אחרי שנים בהם כבר מעט משתמשים סביבנו בזימוניות, הן חזרו ברגע לעניין הציבורי, במסגרת מתקפת פיצוצי הבִּיפֶּרים (Beepers) בלבנון.

מתקפת הפיצוצים המתוחכמת ומסעירת הדימיון, שבוצעה בספטמבר 2024 במכשירי הזימוּנִית (Pager) של מפקדי ופעילי חיזבאללה פגעה ישירות במפקדי ופעילי ארגון הטרור וזכתה להערכה עצומה בעולם, תוך שהיא מותירה את הארגון מבולבל ומתוסכל.

המתקפה המתוחכמת נגד המכשירים הללו, בה נהרגו עשרות מחבלי ארגון הטרור ונפצעו אלפים אחרים, חלקם התעוורו - כל אלו מעוררים ודאי סקרנות לגבי המכשיר שלמבוגרים נראה היה שסיים את תפקידו מזמן ולצעירים רבים כלל אינו מוכר.

מכשירי הזימונית הללו נולדו כאמצעי תקשורת מיידית, עבור מנהלים, רופאים ובעלי מקצועות דחופים. הם נהגו לקבל בהם הודעות מיידיות.

הזימונית פותחה לראשונה בסוף שנות ה-50, כשהממציא היהודי-אמריקני אלפרד ג'יי גרוס, מומחה לפיתוח של מכשירי ווקי טוקי, רשם פטנט על תקשורת רדיו חד-כיוונית.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 שולבו טכנולוגיות של מכשירי קשר ורדיו לרכב עם הזימונית ונוצר מכשיר הזימונית הראשון שהתבסס על המצאה חדשה שמזערה מכשירים - הטרנזיסטור.

טכנולוגיית הזימונית השתפרה במהירות ובשנות ה-80 הפכו המכשירים הללו נפוצים מאוד והגיעו לעשרות מיליוני משתמשים בכל העולם. בנוסף, התקשורת שלהם הפכה דו-כיוונית, כשניתן היה לא רק לקבל הודעות אלא גם לשלוח ישירות מהמכשיר.

אבל עם הזמן והטכנולוגיה, הקטינה כניסת הטלפונים סלולריים את הביקוש לשירותי הזימונית בעולם והשימוש בהן הלך ודעך.

ועדיין, להעברת הודעות חירום ממשיכים מכשירי הזימונית לשמש גופים רבים והיטב. בזכות השימוש בתקשורת לוויינית, שהיא אמינה יותר מרשתות סלולריות, במיוחד במצבי חירום, ממשיכים לא מעט שירותי חירום כאלה בעולם להשתמש במערכות ביפר מודרניות.

לצערנו, גם ארגוני טרור נוהגים להשתמש בהם מעת לעת, בעיקר כדי להימנע מחדירה ואיכון הסלולריים שלהם בידי האויב. לשמחתנו, יש מי שמצליחים, תודות לכך, לחדור אליהם ולבצע פעולות שומטות לסתות כמו זו שבוצעה בלבנון.


הנה פרסומת מהעבר לביפר (עברית):

https://youtu.be/hATtKIYqlH8


כך עוברים המסרים המיידיים אל הזימונית:

https://youtu.be/4EHzzfqB4uY


הסבר על הזימונית ההיסטורית, לאור פיצוצי לבנון:

https://youtu.be/v2Fr2lL99rE


הבנת האירוע הלבנוני של הפייג'רים:

https://youtu.be/YlT7fGTt4_A


מתקפת מכשירי הזימונית (עברית):

https://youtu.be/wnB91ZVNLCw


ודיווחים מהעולם על מתקפת הביפרים:

https://youtu.be/-Pnj3sdCris

דֵּמוֹקְרָטְיָה (Democracy), שלטון העם, היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.

בדמוקרטיה אמיתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.

הדמוקרטיה מקדשת גם את הפלורליזם, כלומר הרב-תרבותיות, המכבדת כל מוצא ותרבות שמהן באו האזרחים השונים בה.

דמוקרטיה אמיתית תכבד גם את עיקרון השוויון, הקובע שכל בני האדם שווים וראויים לכבוד שווה.

דמוקרטיה מאוזנת, שבנויה נכון, חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט, השופטים ומערכת המשפט כולה.

הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.

ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם בשנינות חכמה ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו..."


#היסטוריה בקליפת אגוז
הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה במהפכה הצרפתית. היא אמנם החלה עם לא מעט קשיים בצרפת, אבל ממנה היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שאך זה השתחררו משלטון האימפריה הבריטית.

בארצות הברית בחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם ובחסות הקפיטליזם וכלכלת השוק, היא תתפשט כמעט לכל מדינה שהלכה על תעשייה מתקדמת ובחרה בכלכלה של שוק חופשי.

בכל מקום בו היא פרחה, התבססה הדמוקרטיה על כלכלת השוק החופשי ועל האידאולוגיה הליברלית כדי להצליח. היא נזקקה להם בכדי לעמוד כנגד כל הכוחות האנטי-דמוקרטיים, שבשלב מסוים תמיד יתחילו לבצבץ ולהרים את ראשם, במיוחד ברגעי משבר.


הנה הדמוקרטיה ותולדותיה:

http://youtu.be/u6jgWxkbR7A


כך נולדה הדמוקרטיה הראשונה ביוון העתיקה (עברית):

https://youtu.be/15bRBPBEBLQ


העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):

http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U


שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):

http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q


ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):

https://youtu.be/PaxVCsnox_4

למי שתהה למקור המנהג לקשור סרטים צהובים סביב גזעי וענפי עצים, בקריאה להחזרת חטופים ושבויים הביתה, הרי שמדובר בסיפור בן מאה וחצי לפחות.

כבר בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ענדו לשערן נשים וארוסות של חיילים מצבא הצפון, צבא האיחוד, מטפחת או צעיף צהוב.

למה צהוב?

כי הצבע הצהוב היה סמלו של חיל הפרשים של צבא הצפון. הוא ירגיש לאנשים אז כסמל של נאמנות לאהוב הנלחם רחוק. אזכורים מוקדמים למנהג יש עוד בעבר האירופי של המהגרים לאמריקה, אם אלו הסרטים הצהובים על בגדי הצבא הפוריטני במלחמת האזרחים האנגלית, האיזכור במחזה של שייקספיר "אותלו", או אפילו המנהג של עלמות בימי הביניים לענוד ענף ערבה ירוק סביב כובען.

מכל מקום, צבא הצפון הוא שינצח במלחמת האזרחים ובפולקלור האמריקאי יהפוך הסרט צהוב לסמל הרבה יותר גדול - סמל של הזדהות עם שבויים ולוחמים אהובים ותפילה לשובם בשלום מהמלחמה.

המנהג של נשות הצפון במלחמת האזרחים יוליד בתחילת המאה ה-20, את השיר הפופולרי שיתפרסם במלחמת העולם הראשונה, "היא ענדה סרט צהוב".

"על צווארה היא עונדת סרט צהוב
היא עונדת אותו בחורף וגם בקיץ.
אם אתה שואל לפשר הקישוט?
היא תענה שזה לאהוב ליבה הרחוק."

עם השנים ישתנו מילותיו, אך בארה"ב ובלא מעט מקומות בעולם הוא ימשיך להיות מנוגן על ידי תזמורות במצעדים.

מערבון אמריקאי שייצא בשנת 1949, בשם "היא ענדה סרט צהוב" (באנגלית: She Wore a Yellow Ribbon) יהדהד את המנהג הזה וישמור גם הוא על הגחלת הצהובה.

אבל בשנת 1973, יוקלט שיר שיהפוך ללהיט ויחזק עוד יותר את עניין הסרט הצהוב. השיר "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק" ("Tie a Yellow Ribbon 'Round the Old Oak Tree").

כתב אותו תמלילן אמריקאי ששמו ארווין לוין בשנת 1973. את ההשראה הוא קיבל מסיפור שהתפרסם שנתיים לפני כן, על אסיר שעמד להשתחרר לאחר שריצה 3 שנים בכלא.

לפני שחרורו כתב האסיר לאהובתו שאם ברצונה להמשיך בקשר, הוא מבקש שהיא תקשור סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק שבעירם. ביום השחרור שלו, כשהוא נוסע לביתו באוטובוס מהכלא, שמח האסיר המשוחרר לגלות שעל עץ האלון אכן היה קשור סרט צהוב.

השיר, בביצוע של טוני אורלנדו ולהקת "שחר", עתיד להפוך ללהיט גדול. לוין אף הגדיל את האפקט כששינה בו שלא סרט צהוב אחד קשור לעץ האלון אלא מאה כאלו שנתלו עליו בידי האהובה.

מכאן עתיד הסרט הצהוב לפגוש שוב את ההיסטוריה. זה יהיה כשהשיר יהדהד באותן שנים את התקווה לחזרתם של השבויים האמריקאים ממלחמת וייטנאם.

בשנת 1980 עתיד הסרט הצהוב לשוב ולהיות רלוונטי. אז מדובר בעשרות האזרחים האמריקאים שנשבו בשגרירות האמריקאית על ידי שלטון חומייני. זה היה בעקבות המהפכה האיראנית, כשהשבויים הללו הוחזקו כבני ערובה בשגרירות בטהרן. סרטים צהובים נקשרו והם חזרו.
​
גם בישראל השתמשו כמה פעמים בסמל התקווה הזה, בין היתר כשהיה מדובר בשבויי לבנון וגם בקמפיין להשבתו של גלעד שליט.

אז כשאתם מתבקשים היום לקשור סרט צהוב על העץ, היד או על מראת הרכב, זכרו שאתם מצטרפים למסורת כואבת ואופטימית, בציפייה לחזרתם של האהובים החטופים.


