרת כזו אצל העם הגרמני והעם הסלבי וכיום ניתן לראות אותה גם אצלנו בישראל.
לאומנות אזרחית - בה עולה טובת המדינה על טובת האזרח, מה שמאפשר למנוע ממנו זכויות מסוימות, כשהן עומדות בניגוד לטובת המדינה או המפלגה. באימפריה הרומית נפוצה לאומנות אזרחית כזו, בה נמנעו מהאזרח זכויות שונות, אם הן עמדו כנגד טובת האימפריה.
לא פעם יש לאומנות הקשורה לכיוונים פשיסטים (כמו איטליה בתקופת מוסוליני).
לעתים הלאומנות קשורה לגזענות (כמו בגרמניה של היטלר ובאימפריה היפנית בימי טוג'ו היידקי).
לאומנות טעונה בקיצוניות דתית.
לאומנות לקידוש האלימות והמלחמה.
לאומנות המתנגדת להתפשטות אימפריאליסטית או לדחייתה.
לאומנות המתחברת לרעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים.
הנה הלאומיות ויתרונותיה בתיאור שחלקו מאתגר לחלקנו (מתורגם):
https://youtu.be/j6bbCaaTPdk
הלאומנות הרוסית:
https://youtu.be/XRYtzuEOZ8k
הלאומנות בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/LyX5zDoLyIc
אמריקאים מתארים מה לאומיות אומרת להם (מתורגם):
https://youtu.be/aMxUrsoq73g
שיר הלאומיות של יובל מנדלסון (עברית):
https://youtu.be/d7WopjLewU0
והדרך הקצרה ללאומנות היא לא פעם הפופוליזם (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
לאחרונה מדברים אצלנו על לאומיות ולאומנות, אבל לא כולם יודעים שהמושגים הללו שונים ומה השוני ביניהם.
הלאומנות (Ultranationalism) היא תפיסה קיצונית של הלאומיות, המעמידה את יעדי קבוצת הלאום במקום הראשון ומשתדלת לקדם אותה בכל מחיר.
בצורותיה הקיצוניות, הלאומנות מקדשת את צרכי הלאום ומעמידה אותם מעל צרכיהם של עמים אחרים. בכך היא שונה מהלאומיות, שבניגוד לה לא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים.
לאומנים תופסים בדרך כלל את הלאום שלהם כנעלה על לאומים אחרים ונוטים להתייחס לבני לאומים אחרים בהתנשאות, ביטול ואף בשנאה.
יש קושי בהבחנה בין לאומיות ללאומנות ויש שפות בהן אין כלל הבדל או הבחנה מילולית בין המושגים. יש אומרים שזיהוי של ההבדלים ביניהם תלוי ברקע של הבוחנים ובהשקפת עולמם. ועדיין, ברור שלאומנים רואים בעמם ערך עליון, הניצב מבחינתם מעל כל ערך אחר.
כך או כך ובשונה מהלאומיות, הלאומנות בהיסטוריה נהגה לקדם את מטרות הלאום, גם כשהדבר פגע בבני לאומים אחרים או בבני אדם בכלל.
מבחינת הלאומנים זה הצדיק בעבר את ניצולם של עמים ומדינות כאלה ואפילו את גילויי התוקפנות כלפיהם, כולל כיבוש והשתלטות על שטחיהם.
לא פעם בהיסטוריה אירגנו לאומנים פעולות אלימות, שהגיעו לעתים אף למקרים של "רצח עם". הבולט במקרים הללו היא שואת היהודים שביצעו חיילי ה-SS של המשטר הנאצי הגרמני, לאומנים שרצחו בשליחות השלטון הגזעני ההיטלראי, במהלך מלחמת העולם השנייה.
#סוגי לאומנות
הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים שונים, כמו:
לאומנות אתנית (בה עולה טובת העם על טובת האדם הפרטי) - ההיסטוריה זוכרת כזו אצל העם הגרמני והעם הסלבי וכיום ניתן לראות אותה גם אצלנו בישראל.
לאומנות אזרחית - בה עולה טובת המדינה על טובת האזרח, מה שמאפשר למנוע ממנו זכויות מסוימות, כשהן עומדות בניגוד לטובת המדינה או המפלגה. באימפריה הרומית נפוצה לאומנות אזרחית כזו, בה נמנעו מהאזרח זכויות שונות, אם הן עמדו כנגד טובת האימפריה.
לא פעם יש לאומנות הקשורה לכיוונים פשיסטים (כמו איטליה בתקופת מוסוליני).
לעתים הלאומנות קשורה לגזענות (כמו בגרמניה של היטלר ובאימפריה היפנית בימי טוג'ו היידקי).
לאומנות טעונה בקיצוניות דתית.
לאומנות לקידוש האלימות והמלחמה.
לאומנות המתנגדת להתפשטות אימפריאליסטית או לדחייתה.
לאומנות המתחברת לרעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים.
הנה הלאומיות ויתרונותיה בתיאור שחלקו מאתגר לחלקנו (מתורגם):
https://youtu.be/j6bbCaaTPdk
הלאומנות הרוסית:
https://youtu.be/XRYtzuEOZ8k
הלאומנות בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/LyX5zDoLyIc
אמריקאים מתארים מה לאומיות אומרת להם (מתורגם):
https://youtu.be/aMxUrsoq73g
שיר הלאומיות של יובל מנדלסון (עברית):
https://youtu.be/d7WopjLewU0
והדרך הקצרה ללאומנות היא לא פעם הפופוליזם (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
מה הן מוטציות ומהם זנים?
לאחרונה נחשף העולם למוטציות של וירוס הקורונה, או הווריאנטים כמו שנוהגים לקרוא להם המומחים.
כיאה לווירוס עולמי ואגרסיבי כל כך, המוטציות של הקורונה מתפתחות במהירות גדולה וכל חודש התבשרנו על עוד 2-3 מוטציות שלו, בדמות זַנים, וריאנטים חדשים של הווירוס שמתגלים בעולם.
מהאחרון שבהן, זן ההומיקרון, אנו הולכים ונפטרים אולי, אבל איש לא ערב לנו ולעולם כולו שזה הסוף.
אבל מהן בעצם מוטציות?
נתחיל בנְגִיפים, או הווירוסים. אלה גורמים מידבקים בגדלים תת-מיקרוסקופיים, שנטפלים לתאים חיים ומתקיימים תודות להן. בנגיפים הללו מרבים להיווצר מוטציות. המוטציות הן צאצאים של הווירוס המקורי, שעברו שינוי כלשהו, בשל טעות גנטית. השגיאות הגנטיות מתחרשות בדרך כלל בעת התחלקות התאים ורובן לא יוצרות בעיה או שינוי שיהפוך לזַן חדש.
