» «
ג'וני וייסמילר
מיהו השחיין שלא הפסיד מעולם?



ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller), השחיין האולימפי שהפך שחקן, הוא אגדת ספורט וקולנוע ומאלופי האולימפיאדה הגדולים בהיסטוריה. לא כולם יודעים שמי שהפך ברבות השנים לכוכב קולנוע ב-12 סרטי "טרזן", החל את דרכו בתור שחיין אולימפי ואלוף עולם בלתי מנוצח.

כמי שגדל בתור ילד חולני ורופאיו הם שהמליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך בבגרותו לאלוף עולם בלתי מנוצח. בשנות ה-20 היה וייסמילר לספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים ובמדליות זהב אולימפיות שבהן זכה בענף השחייה. למעשה, ניצח וייסמילר בבריכה האולימפית בכל משחה שבו השתתף.

הוא גם חידש לא מעט בטכניקה שלו. וייסמילר היה הראשון בעולם ששחה בתחרויות בסגנון החתירה, או בשמו אז "קראול אמריקאי". השחייה הייתה מנוגדת לסגנון המקובל, שבו היה ראשו של השחיין בחוץ. בקראול השחיין משקיע את ראשו במים, עד גבות העיניים. כדי להגיע למהירות ויכולת כה גבוהה בקראול, הוא נהג להתאמן במשך שעות ארוכות, כשרגליו קשורות ורק ידיו פעילות, או כשידיו לא חותרות ואוחזות בקרש ורק רגליו דוחפות אותו קדימה.

הצלחותיו הספורטיביות הן בלתי נתפסות. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. יצא שבבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד.

כשפרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו, הוא עשה זאת לאחר ששבר 67 שיאי עולם וזכה ב-5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה. מאזנו הספורטיבי היה מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה אישי!


מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:

https://youtu.be/D91MF6D3QHk


ג'וני וייסמילר בקטע נדיר מהמשחים שבהם ניצח:

https://youtu.be/Q1SP1SkJjd4


יו ג'יין, מי טרזן:

https://youtu.be/bxSzcWLIhiQ
טייגר וודס
מיהו טייגר וודס ואיך הוא הפך בגיל 5 לאלוף גולף?



אלדריק "טייגר" וודס הוא שחקן גולף אמריקאי שהיה לאחד משחקני הגולף המצליחים בהיסטוריה. טייגר וודס זכה ביותר ניצחונות באליפויות גולף חשובות מכל שחקן גולף אחר בספורט הגולף המקצועני. כבר מגיל צעיר מאד וודס היה ל"ילד פלא" בספורט הגולף ומשך תשומת לב בהישגים מדהימים. בגיל 5 הוא שיחק גולף ברמה של שחקני גולף מנוסים והישגיו נחשבו בלתי נתפסים לגילו.

מוצאו של וודס הפך אותו לסיפור הצלחה אמריקני של בן לסבים אפרו-אמריקניים, סיני ואינדיאני שזוכה להצלחה מדהימה בספורט ולאהבת הקהל.

סיפורו של וודס והישגיו אחראים בבירור להתעניינות המחודשת של הציבור האמריקאי בספורט הגולף, לאחר ששנים רבות לפניו נרשמה ירידה בעניין בספורט זה.

חייו האישיים של וודס היו קצת פחות מוצלחים, עם גירושין ושערוריות שנפרשו בתקשורת לעיני כל. הישגיו הכספיים לעומת זאת מדהימים - וודס היה הספורטאי הראשון בהיסטוריה שהרוויח יותר ממיליארד דולר מעיסוקו בספורט והוא נחשב אחד משיאני החסויות בתחום הספורט!


הנה סרטון על המשחק של טייגר וודס:

http://youtu.be/HbjpdwQaqsg


הנה טייגר וודס בגיל 14:

http://youtu.be/2dHjdiT6wgA
רוקי מרציאנו
האם רוקי מרציאנו מעולם לא הפסיד?



אחרי 49 ניצחונות ואפס הפסדים, רוקי מרציאנו (Rocky Marciano) היה אלוף העולם היחיד במשקל כבד שסיים את הקריירה שלו בלא שהפסיד מעולם. הוא הביס 4 אגדות איגרוף בנוק-אאוט שלא פעם היה החזק שקיבלו בקריירה שלהם. מרציאנו היה ידוע באגרופי הרעם שלו, בפצצות שהיה מטיח ביריביו. "להיות עם רוקי מרציאנו בזירה", אמרו אז רבים, "זה להילחם על חייך!"

מי שיאמרו עליו שנים אחר-כך ש"הוא היה שור עם כפפות" גדל כבחור אמריקאי ממוצא איטלקי בבית עני. האגרוף, הוא יאמר שנים אחר-כך, היה הדרך שלו לצאת מהמצב הקשה הזה. או כמו שתיאר זאת, בכך שהוא התאגרף כדי שלא ייאלץ לחזור לעבוד בעיבוד עורות ובגינון. פעם הוא אמר על כך "התחלתי להתאגרף כי שנאתי את העבודות שעשיתי לפני כן ואני חושש שאם אפסיד, אצטרך לחזור אליהן".

מעט מאד מתאגרפים פרשו בלתי מנוצחים. חוץ ממרציאנו, איש מהם לא היה אלוף העולם באיגרוף. יותר מכך, רק פעמיים בקריירה המקצוענית שלו חטף רוקי נוקאאוט שהפיל אותו אל הקרשים. בשתי הפעמים הוא התאושש מיד, התייצב על רגליו ומיהר להכריע את הקרבות בנוקאאוט שהביא לניצחון.

סדרת סרטי האיגרוף "רוקי" שעשה סילבסטר סטלונה, עוד אמריקאי ממוצא איטלקי, ובמיוחד הסרט הראשון בה, הם סוג של מחווה לרוקי מרציאנו. בסרט הראשון אומר המאמן שלו לגיבור רוקי בלבואה, שהוא מזכיר לו בסגנון האיגרוף ובלב שלו את רוקי מרציאנו.

הציטטה שמדגימה יותר מכל עד כמה הוערך רוקי מרציאנו גם בקרב יריביו, היא זו של ג'ו וולקוט, שאמר אחרי שהובס בקרב נגדו "רק שניים היו יכולים לנצח אותי באותו לילה, ואחד מהם הוא אלוהים".


הנה צורת הלחימה של רוקי:

https://youtu.be/SjDfOoAxI_4


הקרב המפורסם נגד ג'ו לואיס:

https://youtu.be/sD5uOEpV3zE


הקרב המפורסם בין רוקי מרציאנו לגו וולקוט:

https://youtu.be/yElVvd1_BdQ


כך נהג רוקי להתאמן:

https://youtu.be/n8RON1PtV_0


כאן הוא מביס את מוחמד עלי הצעיר:

https://youtu.be/2d5tjovcAWw


והנה סרט תיעודי על הקריירה של רוקי מרציאנו:

https://youtu.be/IfvLwkSInjU?long=yes
ויקטור פרץ
מיהו אלוף האיגרוף היהודי שנרצח בשואה?



הסיפור הזה כל כך לא אופייני לתדמית האופיינית של היהודי הגלותי, שכל כך התרגלנו להכיר, שחייבים ללמד אותו בבתי הספר. מורים לספורט צריכים לשנן אותו לתלמידיהם ומאמני איגרוף - לספר עליו לצעירים שרק מתחילים להתאגרף.