הנה הקדימון של המערבון "היא ענדה סרט צהוב":

https://youtu.be/coT6cA6lvnc


מנגינת המערבון עם המילים מהסרט:

https://youtu.be/2HVsLmRaKig


השיר משנות ה-70:

https://youtu.be/Z8fhciUojQ0


והסיפור של השיר:

https://youtu.be/7ByRxcl2zZ8?long=yes

פעם, לרגע קט, הייתה אופנה בארץ, להמציא שמות מצחיקים של אנשים, שמות שכאילו קשורים למי שהם או למה שהם עושים. במשך כמה חודשים זה הסעיר את כולם והפך לתחביב לאומי. האינטרנט של התקופה היה צעיר ופרימיטיבי, כשאנשים מתחברים אליו במודמים צפצפניים והוא עצמו זורם במהירות איטית במיוחד. ממים אינטרנטיים לא היו אז תמונות וסרטוני וידאו משעשעים אלא מכתמי הומור וקטעי טקסט מצחיקים.

השמות המצחיקים היו בדיוק מה שתפס. כולם דיברו אז על שוטר התנועה סמי סביב ועל האלחוטנית רות תבור. חבריהם באו במרוצה והצטרפו לחגיגה של צחוקים תמימים ורמים, גם אם לפעמים נגועים בקורטוב של סטריאוטיפים חברתיים שאחר כך, לצד השעשוע, הניעו למחשבה עצובה...


אז הנה הנה רשימת כמעט כל השמות המצחיקים:

אוסף הזבל - מירו כן
אחיות בי"ח - פולי דין ופני צילין
אחראית הנקיון - לאה רים-ליכלוך
איש ההגברה - רם קול
אלה שהלשינו עליו - עוזי מר ואודי בר
אשת הקייטרינג - סימה פפו
בעל המכולת - חן ואני
גולשת הסקי - עטרה חרמון
דיאטנית - לורה זיתה
האדיש - בני חותא
האופה - קים מל
האופטיקאית - עדה שוט
האלחוטנית - רות תבור
האסמטי - פיני סתם
ההבטחה - פוטנציאלה גלומבי
האפסנאי - מיכה טומפו
האצן האתיופי - ברי צקלה
האקרובט - גל גלון
הארכיאולוג - מומי יה
הארכיאולוגים - ראומה מצאתי ומיכה פרפו
האשה המוכה - נטע פלבך
הבארמנים - טים זוגלי וסימה שקה
הביקורתית - לאה איר
הבלאגניסט - בר דקיסט
הבלשית - מירה צח
הברוקר - שוקה הון
הברוקר - שוקי גרותחוב
הבתולה - מינה גבה
הגנן - מישה טל
הגננים - יקי נטון ומישה טלפו
הדוגמנית האיסלמית - עלילה מסלול
הדוורת - עדה בית
הדייל - עמית רומם
הזבלן האמריקאי - אל טיזאכן
הזמר - מיק רופון
החובש הקרבי - סמי רוי
החולה - לאה קיא
החוקר - מישה דד
החלילן הערבי חסר האינטונציה - עללי הלה
החניך המצטיין - מוטי בציה
החששנית - מאיה גידו
החתול העצבני - מיצי ייץ
הטבחית - סימה טבוחה
הטובעת - אניטה ואטי
הטייסת - בטי סקלה
הטירון - מישה טלי
הטכנאית - קולט אדים
הטסטר - שמחה גורה
הילד הקטן - מני יטורי
הילדה האלימה - לאה רביץ
הילדה המעצבנת - לאה ציק
הירקן האתיופי - נגאתה בגמבה
הכדורגלן - ניב דל
הכרטיסנית באוטובוס - מיה שבפו
הלא מקובלת - מינה תנלה
הלא-מתפקדת - בטי קון
הלחוץ בזמן - ברק לשעה
הליצן - מוקי יון
המאוכזבת - אנני קיויתי
המאפרת - תיקי פור
המבריז - מיכה סר
המגישה ברדיו - שירה חרון
המדריך - מיכה סרפו
המהמר - רמי קוב
המוהלת - מלכה צצפו
המוסכניקית - לאה רימתרכב
המורד - עמית קומם
המורה בגימנסיה הרצליה - ספירו לינה
המורה לביולוגיה - עמי לן
המורה לנהיגה - מוטי לוך
המורים להתעמלות - בני תורקל ועמי דתרוש
המושבניק - רותם תסוס
המזכירות - אתי פרון ובטי יוק
המחפש - בן נרות
המטייל בהודו - איציק אידנה
המכוערות - יפה לולה ויפה רונקל ומאיה פבה
המתחזה - עמית חזה
המתנקש - עמית נקש
הנגר - אהרון קיר
המכור לעישון - ניקו טין
המלצר - מתי שתו
המלצרים - מתי שתו ומירה צבירה
המנהיג האוגנדי הטפש - אידי יוט
המנצח - בני צוחו
המנתחת - מלכה חיים
המסיק - אחמד ליק
המסכן - בועז אורלי
המסריח - אסף לוץ
המעצבת - מלי לבוש
המפוצצת - דינה מיט
המפציצה בחיל האוויר - לאה טיל
המציל - לוליק פוץ
המקליטה - לאה דק
המשעממת - לאה רדים
המשת"פ הימני - עלי קוד
המשתחרר - עזרא חוט
המת - יובל מנוחות
המתכנתת - בטי כנות
המתנדבת - מירה צאן
המתנחלים - זוהר צנו וחברו נח לי פה
המתקשה בלימודים - אודי סלקטי
הנאורולוגית - לאה שתין
הנגר - אהרון קיר
הנהג - ניק קב עלי
הנודניק - עמית עקש
הנוכל - אורי מה-אותי
הננטש - בוני שאר-ידידים
הנרקומן - אלכס טאזי
הנשאר כתה - מיקי תה-אלף
הסבלית - תמי טען
הסכסכנית - ריבקה שה
הסלקטורית בנתב"ג - הדר קון
הספר - מיכה פפלו
הספרית - עדן שולדרס
הספרן חולה הנפש - עדי בוק
הספרניות - מיקה ראפו וסימה ניה
העובד בגן-חיות - אלי פנט
העוזר במעבדה - אסי סטנט
העורך דין האיסלמי - עלי מקביל
העיוורים - לורה איתי ומיקי בה-תאור
העיתונאית - גילה יון
הערבי המסומם - בסאם שקע
הערס - מירו צה-מכות
הערסית המבררת - מיה רקפו
הפוליטיקאי הדמגוג - אסף סוף
הפולניה - מיה גידו
הפחדניות - שירן אווי ואנני לא-פה
הפנטומימאי הרוסי - מישה תק
הפנצ`ר מאעכר - גל גלספר
הפסיכולוגים - עזרא נפשית ולאה פנים
הפסיכיאטרית - ציפורה נפש
הפקח - נתן דוח
הפקידה - בטי פול
הפראמדיקית - לאה ציל חיים
הצימחונית - מינה צומח
הקב"נים בצבא - בועז אורלי ואיב חון
הקוסמטיקאי - מני קור
הקופאית - מיקה נתזה
הקמצן - איציק ספנסיב
הקצרנית - בקי צור
הרוסי המסומם - אלכס טזי
הרופאה בטיפול נמרץ - לאה נשימייד
הרקדנים - ארי קוד ומירו קד
הש"ג - ניר דמתי
השבו"ז בצבא - דני מאסלי
השוטרים - שמחה גורה וסמי סביב
השיננים - חני חיים, מרי דול ואסי סטנט
השיפוניק הרוסי - מישה ברתזה
השרירן - מיכה זק
התאורנית - אורנה מוך
התליין - גיל יוטינה
התקליטן - עדי ג'יי
התקליטן D.J - איתן מיך
זה ששבר שמירה - ניר דמתי
זמרת הבלוז - שירה צוב
חברתו לחיים של מוכר הפלאפל - סימה מון כרוב
חולת הסיפליס - אמנדה ווצ'קס
חוקר המשטרה - פולי גרף
חלפן הכספים - תמיר לי-פרנק
טייס המסוק - אלי קופטר
טכנאי המחשבים - מוני טור
טכנאי הפלאפון - אריק סון
כבדת השמיעה - מיקה ראלי
מדריכת הטיולים - נטע יילה
מדריכת הטיולים - ראותה תבור
מדריכת הירי - מיה רע
מוכר האביזרים - אבי זר
מוכר הפלאפל - שמחה ריף
מוכרת בחנות ספרים - סימה ניה
מוכרת הבגדים - שרה פאן
מוכרת החומוס - לאה פליץ
מוכרת הפלאפל - שמחה מוצים
מורה לספרות - מיקה רה
מקפל הנייר - אורי גאמי
מרימת המשקולות - לאה רימישקל
מרצה לפילוסופיה - סופי סטיקייטד
המתאבד - עמית אבד
המתלהב - עמית להב
נהג המונית - סמי ז'בוטינסקי
נהג המונית - סעדיה הוד
נהג המונית היפני - אישימוטו
נהג קו 56 - סעדיה הוד
סוחרת הסמים - מרי חואנה
סוכן הביטוח - פולי סה
עובד בגן ילדים - מיכה מוד
עובד בזק - אסי מון
עובדת Avis - לאה סקרה
עובדת באופיס דיפו - דפני הר
פנסיונרית - גילה עמידה
פסיכולוגית - עלמה נדבר
פצועת התאונה - מירי סקותי
פצצה בלונדינית - דינה מיט
פקח החניה - מיכה נפו
קברניט המטוס - אבי רון
קופץ הבאנג'י - בוני קפוץ
קוראת השעונים במקורות - מונה מים
קצינת רכב - מינה סע
רופא אא"ג - עוז נעים
רופאת האזניים - אורה תוף
רס"ר אוגנדי - שימתה כומתה
שופט הכדורגל - בני בדל
שחקן הכדורסל - טים סרולי
שחקן הסנוקר - ביל יארד


הנה זומביט, תכנית הטכנולוגיה של שנות ה-90 (עברית):

https://youtu.be/NkWPnlO9eXQ

רוסיה (Rusia), ששטחה מעל 17 מליון קילומטר רבועים, היא הגדולה במדינות העולם מבחינת שטחה. היא גם נמצאת על שתי יבשות שונות, כש-13 מיליון קילומטרים רבועים משטחה הם באסיה והשאר באירופה. על אף גודלה העצום, היא רק התשיעית מבין מדינות העולם, בגודל האוכלוסייה שלה.

