שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו עונש ומה מטרת הענישה?
עונש (Punishment) או ענישה היא פעולה של הצבת גבולות למי שעברו אותו וחרגו מהכללים, הנורמות או החוקים שנקבעו במסגרת החברתית או הארגונית בה הם נוטלים חלק.
כשאנו מענישים, אנו בעיקר מציבים גבולות לנענשים ומזהירים שלא יחזרו על מעשיהם שוב. כי הענישה נועדה לפגוע באופן מדוד באנשים שפשעו או הפרו את הכללים.
ההנחה המקובלת היא שללא ענישה ועונשים, כל חברה אנושית תידרדר להתפרקות כללית ולמצב של "איש הישר בעיניו יעשה". כאוס מוחלט.
עונש מטרתו גם להרתיע את העבריינים ומי שהפרו את הכללים והנורמות. אך מטרתו היא גם להרתיע את מי שלא עוברים עליהם אך עלולים להרהר בכך בעתיד. הודעת קנס על שמשת הרכב, למשל, נועדה ודאי להעניש את העוברים על חוקי החניה ולהרתיעם בעתיד, אך גם את הנהגים האחרים שרואים ונזהרים.
מכל העונשים, כמובן שרק עונש מוות הוא סופי עבור הנענשים ואין חזרה ממנו לחיים. בו האזהרה היא לגמרי חברתית, כדי שאחרים בחברה "יראו וייראו".
חשוב לציין שבפסיכולוגיה ההתנהגותית נוהגים להעמיד אל מול העונש, שמטרתו להפחית את העבירות, גם את החיזוק - הפעולה ההפוכה שמטרתה לעודד ולהגביר דווקא את ההתנהגות הרצויה והנורמטיבית, ובקיצור - את השמירה על הכללים.
הכירו את העונשים ההיסטוריים בתגית "עונשים".
הנה המקור של העונש:
https://youtu.be/9a09tGNFGcY
תפקיד הענישה בחברה האנושית:
https://youtu.be/gNJ096J-ngo
בתי הכלא בנורווגיה שמתנהגים אחרת מבתי סוהר בעולם:
https://youtu.be/Fb-gOS3p44U
קנסות על קורקינטים חשמליים (עברית):
https://youtu.be/vfT-ZtvOhjk
על לידת בתי הכלא כפי שתיאר אותה מישל פוקו:
https://youtu.be/VwtXosBOg6c?
איך יהיה העולם ללא בתי סוהר?
https://youtu.be/6mMwrS30XT8
וגם לבעלי לב חזק, חסכנו לכם את הסקירות על העונשים הקשים בהיסטוריה.
למה שימש עמוד הקלון?
עמוד הקלון (Pillory) היה סד ענישה שהושארו בו פתחים לידיים ולראש של הנענש. באירופה של ימי הביניים השתמשו בעמוד הקלון כדי לבייש בציבור עבריינים שפשעו פשעים קטנים. על ידי קשירתם לעמוד הקלון בכיכר העיר היו מענישים אותם בהשפלה ומזהירים אחרים מדרך הפשע. כשהם היו קשורים שעות רבות ולמולם עוברים חבריהם ומכריהם ובזים להם על פשעיהם, היה לפושעים הרבה זמן לחשוב על ציות ושמירת החוק.
עמוד הקלון הוא המשך של אות הקלון התנכ"י, שמוזכר כבר בספר "בראשית", עת הוטל אות כזה בקין, הרוצח הראשון, ונקרא גם על שמו "אות קין". בימי הביניים באירופה הטילו בפושעים שהורשעו אות קלון, על ידי הטבעת סימן משפיל בעורם באש.
כך נראו האנשים שנכבלו אל עמוד הקלון:
https://youtu.be/TF6mAXhT97M
בסרטים יש לעיתים מהפכים מפתיעים:
https://youtu.be/6lac59xKEH8
סצינה בה משחררים נערה שנכבלה לעמוד הקלון כיוון ש"רקדה ביום ראשון":
https://youtu.be/K88hpI7vHTY
וגלימת השיכורים (Drunkard's Cloak) שעקרון בה דומה אבל הייתה ניידת:
https://youtu.be/7Uezij6mQXU
כיצד השתמשו בעבר בגיליוטינה ולמה?
גיליוטינה (Guillotine) היא מתקן ששימש בעבר לעריפת ראשים בהוצאות להורג בצרפת ומעט בארצות נוספות באירופה.
הגיליוטינה שימשה במהלך המהפכה הצרפתית, כמכשיר ההוצאה להורג של תקופת המהפכה. באמצעותה הוצאו להורג רבים מהשלטון הצרפתי המלכותי ומי שנתפסו כבוגדים ופושעים. השימוש הרב שנעשה בה להוצאות להורג, בנוכחות קהל רב ובכיכרות הערים, הפכו אותה לסמל הטרור של המשטר המהפכני.
לפחות 20 אלף איש הוצאו להורג במהפכה הצרפתית, ביניהם גם מלך ומלכת צרפת, המלך לואי ה־16 והמלכה מארי אנטואנט, שהוצאו להורג בשנת 1793.
בתחילה נקראה הגיליוטינה בצרפת "הלואיזה" ורק בהמשך זכתה לשם גיליוטינה, שניתן על ידי ההמונים, על שמו של מי שאחראי להפעלתה בצרפת, דוקטור ז'וזף איגנס גִיוֹטַן (Joseph-Ignace Guillotin). גיוטן הוא שיזם את שכלולו של מתקן עתיק לשחיטת בהמות, שכבר מהמאה ה-14 השתמשו בו ברחבי אירופה להוצאות להורג. המתקן נולד כ"גרדום הליפקס" האנגלי, משם התפשט לארצות אחרות וזכה לשמות כמו "מאנאיה" באיטליה, ו"הבתולה הסקוטית" בסקוטלנד. בעברית אגב נתנו לה את השם "מערפת".
הגיליוטינה הכילה סכין גדולה וכבדה, ששחרורה ערף את ראש הנידון למוות, שנפל אל תוך סל המונח למרגלותיה. היא נועדה להמית את הנידון למוות, במהירות וללא סבל. למרבה האירוניה היא נועדה להחליף אמצעים אחרים, כמו הגרזן והחרב, שנתפסו כאכזריים וכגורמים לסבל מיותר. עם זאת, רבים ראו בגיליוטינה אמצעי שמוזיל חיי אדם והפך בתקופת המהפכה לפס ייצור אדיר של מוות ואמצעי לחיסול חשבונות והטלת טרור על העם.
כך שימשה הגיליוטינה במהפכה הצרפתית:
http://youtu.be/VEZqarUnVpo
הוצאתו בקולנוע להורג של מלך צרפת לואי ה-16 בשיא המהפכה הצרפתית:
http://youtu.be/XB5fyimVXUo
ההוצאה להורג של מארי אנטואנט ויומה האחרון:
https://youtu.be/lB1eh5_Mwf0
בימינו הגיליוטינה נשארה שעשוע מפחיד בלבד:
http://youtu.be/3fr8O6Tn6nc
בצרפת של הימים ההם ההמונים באו לראות הוצאות להורג כבילוי מרגש:
https://youtu.be/OnP8WDkRIZs?long=yes
מהו אות הקלון?
אות קלון (Badge of shame) היה סימן שהטילו בבני-אדם כדי לבייש אותם. הרומאים הכריחו פושעים ופושעות ללכת כשהם לבושים בבגדי קלון מסומנים. באירופה של ימי הביניים הטילו בפושעים שהורשעו אות קלון, על ידי הטבעת סימן משפיל בעורם באש. בעבירות קלות יותר הכריחו אותם ללכת כשמסכות קלון מביישות, נעולות על פניהם במנעול. להשפלה יתרה היו קושרים אותם לעמוד הקלון בכיכר העיר ותושבי העיר היו עוברים על פני העבריין ומשפילים אותו גם הם.
גם היהודים היו קורבן לאותות קלון באירופה של ימי הביניים. כבר אז הכריחו אותם לשאת על בגדיהם את הטלאי הצהוב והמשפיל. אלה היו אותות קלון שתייגו אותם והמחישו לציבור באופן גרפי שהם לא כמו הנוצרים. הנאצים השתמשו גם הם באותו טלאי צהוב, אבל כדי להחמיר עוד יותר את המסר ולהמחיש את העובדה שהיהודים הם תת-אדם ובני מוות.
המקור למנהג הקלון היה אות הקלון התנכ"י, שמוזכר כבר בספר "בראשית", עת הוטל אות כזה בקין, הרוצח הראשון, ונקרא גם על שמו בעברית "אות קין".
הנה עונשים מימי הביניים, כולל הצריבה בעור, שהייתה נהוגה אז כדי להשפיל:
http://youtu.be/e5yQVJV7SFs
מסכת הבושה, מעין רסן אנושי שהגחיך והגביל את הנענשים למשך כמה שעות, לרוב אלה היו נשים שריכלו והפיצו שמועות:
https://youtu.be/T7lGsWO5R10
מסכות בושה מימי קדם:
https://youtu.be/zTsYOpLRwlk
וסיפור מודרני על ילדה שזכתה לשמלת קלון מהוריה, על שלעגה לילדה בכיתתה:
http://youtu.be/tBhsg2ZaVU0
מה זה חרקירי?
חרקירי, סֶפּוּקוּ או הרקירי (Harakiri) היא מעשה התאבדות יפאנית בחיתוך הבטן. החרקירי היה נהוג בעבר ונולד כחלק מקוד הכבוד של הסמוראים, הלוחמים היפאנים הגדולים. ניתן לומר שחרקירי הוא אמצעי ענישה עצמית, שבאמצעותו נוטל הסמוראי אחריות על מעשיו וכשלונו.
הסמוראים נהגו בעבר לשים קץ לחייהם, אחרי פגיעה בכבודם שנבעה מכישלון כבד או תבוסה מאכזבת. בפעולת החרקירי נטל אחריות הסמוראי ושם קץ לחייו, על ידי פתיחת בטנו וריטוש קרביו. פעמים רבות הוא ביקש לפני המעשה מעוזרו או מחבר לערוף את ראשו לאחר מכן, בכדי להימנע מגסיסה ממושכת וסבל מיותר.
זה היה קוד כבוד אכזרי וקשה, אבל במקרה של תבוסה או כישלון מחפיר הסמוראי לא ראה דרך אחרת. כי אצל הסמוראים, מי שעשה חרקירי זכה להערכה רבה והחזיר בכך את כבודו, שנפגע בשל התבוסה או הפציעה הקשה.
כיום המנהג הקשה הזה כמעט ואינו נעשה ביפאן. אחד האחרונים שעשו זאת היה האדמירל היפאני וראש הצי היפאני המובס במלחמת העולם השנייה. לאחר תבוסת יפאן במלחמה רבים ממפקדי הצבא הרגישו מושפלים ומובסים והתקשו להביט בפני אחרים בעיניים. עם זאת, רובם התגברו, השלימו עם התבוסה והמשיכו בחייהם. רק מעטים עשו זאת. זה היה ביטוי מסוים לכך שהחברה היפאנית בשלה להפוך לחברה מודרנית ומתקדמת.
כיום משמש הביטוי "חרקירי" לתיאור של מעשה שתוצאותיו הרסניות למבצע, מעין התאבדות עסקית, חברתית, מעמדית וכדומה.
לצערנו לא מצאנו סרטונים על מנהג החרקירי.
מהו עונש הצליבה שקיבל ישו?
צליבה (Crucifixion), אחד העונשים האיומים בהיסטוריה, הייתה עונש מקובל בתרבויות עתיקות. זו הייתה צורה משפילה ואכזרית של הוצאה להורג באימפריה הרומית, בה סובל מי שמוציאים אותו כך להורג, סבל בל יתואר.
כי הצליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג, בה קושרים או ממסמרים את הנידון למוות אל צלב עץ ומשאירים אותו כך עד מותו.
עונש הצליבה זכה לפרסום רב בזכות ישו הנוצרי שנענש בו. טענתו של ישו, שככל הידוע ראה בעצמו "מלך היהודים", נתפסה על ידי הרומאים כמרד. ומשום ההתחזות למלך היהודים הם גזרו עליו מוות בצליבה.
צליבת ישו נחשבת אירוע מכונן בדת הנוצרית ויעיד על כך הצלב, שבעקבותיה היה לסמל הדת הנוצרית כולה.
מבחינה רפואית, זוהי ככל הנראה צורת המוות האיומה ביותר. מוות מכאיב ופומבי שכזה יכול היה להמשך ימים ארוכים, בהתאם למשתנים רבים, כולל בריאות הצלוב, שיטת הצליבה, מזוג האוויר ועוד.
מבחינת הרתעה זו צורת מוות המטילה אימה על אחרים ומקטינה את הסיכוי להתגרות במשטר. מי רוצה לסבול במשך 3 ימי גסיסה על הצלב, עד למותו.
היסטוריונים משערים שעונש הצליבה נולד בפרס הקדומה. עדויות מצביעות על כך שבמאה ה-7 לפני הספירה נצלבו שודדי ים שנתפסו על ידי האתונאים.
היה זה אלכסנדר הגדול שהפיץ ברחבי ממלכתו את העונש המרתיע. גם במצרים ובקרתגו העתיקה השתמשו בו והרומאים שראו אותו בקרתגו, הענישו בו עבדים שמרדו, פושעים וגם אזרחים רומים שהורשעו בבגידה.
מפורסמת גם צליבתם של המורדים שלחמו עם ספרטקוס, במלחמות האזרחים ובמרידות באימפריה הרומית.
בכתביו של יוסף בן מתתיהו ובמקורות נוספים מאותה תקופה ישנן עדויות על צליבת אלפי אנשים בארץ בידי הרומאים. ביניהן היו מורדים במרד הגדול של היהודים ובמרד בר כוכבא.
השיטה העתיקה להמתה פומבית ומכאיבה - הנה הצליבה:
https://youtu.be/V0gNIL5GAdE
הצד הרפואי של ההוצאה האכזרית הזו להורג והמשמעות שהנוצרים נותנים לה:
https://youtu.be/-Ndho6Ppzw4
השערה מדעית שצורת הצלב הייתה שונה לחלוטין:
https://youtu.be/_3ffhnInxzo
מרצה שמסביר על העונש של הצליבה:
https://youtu.be/_h-VdIO8Jck
וחבורת מונטי פייטון שצחקה גם על זה והצלובים בה שרים "תמיד הבט על הצד הבהיר של החיים"...
https://youtu.be/SJUhlRoBL8M
למה ג'ורדנו ברונו הוצא להורג על שצדק?
רבים רואים בו את "הקדוש של המדע". סיפורו של האסטרונום האיטלקי ג'ורדנו ברונו הוא אחד הסיפורים העצובים, של מדען שהקדים את זמנו ושילם בחייו על שהבין לפני כולם את מה שבדור הבא יבינו גדולי החוקרים.
ברונו, מהעיר נפולי, הוא המדען הראשון שהקריב את חייו בשם המדע. הוא הוצא להורג בשל "חלומות החלל" שחלם.
הכל החל כשקרא ספר של לוקרציוס, שכתב 1500 שנה לפני כן שהיקום הוא אינסופי. לוקרציוס דימה איש שיורה חץ מקצה היקום החוצה. או שהחץ ממשיך לאינסוף או שהוא פוגע בקיר. אם זה קיר אז יוכל האיש לעמוד מעליו ולירות שוב.. כך זה חוזר והולך.. הוא חזה יקום עצום במידותיו ואף אינסופי.
ברונו חלם בדיוק על יקום כזה, שהאדם וכדור הארץ תופסים בו מקום קטן מאוד. הוא החל להפיץ את רעיונותיו לגבי היקום העצום, שבו יש עוד עולמות רבים כמו שלנו. הוא הגיע למסקנה שהכוכבים שנראים בשמיים הם בעצם שמשות, שיש מסביבן כוכבים קטנים הסובבים אותן.
בעיני בני תקופתו, המאמינים במרכזיות של כדור הארץ ביקום, זה היה הזוי. כל זרמי הכנסיה החרימו את ברונו ואת טענותיו וראו בו כופר.
באנגליה שאליה נסע כדי להרצות על רעיונותיו, לעגו לו המדענים של התקופה בבוז. זמן לא רב אחרי שחזר לאיטליה, הוא הוכנס לכלא, בשל "רעיונותיו הנואלים".
במשך 8 שנים עונה ג'ורדנו ברונו על ידי האינקוויזיציה, אך הוא סרב להכחיש את רעיונותיו ועמד על דעתו. לפיכך הוצא ג'ורדנו ברונו להורג על ידי האינקוויזיציה.
10 שנים אחרי מותו יצפה גליליאו לראשונה בטלסקופ ויצטרף לרעיונותיו של ברונו, שהתבררו כמדוייקים להפליא. בהדרגה יבינו העולם המדעי ובשלב מאוחר יותר גם הכנסיה, שכדור הארץ רחוק מלהיות מרכז היקום ושברונו צדק.
בקרב יודעי דבר ברונו נחשב ל"קדוש הראשון של עולם המדע". כיום יש אוניברסיטאות ומכוני מחקר על שמו של הקדוש המעונה של האסטרונומיה ובצדק רב. הוא נתן את חייו למען הקידמה המחשבתית והרציונליזם, אבל הקדים במעט את זמנו.
בניגוד לקופרניקוס, בן תקופתו הפולני, שאמר דברים דומים ואף הוכיח אותם מתמטית ומדעית, לא רבים בציבור הרחב מכירים את שמו של ברונו, שהקדים את כולם בהבנת היקום ומקומנו בו.
נסכם במילים פשוטות. ג'ורדנו ברונו היה הראשון לטעון שכדור הארץ אינו מרכז העולם ושהיקום הוא אינסופי, אבל לא הצליח להביא לכך הוכחות וממצאים ובכל זאת עמד על דעתו ושילם על כך בחייו.
הנה סיפורו של ג'ורדנו ברונו:
http://youtu.be/2j2NKHgZrGo
לג'ורדנו ברונו חלק משמעותי בהתפתחות הבנת היקום (מתורגם):
https://youtu.be/rIVkvrEiVm0
ופרופסור הרסגור בפודקסט של "שעה היסטורית" על ברונו (עברית):
https://youtu.be/Y1kFm246TEg?long=yes
מהי תיבת פנדורה?
תיבת פנדורה (Pandora's box) היא אגדה וסיפור עתיק מאוד, בן שנים רבות, מאז יוון העתיקה.
במיתולוגיה היוונית נוצרה האשה הראשונה פנדורה, בהוראתו של זאוס מלך האלים. היא נשלחה אל בני-האדם כדי להענישם. פנדורה הביאה איתה תיבה שנצטוותה שלא לפתוח, אבל היא לא עמדה בסקרנות ופתחה אותה. מתוך התיבה יצאו כל המחלות, הצרות והכאבים של בני האדם. ברגע אחד הפך אז העולם ממקום טוב למקום מלא בדברים קשים ואיומים.
בימינו מזכירים את מטבע הלשון "תיבת פנדורה" כשרוצים לדבר על משהו שרצוי לא להתחיל לעסוק בו. זהו דבר בעייתי שאם נעסוק בו, עלולים לצאת ממנו הרבה צרות ובעיות.
בתרבות האנושית מגדירים כ"תיבת פנדורה" דברים שעדיף שלא לדבר עליהם, להתעלם מהם ולא לפתוח - כדי שלא לפתוח "קופת שרצים" של בעיות וסיבוכים.
הנה הסיפור של תיבת פנדורה (עברית):
https://youtu.be/SIQUYFp4CKo
סיפור תיבת פנדורה באנגלית:
https://youtu.be/WZ783yTqgPQ
סרט תיעודי על התיבה ופנדורה:
https://youtu.be/3-mjTQ0VBwI?long=yes
והרצאת וידאו על תיבת הפנדורה (עברית):
https://youtu.be/PnSzoSURKf0?long=yes
מי המציא את הגיליוטינה?
הגיליוטינה (Guillotine) זכתה לפרסום בהיסטוריה במהלך המהפכה הצרפתית, כששימשה מתקן לעריפת ראשים של בני האצולה ובית המלוכה. אך רבים לא יודעים שהגיליוטינה הייתה מתקן פופולארי להוצאה להורג בארצות נוספות באירופה.
תחילתה של גיליוטינה כמתקן עתיק לשחיטת בהמות, שנולד ככל הידוע באנגליה, כ"גרדום הליפקס". במהלך המאה ה-14 החלו להשתמש בגרדום השחיטה בארצות שונות ברחבי אירופה, להוצאות להורג של פושעים.
בארצות אחרות זכה "גרדום הליפקס" לשמות מגוונים. באיטליה הוא כונה "מאנאיה" ובסקוטלנד הוא כונה "הבתולה הסקוטית".
היה זה צחוק הגורל שדוקטור בשם ז'וזף איגנס גִיוֹטַן (Joseph-Ignace Guillotin) הביא את "גרדום הליפקס" לצרפת, בכוונה להשתמש בו להקטנת סבלם של הנידונים למוות בהוצאות להורג. גיוטן יזם את שכלולו של המתקן שבו ימצאו בעתיד את מותם רבים מהשלטון הצרפתי המלכותי והחל להפעילו בצרפת, עד שאושרה הפעלתו באופן קבוע.
בתחילה נקראה הגיליוטינה בצרפת "הלואיזה" אבל בהמשך ייקרא המתקן לימים בשם "גיליוטינה", שם שניתן לו על ידי הציבור הצרפתי, על שם הדוקטור גיוטן. הוא, אגב, ביקש שזה לא יקרה וסורב.
בעברית תורגם שם המתקן, שמן הסתם לא הופעל מעולם בארץ, בשם "מערפת".
הנה תולדות הגיליוטינה:
https://youtu.be/dbBkybZMa7g
ממציא הגיליוטינה, שהתחרט על המצאתו בשל האכזריות בה נוצלה:
https://youtu.be/bdvhcXLRWHE
על האדם האחרון שהוציא להורג בצרפת באמצעות הגיליוטינה:
https://youtu.be/DL2lVyqDwTw
עדיף לראות במשחק מחשב - גיליוטינה בפעולה:
http://youtu.be/eI4_imk_4iQ
היתכן שהממציא היה בכלל מישהו אחר?
https://youtu.be/XVlbsxOQup4
על הבילוי הפריזאי של צפייה בגיליוטינה:
https://youtu.be/OnP8WDkRIZs?long=yes
וסרט תיעודי של תולדות הגיליוטינה:
https://youtu.be/OyBzNQIH5Kc?long=yes
עונש (Punishment) או ענישה היא פעולה של הצבת גבולות למי שעברו אותו וחרגו מהכללים, הנורמות או החוקים שנקבעו במסגרת החברתית או הארגונית בה הם נוטלים חלק.
כשאנו מענישים, אנו בעיקר מציבים גבולות לנענשים ומזהירים שלא יחזרו על מעשיהם שוב. כי הענישה נועדה לפגוע באופן מדוד באנשים שפשעו או הפרו את הכללים.
ההנחה המקובלת היא שללא ענישה ועונשים, כל חברה אנושית תידרדר להתפרקות כללית ולמצב של "איש הישר בעיניו יעשה". כאוס מוחלט.
עונש מטרתו גם להרתיע את העבריינים ומי שהפרו את הכללים והנורמות. אך מטרתו היא גם להרתיע את מי שלא עוברים עליהם אך עלולים להרהר בכך בעתיד. הודעת קנס על שמשת הרכב, למשל, נועדה ודאי להעניש את העוברים על חוקי החניה ולהרתיעם בעתיד, אך גם את הנהגים האחרים שרואים ונזהרים.
מכל העונשים, כמובן שרק עונש מוות הוא סופי עבור הנענשים ואין חזרה ממנו לחיים. בו האזהרה היא לגמרי חברתית, כדי שאחרים בחברה "יראו וייראו".
חשוב לציין שבפסיכולוגיה ההתנהגותית נוהגים להעמיד אל מול העונש, שמטרתו להפחית את העבירות, גם את החיזוק - הפעולה ההפוכה שמטרתה לעודד ולהגביר דווקא את ההתנהגות הרצויה והנורמטיבית, ובקיצור - את השמירה על הכללים.
הכירו את העונשים ההיסטוריים בתגית "עונשים".
הנה המקור של העונש:
https://youtu.be/9a09tGNFGcY
תפקיד הענישה בחברה האנושית:
https://youtu.be/gNJ096J-ngo
בתי הכלא בנורווגיה שמתנהגים אחרת מבתי סוהר בעולם:
https://youtu.be/Fb-gOS3p44U
קנסות על קורקינטים חשמליים (עברית):
https://youtu.be/vfT-ZtvOhjk
על לידת בתי הכלא כפי שתיאר אותה מישל פוקו:
https://youtu.be/VwtXosBOg6c?
איך יהיה העולם ללא בתי סוהר?
https://youtu.be/6mMwrS30XT8
וגם לבעלי לב חזק, חסכנו לכם את הסקירות על העונשים הקשים בהיסטוריה.
עמוד הקלון (Pillory) היה סד ענישה שהושארו בו פתחים לידיים ולראש של הנענש. באירופה של ימי הביניים השתמשו בעמוד הקלון כדי לבייש בציבור עבריינים שפשעו פשעים קטנים. על ידי קשירתם לעמוד הקלון בכיכר העיר היו מענישים אותם בהשפלה ומזהירים אחרים מדרך הפשע. כשהם היו קשורים שעות רבות ולמולם עוברים חבריהם ומכריהם ובזים להם על פשעיהם, היה לפושעים הרבה זמן לחשוב על ציות ושמירת החוק.
עמוד הקלון הוא המשך של אות הקלון התנכ"י, שמוזכר כבר בספר "בראשית", עת הוטל אות כזה בקין, הרוצח הראשון, ונקרא גם על שמו "אות קין". בימי הביניים באירופה הטילו בפושעים שהורשעו אות קלון, על ידי הטבעת סימן משפיל בעורם באש.
כך נראו האנשים שנכבלו אל עמוד הקלון:
https://youtu.be/TF6mAXhT97M
בסרטים יש לעיתים מהפכים מפתיעים:
https://youtu.be/6lac59xKEH8
סצינה בה משחררים נערה שנכבלה לעמוד הקלון כיוון ש"רקדה ביום ראשון":
https://youtu.be/K88hpI7vHTY
וגלימת השיכורים (Drunkard's Cloak) שעקרון בה דומה אבל הייתה ניידת:
https://youtu.be/7Uezij6mQXU
גיליוטינה (Guillotine) היא מתקן ששימש בעבר לעריפת ראשים בהוצאות להורג בצרפת ומעט בארצות נוספות באירופה.
הגיליוטינה שימשה במהלך המהפכה הצרפתית, כמכשיר ההוצאה להורג של תקופת המהפכה. באמצעותה הוצאו להורג רבים מהשלטון הצרפתי המלכותי ומי שנתפסו כבוגדים ופושעים. השימוש הרב שנעשה בה להוצאות להורג, בנוכחות קהל רב ובכיכרות הערים, הפכו אותה לסמל הטרור של המשטר המהפכני.
לפחות 20 אלף איש הוצאו להורג במהפכה הצרפתית, ביניהם גם מלך ומלכת צרפת, המלך לואי ה־16 והמלכה מארי אנטואנט, שהוצאו להורג בשנת 1793.
בתחילה נקראה הגיליוטינה בצרפת "הלואיזה" ורק בהמשך זכתה לשם גיליוטינה, שניתן על ידי ההמונים, על שמו של מי שאחראי להפעלתה בצרפת, דוקטור ז'וזף איגנס גִיוֹטַן (Joseph-Ignace Guillotin). גיוטן הוא שיזם את שכלולו של מתקן עתיק לשחיטת בהמות, שכבר מהמאה ה-14 השתמשו בו ברחבי אירופה להוצאות להורג. המתקן נולד כ"גרדום הליפקס" האנגלי, משם התפשט לארצות אחרות וזכה לשמות כמו "מאנאיה" באיטליה, ו"הבתולה הסקוטית" בסקוטלנד. בעברית אגב נתנו לה את השם "מערפת".
הגיליוטינה הכילה סכין גדולה וכבדה, ששחרורה ערף את ראש הנידון למוות, שנפל אל תוך סל המונח למרגלותיה. היא נועדה להמית את הנידון למוות, במהירות וללא סבל. למרבה האירוניה היא נועדה להחליף אמצעים אחרים, כמו הגרזן והחרב, שנתפסו כאכזריים וכגורמים לסבל מיותר. עם זאת, רבים ראו בגיליוטינה אמצעי שמוזיל חיי אדם והפך בתקופת המהפכה לפס ייצור אדיר של מוות ואמצעי לחיסול חשבונות והטלת טרור על העם.
כך שימשה הגיליוטינה במהפכה הצרפתית:
http://youtu.be/VEZqarUnVpo
הוצאתו בקולנוע להורג של מלך צרפת לואי ה-16 בשיא המהפכה הצרפתית:
http://youtu.be/XB5fyimVXUo
ההוצאה להורג של מארי אנטואנט ויומה האחרון:
https://youtu.be/lB1eh5_Mwf0
בימינו הגיליוטינה נשארה שעשוע מפחיד בלבד:
http://youtu.be/3fr8O6Tn6nc
בצרפת של הימים ההם ההמונים באו לראות הוצאות להורג כבילוי מרגש:
https://youtu.be/OnP8WDkRIZs?long=yes
אות קלון (Badge of shame) היה סימן שהטילו בבני-אדם כדי לבייש אותם. הרומאים הכריחו פושעים ופושעות ללכת כשהם לבושים בבגדי קלון מסומנים. באירופה של ימי הביניים הטילו בפושעים שהורשעו אות קלון, על ידי הטבעת סימן משפיל בעורם באש. בעבירות קלות יותר הכריחו אותם ללכת כשמסכות קלון מביישות, נעולות על פניהם במנעול. להשפלה יתרה היו קושרים אותם לעמוד הקלון בכיכר העיר ותושבי העיר היו עוברים על פני העבריין ומשפילים אותו גם הם.
גם היהודים היו קורבן לאותות קלון באירופה של ימי הביניים. כבר אז הכריחו אותם לשאת על בגדיהם את הטלאי הצהוב והמשפיל. אלה היו אותות קלון שתייגו אותם והמחישו לציבור באופן גרפי שהם לא כמו הנוצרים. הנאצים השתמשו גם הם באותו טלאי צהוב, אבל כדי להחמיר עוד יותר את המסר ולהמחיש את העובדה שהיהודים הם תת-אדם ובני מוות.
המקור למנהג הקלון היה אות הקלון התנכ"י, שמוזכר כבר בספר "בראשית", עת הוטל אות כזה בקין, הרוצח הראשון, ונקרא גם על שמו בעברית "אות קין".
הנה עונשים מימי הביניים, כולל הצריבה בעור, שהייתה נהוגה אז כדי להשפיל:
http://youtu.be/e5yQVJV7SFs
מסכת הבושה, מעין רסן אנושי שהגחיך והגביל את הנענשים למשך כמה שעות, לרוב אלה היו נשים שריכלו והפיצו שמועות:
https://youtu.be/T7lGsWO5R10
מסכות בושה מימי קדם:
https://youtu.be/zTsYOpLRwlk
וסיפור מודרני על ילדה שזכתה לשמלת קלון מהוריה, על שלעגה לילדה בכיתתה:
http://youtu.be/tBhsg2ZaVU0
עונשים
חרקירי, סֶפּוּקוּ או הרקירי (Harakiri) היא מעשה התאבדות יפאנית בחיתוך הבטן. החרקירי היה נהוג בעבר ונולד כחלק מקוד הכבוד של הסמוראים, הלוחמים היפאנים הגדולים. ניתן לומר שחרקירי הוא אמצעי ענישה עצמית, שבאמצעותו נוטל הסמוראי אחריות על מעשיו וכשלונו.
הסמוראים נהגו בעבר לשים קץ לחייהם, אחרי פגיעה בכבודם שנבעה מכישלון כבד או תבוסה מאכזבת. בפעולת החרקירי נטל אחריות הסמוראי ושם קץ לחייו, על ידי פתיחת בטנו וריטוש קרביו. פעמים רבות הוא ביקש לפני המעשה מעוזרו או מחבר לערוף את ראשו לאחר מכן, בכדי להימנע מגסיסה ממושכת וסבל מיותר.
זה היה קוד כבוד אכזרי וקשה, אבל במקרה של תבוסה או כישלון מחפיר הסמוראי לא ראה דרך אחרת. כי אצל הסמוראים, מי שעשה חרקירי זכה להערכה רבה והחזיר בכך את כבודו, שנפגע בשל התבוסה או הפציעה הקשה.
כיום המנהג הקשה הזה כמעט ואינו נעשה ביפאן. אחד האחרונים שעשו זאת היה האדמירל היפאני וראש הצי היפאני המובס במלחמת העולם השנייה. לאחר תבוסת יפאן במלחמה רבים ממפקדי הצבא הרגישו מושפלים ומובסים והתקשו להביט בפני אחרים בעיניים. עם זאת, רובם התגברו, השלימו עם התבוסה והמשיכו בחייהם. רק מעטים עשו זאת. זה היה ביטוי מסוים לכך שהחברה היפאנית בשלה להפוך לחברה מודרנית ומתקדמת.
כיום משמש הביטוי "חרקירי" לתיאור של מעשה שתוצאותיו הרסניות למבצע, מעין התאבדות עסקית, חברתית, מעמדית וכדומה.
לצערנו לא מצאנו סרטונים על מנהג החרקירי.
צליבה (Crucifixion), אחד העונשים האיומים בהיסטוריה, הייתה עונש מקובל בתרבויות עתיקות. זו הייתה צורה משפילה ואכזרית של הוצאה להורג באימפריה הרומית, בה סובל מי שמוציאים אותו כך להורג, סבל בל יתואר.
כי הצליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג, בה קושרים או ממסמרים את הנידון למוות אל צלב עץ ומשאירים אותו כך עד מותו.
עונש הצליבה זכה לפרסום רב בזכות ישו הנוצרי שנענש בו. טענתו של ישו, שככל הידוע ראה בעצמו "מלך היהודים", נתפסה על ידי הרומאים כמרד. ומשום ההתחזות למלך היהודים הם גזרו עליו מוות בצליבה.
צליבת ישו נחשבת אירוע מכונן בדת הנוצרית ויעיד על כך הצלב, שבעקבותיה היה לסמל הדת הנוצרית כולה.
מבחינה רפואית, זוהי ככל הנראה צורת המוות האיומה ביותר. מוות מכאיב ופומבי שכזה יכול היה להמשך ימים ארוכים, בהתאם למשתנים רבים, כולל בריאות הצלוב, שיטת הצליבה, מזוג האוויר ועוד.
מבחינת הרתעה זו צורת מוות המטילה אימה על אחרים ומקטינה את הסיכוי להתגרות במשטר. מי רוצה לסבול במשך 3 ימי גסיסה על הצלב, עד למותו.
היסטוריונים משערים שעונש הצליבה נולד בפרס הקדומה. עדויות מצביעות על כך שבמאה ה-7 לפני הספירה נצלבו שודדי ים שנתפסו על ידי האתונאים.
היה זה אלכסנדר הגדול שהפיץ ברחבי ממלכתו את העונש המרתיע. גם במצרים ובקרתגו העתיקה השתמשו בו והרומאים שראו אותו בקרתגו, הענישו בו עבדים שמרדו, פושעים וגם אזרחים רומים שהורשעו בבגידה.
מפורסמת גם צליבתם של המורדים שלחמו עם ספרטקוס, במלחמות האזרחים ובמרידות באימפריה הרומית.
בכתביו של יוסף בן מתתיהו ובמקורות נוספים מאותה תקופה ישנן עדויות על צליבת אלפי אנשים בארץ בידי הרומאים. ביניהן היו מורדים במרד הגדול של היהודים ובמרד בר כוכבא.
השיטה העתיקה להמתה פומבית ומכאיבה - הנה הצליבה:
https://youtu.be/V0gNIL5GAdE
הצד הרפואי של ההוצאה האכזרית הזו להורג והמשמעות שהנוצרים נותנים לה:
https://youtu.be/-Ndho6Ppzw4
השערה מדעית שצורת הצלב הייתה שונה לחלוטין:
https://youtu.be/_3ffhnInxzo
מרצה שמסביר על העונש של הצליבה:
https://youtu.be/_h-VdIO8Jck
וחבורת מונטי פייטון שצחקה גם על זה והצלובים בה שרים "תמיד הבט על הצד הבהיר של החיים"...
https://youtu.be/SJUhlRoBL8M
רבים רואים בו את "הקדוש של המדע". סיפורו של האסטרונום האיטלקי ג'ורדנו ברונו הוא אחד הסיפורים העצובים, של מדען שהקדים את זמנו ושילם בחייו על שהבין לפני כולם את מה שבדור הבא יבינו גדולי החוקרים.
ברונו, מהעיר נפולי, הוא המדען הראשון שהקריב את חייו בשם המדע. הוא הוצא להורג בשל "חלומות החלל" שחלם.
הכל החל כשקרא ספר של לוקרציוס, שכתב 1500 שנה לפני כן שהיקום הוא אינסופי. לוקרציוס דימה איש שיורה חץ מקצה היקום החוצה. או שהחץ ממשיך לאינסוף או שהוא פוגע בקיר. אם זה קיר אז יוכל האיש לעמוד מעליו ולירות שוב.. כך זה חוזר והולך.. הוא חזה יקום עצום במידותיו ואף אינסופי.
ברונו חלם בדיוק על יקום כזה, שהאדם וכדור הארץ תופסים בו מקום קטן מאוד. הוא החל להפיץ את רעיונותיו לגבי היקום העצום, שבו יש עוד עולמות רבים כמו שלנו. הוא הגיע למסקנה שהכוכבים שנראים בשמיים הם בעצם שמשות, שיש מסביבן כוכבים קטנים הסובבים אותן.
בעיני בני תקופתו, המאמינים במרכזיות של כדור הארץ ביקום, זה היה הזוי. כל זרמי הכנסיה החרימו את ברונו ואת טענותיו וראו בו כופר.
באנגליה שאליה נסע כדי להרצות על רעיונותיו, לעגו לו המדענים של התקופה בבוז. זמן לא רב אחרי שחזר לאיטליה, הוא הוכנס לכלא, בשל "רעיונותיו הנואלים".
במשך 8 שנים עונה ג'ורדנו ברונו על ידי האינקוויזיציה, אך הוא סרב להכחיש את רעיונותיו ועמד על דעתו. לפיכך הוצא ג'ורדנו ברונו להורג על ידי האינקוויזיציה.
10 שנים אחרי מותו יצפה גליליאו לראשונה בטלסקופ ויצטרף לרעיונותיו של ברונו, שהתבררו כמדוייקים להפליא. בהדרגה יבינו העולם המדעי ובשלב מאוחר יותר גם הכנסיה, שכדור הארץ רחוק מלהיות מרכז היקום ושברונו צדק.
בקרב יודעי דבר ברונו נחשב ל"קדוש הראשון של עולם המדע". כיום יש אוניברסיטאות ומכוני מחקר על שמו של הקדוש המעונה של האסטרונומיה ובצדק רב. הוא נתן את חייו למען הקידמה המחשבתית והרציונליזם, אבל הקדים במעט את זמנו.
בניגוד לקופרניקוס, בן תקופתו הפולני, שאמר דברים דומים ואף הוכיח אותם מתמטית ומדעית, לא רבים בציבור הרחב מכירים את שמו של ברונו, שהקדים את כולם בהבנת היקום ומקומנו בו.
נסכם במילים פשוטות. ג'ורדנו ברונו היה הראשון לטעון שכדור הארץ אינו מרכז העולם ושהיקום הוא אינסופי, אבל לא הצליח להביא לכך הוכחות וממצאים ובכל זאת עמד על דעתו ושילם על כך בחייו.
הנה סיפורו של ג'ורדנו ברונו:
http://youtu.be/2j2NKHgZrGo
לג'ורדנו ברונו חלק משמעותי בהתפתחות הבנת היקום (מתורגם):
https://youtu.be/rIVkvrEiVm0
ופרופסור הרסגור בפודקסט של "שעה היסטורית" על ברונו (עברית):
https://youtu.be/Y1kFm246TEg?long=yes
תיבת פנדורה (Pandora's box) היא אגדה וסיפור עתיק מאוד, בן שנים רבות, מאז יוון העתיקה.
במיתולוגיה היוונית נוצרה האשה הראשונה פנדורה, בהוראתו של זאוס מלך האלים. היא נשלחה אל בני-האדם כדי להענישם. פנדורה הביאה איתה תיבה שנצטוותה שלא לפתוח, אבל היא לא עמדה בסקרנות ופתחה אותה. מתוך התיבה יצאו כל המחלות, הצרות והכאבים של בני האדם. ברגע אחד הפך אז העולם ממקום טוב למקום מלא בדברים קשים ואיומים.
בימינו מזכירים את מטבע הלשון "תיבת פנדורה" כשרוצים לדבר על משהו שרצוי לא להתחיל לעסוק בו. זהו דבר בעייתי שאם נעסוק בו, עלולים לצאת ממנו הרבה צרות ובעיות.
בתרבות האנושית מגדירים כ"תיבת פנדורה" דברים שעדיף שלא לדבר עליהם, להתעלם מהם ולא לפתוח - כדי שלא לפתוח "קופת שרצים" של בעיות וסיבוכים.
הנה הסיפור של תיבת פנדורה (עברית):
https://youtu.be/SIQUYFp4CKo
סיפור תיבת פנדורה באנגלית:
https://youtu.be/WZ783yTqgPQ
סרט תיעודי על התיבה ופנדורה:
https://youtu.be/3-mjTQ0VBwI?long=yes
והרצאת וידאו על תיבת הפנדורה (עברית):
https://youtu.be/PnSzoSURKf0?long=yes
הגיליוטינה (Guillotine) זכתה לפרסום בהיסטוריה במהלך המהפכה הצרפתית, כששימשה מתקן לעריפת ראשים של בני האצולה ובית המלוכה. אך רבים לא יודעים שהגיליוטינה הייתה מתקן פופולארי להוצאה להורג בארצות נוספות באירופה.
תחילתה של גיליוטינה כמתקן עתיק לשחיטת בהמות, שנולד ככל הידוע באנגליה, כ"גרדום הליפקס". במהלך המאה ה-14 החלו להשתמש בגרדום השחיטה בארצות שונות ברחבי אירופה, להוצאות להורג של פושעים.
בארצות אחרות זכה "גרדום הליפקס" לשמות מגוונים. באיטליה הוא כונה "מאנאיה" ובסקוטלנד הוא כונה "הבתולה הסקוטית".
היה זה צחוק הגורל שדוקטור בשם ז'וזף איגנס גִיוֹטַן (Joseph-Ignace Guillotin) הביא את "גרדום הליפקס" לצרפת, בכוונה להשתמש בו להקטנת סבלם של הנידונים למוות בהוצאות להורג. גיוטן יזם את שכלולו של המתקן שבו ימצאו בעתיד את מותם רבים מהשלטון הצרפתי המלכותי והחל להפעילו בצרפת, עד שאושרה הפעלתו באופן קבוע.
בתחילה נקראה הגיליוטינה בצרפת "הלואיזה" אבל בהמשך ייקרא המתקן לימים בשם "גיליוטינה", שם שניתן לו על ידי הציבור הצרפתי, על שם הדוקטור גיוטן. הוא, אגב, ביקש שזה לא יקרה וסורב.
בעברית תורגם שם המתקן, שמן הסתם לא הופעל מעולם בארץ, בשם "מערפת".
הנה תולדות הגיליוטינה:
https://youtu.be/dbBkybZMa7g
ממציא הגיליוטינה, שהתחרט על המצאתו בשל האכזריות בה נוצלה:
https://youtu.be/bdvhcXLRWHE
על האדם האחרון שהוציא להורג בצרפת באמצעות הגיליוטינה:
https://youtu.be/DL2lVyqDwTw
עדיף לראות במשחק מחשב - גיליוטינה בפעולה:
http://youtu.be/eI4_imk_4iQ
היתכן שהממציא היה בכלל מישהו אחר?
https://youtu.be/XVlbsxOQup4
על הבילוי הפריזאי של צפייה בגיליוטינה:
https://youtu.be/OnP8WDkRIZs?long=yes
וסרט תיעודי של תולדות הגיליוטינה:
https://youtu.be/OyBzNQIH5Kc?long=yes
מה היה כלוב הבושה?
באירופה ההיסטורית שימש הביוש הציבורי אמצעי פופולרי של הרתעה וענישה של פושעים ועושי צרות. אחד מאמצעי ההשפלה והעונש היעילים היה "כלוב הבושה" (Cage of Shame). מדובר בכלוב שהוצב במקום מרכזי ובו נהגו לכלוא עבריינים בעת העתיקה ובימי הביניים אל מול קהילתם ובכך להשפיל ולהזהיר אחרים.
אחד השרידים האחרונים של הכלוב המבייש הזה נמצא בכיכר פאול שבעיירה הסלובקית לבוצ'ה. הוא הגדול וההיסטורי ביותר מסוגו, עשוי ברזל יצוק, מזכיר כלוב ציפורים גדול עם דלת מתכת בצורת לב, נבנה בתחילת המאה ה-17 והוא מהגדולים שנותרו שלמים ומעידים על העונש המשפיל שהיה נהוג באירופה של ימי הביניים.
כלוב הבושה הספציפי הזה שימש החל מהמאה ה-17 לענישת ראווה. במיוחד הוכנסו אליו נשים ונערות "מופקרות". עבירות כאלה יוחסו למי ששבו הביתה בשעות מאוחרות. מעת לעת הוכנסו אליו גם פושעים וגנבים.
כל אלו הושפלו בכלוב במשך ימים ארוכים, כדי לבייש אותם ולמנוע מהם לשוב לסורם. המקומיים השתתפו בביוש בכך שנהגו להשליך על הכלואים ירקות רקובים או יריקה לא נעימה.
לא פעם הוצב כלוב הבושה ליד בית העיריה או בסמוך לכנסייה המקומית. באופן זה אנשים "פגשו" את העבריינים והפושעים, כמו גם את הנשים שלא הקפידו על צניעות, בדרך לסידורים או לתפילה בכנסייה.
בעיירה הסלובקית הנ"ל הוא הוצב בסמוך לבית מתקופת הרנסאנס שניצב גם ליד קתדרלת סנט ג'יימס הגדולה של העיירה, מהמאה ה-14, כנסיה פרוטסטנטית מרשימה ששימשה את מרבית התושבים.
הנה כלוב הבושה העתיק בעיירה לבוצ'ה:
https://youtu.be/RW6LNZgcCcQ
כלוב בושה בסרט:
https://youtu.be/peLfL69z40A
עונש דומה ואכזרי הרבה יותר היה כלוב ההוצאה להורג שנקרא Gibbeting:
https://youtu.be/np_OOuBi1Mo
הייתה גם מסכת הבושה, מעין רסן אנושי שהגחיך והגביל את הנענשות, בד"כ נשים שריכלו והפיצו שמועות, למשך כמה שעות:
https://youtu.be/T7lGsWO5R10
ובמאה ה-20 הפעילו הכובשים של וייטנאם כלא שמזכיר כלוב בושה עבור שבויים ומקומיים שפשעו:
https://youtu.be/fMm85KyLGx0
באירופה ההיסטורית שימש הביוש הציבורי אמצעי פופולרי של הרתעה וענישה של פושעים ועושי צרות. אחד מאמצעי ההשפלה והעונש היעילים היה "כלוב הבושה" (Cage of Shame). מדובר בכלוב שהוצב במקום מרכזי ובו נהגו לכלוא עבריינים בעת העתיקה ובימי הביניים אל מול קהילתם ובכך להשפיל ולהזהיר אחרים.
אחד השרידים האחרונים של הכלוב המבייש הזה נמצא בכיכר פאול שבעיירה הסלובקית לבוצ'ה. הוא הגדול וההיסטורי ביותר מסוגו, עשוי ברזל יצוק, מזכיר כלוב ציפורים גדול עם דלת מתכת בצורת לב, נבנה בתחילת המאה ה-17 והוא מהגדולים שנותרו שלמים ומעידים על העונש המשפיל שהיה נהוג באירופה של ימי הביניים.
כלוב הבושה הספציפי הזה שימש החל מהמאה ה-17 לענישת ראווה. במיוחד הוכנסו אליו נשים ונערות "מופקרות". עבירות כאלה יוחסו למי ששבו הביתה בשעות מאוחרות. מעת לעת הוכנסו אליו גם פושעים וגנבים.
כל אלו הושפלו בכלוב במשך ימים ארוכים, כדי לבייש אותם ולמנוע מהם לשוב לסורם. המקומיים השתתפו בביוש בכך שנהגו להשליך על הכלואים ירקות רקובים או יריקה לא נעימה.
לא פעם הוצב כלוב הבושה ליד בית העיריה או בסמוך לכנסייה המקומית. באופן זה אנשים "פגשו" את העבריינים והפושעים, כמו גם את הנשים שלא הקפידו על צניעות, בדרך לסידורים או לתפילה בכנסייה.
בעיירה הסלובקית הנ"ל הוא הוצב בסמוך לבית מתקופת הרנסאנס שניצב גם ליד קתדרלת סנט ג'יימס הגדולה של העיירה, מהמאה ה-14, כנסיה פרוטסטנטית מרשימה ששימשה את מרבית התושבים.
הנה כלוב הבושה העתיק בעיירה לבוצ'ה:
https://youtu.be/RW6LNZgcCcQ
כלוב בושה בסרט:
https://youtu.be/peLfL69z40A
עונש דומה ואכזרי הרבה יותר היה כלוב ההוצאה להורג שנקרא Gibbeting:
https://youtu.be/np_OOuBi1Mo
הייתה גם מסכת הבושה, מעין רסן אנושי שהגחיך והגביל את הנענשות, בד"כ נשים שריכלו והפיצו שמועות, למשך כמה שעות:
https://youtu.be/T7lGsWO5R10
ובמאה ה-20 הפעילו הכובשים של וייטנאם כלא שמזכיר כלוב בושה עבור שבויים ומקומיים שפשעו:
https://youtu.be/fMm85KyLGx0
מה אדיפוס עשה לאביו ומה התסביך שלו?
אדיפוס התינוק נולד לאביו מלך תביי, אך המלך ליוס הוזהר זה מכבר על ידי האל אפולו שמותו יבוא לו מבנו. לכן ניקב ליוס את רגלי התינוק והשאירו למות על הגבעות. רועה שמצא את. אדיפוס התינוק, לקח אותו לקורינתוס ומלך קורינתוס אימץ אותו לבנו וקרא לו אדיפוס.
משהתבגר אדיפוס ונתקל בסירוב של המלך לספר לו מהיכן הגיע באמת הוא פנה לאורקל בדלפי, כדי לשאול את המלך אפולו מיהו. בדלפי סיפרו לו שהוא עתיד להרוג את אביו ולשאת את אמו שלו לאשה. במצוקתו החליט לא לחזור לקורינתוס ופנה מבלי לדעת דווקא לתביי, עיר הולדתו. בדרך הוא הסתבך בקטטה דווקא עם אביו מולידו והרגו. חצי מהנבואה התקיים..
הוא לא ידע שהרג את אביו וכשהגיע לעיר הוא פתר את חידת הספינקס, חצי אריה וחצי אשה, וגרם לו למות. אנשי תביי הודו לו על שהרג את המפלצת ומינו אותו למלך תחת אביו המת. הוא נשא את המלכה לאשה והרי הוא נשוי לאמו - חלקה השני של הנבואה.
שנים אחר כך, כשפרצה מגפה בעיר, עצת האורקל הייתה להעניש את רוצח המלך הקודם. משחקר אדיפוס, הוא גילה לזוועתו שהוא הרוצח ושהוא נשוי לאמו! - היא שלחה יד בנפשה והוא הפך עצמו לעיוור והחל לנדוד בארץ כפושט יד, בלוויית בתו הנאמנה אנטיגונה.
סיפורו של אדיפוס הוא מהטרגדיות היווניות הכי מפורסמות (מתורגם):
https://youtu.be/0a9Wuz7MvUE
קורותיו של אדיפוס מרגע שהיה בדלפי:
https://youtu.be/8zjWk8g5W8s
מצגת וידאו עם סיפור אדיפוס:
https://youtu.be/z1g2WRgkKh4
וסיפורו של אדיפוס בתוך סקירה על הטרגדיה היוונית (מתורגם):
https://youtu.be/BjLrMxO4cys
אדיפוס התינוק נולד לאביו מלך תביי, אך המלך ליוס הוזהר זה מכבר על ידי האל אפולו שמותו יבוא לו מבנו. לכן ניקב ליוס את רגלי התינוק והשאירו למות על הגבעות. רועה שמצא את. אדיפוס התינוק, לקח אותו לקורינתוס ומלך קורינתוס אימץ אותו לבנו וקרא לו אדיפוס.
משהתבגר אדיפוס ונתקל בסירוב של המלך לספר לו מהיכן הגיע באמת הוא פנה לאורקל בדלפי, כדי לשאול את המלך אפולו מיהו. בדלפי סיפרו לו שהוא עתיד להרוג את אביו ולשאת את אמו שלו לאשה. במצוקתו החליט לא לחזור לקורינתוס ופנה מבלי לדעת דווקא לתביי, עיר הולדתו. בדרך הוא הסתבך בקטטה דווקא עם אביו מולידו והרגו. חצי מהנבואה התקיים..
הוא לא ידע שהרג את אביו וכשהגיע לעיר הוא פתר את חידת הספינקס, חצי אריה וחצי אשה, וגרם לו למות. אנשי תביי הודו לו על שהרג את המפלצת ומינו אותו למלך תחת אביו המת. הוא נשא את המלכה לאשה והרי הוא נשוי לאמו - חלקה השני של הנבואה.
שנים אחר כך, כשפרצה מגפה בעיר, עצת האורקל הייתה להעניש את רוצח המלך הקודם. משחקר אדיפוס, הוא גילה לזוועתו שהוא הרוצח ושהוא נשוי לאמו! - היא שלחה יד בנפשה והוא הפך עצמו לעיוור והחל לנדוד בארץ כפושט יד, בלוויית בתו הנאמנה אנטיגונה.
סיפורו של אדיפוס הוא מהטרגדיות היווניות הכי מפורסמות (מתורגם):
https://youtu.be/0a9Wuz7MvUE
קורותיו של אדיפוס מרגע שהיה בדלפי:
https://youtu.be/8zjWk8g5W8s
מצגת וידאו עם סיפור אדיפוס:
https://youtu.be/z1g2WRgkKh4
וסיפורו של אדיפוס בתוך סקירה על הטרגדיה היוונית (מתורגם):
https://youtu.be/BjLrMxO4cys
מי הייתה אן בוליין, "אן של אלף הימים"?
"אן של אלף הימים" היה כינויה של אן בוליין (Anne Boleyn), כפי שכונתה בסרט קולנוע שהוקדש לסיפורה הטרגי. זה גם היה, פחות או יותר, הזמן שבו היא הייתה מלכת אנגליה.
אן בוליין היא דמות מרתקת בהיסטוריה האנגלית. מי שהייתה אשתו של המלך הנרי השמיני, מלך אובססיבי ליורש עצר, בן זכר, ומכיוון שלא הצליחה ללדת לו בן היא הייתה מלכתו פחות מ-3 שנים.
זה התחיל דווקא באהבה גדולה ואופטימית. בוליין, אשתו השנייה של הנרי ה-8, נולדה בתחילת המאה ה-16 למשפחת אצולה אנגלית, בעלת קשרים חזקים. היא קיבלה חינוך משובח, כולל לימודים אקדמיים ומיומנויות ביתיות. כשמינו את אביה לשגריר בצרפת היא גם רכשה נימוסים, שפה וכמובן תרבות צרפתית, במיוחד כשעברה בגיל צעיר לשרת את המלכה הצרפתית.
עם שובה לאנגליה, נכנסה בוליין לשירות קתרין מאראגון, אשתו הראשונה של הנרי. היא תוארה כאישה אינטליגנטית, שנונה וחיננית, אם כי בתור אישה רזה וברונטית, היא לא נחשבת יפה במיוחד, לפי מודל היופי של התקופה.
הקשר שלה עם המלך החל בשנת 1526. הנרי התאהב בה, אך בניגוד לאחותה מרי, ששימשה שנים כמאהבת שלו, אן סירבה בהתחלה להפוך לפילגשו. מערכת היחסים שלהם נמשכה שנים, עד שהתגברה נחישותו של הנרי לבטל את נישואיו לקתרין.
המלך טען שנישואיו לקתרין היו שגויים והכריז עליהם כמבוטלים, ההחלטה שעתידה להוביל לפילוג בין הוותיקן והכנסייה האנגליקנית, שהוא יקים רק כדי שיוכל להתגרש (ראו בתגית "הנרי השמיני").
אן והנרי נישאו בסתר ב-1532, ובפומבי בינואר 1533, מה שיוביל להכרתה של אן כמלכה. אך מלכותה של אן תהיה קצרה ודרמטית. היא ילדה לו את אליזבת', אך ללא בן יורש, הלכה אכזבתו של הנרי וגברה. הריונות נוספים שלה הסתיימו בהפלות והיחסים ביניהם הלכו והתדרדרו.
אן לא הייתה מלכה רגילה. התנהגותה הייתה רחוקה מהנורמות החברתיות של זמנה. לא מעט שמועות עורר אורח החיים הראוותני שלה והפעילות הפוליטית השנויה במחלוקת שהיא ניהלה, כולל מעורבותה ברפורמציה האנגלית, אותו פיצול דתי שכפה המלך על הממלכה כולה, רק כדי שיוכל להתגרש...
נפילתה של אן החלה וסימנה את סופה, עם ההתעניינות הגוברת של הנרי בג'יין סימור. ממש כמו שגילה בה עצמה עניין, הנרי חשק באחת מבנות לוויתה של אן בוליין עצמה והיא סירבה להפוך למאהבת שלו.
מכונת רעל שלמה, שכללה את אויביה הרבים, פעלה ברחבי אנגליה בהפצת שמועות ועלילות נגד אן.
הנרי, שכבר היה מאוהב בג'יין סימור, "חשד" שאן בוגדת בו והורה על חקירה רשמית נגדה ונגד המקורבים שלה, לאחר שהואשמה בניאוף ובבגידה במלך. אן נעצרה, הואשמה בבגידה, ניאוף וגילוי עריות. היא נמצאה אשמה וב-19 במאי 1536 היא הוצאה להורג במצודת לונדון.
גם אחיה, שהואשם בגילוי עריות עם אחותו, הוצא להורג וכך גם עוד ארבעה אנשי חצר נוספים.
בדיעבד, הניתוק של הנרי השמיני מהוותיקן, שנועד להכשיר את נישואיו לאן, הפכו את אן בוליין בעיני אוהדיה כאחת מראשוני הנצרות הפרוטסטנטית. הם גורסים שבזכותה הפכה ממלכת אנגליה למדינה פרוטסטטנטית. זאת גם אם באופן רשמי, את ייסוד הכנסייה האנגליקנית השלימה אליזבת' בתה, שירשה את כיסאו של הנרי והפכה למלכה אליזבת' הראשונה.
שונאיה, מנגד, רואים בה מכשפה, שבזכות כישוף שחור הפכה למלכת אנגליה והפרידה בין הקתולים באנגליה לבין האמונה האמיתית היחידה.
סיפור חייה של אן בוליין, שנכתב במחזה "אן של אלף הימים", הוא סיפור של אהבה אינטרסנטית, של מלך רצחני ומלכה דעתנית שזכתה במוות טרגי ולא מוצדק. אבל ניתן לראות בחייה ומותה של אן בוליין את האזהרה הברורה מריכוז של כוח מוחלט בידיו של מנהיג ללא מעצורים, כוח שכמו כל כוח באשר הוא, דינו להשחית.
הנה סיפור אהבתם של הנרי השמיני ואן בוליין, עד לסופו המזוויע:
https://youtu.be/bYAOg5PYanU
סיפור כליאתה של אן בוליין:
https://youtu.be/z2Ma9oTXezM
מצודת לונדון, שבה נאסרה המלכה, עד להוצאתה להורג:
https://youtu.be/pNNmiU3e1DY
דבריה ההיסטוריים לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/8Mq0u_G0fa0
למה בעצם הוציא הנרי השמיני את נשותיו להורג?
https://youtu.be/TVgmFkzbrgk
והנה מצגת וידאו על חייה ומותה של אן בוליין:
https://youtu.be/gQNO7OU7msg?long=yes
"אן של אלף הימים" היה כינויה של אן בוליין (Anne Boleyn), כפי שכונתה בסרט קולנוע שהוקדש לסיפורה הטרגי. זה גם היה, פחות או יותר, הזמן שבו היא הייתה מלכת אנגליה.
אן בוליין היא דמות מרתקת בהיסטוריה האנגלית. מי שהייתה אשתו של המלך הנרי השמיני, מלך אובססיבי ליורש עצר, בן זכר, ומכיוון שלא הצליחה ללדת לו בן היא הייתה מלכתו פחות מ-3 שנים.
זה התחיל דווקא באהבה גדולה ואופטימית. בוליין, אשתו השנייה של הנרי ה-8, נולדה בתחילת המאה ה-16 למשפחת אצולה אנגלית, בעלת קשרים חזקים. היא קיבלה חינוך משובח, כולל לימודים אקדמיים ומיומנויות ביתיות. כשמינו את אביה לשגריר בצרפת היא גם רכשה נימוסים, שפה וכמובן תרבות צרפתית, במיוחד כשעברה בגיל צעיר לשרת את המלכה הצרפתית.
עם שובה לאנגליה, נכנסה בוליין לשירות קתרין מאראגון, אשתו הראשונה של הנרי. היא תוארה כאישה אינטליגנטית, שנונה וחיננית, אם כי בתור אישה רזה וברונטית, היא לא נחשבת יפה במיוחד, לפי מודל היופי של התקופה.
הקשר שלה עם המלך החל בשנת 1526. הנרי התאהב בה, אך בניגוד לאחותה מרי, ששימשה שנים כמאהבת שלו, אן סירבה בהתחלה להפוך לפילגשו. מערכת היחסים שלהם נמשכה שנים, עד שהתגברה נחישותו של הנרי לבטל את נישואיו לקתרין.
המלך טען שנישואיו לקתרין היו שגויים והכריז עליהם כמבוטלים, ההחלטה שעתידה להוביל לפילוג בין הוותיקן והכנסייה האנגליקנית, שהוא יקים רק כדי שיוכל להתגרש (ראו בתגית "הנרי השמיני").
אן והנרי נישאו בסתר ב-1532, ובפומבי בינואר 1533, מה שיוביל להכרתה של אן כמלכה. אך מלכותה של אן תהיה קצרה ודרמטית. היא ילדה לו את אליזבת', אך ללא בן יורש, הלכה אכזבתו של הנרי וגברה. הריונות נוספים שלה הסתיימו בהפלות והיחסים ביניהם הלכו והתדרדרו.
אן לא הייתה מלכה רגילה. התנהגותה הייתה רחוקה מהנורמות החברתיות של זמנה. לא מעט שמועות עורר אורח החיים הראוותני שלה והפעילות הפוליטית השנויה במחלוקת שהיא ניהלה, כולל מעורבותה ברפורמציה האנגלית, אותו פיצול דתי שכפה המלך על הממלכה כולה, רק כדי שיוכל להתגרש...
נפילתה של אן החלה וסימנה את סופה, עם ההתעניינות הגוברת של הנרי בג'יין סימור. ממש כמו שגילה בה עצמה עניין, הנרי חשק באחת מבנות לוויתה של אן בוליין עצמה והיא סירבה להפוך למאהבת שלו.
מכונת רעל שלמה, שכללה את אויביה הרבים, פעלה ברחבי אנגליה בהפצת שמועות ועלילות נגד אן.
הנרי, שכבר היה מאוהב בג'יין סימור, "חשד" שאן בוגדת בו והורה על חקירה רשמית נגדה ונגד המקורבים שלה, לאחר שהואשמה בניאוף ובבגידה במלך. אן נעצרה, הואשמה בבגידה, ניאוף וגילוי עריות. היא נמצאה אשמה וב-19 במאי 1536 היא הוצאה להורג במצודת לונדון.
גם אחיה, שהואשם בגילוי עריות עם אחותו, הוצא להורג וכך גם עוד ארבעה אנשי חצר נוספים.
בדיעבד, הניתוק של הנרי השמיני מהוותיקן, שנועד להכשיר את נישואיו לאן, הפכו את אן בוליין בעיני אוהדיה כאחת מראשוני הנצרות הפרוטסטנטית. הם גורסים שבזכותה הפכה ממלכת אנגליה למדינה פרוטסטטנטית. זאת גם אם באופן רשמי, את ייסוד הכנסייה האנגליקנית השלימה אליזבת' בתה, שירשה את כיסאו של הנרי והפכה למלכה אליזבת' הראשונה.
שונאיה, מנגד, רואים בה מכשפה, שבזכות כישוף שחור הפכה למלכת אנגליה והפרידה בין הקתולים באנגליה לבין האמונה האמיתית היחידה.
סיפור חייה של אן בוליין, שנכתב במחזה "אן של אלף הימים", הוא סיפור של אהבה אינטרסנטית, של מלך רצחני ומלכה דעתנית שזכתה במוות טרגי ולא מוצדק. אבל ניתן לראות בחייה ומותה של אן בוליין את האזהרה הברורה מריכוז של כוח מוחלט בידיו של מנהיג ללא מעצורים, כוח שכמו כל כוח באשר הוא, דינו להשחית.
הנה סיפור אהבתם של הנרי השמיני ואן בוליין, עד לסופו המזוויע:
https://youtu.be/bYAOg5PYanU
סיפור כליאתה של אן בוליין:
https://youtu.be/z2Ma9oTXezM
מצודת לונדון, שבה נאסרה המלכה, עד להוצאתה להורג:
https://youtu.be/pNNmiU3e1DY
דבריה ההיסטוריים לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/8Mq0u_G0fa0
למה בעצם הוציא הנרי השמיני את נשותיו להורג?
https://youtu.be/TVgmFkzbrgk
והנה מצגת וידאו על חייה ומותה של אן בוליין:
https://youtu.be/gQNO7OU7msg?long=yes
איך אטלס מחזיק את כיפת השמיים במיתולוגיה היוונית?
אטלס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, נלחם לצד הטיטאנים נגד אלי האולימפוס. אבי האלים זאוס העניש אותו שייאלץ לשאת את כיפת השמים על כתפיו. אטלס היה גם המלך של אטלנטיס העתיקה, אותה ממלכה קדמונית שנעלמה לחלוטין מהעולם ולא נמצאה עד היום הזה.
במקום שבו עומדים כיום הרי האטלס, הפך פרסאוס אטלס לאבן, בעזרת הראש של מדוזה הקדמונית.
מפני שספרי המפות נקראים אטלס, רבים חושבים שאטלס מחזיק על כתפיו את העולם כולו, אבל בתקופת יוון העתיקה לא ידעו שכדור הארץ הוא עגול. האמת היא, שעל השתתפותו במרד הטיטאנים, היה עונשו של אטלס "ללכת לצוק גהה שבמזרח ולשאת על כתפיו את השמיים" ולא את הגלובוס כולו.
כיום ידוע אטלס כסמל הסיבולת והאיפוק. לרוב הוא נראה בפסלים וביצירות אמנות כורע על ברכו ומחזיק גלובוס ענקי על כתפיו.
הנה עונשו של אטלס הטיטאן:
https://youtu.be/EnPaegLcLok
אטלס הטיטאן מונפש באנימציה:
https://youtu.be/BhR4_uBh7vY
וסרטון ברוסית שמראה בחיוך את הרקולס "מסדר" את אטלס:
http://youtu.be/kajuPjhn9bs
אטלס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, נלחם לצד הטיטאנים נגד אלי האולימפוס. אבי האלים זאוס העניש אותו שייאלץ לשאת את כיפת השמים על כתפיו. אטלס היה גם המלך של אטלנטיס העתיקה, אותה ממלכה קדמונית שנעלמה לחלוטין מהעולם ולא נמצאה עד היום הזה.
במקום שבו עומדים כיום הרי האטלס, הפך פרסאוס אטלס לאבן, בעזרת הראש של מדוזה הקדמונית.
מפני שספרי המפות נקראים אטלס, רבים חושבים שאטלס מחזיק על כתפיו את העולם כולו, אבל בתקופת יוון העתיקה לא ידעו שכדור הארץ הוא עגול. האמת היא, שעל השתתפותו במרד הטיטאנים, היה עונשו של אטלס "ללכת לצוק גהה שבמזרח ולשאת על כתפיו את השמיים" ולא את הגלובוס כולו.
כיום ידוע אטלס כסמל הסיבולת והאיפוק. לרוב הוא נראה בפסלים וביצירות אמנות כורע על ברכו ומחזיק גלובוס ענקי על כתפיו.
הנה עונשו של אטלס הטיטאן:
https://youtu.be/EnPaegLcLok
אטלס הטיטאן מונפש באנימציה:
https://youtu.be/BhR4_uBh7vY
וסרטון ברוסית שמראה בחיוך את הרקולס "מסדר" את אטלס:
http://youtu.be/kajuPjhn9bs
מהו הגיהנום בדתות השונות?
בדתות רבות מתואר הגיהנום (Hell) בתור השאול, האופל, התופת ושאר השמות של מקום עונש, סבל ועינויים, שממתין לאחר המוות, למי שחטאו בחייהם ועברו עבירות חמורות - בין אדם לחברו ובין אדם לאלוהיו.
בציבור נתפס הגיהינום כמקום לזכות בו בעונש נצחי, על החטאים, על אמונה לא מספקת, על אי קיום של המצוות ועוד.
#הגיהנום בדתות השונות
תיאורי הגיהנום או החיים שלאחר המוות הם שונים מדת לדת ונתונים לפרשנויות שונות בין זרמים דתיים, קבוצות, חצרות דתיות, כתות ואפילו אנשים שונים. תהודה רבה בתרבות המערבית הייתה גם לתיאור הגיהנום ב"הקומדיה האלוהית", ספרו העל-זמני של דנטה, בשמו המלא דנטה אליגיירי.
נתחיל ביהדות, המפרשת את המושג "גיהנום"כמקום זמני לטיהור הנשמה ולא כעונש נצחי כמו התפיסה הנוצרית שתוצג בהמשך. הגיהינום היהודי מתואר לעתים כאש מטהרת, כשהרעיון הוא שהנשמה מתנקה בו לפני וכדי שהיא תוכל לבוא בשערי גן עדן.
בנצרות הגיהנום מתואר מתואר כ"תופת" (Inferno), מעין כבשן לוהט ועתיר להבות, הנמצא במעמקי האדמה. קירותיו אדומים עזים ונהרות לבה רותחת זורמים בין הסלעים המחודדים. זה מקום של סבל, חושך וייסורים נצחיים וניתוק מהאלוהים.
בין הפרשנויות השונות יש הרואות בגיהנום מקום פיזי, בעוד אחרות רואות בו מצב רוחני של ריחוק מאלוהים. בנצרות הגיהנום מיועד למי שדחו את חסד האלוהים או חטאו חטאים בלתי נסלחים. מדובר בהמצאה גאונית שהצליחה במשך מאות רבות של שנים לגרום למאמינים הנוצרים להיות צייתנים, שקטים, חיוביים ולתרום לכנסייה מכספם, גם אם יש להם מעט מאוד ממנו ולה המון.
הגיהנום הנוצרי, אגב, די מבוסס על שילוב בין השאול כפי שהוא מתואר במיתולוגיה היוונית, זה שמתחת לאדמה ומעבר לנהר סטיקס, לבין הגיהנום של היהדות הקדומה והאלילות של כנען.
האסלאם מדבר על "ג'הנאם" (Jahannam), המקום המיועד להעניש בייסורים עזים את מי שדחו את אללה וביצעו חטאים חמורים. בג'הנם המוסלמי החוטאים סובלים מעונשים המשתנים לפי החטאים שהם עשו. הג'האנם הוא מקום של אש ורתיחה, מול קור קיצוני. יש בג'הנם שבע דרגות של גיהנום וכל אחת קשה וחמורה מקודמתה. ואגב, אצל המוסלמים רק מי שמאמין באללה וחי חיי צדיקים יזכה לכניסה ל"ג'אנה", גן העדן המוסלמי.
בהינדואיזם והבודהיזם יש גם פאטאלה (Patala) של ההינדו אך גם את הנאראקה (Naraka) המשותפת לשניהם, גם אם כל דת רואה אותו אחרת.
בגיהנום של ההינדים מתקיימות כמה רמות של עונש. גם כאן הגיהנום הוא מקום זמני, מעין מחוזות כפרה זמניים, מקומות בהם מטוהרת נשמתם של מי שצברו במעשיהם קארמה שלילית, לפני שתיוולד מחדש. בין העונשים יש מגוון עינויים פיזיים כשכל אחד מהם מותאם לחטאים אחרים.
ה"נרקה" אצל הבודהיסטים הוא אחד מששת העולמות הבודהיסטיים, של הקיום המחזורי. גם אצלם מדובר במצבי סבל זמניים ולא של עונש נצחי, אבל בסיפורם שלהם מתוארים 8 גיהנומים קרים ו-8 חמים, כשלכל אלה נוסף מגוון של תת-רמות נוספות.
ב"דיו", הגיהנום בו מאמינות מספר דתות סיניות ותיקות, יש 10 בתי משפט או רמות, כשכל אחד נותן עונשים ייחודיים. הנשמות עוברות דרך רמות אלו לפני שהן נולדות מחדש, או עולות לגן עדן.
כך שלכל דת יש את הפרשנויות שלה לגבי הגיהנום, חלקן מילוליות ומבטיחות או מאיימות וחלקן לא. ועדיין מסתבר שלכל אחת מהן יש פרשנויות שונות למהותו של הגיהנום - חלקן מילוליות יותר וחלקן מציגות את הגיהנום כמושג מטפורי ולא כמקום בו החוטאים מעונים באמת.
הנה האגדה על המלך ששלח את חתנו למבחן בגיהינום (מתורגם):
https://youtu.be/4nZ9gNGZwO0
כך מדמיינים את קולות הסובלים בו:
https://youtu.be/Xbrbx0ApQ8k
השאול מהמיתולוגיה היוונית בו האל הדס לוקח לו אישה:
https://youtu.be/ESbd3T7VMsc
בחיוך פרסומי - הגיהנום בגירסת הג'אנק פוד:
https://youtu.be/Nhi84rJyuhA
כך הדתיים מציגים את הגיהנום:
https://youtu.be/MdiWn-cAFmE
הגיהנום לפי הנצרות והתנ"ך:
https://youtu.be/jVleAnze7v8?long=yes
והגיהנום והשטן שאפשר לראות בהקרבת הילדים העתיקה בגיא בן הינום שבירושלים:
https://youtu.be/GeCodRjs1Bs?long=yes
בדתות רבות מתואר הגיהנום (Hell) בתור השאול, האופל, התופת ושאר השמות של מקום עונש, סבל ועינויים, שממתין לאחר המוות, למי שחטאו בחייהם ועברו עבירות חמורות - בין אדם לחברו ובין אדם לאלוהיו.
בציבור נתפס הגיהינום כמקום לזכות בו בעונש נצחי, על החטאים, על אמונה לא מספקת, על אי קיום של המצוות ועוד.
#הגיהנום בדתות השונות
תיאורי הגיהנום או החיים שלאחר המוות הם שונים מדת לדת ונתונים לפרשנויות שונות בין זרמים דתיים, קבוצות, חצרות דתיות, כתות ואפילו אנשים שונים. תהודה רבה בתרבות המערבית הייתה גם לתיאור הגיהנום ב"הקומדיה האלוהית", ספרו העל-זמני של דנטה, בשמו המלא דנטה אליגיירי.
נתחיל ביהדות, המפרשת את המושג "גיהנום"כמקום זמני לטיהור הנשמה ולא כעונש נצחי כמו התפיסה הנוצרית שתוצג בהמשך. הגיהינום היהודי מתואר לעתים כאש מטהרת, כשהרעיון הוא שהנשמה מתנקה בו לפני וכדי שהיא תוכל לבוא בשערי גן עדן.
בנצרות הגיהנום מתואר מתואר כ"תופת" (Inferno), מעין כבשן לוהט ועתיר להבות, הנמצא במעמקי האדמה. קירותיו אדומים עזים ונהרות לבה רותחת זורמים בין הסלעים המחודדים. זה מקום של סבל, חושך וייסורים נצחיים וניתוק מהאלוהים.
בין הפרשנויות השונות יש הרואות בגיהנום מקום פיזי, בעוד אחרות רואות בו מצב רוחני של ריחוק מאלוהים. בנצרות הגיהנום מיועד למי שדחו את חסד האלוהים או חטאו חטאים בלתי נסלחים. מדובר בהמצאה גאונית שהצליחה במשך מאות רבות של שנים לגרום למאמינים הנוצרים להיות צייתנים, שקטים, חיוביים ולתרום לכנסייה מכספם, גם אם יש להם מעט מאוד ממנו ולה המון.
הגיהנום הנוצרי, אגב, די מבוסס על שילוב בין השאול כפי שהוא מתואר במיתולוגיה היוונית, זה שמתחת לאדמה ומעבר לנהר סטיקס, לבין הגיהנום של היהדות הקדומה והאלילות של כנען.
האסלאם מדבר על "ג'הנאם" (Jahannam), המקום המיועד להעניש בייסורים עזים את מי שדחו את אללה וביצעו חטאים חמורים. בג'הנם המוסלמי החוטאים סובלים מעונשים המשתנים לפי החטאים שהם עשו. הג'האנם הוא מקום של אש ורתיחה, מול קור קיצוני. יש בג'הנם שבע דרגות של גיהנום וכל אחת קשה וחמורה מקודמתה. ואגב, אצל המוסלמים רק מי שמאמין באללה וחי חיי צדיקים יזכה לכניסה ל"ג'אנה", גן העדן המוסלמי.
בהינדואיזם והבודהיזם יש גם פאטאלה (Patala) של ההינדו אך גם את הנאראקה (Naraka) המשותפת לשניהם, גם אם כל דת רואה אותו אחרת.
בגיהנום של ההינדים מתקיימות כמה רמות של עונש. גם כאן הגיהנום הוא מקום זמני, מעין מחוזות כפרה זמניים, מקומות בהם מטוהרת נשמתם של מי שצברו במעשיהם קארמה שלילית, לפני שתיוולד מחדש. בין העונשים יש מגוון עינויים פיזיים כשכל אחד מהם מותאם לחטאים אחרים.
ה"נרקה" אצל הבודהיסטים הוא אחד מששת העולמות הבודהיסטיים, של הקיום המחזורי. גם אצלם מדובר במצבי סבל זמניים ולא של עונש נצחי, אבל בסיפורם שלהם מתוארים 8 גיהנומים קרים ו-8 חמים, כשלכל אלה נוסף מגוון של תת-רמות נוספות.
ב"דיו", הגיהנום בו מאמינות מספר דתות סיניות ותיקות, יש 10 בתי משפט או רמות, כשכל אחד נותן עונשים ייחודיים. הנשמות עוברות דרך רמות אלו לפני שהן נולדות מחדש, או עולות לגן עדן.
כך שלכל דת יש את הפרשנויות שלה לגבי הגיהנום, חלקן מילוליות ומבטיחות או מאיימות וחלקן לא. ועדיין מסתבר שלכל אחת מהן יש פרשנויות שונות למהותו של הגיהנום - חלקן מילוליות יותר וחלקן מציגות את הגיהנום כמושג מטפורי ולא כמקום בו החוטאים מעונים באמת.
הנה האגדה על המלך ששלח את חתנו למבחן בגיהינום (מתורגם):
https://youtu.be/4nZ9gNGZwO0
כך מדמיינים את קולות הסובלים בו:
https://youtu.be/Xbrbx0ApQ8k
השאול מהמיתולוגיה היוונית בו האל הדס לוקח לו אישה:
https://youtu.be/ESbd3T7VMsc
בחיוך פרסומי - הגיהנום בגירסת הג'אנק פוד:
https://youtu.be/Nhi84rJyuhA
כך הדתיים מציגים את הגיהנום:
https://youtu.be/MdiWn-cAFmE
הגיהנום לפי הנצרות והתנ"ך:
https://youtu.be/jVleAnze7v8?long=yes
והגיהנום והשטן שאפשר לראות בהקרבת הילדים העתיקה בגיא בן הינום שבירושלים:
https://youtu.be/GeCodRjs1Bs?long=yes
איך התרחשה קריעת ים סוף?
יציאת מצרים הייתה נס, אבל בשביל בני ישראל המותשים הייתה קריעת ים סוף הדובדבן שעל העוגה. זה קרה לאחר שפרעה אפשר להם, אחרי 10 המכות, לצאת למדבר להתפלל.
כששלח פרעה את צבאו לרדוף אחריהם, קרע משה את הים ובני ישראל חצו את הים בין הגלים הניצבים ומאפשרים להם לצעוד בו. יש מדענים הסבורים היום שאולי מדובר בנסיגת הים בשל צונאמי. אחרים מזהים איזור שבו יש שפל המאפשר מעבר מצד לצד.
כך או כך, קריעת ים סוף הייתה האירוע שסיים את העבדות. סמל סופי לכך התרחש כשנכנס צבאו של פרעה אל הים והים כיסה אותו ולא השאיר לצבא הגדול והחזק שרדף אחריהם זכר. זה עונשו של כל קלגס, מעביד בפרך ומענה אחרים.
הנה סיפור קריעת ים סוף לילדים (עברית):
https://youtu.be/Un2LlOYysr4
סרטון המתאר את קריעת ים סוף (עברית):
https://youtu.be/cVC57jpkY2c
סיפורו של משה, מהסנה הבוער ועד לקריעת ים-סוף:
https://youtu.be/d12uOLx5CI0?t=13s
קריעת הים מהסרטים:
https://youtu.be/rpw-in83tKU?long=yes
והאם יש הוכחות למקום של חציית ים סוף?
https://youtu.be/AOIRLsCk-TM?long=yes
יציאת מצרים הייתה נס, אבל בשביל בני ישראל המותשים הייתה קריעת ים סוף הדובדבן שעל העוגה. זה קרה לאחר שפרעה אפשר להם, אחרי 10 המכות, לצאת למדבר להתפלל.
כששלח פרעה את צבאו לרדוף אחריהם, קרע משה את הים ובני ישראל חצו את הים בין הגלים הניצבים ומאפשרים להם לצעוד בו. יש מדענים הסבורים היום שאולי מדובר בנסיגת הים בשל צונאמי. אחרים מזהים איזור שבו יש שפל המאפשר מעבר מצד לצד.
כך או כך, קריעת ים סוף הייתה האירוע שסיים את העבדות. סמל סופי לכך התרחש כשנכנס צבאו של פרעה אל הים והים כיסה אותו ולא השאיר לצבא הגדול והחזק שרדף אחריהם זכר. זה עונשו של כל קלגס, מעביד בפרך ומענה אחרים.
הנה סיפור קריעת ים סוף לילדים (עברית):
https://youtu.be/Un2LlOYysr4
סרטון המתאר את קריעת ים סוף (עברית):
https://youtu.be/cVC57jpkY2c
סיפורו של משה, מהסנה הבוער ועד לקריעת ים-סוף:
https://youtu.be/d12uOLx5CI0?t=13s
קריעת הים מהסרטים:
https://youtu.be/rpw-in83tKU?long=yes
והאם יש הוכחות למקום של חציית ים סוף?
https://youtu.be/AOIRLsCk-TM?long=yes
מי היה האסיר במסכת הברזל?
זו אחת התעלומות המסתוריות ביותר בהיסטוריה של אירופה וללא ספק מהסיפורים המסקרנים שתשמעו.
האיש במסכת הברזל (Man in the Iron Mask) הוא סיפור שהתפרסם במיוחד, כשיצא ספר בשם זה, פרי עטו של הסופר הצרפתי, אלכסנדר דיומא האב.
האירוע האמיתי התרחש במהלך המאה ה-17, בתקופת שלטונו של המלך לואי ה-14 בצרפת. באותם ימים הוחזק אסיר אלמוני בכלא, במשך עשרות שנים. הוא הועבר שוב ושוב בין בית כלא לכלא אחר, בין מבצרים שונים ששימשו אז כבתי סוהר בצרפת. האחרון שבהם יהיה הבסטיליה הידועה בפריז.
הפרט שאי אפשר היה להתעלם ממנו אצל האסיר הזה הייתה מסכה, שכיסתה תמיד את פניו. מרבית הגרסאות המקוריות שדיווחו על האסיר המסתורי גרסו שהיא הייתה עשויה קטיפה שחורה ולא מסכת ברזל, כפי שהופיע בספרו של דיומא ויופץ בגרסאות מאוחרות יותר של השמועה.
בכל השלבים הללו נשמרה זהותו של האסיר המסתורי בסודיות מוחלטת. השומרים בבתי הכלא קיבלו פקודה מפורשת שלא לשוחח איתו או לחשוף לאחרים כל פרט שהוא על מראהו או חשד לגבי זהותו. הם הוזהרו שמי שיפר את ההוראות, צפוי לעונש מוות.
האסיר במסכה עצמו, זכה ליחס טוב יחסית וכבודו נשמר. ביחס לאסירים אחרים, הוא נהנה מבגדים טובים ואוכל איכותי.
ב-19 בנובמבר 1703 מת האסיר עם המסכה. זה היה בכלא הבסטיליה בפריז, כשזהותו האמיתית של האסיר לא ידועה, מכיוון שאיש לא ראה את פניו מעולם, בשל מסכת הקטיפה השחורה שהסתירה אותם.
הסיפור בן מאות השנים על האיש במסכת הברזל קיבל ביטויים רבים באמנויות השונות. אם בספרות פרסם אותו דיומא, בקולנוע גילם את דמותו של האסיר המסתורי כוכב הקולנוע ליאונרדו דיקפריו.
סיפורו של האיש במסכת הברזל נע בין תיעוד אמיתי על אסיר במסכה לאגדה היסטורית מסתורית ומסעירה. המסתורין סביב זהותו ימשיך אולי לרתק היסטוריונים וחובבי היסטוריה לתמיד, אך הסיכוי לתשובה ודאית, רק הולך ומתרחק.
#מי הוא היה?
זהותו של אסיר המסכה נותרה חסויה עד ימינו. רבים מהפרטים בסיפור הזה הם בבירור בדויים או לפחות מוגזמים. ועדיין, זו חידה היסטורית, ללא פיתרון ברור, שאיכשהו נותרה לא פתורה - גם בחלוף מאות שנים ואחרי שאימת עונש המוות בצו המלך כבר לא מוטלת על איש.
בין ההשערות שהועלו לגבי זהותו של האיש במסכה היו שמדובר בתאומו הסודי של המלך, אחיו התאום הזהה של לואי ה-14, שנכלא רק כדי למנוע איום על שלטון המלך. המלך הורה לאלץ את אחיו ללבוש מסכה, על מנת שלא יזהו את פניו ותתגלה האפשרות לעיני קושרים אפשריים, להחליפו בתאום זהה.
השערות נוספות לגבי זהותו היו שהאיש במסכה הוא אציל שסר חינו בעיני המלך, או מרגל בכיר שנתפס ואפילו מחשבה שאולי היה זה אביו הלא חוקי של לואי ה-14 עצמו.
חוקרים שחיפשו גם הם פתרון, פיצחו בשלב מסוים את צופן יומנו של המלך. מהצופן, המורכב יחסית, הם למדו, לטענתם, שהאסיר במסכה היה גנרל צרפתי שברח מהקרב. כדי לחוס על כבודו של מי שנטש את חייליו ונאסר, הוסתרה זהותו באמצעות המסכה.
הרומן המפורסם "האיש במסכת הברזל" הוא חלק ממיתולוגיה, שהפכה את מסכת הברזל למרכיב מרכזי בסיפור, אבל בפועל מה שנותר פתוח הוא רק התשובה המספקת אץ הסקרנות לשאלה - מי היה האיש במסכת הברזל?
הנה סיפורו של האסיר במסכת הברזל:
https://youtu.be/mwXFAKTf040
מי הוא היה?
https://youtu.be/DfJNWA2hnS8
תעלומת האיש עם קטעים מסרטים עליו
https://youtu.be/z7hdc5M9rjI
והסרט המלא על האיש במסכת הברזל מ-1977:
https://youtu.be/kFuO4LooY_U?long=yes
זו אחת התעלומות המסתוריות ביותר בהיסטוריה של אירופה וללא ספק מהסיפורים המסקרנים שתשמעו.
האיש במסכת הברזל (Man in the Iron Mask) הוא סיפור שהתפרסם במיוחד, כשיצא ספר בשם זה, פרי עטו של הסופר הצרפתי, אלכסנדר דיומא האב.
האירוע האמיתי התרחש במהלך המאה ה-17, בתקופת שלטונו של המלך לואי ה-14 בצרפת. באותם ימים הוחזק אסיר אלמוני בכלא, במשך עשרות שנים. הוא הועבר שוב ושוב בין בית כלא לכלא אחר, בין מבצרים שונים ששימשו אז כבתי סוהר בצרפת. האחרון שבהם יהיה הבסטיליה הידועה בפריז.
הפרט שאי אפשר היה להתעלם ממנו אצל האסיר הזה הייתה מסכה, שכיסתה תמיד את פניו. מרבית הגרסאות המקוריות שדיווחו על האסיר המסתורי גרסו שהיא הייתה עשויה קטיפה שחורה ולא מסכת ברזל, כפי שהופיע בספרו של דיומא ויופץ בגרסאות מאוחרות יותר של השמועה.
בכל השלבים הללו נשמרה זהותו של האסיר המסתורי בסודיות מוחלטת. השומרים בבתי הכלא קיבלו פקודה מפורשת שלא לשוחח איתו או לחשוף לאחרים כל פרט שהוא על מראהו או חשד לגבי זהותו. הם הוזהרו שמי שיפר את ההוראות, צפוי לעונש מוות.
האסיר במסכה עצמו, זכה ליחס טוב יחסית וכבודו נשמר. ביחס לאסירים אחרים, הוא נהנה מבגדים טובים ואוכל איכותי.
ב-19 בנובמבר 1703 מת האסיר עם המסכה. זה היה בכלא הבסטיליה בפריז, כשזהותו האמיתית של האסיר לא ידועה, מכיוון שאיש לא ראה את פניו מעולם, בשל מסכת הקטיפה השחורה שהסתירה אותם.
הסיפור בן מאות השנים על האיש במסכת הברזל קיבל ביטויים רבים באמנויות השונות. אם בספרות פרסם אותו דיומא, בקולנוע גילם את דמותו של האסיר המסתורי כוכב הקולנוע ליאונרדו דיקפריו.
סיפורו של האיש במסכת הברזל נע בין תיעוד אמיתי על אסיר במסכה לאגדה היסטורית מסתורית ומסעירה. המסתורין סביב זהותו ימשיך אולי לרתק היסטוריונים וחובבי היסטוריה לתמיד, אך הסיכוי לתשובה ודאית, רק הולך ומתרחק.
#מי הוא היה?
זהותו של אסיר המסכה נותרה חסויה עד ימינו. רבים מהפרטים בסיפור הזה הם בבירור בדויים או לפחות מוגזמים. ועדיין, זו חידה היסטורית, ללא פיתרון ברור, שאיכשהו נותרה לא פתורה - גם בחלוף מאות שנים ואחרי שאימת עונש המוות בצו המלך כבר לא מוטלת על איש.
בין ההשערות שהועלו לגבי זהותו של האיש במסכה היו שמדובר בתאומו הסודי של המלך, אחיו התאום הזהה של לואי ה-14, שנכלא רק כדי למנוע איום על שלטון המלך. המלך הורה לאלץ את אחיו ללבוש מסכה, על מנת שלא יזהו את פניו ותתגלה האפשרות לעיני קושרים אפשריים, להחליפו בתאום זהה.
השערות נוספות לגבי זהותו היו שהאיש במסכה הוא אציל שסר חינו בעיני המלך, או מרגל בכיר שנתפס ואפילו מחשבה שאולי היה זה אביו הלא חוקי של לואי ה-14 עצמו.
חוקרים שחיפשו גם הם פתרון, פיצחו בשלב מסוים את צופן יומנו של המלך. מהצופן, המורכב יחסית, הם למדו, לטענתם, שהאסיר במסכה היה גנרל צרפתי שברח מהקרב. כדי לחוס על כבודו של מי שנטש את חייליו ונאסר, הוסתרה זהותו באמצעות המסכה.
הרומן המפורסם "האיש במסכת הברזל" הוא חלק ממיתולוגיה, שהפכה את מסכת הברזל למרכיב מרכזי בסיפור, אבל בפועל מה שנותר פתוח הוא רק התשובה המספקת אץ הסקרנות לשאלה - מי היה האיש במסכת הברזל?
הנה סיפורו של האסיר במסכת הברזל:
https://youtu.be/mwXFAKTf040
מי הוא היה?
https://youtu.be/DfJNWA2hnS8
תעלומת האיש עם קטעים מסרטים עליו
https://youtu.be/z7hdc5M9rjI
והסרט המלא על האיש במסכת הברזל מ-1977:
https://youtu.be/kFuO4LooY_U?long=yes
מהו ניסוי הכלא של סטנפורד?
ניסוי הכלא של סטנפורד (Stanford prison experiment) הוא אחד מהניסויים הידועים והקשים בתולדות המחקר המדעי בפסיכולוגיה. הניסוי נעשה על ידי פרופסור פיליפ זימבארדו, פסיכולוג חברתי ידוע שביקש לבחון כיצד משפיעים חוקים על ההתנהגות האנושית.
בניסוי, שאפשר לראשונה הצצה מקרוב אל הנפש האנושית האפלה, הראה החוקר עד כמה הכוח משחית. הוא הוכיח שבנסיבות מסוימות, יכולים גם אנשים רגילים ונורמטיביים לעשות מעשים נוראים.
לשם הניסוי נבנה כלא במרתפי האוניברסיטה. הסטודנטים שהתנדבו להשתתף בניסוי חולקו לשומרים ולאסירים. בתחילת הניסוי נעצרו הסטודנטים שנבחרו להיות אסירים על ידי ה"שוטרים" שבניסוי. הם נכלאו בכלא הניסוי, שבו שימש החוקר עצמו כ"מנהל הכלא".
בתוך זמן לא ארוך החלו מי שנבחרו כשומרים להפגין התנהגות אכזרית ואפילו סדיסטית, כמו גם התעללות מילולית ושליטה מוחלטת בהם. האסירים מצידם החלו להסתגר, לתפוס את עצמם כנחותים ולהפגין סימני דיכאון ומצוקה רגשית.
לאחר חמישה ימים הופסק הניסוי, כשהחוקר זימבארדו ראה שאולי הגזים. הוא נוכח שהתפקיד עלול לגרום לאנשים נורמטיביים (רגילים), להתנהג על פי תפקידם ואפילו לנהוג בצורה סדיסטית.
ממצאי הניסוי הביאו לכך שהחוקר זימבארדו הוזמן בשנת 2004 להעיד ולהגן על סוהר אמריקאי, שהועמד לדין על התנהגותו כלפי אסירים עיראקיים בכלא "אבו-גרייב".
הנה סיפור הניסוי בכלא של אוניברסיטת סטנפורד (מתורגם):
https://youtu.be/VVZAxSjKK3g
פרופסור זימברדו מציג את מקום הניסוי למבקרים:
http://youtu.be/RKW_MzREPp4
וסיפור הניסוי באנגלית:
http://youtu.be/t8vVjDkyH3Q
ניסוי הכלא של סטנפורד (Stanford prison experiment) הוא אחד מהניסויים הידועים והקשים בתולדות המחקר המדעי בפסיכולוגיה. הניסוי נעשה על ידי פרופסור פיליפ זימבארדו, פסיכולוג חברתי ידוע שביקש לבחון כיצד משפיעים חוקים על ההתנהגות האנושית.
בניסוי, שאפשר לראשונה הצצה מקרוב אל הנפש האנושית האפלה, הראה החוקר עד כמה הכוח משחית. הוא הוכיח שבנסיבות מסוימות, יכולים גם אנשים רגילים ונורמטיביים לעשות מעשים נוראים.
לשם הניסוי נבנה כלא במרתפי האוניברסיטה. הסטודנטים שהתנדבו להשתתף בניסוי חולקו לשומרים ולאסירים. בתחילת הניסוי נעצרו הסטודנטים שנבחרו להיות אסירים על ידי ה"שוטרים" שבניסוי. הם נכלאו בכלא הניסוי, שבו שימש החוקר עצמו כ"מנהל הכלא".
בתוך זמן לא ארוך החלו מי שנבחרו כשומרים להפגין התנהגות אכזרית ואפילו סדיסטית, כמו גם התעללות מילולית ושליטה מוחלטת בהם. האסירים מצידם החלו להסתגר, לתפוס את עצמם כנחותים ולהפגין סימני דיכאון ומצוקה רגשית.
לאחר חמישה ימים הופסק הניסוי, כשהחוקר זימבארדו ראה שאולי הגזים. הוא נוכח שהתפקיד עלול לגרום לאנשים נורמטיביים (רגילים), להתנהג על פי תפקידם ואפילו לנהוג בצורה סדיסטית.
ממצאי הניסוי הביאו לכך שהחוקר זימבארדו הוזמן בשנת 2004 להעיד ולהגן על סוהר אמריקאי, שהועמד לדין על התנהגותו כלפי אסירים עיראקיים בכלא "אבו-גרייב".
הנה סיפור הניסוי בכלא של אוניברסיטת סטנפורד (מתורגם):
https://youtu.be/VVZAxSjKK3g
פרופסור זימברדו מציג את מקום הניסוי למבקרים:
http://youtu.be/RKW_MzREPp4
וסיפור הניסוי באנגלית:
http://youtu.be/t8vVjDkyH3Q