אבל מדי פעם ובנגיפים דומה שזה קורה הרבה, יוצרות המוטציות זַנים (Variants) חדשים של הנגיף. הזַנים החדשים הללו יכולים לגלות עמידות רבה יותר אל מול חיסונים. לעתים קשה יותר לאתר אותם או שהם מדבקים הרבה יותר מהווירוס המקורי. בקיצור, הזנים החדשים יכולים להיות צרה צרורה.
בקורונה, לפחות בינתיים, זה לא המצב.
אבל העולם של המוטציות מרתק הרבה יותר. הן לא מתרחשות רק בנגיפים. ידהים אתכם ודאי לקרוא שבכל תא בגופנו ולמעשה בכל גוף חי בעולם, נמצא עותק שלם של ה-DNA בן מאה מיליארד האטומים שלנו. למעשה, עם כל התפצלות של תא בגוף החי לשני תאים שנוצרו ממנו, מועתק אל כל אחד מהם כל הדנ"א שלנו.
כלומר, מולקולת הדנ"א מועתקת באופן מדוייק לכל תא חדש והגנים משועתקים לכל אחד מהתאים שהתפצלו מהתא. ועוד יותר מזה - בגוף יש חלבון מיוחד שבודק שהדנ"א שהתקבל בכל תא זהה לחלוטין לדנ"א המקורי. התהליך של הפיצול והבדיקה אמורים להיות מדויקים וללא "תקלות אבולוציוניות".
אבל לעיתים יש טעות זעירה בתהליך, שגורמת לשינוי קטן ואקראי בקוד הגנטי. טעויות כאלה נקראות מוטציות (Mutations).
לעיתים גורמות המוטציות נזק ליצור החי שבגופו הן התרחשו ואף להביא למותו. אבל לא פעם יכולה מוטציה שכזו לתת לו דווקא יתרון על פני יצורים אחרים מסוגו, יצורים שבהם מוטציה כזו לא התרחשה. יתרון כזה יכול לאפשר לו הישרדות טובה יותר וכך, בזכות היתרון שנתנה לו המוטציה, האורגניזם עם היתרון הולך ומתרבה ואף יוצר זן חדש. לאורך הדורות הוא הולך ומנצח בתחרות ההישרדות את האורגניזמים שלא התפתחה בהם המוטציה והזן החדש פורח.
זוהי "הברירה הטבעית", תהליך שזכה לכינוי "הישרדות המתאימים" (Survival of the fittest). בזכותו, למשל, התרבו לאורך הדורות הג'ירפות בעלות הצוואר הארוך, על פני הג'ירפות בעלות הצוואר הקצר. "התבוסה האבולוציונית" של הג'ירפות בעלות הצוואר הקצר נבעה מכך שהן לא הגיעו לאכול את העלים שבראשי העצים ולפיכך היה להן פחות מזון.
כך התרבו למשל בקוטב, הדובים הלבנים עם ההסוואה המצוינת על רקע השלג, על פני הדובים החומים. כי יכולת הציד של האחרונים בשלג הייתה פחותה, מפני שצבעם החום חשף אותם לנטרף הפוטנציאלי בשלג הלבן והוא נס מהם והלאה, תוך שהם נשארים רעבים. רעב מביא לחולשה גופנית, למחלות ובמהלך הדורות גם להיעלמות הדובים החומים מהקוטב.
כך נוצרת המוטציה (מתורגם):
https://youtu.be/YvTFXPHhtFU
על הקשר בין המוטציה לאבולוציה (עברית):
https://youtu.be/u5Xu4__qZVs
כך מניעה המוטציה את האבולוציה (מתורגם):
https://youtu.be/5NdMnlt2keE
על הזנים החדשים של הקורונה (עברית):
https://youtu.be/pbKwNRmVRsg
ולימון שעבר כך שינוי מוזר:
https://youtu.be/5vQ3Knc2tGQ
לאחרונה נחשף העולם למוטציות של וירוס הקורונה, או הווריאנטים כמו שנוהגים לקרוא להם המומחים.
כיאה לווירוס עולמי ואגרסיבי כל כך, המוטציות של הקורונה מתפתחות במהירות גדולה וכל חודש התבשרנו על עוד 2-3 מוטציות שלו, בדמות זַנים, וריאנטים חדשים של הווירוס שמתגלים בעולם.
מהאחרון שבהן, זן ההומיקרון, אנו הולכים ונפטרים אולי, אבל איש לא ערב לנו ולעולם כולו שזה הסוף.
אבל מהן בעצם מוטציות?
נתחיל בנְגִיפים, או הווירוסים. אלה גורמים מידבקים בגדלים תת-מיקרוסקופיים, שנטפלים לתאים חיים ומתקיימים תודות להן. בנגיפים הללו מרבים להיווצר מוטציות. המוטציות הן צאצאים של הווירוס המקורי, שעברו שינוי כלשהו, בשל טעות גנטית. השגיאות הגנטיות מתחרשות בדרך כלל בעת התחלקות התאים ורובן לא יוצרות בעיה או שינוי שיהפוך לזַן חדש.
אבל מדי פעם ובנגיפים דומה שזה קורה הרבה, יוצרות המוטציות זַנים (Variants) חדשים של הנגיף. הזַנים החדשים הללו יכולים לגלות עמידות רבה יותר אל מול חיסונים. לעתים קשה יותר לאתר אותם או שהם מדבקים הרבה יותר מהווירוס המקורי. בקיצור, הזנים החדשים יכולים להיות צרה צרורה.
בקורונה, לפחות בינתיים, זה לא המצב.
אבל העולם של המוטציות מרתק הרבה יותר. הן לא מתרחשות רק בנגיפים. ידהים אתכם ודאי לקרוא שבכל תא בגופנו ולמעשה בכל גוף חי בעולם, נמצא עותק שלם של ה-DNA בן מאה מיליארד האטומים שלנו. למעשה, עם כל התפצלות של תא בגוף החי לשני תאים שנוצרו ממנו, מועתק אל כל אחד מהם כל הדנ"א שלנו.
כלומר, מולקולת הדנ"א מועתקת באופן מדוייק לכל תא חדש והגנים משועתקים לכל אחד מהתאים שהתפצלו מהתא. ועוד יותר מזה - בגוף יש חלבון מיוחד שבודק שהדנ"א שהתקבל בכל תא זהה לחלוטין לדנ"א המקורי. התהליך של הפיצול והבדיקה אמורים להיות מדויקים וללא "תקלות אבולוציוניות".
אבל לעיתים יש טעות זעירה בתהליך, שגורמת לשינוי קטן ואקראי בקוד הגנטי. טעויות כאלה נקראות מוטציות (Mutations).
לעיתים גורמות המוטציות נזק ליצור החי שבגופו הן התרחשו ואף להביא למותו. אבל לא פעם יכולה מוטציה שכזו לתת לו דווקא יתרון על פני יצורים אחרים מסוגו, יצורים שבהם מוטציה כזו לא התרחשה. יתרון כזה יכול לאפשר לו הישרדות טובה יותר וכך, בזכות היתרון שנתנה לו המוטציה, האורגניזם עם היתרון הולך ומתרבה ואף יוצר זן חדש. לאורך הדורות הוא הולך ומנצח בתחרות ההישרדות את האורגניזמים שלא התפתחה בהם המוטציה והזן החדש פורח.
זוהי "הברירה הטבעית", תהליך שזכה לכינוי "הישרדות המתאימים" (Survival of the fittest). בזכותו, למשל, התרבו לאורך הדורות הג'ירפות בעלות הצוואר הארוך, על פני הג'ירפות בעלות הצוואר הקצר. "התבוסה האבולוציונית" של הג'ירפות בעלות הצוואר הקצר נבעה מכך שהן לא הגיעו לאכול את העלים שבראשי העצים ולפיכך היה להן פחות מזון.
כך התרבו למשל בקוטב, הדובים הלבנים עם ההסוואה המצוינת על רקע השלג, על פני הדובים החומים. כי יכולת הציד של האחרונים בשלג הייתה פחותה, מפני שצבעם החום חשף אותם לנטרף הפוטנציאלי בשלג הלבן והוא נס מהם והלאה, תוך שהם נשארים רעבים. רעב מביא לחולשה גופנית, למחלות ובמהלך הדורות גם להיעלמות הדובים החומים מהקוטב.
כך נוצרת המוטציה (מתורגם):
https://youtu.be/YvTFXPHhtFU
על הקשר בין המוטציה לאבולוציה (עברית):
https://youtu.be/u5Xu4__qZVs
כך מניעה המוטציה את האבולוציה (מתורגם):
https://youtu.be/5NdMnlt2keE
על הזנים החדשים של הקורונה (עברית):
https://youtu.be/pbKwNRmVRsg
ולימון שעבר כך שינוי מוזר:
https://youtu.be/5vQ3Knc2tGQ
איך זינקה תוכנת זום בחסות וירוס הקורונה?
התפשטות מגפת הקורונה (Coronaviruses) הובילה לשיאים של שימוש בכלים שאפשרו עבודה מהבית. מבין התוכנות הללו בלטה מהרגע הראשון תוכנה קטנה וכמעט אלמונית, ודאי בציבור הרחב.
Zoom היא תוכנה שאפשרה במקור לקיים ועידות וישיבות וידאו בעולם העסקי, בעזרת מחשב אישי או סטמארטפון.
התוכנה פותחה על ידי חברת Zoom Video Communications האמריקאית, שייסד המהנדס אריק יואן ב-2011. במהלך השנים התחברה החברה עם חברות שפיתחו טכנולוגיות מובילות לשיחות ועידה וכנסים וירטואליים ויצרה מוצר בשל, שכמו המתין לפריצה העולמית שלו.
תוכנת Zoom הופצה במודל עסקי שנקרא Freemium - שילוב של שירות פרימיום בתשלום, עם גרסה חינמית חזקה למדי, שאפשרה הפצה מהירה, מפה לאוזן. הגרסה החינמית מאפשרת שימוש חינמי, מוגבל בזמן ובמספר המשתתפים, בעוד שבגרסה המסחרית בתשלום מוסרות המגבלות הללו.
בנוסף לחינמיות של גרסת הבסיס, האפשרות להשתמש בה בצורה קלה יחסית ועל בסיס חומרה זמינה הפכה את תוכנת הזום לפופולרית מאוד. במיוחד בלא הדבר בעולם האקדמי והחינוכי, באפשרות לנהל הרצאות ושיעורים, כשכל המשתתפים מחוברים מבתיהם.
במהלך הסגרים והריחוק החברתי שנכפה על העולם בזמן מגפת הקורונה, הפכה זום ללהיט ענק - גם בתחום העסקי, אך גם בעולמות החינוך, האקדמיה, התרבות, הפוליטיקה והחברה ואפילו במפגשים משפחתיים רבי משתתפים, שהוגבלו משמעותית בשל הצורך להסתגרות של המבוגרים ומי שנמנים על קבוצות הסיכון בביתם.
אותו "קוביד 19" (Covid 19) מפורסם הפך את זום למוצר התקשורת הצומח ביותר של עידן הקורונה. החברה הראתה בשלות ותגובה מהירה במאי 2020, כשבמהלך הזינוק בקורונה התגלו בתוכנה בעיות אבטחה. חברת זום הגיבה במהירות ורכשה את הסטארטאפ Keybase, שפיתח פתרונות הצפנה חדשניים ומתאימים לסגירת חורי האבטחה הללו.
כך החלו ללמד אותנו על הפעלת הזום בתחילת המגפה (עברית):
https://youtu.be/UyMqwvC75zQ
למדנו להוסיף רקע וירטואלי (עברית):
https://youtu.be/AXLz7Jh25UM
חברת זום מיהרה להציע את הזום פון - טלפון וידאו כמו שדיברו עליו תמיד:
https://youtu.be/xZfCxpVwT6A
לחברות היא מציעה חדרי זום משוכללים:
https://youtu.be/bQ_75A9P9sk
לשיחות בינלאומיות - תרגום סימולטני:
https://youtu.be/nldGntmE7mQ
וממשרד החיוך והיצירתיות, מהנדס שמצא פתרון מבריק לסיום שיחות הזום שנוטה תמיד להיות מביך במקצת:
https://youtu.be/DFDaKO9ClOg
התפשטות מגפת הקורונה (Coronaviruses) הובילה לשיאים של שימוש בכלים שאפשרו עבודה מהבית. מבין התוכנות הללו בלטה מהרגע הראשון תוכנה קטנה וכמעט אלמונית, ודאי בציבור הרחב.
Zoom היא תוכנה שאפשרה במקור לקיים ועידות וישיבות וידאו בעולם העסקי, בעזרת מחשב אישי או סטמארטפון.
התוכנה פותחה על ידי חברת Zoom Video Communications האמריקאית, שייסד המהנדס אריק יואן ב-2011. במהלך השנים התחברה החברה עם חברות שפיתחו טכנולוגיות מובילות לשיחות ועידה וכנסים וירטואליים ויצרה מוצר בשל, שכמו המתין לפריצה העולמית שלו.
תוכנת Zoom הופצה במודל עסקי שנקרא Freemium - שילוב של שירות פרימיום בתשלום, עם גרסה חינמית חזקה למדי, שאפשרה הפצה מהירה, מפה לאוזן. הגרסה החינמית מאפשרת שימוש חינמי, מוגבל בזמן ובמספר המשתתפים, בעוד שבגרסה המסחרית בתשלום מוסרות המגבלות הללו.