עם התפרקות ברית המועצות בשנת 1991, חזרה רוסיה להיות מדינה נפרדת. היא גובלת ב-14 מדינות, שזה יותר מכל מדינה אחרת בעולם. בנוסף, השפה הרוסית היא השפה הכי מדוברת באירופה ונחשבת גם לאחת מ-5 השפות המדוברות ביותר בעולם.

בעשורים האחרונים מנהיג אותה ולדימיר פוטין, מי שמונה, ככל הנראה, על ידי חבורה חזקה של פוליטיקאים רוסים. הם חשבו למנות "מנהיג בובה", שהם ישלטו בו מאחורי הקלעים ויעשו ברוסיה כרצונם. בפועל הוא אכזב אותם קשות, כשהתגלה כמנהיג חזק, אלים והחלטי, שמדכא את כל מתנגדיו הפוליטיים ושולט ברוסיה כבר עשורים מבלי למצמץ.

בתחילה פוטין החזיר לרוסיה את הכבוד. המדינה, שצללה למשבר כלכלי וחברתי גדול, אחרי התפרקות ברית המועצות, חזרה תחת מנהיגותו למעמדה כאימפריה עולמית. בהמשך הכלכלה נפלה ורוסיה שבה למצבים לא פופולריים, אבל אז כבר גילו שהמנהיג כבר השליט רודנות מתוחכמת ומונעת התנגדויות נגדו.

כיום קורא האיש, הנחשב בעשור האחרון כמנהיג החזק בעולם, תיגר על הדומיננטיות של ארצות הברית ושל המערב תחת מנהיגותה. הוא פועל בהתמדה לשיפור מצבה של רוסיה, תוך שהוא הולך ומחזיר אותה למעמד של מעצמה עולמית חזקה, דומיננטית ומאתגרת למערב. האם ישובו מושגים כמו המלחמה הקרה ומאזן האימה לחיינו?


הנה הסיפור של רוסיה (עברית):

https://youtu.be/_HRFxVfRjAE


המיתולוגיה הרוסית שמספרת כיצד נולדה רוסיה (מתורגם):

https://youtu.be/lfe1wEQzSzM


סרטון שבו מנחה משועשע מנסה לראות מה היחס בין גודלה של רוסיה למדינות שונות בעולם (הוא מדביק את ארגנטינה ורוסיה בהתחלה):

http://youtu.be/N3lz2GFfkEg


הנופים והמקומות המיוחדים שאפשר לראות במוסקבה וברוסיה:

https://youtu.be/3lZH8_I9tfg


קיי מבקרת ברחבי רוסיה:

https://youtu.be/eHrThff8Wz8


על השליט הרוסי החזק ומה שחושפים אנשי האופוזיציה נגדו (עברית):

https://youtu.be/f6B2lgyLxGo


ומנהיגותו הארוכה של פוטין בה (עברית):

https://youtu.be/PZTiub_TWz8?long=yes


בואו לראות את העיר הרוסית קזאן:

https://youtu.be/aBXovP6UoV4?qr=yes


ונסו לטוס במטוס קרב רוסי:

https://youtu.be/LsRARBzFdCs?qr=yes

המדענים מסבירים שאקלים כדור הארץ הולך ומשתנה ולרעה. השם שניתן לתהליך הקשה הזה הוא "משבר האקלים" (The climate crisis).

כולנו מרגישים את המצב. מדובר באחד האסונות שאנו גורמים לעולמנו באמצעים שונים ולא נראית מגמה של מנהיגי העולם שמצליחה לעצור את האסון העולמי המתקרב.

שינוי אקלים גלובלי זה הולך בעיקר לכיוון של התחממות, אבל לא רק. לכן גם השתנה המושג בשנים האחרונות מ"ההתחממות גלובלית" ל"משבר האקלים".

תוצאות התחממות כדור הארץ עלולות להיות קשות ולהקשות את החיים בעולם. הערכת חלק מהחוקרים היא שעד שנת 2100 תעלה הטמפרטורה על פני כדור הארץ ועלולה אף להגיע ל-3.5 מעלות צלזיוס יותר משהיא היום.

אבל העובדה שלא רק על התחממות עולמית מדובר, באה לידי ביטוי במצב הזה, בו הולכים ומתרבים אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו בצורת, שטפונות וגלי חמסין וחום. גם תהליך המידבור בעולם (הפיכת שטחים למדבריות) עלול לקבל תמריץ במשבר אקלים כה חמור, בין השאר בשל פגיעה באיכות המים.

בשל החום יופשרו גם רבים מהקרחונים בעולם וישנה הערכה שפני הים יעלו בכ-30 סנטימטרים, מה שעלול להציף ערי חוף רבות בעולם. זה כמובן גם מזכיר שהתחממות כדור הארץ עלולה לפגוע בתיירות העולמית וכמובן בחקלאות.

גם החוקרים המתנגדים לטענה שאפקט החממה נגרם כתוצאה ממעשי אדם, מודים שקיימת התחממות כזו. הם רק טוענים שמדובר בהתחממות מחזורית, חלק מהשינויים הטבעיים שעובר הכוכב שלנו כל הזמן ושבעבר הניבו גם עידני קרח ותקופות חמות מאד.

מדעני האקלים, לעומתם, לא ממליצים לאזרחי העולם להתרגל למצב החדש ולהתחממות הגלובלית. הם טוענים שזהו אינו שינוי שכבר קרה וזהו, אלא תהליך שאנו נמצאים רק בשלביו הראשונים. לדבריהם, מה שאנו חווים עכשיו הוא לא החום הנורמלי החדש, אלא רק שלב מעבר, בדרך להתחממות גדולה הרבה יותר.

התוצאות של משבר האקלים שהביא המין האנושי על עצמו, אומרים המדענים, יהיו חמורות הרבה יותר ממה שאנו חווים כרגע. מצב הדברים ההולך ומחמיר עלול אף להביא להכחדת החיים על פני כדור הארץ, כולם או חלקם, כולל חלילה גם המין האנושי כולו.


הנה סרטון על משבר האקלים העולמי (עברית):

https://youtu.be/J12Uc4g2Y1E


הסבר לצעירים (עברית):

https://youtu.be/30ItGxBQMbc


מצב העולם ומשבר האקלים נכון לאמצע 2021 (מתורגם):

https://youtu.be/-wJo5aKBwq0


שינוי האקלים הגלובלי (מתורגם):

https://youtu.be/z7iP-QVg3PI


התוצאות אפשריות של ההתחממות של כדור הארץ (עברית):

http://youtu.be/d6sfIn8mjQo?t=15s


סרטון קומי על הנושא העצוב של ההתחממות בכדור הארץ (עברית):

http://youtu.be/Z-WWyQ0rcmc


ההשפעות שתגרום וכבר גורמת ההתחממות הגלובלית (עברית):

http://youtu.be/PGlAwkrDKJU


וכתבת טלוויזיה שמדווחת על כדור הארץ שמשתגע (עברית):

https://youtu.be/hQb6x63QKbE?long=yes

צפייה בדיוני בית הדין בהאג היא חוויה חדשה עבור מרביתנו בארץ. מי שניסה לצפות בנאומים או בהחלטות השופטים, או לפחות ראה דיווח בחדשות את המשפט, התקשו ודאי להתעלם מהשופטים ועורכי הדין החובשים פיאות.

הפאה החוקית, או הפאה המשפטית (Legal wig) כמו שלעתים מכנים אותה, היא מנהג רווח בחלק ממדינות אירופה. באנגליה, למשל, כל פרקליט או שופט יגיעו לאולם בית המשפט כשהם חובשים את הפאה הלבנה הזו.

חבישת הפאה של השופטים החלה במאה ה-17, במקביל לאופנה דומה, בצרפת למשל. מספרים שהיה זה לואי ה-13, שהכניס את הפאה הנוכרית לאופנה הצרפתית הגברית, לאחר שהחל לאבד את שיערו. גם בנו, לואי ה-14, הקריח כמו אביו די מוקדם. עם הפופולריות שלו הפכה הפאה לאופנתית בצרפת וממנה בכל אירופה.

מספרים שבמאה ה-18 פורצת אופנת הפאה הלבנה.זה קורה כי המלך הזדקן ושאריות השיער שלו הלבינו, מה שהפך את מראה השיער הלבן לאופנתית החדש.

מכל מקום, מסורת חבישת הפאה אצל השופטים ועורכי הדין מקורה באותו קוד לבוש מוקדם, שהיה נפוץ מאוד כבר באנגליה של המאה ה-17. כאן הפכו הפאות לטרנד גברי, בתקופת שלטונו של המלך צ'ארלס השני. בני המעמדות הגבוהים של אותה תקופה היו מאוד בקטע ודאגו להחזיק מספר פאות, יקרות להחריד ובאופן מסוים מהוות גם סמל סטטוס.

כדי להשוויץ במעמדם ובכוחם, המשפטנים נהגו לחבוש את הפאות לא רק באולם בית המשפט, אלא גם מחוץ לאולם, כסמל מעמדי והפגנת כוח. מאז ועד היום לחבוש פאה חוקית היא מסורת מקובלת באנגליה. ברחוב זה כמובן הפסיק בעת המודרנית, אבל לא בבית המשפט.