בסיפור הזה יש את אלוף העולם היהודי באיגרוף, ששמו ויקטור פרץ. מי שיזכה לכינוי "יונג", שפירושו צעיר, היה צעיר יהודי, שנולד בטוניסיה והיגר לצרפת בגיל צעיר. בגיל 20 הוא זוכה באליפות צרפת לאיגרוף במשקל זבוב, אחרי שהביס את האלוף הקודם בנוק אאוט. לאחר שנה הוא מובס על ידי בראון האנגלי, משמין מעט ועולה למשקל תרנגול. הוא ממשיך להתאגרף ומגיע להישגים רבים. כשהוא פורש מאיגרוף, בגיל 27, מחזיק אלוף העולם היהודי הראשון, ויקטור פרץ, בשיא של 92 ניצחונות, מהם 28 בנוק-אאוט!

לרוע מזלו, נמצא פרץ בפאריס בעת הכיבוש הנאצי. אבל גם למי שהיה האלוף העולמי הצעיר בהיסטוריה של האיגרוף, איש לא עושה הנחות. הוא נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ ובאופן לא מפתיע, גם שם, בתור אסיר יהודי, הוא חוזר להתאגרף.

אלא שפרץ התבלט די מהר כבעל יכולות לוחמה שלא יאומנו. די מהר הוא הפך למתאגרף שעשוע לקצינים הנאציים, שהחזיקו, כל אחד מתאגרף משלו, מקרב האסירים, לא רק היהודים. פרץ התאגרף בתחרויות ראווה במחנה וכך הצליח לשרוד. בזכות האיגרוף הוא הצליח לסייע לחבריו למחנה במשך זמן רב, במזון ובהטבות שאותן קיבל מהקצין "שלו". הוא ניצח ביותר מ-100 קרבות אגרוף במחנה וזכה בקרב הנאצים לשם נדיר, של יהודי חזק ומתאגרף אלוף.

כשהנאצים ברחו מהצבא הרוסי המתקרב, הם הוציאו את היהודים לצעדות המוות. בצעדות אלה צעדו היהודים ללא אוכל ושתייה למרחקים של עשרות רבות של קילומטרים בכל יום. רבים מהם קרסו, מחולשה ומרעב קיצוני, כל זאת בזמן שהחיילים הנאציים שצועדים איתם אוכלים ושותים כרצונם. במהלך הצעדה מאושוויץ אל גרמניה, העיז פרץ האמיץ וחמק מהצעדה, כדי לחפש אוכל במבנה סמוך לדרך שבה צעדו. כשמצא מעט אוכל הוא החליט להביאו לחבריו ולהתחלק עימם. אך כשחזר עם האוכל לשורה, הבחין בו חייל נאצי ופרץ נורה למוות.

כך נרצח אלוף העולם הצעיר בתולדות האיגרוף, כי רצה לאכול ולהביא מזון לחבריו. גופתו הושארה מוטלת לצד הדרך וכך גם סיפורו המדהים, שנעלם למשך שנים רבות. זה קרה בינואר 1945, זמן קצר לפני שהמלחמה הסתיימה בתבוסה הנאצית המלאה. יעברו עוד שנים רבות עד שיסופר סיפורו המופלא של גדול המתאגרפים היהודיים, שרדן בלתי נלאה, חבר טוב ואיש אמיץ במיוחד.


הנה סיפורו של ויקטור פרץ:

https://youtu.be/tRSMtSEN3d0


סיפור חייו ונוח קליגר שהיה איתו במחנה:

https://youtu.be/W0U5_H11Y9k


סיפור חייו מהחינוכית:

https://youtu.be/yWVBIZuBaOQ?t=1m51s&end=8m21s


וכאן מספרים עליו בראיון טלוויזיה:

https://youtu.be/fMkMz8aKIyg?long=yes

ספורטאים גדולים

נבחרת החלומות
מי הייתה נבחרת החלומות?



זה קרה לפני המשחקים האולימפיים של ברצלונה 1992, כשניתנה לראשונה האפשרות להשתתפות של שחקני NBA מקצוענים במשחקים האולימפיים. המשווקים של ליגת ה-NBA ראו את ההזדמנות לעסקים טובים במיוחד. הם לא ידעו שהם יוצרים אגדה, כשהגו בשבילה את השם "נבחרת החלומות" (Dream Team). בזכותם ובזכות כמה שחקנים אגדיים, שהיו לקבוצת הכדורסל הטובה ביותר בכל הזמנים, זכתה ליגת ה-NBA, בעלת ה"כדורסל מעולם אחר", לפרסומת הכי טובה בעולם, מול כל העולם.

לקבוצה צוותו השחקנים הטובים ביותר של ה-NBA. הצלחתה הייתה לא פחות ממסחררת. בלי לקחת אפילו פסק זמן אחד, הושגו הניצחונות שלה ללא הפסקה ובהפרשים מביכים למתחרות. עם ממוצע של 117.3 נקודות למשחק ו-73.5 נקודות לחובתה, טסה ה"דרים טים" אל הגמר. בגמר היא קרקסה את נבחרת קרואטיה ב-32 נקודות הפרש..

בין שחקני הנבחרת היו כמה מהשמות הגדולים של הכדורסל אי-פעם. ביניהם מג'יק ג'ונסון, מייקל ג'ורדן, ג'ון סטוקטון, קלייד דרקסלר, סקוטי פיפן, כריס מאלין, צ'ארלס בארקלי, קרל מלון, דייוויד רובינסון, פטריק יואינג ולארי בירד, רגע לפני סוף הקריירה המפוארת שלו.


הנה נבחרת החלומות של 1992:

http://youtu.be/YpM5Q0hJ_so


10 המשחקים הטובים שלהם:

http://youtu.be/Hhnj-kr9_Zs
זינדין זידאן
במה היה מיוחד זינדין זידאן?



הכדורגלן הצרפתי זינדין זידאן (Zinedine Zidane), הידוע בכינויו "זיזו", היה מוכר בזכות סגנון המשחק האלגנטי שלו. זידאן, ששיחק בנבחרת צרפת והשתתף באליפויות העולם בשנים 2006 2002 ,1998, הבקיע בגמר גביע העולם של 1998, שני שערים בנגיחה. הוא הוביל את נבחרת צרפת לזכייה הראשונה שלה אי פעם, בתואר העולמי.

זידאן נחשב כאסטרטג מבריק על המגרש. הוא גדל בצרפת כבנם של מהגרים מאלג'יריה ובהצלחתו היה לסמל חשוב בצרפת לרב-תרבותיות והשתלבות של מהגרים מוסלמים במדינה האירופית.


הנה חייו של זינדין זידאן:

https://youtu.be/h1muIaETWbI


ובתיאור ציורי:

https://youtu.be/KIo731-U3Xg


המהלכים המבריקים שלו:

https://youtu.be/hR8Aze6QQl4


והגולים הגדולים:

https://youtu.be/9nH05jgeq6M


הקריירה שלו המשיכה גם בתור מנג'ר מבריק במדריד:

https://youtu.be/r9vvyBDR6ig


רצף ענקי של הברקות כדורגל מזינדין זידאן:

https://youtu.be/L2zgDMZlrAQ?long=yes
בוב בימון
איך השמיים התפעלו מקפיצת המאה של בוב בימון?



זה קרה רגע אחרי שבוב בימון האמריקאי קפץ לרוחק באולימפיאדת מקסיקו 1968 את "הקפיצה של המאה". מדובר בשיא לא נתפס שיחזיק מעמד 23 שנים לפני שמישהו ישבור אותו. עד כדי כך היה המרחק שקפץ בימון גדול, עד שהוא היה מעבר לטווח המדידה האלקטרונית שתוכננה לאולימפיאדה. איש לא ציפה להישג כה גדול. משום כך נאלצו השופטים למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה ידני. הסתבר שבוב בימון קבע שיא של 8.90 מטרים.