בנוסף לחינמיות של גרסת הבסיס, האפשרות להשתמש בה בצורה קלה יחסית ועל בסיס חומרה זמינה הפכה את תוכנת הזום לפופולרית מאוד. במיוחד בלא הדבר בעולם האקדמי והחינוכי, באפשרות לנהל הרצאות ושיעורים, כשכל המשתתפים מחוברים מבתיהם.
במהלך הסגרים והריחוק החברתי שנכפה על העולם בזמן מגפת הקורונה, הפכה זום ללהיט ענק - גם בתחום העסקי, אך גם בעולמות החינוך, האקדמיה, התרבות, הפוליטיקה והחברה ואפילו במפגשים משפחתיים רבי משתתפים, שהוגבלו משמעותית בשל הצורך להסתגרות של המבוגרים ומי שנמנים על קבוצות הסיכון בביתם.
אותו "קוביד 19" (Covid 19) מפורסם הפך את זום למוצר התקשורת הצומח ביותר של עידן הקורונה. החברה הראתה בשלות ותגובה מהירה במאי 2020, כשבמהלך הזינוק בקורונה התגלו בתוכנה בעיות אבטחה. חברת זום הגיבה במהירות ורכשה את הסטארטאפ Keybase, שפיתח פתרונות הצפנה חדשניים ומתאימים לסגירת חורי האבטחה הללו.
כך החלו ללמד אותנו על הפעלת הזום בתחילת המגפה (עברית):
https://youtu.be/UyMqwvC75zQ
למדנו להוסיף רקע וירטואלי (עברית):
https://youtu.be/AXLz7Jh25UM
חברת זום מיהרה להציע את הזום פון - טלפון וידאו כמו שדיברו עליו תמיד:
https://youtu.be/xZfCxpVwT6A
לחברות היא מציעה חדרי זום משוכללים:
https://youtu.be/bQ_75A9P9sk
לשיחות בינלאומיות - תרגום סימולטני:
https://youtu.be/nldGntmE7mQ
וממשרד החיוך והיצירתיות, מהנדס שמצא פתרון מבריק לסיום שיחות הזום שנוטה תמיד להיות מביך במקצת:
https://youtu.be/DFDaKO9ClOg
מהי הממשלה הדמוקרטית ואיך מקימים ממשלה?
ממשלה (Government) היא הגוף שמנהל את ענייני המדינה. שרי הממשלה מייצגים את הממשלה, כל אחד בתחום משרדו.
במדינות דמוקרטיות דוגמת ישראל יש "הפרדת רשויות". הממשלה היא "הרשות המבצעת" וסמכויותיה הן רק בניהול ענייני המדינה. אך היא אינה מעורבת בחקיקה, שזה תפקיד הפרלמנט או במשפט, תפקידה של מערכת המשפט.
הממשלה, למשל, שולטת בכוחות הצבא, המשטרה וכל כוח בטחוני וחמוש במדינה. היא גם הגוף שאחראי לגביית מיסים, לניהול נכסי המדינה, כלכלתה, התחייבויות שלה, קשרי החוץ ועוד.
שרי הממשלה במדינות דמוקרטיות הם נבחרי ציבור שממונים על משרדי ממשלה שונים. הם לא בהכרח אנשי מקצוע בתחומי המשרד שעליו הם מופקדים ובישראל כמעט תמיד הם גם לא מבינים בו.
עובדי הציבור שבמשרד הם המומחים המקצועיים והיועצים לענייניו ומביאים בפני השרים את המלצותיהם, אבל החלטות משמעותיות מקבלים לרוב השרים.
ממשלות דמוקרטיות מתמנות בשני מודלים נפוצים. במודל הפרלמנטרי, דוגמת ישראל, הממשלה ממונה על ידי נשיא המדינה. רגע לאחר הבחירות מנסים לקבל ראשי המפלגות הגדולות תמיכה מהמפלגות השונות. אלה ממליצים לנשיא על מי להטיל את הקמת הממשלה. לרוב יהיה זה ראש או ראשת המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.
במודל הנשיאותי, כמו זה שבארצות הברית, נבחר הנשיא בבחירות ישירות וממנה את חברי הממשלה כרצונו. הפרלמנט מפקח על הממשלה, אבל אין לו קשר או מעורבות בהרכבתה.
במדינות דמוקרטיות עם מדור פרלמנטרי צומחת הממשלה מהקואליציה שמוקמת בפרלמנט. כך היא גם עשויה לשנות את הרכבה, עם השינויים הפוליטיים ויחסי הכוחות המשתנים בציבור ובעיקר בפרלמנט. אלו באים לידי ביטוי בבחירות ומשפיעים על הממשלה הבאה שתקום.
כך מרכיבים ממשלה בישראל (עברית):
https://youtu.be/kN4qS8YMYUA
על תהליך הקמת הממשלה (עברית):
https://youtu.be/5MfJI65Dn2Y
בזמן בחירות הממשלה נחשבת ממשלת מעבר (עברית):
https://youtu.be/pwO0SEkrG5w
ושיר מחאה משעשע על המפלגות והפוליטיקה בישראל (עברית):
https://youtu.be/Yk7pPBpDDTo
ממשלה (Government) היא הגוף שמנהל את ענייני המדינה. שרי הממשלה מייצגים את הממשלה, כל אחד בתחום משרדו.
במדינות דמוקרטיות דוגמת ישראל יש "הפרדת רשויות". הממשלה היא "הרשות המבצעת" וסמכויותיה הן רק בניהול ענייני המדינה. אך היא אינה מעורבת בחקיקה, שזה תפקיד הפרלמנט או במשפט, תפקידה של מערכת המשפט.
הממשלה, למשל, שולטת בכוחות הצבא, המשטרה וכל כוח בטחוני וחמוש במדינה. היא גם הגוף שאחראי לגביית מיסים, לניהול נכסי המדינה, כלכלתה, התחייבויות שלה, קשרי החוץ ועוד.
שרי הממשלה במדינות דמוקרטיות הם נבחרי ציבור שממונים על משרדי ממשלה שונים. הם לא בהכרח אנשי מקצוע בתחומי המשרד שעליו הם מופקדים ובישראל כמעט תמיד הם גם לא מבינים בו.
עובדי הציבור שבמשרד הם המומחים המקצועיים והיועצים לענייניו ומביאים בפני השרים את המלצותיהם, אבל החלטות משמעותיות מקבלים לרוב השרים.
ממשלות דמוקרטיות מתמנות בשני מודלים נפוצים. במודל הפרלמנטרי, דוגמת ישראל, הממשלה ממונה על ידי נשיא המדינה. רגע לאחר הבחירות מנסים לקבל ראשי המפלגות הגדולות תמיכה מהמפלגות השונות. אלה ממליצים לנשיא על מי להטיל את הקמת הממשלה. לרוב יהיה זה ראש או ראשת המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.
במודל הנשיאותי, כמו זה שבארצות הברית, נבחר הנשיא בבחירות ישירות וממנה את חברי הממשלה כרצונו. הפרלמנט מפקח על הממשלה, אבל אין לו קשר או מעורבות בהרכבתה.
במדינות דמוקרטיות עם מדור פרלמנטרי צומחת הממשלה מהקואליציה שמוקמת בפרלמנט. כך היא גם עשויה לשנות את הרכבה, עם השינויים הפוליטיים ויחסי הכוחות המשתנים בציבור ובעיקר בפרלמנט. אלו באים לידי ביטוי בבחירות ומשפיעים על הממשלה הבאה שתקום.
כך מרכיבים ממשלה בישראל (עברית):
https://youtu.be/kN4qS8YMYUA
על תהליך הקמת הממשלה (עברית):
https://youtu.be/5MfJI65Dn2Y
בזמן בחירות הממשלה נחשבת ממשלת מעבר (עברית):
https://youtu.be/pwO0SEkrG5w
ושיר מחאה משעשע על המפלגות והפוליטיקה בישראל (עברית):
https://youtu.be/Yk7pPBpDDTo
כיצד פועלים חיסוני הקורונה?
כבר בימים הראשונים להתפשטות נגיף הקורונה בעולם, היה ברור לחוקרים ולמפתחי החיסונים שפיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה בקצב הרגיל ייקח 10 שנים. הגאוניות בהחלטה שהם קבלו היא בכך שהם קבעו שמי שלמעשה ייקח את האחריות לפיתוח החיסון נגד קורונה יהיה שחקן בלתי צפוי.
הם העבירו את פיתוח החיסון נגד קורונה אל... הגוף!
החיסון נגד הקורונה (COVID-19 Vaccine), או חיסוני הקורונה, פותחו בשיטה שונה גם משום אופיו של נגיף הקורונה. כשחקרו אותו צוותי הפיתוח של חברות תרופות שונות, די מהר הסתבר שווירוס הקוביד 19, שמו הרשמי של הקורונה, נוטה להיות נגיף הרבה יותר אגרסיבי ומתפשט במהירות מאחרים. היו מהם מי שגם העריכו שמוטציות אלימות צפויות להיווצר די מהר. הם צדקו, אגב. בכל מקרה, היה ברור שהזרקת נגיף מוחלש לא תהיה יעילה כמו במחלות אחרות.
כי בחיסונים נגד מחלות אחרות, דוגמת השפעת או הכולרה, מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה, או וירוסים בכמות קטנה וכדומה. כתוצאה מכך הגוף מפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני, המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו. אלה פיתוחים שלוקחים המממממון זמן... אה, כבר כתבנו את זה...
לכן, בניגוד למרבית החיסונים (Vaccines), הפועלים על עיקרון הנגיף המוחלש, שיטת הפעולה של חיסוני הקורונה מתייחסת ל-RNA שבגופנו.
לטובת המפתחים עמד כלי נהדר וחדשני - ריצוף גנטי של הדנ"א של הווירוס. הם ידעו שאם יצליחו ליצור בעזרתו מצב שהגוף האנושי יפתח לאחר ההזרקה את החיסון נגד הווירוס שתוקף אותו, זה ייקח הרבה פחות זמן לפתח ולהוציא את החיסון לשוק.
הם צדקו.
#שיטת הפעולה של החיסון לקורונה
הסוד של החיסון הזה הוא שבמקום להילחם בנגיף, על ידי "משאית עמוסה בחלבון חיסוני שפותח במעבדה", הוא קורא לשליח וולט זריז שמביא אל הגוף "מתכון פשוט שמלמד אותו ליצור את החלבון הדרוש למלחמה בנגיף".
איך זה קורה? - לתוך התאים בגוף מזריקים מולקולות mRNA מלאכותי, קיצור של Messanger RNA. זה חומר המשמש מעין תבנית או מתכון לבניה של הפרוטאין (Protein), החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון של המחוסן.
זמן קצר לאחר הכנסת ה-mRNA לתאים, מתחילות המולקולות שלו להניע בכל אחד מהתאים תהליך של ייצור חלבונים חיסוניים. לחלבונים הללו זקוקים התאים כדי להתחסן.
האחראי לייצור החלבונים הללו בתאים הוא מפעל החלבונים שנמצא בכל תא - הריבוזום. לאחר שקיבל את ה"מתכון" מה-DNA, מייצר הריבוזום לפיו, את החלבונים האיכותיים והיעילים שיפעלו בעתיד כנגד הווירוס.
#במקור פותחה בכלל הטכנולוגיה של mRNA לצורך טיפולים במחלת הסרטן
מדובר בשיטה שמביאה את התאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של הקורונה. החלבון הזה הוא שגורם בהמשך לתגובה חיסונית של הגוף. היא אמורה, ולפי הניסויים הקליניים גם מצליחה, לגרום לגוף המתחסנים להגיב בנוגדנים שמנטרלים את הנגיף, במקרה של חשיפה אליו.
#הטכנולוגיה הזו תובענית למדי
לפחות חלק מהחיסונים מבוססי ה-mRNA שפותחו מציבים כרגע אתגר אמיתי. הסיבה היא הצורך באחסון קבוע קר מאוד, המגיע לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס.
שום מקפיא ביתי או כזה שמבוסס על חנקן נוזלי לא מציע תנאי אחסון קיצוניים כאלה. זה אכן מחייב ניוד מורכב הרבה יותר מהמפעל אל מוקדי החיסון ברחבי העולם ומייקר את החיסונים.
כך פועל החיסון המבוסס על mRNA (עברית):
https://youtu.be/SnpXMVMGw1Y
על הפיתוח הגאוני והמהיר כל כך של החיסון המיוחד הזה:
https://youtu.be/mvA9gs5gxNY
המסע אל השלמת פיתוח חיסון הקורונה (עברית):
https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ
הניסויים בחיסון הישראלי (עברית):
https://youtu.be/fRbbwd7_V80
עוד על חיסון הקוביד 19 (עברית):
https://youtu.be/uppgdDGwRb8
ומותר גם לחייך על החיסון הרוסי שהתיימר לעשות פלאים (עברית):
https://youtu.be/cYnGCCTmF2I
כבר בימים הראשונים להתפשטות נגיף הקורונה בעולם, היה ברור לחוקרים ולמפתחי החיסונים שפיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה בקצב הרגיל ייקח 10 שנים. הגאוניות בהחלטה שהם קבלו היא בכך שהם קבעו שמי שלמעשה ייקח את האחריות לפיתוח החיסון נגד קורונה יהיה שחקן בלתי צפוי.
הם העבירו את פיתוח החיסון נגד קורונה אל... הגוף!
החיסון נגד הקורונה (COVID-19 Vaccine), או חיסוני הקורונה, פותחו בשיטה שונה גם משום אופיו של נגיף הקורונה. כשחקרו אותו צוותי הפיתוח של חברות תרופות שונות, די מהר הסתבר שווירוס הקוביד 19, שמו הרשמי של הקורונה, נוטה להיות נגיף הרבה יותר אגרסיבי ומתפשט במהירות מאחרים. היו מהם מי שגם העריכו שמוטציות אלימות צפויות להיווצר די מהר. הם צדקו, אגב. בכל מקרה, היה ברור שהזרקת נגיף מוחלש לא תהיה יעילה כמו במחלות אחרות.
כי בחיסונים נגד מחלות אחרות, דוגמת השפעת או הכולרה, מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה, או וירוסים בכמות קטנה וכדומה. כתוצאה מכך הגוף מפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני, המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו. אלה פיתוחים שלוקחים המממממון זמן... אה, כבר כתבנו את זה...
לכן, בניגוד למרבית החיסונים (Vaccines), הפועלים על עיקרון הנגיף המוחלש, שיטת הפעולה של חיסוני הקורונה מתייחסת ל-RNA שבגופנו.
לטובת המפתחים עמד כלי נהדר וחדשני - ריצוף גנטי של הדנ"א של הווירוס. הם ידעו שאם יצליחו ליצור בעזרתו מצב שהגוף האנושי יפתח לאחר ההזרקה את החיסון נגד הווירוס שתוקף אותו, זה ייקח הרבה פחות זמן לפתח ולהוציא את החיסון לשוק.
הם צדקו.
#שיטת הפעולה של החיסון לקורונה
הסוד של החיסון הזה הוא שבמקום להילחם בנגיף, על ידי "משאית עמוסה בחלבון חיסוני שפותח במעבדה", הוא קורא לשליח וולט זריז שמביא אל הגוף "מתכון פשוט שמלמד אותו ליצור את החלבון הדרוש למלחמה בנגיף".
איך זה קורה? - לתוך התאים בגוף מזריקים מולקולות mRNA מלאכותי, קיצור של Messanger RNA. זה חומר המשמש מעין תבנית או מתכון לבניה של הפרוטאין (Protein), החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון של המחוסן.
זמן קצר לאחר הכנסת ה-mRNA לתאים, מתחילות המולקולות שלו להניע בכל אחד מהתאים תהליך של ייצור חלבונים חיסוניים. לחלבונים הללו זקוקים התאים כדי להתחסן.
האחראי לייצור החלבונים הללו בתאים הוא מפעל החלבונים שנמצא בכל תא - הריבוזום. לאחר שקיבל את ה"מתכון" מה-DNA, מייצר הריבוזום לפיו, את החלבונים האיכותיים והיעילים שיפעלו בעתיד כנגד הווירוס.
#במקור פותחה בכלל הטכנולוגיה של mRNA לצורך טיפולים במחלת הסרטן
מדובר בשיטה שמביאה את התאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של הקורונה. החלבון הזה הוא שגורם בהמשך לתגובה חיסונית של הגוף. היא אמורה, ולפי הניסויים הקליניים גם מצליחה, לגרום לגוף המתחסנים להגיב בנוגדנים שמנטרלים את הנגיף, במקרה של חשיפה אליו.
#הטכנולוגיה הזו תובענית למדי
לפחות חלק מהחיסונים מבוססי ה-mRNA שפותחו מציבים כרגע אתגר אמיתי. הסיבה היא הצורך באחסון קבוע קר מאוד, המגיע לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס.
שום מקפיא ביתי או כזה שמבוסס על חנקן נוזלי לא מציע תנאי אחסון קיצוניים כאלה. זה אכן מחייב ניוד מורכב הרבה יותר מהמפעל אל מוקדי החיסון ברחבי העולם ומייקר את החיסונים.
כך פועל החיסון המבוסס על mRNA (עברית):
https://youtu.be/SnpXMVMGw1Y
על הפיתוח הגאוני והמהיר כל כך של החיסון המיוחד הזה:
https://youtu.be/mvA9gs5gxNY
המסע אל השלמת פיתוח חיסון הקורונה (עברית):
https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ
הניסויים בחיסון הישראלי (עברית):
https://youtu.be/fRbbwd7_V80
עוד על חיסון הקוביד 19 (עברית):
https://youtu.be/uppgdDGwRb8
ומותר גם לחייך על החיסון הרוסי שהתיימר לעשות פלאים (עברית):
https://youtu.be/cYnGCCTmF2I
האם ההיתוך הגרעיני יציל את העולם?
זה ייקח שנים רבות, אבל העולם עומד בנקודה בה יתכן שהיתוך גרעיני (Nuclear fusion) יוכל בתוך עשור ומשהו להתחיל ולהחליף את דלק המאובנים.
דלק מאובנים לסוגיו, שאנו מכירים בתור פחם, נפט וגז טבעי, מזהם את העולם, יוצר את ההתחממות הגלובלית ואת משבר האקלים המאיים על העתיד ועוש נזקים קשים בעולם כבר עכשיו.
מומחים מגדירים את היכולת החדשה של היתוך גרעיני כהישג של ממש. הם אומרים על היכולת הזו שהיא קצת כמו "להכניס את השמש לקופסה". ומעניין שעל אף העוצמה האדירה שלו, ההיתוך הגרעיני כלל אינו מסוכן. זאת בניגוד אולי לביקוע הגרעיני שמתבצע בכורים גרעיניים ויש בו גם סכנות, כפי שלימדה אותנו ההיסטוריה הקצרה שלו.
ייצור האנרגיה באמצעות ההיתוך הגרעיני הוא למעשה חיקוי של האופן בו השמש מייצרת את האנרגיה המטורפת שלה ובדומה לכוכבים שאנו רואים בשמיים. הכוכבים הללו כולם הם בעצם שמשות המייצרות אנרגיה כל כך אדירה שהיא מקרינה למרחקים אדירים ובמשך מיליארדי שנים.
#איך היתוך גרעיני כזה עובד?
נסביר בפשטות שהיתוך גרעיני הוא תהליך שבו מתמזגים גרעיני אטומים לגרעין גדול מהם. הסבר מפורט יותר תמצאו בתגית "היתוך גרעיני".
מכל מקום, זהו תהליך שפולט אנרגיה עצומה וזו הכוונה בהישג הזה, שלקח 60 שנה ואלפי מדענים כדי להגיע אליו - לייצר אנרגיה עצומה ונקייה שתניע את העולם קדימה ולא תזהם, תחמם ותהרוס אותו עליכם, ילדינו ונכדינו.
לאורך היקום, האנרגיה שנדרשת להיתוך הגרעיני בשמשות, אותם כוכבים שאנו רואים בשמיים, היא עצומה. את האנרגיה הזו הכוכבים הללו חייבים לדחיסה הכבידתית העצומה שבהם, או במילים אחרות - לכוח הכבידה הענקי שלהם.
את התהליך הזה מנסה וככל הנראה הצליחה סוף סוף הטכנולוגיה האנושית לייצר ואת זה הכריזו המדענים בדצמבר 2022. המפצחים, אגב, נמנים על "המעבדה הלאומית של לורנס ליברמור", חברה פרטית ועסקית שככל הנראה עומדת להיות עשירה כקורח.
שנבין, המדענים כיוונו למטרה זעירה בגודל של גרגר חומוס, לא פחות מ-192 אלומות של קרן הלייזר החזקה בעולם וייצרו היתוך גרעיני מהיר שיצר הליום. המדהים הוא יחס המאמץ והתוצאה האנרגטית שלו. כי האנרגיה שנוצרה בתהליך היא פי 50 גדולה מזו שהושקעה בו - הישג שהטכנולוגיה מעולם לא התקרבה אליו.
וחשוב לומר שניגוד לפיצול אטומים, מה שנקרא ביקוע גרעיני שאנו מכירים מתחנות כוח גרעיניות, ההיתוך הגרעיני מבטיח לייצר את כל האנרגיה הזו מבלי להשאיר פסולת רדיואקטיבית וללא סיכון לאסונות נוסח צ'רנוביל או פוקושימה.
אז יתכן שעשור הוא זמן שאינו מספיק מהיר כי כל המדענים המתמחים במשבר האקלים וגורמיו אומרים בבירור שהשינוי צריך היה להתחיל אתמול, אבל לפחות יש סיכוי לטווח הרחוק שהמצב האקלימי ישתפר.
פרטים נוספים בתגית "היתוך גרעיני"
הנה פריצת הדרך המדעית של הפקת אנרגיה שחומה גדול מהחום שהושקע בתהליך (עברית):
https://youtu.be/eJPFc3QPkfM
מדען מסביר (עברית):
https://youtu.be/QLHf18YwJbg
בניית כור עצום מבוסס ההיתוך הגרעיני לצורך ייצור אנרגיה בריאה וירוקה (עברית):
http://youtu.be/igszbU0XAHk
מה הסיכוי ליצירת היתוך גרעיני ואנרגיה בכמויות? (מתורגם)
https://youtu.be/mZsaaturR6E
וההיתוך הגרעיני לאנושות, ממש כמו בשמש ובכוכבים (עברית):
https://youtu.be/RrjyUutRL2M?long=yes
זה ייקח שנים רבות, אבל העולם עומד בנקודה בה יתכן שהיתוך גרעיני (Nuclear fusion) יוכל בתוך עשור ומשהו להתחיל ולהחליף את דלק המאובנים.
דלק מאובנים לסוגיו, שאנו מכירים בתור פחם, נפט וגז טבעי, מזהם את העולם, יוצר את ההתחממות הגלובלית ואת משבר האקלים המאיים על העתיד ועוש נזקים קשים בעולם כבר עכשיו.
מומחים מגדירים את היכולת החדשה של היתוך גרעיני כהישג של ממש. הם אומרים על היכולת הזו שהיא קצת כמו "להכניס את השמש לקופסה". ומעניין שעל אף העוצמה האדירה שלו, ההיתוך הגרעיני כלל אינו מסוכן. זאת בניגוד אולי לביקוע הגרעיני שמתבצע בכורים גרעיניים ויש בו גם סכנות, כפי שלימדה אותנו ההיסטוריה הקצרה שלו.
ייצור האנרגיה באמצעות ההיתוך הגרעיני הוא למעשה חיקוי של האופן בו השמש מייצרת את האנרגיה המטורפת שלה ובדומה לכוכבים שאנו רואים בשמיים. הכוכבים הללו כולם הם בעצם שמשות המייצרות אנרגיה כל כך אדירה שהיא מקרינה למרחקים אדירים ובמשך מיליארדי שנים.
#איך היתוך גרעיני כזה עובד?
נסביר בפשטות שהיתוך גרעיני הוא תהליך שבו מתמזגים גרעיני אטומים לגרעין גדול מהם. הסבר מפורט יותר תמצאו בתגית "היתוך גרעיני".
מכל מקום, זהו תהליך שפולט אנרגיה עצומה וזו הכוונה בהישג הזה, שלקח 60 שנה ואלפי מדענים כדי להגיע אליו - לייצר אנרגיה עצומה ונקייה שתניע את העולם קדימה ולא תזהם, תחמם ותהרוס אותו עליכם, ילדינו ונכדינו.
לאורך היקום, האנרגיה שנדרשת להיתוך הגרעיני בשמשות, אותם כוכבים שאנו רואים בשמיים, היא עצומה. את האנרגיה הזו הכוכבים הללו חייבים לדחיסה הכבידתית העצומה שבהם, או במילים אחרות - לכוח הכבידה הענקי שלהם.
את התהליך הזה מנסה וככל הנראה הצליחה סוף סוף הטכנולוגיה האנושית לייצר ואת זה הכריזו המדענים בדצמבר 2022. המפצחים, אגב, נמנים על "המעבדה הלאומית של לורנס ליברמור", חברה פרטית ועסקית שככל הנראה עומדת להיות עשירה כקורח.
שנבין, המדענים כיוונו למטרה זעירה בגודל של גרגר חומוס, לא פחות מ-192 אלומות של קרן הלייזר החזקה בעולם וייצרו היתוך גרעיני מהיר שיצר הליום. המדהים הוא יחס המאמץ והתוצאה האנרגטית שלו. כי האנרגיה שנוצרה בתהליך היא פי 50 גדולה מזו שהושקעה בו - הישג שהטכנולוגיה מעולם לא התקרבה אליו.
וחשוב לומר שניגוד לפיצול אטומים, מה שנקרא ביקוע גרעיני שאנו מכירים מתחנות כוח גרעיניות, ההיתוך הגרעיני מבטיח לייצר את כל האנרגיה הזו מבלי להשאיר פסולת רדיואקטיבית וללא סיכון לאסונות נוסח צ'רנוביל או פוקושימה.
אז יתכן שעשור הוא זמן שאינו מספיק מהיר כי כל המדענים המתמחים במשבר האקלים וגורמיו אומרים בבירור שהשינוי צריך היה להתחיל אתמול, אבל לפחות יש סיכוי לטווח הרחוק שהמצב האקלימי ישתפר.
פרטים נוספים בתגית "היתוך גרעיני"
הנה פריצת הדרך המדעית של הפקת אנרגיה שחומה גדול מהחום שהושקע בתהליך (עברית):
https://youtu.be/eJPFc3QPkfM
מדען מסביר (עברית):
https://youtu.be/QLHf18YwJbg
בניית כור עצום מבוסס ההיתוך הגרעיני לצורך ייצור אנרגיה בריאה וירוקה (עברית):
http://youtu.be/igszbU0XAHk
מה הסיכוי ליצירת היתוך גרעיני ואנרגיה בכמויות? (מתורגם)
https://youtu.be/mZsaaturR6E
וההיתוך הגרעיני לאנושות, ממש כמו בשמש ובכוכבים (עברית):
https://youtu.be/RrjyUutRL2M?long=yes
מהי הכלכלה הקיינסיאנית השנויה במחלוקת?
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
מהי כלכלת בחירות ומה רע בה?
כשיש בחירות דמוקרטיות, מנסות המפלגות השונות להראות את פניהן לבוחרים, כמשרתות ציבור. בנסיבות כאלה, לממשלה הרבה יותר קל להמטיר הטבות על הבוחרים, כדי לגרוף קולות בקלות יחסית.
וזו כלכלת בחירות, שהיא טריק פוליטי של המטרת הטבות על סקטורים מסוימים או על הציבור כולו, במטרה להגדיל את התמיכה הפוליטית בבחירות.
המקרה הקלאסי של כלכלת בחירות הייתה ב-1981, כשששר האוצר של ראש הממשלה מנחם בגין, ארידור, החליט לממש את חזונו של בגין ו"להיטיב עם העם". במדיניות שכינה "כלכלה נכונה" הוריד משרד האוצר את המיסים והמכס על מוצרי צריכה. הציבור יכול היה לקנות פתאום בזול טלוויזיות צבעוניות, מכשירי וידאו ואפילו מכוניות. הוא גם ביטל את ה"מחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית, טכנולוגיה שלפני כן הסירה את הצבע מהשידורים והותירה אותם בשחור לבן.
בימינו השיטות מגוונות אף יותר. יש המחלקים מענקים לנפגעי תכנית כלכלית או משבר כלכלי, יש המורידים מיסים, או מי שמקדמים או משלימים חקיקה המיטיבה עם סקטורים שחשובים למפלגה השלטת. יש מי שנוקטים פעולות "לרווחת התושבים", מי שמעניקים הטבות כספיות או מחלקים כסף לציבור בניסיון לזכות באהדתו. יש הנענים לתביעות שכר במגזר הציבורי, לדרישות הציבור להקלה על יבוא של מוצרי צריכה וכדומה.
כמובן שכלכלת בחירות תוצג תמיד כדבר הגיוני וחיובי שבמקרה, ממש במקרה, חל בתקופת בחירות. תכנית "להזנקת הכלכלה" היא הרי דבר רצוי תמיד...
#אז איך יודעים אם זו כלכלת בחירות או ניהול אחראי של הכלכלה?
אם רוצים לדעת האם זו כלכלת בחירות, כל שצריך לעשות זה לבדוק האם מוצו כל הדרכים היעילות יותר והשנויות פחות במחלוקת להשגת אותן תוצאות. כמו למשל, העברת תקציב מדינה.
רוצים עוד דרך לדעת? - נסו לברר וללמוד האם מדובר בתוכנית או צעדים שאין ברירה אלא לבצע אותם, או שממשלה אחראית הייתה יכולה לדחותם לאחרי הבחירות או לנהל אותם אחרת, בצורה פחות בוטה ושלא כרוכה בחלוקה של כסף לציבור.
על כלכלת בחירות משלמים תמיד אחרי הבחירות ובדרך כלל ביוקר (עברית):
https://youtu.be/baocqHmsuTI
"להיטיב עם העם" בבחירות 1981 (עברית):
https://youtu.be/DdOTXpqlp0U
וביקורת על כלכלת בחירות במערכת בחירות 2021 (עברית):
https://youtu.be/NUM8jPSTkEY
כשיש בחירות דמוקרטיות, מנסות המפלגות השונות להראות את פניהן לבוחרים, כמשרתות ציבור. בנסיבות כאלה, לממשלה הרבה יותר קל להמטיר הטבות על הבוחרים, כדי לגרוף קולות בקלות יחסית.
וזו כלכלת בחירות, שהיא טריק פוליטי של המטרת הטבות על סקטורים מסוימים או על הציבור כולו, במטרה להגדיל את התמיכה הפוליטית בבחירות.
המקרה הקלאסי של כלכלת בחירות הייתה ב-1981, כשששר האוצר של ראש הממשלה מנחם בגין, ארידור, החליט לממש את חזונו של בגין ו"להיטיב עם העם". במדיניות שכינה "כלכלה נכונה" הוריד משרד האוצר את המיסים והמכס על מוצרי צריכה. הציבור יכול היה לקנות פתאום בזול טלוויזיות צבעוניות, מכשירי וידאו ואפילו מכוניות. הוא גם ביטל את ה"מחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית, טכנולוגיה שלפני כן הסירה את הצבע מהשידורים והותירה אותם בשחור לבן.
בימינו השיטות מגוונות אף יותר. יש המחלקים מענקים לנפגעי תכנית כלכלית או משבר כלכלי, יש המורידים מיסים, או מי שמקדמים או משלימים חקיקה המיטיבה עם סקטורים שחשובים למפלגה השלטת. יש מי שנוקטים פעולות "לרווחת התושבים", מי שמעניקים הטבות כספיות או מחלקים כסף לציבור בניסיון לזכות באהדתו. יש הנענים לתביעות שכר במגזר הציבורי, לדרישות הציבור להקלה על יבוא של מוצרי צריכה וכדומה.
כמובן שכלכלת בחירות תוצג תמיד כדבר הגיוני וחיובי שבמקרה, ממש במקרה, חל בתקופת בחירות. תכנית "להזנקת הכלכלה" היא הרי דבר רצוי תמיד...
#אז איך יודעים אם זו כלכלת בחירות או ניהול אחראי של הכלכלה?
אם רוצים לדעת האם זו כלכלת בחירות, כל שצריך לעשות זה לבדוק האם מוצו כל הדרכים היעילות יותר והשנויות פחות במחלוקת להשגת אותן תוצאות. כמו למשל, העברת תקציב מדינה.
רוצים עוד דרך לדעת? - נסו לברר וללמוד האם מדובר בתוכנית או צעדים שאין ברירה אלא לבצע אותם, או שממשלה אחראית הייתה יכולה לדחותם לאחרי הבחירות או לנהל אותם אחרת, בצורה פחות בוטה ושלא כרוכה בחלוקה של כסף לציבור.
על כלכלת בחירות משלמים תמיד אחרי הבחירות ובדרך כלל ביוקר (עברית):
https://youtu.be/baocqHmsuTI
"להיטיב עם העם" בבחירות 1981 (עברית):
https://youtu.be/DdOTXpqlp0U
וביקורת על כלכלת בחירות במערכת בחירות 2021 (עברית):
https://youtu.be/NUM8jPSTkEY