אבל למה רק חלק מהשופטים בבית הדין הבינלאומי חובשים פאה? - כי המשפטנים מגיעים להאג ממדינות שונות שמשתתפות בדיונים. מרביתם נוהגים לשמור על המסורת של הלבוש וההופעה המשפטית הנהוגה בארצם. משום כך, אלו שבאים ממדינות שבהן הפאה הלבנה היא חובה, חובשים את הפאה גם כשהם במקום מושבו של בית הדין הבינלאומי בהולנד. האחרים לא.

באנגליה ובעוד ממדינות הפאה החוקית יש מומחים לייצור הפאות הלא זולות הללו. למשל, הפירמה של החייט הוותיק בלונדון, Ede & Ravenscroft, שמייצרת את כיסויי הראש הללו כבר מעל 300 שנה. הם מייצרים אותם לגמרי בעבודת יד, משערות סוסים.

אז איך מרגישים השופטים כשהם חובשים פאה שכזו באולם המשפט? - רבים ממי שהתרגלו להופיע כך בבית משפט מעידים שההרגשה טובה. פרקליט אחד העיד פעם בראיון שכשהוא חובש את הפאה, הוא חש ממש כאביר הנכנס, כשהוא מצויד לקרב באולם המשפט.


מדוע שופטים חובשים פאה בבריטניה?

https://youtu.be/-sCcdBPCFc4


החייט בלונדון שמייצר פאות בעבודת יד, משיער סוס:

https://youtu.be/dvoHXzObShc


הפאות הללו המשיכו גם אצל מנהיגי ארצות הברית:

https://youtu.be/n57NZCjOAKI


ומדהים לראות כמה היו מוכנים לסבול מחום בקיץ לא ממוזג למען המסורת:

https://youtu.be/_F0b_KcWRFE


על תחזוקת פאות השופטים באוסטרליה:

https://youtu.be/7jyu2gpIgyA


הפאה היא רק חלק מהלבוש המסורתי בבית המשפט:

https://youtu.be/GjhMIRWoanY


שינויים והקלות במסורת הפאות של השופטים:

https://youtu.be/X2IlaDzzk_E

הציור הכי ידוע בעולם הוא למרבה הפלא דווקא אחד הציורים הצנועים והקטנים בממדיו שיש. הדיוקן הזה הוא במידה רבה מהפכני, כיוון ששינה את צורת הציור של פורטרטים, דיוקנאות לחלוטין. אם עד אז נהגו לצייר בעיקר בפרופיל, הוא היה ציור חזיתי ששינה לגמרי את התמונה, תרתי משמע.. כל הדיוקנאות אחריו המשיכו בדרכו והיו חזיתיים.

קוראים לציור "מונה ליזה" או "לה ג'וקונדה" (La Gioconda) והוא נמצא במוזיאון הלובר בפאריז. הצייר הוא איש הרנסאנס ליאונרדו דה וינצ'י והוא עבד על הציור במשך זמן רב מאד, במאה ה-16. המונה ליזה גם צוירה בצורת פירמידה, שיצרה שלמות קטנה או גדולה, תחליטו אתם.

משיחות המכחול העדינות שלו וטשטוש זוויות הפה של הגברת מקנים למונה ליזה חיוך מסתורי ומסקרן, שריתק דורות של חובבי אמנות והפך את הציור הזה לידוע בכל העולם.

בנוסף, השתמש לאונרדו בטכניקות שונות שפיתח בציור. למשל מעניינים מאד המשחקים העדינים של אור וצל שיש במונה ליזה. גם ההבדל שיצר בין הדיוקן לרקע והפרספקטיבה המיוחדת, שהגדילה את הראליזם בציור. אבל הגאונות בציור היא שלאונרדו עשה בו שימוש בציור בשיטה שפיתח ונקראת סְפוּמָאטוֹ.

בשיטת הספומאטו האמן יוצר מעבר הדרגתי וזהיר מצבע לצבע או מגוון לגוון, כך שלא ניתן להבחין בתת-הגוונים. כיום בעידן הדיגיטלי זה מובן מאליו, אבל בתקופת הרנסאנס זו הייתה המצאה חדשנית והיא יושמה במונה ליזה והוסיפה עומק רב לציור - על ידי המעבר ההדרגתי מהגוף שלה אל הנוף שמאחורי ה"לה ג'קונדה" ובהתמזגות ההדרגתית של הגוף עם הרקע.

ב-2022 עלתה שוב המונה ליזה לכותרות האקטואליה, הפעם בזכות אמן שהחליט למחות על הטיפול העולמי העלוב במשבר האקלים וזרק עליה עוגה. כמובן שהיא מוגנת והעניין היה רק לנקות את הזגוגית השומרת עליה, אבל הוא הצליח והמבצע שלו התפרסם בכל העולם, ביחד עם המסר החשוב.


הנה הסבר על המונה ליזה (עברית):

https://youtu.be/9DrKbfLhm6o


הסיבה לפרסום העצום לו היא זכתה:

https://youtu.be/IitbJszd1kM


פגיעה ב"מונה ליזה" היא מחאה אפקטיבית על הטיפול העלוב במשבר האקלים (עברית):

https://youtu.be/WRHum03fZwc


האם הציור הזה באמת כל כך טוב?

https://youtu.be/d2wy7Fp2fqw


איך היא הפכה כל כך נערצת והאם זה מוצדק?

https://youtu.be/A_DRNbpsU3Q


כך תסכול הופך לגאונות, כשלאונרדו פשוט לא מצליח לצייר את החיוך של הגברת:

http://youtu.be/_sH0fnXaDAI


החיוך הזה שלה הצליח לבסוף ומסמל הרבה יותר מיופי (עברית):

https://youtu.be/bswVOIaPQbo


השכבות של המונה ליזה:

http://youtu.be/glilOPRZj2k


ההשפעה שלה על אמני המאה ה-20:

http://youtu.be/UTqBm1ZIpB0


אנימציה משעשעת של לה ג'קונדה:

http://youtu.be/yNZsheQQHT8


וכך היא זכתה למעמד האייקוני שלה:

https://youtu.be/d2wy7Fp2fqw?long=yes

בשנים הראשונות של כניסת האינטרנט לחיינו, קובץ התמונה הכי ויזואלי ושימושי באתרי האינטרנט היה קובץ ה-GIF.

הוא פותח על ידי ספקית האינטרנט האמריקאית הראשונה, חברת CompuServe. אבל ממציא ה-GIF היה בעצם סטיבן ווילהייט, מי ששימש אז כראש צוות ב-CompuServe.

את הפיתוח של ה-GIF הוא החל בביתו ובעצמו. אשתו סיפרה פעם שווילהייט נהג לתכנן פיתוחים בראשו ורק אז ניגש לתכנת אותם במחשב. רק כשהפיתוח הבשיל מעט, הוא שיתף את חברי הצוות שלו בקומפיוסרב.

פורמט התמונה שווילהייט וצוותו יצרו היה מתקדם לזמנו. הוא השתמש ב-256 צבעים, וכדי שיעבור במהירות באינטרנט האיטי של אז הוא השתמש באלגוריתם דחיסה, הדוחס ללא אובדן מידע (מה שנקרא Lossless) ומכונה LZW.

זו, אגב, הנקודה הישראלית להיום - אלגוריתם ה-LZW הוא בעצם פיתוח של אלגוריתם דחיסה שפותח בישראל ונקרא אלגוריתם למפל-זיו (LZ). מפתחיו הם הישראלים, שעל שם אותיות שמם הראשונות הוא גם נקרא, אברהם למפל, L בשבילכם ויעקב זיו - Z.

עם הזמן יפותח הקובץ גם לגרסת האנימציה, אנימייטד גיף (Animated gif), תת פורמט של קבצי GIF, שאפשר הצגת אנימציה באתרי האינטרנט של שנות ה-90.

הקובץ הזה נעלם עם הזמן, בחסות עולם עיצוב האתרים שמאס בו. אבל הוא שב בגדול, עם התפתחות אפליקציות המסרים המיידים דוגמת ווטסאפ ומסנג'ר.

וכך מתקיים בהצלחה מרשימה, כבר מעל 30 שנה הקובץ שרצה להציג תמונה בצבעים והפך לפורמט הוידאו האילם של דור ה-Z.

ב-2022, בגיל 74, רק 35 שנה אחרי פיתוח הקובץ שיהפוך את האינטרנט למקום צבעוני ומרצד ולאחר שנדבק בקורונה, הלך ווילהייט לעולמו.





הנה ההיסטוריה של ה-GIF:

https://youtu.be/y0MSN7MRUcU


היתרונות של אז:

https://youtu.be/2qtkcG66Ywk


סטיבן ווילהייט מקבל את פרס ה-Webby על מפעל חייו:

https://youtu.be/DUmVvocbrgQ


תולדות האנימייטד והגיף:

https://youtu.be/y0MSN7MRUcU


והדיון הבלתי נגמר באמריקה, אם זה גיף או ג'יף:

https://youtu.be/GvdAzaMQnHs


או

https://youtu.be/N1AL2EMvVy0

מתקפת אתרים כמו זו שחוו אתרי הממשלה בימים האחרונים, היא לא בדיוק מתקפת סייבר מתוחכמת. למעשה מדובר לרוב במתקפה פשוטה, על גבול הפרימיטיבית, לפחות במונחי עולם הסייבר הנוכחי.

המתקפה הזו מכונה "מתקפת מניעת שירות" (DDoS ראשי תיבות של Denial of service attack). מתקפת DDoS היא אחת השיטות הוותיקות להתקפות על אתרים. היא מייצרת עלייה חריגה בתעבורה אל שרתי האינטרנט המאחסנים ומפעילים את האתרים.

