» «
צהוב-אדום-כחול
מהו הציור צהוב-אדום-כחול של קנדינסקי?



בשנת 1925 צייר קנדינסקי את אחד מציוריו המפורסמים "צהוב-אדום-כחול" (Yellow-Red-Blue) או "קומפוזיציה 4". כמו ציוריו האחרים, גם ציור זה הוא מופשט. בכל זאת יש הרואים בו מגדלור, למשל. האם אתם מזהים אותו?

ובכן, לא בטוח שקנדינסקי בכלל חשב על עצמים כמו מגדלור. הרי אין בציור המופשט כל חשיבות לדמויות, עצמים אמיתיים או לדימויים. במקומם חשובים בו דברים כמו צבע, צורה, קווים וקומפוזיציה. במקום ממשמעותם של הדברים חשוב בציור המופשט האופן שבו כל אלה מונחים על הקנווס, בד הציור, ומחוברים זה לזה.

כמו בכל ציור מופשט, יש גם בציור הזה של קנדינסקי תהליך של השטחה. מה פירוש "השטחה" אתם שואלים... ובכן, במקום לנסות ולתאר עומק או פרספקטיבה בציור, במקום לייצר מעברי אור וצל הדרגתיים, מעדיף קנדינסקי לשרטט ולצייר צורות ולמלא משטחי צבע. במקום דמויות משמשים כאן צורות, קווים, משיכות מכחול וכתמי צבע.


הנה הציור המפורסם "צהוב-אדום-כחול" באנימציה:

https://youtu.be/YwQTF1mlfW8


צהוב-אדום-כחול בתלת ממד:

https://youtu.be/wcWoZmvvXoI


ועוד מציוריו של קנדינסקי:

https://youtu.be/H62BRsqEruE


מהמופשט הזה יש גם פאזל:

https://youtu.be/vsxN1f9tthA
אוכלי הבולבוסים
מה מיוחד ב"אוכלי הבולבוסים" של ואן גוך?



ציור "אוכלי הבולבוסים" (The Potato Eaters), או "אוכלי תפוחי האדמה", הוא אחד הציורים המעניינים והמוכרים של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך. זהו ציור מדכא, חשוך וכהה. יש לכך סיבות.

את "אוכלי הבולבוסים" צייר ואן גוך באפריל 1885 בעיר נינן (Nuenen) שבהולנד. הוא צייר את הדמויות כגסות וכעורות, גם מתוך תחושותיו באותה תקופה, בשל חוויות של חוסר הערכה לאמנותו ומצבו הנפשי המעורער, אך גם מתוך החלטה אמנותית לייצג כך את בני המעמד הנמוך.

הסיבה היא שוינסנט ואן גוך רצה לתאר איכרים אמיתיים, שאוכלים באותן ידיים שבהן עבדו את האדמה ואספו את תפוחי האדמה. לדבריו אלה אנשים ש"הרוויחו את מזונם ביושר". בציור הם אוכלים תפוחי אדמה לאור מנורת הנפט, בקומפוזיציה סוגרת ואף מאיימת. את התחושה הזו הקנה ואן גוך ליצירה ובכך גם העביר, אולי ללא כוונה, גם את הדיכאון וחוסר התקווה שחש באותה תקופה ושעברו בציורים נוספים שצייר אז.

הציור מוצג כיום במוזיאון ואן גוך באמסטרדם.


הנה ציור "אוכלי הבולבוסים":

https://youtu.be/psqgWqzHGPg


כך יצר הצייר ליתוגרפיה של הציור:

https://youtu.be/dl7zfMitWPA


קדימון מסרט על ואן גוך שמראה אותו מצייר את אוכלי הבולבוסים:

https://youtu.be/uhsDLib8Ni4


ניתוח של הציור הזה:

https://youtu.be/bsILo0a3gtA


סרטון שמדגים בתלת ממד את התנועה שבציור:

https://youtu.be/wpp9_e4cluo
משמר הלילה
מי מוצגים בציור "משמר הלילה" של רמברנדט?



הציור של רמברנדט שנקרא "משמר הלילה", או "משמרת הלילה" כמו שלפעמים כותבים את שמו, הוא עבודת מופת של הצייר ההולנדי רמברנדט ואן ריין. הציור הזה נחשב לציור המפורסם ביותר של האמן וכנראה עבודת האמנות הכי חשובה של הולנד.

הציור הושלם בשנת 1642 ומתאר את הכוח האזרחי של קפטן קוך (לבוש בשחור ואדום) וסגנו וילם ואן רויטנבורך, בצירוף חיילי המחלקה שלהם.

הכינוי "משמר הלילה" ניתן לה על אף שלא מדובר בתמונה לילית, כיוון שהיא צופתה בלכה כהה שמקנה לצופה את התחושה שמדובר בלילה.

ההיסטוריה של האמנות יודעת לספר שהעובדה שלא כל חברי המשמר צוירו עם פניהם בצורה ברורה ולחלקם הוסתרו הפנים, גרמה לכך שהתמונה נדחתה על ידי המזמינים והיא נתלתה בבניין העיריה של אמסטרדם. היא גם נחתכה בשוליה, כדי לתלות אותה על קיר קטן מדי. התמונה המלאה נותרה כיום רק בהעתק מוקטן של התמונה המקורית.

הציור נמצא במוזיאון "רייקסמוזיאום" שבאמסטרדם.

הנה סרטון שמראה כמה חשובה היצירה הזו - היא הפותחת והסוגרת את הצגת עבודותיו של רמברנדט במוזיאון רייקסמוזיאום:

http://youtu.be/5SBun3S52xA


ניתוח של היצירה:

https://youtu.be/0D_rc92g27w
לאס מנינאס
מה נערץ כל כך בציור "לאס מנינאס" של ולסקז?