השיא הלא-יאומן שלו הכניס לשפה האנגלית את המילה שתתאר הישג לא צפוי ומדהים - "בימוני" ("Beamonesque"). ברגע הראשון התקשה בימון שספר באינצ'ים לחשב את השיא במטרים ולא קלט את גודל ההישג. אבל אחרי שהסבירו לו שהתוצאה היא 29 רגל ו-2.5 אינץ' הוא ירד על ברכיו ופרץ בבכי, כשהוא מכסה את פניו.

ממש כשבימון הנרגש כרע על הרצפה ובכה באושר על גודל ההישג שלו, קרה עוד דבר קטן וסמלי מצד כוחות הטבע. ממש עם הבכי על הקפיצה האלוהית פרצה בשמיים סערת ברקים. היתכן שאפילו למעלה התרשמו מהקפיצה הזו?

על אף שנותרו לו עוד קפיצות בתחרות, החליט בימון שלא לקפוץ שוב. הוא ידע שמדליית הזהב בכיסו. אגב, חברו הטוב ומי שבאופן לא רשמי גם אימן אותו, ראלף בוסטון, זכה לבסוף במדליית הארד. אבל את הפאנץ' נתן האלוף האולימפי שאת שיאו שבר בימון. הוא כל כך התרשם מהקפיצה המדהימה, עד שאמר לבימון "הרסת את האירוע"...

מדעית, הגורמים שתרמו לקפיצה המדהימה של בימון היו כמה. פעם אחת, דלילות האוויר במקסיקו סיטי, שנמצאת בגובה של 2,240 מטרים. אוויר דליל מקטין משמעותית את התנגדות האוויר ומקל מאד על הקופצים (וגם על הרצים, אבל זה סיפור אחר). פעם שנייה, רוח גבית חזקה, החזקה ביותר שנחשבת חוקית באולימפיאדה, נרשמה בעת קפיצתו של בימון. ובכל זאת, כדי שלא להמעיט בגדולתו של גדול הקופצים לרוחק, מסתבר שעוד דבר קטן תרם להשיג העצום שלו - מניתוח זווית ומיקום רגל הניתור של בימון על קרש הקפיצה, הסתבר שהוא הצליח לנתר מבלי להפסיד מרחק כלשהו. הוא בחר בנקודה המושלמת לקפיצה, שזכתה כאמור לכינוי "קפיצת המאה"!


הנה הקפיצה של המאה:

http://youtu.be/DEt_Xgg8dzc


על גדולתו:

http://youtu.be/YBefM9G51Aw


זוויות אחרות:

http://youtu.be/tnXjdv_GM9g


הנה הקפיצה עצמה בהילוך איטי:

http://youtu.be/XkTWEDKtP1A


פרסומת שמשתמשת בו:

http://youtu.be/pG35D9Ty6Do
נשים באולימפיאדה
ממתי השתתפו נשים באולימפיאדה?



האולימפיאדה לא הייתה ברבות השנים המקום הידידותי ביותר לנשים. המשחקים בעת העתיקה היו בעירום ופתוחים לגברים בלבד. על נשים נשואות נאסר אפילו לצפות במשחקים, מחמת צניעות. מי שנתפסו עושות זאת הוצאו להורג בהשלכה מההר הסמוך. במקומם הם נאלצו להשתתף במשחקים שהוקדשו לאלה הרה, אשתו של זאוס, אבי האלים היוונים ומי שמשחקי הגברים הוקדשו לו.

אבל אם שימש אז העירום תירוץ לשיתוף גברים בלבד, הרי שהתירוץ הזה לא התקיים בעת חידוש המשחקים בסוף המאה ה-19. היה זה פייר דה קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים ב-1896, שדחף למשחקים על טהרת המין הגברי בלבד. האולימפיאדה הייתה בעיניו "שיר הלל לספורט הגברי". תפקיד הנשים היה להריע ולהכתיר את המנצחים ולא להשתתף בתחרויות.

היה גם עניין בריאותי. במאות הקודמות האמינו שהרחם הוא האיבר הרגיש בגוף האישה. פעילות ספורטיבית עלולה לפגוע בו, בהתפתחות האגן וביכולת העתידית של האישה ללדת...

אבל היו נשים שהוכיחו שהאישה לא פחות טובה. באולימפיאדה הראשונה ב-1896 נעלבה רצת המרתון סטמטה רבית'י היווניה, על שלא נתנו לה לרוץ מרתון. היא רצה למחרת את כל המסלול לבדה.
4 שנים אחר-כך, במשחקי פאריס ב-1900, הורשו נשים להשתתף. שרלוט קופר הבריטית הייתה האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה זו. אבל נשים לא משכו קהל וכמעט ואיש לא בא למשחקים שלהן, מה עוד שהותר להן להתחרות רק בגולף וטניס - אותם ענפי ספורט שלא יווצר בהם מגע פיזי בין המתחרים. המקרה של מרגרט אבוט מדגים עד כמה זה היה מוזר - היא שיחקה וניצחה בטורניר גולף ב-1900, מבלי לדעת שמדובר במשחק אולימפי. עד מותה ב-1955 היא לא ידעה שזכתה במדליית זהב אולימפית...

רשמית רק באולימפיאדת 1912 בשטוקהולם הורשו נשים להשתתף במשחקים. לקח המון שנים עד שהנשים סללו את דרכן לספורט העולמי. במשחקי פאריס 1924 היו כ-100 משתתפות, לעומת כ-3,000 גברים, במינכן 1972 השתתפו כבר מעל 1,000 נשים. היחס היה עדיין שישה גברים לכל אשה. רק ב-1976 חצו הנשים את רף 20% מסך המשתתפים באולימפיאדה.

במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 היו 44% מהמשתתפים נשים. נבחרות ארה"ב וקנדה כללו יותר נשים מגברים! - בלונדון היו לראשונה כל ענפי הספורט פתוחים לנשים. באולימפיאדה זו השתתפו ספורטאיות בכל הנבחרות הלאומיות, כולל אלו של ארצות שמרניות כמו קטאר, סולטנות ברוניי וערב הסעודית.


הנה תולדות הנשים במשחקים האולימפיים ובספורט בכלל:

https://youtu.be/ptK2F_Jx2z8


סרט תיעודי קצר על הנשים בתולדות האולימפיאדה:

https://youtu.be/4eJVuwC6e0Q?long=yes


וסרט תיעודי על הסיקור של נשים בספורט:

https://youtu.be/lVqHsMP-GTM?long=yes


אבבה ביקילה
מי הרץ שניצח מרתון יחף?



הרץ האתיופי אבבה ביקילה לא סבל מחסרון כיס, אבל לרוץ הוא התרגל כשהוא יחף. זו הפכה לאחת התמונות הזכורות של אולימפיאדת רומא 1960, כשהרץ קל-הרגליים הזה ניצח מרתון ללא נעליים. עם טכנולוגיות הנעליים של היום כנראה שזה היה בלתי אפשרי לנצח בקלות כזו, אבל בשנת 1960 הרץ הנחוש הימם את העולם בניצחון ברור של הריצה הארוכה מכולן, ברגליים יחפות. ולא רק שזכה במדליית זהב בריצה הזו, הוא גם קבע בה שיא עולם. השיא ששבר בריצה ברגליים יחפות שהכניסה אותו להיסטוריה נשבר רק אחרי 3 שנים.

זה היה גם סמלי שרץ מאתיופיה, מדינה ש-24 שנים לפני כן נכבשה על ידי הצבא האיטלקי בהנהגת המנהיג הפשיסטי מוסוליני, ניצח ברומא ובאופן מסוים כבש אותה.

את חייו סיים ביקילה באופן טראגי, מסיבוכים של תאונת דרכים שבה נפגע.


הנה הסיפור של הניצחון היחף של אבבה ביקילה:

http://youtu.be/mLVIRT7-qUc


הנה סרטון באיטלקית על הריצה של אבבה ברומא 1960:

http://youtu.be/NrtJxknbO24


קדימון לסרט על רץ המרתון היחף:

http://youtu.be/uEQ0r4L25cg?t=32s
מיהו מחלק המים שהפך לאלוף מרתון?



ספירידון לואיס (Spyridon Louis) היה מרתוניסט יווני חד-פעמי, שניצח את המרתון הספורטיבי הראשון בעת החדשה. במונח 'חד פעמי' אנו מכוונים לכך שספיירוס, כמו שמכנים אותו היוונים, רץ רק באולימפיאדה הראשונה וחזר לאלמוניות מוחלטת.

מקצועו של לואיס היה של מחלק מים באתונה של אותם ימים. הוא רץ מהר והחליט לנסות את מזלו באולימפיאדה הראשונה שהתכנסה ב-1896 באתונה. המסלול של ריצת המרתון במשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה התחיל מהעיירה מרתונס, או מרתון והסתיים באצטדיון השיש פנטינאיקו שבמרכז אתונה.

המטרה של המסלול הייתה לזכור את החייל היווני פידיפידס שרץ ב-490 לפני הספירה מרחק של כמעט 40 קילומטרים. זו הייתה ריצה ממרתון אל אתונה וכשהוא הגיע הוא הודיע בכיכר העיר אתונה: "שימחו כי ניצחנו!". מיד לאחר שאמר את הדברים מת פידיפידס במקום.

למרתון הראשון באולימפיאדה של העת החדשה התייצבו 17 רצים, מהם 13 יוונים. מסתבר שבשל הצהרת מלך יוון שזה המקצוע האולימפי החשוב ביותר, התאמנו המון ספורטאים יוונים שבועות רבים לפני המרתון והאולימפיאדה. כמעט כל הרצים, למעט הרץ ההונגרי גיולה קלנר, התמוטטו במהלך המסלול. הקהל היווני באיצטדיון השיש פנטינאיקו שבאתונה, כולל המלך ובני משפחתו, השתולל מהתלהבות ונעמד על רגליו כשמחלק המים האתונאי ספירידון לואיס, חצה את קו הסיום. עם זמן של 2:58.50 שעות, הוא נכנס לאצטדיון כמנצח. מלך יוון הכריז אז שהמנצח יוכל לבקש כל פרס שברצונו. לואיס הצנוע ביקש עגלת מים חדשה וחמור...

ניצחונו נתן את האות לחגיגות המוניות. לואיס הפך לגיבור לאומי. כשניסו להעניק לו עיסוי, לואיס נבהל מאד וביקש שיפסיקו לגעת בו. ב-1936 הוא יהיה אורח הכבוד של היטלר באולימפיאדת ברלין. עד היום נקרא אצטדיונה של פנאתנייאקוס על שמו. כעבור שבוע שב ספיירוס לשדה ולחיים פשוטים ללא ספורט. הוא מעולם לא שב לעיסוק פעיל בריצה - אתונה הייתה אירוע חד-פעמי אצלו. הוא בא, רץ וניצח...

עד היום נוהגים ביוון לומר "לעשות לואיס" כל אימת שהם רוצים לדבר על ריצה מהירה.


הנה סרטון ביוונית על ספירידון לואיס:

https://youtu.be/v6BfsHirmeE?t=8s


ספיירוס צועד בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין ב-1936:

https://youtu.be/dVlaIJVAUq4?t=54s


תמונותיו בסרטון איטלקי ישן:

https://youtu.be/5Dxj-pAcWu8?t=4m37s


הנה פודקאסט קולי קצר על האולימפיאדה הראשונה וספירידון לואיס:

https://youtu.be/vEo7C4MpWRo
מי היה ג'ו דימאג'יו?



ג'וזפה פאולו "ג'ו" דימאג'יו היה אחד משחקני הבייסבול הגדולים בכל הזמנים. הוא היה שחקן כדור בסיס בקבוצת הניו-יורק יאנקיז ומי שגילם את התגשמות החלום האמריקאי - בן למהגרים מסיציליה שהפך לכוכב ענק ומי שנחשב על ידי רבים כשחקן הבייסבול הטוב בהיסטוריה. השיא שלו בלתי נתפש ועדיין לא נשבר עד היום: הוא חבט לפחות פעם אחת במשך 56 משחקים ברציפות!

דימאג'יו היה בעל סגנון משחק מרהיב שהצטיין בבייסבול אבל גם בניהול הקריירה שלו. הוא הגיע לקבוצה בשנת 1936 והביא לקבוצתו תשע אליפויות בשנים הבאות ופרש בשיאו.

לאחר שפרש ג'ו דימאג'יו, החליטה הקבוצה שלעולם לא ייעשה שימוש יותר במספר 5 שאותו לבש. הוא העצים את האגדה כשנשא לאישה אגדה אמריקאית אחרת, כוכבת הקולנוע מרילין מונרו. כך הפך ילדם השמיני של זוג מהגרים מסיציליה לגיבור הלאומי של אמריקה ולמי שיופיע גם במחשבותיו של הדייג הזקן בספרו של ארנסט המינגווי, "הזקן והים".

בשיר הידוע "גברת רובינסון" ששרו סיימון וגרפונקל ב-1968 הופיעה השורה "לאן הלכת, ג'ו דימאג'יו? - האומה נושאת אליך את עיניה הבודדות". בפגישה מקרית במסעדה איטלקית הסביר פול סיימון שכתב אותו את משמעות הדברים לדימאג'יו - "אמרתי לו שראיתי בו גיבור אמריקאי ושאין מספיק גיבורים אמיתיים".


הנה סרטון על ג'ו דימאג'יו:

http://youtu.be/x4-z3B3L7Zs


והנה תמונות מנישואיו הקצרים של דימאג'יו למרילין מונרו:

http://youtu.be/LOSHiCpxWoc
כיצד הפך ג'ק דמפסי לאלוף העולם בסיבוב אחד?



זה היה ערב שבו נולדה אגדה. בא מישהו שכמעט איש לא מכיר, מפרק את אלוף העולם במשקל כבד והולך הביתה בלי לעשות עניין...

רבים רואים בג'ק דמפסי (Jack Dempsy) את אחד מגדולי האיגרוף וללא ספק הוא אחד מהאהובים שבמתאגרפים אי-פעם. הקרב שהביא לו את תואר אלוף העולם במשקל כבד בשנים 1919 ועד 1926 נחשב לאחד הקרבות המסעירים בתולדות האיגרוף. הוא היה קצר, אכזרי, לא יאומן ובתוך סיבוב אחד בלבד צמח בו אלוף עולם חדש - ממתאגרף אלמוני שאיש לו נתן לו סיכוי לנצח.

אבל לפני הקרב, נספר קצת על הג'ק דמפסי, האגרוף והאגדה. הוא גדל בבית עני, להורים ממוצא אירי כשאמו היא גם חצי אינדיאנית. בשל העוני בבית הוא נשר מהלימודים, כדי לעבוד. בגיל 16 הוא כבר עזב את הבית. בהיותו חזק מאד, גילה דמפסי את האיגרוף והחליט די מהר שהוא רוצה להיות מתאגרף מקצועי. בינתיים הוא יזם קרבות בארים, שעליהם הימרו יושבי המסבאות. בדרך כלל הוא ניצח...

בהדרגה החל דמפסי להתחרות בקרבות מקצועיים ודי מהר החל גם לנצח. הוא נטל את שמו של מתאגרף עבר במשקל בינוני, והחל לקרוא לעצמו "ג'ק דמפסי", על שם ג'ק "נונפאריי" דמפסי שהוא העריך מאד.

מייק טייסון הגדיר אותו פעם "אדם אכזרי מאוד, שנלחם כאילו לא אכל 5 ימים"...

ב-4 ביולי 1919 הוא הגיע לאליפות העולם נגד אלוף העולם במשקל כבד, ג'ס ווילרד באוהיו. כמעט איש לא נתן סיכוי לדמפסי האלמוני. ווילארד היה כבד ממנו ב-20 קילו וגבוה מדמפסי ב-15 סנטימטרים שלמים. מעולם לא היה קרב שכה דמה לסיפור דוד נגד גוליית. מאמנו של דמפסי, קרנס, הגביר את רצונו לנצח. ממש לפני תחילת הקרב, כשסיפר לו שאת כל כספו של דמפסי עצמו, הוא השקיע בהימורים על נצחונו ועוד בנוקאאוט בסיבוב הראשון!

הקרב החל. דמפסי נחוש לנצח ואיש לא יכול לעצור אותו. בסיבוב ראשון, מהקשים בתולדות האיגרוף, הוא מפיל את אלוף העולם שוב ושוב בנוקאטוטים איומים. 7 פעמים נופל ווילרד במהלך הסיבוב הזה והוא נפצע קשות מידיו של דמפסי. עם לסת ולחי שבורות, שיניים שנפלו, צלע שבורה ואוזן שנפגעה בה שמיעתו, ברור היה שהקרב הזה הוכרע. דמפסי הביס את אלוף העולם במשקל כבד בסיבוב הראשון והפך לאגדה.

בניגוד להבטחת מאמנו, כסף הוא לא ראה מהקרב הזה. הקרבות הבאים, לעומת זאת, הפכו למכונת הכנסות אדירה לילד העני. הוא הפך לאלוף עשיר ומצליח. אגדה אמריקאית חזקה במיוחד, תרתי-משמע.


הנה סרטוני מקור של ג'ק דמפסי:

https://youtu.be/GXfVq8vUtIo


הנה הנוקאאוטים של ג'ק דמפסי:

https://youtu.be/Bttvv9QnvQc
מי היה הספורטאי הכי מבוגר שזכה באולימפיאדה?



המתחרה השוודי אוסקר סוואן היה בן 72 בשנת 1920 כשזכה במדליית הכסף בענף ציד צבאים, שלצערנו התקיים אז באולימפיאדה. אגב, הוא היה גם הזוכה המבוגר ביותר במדליית זהב, כשבאולימפיאדת שטוקהולם 1912, בגיל 64, הוא ניצח בתחרות הציד וזכה במקום הראשון.


הנה סרטון על הישגים של מבוגרים, כולל אוסקר סוואן אבל לא רק הוא:

http://youtu.be/uVySgnoExrs
מי העפיל ראשון להר האוורסט?



בשעות הבוקר של ה-29 במאי 1953 הצליחו שני אנשים להעפיל אל פסגת ההר הגבוה בעולם. אלה היו אדמונד הילארי מניו-זילנד והמלווה הנפאלי שלו טאנסינג נורגאי. המסע לטיפוס על ההר שאיש לא עלה לפסגתו קודם לכן ארך חודשיים וחצי. הם היו חלק ממשלחת בריטית שתיפקדה וצוידה כמו יחידה צבאית והם נבחרו מבין כולם כיוון שכושרם הגופני היה הטוב ביותר.

סר אדמונד הילארי זכה בתואר סר עוד לפני שירד מהאוורסט. זה קרה כי הידיעה על ההעפלה לפסגה הגיעה ללונדון בדיוק ביום הכתרתה של המלכה אליזבת השנייה. ההישג העצום לאימפריה הבריטית (שניו-זילנד היתה חלק ממנה), בהעפלה לפסגת האוורסט, היה מעין מתנה לחגיגות ההכתרה.

אגב, יתכן שמטפס הרים אחר מבריטניה בשם ג'ורג מלורי, שטיפס עם שותפו הצעיר סנדי ארווין, הקדים את הילארי ב-29 שנים. השניים לא נשארו בחיים. אין הוכחות לכך, אך משערים שלפני מותם הגיע לפחות מלורי לפסגת האוורסט. זאת מכיוון שבכיס גופתו לא נמצאה תמונה שהבטיח להשאיר על הפסגה, אם יצליח להעפיל אליה. חשוב לדעת שלא נמצאה עדיין מצלמה שהייתה בידי השניים ויתכן שתחשוף את התשובה למסתורין - מי כבש ראשון את האוורסט?


הנה סרטון לזכר מסעותיו של הילארי:

http://youtu.be/YzROa1spA7I


כבוד המלכים שקיבל הילארי כששב מכיבוש ההר:

https://youtu.be/X4egTHmDYho


מצגת על ההר וכובשיו הראשונים:

https://youtu.be/D2c0vwrcpP8


סיפורו הטראגי של ג'ורג מלורי:

https://youtu.be/0nBH6NeyFpw


וסרט תיעודי על כיבוש הר האוורסט:

https://youtu.be/nDbE00gV20k?long=yes
מי הספורטאי השחור שקלקל להיטלר את המסיבה?



זו היתה שנת 1936 ומנהיג גרמניה הנאצית אדולף היטלר רצה לנצל את האולימפיאדה בברלין כדי להראות לעולם את עליונות הגזע הארי והגרמנים. מי שקלקל לו את התכנית היה ג'סי אוונס, אתלט אמריקני שצבע עורו שחור. בראש האתלטים האמריקנים השחורים הביס אוונס שוב ושוב את הגרמנים, בכל תחרות שבה השתתף באולימפיאדה. הגרמנים הובסו שוב ושוב על ידי אוונס וחבריו השחורים והיטלר רק התעצבן יותר ויותר. לבסוף דווח כי אדולף היטלר נטש בכעס את האיצטדיון, לאור הנצחונות של האצן האמריקני שזכה שוב ושוב בתחרויות. זה לא מדויק. האמת שהיטלר שביום הראשון לחץ את ידי המנצחים הגרמנים, נדרש על ידי הוועד האולימפי, ללחוץ את ידי כל המנצחים. כדי שלא ללחוץ את ידי אוונס, הוא עזב את האצטדיון והלך הביתה.

כל כך או כך, אוונס זכה באולימפיאדת ברלין של שנת 1936 ב-4 מדליות זהב. הוא היה לאתלט הראשון בהיסטוריה שזכה ב-4 מדליות זהב באולימפיאדה אחת (בריצות למרחק 100 מטר, 200 מטר ובריצת השליחים ובעוד ענף שבו הצטיין: קפיצה לרוחק) ונחשב לאחד האתלטים הגדולים בכל הזמנים.

ראוי לציין את שיאו בקפיצה לרוחק - אוונס היה מלך האולימפיאדה של 1936 והאיש המהיר בעולם, אבל את הנצחון בקפיצה לרוחק הוא חייב למתחרה הגדול שלו, לוץ לונג הגרמני שייעץ לו כיצד לשפר את קפיצתו והובס על ידו. לוץ רץ כדי לברך אותו מיד אחרי קפיצתו של אוונס - וכל זאת לעיני הפיהרר שלו... כך הפך אוונס לקופץ לרוחק הראשון בהיסטוריה שקפץ למרחק מעל 8 מטר (שיאו היה 8.13 מטר) והוא החזיק בשיא העולמי למשך 25 שנים! - כמה שנים אחר-כך,אגב, נהרג לוץ בקרב במלחמת העולם השנייה.

