מהי החתירה?
חתירה (rowing), אם בסירות אמיתיות ואם במכונות חתירה במכוני כושר, היא מענפי הספורט העתיקים והמכובדים בעולם וללא ספק מהיעילים שבאימוני הכושר, כזה שמפעיל את רוב שרירי הגוף.
זהו ספורט המשלב מיומנות טכנית, כוח וסיבולת, ספורט החתירה מתייחס לרוב להשטת סירה במים באמצעות משוטים, כשהחותר יושב עם הגב לכיוון התנועה. ההיסטוריה של הספורט הזה תחילתה כאמצעי תעבורה והמשכה כספורט תחרותי, שכבר בשנת 1900 הפך לחלק מהמשחקים האולימפיים.
בניגוד למה שרבים חושבים, חתירה לא עוסקת רק בכוח הזרועות. למעשה, זהו אימון גוף מלא המפעיל כ-85% משרירי הגוף. התנועה המחזורית של החתירה מפעילה קודם כל את שרירי הרגליים החזקים - הירכיים והעכוז מספקים את רוב הכוח בתחילת המשיכה. לאחר מכן מתגייסים שרירי הליבה והגב, רק בסוף התנועה מצטרפות הזרועות והכתפיים להשלמת התנועה. זהו הסדר ההפוך ממה שרוב האנשים מדמיינים כשחושבים על חתירה.
עולם החתירה מגוון מאוד וכולל מספר סוגי סירות וקטגוריות תחרותיות. זה מתחיל בסירת סקיף (Scull) לאדם בודד, דרך סירות זוגיות (Double), רביעיות (Four) ועד לשמיניות (Eight) המפורסמות בתחרויות העולמיות. לכל סוג יש אתגרים טכניים ייחודיים והדינמיקה החברתית משלו.
בין היתרונות הרבים של חתירה בחוץ, בסביבה הטבעית נכללים אוויר צח וקשר עם הטבע, יחד עם אתגר ההתמודדות עם תנאי מזג אוויר משתנים ולעתים גם עם זרמי מים מתחלפים.
מנגד, מכשירי החתירה (Rowers) כמו הארגומטר (Ergometer) יודעים לספק חווייה מדומה די מרשימה של חתירה במים, בתנאי מזג אוויר משתנים. מעבר למזגן המתבקש בימים חמים, יש לדגמים המתקדמים של ימינו, הנגישים במרבית חדרי הכושר, מערכות שעוקבות אחרי קצב חתירה, קלוריות, מרחק ועוד.
מבחינת שריפת קלוריות. חותרים מקצועיים עשויים לשרוף עד 1,200 קלוריות בשעת אימון אינטנסיבי, בעוד שמתאמנים רגילים שורפים בדרך כלל 400-800 קלוריות בשעה, נתון מרשים אפילו בהשוואה לריצה או שחייה.
כספורט אירובי החתירה מערבת כ-85% משרירי הגוף, בדגש על השרשרת האחורית והליבה. יש בסוג הספורט הזה פיתוח בעיקר של השרירים העליונים, גב עליון ותחתון (שרירי הגב הרחב), כתפיים (דלתא) וזרועות (בייספס וטרייספס), של שרירי ליבה, כמו גם שרירי בטן (שרירים ישרים וצדדיים) ושרירי הגב התחתון ושרירים תחתונים כולל בירכיים (קוודריספס), ישבן (גלוטאוס) ושוקיים.
התמדה באימוני חתירה קבועים תוביל לשיפור משמעותי בכוח, סיבולת, והבריאות הכללית. זהו ספורט שמלמד את החותרים סבלנות והתמדה, כמו גם מעניק תחושה יוצאת דופן של הישג.
חתירה (rowing), אם בסירות אמיתיות ואם במכונות חתירה במכוני כושר, היא מענפי הספורט העתיקים והמכובדים בעולם וללא ספק מהיעילים שבאימוני הכושר, כזה שמפעיל את רוב שרירי הגוף.
זהו ספורט המשלב מיומנות טכנית, כוח וסיבולת, ספורט החתירה מתייחס לרוב להשטת סירה במים באמצעות משוטים, כשהחותר יושב עם הגב לכיוון התנועה. ההיסטוריה של הספורט הזה תחילתה כאמצעי תעבורה והמשכה כספורט תחרותי, שכבר בשנת 1900 הפך לחלק מהמשחקים האולימפיים.
בניגוד למה שרבים חושבים, חתירה לא עוסקת רק בכוח הזרועות. למעשה, זהו אימון גוף מלא המפעיל כ-85% משרירי הגוף. התנועה המחזורית של החתירה מפעילה קודם כל את שרירי הרגליים החזקים - הירכיים והעכוז מספקים את רוב הכוח בתחילת המשיכה. לאחר מכן מתגייסים שרירי הליבה והגב, רק בסוף התנועה מצטרפות הזרועות והכתפיים להשלמת התנועה. זהו הסדר ההפוך ממה שרוב האנשים מדמיינים כשחושבים על חתירה.
עולם החתירה מגוון מאוד וכולל מספר סוגי סירות וקטגוריות תחרותיות. זה מתחיל בסירת סקיף (Scull) לאדם בודד, דרך סירות זוגיות (Double), רביעיות (Four) ועד לשמיניות (Eight) המפורסמות בתחרויות העולמיות. לכל סוג יש אתגרים טכניים ייחודיים והדינמיקה החברתית משלו.
בחוץ או במכון?
הבחירה היא בין שתי אפשרויות שלכל אחת יתרונות משלה, מה שאגב גורם למקצוענים ולחובבים "כבדים" לעשות את שתיהן במשולב.
בין היתרונות הרבים של חתירה בחוץ, בסביבה הטבעית נכללים אוויר צח וקשר עם הטבע, יחד עם אתגר ההתמודדות עם תנאי מזג אוויר משתנים ולעתים גם עם זרמי מים מתחלפים.
מנגד, מכשירי החתירה (Rowers) כמו הארגומטר (Ergometer) יודעים לספק חווייה מדומה די מרשימה של חתירה במים, בתנאי מזג אוויר משתנים. מעבר למזגן המתבקש בימים חמים, יש לדגמים המתקדמים של ימינו, הנגישים במרבית חדרי הכושר, מערכות שעוקבות אחרי קצב חתירה, קלוריות, מרחק ועוד.
שרירים וחתירה
מחקרים מראים שאימון חתירה טיפוסי הופך אותו לאחד מסוגי האימונים היעילים ביותר
מבחינת שריפת קלוריות. חותרים מקצועיים עשויים לשרוף עד 1,200 קלוריות בשעת אימון אינטנסיבי, בעוד שמתאמנים רגילים שורפים בדרך כלל 400-800 קלוריות בשעה, נתון מרשים אפילו בהשוואה לריצה או שחייה.
כספורט אירובי החתירה מערבת כ-85% משרירי הגוף, בדגש על השרשרת האחורית והליבה. יש בסוג הספורט הזה פיתוח בעיקר של השרירים העליונים, גב עליון ותחתון (שרירי הגב הרחב), כתפיים (דלתא) וזרועות (בייספס וטרייספס), של שרירי ליבה, כמו גם שרירי בטן (שרירים ישרים וצדדיים) ושרירי הגב התחתון ושרירים תחתונים כולל בירכיים (קוודריספס), ישבן (גלוטאוס) ושוקיים.
התמדה באימוני חתירה קבועים תוביל לשיפור משמעותי בכוח, סיבולת, והבריאות הכללית. זהו ספורט שמלמד את החותרים סבלנות והתמדה, כמו גם מעניק תחושה יוצאת דופן של הישג.