ציורו החשוב ביותר של הצייר הספרדי דייגו ולסקז, המציג את הנסיכה ופמליית העוזרות שלה, נערות החצר המשרתות אותה בסטודיו עם הצייר עצמו. הנסיכה, בתו של פיליפ הרביעי, המלך שאירח ופירנס את הצייר בארמונו מתוארת עם שושבינותיה וכולם ביחד עם הצייר מביטים אל משהו שאינו בציור. גם המלך והמלכה המשתקפים במראה, מביטים. לא ברור אם בהם כולם מביטים או שכולם, כולל אותם מביטים במלאכתו של הצייר (שגם הוא נוכח בתמונה ומביט). הרעיון שהדבר החשוב בתמונה, שכל הדמויות מתייחסות אליו, אינו נמצא בה, היה מהפכני ומיוחד מאד.

לאס מנינאס צויר במאה ה-17 ומאז לא חדל לרתק אוהבי ציור - מציירים דגולים ועד אחרוני החובבים. הוא זכה לגירסאות אין ספור, כולל של פיקאסו, שצייר אותו באותה העמדת דמויות מקורית של ולסקז אבל עם הדמויות והצורות הקוביסטיות שהוא נהג ליצור, ושל סלבדור דאלי הסוריאליסט שהדהים והפך את הדמויות של ולסקז למספרים.

המיוחד ב"לאס מנינאס" הוא בעיקר החשיבה החדשנית שבו, הנסיונות בהשתקפויות ובנקודות מבט והכנסת עצמו לציור - לא כתמונת דיוקן עצמי כמו שעשו תמיד, אלא כחלק מההתרחשות המתוארת בו.


הנה הסבר עם עברית ליצירה המפורסמת, שיש הטוענים שהיא הציור הטוב בהיסטוריה:

https://youtu.be/loMy3sbW64g


וניתוח באנגלית של הציור לאס מנינאס מאת ולסקז:

https://youtu.be/IiTtGENiVOA


סרטון בתלת ממד שמשתעשע בהצגת "לאס מנינאס" מכל הכיוונים:

http://youtu.be/jtv38YIzpy8


והנה סרט תיעודי קצר שמסביר מדוע זה הציור החשוב בתולדות האמנות:

https://youtu.be/WKRKrpz09Fk?long=yes

ציורים מפורסמים

נישואי הזוג ארנולפיני
מה מתאר הציור של נישואי הזוג ארנולפיני?



בציור המפורסם משנת 1434 "נישואי הזוג ארנולפיני" מאת יאן ואן אייק מוצג זוג לבוש בהידור שניצב בטקס נישואיו. הציור הזה מפגין את שליטתו והבנתו המעמיקים של הצייר בהולכת האור והבנת התאורה הטבעית.

על אף שכנראה מדובר בדיוקן כפול של בני הזוג ולא בתיעוד של טקס הנישואין האמיתי, הוא נותן הרגשה של רגע מיוחד בחייהם. הם ניצבים בחדר אופייני של בני המעמד. הציור כל כך אמיתי (ריאליסטי) שהוא ממש מעניק הרגשה לצופה שהוא עד בטקס הנישואין. הדמויות ניצבות בחזית ופונות אל הצופה, הכאילו ניצב בטקס השבועה של הזוג. רמת הדיוק בפרטים, בלבוש ובאביזרים היא גבוהה, כמקובל אצל הציירים הריאליסטיים הגדולים. ישנו גם שימוש בסמלים רבים, כמו הנר שמסמל את אש האהבה של בני הזוג, הכלב שמסמל נאמנות, נעלי הבית שמייצגים את הביתיות. גם האישה אוחזת בבטנה, אולי סימן להריון ופוריות.

הצייר ואן אייק העיד על שצייר את הציור והעיד על הנישואין בחתימה שצייר בגוף הציור, מעל המראה העגולה שבמרכז: "יאן ואן אייק היה כאן, 1434". גם דמותו נשקפת במראה שמאחורי הזוג, לצד העד השני בנישואין. הכללת הדיוקן של האמן וחתימתו בגוף התמונה היא שינוי של ממש לעומת הנוהג בתקופה בה צויר הציור, ימי הביניים.

הציור נמצא היום ב"גלריה הלאומית" שבלונדון.


הנה סרטון על נישואי הזוג ארנולפיני:

http://youtu.be/U38V_XwaRxM
ליל כוכבים
מהו ציור "ליל הכוכבים" של ואן גוך?



זה קרה כשוינסנט ואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש, לאחר שכרת את אוזנו. הוא הביט מהחלון החוצה וצייר את אחד הציורים היפים והאהובים בתולדות האמנות - "ליל כוכבים" (Starry Night), מהציורים הידועים ביותר של הצייר ההולנדי הנודע.

לפי גרסה אחרת, צייר ואן גוך את "ליל הכוכבים" בשנת 1889 מהזיכרון בלבד. הוא תיאר את הנוף שנשקף מחלון חדרו בבית החולים לחולי נפש שבו שהה. כיום הציור מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית שבניו יורק.

השמיים הם ללא ספק החלק החשוב בציור. הם תופסים כשני שליש משטח הציור ומשובצים בהם כמה כוכבים וירח. ואן גוך אהב לצייר את הלילה. הוא נהג לומר שיש בלילה הרבה יותר צבע מאשר ביום. ואכן, הוא צייר כמה ציורי לילה מצוינים. אחד המרכיבים הבולטים ב"ליל כוכבים" הן המערבולות ששרטט שוב ושוב ואן גוך בשמי הלילה. למה התכוון הצייר? האם זו עדות למצבו הנפשי בתקופה הקשה בחייו?

משיכות המכחול של ואן גוך יוצרות תחושת תנועה וחיים בלילה הזה. זהו ציור חי ולא כזה שרוצה להקפיא את הרגע. יש בציור ביטוי אישי שיהיה הבסיס לסגנונות המשמעותיים בתקופה שאחרי ואן גוך - האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם.


הנה סיפורו של "ליל כוכבים":

https://youtu.be/PMerSm2ToFY


כמה סטודנטים במוזיאון מדברים על הציור הזה:

http://youtu.be/rjNGj04DAAI?t=3s


סרטון הנפשה שמדגים את התנועה שבציור:

http://youtu.be/91mSLGOfH2E


מישהו שמצייר אותו על מי צבע כהים:

https://youtu.be/4dKy7HNU4vk
הצוענייה הנמה
מה מתאר הציור "הצוענייה הנמה" של אנרי רוסו?



ציור שמן של הצייר הצרפתי אנרי רוסו מ-1897, "הצוענייה הישנה", הוא ציור בסגנון נאיבי, כמו מרבית ציוריו של רוסו. היצירה הוצגה לראשונה בפריז ונמכרה לסוחר פריזאי, שבהמשך ימכור אותו לסימון גוגנהיים.

בציור מתוארת אישה ישנה לאור הירח ולידה מנדולינה וכד. אריה עומד מאחריה, ספק צופה בה אך לא פוגע בה, כמו שתיאר הצייר עצמו. אור ירח מלא הופך את האווירה לפואטית ומוארת ברכות של לילה.

כיום הציור הנודע מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית, MOMA, בניו יורק.


הנה סרטון עם "הצוענייה הנמה" מאת הנרי רוסו:

http://youtu.be/X1P2eDlU6cs
גרניקה
מה כל כך מזעזע בציור גרניקה של פיקאסו?



הציור גֶרְנִיקָה של פבלו פיקאסו, ציור ענקי בשחור-לבן שצויר בשנת 1937, היה לאחת היצירות המפורסמות של האמן ושל תולדות הציור המודרני בכלל. הציור צויר כתגובה להפצצת עיירת הבאסקים הספרדית "גרניקה" בשנת 1937 על ידי הנאצים, בזמן מלחמת האזרחים בספרד. ההפצצה הרגה 1,600 מתושבי העיר. אלפי פצועים נוספים יצאו ממנה והעיר נפגעה באופן קשה.

הציור צויר בשחור-לבן וגווני אפור כיוון שהאמן רצה שייראה באותם הצבעים של תצלומי העיתונות שתיעדו את הפצצת העיר גרניקה ובכך להקנות לציור אמינות שאומרת שבדיוק כך קרו הדברים. הוא הכין למעלה מ-60 רישומים לפני שהחל לצייר את הציור עצמו. גם בציור עצמו מופיעים אנשים פשוטים הנפגעים במלחמה ולא כלי טיס או פצצות. יש בו הרבה סממנים של פחד, זעקה וכאב וגופים מפורקים והם נועדו ליצור את תחושת האימה והסבל שחשים הנפגעים.

כיום, גרניקה הוא מהציורים החשובים הממחישים את מוראות המלחמה והפך לסמל של ההרס והאובדן של המלחמה. ניתן לראותו במוזיאון ריינה סופיה במדריד.


הנה סיפורו של הציור המפורסם של פיקאסו:

https://youtu.be/l_VSixma864


צילומים מהעיר גרניקה ששימשו השראה לציור:

http://youtu.be/Hmvddlp79aw


סרטון בתלת מימד שמציג ציור הגרניקה של פיקאסו:

http://youtu.be/jc1Nfx4c5LQ


ועוד סרטון תלת ממד בהשפעת גרניקה:

http://youtu.be/mj14pBzle8s


ציפורי הלילה
מה יש בציור של אדוארד הופר "ציפורי הלילה"?



ציור משנת 1942 "ציפורי הלילה" (למעשה שמו באנגלית הוא "ניצי הלילה") צוייר על ידי האמן האמריקאי אדוארד הופר. מתוארים בו אנשים היושבים בשעת לילה מאוחרת בדיינר עירוני אמריקאי (מסעדה).

זהו הציור הידוע ביצירותיו של הופר, ואחת מהיצירות הכי מפורסמות באמנות האמריקאית. הוא צוייר בתקופה של דיכאון וקושי בארה"ב, בימים שאחרי המתקפה היפאנית על פרל הרבור, שגרמה לאבידות קשות ולכניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה. מתואר בה מקום אמיתי, שהיום אינו קיים עוד - דיינר בשכונת גריניץ' וילג' במנהטן שבניו יורק.

הצייר ניסה להציג את הבדידות שבעיר הגדולה - הוא עושה זאת בכך שהוא מרכז את הדמויות בחלק קטן של התמונה ואת השאר הוא משאיר ריק וללא דלת יציאה. החלון הגדול שמציג את המקום, ממחיש את הבדידות. גם העובדה שהדמויות אינן מדברות זו עם זו מגדילה את הניכור ביניהן.

הציור מוצג כיום במכון האמנות של שיקגו. כמקובל במאה ה-20, הושפעו ממנו לא מעט אמנים ונוצרו ציורים שונים בהשראתו ובהתייחסות אליו.


הנה סרטון על ציפורי הלילה:

http://youtu.be/j24uh8cZ3wA


והנה הנפשה של הציור, שנעשתה באתר סקונד לייף:

http://youtu.be/MFz18zAjpGo
מי צייר את מרפסת בית הקפה בלילה?



מרפסת בית הקפה בלילה (Cafe Terrace at Night) הוא אחד הציורים הידועים ביותר בתולדות הציור, בהצגת סביבה יומיומית. הוא צוייר בידי הצייר ואן גוך, שהתאפיין בכותרות הפשוטות שנתן לציוריו, כמו זו. בתחילה, אגב, הוא נקרא סתם "המרפסת".

נושא הציור, בית הקפה, הוא המוקד המואר והבהיר בציור. מדובר ככל הנראה בבית קפה אמיתי שהתקיים במציאות בעיירה ארל. גם אם לא היה פרי דמיונו של ואן גוך, הציור מתעד את המציאות באופן מהתל. הרי במציאות אין סיכוי שהעין תבחין בצורה כה ברורה בכוכבי השמיים, כשלפניהם יש מוקד תאורה כה חזק, כמו זה שמופיע סביב בית הקפה. הנקודה הזו, כמו אלמנטים אחרים בציוריו, מציגה שוב את התפיסה האישית של ואן גוך את המציאות, כפי שהוא ראה אותה בחזיונותיו האמנותיים והאישיים כל כך.

למרות שואן גוך מעולם לא חתם על היצירה, הוא מתייחס אליה רבות במסמכים מקצועיים רבים. הוא החל להכין את הרישומים לציור במקביל לציור אחר ומפורסם שלו, הציור "ליל כוכבים". זה היה בתקופה שבה סבל, כמו שאר אנשי העיירה ארל שבחבל פרובנס, מעוני, רעב וחולי. אבל יצירתיותו של ואן-גוך, כידוע, ניזונה דווקא מהמחסור שידע בתקופות חייו השונות.

בניגוד למנהגו באותה תקופה, צייר ואן גוך את הציור בגוונים נועזים. במיוחד הוא השתמש בו בהרבה מהגוון הצהוב. בשחור, לעומת זאת, כמעט ולא השתמש. זאת על אף שמדובר בלילה. באומץ הוא החליף את הצבע השחור והמתבקש ללילה, באריגת צבעים רבים שגורמת למתבונן להשלימו לבד.

בציור הוא גם הצמיד גוונים בהירים לגוונים כהים וכך יצר מצב שבו גם השמיים הבהירים שצייר הפכו קודרים, מגוון הבניינים הכהה שסמוכים להם. האפקט הזה נקרא "אפקט ההסמכה".

אגב, יש סברה שבציור רפרר ואן גוך לציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו. זה כולל את 12 הדמויות היושבות לשולחנות בית הקפה, ממש כמו הציור המפורסם של דה וינצ'י, דרך האיש העוזב את בית הקפה (יהודה איש קריות?) ועוד רמזים הקושרים את ואן גוך, בן לאיש דת שאף חשב בצעירותו להיות איש דת בעצמו, לציור הנודע על ארוחתו האחרונה של ישו.


הנה סיפורו של הציור "מרפסת בית קפה בלילה":

https://youtu.be/MAEw6G5dCLU


הנה תרגיל אנימציה של סטודנט שנותן פרשנות וחיים לציור המופלא:

https://youtu.be/-8IPIfUwu78


יש מקומות שבהם המרפסת הופכת לשמלה:

https://youtu.be/K-K2HKyhDgE


או משחק בדו-וחצי ממד:

https://youtu.be/6wYdtYMKlQw
לאיפה נעלמה אימו של ויסלר?



"אימו של ויסלר" (Whistler's Mother), או בשמה הרשמי "סידור באפור ושחור: אמו של האמן" היא אחת היצירות האמריקאיות החשובות ביותר. היא צוירה בידי הצייר האמריקאי ג'יימס מקניל ויסלר. אפילו את המסגרת של הציור עיצב האמן, מתוך מחשבה על החוויה הכוללת שניסה להעביר לצופה. כמו שקורה לא פעם בתולדות האמנות, גם היצירה הזו שהוגשה להצגה בתערוכת הקיץ של האקדמיה המלכותית לאמנות, כמעט ונדחתה על ידי חברי האקדמיה. האמן נעלב קשות אבל היא הוצגה לבסוף והפכה לסמל לאמהות, עד כדי כך שבשנת 1934 הונפק בול דואר לכבודה ונכתב בו "לזכר ולכבוד אימהות אמריקה".

אז להיכן נעלמה אימו של ויסלר? - כיום מי שמחפש את אמו של הצייר במוזיאון אמריקאי לא ימצא אותה שם. הציור והמסגרת מוצגים במוזיאון ד'אורסיי בפאריס וזה קצת מפתיע לאור זה שמדובר באחת היצירות האמריקניות החשובות ביותר בתולדות האמנות.


הנה קטע מסרט של מיסטר בין שבו הוא צריך להרצות על "אמו של ויסלר" בלי שהוא מבין דבר באמנות:

http://youtu.be/NNzMjrJQKsc


ובאותה רוח של שעשוע, הנה המון גרסאות משעשעות שנעשו במהלך השנים לאמא הכי מפורסמת בתולדות האמנות:

http://youtu.be/5gvLvswW6g8


הנה סרט תיעודי על תולדות הציור האייקוני הזה וחשיבותו:

https://youtu.be/baUJTGZTOvU?long=yes
מה מצויר בציור "אני והכפר" של מארק שאגאל?



הציור "אני והכפר" של הצייר היהודי מארק שאגאל צויר בשנת 1911. בציור מתוארת העיר ויטבסק, כמו שזכר אותה שאגאל מרוסיה. הוא צייר אותו לאחר שעבר להתגורר בפריז.

במרכז היצירה מתוארות שתי דמויות המביטות זו בזו. בצד ימין דיוקן עצמי של שאגאל בפנים ירוקות וכובע. בצד שמאל ראש של עז או כבשה. לשתיהן שרשרות דומות, עם צלב במרכזן. מרחוק דמויות של חקלאי פוסע ואישה חולבת פרה.

השילוב ביצירה הוא בין השיחה של שתי הדמויות הגדולות (יש עיגול החוצה אותן) ומרכיבים של תנועה בחיי הכפר. בתים צבעוניים, חלקם הפוכים, באווירה סוריאליסטית משהו, שהשפיעה על סוריאליסטים רבים.

הציור משלב את סגנון הקוביזם עם ציור באווירה עממית רוסית ויהודית. הוא אינו מוסדר ומנומק כמו הקוביזם ולא מצויר בפרספקטיבה, כאילו הרעיון העממי הוא המקבל את המקום המרכזי ולא השיטה האמנותית. הצירוף של זכרונות וחלומות שנראה שהוא משופע בו השפיע מאד על הזרם הסוריאליסטי באמנות.


הנה היצירה "אני והכפר" במוזיאון לאמנות חדישה בניו יורק:

https://youtu.be/hg24zE5hSJc


והנה עיירה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/RRnMrGy9LYk
מהו ציור הגל הגדול בקנגאווה?



הגל הגדול בקנגאווה (Great Wave at Kanagawa) הוא הדפס מפורסם שייצר אמן יפאני בשם קָאטסוּשִיקַה הוֹקוּסָאי, אי-שם בתחילת המאה ה-19. רואים בו גל גדול שהיפאנים מכנים "אוקינאמי", המאיים להטביע 3 סירות קטנות. ברקע רואים את הר פוג'י, שגם הוא נראה כאילו הגל הגדול עומד להטביעו.

הגל הגדול שלו היה הדפס ראשון בסדרה של "36 מראות של הר פוג'י", שיצר הוקוסאי בין השנים 1826 ל-1833.

איך יצר הוקוסאי את ההדפס? - מלבני עץ מגולפים עם צבעים שונים שמרח האמן עליהם, אפשרו לו ליצור את ההדפס ב-7 צבעים, כשאחד מהם הוא הצבע הלבן, צבעו של הנייר. תדפיסי עץ צבעוניים על נייר היו אז נפוצים ביפאן ואפשרו לאמנים להפיץ את יצירותיהם בעותקים רבים.

בצד הציור רשם האמן את שם היצירה במסגרת ולידה חתם את השם החדש שבחר לו באותה תקופה "ליטְסוּ".


משימת בילוש:
==========
צורת הגל וצבעיו מציגים את הר פוג'י בתוכם פעם נוספת.
מיצאו איפה הוא מופיע.


הנה ציור הגל הגדול של קנגאווה:

https://youtu.be/dbPHPfVw6zQ


יצירה מוסיקלית בהשראת הגל הגדול:

https://youtu.be/sZMsmv7PrVc


גם אם המקור נמצא במוזיאון האקון שביפאן, אפשר לצייר אותו על ג'ינס:

https://youtu.be/tdHhdz9Hg5s
מי צייר את שלושת המוסיקאים?



יצירתו המפורסמת של פבלו פיקאסו "שלושה מוזיקאים", ציור שמן חשוב משלו שצויר בשנת 1921. למעשה זה ציור שצויר פעמיים ונמצא בשתי הגירסאות שלו בשני מוזיאונים שונים, זה של ניו-יורק וזה של פילדלפיה.

שלושת הדמויות שבציור הן המשרת, הליצן והנזיר. הם ישובים בתנוחת נגינה ופניהם וגופם מצוירים בסגנון הקוביסטי שמאפיין את פיקאסו, מי שהיה הדמות החשובה ביותר בו. לפי הקוביזם המצויר בתמונה אינו מוצג מנקודת מבט אחת, אלא מציג את המוצגים שבתמונה כשהם מפורקים לגורמים וניתן לראות אותם בציור מנקודות מבט שונות, באותו הזמן.


הנה סרטון על הציור "שלושת המוסיקאים" של פבלו פיאקסו:

http://youtu.be/IcMul2a13R8


והנה הנפשה של הציור:

http://youtu.be/avBQAaAHGo8
מיהו הזוג העומד בחזית הבית הגותי האמריקאי?



הציור המפורסם "אמריקן גות'יק", שצויר על ידי גרנט ווד בשנת 1930, מתאר זוג אמריקאי "שמתאים לגור בבית כזה", כמו שאמר האמן. האישה בציור לבושה בסינר אופייני לארצות-הברית של המאה ה-19. שני בני הזוג מציגים את התפקידים המסורתיים של גברים ונשים בני אותה התקופה - הגבר אוחז בקילשון שמשמש לעבודת כפיים והאישה עקרת בית, עם פרחים ובלבוש ביתי. הם מצוירים על רקע בית דו-קומתי (קוטג') שעוצב בסגנון אדריכלי שנקרא "גותיקת הנגרים" והוא מתאפיין בין השאר בחלון עליון ומאורך, כמו זה שנראה בציור.

הציור הפך למוכר מאד והרבה מאד התייחסויות אמנותיות היו לו בתרבות הפופולרית של ארצות הברית. כמו כל יצירת אמנות גדולה, התנהלו עליו ויכוחים והוא זכה לשלל ביקורות. בעוד שהיו מבקרי אמנות שביקרו את הציור באמירה שהוא מעמיד את האיכרים האמריקאים באור עגום ומעט מיושן, אחרים ציינו שהוא מציג דווקא את הנחישות ויכולת העמידה שלהם.


על הציור "גותיקה אמריקנית" או אמריקן גות'יק:

http://youtu.be/vk2GvyNmYD0


גירסאות ומחוות משעשעות שהכינו אנשים ליצירה אמריקן גות'יק:

http://youtu.be/PSpa_7nUsYU
מהן האותיות העבריות שבציור משתה בלשאצר?



כמו ציירים רבים בתקופתו, גם הצייר ההולנדי רמברנדט צייר לא פעם עלילות תנ"כיות. הציור "משתה בלשאצר" (Belshazzar's Feast) מתאר משתה שעורך בלשצר, מלך בבל. במהלכו שותים בלשאצר ומקורביו יין מתוך גביעי זהב וכסף קדושים שנבזזו מבית המקדש. המלך גם מוסיף חטא על פשע כשהוא משתמש בגביעים הקדושים להרמת כוס לכבוד אליליו. כשזה קרה הופיעו אצבעות שרשמו על הקיר מסר לא ברור, מסר אלוהי.

הציור המפורסם של רמברנדט "משתה בלשאצר" מציג את הכתוב כשהוא נכתב על הקיר באותיות זהב. בניגוד לאותיות הזהב הקדושות, ניתן לראות החרדה והבהלה של המשתתפים. תווי הפנים הברורים והרגשות שעולים מהם מוצגים באופן מדוייק וברור, בסגנון הריאליזם, שמציג דמויות באופן נאמן למציאות. רמברנדט מדייק בפרטים הקטנים, עד למרקמים והכפלים של בגדי המשתתפים.

אגב, רמברנדט דייק וצייר את המסר האלוהי באותיות עבריות, אבל כדי להדגיש את העובדה שהמסר היה מסר אלוהי ובנוסף גם מסר בלתי מובן למלך ולאנשיו, צייר רמברנדט את הכתובת המופיעה בספר דניאל "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין" - כשהאותיות נכתבות מלמעלה למטה ולא מימין לשמאל, כפי שהעברית באמת נכתבת. וכך נראה כאילו הכתובת היא "ממתוס ננקפי אאלרן". במשך שנים רבות סברו המומחים שחוסר הידע שלו לגבי העברית הוא שהכשיל אותו בציור העברית. אך במחקר מדוקדק הסתבר שהוא ידע כיצד כותבים את האותיות העבריות. רמברנדט צייר את עלילות התנ"ך בציורים רבים ובציור "שבירת הלוחות" למשל, הוא כתב את עשרת הדברות מימין לשמאל, כפי שנכון לעשות. יותר מכך, הסתבר שהצייר נהג ללמוד יהדות עם חברו הטוב, רב יהודי בשם מנשה בן ישראל. הידע שצבר בלימוד פרשנות הגמרא שימש אותו בין השאר להכנת ציורי התנ"ך המוקפדים שלו. לפי אחת הדעות המופיעה בגמרא במסכת סנהדרין הכתובת במשתה בלשאצר נכתבה כ"ממתוס ננקפי אאלרן", כך שניתן יהיה לפענח את המסר רק בקריאה מלמעלה למטה, והמעניין הוא שרמברנדט בחר להביע את הכתובת בציורו בהתאם לדעה זו.

מעניין שעוד מימי הביניים, זכה הסיפור על המשתה הבבלי הזה להתייחסות בתולדות האמנות. חוץ מהציור של רמברנדט, הוקדשו לסיפור המשתה גם שני שירים שכתב המשורר ביירון ושתי אורטוריות, שהן דרמות מושרות בסגנון האופרה. הראשונה היא האורטוריה "בלשאצר" של המלחין הנדל והשניה, אורטוריית "משתה בלשאצר" של ויליאם וולטון.

הציור מוצג כיום בנשיונל גאלרי בלונדון.


הנה "המשתה של בלשצר" של הצייר רמברנדט:

https://youtu.be/kvh3uY_d_fc


הצגה מוסיקלית מהמאה ה-12 שמציגה את סיפור העלילה:

http://youtu.be/MBDd77rqxaM


והסיפור התנ"כי על בלשאצר והמשתה שלו:

http://youtu.be/ZDeLVn_a6fM
מהו הציור הנשיקה של קלימט?



הנשיקה (The kiss) הוא הציור המפורסם ביותר של הצייר האוסטרי גוסטב קלימט (Gustav Klimt). היא הפכה לציור המזוהה איתו ביותר.

המוכר כאחד מציירי האר-נובו המובהקים, אמנים שהרבו בקישוטים, סלסולים, עושר ויזואלי ודוגמאות חוזרות של תבניות שונות. קלימט, בנו של מכשיטן ורוקע זהב, השתמש כאן בריקועי זהב אמיתיים!

"הנשיקה" בולט בפשטות של הנושא, איש רוכן ומנשק אישה, כשהוא חופן את פניה בידיו. אבל הפשטות הזו לא מעידה על המורכבות של העבודה ועל העומק שלה, שבזכותו הפכה לידועה ואהובה בעולם כולו. קלימט, צייר שהצטיין בציור נשים יפות ומפתות, הותיר מסביב לבני הזוג המתנשק רקע כהה וריק לחלוטין. כך הצליח ליטול מהם את ממד הזמן, התקופה וההקשר והצליח להציג נשיקה באשר היא, נשיקה תמידית שמתקיימת לאורך כל הדורות ובכל המקומות והתרבויות.

את הזוג עצמו תאר כשהוא עוטף אותו בזהב ומעניק לו ממד שמזכיר תיאורי קדושים בציורי הרנסאנס. בכך הוא מקדש את האהבה ונותן לה ממד של קדושה, חיבור שאין גדול ממנו, בין גבר לאישה. אפילו את ההילה מסביב לבני הזוג הוסיף האמן...

קלימט יצר פירוט מופלא של בגדי בני הזוג, כשהדביק עלי זהב אמיתיים ליצירתם. הוא יצר מערבולות של דוגמאות ותבניות זהובות, שכמו בני הזוג המתאחדים זה עם זה, מתמזגות ביניהן בכל צורה.

לרגלי הזוג צייר קלימט מרבד מקושט של פרחים ועלעלים דמויי תכשיטים. הם משמשים כמו כן של פסל, כאילו הזוג הוא עבודת האמנות הגדולה מכולן.

לא רבים יודעים מי האישה שבציור. מדובר באלמה, אישתו של המלחין הדגול גוסטב מאהלר, שהיתה בזמנו אהובתו של הצייר גוסטב קלימט. את הנשיקה הראשונה שלה היא נתנה בצעירותה לצייר קלימט וכאן הוא הקדיש לה את הציור "הנשיקה". אגב, מאהלר הקדיש לרעייתו הזו, אלמה מאהלר, את הסימפוניה השמינית שלו.


הנה הסבר על הציור הנודע של קלימט "הנשיקה":

https://youtu.be/JAVlGVG2Jmo


סיפורה של הנשיקה:

https://youtu.be/fwrAdjkTNtw


מצגת וידאו שמסבירה על הנשיקה של גוסטב קלימט:

https://youtu.be/Qn275pdM_gc


מה צייר בוטיצ'לי ב"הולדת ונוס"?



דמיינו את האלה הרומית ונוס נולדת מתוך צדפה ומגלי הים כאישה בוגרת ויפה להפליא. זה עתה דמיינתם את הציור "הולדת ונוס" (The Birth of Venus), אחד הציורים הידועים והנערצים בתולדות האמנות.

נושא הציור מתבסס על המיתולוגיה היוונית. האגדה מספרת על איבר מינו הכרות של אורנוס, שנזרק לים בידי בנו, הטיטאן קרונוס. ונוס נולדה משצף הגלים שנוצרו במפגש שבין הים לאיבר המין הכרות.

בציור יש עירוב בין העולם הפיזי והעולם האלוהי. במרכז הציור ניצבת ונוס, יפה להפליא ועירומה. היא עומדת בתוך צדפת "מסרק יעקב" גדולה, שעליה היא הובלה על ידי הרוח, לפי המיתולוגיה, אל חופי קפריסין. ליד ונוס עומדת אישה נוספת, ממתינה עם שמיכה בידה, כדי לכסות את ונוס ולהצניעה. מצידה השני מציג הציור שני מלאכים המרחפים מעל המים, דמויות של גבר ואישה. הם מייצגים בציור את רוח האלוהים והשלמות, שסוחפת את הצדפה אל החוף ומביאה לעולם את היופי וההרמוניה, המשתקפים בדמותה של ונוס.

הציור הזה נוצר בידי הצייר האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי, בשנת 1486, בעיר האיטלקית פירנצה. בוטיצ'לי הוא לא הראשון שצייר את לידתה של אפרודיטה, האלה היוונית שממנה נולדה ונוס הרומית. היא עצמה יפה אך לא מושלמת. גם כצייר רנסאנס, עדיין בוטיצ'לי הוא לא לאונרדו דה וינצ'י. כי עם צוואר ארוך מדי וכתפיים שמוטות, גופה של ונוס רחוק מלהיות מושלם. אפילו הגלים מצויירים ברישול מסוים.

מי ששימשה מודל לציור, היא סימונטה וספוצ'י, מהנשים היפות בפירנצה ומי שהייתה פילגשו של ג'וליאנו, אחיו הצעיר של שליט פירנצה לורנצו מדיצ'י, פטרון האמנות הנודע. אגב, אם שם המשפחה שלה מזכיר לכם משהו, אז זה מפני שהיא קרובת משפחתו של הימאי המפורסם אמריגו וספוצ'י. אמריגו היה זה שגילה שקולומבוס נחת ביבשת חדשה, שנקראה לבסוף על שמו של אמריגו - "אמריקה".

ציור "הולדת ונוס" מוצג כיום במוזיאון גלריית אופיצי שבפירנצה.


הנה "הולדת ונוס" של סנדרו בוטיצ'לי:

https://youtu.be/tdp22elrY7s


נזירה ידענית מסבירה על הציור המפורסם של ונוס העולה מן הים:

https://youtu.be/XYTT3U9Fhiw


התקרבות לפרטים בציור:

https://youtu.be/rUuMjkvFuak


איך השלמות הזו גם היא מתחברת לפיבונאצ'י ומי המשתתפים בתמונה:

https://youtu.be/TR-TPuOPvZA


וסרט תיעודי קצר על הציור המפורסם ביותר של בוטיצ'לי:

https://youtu.be/l9ZIJOX0Jjo?long=yes
מהו גשם האנשים בציור של מגריט?



גולקונדה (Golconda) הוא הציור המפורסם של רנה מגריט (René Magritte) משנת 1953, שבו הוא צייר גשם של גברים. כמו בשאר הציורים הסוראליסטיים של מגריט ושל ציירים אחרים מהזרם הזה, גם כאן נראה הכל מציאותי, חוץ מאותם דברים בלתי אפשריים, שהם ליבו של הסוראליזם.

גשם הגברים, הצונחים מהשמיים (או שמא עולים למעלה? - מי אמר שהם נופלים מלמעלה למטה דווקא?) בחליפות שחורות זהות, הם חלק מסצנה שמזכירה חלום משונה, או דמיון. מגריט אהב את הגבר בחליפה והרבה לצייר ציורים עם דמותו הזהה. גם בחלומות אנו פוגשים לעתים שוב ושוב את אותה תמונה, עצם או אדם. לכן יש שמפרשים חלומות ומקשרים בינם לבין הרגשות והזכרונות שלנו.

אגב, לציור הזה יש סיבה. הוא מבוסס על אגדה שמגריט שמע בעבר, על עיר אינדיאנית בשם גולקונדה, שלפי הסיפור הייתה עיר מסתורית ומופלאה שאנשים באו אליה מהשמיים. למעשה, שכנה העיר העתיקה בפסגת הר והמגיעים אליה נראו כמי שבאו מהשמיים כיוון שהגיחו מתוך הערפל הכבד שסבב אותה.


כך מציירים אותו דיגיטלית:

https://youtu.be/UUFnROl9hmU


גשם הגברים שב"גולקונדה" של רנה מגריט:

https://youtu.be/jBybbbXpVNg


הנה עיר המבצר גולקונדה, שאולי היא העיר שעליה שמע מגריט:

https://youtu.be/G49Ao2aYp-4


ועל האמן המסקרן שחקר רעיונות בדרך יחודית:

https://youtu.be/atHQpANmHCE
מה הסיפור שמאחורי "העולם של כריסטינה"?
מי מצוירת בציור "העולם של כריסטינה"?
מיהי כריסטינה מהציור המפורסם?


הצייר אנדרו ווייט הכיר בשנת 1939 את כריסטינה אולסון בת ה-46 שסבלה משיתוק ברגליים עקב מחלת הפוליו שממנה סבלה. במשך שנים הוא הכיר את דמותה הזוחלת בשדה, שאותה ראה בבית הקיץ שלו במדינת מיין ורק עתה זכה להכירה אישית. הוא התרשם ממנה מאד והתיידד איתה.

זה לקח עוד כמה שנים והוא הנציח אותה באחד הציורים המרגשים והאהובים בכל הזמנים - העולם של כריסטינה. הציור שמעולם לא זכה בהערכה מספקת מבחינה אמנותית, הפך לציור ידוע בכל העולם ובאופן מסוים לסמל של האמנות האמריקאית בעולם, סמל לרגישות של אמן שידע להביט מהחלון ולראות הרבה מעבר לנוף שנשקף ממנו.

ביתה של כריסטינה אולסון אגב, הבית שבו התגוררה כל חייה, הפך מפורסם והוא אתר היסטורי שאלפי מבקרים באים לפקוד אותו בכל שנה.


הנה סרטון על הציור "העולם של כריסטינה" ועל הצייר אנדרו ווייט:

http://youtu.be/8XFbddzvT5A


הנה הבית המפורסם של כריסטינה אולסון:

http://youtu.be/gTJx0Ytxiv4


והנה סרטון שמסביר איך בוחרים מסגרת חדשה ונכונה מבחינה אמנותית לציור החשוב הזה:

http://youtu.be/S6d5oAS-jUc
מה סיפורו של "אי המתים"?



ציור "אי המתים" הוא פרי מכחולו של הצייר השוויצרי ארנולד בוקלין (Arnold Bocklin). הוא נולד בעיר באזל שבשווייץ ולמד בגרמניה, צרפת וברומא. בוקלין התמחה בהעתקה של גדולי הציירים ההולנדיים והפלמים ושכלל את הטכניקה שלו, כצייר נופים וסצנות מהמיתולוגיה היוונית והרומית.

בוקלין הירבה לצייר חורבות איטלקיות ובתים ליד הים. את "אי המתים" הוא צייר ב-5 גירסאות שונות. משערים שהוא קיבל השראה מהאי היווני הזעיר פונטיקוניסי (Pontikonisi), בשמו העממי "אי העכבר". אגב, על חלק מהן הוא חתום ביחד עם בנו קרלו בוקלין, שצייר גם הוא והרבה להעתיק את ציורי אביו לצורכי פרנסה. הקשר המחריד של בוקלין אל המוות היה מהיכרות אישית ומתמשכת באופן כואב במיוחד. הוא ראה בעיניו טבח אזרחים אכזרי בפאריס של שנת 1848. שנתיים אחר כך איבד בוקלין את ארוסתו האהובה. בהמשך חייו הוא שכל את אשתו האיטלקיה אנג'לה ולא פחות מ-8 מילדיו מתו.

הציור היה ברור ומסתורי גם יחד. בכל הגרסאות מתקרבת הסירה אל האי, כשעליה ארון מתים, חותר הסירה במשוטים ומלווה מסתורי. הגרסה השנייה הייתה לבקשת אלמנה שרצתה לזהות בו את דרכו האחרונה של בעלה האהוב. את הגרסה השלישית רכש הצורר וצייר הנופים הכושל אדולף היטלר, שהעריץ את בוקלין וראה בו "צייר ארי" כהגדרתו. הוא תלה את הציור בלשכתו בברלין. הגרסה הרביעית נרכשה על ידי תעשיין גרמני והופצצה במלחמת העולם השנייה. החמישית שרדה.


הנה הציור הנודע "אי המתים":

http://youtu.be/ulO8TMusLrM


גירסאות שונות של הציור:

http://youtu.be/kpyWrlNCaeI


אנימציה על הציור המפורסם:

http://youtu.be/ac2y9uRUYnQ


והפואמה הסימפונית "אי המתים" של רחמנינוב, שהושפעה ממנו:

http://youtu.be/dbbtmskCRUY
מה מעניין בציור של מגדל בבל של ברויגל?
למה ואן גוך צייר כל כך הרבה חמניות?
מהם ציורי "הנימפאות", חבצלות המים של קלוד מונה?
מה מעניין בציור "מות מארה"?
איך ציור בית המסילה השפיע על היצ'קוק?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.