אבל כשג'סי אוונס חזר לארצות הברית הגזענית, איש לא חיכה לו. הוא עבד בעבודות מזדמנות ונאלץ להתחרות לפרנסתו בכלבים ובסוסים. גם אותם הוא ניצח וכשנשאל איך ספורטאי במעמדו עוסק בדברים כאלו, הוא ענה שאת המדליות שלו הוא לא יכול לאכול...

לאחר שסיים את הקריירה הספורטיבית שלו הפך אוונס למעשן כבד, ונהג לעשן המון סיגריות. זה הוביל למחלת סרטן הריאות ולמותו מהמחלה.

לקח שנים עד שאמריקה נזכרה בו שוב והחלה לכבד את הספורטאי השחור שהראה להיטלר את הדרך החוצה מהאיצטדיון ולה הביא כל כך הרבה כבוד. היום נקרא על שמו של אוונס רחוב בבירת גרמניה.


הנה ג'סי אוונס:

http://youtu.be/quQopJmQry4


מנצח בקלות את הריצה ל-100 מטר, אל מול עיניו של היטלר:

http://youtu.be/PRkeahelZHM


תגובתו של היטלר לתבוסה הגרמנית מול אוונס:

http://youtu.be/HqbfnDM-CN4


הנה סיפורם של אוונס ולוץ לונג הגרמני שסייע לו לעיני היטלר:

https://youtu.be/_O7qXP1ywhM


סרט תיעודי על הספורטאי הגדול והסמל של האתלטיקה האמריקאית:

https://youtu.be/gn-Xg158TcQ?long=yes
מי התרסקה במטוס וזכתה שוב בזהב?



אם יש ספורטאית שזכאית לתואר "סופר וומן" זו כנראה בטי רובינסון (Betty Robinson). היא התגלתה כשרצה לרכבת והשיגה אותה. מורה בבית הספר שראה אותה עושה זאת, אירגן תחרות בבית הספר. כשראו המורים שהיא מהירה כמו שד, היא צורפה לתחרויות הבנים. גם שם היא לא הותירה לאיש סיכוי ודי מהר מצאה עצמה רובינסון הנערה רצה במועדון האתלטיקה לנשים של אילנוי. אחת הרצות שם הייתה הלן פילקי, שיאנית ארצות הברית בריצה ל-100 מטר... כבר בריצה השנייה שם, בטי רובינסון ניצחה אותה. אגב, בתחרות הראשונה היא הגיעה שנייה אחרי פילקי, כי לא היו לה נעלי ריצה.

משם היא המשיכה לטוס... כבר בתחרות הרשמית השנייה בחייה היא השוותה את השיא העולמי. בשלישית שלה היא התקבלה לאולימפיאדת 1928 וכך יצאה הנערה בת ה-16, שמעולם לא היתה מחוץ לבית, לאמסטרדם להתחרות בריצה. אגב, לסיפור המטורף הזה נוסיף שזו הייתה הפעם הראשונה שנשים הורשו להשתתף באתלטיקה אולימפית.

וכך היא מצאה עצמה מתחרה בריצת ה-100 מטר האולימפית הראשונה בהיסטוריה. זה היה המירוץ הרביעי בחייה של האצנית הזו, אישה צעירה מאד, יפה להפליא וצנועה במיוחד. ומי זכתה בו במדליית זהב אולימפית לדעתכם? - אם לפני הריצה היא עוד התבלבלה והגיעה עם שתי נעלי ריצה ימניות, כשהגיעה הנעל ממש ברגע האחרון, היא התחרתה וקבעה שיא עולמי חדש!

ההתקדמות המטאורית של הילדה המהירה מכולן הייתה בלתי נתפסת - בריצה האולימפית הראשונה ל-100 מטרים, היא ניצחה רצות מנוסות וותיקות, שיאניות עולם ופייבוריטיות. היא קבעה שיא עולם בלתי נתפס והיא ניצחה בספורט שחצי שנה לפני כן לא הכירה.

אבל באולימפיאדה של 1932 היא לא השתתפה. רובינסון נפגעה בהתרסקות מטוס איומה. האיש שפינה אותה חיפש בהתחלה קברן, כי היה בטוח שהיא מתה. העיתונים תיארו אותה כמי שמנסה לברוח ממלאך המוות. היא הייתה בתרדמת של חודשים, רגלה התקצרה והושתל ברגלה בורג מתכת. זה בטח לא היה מצב גופני שיאפשר לה אפילו לחלום על ריצה, אבל בתהליך מדהים החלה בטי הנחושה בתהליך התאוששות מעורר השראה. כעבור שנים היא הצליחה להשתחל שוב לנבחרת הלאומית לאולימפיאדה של 1936.

"האלופה חזרה מהמתים"- כתבו עליה אז. במה שנראה כלא פחות מנס, היא הצליחה לתרום את חלקה לנבחרת שניצחה במרוץ שליחים. למול עיניו הנעלבות של היטלר, ניצחה ארצות הברית ובטי רובינסון בתוכה, את כל הנבחרות, כולל הנבחרת הגרמנית שהייתה הפייבוריטית הברורה בריצה זו ושיאנית עולם. בטי רובינסון, בניגוד לכל היגיון אבל בהתאם לכל הקריירה הבלתי נתפסת שלה, זכתה במדליית זהב נוספת. יהיו לה עוד שיאי עולם, אבל רגעי הקסם שהותירה לאמריקה ולנשים שאחריה הן ההוכחה לכך שאישה נחושה יכולה בקלות להיות הספורטאי, וזו לא שגיאת כתיב, הטוב מכולם!


הניצחון והזכייה בזהב באולימפיאדה של 1928:

https://youtu.be/gCwb_IEMCRg


הנה הזכייה של בטי רובינסון במרוץ שליחים ב-1936:

https://youtu.be/xKqD_h34V30
את מי כינו 'מפציץ האומה'?



החלוץ המרכזי הגרמני גרד מולר (או מילר) כונה בשנות ה-70 'מפציץ האומה' והיה אימתם של כל השוערים בגרמניה ובעולם. לפעמים נראה שכל הקריירה שלו כללה בעיקר הפצצות, מבאיירן מינכן ועד לנבחרת הגרמנית שבה כיכב.

עם 14 כיבושים מונדיאליים, הוא היה מלך השערים בתולדות המונדיאל. במכסיקו 70' הוא כבש 10 שערים (ועדיין הובס עם גרמניה בגמר מול ברזיל של פלה, בשיא גדולתה) ובמונדיאל הגרמני של 1974 הוא השלים 4 נוספים, כולל בגמר בו הביסה הנבחרת שלו את הולנד של קרויף).

המפציץ ממינכן ימשיך להיות אחד מגדולי החלוצים בכל הזמנים. הוא היה כבד ומעט שמנמן, הטכניקה שלו הייתה חסרה, אבל את הטילים שלו איש לא יכול היה לעצור.

את שיא המונדיאלים שלו כבר שברו מזמן רונאלדו (עם 15 שערים) וקלוזה (עם 16 שערים ומי שגם עקף את מולר בתור מלך שערי הנבחרת הגרמנית בכל הזמנים). אבל בזיכרון יישאר מולר כמי שהיה זמן רב מלך שערי המונדיאלים אי-פעם.


הנה סיפורו של גרד מולר:

http://youtu.be/ulDyDqrfMBU


14 שערי המונדיאל של גרד מילר:

http://youtu.be/WnXK9c1xB9k


הנה מולר ומסי:

http://youtu.be/_Gaz7GtnvTQ


מצגת וידאו של תמונותיו:

http://youtu.be/yBVSzKCZT90


מי היה האגדה הלבנה של ה-NBA?



לארי בירד (Larry Bird), הכדורסלן האגדי, היה "הבחור הלבן" של הליגה השחורה של זמנו, ליגת ה-NBA. הליגה הזו, שהיום אין קונצנזוס יותר גדול ממנה בעולם הכדורסל, הייתה פעם בעלת תדמית של ליגה שמשחקים בה בעיקר שחקנים שחורים, חלק מהם בלטו יותר בתחום הסמים, האלכוהול והשערוריות, מאשר בכדורסל. הקבוצות הפסידו כסף והאווירה הכללית סביב ה-NBA לא ממש עניינה את בני המעמד הבינוני-גבוה של ארצות הברית - הלבנים, או במילים אחרות: המיינסטרים של חובבי הכדורסל.

כל זה השתנה כשהגיע לארי בירד. היו מי שכינו אותו "התקווה הלבנה הגדולה", כי הוא היה מישהו שגם חובבי הכדורסל הלבנים יכולים היו להזדהות עימו. בתוך שנים אחדות, ביחד עם מג'יק ג'ונסון, הוא הצליח להפוך את הליגה הזו למעניינת ורלוונטית גם בשבילם. ההכנסות עלו, השחקנים השתפרו והמסוממים עפו הביתה. השניים האלו הפכו את שנות ה-80 לרנסאנס של הליגה הזו.

שנות ה-80 היו לפני הכל העידן של מג'יק ג'ונסון. הוא היה מלך האולם. אבל לארי בירד שיחק באותו מגרש וברמה שלו והיה היחיד שעמד ממש מולו - ברמה ובתחרותיות. ביחד, הם היו ה"לנון ומקרטני" של ה-NBA, שני הכוחות המשלימים ומתחרים ביניהם, היין והיאנג של הליגה הטובה בעולם. הם אלו שיהפכו את הכדורסל האמריקני להצלחה מסחררת ואת ליגת ה-NBA למותג הכי משגשג ויקר בעולם הספורט. הם יכינו את הקרקע לדורות הבאים, של מייקל ג'ורדן, שאקיל אוניל, קובי בריאנט ולברון ג'יימס - עליהם יבנה המקדש שאנו מכירים כ-NBA של ימינו.

לארי בירד, "ציפור נדירה", "רייר בירד" כמו שאמרו עליו פעם, לא היה מהיר במיוחד, פיזי, או אתלטי, ודאי לא אל מול הענקים השחורים שהקיפו אותו מכל צדדיו בליגה. אבל הדרייב שלו לנצח, חוכמת המשחק שלו ויכולת הקליעה המדהימה שלו היו בלתי נתפסים.

כך או כך, לארי בירד, מי שיהפוך לאגדה בחייו, לא התחיל עם דרייב כזה. הוא גדל במשפחה קשת יום, בכפר העני פרנץ' ליק שבדרום אינדיאנה. עם אב הלום קרב ממלחמת קוריאה, שסבל מהתמכרות לאלכוהול ומסיוטים ליליים, הייתה לא מעט אלימות במשפחה שלו וגירושין קשים בהמשך.

לארי היה ילד ביישן, שהפך לצעיר ביישן, לא דיבר הרבה ומיעט לשתף ברגשותיו. רק במקום אחד הוא פרח - על המגרש. היכולות שלו על הפרקט התגלו כבר בתיכון. הוא הוזמן על ידי קבוצות שונות בליגת המכללות, אבל לא התלהב מדי וסרב שוב ושוב. לבסוף נעתר ללחץ של חברים והסכים לשחק בקבוצה של אוניברסיטת אינדיאנה.

באינדיאנה לא היה לו טוב במיוחד. מי שכבר בבית הספר לא הגדיר את עצמו כ"גאון" לא מצא את עצמו באוניברסיטה הגדולה הזו. גם בקבוצת הכדורסל הוא לא אהב את השחקנים, את סגנון המשחק ואת המאמן, שלא ממש האמין בו. שנים אחר-כך, המאמן הזה יעיד שבירד הייתה אחד הפיספוסים הגדולים שלו... פחות מחודש אחרי שהגיע למכללה, עזב בירד לתמיד. ניסיון נוסף להירשם למכללה אחרת, הסתיים גם הוא בעזיבה. בירד, אם לומר זאת בעדינות, לא היה ממש הצלחה...

בינתיים החל לארי לעבוד בעבודות שחורות וזמניות בכפר שלו והעתיד שלו נראה "מובטח", בתחומים כמו איסוף זבל וצביעה של מדרכות. הכדורסל נשאר רק תחביב, אבל לארי היה מרוצה. רק מצבו של אביו, שהלך והתדרדר, העיב עכשיו על תחושת החופש שלו.

אבל רצה המקרה ובמכללת אינדיאנה סטייט, מקום אחר לחלוטין, החליטו לגייס אותו לשורותיהם. ביל הודג'ס, עוזר המאמן שהכיר אותו מהתיכון, נסע אל הכפר לשכנעו. על אף ההתחמקויות וההתנגדויות של בירד, שהיה עייף מהמכללות ואהב את השקט של הכפר, הצליח עוזר המאמן הנחוש לשכנע אותו לנסות בפעם האחרונה.

כך החל לארי בירד בקריירה שתוביל אותו אל הנצח. באינדיאנה סטייט הוא מצא את התיקון שלו. האנרגיות והיחס בה היו מצויינים בשבילו. הוא הפך די מהר לכוכב הקבוצה והוביל אותה בעונה השלישית ל-33 נצחונות רצופים, דבר נדיר מאד, כמעט בלתי נתפס, בליגת המכללות.

שלוש שנים מאוחר יותר, יובילו "בירד" והודג'ס, עכשיו כבר המאמן הראשי, את אינדיאנה סטייט, לעונה מטורפת שבה הם ינצחו 33 משחקים רצופים. דילוג קליל אל ה-NBA יוביל אותו למפגש עם מג'יק ג'ונסון, המאור הגדול של הכדורסל אז.

את היריבות ביניהם החלו לארי בירד ומג'יק ג'ונסון עוד בליגת המכללות, במה שייחשב אחד ממשחקי הגמר הגדולים בתולדות טורניר אליפות המכללות בכדורסל, ה-NCAA. היריבות הזו המשיכה עתה ב-NBA, כשהם משובצים בסלטיקס ובלייקרס. ביחד הם עתידים לשנות את פני הכדורסל של אמריקה ובמידה רבה של העולם.

ביחד ולמול מג'יק, היריב העיקרי שלו וחברו, ניהל בירד קריירה אלמותית, שתכלול 3 אליפויות, 3 תארי MVP, לא פחות מ-12 פעמים שנבחר לאולסטאר ועוד. עם השנים הוא יהפוך גם למאמן וגם למנהל קבוצה ובכולם יזכה בתואר MVP - שיא יחודי שהוא היחיד שהגיע אליו אי-פעם.

דרך לא רעה למי שכבר חשב שהקריירה שלו תהיה בתור צובע מדרכות או אוסף פחי אשפה. בדרך אל הנצח, עתיד היה לארי בירד להשתייך ל"דרים-טים" האגדית של אולימפיאדת ברצלונה 1992 ולייסד את מועדון ה-50-40-90, שבו נכללים רק שחקנים מליגת ה-NBA שהצליחו להגיע לפחות ל-50% קליעה מהשדה, 40% קליעה מהשלוש ו-90% קליעה מקו העונשין במהלך עונה שלמה.

כך הפך לארי בירד, שחקן לא משהו בהתחלה, לאגדת הכדורסל, אולי הכי חשובה בתולדות ה-NBA, לא בגלל יכולותיו אלא קודם כל בשל שינוי ההיסטוריה - גם זו האישית שלו וגם ההיסטוריה הכללית - של הליגה הטובה בעולם - NBA.


הנה הקריירה של לארי בירד:

https://youtu.be/du-fmgN_5Hc


וקיצור תולדות חייו:

https://youtu.be/r5egzL8g8YE


אחרי המעבר לאינדיאנה סטייט:

https://youtu.be/o8FZ8fb3s7s


בירד נגד מג'יק ג'ונסון בקרב המפורסם שלהם בגמר המכללות:

https://youtu.be/hVnjscuRp7A


הקריירה המדהימה שלו:

https://youtu.be/maS9smxRubI


וטקס הפרידה המרגש שערכו לו חבריו ויריביו הגדולים ביותר מה-NBA:

https://youtu.be/0BsHdQ4VuD4


בקומדי סנטרל עשו פרודיה על חייו של בירד:

https://youtu.be/b5kaRbokoo8


והנה סרט תיעודי על מלך הכדורסל שהתחיל בעוני ובכישלון:

https://youtu.be/tcB43C0dawQ?long=yes
מיהו שחקן הכדורגל הגדול פלה?



פלה הוא כינויו של בן העניים המוכשר שאביו היה שחקן כדורגל בעצמו, אך נפצע ולא הצליח לפרנס את משפחתו. הילד אדסון ארנטס דו נסימנטו הפך לשחקן הכדורגל הברזילאי הידוע בכינוי פלה. הוא שיחק בתור חלוץ וקשר התקפי מצליח, משנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה הקודמת.

פלה הוא הכדורגלן היחיד אי-פעם שזכה בשלושה גביעי עולם. בקבוצת סנטוס שבה שיחק, הוא זכה בשלל תארים קבוצתיים ואישיים נוספים. לאורך הקריירה שלו הבקיע פלה יותר מאלף שערים!

רבים רואים בפלה את הכדורגלן הטוב בכל הזמנים. בנוסף לכך, השפעתו על הכדורגל בברזיל עצומה ויכולת המשחק של פלה, כמו גם סגנונו המרהיב, השפיעו על הכדורגל הברזילאי ושיפרו אותו מאד.


הנה 20 השערים הגדולים של פלה:

http://youtu.be/T7HFq1gKeUU
מיהו מוחמד עלי, הספורטאי הגדול בכל הזמנים?



על אף הישגיו של השחיין מייקל פלפס, השיאן האולימפי הגדול בכל הזמנים, רבים רואים דווקא במתאגרף מוחמד עלי את הספורטאי הגדול בכל הזמנים. הוא היה 3 פעמים אלוף העולם במשקל כבד, יותר מכל מתאגרף בהיסטוריה, היה גם אלוף אולימפי ונחשב לגדול מכולם בתחומו. אמרו עליו שהוא "מרחף כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה" ובעיקר - הוא היה גאה במי שהוא, ספורטאי שחור, לוחם לשוויון ושוחר שלום.

אבל הוא גם התאסלם, שינה את שמו מקסיוס קליי (שהוא ראה בו "שם של עבדים") והוביל את גל ההתאסלמות, סירב לשרת בווייטנאם בשם אמריקה והתייצב בהנהגת מחאת השחורים בארה"ב.

מוחמד עלי רתם את כשרונו הספורטיבי המדהים כדי לשנות את פני החברה האמריקנית, בעט בחיבוק של האומה כדי להילחם בסדר הלבן שלה וניהל את סדר היום התקשורתי-פוליטי שלו בנחישות, עם לשון חדה ועם יכולת נדירה לסחוף אחריו את ההמונים לשינוי מה שנראה בעיניו מעוות באמריקה. כשעלי נלחם נגד הגזענות, חוסר הצדק, העוני והמלחמות המיותרות של אמריקה, הוא נכון היה לשלם את המחיר האישי על כך, כי ראה בעצמו מישהו שיכול לעשות זאת ומייצג בכך רבים שלא יכולים היו לעשות זאת.

כך הקדיש את חייו המתאגרף שהיה גם פרפר וגם דבורה, לשינוי ולמאבק חברתי שבו האמין. הוא גם היה אנושי, עם פה גדול ולא פעם מלוכלך ועם יצרים בגודל של הר, אבל הוא העניק את הצגות האיגרוף הגדולות שלו לקהל הרחב ולשחורים של אמריקה, שכל כך העריכו את מי שהוא היה ולא רק את איך שהוא התאגרף. משום כך הוא היה לא רק ספורטאי גדול, אלא גם אדם דגול.


הנה מוחמד עלי:

http://youtu.be/RmaHGY7BEog


הדיבורים המפורסמים של עלי ופיו הגדול ולעיתים קרובות השחצני:

http://youtu.be/WsAC4lhbE0g


"הריקוד" המהיר והקליל של עלי, סגנון התנועה שלו בזירת האגרוף:

http://youtu.be/8qC1nmVjtpo


סיפור המפגש ההיסטורי והמשעשע של קסיוס קליי עם הביטלס:

https://youtu.be/hkMLvCheiak


ועם אלביס:

https://youtu.be/G0bz52T__SU


וסרט תיעודי על הספורטאי הקולני והגדול הזה:

https://youtu.be/F6BRSdeKhEM?long=yes
מיהו הרץ הנכה המהיר בעולם?



אוסקר פיסטוריוס הוא אצן דרום אפריקני קטוע רגליים, שזכה לפרסום עולמי כשהשתתף באולימפיאדה רגילה, בתחרויות נגד אצנים רגילים. באולימפיאדת לונדון הוא התחרה במירוצים ל-400 מטרים ובמרוץ השליחים של 4X100 מטרים. פיסטוריוס שבהיותו בן 11 חודשים נקטעו רגליו מתחת לברכיים בשל פגם מלידה היה בכך לאדם ואתלט מפורסם. ההתעקשות שגילה להתחרות כנגד אצנים בריאים הביאו אותו שוב ושוב לבתי המשפט והוא התאמץ רבות והצליח להוכיח שהלהבים שמשמשים לו כרגליים לא מקנים לו יתרון בלתי הוגן.

אגב, בשל רגליו התותבות שמזכירות להבים, זכה פיסטוריוס לכינוי "הבלייד ראנר האנושי", על שם הסרט המפורסם. חייו, המזכירים גם כך סרט הוליוודי, עברו טלטלה בשנים האחרונות כשחברתו נורתה על ידו בביתם והוא הורשע בהריגה. בהמשך שונתה ההרשעה בהריגה לרצח והעונש שנגזר עליו הפך ל-13 שנות מאסר.


הנה ריצה באולמפיאדת הנכים שבה פיסטוריוס מתחרה:

http://youtu.be/BBDg1ChJfwk


אוסקר פיסטוריוס רץ באולימפיאדה הרגילה:

http://youtu.be/vB_g-RSIGfM


הנה פיסטוריוס מתאמן:

http://youtu.be/XSLDd5JW0fM
מי היה 'האלוהים' של ארגנטינה?
מה המציא דיק פוסברי?
מי היה המגן הכי טוב אי-פעם?
מיהו הכדורגלן הטוב בכל הזמנים?
מה מיוחד באלוף המרוצים ג'ון סורטיס?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.