באמצעות התשה של שרתיו, מציפים התוקפים את אתר המטרה בתעבורת זבל, המציפה אותו ומוציאה אותו מפעולה.

למה הדבר דומה? - דמיינו שמרצה או מורה מנסה להסביר משהו, אבל חבורה של ילדים לא מסוגלת להפריע לו. הילדים הללו כל כך מפטפטים איתו ופונים אליו בשאלות ודיבורים בלתי פוסקים, עד שהוא משתגע ויוצא מכיתה - להירגע או להתפטר אצל המנהל מעבודתו...

כך בדיוק מייצרים אל שרתי האתר המותקף פניות כה מרובות, שהן מוציאות את השרת משליטה. הוא "נופל", כלומר יוצא מפעולה.

למעשה המתקפה הזו אינה סתם "מתקפת מניעת שירות" (DDoS attack), אלא "מתקפת מניעת שירות מבוזרת". המילה "ביזור" דומה ל"פיזור" והמתקפה נקראת כך כי היא מתבצעת במתקפה בו-זמנית של המוני מחשבים המפוזרים בפינות שונות של העולם, כלומר של האינטרנט.

בתקיפת DDoS מוצלחת, קורסים האתרים למשך מספר דקות לפחות. הם יכולים לשוב לפעילות רק אחרי טיפול של אחראי השרתים בבעיה והשבתם לפעילות מלאה מתקיימת בהדרגה.

אגב, בימינו לא חסרות קבוצות של האקרים ופורצנים המציעות שירותי הפלת אתרים בשיטה הזו, לכל דורש ובתשלום.


#מאיפה היכולת להפיל כך אתרים?
במקרה של מתקפה כזו, מנסים התוקפים להשחיל דרכה לאתרי המטרה כמויות עצומות של פניות או מידע, במטרה להביא להפלתם ולו גם לדקות ספורות.

רוחבי הפס הדרושים לביצוע מוצלח של מתקפה כזו יכולים להגיע להיקפים של 20 ג'יגה-בייט של תעבורה ואף יותר, המופנים לכיוון שרתי האתרים הללו בצורת טראפיק מטורף.

את ההכנה לפריצה כזו מייצרים התוקפים מראש. לשם כך הם יוצרים תשתית של בוטנט. זוהי רשת של אלפי ולעתים גם מאות אלפי מחשבים או מכשירים אחרים, המחוברים לאינטרנט ונשלטים בידי התוקפים.

את המחשבים הללו הם מדביקים ובעצם מחמשים מראש בווירוס. כך הם יכולים לנצל את מערך המחשוב האימתני הזה לצורך התקיפות.

המדהים הוא שבעלי המחשבים והמכשירים הללו אפילו לא מודעים לכך שהציוד שלהם הוא כלי תקיפה שכזה.

וכך, ביום ובזמן המדויק להפליא של המתקפה, מופעל אוטומטית כל מערך המחשוב המתואם הזה, אל מול אתרי המטרה. כל המערך פונה בו-זמנית לאתר המטרה והוא קורס. מיד לאחר מכן פונים התוקפים לאתר המטרה הבא וכך הלאה.

הערה קטנה: מתקפת DDoS כזו היא למעשה מתקפה על ספקית התקשורת של האתרים, זו שעליה האחריות לאפשר את הגישה אליהם. התוצאה אמנם זהה - האתר יוצא מפעולה, אבל חשוב להבין את ההבדל.


כך מתבצעת מתקפת מניעת שירות (מתורגם):

https://youtu.be/ilhGh9CEIwM


גם במלחמת רוסיה אוקראינה עשו בו הרוסים שימוש (מתורגם):

https://youtu.be/Vlx6kIeEYVw


הסבר גיקי למתקפת DDoS, או מתקפת מניעת שירות הנעזרת בפינגים (עברית):

https://youtu.be/BlwMrdviHi8


כך לומדים לבצע מתקפת DDoS (עברית):

https://youtu.be/-Y3s0GkmK70?long=yes

וירוס או נגיף הקורונה (Coronaviruses) מוגדר כ"תסמונת נשימה חריפה וירוס קורונה 2" (SARS-CoV-2). הוא גורם למחלה הנקראת Covid-19, שכולם פשוט קוראים לה וירוס הקורונה.

הקורונה הפך למגפה עולמית. ניתן לראותו כ"ברבור שחור" קלאסי, כלומר אירוע משמעותי שאיש לא חזה או צפה. הוא מסעיר את הכלכלה העולמית ואף את החיים על כדור הארץ, לפחות כמו שאנו מכירים אותם.

הקורונה הוא וירוס (virus), בעברית נגיף, שיש לו מראה ייחודי בצורת כתר, המאפיין אותו. מכאן גם מגיע שמו "קורונה", מילה שבלטינית פירושה "כתר" או "עטרה".

חשוב לומר שנגיפי קורונה הם סדרה של וירוסים וזה המפורסם שבהם. רובם שכיחים בקרב יונקים, זוחלים ועופות. ואכן, הווירוס הזה, שיש לומר שהוא רק אחד ממשפחה שלמה של וירוסי כתר שכאלה, הוא נגיף שבתחילת 2020 עדיין אין לו תרופה או חיסון אפקטיביים ומאושרים לשימוש.

הסיבה שהזן החדש של הווירוס הזה מצליח לחולל בהלה עולמית היא שלראשונה הוא עבר גם לבני אדם. התפשטותו המהירה בעולם והקושי לעצור את נוכחות הנגיפים הללו באומות העולם, היא מבהילה. במדינות מסוימות היא מדווחת בתקשורת באופן שגובל בהיסטריה של ממש, בעוד שבאחרות הסיקור שלו בפברואר 2020 הוא עדיין סביר.

המעניין הוא שגם אם נגיף הקורונה עדיין מוגבל יחסית במספרי המתים ממנו, אצלנו הוא כוכב תקשורת של ממש. לפחות בישראל, הדיווחים מהעולם בנושא זה, היו בכל השלבים בפרופורציות מטורפות, ביחס לנתונים האובייקטיביים שלו.


#כמה פרטים רפואיים על הקורונה בלשון פשוטה
עיקר הנגיפים הללו מועברים בין בני אדם במגע ישיר עם הפרשות של מי שחולים, דרך טיפות נוזלים ובמקרים מסויימים גם בנשימה.

נגיפי הקורונה מחוללים בדרך כלל אצלנו בני האדם זיהום קל של מערכת העיכול או בדרכי הנשימה העליונות.

התחלואה הנשימתית הקשה, שחשים כרגע חולי קורונה בעולם מופיעה בעיקר בקרב זקנים ואנשים חולים, שחיסונים לא משפיעים עליהם כמעט, חולים מדוכאי חיסון או מי שהמערכת החיסונית שלהם חלשה.


הנה וירוס הקורונה (עברית):

https://youtu.be/AK8mpWczKDE


מבט בווירוס הזה (מתורגם):

https://youtu.be/D9tTi-CDjDU


כתבת טלוויזיה על הנגיף התורן שמדביק את העולם (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo


שיר לקורונה(עברית):

https://youtu.be/BLG3Zbw61gk


כך העולם התכונן:

https://youtu.be/QG0yzweCYAg


הבידוד שנכפה על מי שנחשפו לאנשים שנושאים את הנגיף (עברית):

https://youtu.be/8vc2il7V6qc


האם בעולם של וריאנטים יש סיכוי שהוא ייעלם (מתורגם):

https://youtu.be/e2vfBo-pG8I


ממשרד החיוך (עברית):

https://youtu.be/Tgq46rxmz_s


וסרטון תיעודי המסביר איך פועל נגיף הקורונה (מתורגם):

https://youtu.be/BtN-goy9VOY?long=yes

אם לא היו מספיק דאגות סביב המתקפה הרוסית על אוקראינה, הרי שנוסף לה גם השימוש בטילים ההיפר-סוניים (HyperSonic missiles) שרוסיה שיגרה לאוקראינה. ועכשיו גם החות'ים בתימן מתחילים להשתמש גם הם בהם, אז מהם הטילים ההיפרסוניים שמדאיגים את העולם?

נשק היפר-סוני הוא נשק המסוגל להגיע למהירות של יותר ממאך 5, משהו כמו 1.7 ק"מ לשנייה. טילים היפרסונים, למעשה הם יותר מטוסים ללא טייס מאשר טיל כמו שאנו מכירים אותו, כבר מגיעים היום למהירויות של 10 מאך ויותר.

ההערכה הייתה שטילים היפר-סונים יכנסו לשירות בסביבות 2025 לכל המוקדם. רוסיה הקדימה, מסיבותיה האסטרטגיות. השיגור, שבוצע במלחמה נגד אוקראינה, לא היה מחויב המציאות, במיוחד אם רצה להדגים את היתרון הגדול של הנשק ההיפר-סוני והוא היכולת שלו לחמוק ממערכות ההגנה העכשוויות. אלה בלאו הכי לא נמצאו ברשות צבא אוקראינה.

הטילים ההיפרסוניים מצטיינים במנועים חזקים באופן קיצוני, המטיסים אותם במהירות מטורפת, מבלי שיתפוצצו. יש להם יכולות ניווט מדויקות ופגיעות כמעט ודאיות במטרות. המדהים הוא שהתכונות הללו מאפשרות להם לפגוע ולהשמיד את המטרות, עוד לפני שמערכות ההגנה שלמטה מבינות ומצליחות לפענח מה עבר מעליהן.


#סוגי טילים היפר-סוניים
ישנם שני סוגים של טילים היפר-סוניים. הסוג הראשון הוא טילים גולשים, טילי דאון, טילי גלישה או גולשים היפרסוניים.

הגולשים ההיפרסוניים הם טילים "גולשים" שיכולים אף לשאת ראשי נפץ גרעיניים. הם משוגרים מטיל, שבדרך כלל יהינ טיל בליסטי, המקנה להם את המהירות, כשממנו הם משיכים לצבור מהירות, תוך כדי גלישה.

הסוג השני הוא של טילי שיוט היפר-סוניים. טילי השיוט ההיפר-סוניים הללו מקבלים מהירות מהמנוע המטורף שלהם ואפילו לא זקוקים להנעה של טיל נוסף. מדובר במתקני דאייה היפר-קוליים, המשלבים בין המהירות של טיל בליסטי ליכולות הדיוק והתמרון המעולות של טילי שיוט.

בניגוד לטיל בליסטי, טיל גלישה היפר-סוני יוצא מחוץ לאטמוספרה וחוזר לתוכה תוך גלישה לטווחים של מאות ואף אלפי קילומטרים. הוא יכול לנווט במהלך הטיסה שלו, מה שמוסיף להיותו מהיר במיוחד, את העובדה שקשה מאוד לגלות וליירט אותו.




הכירו את הטיל ההיפר-סוני שניתן לתמרן (עברית):

https://youtu.be/j0J-TLBsMDs


באנגליש:

https://youtu.be/qWAijhqgZcE


הטיל הסיני ההיפרסוני שבאופן מדהים הקיף את כדור הארץ ופגע במטרתו (עברית):

https://youtu.be/U_C8KFsgOfk


סיפורו של הטיל ההיפר-סוני:

https://youtu.be/J4PzhNDzvCM


השימוש הרוסי בו נגד אוקראינה:

https://youtu.be/MIkB6exCmk0


דיווח על הטיל ההיפרסוני שנורה באוקראינה:

https://youtu.be/UAipiOkCq-I


מרוץ החימוש ההיפרסוני מעמיד את סין במיקום חזק (עברית):

https://youtu.be/x2U_TSbB_8g?long=yes


והמרוץ העולמי לטילים היפרסונים:

https://youtu.be/Qe4UOM2Kb_w?long=yes

קרה לכם פעם שהקרקע או הרצפה רעדו מתחת לרגליכם? יתכן שהרגשתם ב"רעידת אדמה" (Earthquake) קלה, או "רעש אדמה".

לרעידות האדמה הללו יש סיבה. כדור הארץ הוא קצת כמו אגוז קוקוס. מתחת לאדמה, שנקראת קליפת כדור הארץ, ישנו חומר נוזלי וחם מאד. קשה להאמין אולי, אבל אלו הם סלעים שהחום הרב המיס אותם והפך אותם לעיסה רותחת שנקראת "מאגמה". כשהחומר הנוזלי הזה זז, הוא גורם לעיתים לקרקע הקשה, שמרכיבה את קליפת כדור הארץ, לזוז ולרעוד, ממש כמו שקדי מרק הנעים על פני הנוזל. אלו הן רעידות האדמה.

המכון הגיאופיזי הוא שמודד את עוצמת הרעשים הללו. המדענים מודדים בו את העוצמה של רעידות האדמה ומציינים אותה ב"סולם ריכטר". זהו מעין סולם מדידה שמציין את עוצמת התזוזה של הקרקע. ככל שהמספר בו גבוה, פירושו שרעידת האדמה חזקה והרסנית יותר.


מהי רעידת האדמה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/oqWiemZf_L4?t=9s


כך מתרחשת רעידת האדמה (עברית):

https://youtu.be/IJbtdC8Xi7o


הנה אנשים ברחוב שחווים רעידת אדמה קשה:

https://youtu.be/FtO62R_UKkc?t=2m50s


הסבר על רעידות האדמה:

https://youtu.be/hlePrsXTGxQ


ולמה קשה לחזות רעידת האדמה מראש (מתורגם):

https://youtu.be/jhRuUoTnA6g

קואליציה ואופוזיציה הם שני קצוות נוגדים של התארגנויות אנושיות. כשמפלגות פוליטיות, מדינות או ארגונים מתקשרים ביניהם כדי להגשים מטרה משותפת - זוהי קואליציה. אנו מכירים את הקואליציה בכנסת, כשמפלגות פוליטיות מתחברות ותומכות במדיניותם של ראש הממשלה ושל מפלגת השלטון. בתמורה לתמיכתם ולהצטרפותם לקואליציה, הן מקבלות מקומות בממשלה ובשלטון.

רגע לאחר שמסתיימות הבחירות ונספרים הקולות של הבוחרים, מכריזה ועדת הבחירות כמה חברי כנסת מקבלת כל מפלגה. כשמתברר מי תהיה המפלגה הגדולה בכנסת, חוברות חלק מהמפלגות אליה ומגיעות להסכמה עם מדיניותה ומקבלות הסכמה לדרישותיהן.

כך הן מצטרפות לקואליציה עימה ונעשות חלק מהשלטון, בעוד המפלגות שאינן בקואליציה מרכיבות את האופוזיציה.

אופוזיציה היא התקשרות הפוכה, שמתארגנת כדי להתנגד לקו השולט של הקואליציה.

האופוזיציה אכן מכילה את המפלגות שמתנגדות למדיניות הממשלה ובחברה דמוקרטית הן מנסות להפילה בהצעות חוק בכנסת. במלחמות אזרחים או כנגד קואליציה של אומות, מתנגדת האופוזיציה לעיתים במלחמה כנגד הקואליציה.


מהן קואליציה ואופוזיציה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/BeT9partbZc?t=5s


שימו לב כמה קשה להרכיב קואליציה בישראל (עברית):

https://youtu.be/auDKaKEPjFw


קואליציה מורכבת בדרך כלל מאחד המחנות הפוליטיים (עברית):

https://youtu.be/nyrfyPa2uxI


וסרטון משעשע במקצת שמסביר מהי קואליציה (עברית):

http://youtu.be/Fd2E0cDnJbo

בקרוב ייתכן שהוא יחזור לנשיאות, אבל בשנת 2016 עשה איש בשם דונלד טראמפ את הבלתי יאומן ונבחר להיות נשיא ארצות הברית. כנגד כל הסקרים, הנבואות, השערוריות, העלבונות שעלב בכל קהל אפשרי באמריקה, האינטרסים האפשריים והקהלים המתנגדים לו - הוא היה לנשיא.

עם ארגון מבולגן, משמעת קמפיין מרושלת, אופי בעייתי ויחס מחפיר לנשים ולמיעוטים - הוא לקח את הנשיאות כמעט מבלי למצמץ.

זהו דונלד טראמפ. מהרגע הראשון בקמפיין לנשיאות הייתה לשונו משתלחת וגסה. הוא הציג שוב ושוב עמדות קיצוניות ובורות מפתיעה בענייני חוץ וצייץ את כל דרכו לחדר הסגול של הבית הלבן, משרדו של הנשיא.

הקמפיין היה מרתק. בתחילה איש לא נתן לו סיכוי. אבל די מהר הסתבר שתרבות ודרך ארץ אינן מתכונותיו הבולטות - ובכל זאת ואולי בזכות זאת הוא פרח בסקרים, קם ונפל ולבסוף נבחר לנשיא ארצות הברית.

טראמפ, איש עסקים לא מוצלח במיוחד, אבל אדם עם יכולת שיווק עצמי מרשימה, היה יזם בנייה אמריקאי, שבנה מגדלים רבים באמריקה ובעולם ופשט רגל, התרומם שוב מהנפילות, הצליח לבנות עוד והיה גם למייסד של חברת ענק שמפעילה בתי מלון והימורים רבים ברחבי העולם כולו.

אז את יכולותיו העסקיות של טראמפ ראה העולם כבר לפני שנים רבות, אך כושר ההישרדות שלו בלט שוב ושוב, כשלאחר שהתמוטט התאגיד שהקים, הוא התחיל את הכל מהתחלה. הוא גלגל את הפסדי המשקיעים שלו והפך ליזם ואיש עסקים מצליח ועשיר מאד בפעם השנייה.

אגב, בדיקות שנערכו הראו שבדרך להתעשרות החוזרת, פחות בנדל"ן ויותר בעסקי שיווק ופרסום, הוא עשה תרגילי מס שאפשרו לו להמנע מתשלום מיסים לממשל שבראשו נבחר לעמוד, במשך 20 שנה.

במיוחד ידועים המגדלים הנושאים את שמו, כשהמפורסמים ביניהם הם "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" שבמנהטן ניו יורק.

בהמשך חייו הפך טראמפ גם לאיש טלוויזיה מצליח. בתכנית הריאליטי "המתמחה" הוא בחן והעביר את המתמחים מבחנים עיסקיים שונים ופיטר את מי שלא עמד בהם.

הוא היה קשוח.

בשנים שלפני הנשיאות החלו גם ילדיו הגדולים של טראמפ ובמיוחד בתו איוונקה ובעלה ג'ראד, להצליח בעסקים של האב. זאת בעוד הוא לוטש עיניים למשרה החזקה בעולם. בתקופת הנשיאות שלו מילאו חלקם תפקידים רשמיים בבית הלבן.

אם הייתה תקווה שכנשיא טראמפ יתעלה כל עצמו וישתפר, נשיאותו התגלתה כמעוררת מחלוקת ומאתגרת למוסדות ולקהלים שלא מסכימים עם דעותיו ומעשיו. מה לא היה שם? - חקיקה גזענית, טרנספובית ומיזוגינית, תמיכה לא מוסתרת בהפרדת ילדי מהגרים מהוריהם ובעליונות לבנה ובשנה האחרונה גם בהכחשת מגפת הקורונה. הוא לא לבש מסכה ועודד בכך את תומכיו ולמעשה את חלק גדול מהאומה האמריקאית לאסון בריאותי של ממש.

לאחר תבוסתו בבחירות 2020 הוא התגלה יותר ויותר כמי שמתקשה להשלים עם הפסד ועם ההכרח להפרד מהמשרה הרמה שבה זכה. הוא חזר והאשים את יריביו, מבלי להציג הוכחות של ממש, ברמאות ובגניבת הבחירות.

שבועיים לפני הכתרת ג'ו ביידן מחליפו ולאחר חודשים של האשמות חסרות בסיס משפטי, נאם טראמפ והסית את תומכיו לצעוד אל גבעת הקפיטול. הם נענו לו והשתלטו על בניין הקונגרס. בבניין אליו התפרצו בכוח הם גרמו להרס, לביזה ולמותם של 5 אנשים, כולל שוטרים שניסו לבלום אותם.

טראמפ מעולם לא שילם על כך מחיר.

כך הסתיימה לה נשיאות חתרנית ומאתגרת, בערעור על היסודות הפוליטיים והחברתיים הקדושים ביותר לאומה האמריקאית ובגירוש משפיל מכל הרשתות החברתיות המובילות, בשל מה שהיה שם תמיד - קידום בוטה ומכוער של חדשות כזב, "פייק ניוז". כך היא הסתיימה, אך לא נגמרה. הוא מאיים לשוב בבחירות הבאות ולהיבחר שוב.


הנה הנבחר לנשיאות דונלד טראמפ (עברית):

https://youtu.be/JwDgIGEjFho


על חייו של דונלד טראמפ:

http://youtu.be/zSXSquzdx7E


על אופיו (עברית):

https://youtu.be/X43gndlPj24


צורת השכנוע של טראמפ והאופן שבו הוא מדבר לאמריקאי הממוצע:

https://youtu.be/_aFo_BV-UzI


כך הוא הפסיד בבחירות (עברית):

https://youtu.be/g_cdssFYHXg


שמחה לאיד עם המון כישרון:

https://youtu.be/DZqu8ojifhU


ובתו של דונלד טראמפ איוונקה - שהיא דמות עסקית מרתקת בפני עצמה:

http://youtu.be/oyyqEkdLVSU

לאחרונה מדברים אצלנו על לאומיות ולאומנות, אבל לא כולם יודעים שהמושגים הללו שונים ומה השוני ביניהם.

הלאומנות (Ultranationalism) היא תפיסה קיצונית של הלאומיות, המעמידה את יעדי קבוצת הלאום במקום הראשון ומשתדלת לקדם אותה בכל מחיר.

בצורותיה הקיצוניות, הלאומנות מקדשת את צרכי הלאום ומעמידה אותם מעל צרכיהם של עמים אחרים. בכך היא שונה מהלאומיות, שבניגוד לה לא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים.

לאומנים תופסים בדרך כלל את הלאום שלהם כנעלה על לאומים אחרים ונוטים להתייחס לבני לאומים אחרים בהתנשאות, ביטול ואף בשנאה.

יש קושי בהבחנה בין לאומיות ללאומנות ויש שפות בהן אין כלל הבדל או הבחנה מילולית בין המושגים. יש אומרים שזיהוי של ההבדלים ביניהם תלוי ברקע של הבוחנים ובהשקפת עולמם. ועדיין, ברור שלאומנים רואים בעמם ערך עליון, הניצב מבחינתם מעל כל ערך אחר.

כך או כך ובשונה מהלאומיות, הלאומנות בהיסטוריה נהגה לקדם את מטרות הלאום, גם כשהדבר פגע בבני לאומים אחרים או בבני אדם בכלל.

מבחינת הלאומנים זה הצדיק בעבר את ניצולם של עמים ומדינות כאלה ואפילו את גילויי התוקפנות כלפיהם, כולל כיבוש והשתלטות על שטחיהם.

לא פעם בהיסטוריה אירגנו לאומנים פעולות אלימות, שהגיעו לעתים אף למקרים של "רצח עם". הבולט במקרים הללו היא שואת היהודים שביצעו חיילי ה-SS של המשטר הנאצי הגרמני, לאומנים שרצחו בשליחות השלטון הגזעני ההיטלראי, במהלך מלחמת העולם השנייה.


#סוגי לאומנות
הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים שונים, כמו:

לאומנות אתנית (בה עולה טובת העם על טובת האדם הפרטי) - ההיסטוריה זוכרת כזו אצל העם הגרמני והעם הסלבי וכיום ניתן לראות אותה גם אצלנו בישראל.

לאומנות אזרחית - בה עולה טובת המדינה על טובת האזרח, מה שמאפשר למנוע ממנו זכויות מסוימות, כשהן עומדות בניגוד לטובת המדינה או המפלגה. באימפריה הרומית נפוצה לאומנות אזרחית כזו, בה נמנעו מהאזרח זכויות שונות, אם הן עמדו כנגד טובת האימפריה.

לא פעם יש לאומנות הקשורה לכיוונים פשיסטים (כמו איטליה בתקופת מוסוליני).

לעתים הלאומנות קשורה לגזענות (כמו בגרמניה של היטלר ובאימפריה היפנית בימי טוג'ו היידקי).

לאומנות טעונה בקיצוניות דתית.

לאומנות לקידוש האלימות והמלחמה.

לאומנות המתנגדת להתפשטות אימפריאליסטית או לדחייתה.

לאומנות המתחברת לרעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים.


הנה הלאומיות ויתרונותיה בתיאור שחלקו מאתגר לחלקנו (מתורגם):

https://youtu.be/j6bbCaaTPdk


הלאומנות הרוסית:

https://youtu.be/XRYtzuEOZ8k


הלאומנות בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה (עברית):

https://youtu.be/LyX5zDoLyIc


אמריקאים מתארים מה לאומיות אומרת להם (מתורגם):

https://youtu.be/aMxUrsoq73g


שיר הלאומיות של יובל מנדלסון (עברית):

https://youtu.be/d7WopjLewU0


והדרך הקצרה ללאומנות היא לא פעם הפופוליזם (עברית):

https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes

אם יש ויכוח בין שני אנשים ושניהם חושבים שהם צודקים ולא מצליחים להתפשר, דרוש אדם שיהיה מספיק חכם ובעל ידע, כדי לקבוע מי מהם צודק. השופט הוא האדם הזה. שופט הוא מי שמכריע בסכסוך בין הצדדים השונים. הוא עושה זאת על פי חוקי המדינה.

אבל השופטים פוסקים גם אם מישהו ביצע מעשה פשע. כשהמדינה תובעת את מי שחשודים שעשו מעשה פשע (זו נקראת "תביעה פלילית"), השופט מכריע על פי הראיות, האם החשודים אשמים ומה יהיה גזר הדין, כלומר העונש שאותו יקבלו.

השופטים ממלאים את תפקידם על-פי החוק. כדי שיעשו את תפקידם בנאמנות, משלמת להם המדינה שכר גבוה מאד. כך מונעת המדינה פיתויים של שוחד, כדי שיפסקו לטובת צד אחד.


הנה שופט מסביר מה צריך כדי להיות שופט (עברית):

https://youtu.be/DwZszR0NX2A


שיר הפתיחה מהסדרה הנוסטלגית והאהובה "דן דין השופט" (עברית):

http://youtu.be/vfsz8B8ZyZM


כך עובד השופט דן דין בסדרה (עברית):

http://youtu.be/UO1lv1ho3Tw


וכך חוקר הקומיקאי הקולנועי וודי אלן את עצמו ושובר אותו בסרט (עברית):

https://youtu.be/8a3mk9sp0oE

התפשטות מגפת הקורונה (Coronaviruses) הובילה לשיאים של שימוש בכלים שאפשרו עבודה מהבית. מבין התוכנות הללו בלטה מהרגע הראשון תוכנה קטנה וכמעט אלמונית, ודאי בציבור הרחב.

Zoom היא תוכנה שאפשרה במקור לקיים ועידות וישיבות וידאו בעולם העסקי, בעזרת מחשב אישי או סטמארטפון.

התוכנה פותחה על ידי חברת Zoom Video Communications האמריקאית, שייסד המהנדס אריק יואן ב-2011. במהלך השנים התחברה החברה עם חברות שפיתחו טכנולוגיות מובילות לשיחות ועידה וכנסים וירטואליים ויצרה מוצר בשל, שכמו המתין לפריצה העולמית שלו.

תוכנת Zoom הופצה במודל עסקי שנקרא Freemium - שילוב של שירות פרימיום בתשלום, עם גרסה חינמית חזקה למדי, שאפשרה הפצה מהירה, מפה לאוזן. הגרסה החינמית מאפשרת שימוש חינמי, מוגבל בזמן ובמספר המשתתפים, בעוד שבגרסה המסחרית בתשלום מוסרות המגבלות הללו.

בנוסף לחינמיות של גרסת הבסיס, האפשרות להשתמש בה בצורה קלה יחסית ועל בסיס חומרה זמינה הפכה את תוכנת הזום לפופולרית מאוד. במיוחד בלא הדבר בעולם האקדמי והחינוכי, באפשרות לנהל הרצאות ושיעורים, כשכל המשתתפים מחוברים מבתיהם.

במהלך הסגרים והריחוק החברתי שנכפה על העולם בזמן מגפת הקורונה, הפכה זום ללהיט ענק - גם בתחום העסקי, אך גם בעולמות החינוך, האקדמיה, התרבות, הפוליטיקה והחברה ואפילו במפגשים משפחתיים רבי משתתפים, שהוגבלו משמעותית בשל הצורך להסתגרות של המבוגרים ומי שנמנים על קבוצות הסיכון בביתם.

אותו "קוביד 19" (Covid 19) מפורסם הפך את זום למוצר התקשורת הצומח ביותר של עידן הקורונה. החברה הראתה בשלות ותגובה מהירה במאי 2020, כשבמהלך הזינוק בקורונה התגלו בתוכנה בעיות אבטחה. חברת זום הגיבה במהירות ורכשה את הסטארטאפ Keybase, שפיתח פתרונות הצפנה חדשניים ומתאימים לסגירת חורי האבטחה הללו.


כך החלו ללמד אותנו על הפעלת הזום בתחילת המגפה (עברית):

https://youtu.be/UyMqwvC75zQ


למדנו להוסיף רקע וירטואלי (עברית):

https://youtu.be/AXLz7Jh25UM


חברת זום מיהרה להציע את הזום פון - טלפון וידאו כמו שדיברו עליו תמיד:

https://youtu.be/xZfCxpVwT6A


לחברות היא מציעה חדרי זום משוכללים:

https://youtu.be/bQ_75A9P9sk


לשיחות בינלאומיות - תרגום סימולטני:

https://youtu.be/nldGntmE7mQ


וממשרד החיוך והיצירתיות, מהנדס שמצא פתרון מבריק לסיום שיחות הזום שנוטה תמיד להיות מביך במקצת:

https://youtu.be/DFDaKO9ClOg

זה ייקח שנים רבות, אבל העולם עומד בנקודה בה יתכן שהיתוך גרעיני (Nuclear fusion) יוכל בתוך עשור ומשהו להתחיל ולהחליף את דלק המאובנים.

דלק מאובנים לסוגיו, שאנו מכירים בתור פחם, נפט וגז טבעי, מזהם את העולם, יוצר את ההתחממות הגלובלית ואת משבר האקלים המאיים על העתיד ועוש נזקים קשים בעולם כבר עכשיו.

מומחים מגדירים את היכולת החדשה של היתוך גרעיני כהישג של ממש. הם אומרים על היכולת הזו שהיא קצת כמו "להכניס את השמש לקופסה". ומעניין שעל אף העוצמה האדירה שלו, ההיתוך הגרעיני כלל אינו מסוכן. זאת בניגוד אולי לביקוע הגרעיני שמתבצע בכורים גרעיניים ויש בו גם סכנות, כפי שלימדה אותנו ההיסטוריה הקצרה שלו.

ייצור האנרגיה באמצעות ההיתוך הגרעיני הוא למעשה חיקוי של האופן בו השמש מייצרת את האנרגיה המטורפת שלה ובדומה לכוכבים שאנו רואים בשמיים. הכוכבים הללו כולם הם בעצם שמשות המייצרות אנרגיה כל כך אדירה שהיא מקרינה למרחקים אדירים ובמשך מיליארדי שנים.


#איך היתוך גרעיני כזה עובד?
נסביר בפשטות שהיתוך גרעיני הוא תהליך שבו מתמזגים גרעיני אטומים לגרעין גדול מהם. הסבר מפורט יותר תמצאו בתגית "היתוך גרעיני".

מכל מקום, זהו תהליך שפולט אנרגיה עצומה וזו הכוונה בהישג הזה, שלקח 60 שנה ואלפי מדענים כדי להגיע אליו - לייצר אנרגיה עצומה ונקייה שתניע את העולם קדימה ולא תזהם, תחמם ותהרוס אותו עליכם, ילדינו ונכדינו.

לאורך היקום, האנרגיה שנדרשת להיתוך הגרעיני בשמשות, אותם כוכבים שאנו רואים בשמיים, היא עצומה. את האנרגיה הזו הכוכבים הללו חייבים לדחיסה הכבידתית העצומה שבהם, או במילים אחרות - לכוח הכבידה הענקי שלהם.

את התהליך הזה מנסה וככל הנראה הצליחה סוף סוף הטכנולוגיה האנושית לייצר ואת זה הכריזו המדענים בדצמבר 2022. המפצחים, אגב, נמנים על "המעבדה הלאומית של לורנס ליברמור", חברה פרטית ועסקית שככל הנראה עומדת להיות עשירה כקורח.

שנבין, המדענים כיוונו למטרה זעירה בגודל של גרגר חומוס, לא פחות מ-192 אלומות של קרן הלייזר החזקה בעולם וייצרו היתוך גרעיני מהיר שיצר הליום. המדהים הוא יחס המאמץ והתוצאה האנרגטית שלו. כי האנרגיה שנוצרה בתהליך היא פי 50 גדולה מזו שהושקעה בו - הישג שהטכנולוגיה מעולם לא התקרבה אליו.

וחשוב לומר שניגוד לפיצול אטומים, מה שנקרא ביקוע גרעיני שאנו מכירים מתחנות כוח גרעיניות, ההיתוך הגרעיני מבטיח לייצר את כל האנרגיה הזו מבלי להשאיר פסולת רדיואקטיבית וללא סיכון לאסונות נוסח צ'רנוביל או פוקושימה.

אז יתכן שעשור הוא זמן שאינו מספיק מהיר כי כל המדענים המתמחים במשבר האקלים וגורמיו אומרים בבירור שהשינוי צריך היה להתחיל אתמול, אבל לפחות יש סיכוי לטווח הרחוק שהמצב האקלימי ישתפר.

פרטים נוספים בתגית "היתוך גרעיני"


הנה פריצת הדרך המדעית של הפקת אנרגיה שחומה גדול מהחום שהושקע בתהליך (עברית):

https://youtu.be/eJPFc3QPkfM


מדען מסביר (עברית):

https://youtu.be/QLHf18YwJbg


בניית כור עצום מבוסס ההיתוך הגרעיני לצורך ייצור אנרגיה בריאה וירוקה (עברית):

http://youtu.be/igszbU0XAHk


מה הסיכוי ליצירת היתוך גרעיני ואנרגיה בכמויות? (מתורגם)

https://youtu.be/mZsaaturR6E


וההיתוך הגרעיני לאנושות, ממש כמו בשמש ובכוכבים (עברית):

https://youtu.be/RrjyUutRL2M?long=yes

פלה הוא כינויו של גדול הכדורגלנים בהיסטוריה, בן העניים המוכשר מברזיל שהפך את הכדורגל מעוד ספורט לאמנות, לריקוד ולחלום. הוא שיחק בתור חלוץ וקשר התקפי מצליח, משנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20 והעניק לעולם את הכדורגל היפה ביותר.

אבל פלה לא היה עוד שחקן טוב. השחקן הצעיר כל כך, בן 17 בלבד, הגיע ב-1958, בתוך שנה וחצי מהכפר העני שלו לגמר גביע העולם בשוודיה. במקום להיבהל מהמעמד, הוא ניצח שם, כמו מנצח תזמורת מיומן, על לקיחת גביע העולם הביתה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של נבחרת ברזיל.

אביו של פלה היה שחקן כדורגל בעצמו, אך נפצע ולא הצליח לפרנס את משפחתו. פלה היה התיקון. ילד עני שהתגלה כשהוא משחק בכדורגל שכונתי והוזמן לקבוצת סנטוס, למד איך לשחק כדורגל עממי ומרהיב, בסגנון ברזילאי ועממי, שנקרא ג'ינגה.

"פלה", כינוי שהודבק לו בלעג בילדותו והוא השכיל לאמץ ולהפוך לכינוי המפורסם בתולדות המשחק. הילד, ששמו היה אדסון ארנטס דו נסימנטו, הפך לשחקן הכדורגל המפורסם בעולם, אייקון הכדורגל הגדול מכולם.

רשימת השיאים שלו לא תאומן. פלה הוא השחקן הצעיר ביותר שהבקיע בגביע העולם, הכדורגלן היחיד אי-פעם שזכה בשלושה גביעי עולם ומלך השלושער בכל הזמנים.

בקבוצת סנטוס בה שיחק, הוא זכה בשלל תארים קבוצתיים ואישיים נוספים ולאורך הקריירה שלו הבקיע פלה 1,283 שערים.

עם הוועד האולימפי הבינלאומי שבחר בו כ"ספורטאי המאה" ופיפ"א שהכתיר אותו כשחקן הכדורגל הטוב במאה כ-20, לא פלא שרבים רואים בפלה את הכדורגלן הטוב בכל הזמנים וכאיש שהמציא את הכדורגל מחדש.

אבל השפעתו העצומה על הנוער בברזיל, יכולתו להפוך את סגנון המשחק הברזילאי לנערץ בעולם כולו והמשחק המשובח של פלה, כמו גם סגנונו המרהיב, סגנון הג'ינגה העממי שהוא הביא מהכפר אל הגביע העולמי וניצח בעזרתו שוב ושוב, כל אלה השפיעו על הכדורגל הברזילאי ושיפרו אותו מאוד ולתמיד.


הנה סיפורו של פלה (עברית):

https://youtu.be/UxjmE3I1FQ4


השלושער שלו בגביע העולמי נגד שוודיה ב-1958:

https://youtu.be/8E9ecq009rw


20 השערים הגדולים שלו:

http://youtu.be/T7HFq1gKeUU


קדימון לסרט "פלה" שנעשה עליו (מתורגם):

https://youtu.be/KMhR1smcfD8


פרידה מאגדת הכדורגל הגדולה ביותר - פלה (עברית):

https://youtu.be/cy5wyiHWHs4?long=yes


והשוואת היכולות של ענקי הכדורגל מראדונה ופלה:

https://youtu.be/L9fzR8ve8A4?long=yes

אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.

נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.

כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.

אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?

אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.


#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.

אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."

משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.

במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.

באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.

במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.

מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.

יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.

כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.

כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.

אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית

למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.

גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.


הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:

https://youtu.be/0rjtOWn5mj0


שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):

https://youtu.be/mpZnkrdizhc


חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:

https://youtu.be/gyF6dyzGUNY


הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:

https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes


והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes