דֵּמוֹקְרָטְיָה (Democracy), שלטון העם, היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.

בדמוקרטיה אמיתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.

הדמוקרטיה מקדשת גם את הפלורליזם, כלומר הרב-תרבותיות, המכבדת כל מוצא ותרבות שמהן באו האזרחים השונים בה.

דמוקרטיה אמיתית תכבד גם את עיקרון השוויון, הקובע שכל בני האדם שווים וראויים לכבוד שווה.

דמוקרטיה מאוזנת, שבנויה נכון, חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט, השופטים ומערכת המשפט כולה.

הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.

ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם בשנינות חכמה ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו..."


#היסטוריה בקליפת אגוז
הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה במהפכה הצרפתית. היא אמנם החלה עם לא מעט קשיים בצרפת, אבל ממנה היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שאך זה השתחררו משלטון האימפריה הבריטית.

בארצות הברית בחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם ובחסות הקפיטליזם וכלכלת השוק, היא תתפשט כמעט לכל מדינה שהלכה על תעשייה מתקדמת ובחרה בכלכלה של שוק חופשי.

בכל מקום בו היא פרחה, התבססה הדמוקרטיה על כלכלת השוק החופשי ועל האידאולוגיה הליברלית כדי להצליח. היא נזקקה להם בכדי לעמוד כנגד כל הכוחות האנטי-דמוקרטיים, שבשלב מסוים תמיד יתחילו לבצבץ ולהרים את ראשם, במיוחד ברגעי משבר.


הנה הדמוקרטיה ותולדותיה:

http://youtu.be/u6jgWxkbR7A


כך נולדה הדמוקרטיה הראשונה ביוון העתיקה (עברית):

https://youtu.be/15bRBPBEBLQ


העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):

http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U


מעניין אתכם לדעת למה סוקרטס תיעב את הדמוקרטיה היוונית?

https://youtu.be/fLJBzhcSWTk


שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):

http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q


ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):

https://youtu.be/PaxVCsnox_4

המדענים מסבירים שאקלים כדור הארץ הולך ומשתנה ולרעה. השם שניתן לתהליך הקשה הזה הוא "משבר האקלים" (The climate crisis).

כולנו מרגישים את המצב. מדובר באחד האסונות שאנו גורמים לעולמנו באמצעים שונים ולא נראית מגמה של מנהיגי העולם שמצליחה לעצור את האסון העולמי המתקרב.

שינוי אקלים גלובלי זה הולך בעיקר לכיוון של התחממות, אבל לא רק. לכן גם השתנה המושג בשנים האחרונות מ"ההתחממות גלובלית" ל"משבר האקלים".

תוצאות התחממות כדור הארץ עלולות להיות קשות ולהקשות את החיים בעולם. הערכת חלק מהחוקרים היא שעד שנת 2100 תעלה הטמפרטורה על פני כדור הארץ ועלולה אף להגיע ל-3.5 מעלות צלזיוס יותר משהיא היום.

אבל העובדה שלא רק על התחממות עולמית מדובר, באה לידי ביטוי במצב הזה, בו הולכים ומתרבים אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו בצורת, שטפונות וגלי חמסין וחום. גם תהליך המידבור בעולם (הפיכת שטחים למדבריות) עלול לקבל תמריץ במשבר אקלים כה חמור, בין השאר בשל פגיעה באיכות המים.

בשל החום יופשרו גם רבים מהקרחונים בעולם וישנה הערכה שפני הים יעלו בכ-30 סנטימטרים, מה שעלול להציף ערי חוף רבות בעולם. זה כמובן גם מזכיר שהתחממות כדור הארץ עלולה לפגוע בתיירות העולמית וכמובן בחקלאות.

גם החוקרים המתנגדים לטענה שאפקט החממה נגרם כתוצאה ממעשי אדם, מודים שקיימת התחממות כזו. הם רק טוענים שמדובר בהתחממות מחזורית, חלק מהשינויים הטבעיים שעובר הכוכב שלנו כל הזמן ושבעבר הניבו גם עידני קרח ותקופות חמות מאד.

מדעני האקלים, לעומתם, לא ממליצים לאזרחי העולם להתרגל למצב החדש ולהתחממות הגלובלית. הם טוענים שזהו אינו שינוי שכבר קרה וזהו, אלא תהליך שאנו נמצאים רק בשלביו הראשונים. לדבריהם, מה שאנו חווים עכשיו הוא לא החום הנורמלי החדש, אלא רק שלב מעבר, בדרך להתחממות גדולה הרבה יותר.

התוצאות של משבר האקלים שהביא המין האנושי על עצמו, אומרים המדענים, יהיו חמורות הרבה יותר ממה שאנו חווים כרגע. מצב הדברים ההולך ומחמיר עלול אף להביא להכחדת החיים על פני כדור הארץ, כולם או חלקם, כולל חלילה גם המין האנושי כולו.


הנה סרטון על משבר האקלים העולמי (עברית):

https://youtu.be/J12Uc4g2Y1E


הסבר לצעירים (עברית):

https://youtu.be/30ItGxBQMbc


מצב העולם ומשבר האקלים נכון לאמצע 2021 (מתורגם):

https://youtu.be/-wJo5aKBwq0


שינוי האקלים הגלובלי (מתורגם):

https://youtu.be/z7iP-QVg3PI


התוצאות אפשריות של ההתחממות של כדור הארץ (עברית):

http://youtu.be/d6sfIn8mjQo?t=15s


סרטון קומי על הנושא העצוב של ההתחממות בכדור הארץ (עברית):

http://youtu.be/Z-WWyQ0rcmc


ההשפעות שתגרום וכבר גורמת ההתחממות הגלובלית (עברית):

http://youtu.be/PGlAwkrDKJU


וכתבת טלוויזיה שמדווחת על כדור הארץ שמשתגע (עברית):

https://youtu.be/hQb6x63QKbE?long=yes

לאחר שעשה את הלא יאומן וחזר לנשיאות, הבה ניזכר כיצד בשנת 2016 עשה איש בשם דונלד טראמפ את הבלתי יאומן ונבחר להיות נשיא ארצות הברית.

כנגד כל הסקרים והנבואות, עם כל השערוריות, העלבונות שעלב בכל קהל אפשרי באמריקה, האינטרסים האפשריים והקהלים המתנגדים לו - הוא היה לנשיא. עם ארגון מבולגן, משמעת קמפיין מרושלת, אופי בעייתי ויחס מחפיר לנשים ולמיעוטים - הוא לקח את הנשיאות כמעט מבלי למצמץ.

זהו דונלד טראמפ. מהרגע הראשון בקמפיין לנשיאות הייתה לשונו משתלחת וגסה. הוא הציג שוב ושוב עמדות קיצוניות ובורות מפתיעה בענייני חוץ וצייץ את כל דרכו לחדר הסגול של הבית הלבן, משרדו של הנשיא.

הקמפיין היה מרתק. בתחילה איש לא נתן לו סיכוי. אבל די מהר הסתבר שתרבות ודרך ארץ אינן מתכונותיו הבולטות - ובכל זאת ואולי בזכות זאת הוא פרח בסקרים, קם ונפל ולבסוף נבחר לנשיא ארצות הברית.

טראמפ, איש עסקים לא מוצלח במיוחד, שאחרים רואים כגאון עסקי, הוא אדם עם יכולת שיווק עצמי מרשימה. מי שהחל כיורש אמריקאי, הפך ליזם בנייה שאפתן, בנה מגדלים רבים באמריקה ובעולם ופשט רגל, התרומם שוב מהנפילות, הצליח לבנות עוד מגדלים והיה גם למייסד של חברת ענק שמפעילה בתי מלון והימורים רבים ברחבי העולם כולו.

את יכולותיו העסקיות של טראמפ ראה העולם כבר לפני שנים, אך כושר ההישרדות שלו בלט שוב ושוב, כשלאחר שהתמוטט התאגיד שהקים, הוא התחיל את הכל מהתחלה. במיומנות גדולה הוא גלגל את הפסדי המשקיעים שלו והפך ליזם ואיש עסקים מצליח ועשיר מאד בפעם השנייה.

אגב, בדיקות שנערכו הראו שבדרך להתעשרות החוזרת, פחות בנדל"ן ויותר בעסקי שיווק ופרסום, הוא עשה במשך 20 שנה תרגילי מס שאפשרו לו להמנע מתשלום מיסים לממשל שבראשו נבחר לעמוד.

במיוחד ידועים המגדלים הנושאים את שמו, כשהמפורסמים ביניהם הם "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" שבמנהטן ניו יורק.

בהמשך חייו הפך טראמפ גם לאיש טלוויזיה מצליח. בתכנית הריאליטי "המתמחה" הוא בחן והעביר את המתמחים מבחנים עיסקיים שונים ופיטר את מי שלא עמד בהם. הוא היה קשוח.

בשנים שלפני הנשיאות החלו גם ילדיו הגדולים של טראמפ, במיוחד בתו איוונקה ובעלה ג'ראד, להצליח בעסקים של האב. זאת בעוד הוא לוטש עיניים למשרה החזקה בעולם. בתקופת הנשיאות הראשונה שלו מילאו חלקם תפקידים רשמיים בבית הלבן.

אם הייתה תקווה שכנשיא טראמפ יתעלה על עצמו וישתפר, נשיאותו התגלתה כמעוררת מחלוקת ומאתגרת למוסדות ולקהלים שלא מסכימים עם דעותיו ומעשיו. מה לא היה שם? - חקיקה גזענית, טרנספובית ומיזוגינית, תמיכה לא מוסתרת בהפרדת ילדי מהגרים מהוריהם ובעליונות לבנה ובשנה האחרונה גם בהכחשת מגפת הקורונה. הוא לא לבש מסכה ועודד בכך את תומכיו ולמעשה את חלק גדול מהאומה האמריקאית לאסון בריאותי של ממש.

לאחר תבוסתו בבחירות 2020 הוא התגלה יותר ויותר כמי שמתקשה להשלים עם ההפסד ועם ההכרח להפרד מהמשרה הרמה שבה זכה. הוא חזר והאשים את יריביו, מבלי להציג הוכחות של ממש, ברמאות ובגניבת הבחירות.

שבועיים לפני הכתרת ג'ו ביידן מחליפו ולאחר חודשים של האשמות חסרות בסיס משפטי, נאם טראמפ והסית את תומכיו לצעוד אל גבעת הקפיטול. הם נענו לו והשתלטו על בניין הקונגרס. נלהבים מעידודו, תומכיו התפרצו בכוח לקונגרס וגרמו להרס, לביזה ולמותם של 5 אנשים, כולל שוטרים שניסו לבלום אותם.

טראמפ מעולם לא שילם על כך מחיר. כך הסתיימה לה נשיאות חתרנית ומאתגרת, בערעור על היסודות הפוליטיים והחברתיים הקדושים ביותר לאומה האמריקאית ובגירוש משפיל מכל הרשתות החברתיות המובילות, בשל מה שהיה שם תמיד - קידום בוטה ומכוער של חדשות כזב, "פייק ניוז".

כך היא הסתיימה, אך לא נגמרה. טראמפ איים מהרגע הראשון לשוב בבחירות הבאות ולהיבחר שוב וגם מתנגדיו הודו שהוא עשה זאת בהצלחה מרשימה. כתבי האישום שלו בוטלו או הסתיימו ללא עונש ומהרגע הראשון הפכה נשיאותו המאיימת למסקרנת, מפחידה, אך גם עשויה להפתיע.


הנה הנבחר לנשיאות דונלד טראמפ (עברית):

https://youtu.be/JwDgIGEjFho


על חייו של דונלד טראמפ:

http://youtu.be/zSXSquzdx7E


על אופיו (עברית):

https://youtu.be/X43gndlPj24


צורת השכנוע של טראמפ והאופן שבו הוא מדבר לאמריקאי הממוצע:

https://youtu.be/_aFo_BV-UzI


כך הוא הפסיד בבחירות (עברית):

https://youtu.be/g_cdssFYHXg


שמחה לאיד עם המון כישרון:

https://youtu.be/DZqu8ojifhU


ובתו של דונלד טראמפ איוונקה - שהיא דמות עסקית מרתקת בפני עצמה:

http://youtu.be/oyyqEkdLVSU

אם לא היו מספיק דאגות סביב המתקפה הרוסית על אוקראינה, הרי שנוסף לה גם השימוש בטילים ההיפר-סוניים (HyperSonic missiles) שרוסיה שיגרה לאוקראינה. ועכשיו גם החות'ים בתימן מתחילים להשתמש גם הם בהם, אז מהם הטילים ההיפרסוניים שמדאיגים את העולם?

נשק היפר-סוני הוא נשק המסוגל להגיע למהירות של יותר ממאך 5, משהו כמו 1.7 ק"מ לשנייה. טילים היפרסונים, למעשה הם יותר מטוסים ללא טייס מאשר טיל כמו שאנו מכירים אותו, כבר מגיעים היום למהירויות של 10 מאך ויותר.

ההערכה הייתה שטילים היפר-סונים יכנסו לשירות בסביבות 2025 לכל המוקדם. רוסיה הקדימה, מסיבותיה האסטרטגיות. השיגור, שבוצע במלחמה נגד אוקראינה, לא היה מחויב המציאות, במיוחד אם רצה להדגים את היתרון הגדול של הנשק ההיפר-סוני והוא היכולת שלו לחמוק ממערכות ההגנה העכשוויות. אלה בלאו הכי לא נמצאו ברשות צבא אוקראינה.

הטילים ההיפרסוניים מצטיינים במנועים חזקים באופן קיצוני, המטיסים אותם במהירות מטורפת, מבלי שיתפוצצו. יש להם יכולות ניווט מדויקות ופגיעות כמעט ודאיות במטרות. המדהים הוא שהתכונות הללו מאפשרות להם לפגוע ולהשמיד את המטרות, עוד לפני שמערכות ההגנה שלמטה מבינות ומצליחות לפענח מה עבר מעליהן.


#סוגי טילים היפר-סוניים
ישנם שני סוגים של טילים היפר-סוניים. הסוג הראשון הוא טילים גולשים, טילי דאון, טילי גלישה או גולשים היפרסוניים.

הגולשים ההיפרסוניים הם טילים "גולשים" שיכולים אף לשאת ראשי נפץ גרעיניים. הם משוגרים מטיל, שבדרך כלל יהינ טיל בליסטי, המקנה להם את המהירות, כשממנו הם משיכים לצבור מהירות, תוך כדי גלישה.

הסוג השני הוא של טילי שיוט היפר-סוניים. טילי השיוט ההיפר-סוניים הללו מקבלים מהירות מהמנוע המטורף שלהם ואפילו לא זקוקים להנעה של טיל נוסף. מדובר במתקני דאייה היפר-קוליים, המשלבים בין המהירות של טיל בליסטי ליכולות הדיוק והתמרון המעולות של טילי שיוט.

בניגוד לטיל בליסטי, טיל גלישה היפר-סוני יוצא מחוץ לאטמוספרה וחוזר לתוכה תוך גלישה לטווחים של מאות ואף אלפי קילומטרים. הוא יכול לנווט במהלך הטיסה שלו, מה שמוסיף להיותו מהיר במיוחד, את העובדה שקשה מאוד לגלות וליירט אותו.




הכירו את הטיל ההיפר-סוני שניתן לתמרן (עברית):

https://youtu.be/j0J-TLBsMDs


באנגליש:

https://youtu.be/qWAijhqgZcE


הטיל הסיני ההיפרסוני שבאופן מדהים הקיף את כדור הארץ ופגע במטרתו (עברית):

https://youtu.be/U_C8KFsgOfk


סיפורו של הטיל ההיפר-סוני:

https://youtu.be/J4PzhNDzvCM


השימוש הרוסי בו נגד אוקראינה:

https://youtu.be/MIkB6exCmk0


דיווח על הטיל ההיפרסוני שנורה באוקראינה:

https://youtu.be/UAipiOkCq-I


מרוץ החימוש ההיפרסוני מעמיד את סין במיקום חזק (עברית):

https://youtu.be/x2U_TSbB_8g?long=yes


והמרוץ העולמי לטילים היפרסונים:

https://youtu.be/Qe4UOM2Kb_w?long=yes

בשנים הראשונות של כניסת האינטרנט לחיינו, קובץ התמונה הכי ויזואלי ושימושי באתרי האינטרנט היה קובץ ה-GIF.

הוא פותח על ידי ספקית האינטרנט האמריקאית הראשונה, חברת CompuServe. אבל ממציא ה-GIF היה בעצם סטיבן ווילהייט, מי ששימש אז כראש צוות ב-CompuServe.

את הפיתוח של ה-GIF הוא החל בביתו ובעצמו. אשתו סיפרה פעם שווילהייט נהג לתכנן פיתוחים בראשו ורק אז ניגש לתכנת אותם במחשב. רק כשהפיתוח הבשיל מעט, הוא שיתף את חברי הצוות שלו בקומפיוסרב.

פורמט התמונה שווילהייט וצוותו יצרו היה מתקדם לזמנו. הוא השתמש ב-256 צבעים, וכדי שיעבור במהירות באינטרנט האיטי של אז הוא השתמש באלגוריתם דחיסה, הדוחס ללא אובדן מידע (מה שנקרא Lossless) ומכונה LZW.

זו, אגב, הנקודה הישראלית להיום - אלגוריתם ה-LZW הוא בעצם פיתוח של אלגוריתם דחיסה שפותח בישראל ונקרא אלגוריתם למפל-זיו (LZ). מפתחיו הם הישראלים, שעל שם אותיות שמם הראשונות הוא גם נקרא, אברהם למפל, L בשבילכם ויעקב זיו - Z.

עם הזמן יפותח הקובץ גם לגרסת האנימציה, אנימייטד גיף (Animated gif), תת פורמט של קבצי GIF, שאפשר הצגת אנימציה באתרי האינטרנט של שנות ה-90.

הקובץ הזה נעלם עם הזמן, בחסות עולם עיצוב האתרים שמאס בו. אבל הוא שב בגדול, עם התפתחות אפליקציות המסרים המיידים דוגמת ווטסאפ ומסנג'ר.

וכך מתקיים בהצלחה מרשימה, כבר מעל 30 שנה הקובץ שרצה להציג תמונה בצבעים והפך לפורמט הוידאו האילם של דור ה-Z.

ב-2022, בגיל 74, רק 35 שנה אחרי פיתוח הקובץ שיהפוך את האינטרנט למקום צבעוני ומרצד ולאחר שנדבק בקורונה, הלך ווילהייט לעולמו.





הנה ההיסטוריה של ה-GIF:

https://youtu.be/y0MSN7MRUcU


היתרונות של אז:

https://youtu.be/2qtkcG66Ywk


סטיבן ווילהייט מקבל את פרס ה-Webby על מפעל חייו:

https://youtu.be/DUmVvocbrgQ


תולדות האנימייטד והגיף:

https://youtu.be/y0MSN7MRUcU


והדיון הבלתי נגמר באמריקה, אם זה גיף או ג'יף:

https://youtu.be/GvdAzaMQnHs


או

https://youtu.be/N1AL2EMvVy0

מתקפת אתרים כמו זו שחוו אתרי הממשלה בימים האחרונים, היא לא בדיוק מתקפת סייבר מתוחכמת. למעשה מדובר לרוב במתקפה פשוטה, על גבול הפרימיטיבית, לפחות במונחי עולם הסייבר הנוכחי.

המתקפה הזו מכונה "מתקפת מניעת שירות" (DDoS ראשי תיבות של Denial of service attack). מתקפת DDoS היא אחת השיטות הוותיקות להתקפות על אתרים. היא מייצרת עלייה חריגה בתעבורה אל שרתי האינטרנט המאחסנים ומפעילים את האתרים.

באמצעות התשה של שרתיו, מציפים התוקפים את אתר המטרה בתעבורת זבל, המציפה אותו ומוציאה אותו מפעולה.

למה הדבר דומה? - דמיינו שמרצה או מורה מנסה להסביר משהו, אבל חבורה של ילדים לא מסוגלת להפריע לו. הילדים הללו כל כך מפטפטים איתו ופונים אליו בשאלות ודיבורים בלתי פוסקים, עד שהוא משתגע ויוצא מכיתה - להירגע או להתפטר אצל המנהל מעבודתו...

כך בדיוק מייצרים אל שרתי האתר המותקף פניות כה מרובות, שהן מוציאות את השרת משליטה. הוא "נופל", כלומר יוצא מפעולה.

למעשה המתקפה הזו אינה סתם "מתקפת מניעת שירות" (DDoS attack), אלא "מתקפת מניעת שירות מבוזרת". המילה "ביזור" דומה ל"פיזור" והמתקפה נקראת כך כי היא מתבצעת במתקפה בו-זמנית של המוני מחשבים המפוזרים בפינות שונות של העולם, כלומר של האינטרנט.

בתקיפת DDoS מוצלחת, קורסים האתרים למשך מספר דקות לפחות. הם יכולים לשוב לפעילות רק אחרי טיפול של אחראי השרתים בבעיה והשבתם לפעילות מלאה מתקיימת בהדרגה.

אגב, בימינו לא חסרות קבוצות של האקרים ופורצנים המציעות שירותי הפלת אתרים בשיטה הזו, לכל דורש ובתשלום.


#מאיפה היכולת להפיל כך אתרים?
במקרה של מתקפה כזו, מנסים התוקפים להשחיל דרכה לאתרי המטרה כמויות עצומות של פניות או מידע, במטרה להביא להפלתם ולו גם לדקות ספורות.

רוחבי הפס הדרושים לביצוע מוצלח של מתקפה כזו יכולים להגיע להיקפים של 20 ג'יגה-בייט של תעבורה ואף יותר, המופנים לכיוון שרתי האתרים הללו בצורת טראפיק מטורף.

את ההכנה לפריצה כזו מייצרים התוקפים מראש. לשם כך הם יוצרים תשתית של בוטנט. זוהי רשת של אלפי ולעתים גם מאות אלפי מחשבים או מכשירים אחרים, המחוברים לאינטרנט ונשלטים בידי התוקפים.

את המחשבים הללו הם מדביקים ובעצם מחמשים מראש בווירוס. כך הם יכולים לנצל את מערך המחשוב האימתני הזה לצורך התקיפות.

המדהים הוא שבעלי המחשבים והמכשירים הללו אפילו לא מודעים לכך שהציוד שלהם הוא כלי תקיפה שכזה.

וכך, ביום ובזמן המדויק להפליא של המתקפה, מופעל אוטומטית כל מערך המחשוב המתואם הזה, אל מול אתרי המטרה. כל המערך פונה בו-זמנית לאתר המטרה והוא קורס. מיד לאחר מכן פונים התוקפים לאתר המטרה הבא וכך הלאה.

הערה קטנה: מתקפת DDoS כזו היא למעשה מתקפה על ספקית התקשורת של האתרים, זו שעליה האחריות לאפשר את הגישה אליהם. התוצאה אמנם זהה - האתר יוצא מפעולה, אבל חשוב להבין את ההבדל.


כך מתבצעת מתקפת מניעת שירות (מתורגם):

https://youtu.be/ilhGh9CEIwM


גם במלחמת רוסיה אוקראינה עשו בו הרוסים שימוש (מתורגם):

https://youtu.be/Vlx6kIeEYVw


הסבר גיקי למתקפת DDoS, או מתקפת מניעת שירות הנעזרת בפינגים (עברית):

https://youtu.be/BlwMrdviHi8


כך לומדים לבצע מתקפת DDoS (עברית):

https://youtu.be/-Y3s0GkmK70?long=yes

קואליציה ואופוזיציה הם שני קצוות נוגדים של התארגנויות אנושיות. כשמפלגות פוליטיות, מדינות או ארגונים מתקשרים ביניהם כדי להגשים מטרה משותפת - זוהי קואליציה. אנו מכירים את הקואליציה בכנסת, כשמפלגות פוליטיות מתחברות ותומכות במדיניותם של ראש הממשלה ושל מפלגת השלטון. בתמורה לתמיכתם ולהצטרפותם לקואליציה, הן מקבלות מקומות בממשלה ובשלטון.

רגע לאחר שמסתיימות הבחירות ונספרים הקולות של הבוחרים, מכריזה ועדת הבחירות כמה חברי כנסת מקבלת כל מפלגה. כשמתברר מי תהיה המפלגה הגדולה בכנסת, חוברות חלק מהמפלגות אליה ומגיעות להסכמה עם מדיניותה ומקבלות הסכמה לדרישותיהן.

כך הן מצטרפות לקואליציה עימה ונעשות חלק מהשלטון, בעוד המפלגות שאינן בקואליציה מרכיבות את האופוזיציה.

אופוזיציה היא התקשרות הפוכה, שמתארגנת כדי להתנגד לקו השולט של הקואליציה.

האופוזיציה אכן מכילה את המפלגות שמתנגדות למדיניות הממשלה ובחברה דמוקרטית הן מנסות להפילה בהצעות חוק בכנסת. במלחמות אזרחים או כנגד קואליציה של אומות, מתנגדת האופוזיציה לעיתים במלחמה כנגד הקואליציה.


מהן קואליציה ואופוזיציה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/BeT9partbZc?t=5s


שימו לב כמה קשה להרכיב קואליציה בישראל (עברית):

https://youtu.be/auDKaKEPjFw


קואליציה מורכבת בדרך כלל מאחד המחנות הפוליטיים (עברית):

https://youtu.be/nyrfyPa2uxI


וסרטון משעשע במקצת שמסביר מהי קואליציה (עברית):

http://youtu.be/Fd2E0cDnJbo

למי שתהה למקור המנהג לקשור סרטים צהובים סביב גזעי וענפי עצים, בקריאה להחזרת חטופים ושבויים הביתה, הרי שמדובר בסיפור בן מאה וחצי לפחות.

כבר בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ענדו לשערן נשים וארוסות של חיילים מצבא הצפון, צבא האיחוד, מטפחת או צעיף צהוב.

למה צהוב?

כי הצבע הצהוב היה סמלו של חיל הפרשים של צבא הצפון. הוא ירגיש לאנשים אז כסמל של נאמנות לאהוב הנלחם רחוק. אזכורים מוקדמים למנהג יש עוד בעבר האירופי של המהגרים לאמריקה, אם אלו הסרטים הצהובים על בגדי הצבא הפוריטני במלחמת האזרחים האנגלית, האיזכור במחזה של שייקספיר "אותלו", או אפילו המנהג של עלמות בימי הביניים לענוד ענף ערבה ירוק סביב כובען.

מכל מקום, צבא הצפון הוא שינצח במלחמת האזרחים ובפולקלור האמריקאי יהפוך הסרט צהוב לסמל הרבה יותר גדול - סמל של הזדהות עם שבויים ולוחמים אהובים ותפילה לשובם בשלום מהמלחמה.

המנהג של נשות הצפון במלחמת האזרחים יוליד בתחילת המאה ה-20, את השיר הפופולרי שיתפרסם במלחמת העולם הראשונה, "היא ענדה סרט צהוב".

"על צווארה היא עונדת סרט צהוב
היא עונדת אותו בחורף וגם בקיץ.
אם אתה שואל לפשר הקישוט?
היא תענה שזה לאהוב ליבה הרחוק."

עם השנים ישתנו מילותיו, אך בארה"ב ובלא מעט מקומות בעולם הוא ימשיך להיות מנוגן על ידי תזמורות במצעדים.

מערבון אמריקאי שייצא בשנת 1949, בשם "היא ענדה סרט צהוב" (באנגלית: She Wore a Yellow Ribbon) יהדהד את המנהג הזה וישמור גם הוא על הגחלת הצהובה.

אבל בשנת 1973, יוקלט שיר שיהפוך ללהיט ויחזק עוד יותר את עניין הסרט הצהוב. השיר "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק" ("Tie a Yellow Ribbon 'Round the Old Oak Tree").

כתב אותו תמלילן אמריקאי ששמו ארווין לוין בשנת 1973. את ההשראה הוא קיבל מסיפור שהתפרסם שנתיים לפני כן, על אסיר שעמד להשתחרר לאחר שריצה 3 שנים בכלא.

לפני שחרורו כתב האסיר לאהובתו שאם ברצונה להמשיך בקשר, הוא מבקש שהיא תקשור סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק שבעירם. ביום השחרור שלו, כשהוא נוסע לביתו באוטובוס מהכלא, שמח האסיר המשוחרר לגלות שעל עץ האלון אכן היה קשור סרט צהוב.

השיר, בביצוע של טוני אורלנדו ולהקת "שחר", עתיד להפוך ללהיט גדול. לוין אף הגדיל את האפקט כששינה בו שלא סרט צהוב אחד קשור לעץ האלון אלא מאה כאלו שנתלו עליו בידי האהובה.

מכאן עתיד הסרט הצהוב לפגוש שוב את ההיסטוריה. זה יהיה כשהשיר יהדהד באותן שנים את התקווה לחזרתם של השבויים האמריקאים ממלחמת וייטנאם.

בשנת 1980 עתיד הסרט הצהוב לשוב ולהיות רלוונטי. אז מדובר בעשרות האזרחים האמריקאים שנשבו בשגרירות האמריקאית על ידי שלטון חומייני. זה היה בעקבות המהפכה האיראנית, כשהשבויים הללו הוחזקו כבני ערובה בשגרירות בטהרן. סרטים צהובים נקשרו והם חזרו.
​
גם בישראל השתמשו כמה פעמים בסמל התקווה הזה, בין היתר כשהיה מדובר בשבויי לבנון וגם בקמפיין להשבתו של גלעד שליט.

אז כשאתם מתבקשים היום לקשור סרט צהוב על העץ, היד או על מראת הרכב, זכרו שאתם מצטרפים למסורת כואבת ואופטימית, בציפייה לחזרתם של האהובים החטופים.


הנה הקדימון של המערבון "היא ענדה סרט צהוב":

https://youtu.be/coT6cA6lvnc


מנגינת המערבון עם המילים מהסרט:

https://youtu.be/2HVsLmRaKig


השיר משנות ה-70:

https://youtu.be/Z8fhciUojQ0


והסיפור של השיר:

https://youtu.be/7ByRxcl2zZ8?long=yes

כשיש בחירות דמוקרטיות, מנסות המפלגות השונות להראות את פניהן לבוחרים, כמשרתות ציבור. בנסיבות כאלה, לממשלה הרבה יותר קל להמטיר הטבות על הבוחרים, כדי לגרוף קולות בקלות יחסית.

וזו כלכלת בחירות, שהיא טריק פוליטי של המטרת הטבות על סקטורים מסוימים או על הציבור כולו, במטרה להגדיל את התמיכה הפוליטית בבחירות.

המקרה הקלאסי של כלכלת בחירות הייתה ב-1981, כשששר האוצר של ראש הממשלה מנחם בגין, ארידור, החליט לממש את חזונו של בגין ו"להיטיב עם העם". במדיניות שכינה "כלכלה נכונה" הוריד משרד האוצר את המיסים והמכס על מוצרי צריכה. הציבור יכול היה לקנות פתאום בזול טלוויזיות צבעוניות, מכשירי וידאו ואפילו מכוניות. הוא גם ביטל את ה"מחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית, טכנולוגיה שלפני כן הסירה את הצבע מהשידורים והותירה אותם בשחור לבן.

בימינו השיטות מגוונות אף יותר. יש המחלקים מענקים לנפגעי תכנית כלכלית או משבר כלכלי, יש המורידים מיסים, או מי שמקדמים או משלימים חקיקה המיטיבה עם סקטורים שחשובים למפלגה השלטת. יש מי שנוקטים פעולות "לרווחת התושבים", מי שמעניקים הטבות כספיות או מחלקים כסף לציבור בניסיון לזכות באהדתו. יש הנענים לתביעות שכר במגזר הציבורי, לדרישות הציבור להקלה על יבוא של מוצרי צריכה וכדומה.

כמובן שכלכלת בחירות תוצג תמיד כדבר הגיוני וחיובי שבמקרה, ממש במקרה, חל בתקופת בחירות. תכנית "להזנקת הכלכלה" היא הרי דבר רצוי תמיד...

#אז איך יודעים אם זו כלכלת בחירות או ניהול אחראי של הכלכלה?

אם רוצים לדעת האם זו כלכלת בחירות, כל שצריך לעשות זה לבדוק האם מוצו כל הדרכים היעילות יותר והשנויות פחות במחלוקת להשגת אותן תוצאות. כמו למשל, העברת תקציב מדינה.

רוצים עוד דרך לדעת? - נסו לברר וללמוד האם מדובר בתוכנית או צעדים שאין ברירה אלא לבצע אותם, או שממשלה אחראית הייתה יכולה לדחותם לאחרי הבחירות או לנהל אותם אחרת, בצורה פחות בוטה ושלא כרוכה בחלוקה של כסף לציבור.


על כלכלת בחירות משלמים תמיד אחרי הבחירות ובדרך כלל ביוקר (עברית):

https://youtu.be/baocqHmsuTI


"להיטיב עם העם" בבחירות 1981 (עברית):

https://youtu.be/DdOTXpqlp0U


וביקורת על כלכלת בחירות במערכת בחירות 2021 (עברית):

https://youtu.be/NUM8jPSTkEY

זה ייקח שנים רבות, אבל העולם עומד בנקודה בה יתכן שהיתוך גרעיני (Nuclear fusion) יוכל בתוך עשור ומשהו להתחיל ולהחליף את דלק המאובנים.

דלק מאובנים לסוגיו, שאנו מכירים בתור פחם, נפט וגז טבעי, מזהם את העולם, יוצר את ההתחממות הגלובלית ואת משבר האקלים המאיים על העתיד ועוש נזקים קשים בעולם כבר עכשיו.

מומחים מגדירים את היכולת החדשה של היתוך גרעיני כהישג של ממש. הם אומרים על היכולת הזו שהיא קצת כמו "להכניס את השמש לקופסה". ומעניין שעל אף העוצמה האדירה שלו, ההיתוך הגרעיני כלל אינו מסוכן. זאת בניגוד אולי לביקוע הגרעיני שמתבצע בכורים גרעיניים ויש בו גם סכנות, כפי שלימדה אותנו ההיסטוריה הקצרה שלו.

ייצור האנרגיה באמצעות ההיתוך הגרעיני הוא למעשה חיקוי של האופן בו השמש מייצרת את האנרגיה המטורפת שלה ובדומה לכוכבים שאנו רואים בשמיים. הכוכבים הללו כולם הם בעצם שמשות המייצרות אנרגיה כל כך אדירה שהיא מקרינה למרחקים אדירים ובמשך מיליארדי שנים.


#איך היתוך גרעיני כזה עובד?
נסביר בפשטות שהיתוך גרעיני הוא תהליך שבו מתמזגים גרעיני אטומים לגרעין גדול מהם. הסבר מפורט יותר תמצאו בתגית "היתוך גרעיני".

מכל מקום, זהו תהליך שפולט אנרגיה עצומה וזו הכוונה בהישג הזה, שלקח 60 שנה ואלפי מדענים כדי להגיע אליו - לייצר אנרגיה עצומה ונקייה שתניע את העולם קדימה ולא תזהם, תחמם ותהרוס אותו עליכם, ילדינו ונכדינו.

לאורך היקום, האנרגיה שנדרשת להיתוך הגרעיני בשמשות, אותם כוכבים שאנו רואים בשמיים, היא עצומה. את האנרגיה הזו הכוכבים הללו חייבים לדחיסה הכבידתית העצומה שבהם, או במילים אחרות - לכוח הכבידה הענקי שלהם.

את התהליך הזה מנסה וככל הנראה הצליחה סוף סוף הטכנולוגיה האנושית לייצר ואת זה הכריזו המדענים בדצמבר 2022. המפצחים, אגב, נמנים על "המעבדה הלאומית של לורנס ליברמור", חברה פרטית ועסקית שככל הנראה עומדת להיות עשירה כקורח.

שנבין, המדענים כיוונו למטרה זעירה בגודל של גרגר חומוס, לא פחות מ-192 אלומות של קרן הלייזר החזקה בעולם וייצרו היתוך גרעיני מהיר שיצר הליום. המדהים הוא יחס המאמץ והתוצאה האנרגטית שלו. כי האנרגיה שנוצרה בתהליך היא פי 50 גדולה מזו שהושקעה בו - הישג שהטכנולוגיה מעולם לא התקרבה אליו.

וחשוב לומר שניגוד לפיצול אטומים, מה שנקרא ביקוע גרעיני שאנו מכירים מתחנות כוח גרעיניות, ההיתוך הגרעיני מבטיח לייצר את כל האנרגיה הזו מבלי להשאיר פסולת רדיואקטיבית וללא סיכון לאסונות נוסח צ'רנוביל או פוקושימה.

אז יתכן שעשור הוא זמן שאינו מספיק מהיר כי כל המדענים המתמחים במשבר האקלים וגורמיו אומרים בבירור שהשינוי צריך היה להתחיל אתמול, אבל לפחות יש סיכוי לטווח הרחוק שהמצב האקלימי ישתפר.

פרטים נוספים בתגית "היתוך גרעיני"


הנה פריצת הדרך המדעית של הפקת אנרגיה שחומה גדול מהחום שהושקע בתהליך (עברית):

https://youtu.be/eJPFc3QPkfM


מדען מסביר (עברית):

https://youtu.be/QLHf18YwJbg


בניית כור עצום מבוסס ההיתוך הגרעיני לצורך ייצור אנרגיה בריאה וירוקה (עברית):

http://youtu.be/igszbU0XAHk


מה הסיכוי ליצירת היתוך גרעיני ואנרגיה בכמויות? (מתורגם)

https://youtu.be/mZsaaturR6E


וההיתוך הגרעיני לאנושות, ממש כמו בשמש ובכוכבים (עברית):

https://youtu.be/RrjyUutRL2M?long=yes

פלה הוא כינויו של גדול הכדורגלנים בהיסטוריה, בן העניים המוכשר מברזיל שהפך את הכדורגל מעוד ספורט לאמנות, לריקוד ולחלום. הוא שיחק בתור חלוץ וקשר התקפי מצליח, משנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20 והעניק לעולם את הכדורגל היפה ביותר.

אבל פלה לא היה עוד שחקן טוב. השחקן הצעיר כל כך, בן 17 בלבד, הגיע ב-1958, בתוך שנה וחצי מהכפר העני שלו לגמר גביע העולם בשוודיה. במקום להיבהל מהמעמד, הוא ניצח שם, כמו מנצח תזמורת מיומן, על לקיחת גביע העולם הביתה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של נבחרת ברזיל.

אביו של פלה היה שחקן כדורגל בעצמו, אך נפצע ולא הצליח לפרנס את משפחתו. פלה היה התיקון. ילד עני שהתגלה כשהוא משחק בכדורגל שכונתי והוזמן לקבוצת סנטוס, למד איך לשחק כדורגל עממי ומרהיב, בסגנון ברזילאי ועממי, שנקרא ג'ינגה.

"פלה", כינוי שהודבק לו בלעג בילדותו והוא השכיל לאמץ ולהפוך לכינוי המפורסם בתולדות המשחק. הילד, ששמו היה אדסון ארנטס דו נסימנטו, הפך לשחקן הכדורגל המפורסם בעולם, אייקון הכדורגל הגדול מכולם.

רשימת השיאים שלו לא תאומן. פלה הוא השחקן הצעיר ביותר שהבקיע בגביע העולם, הכדורגלן היחיד אי-פעם שזכה בשלושה גביעי עולם ומלך השלושער בכל הזמנים.

בקבוצת סנטוס בה שיחק, הוא זכה בשלל תארים קבוצתיים ואישיים נוספים ולאורך הקריירה שלו הבקיע פלה 1,283 שערים.

עם הוועד האולימפי הבינלאומי שבחר בו כ"ספורטאי המאה" ופיפ"א שהכתיר אותו כשחקן הכדורגל הטוב במאה כ-20, לא פלא שרבים רואים בפלה את הכדורגלן הטוב בכל הזמנים וכאיש שהמציא את הכדורגל מחדש.

אבל השפעתו העצומה על הנוער בברזיל, יכולתו להפוך את סגנון המשחק הברזילאי לנערץ בעולם כולו והמשחק המשובח של פלה, כמו גם סגנונו המרהיב, סגנון הג'ינגה העממי שהוא הביא מהכפר אל הגביע העולמי וניצח בעזרתו שוב ושוב, כל אלה השפיעו על הכדורגל הברזילאי ושיפרו אותו מאוד ולתמיד.


הנה סיפורו של פלה (עברית):

https://youtu.be/UxjmE3I1FQ4


השלושער שלו בגביע העולמי נגד שוודיה ב-1958:

https://youtu.be/8E9ecq009rw


20 השערים הגדולים שלו:

http://youtu.be/T7HFq1gKeUU


קדימון לסרט "פלה" שנעשה עליו (מתורגם):

https://youtu.be/KMhR1smcfD8


פרידה מאגדת הכדורגל הגדולה ביותר - פלה (עברית):

https://youtu.be/cy5wyiHWHs4?long=yes


והשוואת היכולות של ענקי הכדורגל מראדונה ופלה:

https://youtu.be/L9fzR8ve8A4?long=yes

כבר בימים הראשונים להתפשטות נגיף הקורונה בעולם, היה ברור לחוקרים ולמפתחי החיסונים שפיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה בקצב הרגיל ייקח 10 שנים. הגאוניות בהחלטה שהם קבלו היא בכך שהם קבעו שמי שלמעשה ייקח את האחריות לפיתוח החיסון נגד קורונה יהיה שחקן בלתי צפוי.

הם העבירו את פיתוח החיסון נגד קורונה אל... הגוף!

החיסון נגד הקורונה (COVID-19 Vaccine), או חיסוני הקורונה, פותחו בשיטה שונה גם משום אופיו של נגיף הקורונה. כשחקרו אותו צוותי הפיתוח של חברות תרופות שונות, די מהר הסתבר שווירוס הקוביד 19, שמו הרשמי של הקורונה, נוטה להיות נגיף הרבה יותר אגרסיבי ומתפשט במהירות מאחרים. היו מהם מי שגם העריכו שמוטציות אלימות צפויות להיווצר די מהר. הם צדקו, אגב. בכל מקרה, היה ברור שהזרקת נגיף מוחלש לא תהיה יעילה כמו במחלות אחרות.

כי בחיסונים נגד מחלות אחרות, דוגמת השפעת או הכולרה, מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה, או וירוסים בכמות קטנה וכדומה. כתוצאה מכך הגוף מפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני, המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו. אלה פיתוחים שלוקחים המממממון זמן... אה, כבר כתבנו את זה...

לכן, בניגוד למרבית החיסונים (Vaccines), הפועלים על עיקרון הנגיף המוחלש, שיטת הפעולה של חיסוני הקורונה מתייחסת ל-RNA שבגופנו.

לטובת המפתחים עמד כלי נהדר וחדשני - ריצוף גנטי של הדנ"א של הווירוס. הם ידעו שאם יצליחו ליצור בעזרתו מצב שהגוף האנושי יפתח לאחר ההזרקה את החיסון נגד הווירוס שתוקף אותו, זה ייקח הרבה פחות זמן לפתח ולהוציא את החיסון לשוק.

הם צדקו.


#שיטת הפעולה של החיסון לקורונה
הסוד של החיסון הזה הוא שבמקום להילחם בנגיף, על ידי "משאית עמוסה בחלבון חיסוני שפותח במעבדה", הוא קורא לשליח וולט זריז שמביא אל הגוף "מתכון פשוט שמלמד אותו ליצור את החלבון הדרוש למלחמה בנגיף".

איך זה קורה? - לתוך התאים בגוף מזריקים מולקולות mRNA מלאכותי, קיצור של Messanger RNA. זה חומר המשמש מעין תבנית או מתכון לבניה של הפרוטאין (Protein), החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון של המחוסן.

זמן קצר לאחר הכנסת ה-mRNA לתאים, מתחילות המולקולות שלו להניע בכל אחד מהתאים תהליך של ייצור חלבונים חיסוניים. לחלבונים הללו זקוקים התאים כדי להתחסן.

האחראי לייצור החלבונים הללו בתאים הוא מפעל החלבונים שנמצא בכל תא - הריבוזום. לאחר שקיבל את ה"מתכון" מה-DNA, מייצר הריבוזום לפיו, את החלבונים האיכותיים והיעילים שיפעלו בעתיד כנגד הווירוס.


#במקור פותחה בכלל הטכנולוגיה של mRNA לצורך טיפולים במחלת הסרטן

מדובר בשיטה שמביאה את התאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של הקורונה. החלבון הזה הוא שגורם בהמשך לתגובה חיסונית של הגוף. היא אמורה, ולפי הניסויים הקליניים גם מצליחה, לגרום לגוף המתחסנים להגיב בנוגדנים שמנטרלים את הנגיף, במקרה של חשיפה אליו.


#הטכנולוגיה הזו תובענית למדי
לפחות חלק מהחיסונים מבוססי ה-mRNA שפותחו מציבים כרגע אתגר אמיתי. הסיבה היא הצורך באחסון קבוע קר מאוד, המגיע לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס.

שום מקפיא ביתי או כזה שמבוסס על חנקן נוזלי לא מציע תנאי אחסון קיצוניים כאלה. זה אכן מחייב ניוד מורכב הרבה יותר מהמפעל אל מוקדי החיסון ברחבי העולם ומייקר את החיסונים.


כך פועל החיסון המבוסס על mRNA (עברית):

https://youtu.be/SnpXMVMGw1Y


על הפיתוח הגאוני והמהיר כל כך של החיסון המיוחד הזה:

https://youtu.be/mvA9gs5gxNY


המסע אל השלמת פיתוח חיסון הקורונה (עברית):

https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ


הניסויים בחיסון הישראלי (עברית):

https://youtu.be/fRbbwd7_V80


עוד על חיסון הקוביד 19 (עברית):

https://youtu.be/uppgdDGwRb8


ומותר גם לחייך על החיסון הרוסי שהתיימר לעשות פלאים (עברית):

https://youtu.be/cYnGCCTmF2I

צפייה בדיוני בית הדין בהאג היא חוויה חדשה עבור מרביתנו בארץ. מי שניסה לצפות בנאומים או בהחלטות השופטים, או לפחות ראה דיווח בחדשות את המשפט, התקשו ודאי להתעלם מהשופטים ועורכי הדין החובשים פיאות.

הפאה החוקית, או הפאה המשפטית (Legal wig) כמו שלעתים מכנים אותה, היא מנהג רווח בחלק ממדינות אירופה. באנגליה, למשל, כל פרקליט או שופט יגיעו לאולם בית המשפט כשהם חובשים את הפאה הלבנה הזו.

חבישת הפאה של השופטים החלה במאה ה-17, במקביל לאופנה דומה, בצרפת למשל. מספרים שהיה זה לואי ה-13, שהכניס את הפאה הנוכרית לאופנה הצרפתית הגברית, לאחר שהחל לאבד את שיערו. גם בנו, לואי ה-14, הקריח כמו אביו די מוקדם. עם הפופולריות שלו הפכה הפאה לאופנתית בצרפת וממנה בכל אירופה.

מספרים שבמאה ה-18 פורצת אופנת הפאה הלבנה.זה קורה כי המלך הזדקן ושאריות השיער שלו הלבינו, מה שהפך את מראה השיער הלבן לאופנתית החדש.

מכל מקום, מסורת חבישת הפאה אצל השופטים ועורכי הדין מקורה באותו קוד לבוש מוקדם, שהיה נפוץ מאוד כבר באנגליה של המאה ה-17. כאן הפכו הפאות לטרנד גברי, בתקופת שלטונו של המלך צ'ארלס השני. בני המעמדות הגבוהים של אותה תקופה היו מאוד בקטע ודאגו להחזיק מספר פאות, יקרות להחריד ובאופן מסוים מהוות גם סמל סטטוס.

כדי להשוויץ במעמדם ובכוחם, המשפטנים נהגו לחבוש את הפאות לא רק באולם בית המשפט, אלא גם מחוץ לאולם, כסמל מעמדי והפגנת כוח. מאז ועד היום לחבוש פאה חוקית היא מסורת מקובלת באנגליה. ברחוב זה כמובן הפסיק בעת המודרנית, אבל לא בבית המשפט.

אבל למה רק חלק מהשופטים בבית הדין הבינלאומי חובשים פאה? - כי המשפטנים מגיעים להאג ממדינות שונות שמשתתפות בדיונים. מרביתם נוהגים לשמור על המסורת של הלבוש וההופעה המשפטית הנהוגה בארצם. משום כך, אלו שבאים ממדינות שבהן הפאה הלבנה היא חובה, חובשים את הפאה גם כשהם במקום מושבו של בית הדין הבינלאומי בהולנד. האחרים לא.

באנגליה ובעוד ממדינות הפאה החוקית יש מומחים לייצור הפאות הלא זולות הללו. למשל, הפירמה של החייט הוותיק בלונדון, Ede & Ravenscroft, שמייצרת את כיסויי הראש הללו כבר מעל 300 שנה. הם מייצרים אותם לגמרי בעבודת יד, משערות סוסים.

אז איך מרגישים השופטים כשהם חובשים פאה שכזו באולם המשפט? - רבים ממי שהתרגלו להופיע כך בבית משפט מעידים שההרגשה טובה. פרקליט אחד העיד פעם בראיון שכשהוא חובש את הפאה, הוא חש ממש כאביר הנכנס, כשהוא מצויד לקרב באולם המשפט.


מדוע שופטים חובשים פאה בבריטניה?

https://youtu.be/-sCcdBPCFc4


החייט בלונדון שמייצר פאות בעבודת יד, משיער סוס:

https://youtu.be/dvoHXzObShc


הפאות הללו המשיכו גם אצל מנהיגי ארצות הברית:

https://youtu.be/n57NZCjOAKI


ומדהים לראות כמה היו מוכנים לסבול מחום בקיץ לא ממוזג למען המסורת:

https://youtu.be/_F0b_KcWRFE


על תחזוקת פאות השופטים באוסטרליה:

https://youtu.be/7jyu2gpIgyA


הפאה היא רק חלק מהלבוש המסורתי בבית המשפט:

https://youtu.be/GjhMIRWoanY


שינויים והקלות במסורת הפאות של השופטים:

https://youtu.be/X2IlaDzzk_E

לאחרונה נחשף העולם למוטציות של וירוס הקורונה, או הווריאנטים כמו שנוהגים לקרוא להם המומחים.

כיאה לווירוס עולמי ואגרסיבי כל כך, המוטציות של הקורונה מתפתחות במהירות גדולה וכל חודש התבשרנו על עוד 2-3 מוטציות שלו, בדמות זַנים, וריאנטים חדשים של הווירוס שמתגלים בעולם.

מהאחרון שבהן, זן ההומיקרון, אנו הולכים ונפטרים אולי, אבל איש לא ערב לנו ולעולם כולו שזה הסוף.


אבל מהן בעצם מוטציות?

נתחיל בנְגִיפים, או הווירוסים. אלה גורמים מידבקים בגדלים תת-מיקרוסקופיים, שנטפלים לתאים חיים ומתקיימים תודות להן. בנגיפים הללו מרבים להיווצר מוטציות. המוטציות הן צאצאים של הווירוס המקורי, שעברו שינוי כלשהו, בשל טעות גנטית. השגיאות הגנטיות מתחרשות בדרך כלל בעת התחלקות התאים ורובן לא יוצרות בעיה או שינוי שיהפוך לזַן חדש.

אבל מדי פעם ובנגיפים דומה שזה קורה הרבה, יוצרות המוטציות זַנים (Variants) חדשים של הנגיף. הזַנים החדשים הללו יכולים לגלות עמידות רבה יותר אל מול חיסונים. לעתים קשה יותר לאתר אותם או שהם מדבקים הרבה יותר מהווירוס המקורי. בקיצור, הזנים החדשים יכולים להיות צרה צרורה.

בקורונה, לפחות בינתיים, זה לא המצב.

אבל העולם של המוטציות מרתק הרבה יותר. הן לא מתרחשות רק בנגיפים. ידהים אתכם ודאי לקרוא שבכל תא בגופנו ולמעשה בכל גוף חי בעולם, נמצא עותק שלם של ה-DNA בן מאה מיליארד האטומים שלנו. למעשה, עם כל התפצלות של תא בגוף החי לשני תאים שנוצרו ממנו, מועתק אל כל אחד מהם כל הדנ"א שלנו.

כלומר, מולקולת הדנ"א מועתקת באופן מדוייק לכל תא חדש והגנים משועתקים לכל אחד מהתאים שהתפצלו מהתא. ועוד יותר מזה - בגוף יש חלבון מיוחד שבודק שהדנ"א שהתקבל בכל תא זהה לחלוטין לדנ"א המקורי. התהליך של הפיצול והבדיקה אמורים להיות מדויקים וללא "תקלות אבולוציוניות".

אבל לעיתים יש טעות זעירה בתהליך, שגורמת לשינוי קטן ואקראי בקוד הגנטי. טעויות כאלה נקראות מוטציות (Mutations).

לעיתים גורמות המוטציות נזק ליצור החי שבגופו הן התרחשו ואף להביא למותו. אבל לא פעם יכולה מוטציה שכזו לתת לו דווקא יתרון על פני יצורים אחרים מסוגו, יצורים שבהם מוטציה כזו לא התרחשה. יתרון כזה יכול לאפשר לו הישרדות טובה יותר וכך, בזכות היתרון שנתנה לו המוטציה, האורגניזם עם היתרון הולך ומתרבה ואף יוצר זן חדש. לאורך הדורות הוא הולך ומנצח בתחרות ההישרדות את האורגניזמים שלא התפתחה בהם המוטציה והזן החדש פורח.

זוהי "הברירה הטבעית", תהליך שזכה לכינוי "הישרדות המתאימים" (Survival of the fittest). בזכותו, למשל, התרבו לאורך הדורות הג'ירפות בעלות הצוואר הארוך, על פני הג'ירפות בעלות הצוואר הקצר. "התבוסה האבולוציונית" של הג'ירפות בעלות הצוואר הקצר נבעה מכך שהן לא הגיעו לאכול את העלים שבראשי העצים ולפיכך היה להן פחות מזון.

כך התרבו למשל בקוטב, הדובים הלבנים עם ההסוואה המצוינת על רקע השלג, על פני הדובים החומים. כי יכולת הציד של האחרונים בשלג הייתה פחותה, מפני שצבעם החום חשף אותם לנטרף הפוטנציאלי בשלג הלבן והוא נס מהם והלאה, תוך שהם נשארים רעבים. רעב מביא לחולשה גופנית, למחלות ובמהלך הדורות גם להיעלמות הדובים החומים מהקוטב.


כך נוצרת המוטציה (מתורגם):

https://youtu.be/YvTFXPHhtFU


על הקשר בין המוטציה לאבולוציה (עברית):

https://youtu.be/u5Xu4__qZVs


כך מניעה המוטציה את האבולוציה (מתורגם):

https://youtu.be/5NdMnlt2keE


על הזנים החדשים של הקורונה (עברית):

https://youtu.be/pbKwNRmVRsg


ולימון שעבר כך שינוי מוזר:

https://youtu.be/5vQ3Knc2tGQ

ממשלה (Government) היא הגוף שמנהל את ענייני המדינה. שרי הממשלה מייצגים את הממשלה, כל אחד בתחום משרדו.

במדינות דמוקרטיות דוגמת ישראל יש "הפרדת רשויות". הממשלה היא "הרשות המבצעת" וסמכויותיה הן רק בניהול ענייני המדינה. אך היא אינה מעורבת בחקיקה, שזה תפקיד הפרלמנט או במשפט, תפקידה של מערכת המשפט.

הממשלה, למשל, שולטת בכוחות הצבא, המשטרה וכל כוח בטחוני וחמוש במדינה. היא גם הגוף שאחראי לגביית מיסים, לניהול נכסי המדינה, כלכלתה, התחייבויות שלה, קשרי החוץ ועוד.

שרי הממשלה במדינות דמוקרטיות הם נבחרי ציבור שממונים על משרדי ממשלה שונים. הם לא בהכרח אנשי מקצוע בתחומי המשרד שעליו הם מופקדים ובישראל כמעט תמיד הם גם לא מבינים בו.

עובדי הציבור שבמשרד הם המומחים המקצועיים והיועצים לענייניו ומביאים בפני השרים את המלצותיהם, אבל החלטות משמעותיות מקבלים לרוב השרים.

ממשלות דמוקרטיות מתמנות בשני מודלים נפוצים. במודל הפרלמנטרי, דוגמת ישראל, הממשלה ממונה על ידי נשיא המדינה. רגע לאחר הבחירות מנסים לקבל ראשי המפלגות הגדולות תמיכה מהמפלגות השונות. אלה ממליצים לנשיא על מי להטיל את הקמת הממשלה. לרוב יהיה זה ראש או ראשת המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.

במודל הנשיאותי, כמו זה שבארצות הברית, נבחר הנשיא בבחירות ישירות וממנה את חברי הממשלה כרצונו. הפרלמנט מפקח על הממשלה, אבל אין לו קשר או מעורבות בהרכבתה.

במדינות דמוקרטיות עם מדור פרלמנטרי צומחת הממשלה מהקואליציה שמוקמת בפרלמנט. כך היא גם עשויה לשנות את הרכבה, עם השינויים הפוליטיים ויחסי הכוחות המשתנים בציבור ובעיקר בפרלמנט. אלו באים לידי ביטוי בבחירות ומשפיעים על הממשלה הבאה שתקום.


כך מרכיבים ממשלה בישראל (עברית):

https://youtu.be/kN4qS8YMYUA


על תהליך הקמת הממשלה (עברית):

https://youtu.be/5MfJI65Dn2Y


בזמן בחירות הממשלה נחשבת ממשלת מעבר (עברית):

https://youtu.be/pwO0SEkrG5w


ושיר מחאה משעשע על המפלגות והפוליטיקה בישראל (עברית):

https://youtu.be/Yk7pPBpDDTo

פעם, לרגע קט, הייתה אופנה בארץ, להמציא שמות מצחיקים של אנשים, שמות שכאילו קשורים למי שהם או למה שהם עושים. במשך כמה חודשים זה הסעיר את כולם והפך לתחביב לאומי. האינטרנט של התקופה היה צעיר ופרימיטיבי, כשאנשים מתחברים אליו במודמים צפצפניים והוא עצמו זורם במהירות איטית במיוחד. ממים אינטרנטיים לא היו אז תמונות וסרטוני וידאו משעשעים אלא מכתמי הומור וקטעי טקסט מצחיקים.

השמות המצחיקים היו בדיוק מה שתפס. כולם דיברו אז על שוטר התנועה סמי סביב ועל האלחוטנית רות תבור. חבריהם באו במרוצה והצטרפו לחגיגה של צחוקים תמימים ורמים, גם אם לפעמים נגועים בקורטוב של סטריאוטיפים חברתיים שאחר כך, לצד השעשוע, הניעו למחשבה עצובה...


אז הנה הנה רשימת כמעט כל השמות המצחיקים:

אוסף הזבל - מירו כן
אחיות בי"ח - פולי דין ופני צילין
אחראית הנקיון - לאה רים-ליכלוך
איש ההגברה - רם קול
אלה שהלשינו עליו - עוזי מר ואודי בר
אשת הקייטרינג - סימה פפו
בעל המכולת - חן ואני
גולשת הסקי - עטרה חרמון
דיאטנית - לורה זיתה
האדיש - בני חותא
האופה - קים מל
האופטיקאית - עדה שוט
האלחוטנית - רות תבור
האסמטי - פיני סתם
ההבטחה - פוטנציאלה גלומבי
האפסנאי - מיכה טומפו
האצן האתיופי - ברי צקלה
האקרובט - גל גלון
הארכיאולוג - מומי יה
הארכיאולוגים - ראומה מצאתי ומיכה פרפו
האשה המוכה - נטע פלבך
הבארמנים - טים זוגלי וסימה שקה
הביקורתית - לאה איר
הבלאגניסט - בר דקיסט
הבלשית - מירה צח
הברוקר - שוקה הון
הברוקר - שוקי גרותחוב
הבתולה - מינה גבה
הגנן - מישה טל
הגננים - יקי נטון ומישה טלפו
הדוגמנית האיסלמית - עלילה מסלול
הדוורת - עדה בית
הדייל - עמית רומם
הזבלן האמריקאי - אל טיזאכן
הזמר - מיק רופון
החובש הקרבי - סמי רוי
החולה - לאה קיא
החוקר - מישה דד
החלילן הערבי חסר האינטונציה - עללי הלה
החניך המצטיין - מוטי בציה
החששנית - מאיה גידו
החתול העצבני - מיצי ייץ
הטבחית - סימה טבוחה
הטובעת - אניטה ואטי
הטייסת - בטי סקלה
הטירון - מישה טלי
הטכנאית - קולט אדים
הטסטר - שמחה גורה
הילד הקטן - מני יטורי
הילדה האלימה - לאה רביץ
הילדה המעצבנת - לאה ציק
הירקן האתיופי - נגאתה בגמבה
הכדורגלן - ניב דל
הכרטיסנית באוטובוס - מיה שבפו
הלא מקובלת - מינה תנלה
הלא-מתפקדת - בטי קון
הלחוץ בזמן - ברק לשעה
הליצן - מוקי יון
המאוכזבת - אנני קיויתי
המאפרת - תיקי פור
המבריז - מיכה סר
המגישה ברדיו - שירה חרון
המדריך - מיכה סרפו
המהמר - רמי קוב
המוהלת - מלכה צצפו
המוסכניקית - לאה רימתרכב
המורד - עמית קומם
המורה בגימנסיה הרצליה - ספירו לינה
המורה לביולוגיה - עמי לן
המורה לנהיגה - מוטי לוך
המורים להתעמלות - בני תורקל ועמי דתרוש
המושבניק - רותם תסוס
המזכירות - אתי פרון ובטי יוק
המחפש - בן נרות
המטייל בהודו - איציק אידנה
המכוערות - יפה לולה ויפה רונקל ומאיה פבה
המתחזה - עמית חזה
המתנקש - עמית נקש
הנגר - אהרון קיר
המכור לעישון - ניקו טין
המלצר - מתי שתו
המלצרים - מתי שתו ומירה צבירה
המנהיג האוגנדי הטפש - אידי יוט
המנצח - בני צוחו
המנתחת - מלכה חיים
המסיק - אחמד ליק
המסכן - בועז אורלי
המסריח - אסף לוץ
המעצבת - מלי לבוש
המפוצצת - דינה מיט
המפציצה בחיל האוויר - לאה טיל
המציל - לוליק פוץ
המקליטה - לאה דק
המשעממת - לאה רדים
המשת"פ הימני - עלי קוד
המשתחרר - עזרא חוט
המת - יובל מנוחות
המתכנתת - בטי כנות
המתנדבת - מירה צאן
המתנחלים - זוהר צנו וחברו נח לי פה
המתקשה בלימודים - אודי סלקטי
הנאורולוגית - לאה שתין
הנגר - אהרון קיר
הנהג - ניק קב עלי
הנודניק - עמית עקש
הנוכל - אורי מה-אותי
הננטש - בוני שאר-ידידים
הנרקומן - אלכס טאזי
הנשאר כתה - מיקי תה-אלף
הסבלית - תמי טען
הסכסכנית - ריבקה שה
הסלקטורית בנתב"ג - הדר קון
הספר - מיכה פפלו
הספרית - עדן שולדרס
הספרן חולה הנפש - עדי בוק
הספרניות - מיקה ראפו וסימה ניה
העובד בגן-חיות - אלי פנט
העוזר במעבדה - אסי סטנט
העורך דין האיסלמי - עלי מקביל
העיוורים - לורה איתי ומיקי בה-תאור
העיתונאית - גילה יון
הערבי המסומם - בסאם שקע
הערס - מירו צה-מכות
הערסית המבררת - מיה רקפו
הפוליטיקאי הדמגוג - אסף סוף
הפולניה - מיה גידו
הפחדניות - שירן אווי ואנני לא-פה
הפנטומימאי הרוסי - מישה תק
הפנצ`ר מאעכר - גל גלספר
הפסיכולוגים - עזרא נפשית ולאה פנים
הפסיכיאטרית - ציפורה נפש
הפקח - נתן דוח
הפקידה - בטי פול
הפראמדיקית - לאה ציל חיים
הצימחונית - מינה צומח
הקב"נים בצבא - בועז אורלי ואיב חון
הקוסמטיקאי - מני קור
הקופאית - מיקה נתזה
הקמצן - איציק ספנסיב
הקצרנית - בקי צור
הרוסי המסומם - אלכס טזי
הרופאה בטיפול נמרץ - לאה נשימייד
הרקדנים - ארי קוד ומירו קד
הש"ג - ניר דמתי
השבו"ז בצבא - דני מאסלי
השוטרים - שמחה גורה וסמי סביב
השיננים - חני חיים, מרי דול ואסי סטנט
השיפוניק הרוסי - מישה ברתזה
השרירן - מיכה זק
התאורנית - אורנה מוך
התליין - גיל יוטינה
התקליטן - עדי ג'יי
התקליטן D.J - איתן מיך
זה ששבר שמירה - ניר דמתי
זמרת הבלוז - שירה צוב
חברתו לחיים של מוכר הפלאפל - סימה מון כרוב
חולת הסיפליס - אמנדה ווצ'קס
חוקר המשטרה - פולי גרף
חלפן הכספים - תמיר לי-פרנק
טייס המסוק - אלי קופטר
טכנאי המחשבים - מוני טור
טכנאי הפלאפון - אריק סון
כבדת השמיעה - מיקה ראלי
מדריכת הטיולים - נטע יילה
מדריכת הטיולים - ראותה תבור
מדריכת הירי - מיה רע
מוכר האביזרים - אבי זר
מוכר הפלאפל - שמחה ריף
מוכרת בחנות ספרים - סימה ניה
מוכרת הבגדים - שרה פאן
מוכרת החומוס - לאה פליץ
מוכרת הפלאפל - שמחה מוצים
מורה לספרות - מיקה רה
מקפל הנייר - אורי גאמי
מרימת המשקולות - לאה רימישקל
מרצה לפילוסופיה - סופי סטיקייטד
המתאבד - עמית אבד
המתלהב - עמית להב
נהג המונית - סמי ז'בוטינסקי
נהג המונית - סעדיה הוד
נהג המונית היפני - אישימוטו
נהג קו 56 - סעדיה הוד
סוחרת הסמים - מרי חואנה
סוכן הביטוח - פולי סה
עובד בגן ילדים - מיכה מוד
עובד בזק - אסי מון
עובדת Avis - לאה סקרה
עובדת באופיס דיפו - דפני הר
פנסיונרית - גילה עמידה
פסיכולוגית - עלמה נדבר
פצועת התאונה - מירי סקותי
פצצה בלונדינית - דינה מיט
פקח החניה - מיכה נפו
קברניט המטוס - אבי רון
קופץ הבאנג'י - בוני קפוץ
קוראת השעונים במקורות - מונה מים
קצינת רכב - מינה סע
רופא אא"ג - עוז נעים
רופאת האזניים - אורה תוף
רס"ר אוגנדי - שימתה כומתה
שופט הכדורגל - בני בדל
שחקן הכדורסל - טים סרולי
שחקן הסנוקר - ביל יארד


הנה זומביט, תכנית הטכנולוגיה של שנות ה-90 (עברית):

https://youtu.be/NkWPnlO9eXQ

אם יש ויכוח בין שני אנשים ושניהם חושבים שהם צודקים ולא מצליחים להתפשר, דרוש אדם שיהיה מספיק חכם ובעל ידע, כדי לקבוע מי מהם צודק. השופט הוא האדם הזה. שופט הוא מי שמכריע בסכסוך בין הצדדים השונים. הוא עושה זאת על פי חוקי המדינה.

אבל השופטים פוסקים גם אם מישהו ביצע מעשה פשע. כשהמדינה תובעת את מי שחשודים שעשו מעשה פשע (זו נקראת "תביעה פלילית"), השופט מכריע על פי הראיות, האם החשודים אשמים ומה יהיה גזר הדין, כלומר העונש שאותו יקבלו.

השופטים ממלאים את תפקידם על-פי החוק. כדי שיעשו את תפקידם בנאמנות, משלמת להם המדינה שכר גבוה מאד. כך מונעת המדינה פיתויים של שוחד, כדי שיפסקו לטובת צד אחד.


הנה שופט מסביר מה צריך כדי להיות שופט (עברית):

https://youtu.be/DwZszR0NX2A


שיר הפתיחה מהסדרה הנוסטלגית והאהובה "דן דין השופט" (עברית):

http://youtu.be/vfsz8B8ZyZM


כך עובד השופט דן דין בסדרה (עברית):

http://youtu.be/UO1lv1ho3Tw


וכך חוקר הקומיקאי הקולנועי וודי אלן את עצמו ושובר אותו בסרט (עברית):

https://youtu.be/8a3mk9sp0oE

התפשטות מגפת הקורונה (Coronaviruses) הובילה לשיאים של שימוש בכלים שאפשרו עבודה מהבית. מבין התוכנות הללו בלטה מהרגע הראשון תוכנה קטנה וכמעט אלמונית, ודאי בציבור הרחב.

Zoom היא תוכנה שאפשרה במקור לקיים ועידות וישיבות וידאו בעולם העסקי, בעזרת מחשב אישי או סטמארטפון.

התוכנה פותחה על ידי חברת Zoom Video Communications האמריקאית, שייסד המהנדס אריק יואן ב-2011. במהלך השנים התחברה החברה עם חברות שפיתחו טכנולוגיות מובילות לשיחות ועידה וכנסים וירטואליים ויצרה מוצר בשל, שכמו המתין לפריצה העולמית שלו.

תוכנת Zoom הופצה במודל עסקי שנקרא Freemium - שילוב של שירות פרימיום בתשלום, עם גרסה חינמית חזקה למדי, שאפשרה הפצה מהירה, מפה לאוזן. הגרסה החינמית מאפשרת שימוש חינמי, מוגבל בזמן ובמספר המשתתפים, בעוד שבגרסה המסחרית בתשלום מוסרות המגבלות הללו.

בנוסף לחינמיות של גרסת הבסיס, האפשרות להשתמש בה בצורה קלה יחסית ועל בסיס חומרה זמינה הפכה את תוכנת הזום לפופולרית מאוד. במיוחד בלא הדבר בעולם האקדמי והחינוכי, באפשרות לנהל הרצאות ושיעורים, כשכל המשתתפים מחוברים מבתיהם.

במהלך הסגרים והריחוק החברתי שנכפה על העולם בזמן מגפת הקורונה, הפכה זום ללהיט ענק - גם בתחום העסקי, אך גם בעולמות החינוך, האקדמיה, התרבות, הפוליטיקה והחברה ואפילו במפגשים משפחתיים רבי משתתפים, שהוגבלו משמעותית בשל הצורך להסתגרות של המבוגרים ומי שנמנים על קבוצות הסיכון בביתם.

אותו "קוביד 19" (Covid 19) מפורסם הפך את זום למוצר התקשורת הצומח ביותר של עידן הקורונה. החברה הראתה בשלות ותגובה מהירה במאי 2020, כשבמהלך הזינוק בקורונה התגלו בתוכנה בעיות אבטחה. חברת זום הגיבה במהירות ורכשה את הסטארטאפ Keybase, שפיתח פתרונות הצפנה חדשניים ומתאימים לסגירת חורי האבטחה הללו.


כך החלו ללמד אותנו על הפעלת הזום בתחילת המגפה (עברית):

https://youtu.be/UyMqwvC75zQ


למדנו להוסיף רקע וירטואלי (עברית):

https://youtu.be/AXLz7Jh25UM


חברת זום מיהרה להציע את הזום פון - טלפון וידאו כמו שדיברו עליו תמיד:

https://youtu.be/xZfCxpVwT6A


לחברות היא מציעה חדרי זום משוכללים:

https://youtu.be/bQ_75A9P9sk


לשיחות בינלאומיות - תרגום סימולטני:

https://youtu.be/nldGntmE7mQ


וממשרד החיוך והיצירתיות, מהנדס שמצא פתרון מבריק לסיום שיחות הזום שנוטה תמיד להיות מביך במקצת:

https://youtu.be/DFDaKO9ClOg

קרה לכם פעם שהקרקע או הרצפה רעדו מתחת לרגליכם? יתכן שהרגשתם ב"רעידת אדמה" (Earthquake) קלה, או "רעש אדמה".

לרעידות האדמה הללו יש סיבה. כדור הארץ הוא קצת כמו אגוז קוקוס. מתחת לאדמה, שנקראת קליפת כדור הארץ, ישנו חומר נוזלי וחם מאד. קשה להאמין אולי, אבל אלו הם סלעים שהחום הרב המיס אותם והפך אותם לעיסה רותחת שנקראת "מאגמה". כשהחומר הנוזלי הזה זז, הוא גורם לעיתים לקרקע הקשה, שמרכיבה את קליפת כדור הארץ, לזוז ולרעוד, ממש כמו שקדי מרק הנעים על פני הנוזל. אלו הן רעידות האדמה.

המכון הגיאופיזי הוא שמודד את עוצמת הרעשים הללו. המדענים מודדים בו את העוצמה של רעידות האדמה ומציינים אותה ב"סולם ריכטר". זהו מעין סולם מדידה שמציין את עוצמת התזוזה של הקרקע. ככל שהמספר בו גבוה, פירושו שרעידת האדמה חזקה והרסנית יותר.


מהי רעידת האדמה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/oqWiemZf_L4?t=9s


כך מתרחשת רעידת האדמה (עברית):

https://youtu.be/IJbtdC8Xi7o


הנה אנשים ברחוב שחווים רעידת אדמה קשה:

https://youtu.be/FtO62R_UKkc?t=2m50s


הסבר על רעידות האדמה:

https://youtu.be/hlePrsXTGxQ


ולמה קשה לחזות רעידת האדמה מראש (מתורגם):

https://youtu.be/jhRuUoTnA6g

ללוויינים יש יכולת להיות כלי ריגול מצוין נגד צבאות ומדינות. בעת מלחמה הם גם יכולים לסייע לתקשורת של האויב נגדך. לכן היכולת ליירט או להפיל לוויינים היא חשובה מאוד בלוחמה המודרנית.

מדינות רבות מפתחות כיום נשק ליירוט לוויינים בעת מלחמה. יירוט כזה אינו פשוט, שכן הטילים שנורים לעבר הלוויין צריכים להיות בעלי מהירות שתאפשר את מהירות המילוט הדרושה ליציאה מהאטמוספירה ובעלי יכולת למצוא ולהשמיד את הלוויין בחלל, משימה שהיא ממש לא פשוטה.

המעצמות הגיעו בימינו למערכות נשק מדויקות ויודעות לבצע משימות של יירוט והשמדת לוויינים, אם כי מעולם זה לא נעשה. כלומר, לפחות עד נובמבר 2021 כשרוסיה פגעה בלווין ויצרה ענן רסיסים שסיכן את תחנת החלל הבינלאומית.

יירוט לוויין היא פעולה התקפית קשה ואלימה, שאין בה סיכוי לטעות. מדינה שתבצע אקט כזה מסתכנת במלחמה ובחרם על שיתופי פעולה בחלל. היא תמלא את החלל בעננים עם עשרות אלפי רסיסים שכל אחד מהם יפוצץ חללית או לוויין, אם וכאשר יפגע בהם.


הנה סרטון על מה שעושים ומה לא ביירוט לוויינים בחלל (עברית):

https://youtu.be/RSYfvVkQzLU


מעצמות שונות מפתחות טילים המאפשרים השמדה של לוויינים:

https://youtu.be/Bo0sd5xB3ic


והטכנולוגיה הצבאית הדרושה כדי ליירט לוויין מחוץ לכדור הארץ:

http://youtu.be/DvvCXctsCPY

אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.

נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.

כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.

אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?

אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.


#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.

אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."

משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.

במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.

באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.

במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.

מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.

יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.

כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.

כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.

אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית

למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.

גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.


הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:

https://youtu.be/0rjtOWn5mj0


שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):

https://youtu.be/mpZnkrdizhc


חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:

https://youtu.be/gyF6dyzGUNY


הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:

https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes


והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes