שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הקומוניזם שאין בו רכוש פרטי?
הקומוניזם היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם, כלומר למדינה. לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור. בפשטות - לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה.
קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם, ראה בקומוניזם את השלב הסופי של המהפכה של העם (הוא קרא לו פרולטריון) כנגד בעלי ההון, הקפיטליסטים, או בעלי המעמד, כמו האצילים, המלוכה וכדומה. בסוציאליזם יש למדינה בעלות על אמצעי ייצור ובקומוניזם יהיו כל אמצעי הייצור הללו שייכים למדינה.
היסטורית, מספר מדינות אימצו את הקומוניזם, או שהוא נכפה עליהם על ידי בריה"מ, לאחר שכבשה אותן במלחמת העולם השנייה. בכולן הוא הביא לבעיות כלכליות קשות. זה משמש את תומכי הקפיטליזם, כלכלת השוק החופשי, ככלי ניגוח נגד הקומוניסטים. הם הציעו לבחון את התוצאות של מדינות קומוניסטיות ולאיזה שפל הגיעו מבחינה כלכלית ולהבין עד כמה הקומוניזם כושל.
גוף אחר שאימץ את הקומוניזם הוא הקיבוץ הישראלי. במשך שנים רבות הוא סיפק שפע לחבריו, אך ברבות השנים מרבית הקיבוצים בחרו לסיים את הדרך המשותפת בדרך זו, לטובת הפרטה ומעבר לבעלות פרטית מסוגים שונים.
הענין בקומוניזם, כפי שהעיד פעם הבדחן אפרים קישון, הוא ש"זו תיאוריה מצוינת שיש איתה רק בעיה אחת - היא ניתנת ליישום..."
ואכן, יישומי הקומוניזם לא ממש הצליחו לטווח ארוך. אמנם כל עוד היו מצוקה ומחסור מסביב, הקומוניזם נראה אפשרות טובה ותומכת למניעת עוני. אבל כשהשפע החל להתפשט מסביב להן, מסגרות קומוניסטיות החלו להרגיש לחצים גדולים מהחברים, להפריט את עצמן ולהפוך לכלכלות חופשיות.
כי אנשים, כמו אנשים, רוצים להתבסס על הצלחתם האישית, כשרונם ומאמציהם ושאף אחד לא יאמר להם שהם כמו כולם, כי הם הרי יודעים שהם טובים יותר...
הנה סיפורו ההיסטורי והרעיוני של הקומוניזם:
https://youtu.be/bc7EGTfVCg8
הסבר על הקומוניזם:
https://youtu.be/qElx_EyTTKA
שיר הלל קומוניסטי למנהיג המהפכה הקומוניסטית ולדימיר לנין:
http://youtu.be/kEZJXI-IQS4
וסרטון תעמולה שנעשה בארה"ב נגד הקומוניזם:
http://youtu.be/KkXTd9v56LQ
איך הוכרעה מלחמת וייטנאם בטלוויזיה?
מיטב הסרטים האמריקאים מספרים על המלחמה העקובה מדם שניהלו חיילי המעצמה החזקה בעולם, בארץ רחוקה ולכאורה חסרת חשיבות. מהפצצות הנפל"ם האכזריות של המטוסים ועד לתעלות המסתור שחפר הוויטקונג כדי לפגוע בכוחות ולהיעלם, דומה שהמלחמה הזו היא מהמצולמות ביותר בהיסטוריה.
הכל החל כשהוקם הארגון לשחרור מהפכני "וייט מין", על ידי הו צ'י מין. מטרתו הייתה להשיג עצמאות לווייטנאם ולשחררה מהשלטון הצרפתי והכיבוש היפאני. לאחר קרבות בצפון וייטנאם, חולקה המדינה על ידי ועידת ז'נבה לשניים וכל אזרח יכול היה לבחור לאיפה להשתייך - לצפון הקומוניסטי או לדרום החופשי.
וייטקונג, ארגון הגרילה המהפכני של צפון קוריאה, החל תוך זמן מה לתקוף את דרום וייטנאם, שהונהגה בידי הדיקטטור המושחת נאגו דיים. ארה"ב שעמדה לצדו החליטה לשלוח כנגדם את יחידת "הכומתות הירוקות". כך מתחילה מלחמה בת 12 שנה, שתגבה את חייהם של 4 מיליון איש. לצד דרום קוריאה עמדו במלחמה מדינות חופשיות כמו ארצות הברית, אוסטרליה ותאילנד, כשלצד צפון קוריאה עומדות סין וברית המועצות, שתי מעצמות קומוניסטיות חזקות.
זו הייתה מלחמה הולכת ומתגברת ולמעשה מאבק עולמי בין הקומוניזם לקפיטליזם. לכאורה נלחמים חיילי הוויטקונג נגד הצבא החזק בעולם, אך הם מתמקדים בלוחמת גרילה, אכזרית ומיומנת, כשבמקביל נחשפות האבידות של הצבא האמריקאי ערב ערב בטלוויזיה.
בארצות הברית התגבשה "תיאוריית הדומינו", שלפיה נפילת וייטנאם לקומוניזם תגרור אחריה נפילת מדינות חופשיות נוספות, כמו לאוס, קמבודיה והפיליפינים, למשטרים קומוניסטיים. אם בהתחלה שלח הנשיא קנדי מה שהוגדרו כ"יועצים", לאחר הרצח שלו, שלח ממשיכו חיילים אמריקניים ללוחמה בווייטנאם. בשנת 1965 הגיע מספר החיילים האמריקאים בוייטנאם ליותר מחצי מיליון חיילים.
3 שנים לאחר מכן פתח הצפון במתקפת "חג הטט", שאמנם נכשלת, אך מביאה להמון נפגעים אמריקאים וגורמת לדעת הקהל בארה"ב להתנגד למלחמה הארוכה והקשה הזו. שיחות שלום לא הצליחו להביא לשינוי והנשיא ניקסון מכריז על נסיגה הדרגתית.
בתחילת 1973 חותמת ארה"ב על הפסקת אש והצפון משתלט על הדרום וכובש את הבירה סייגון, בעת שמסוק מפנה את אחרוני האמריקאים ממנה. המדינה הופכת לקומוניסטית כולה וארה"ב, אחרי שאבדה מעל 60 אלף חיילים, נותרת עם טראומה קשה והפסד צורב, באחת המלחמות הקשות שידע המזרח הרחוק.
מנהיג הצפון ומייסדה הו צ'י מין, עמד מעתה בראש המדינה המאוחדת וזכה לכינוי "אבי האומה".
הנה כתבה בעברית על מלחמת וייטנאם (עברית):
https://youtu.be/ax-VuQ7MWWs
סוד הניצחון של הווייטנאמים (מתורגם):
https://youtu.be/poE_nNW9-yk
סיפורה של מלחמת וייטנאם:
https://youtu.be/huRWshoW7T8
התחכום של כוחות הווייטקונג שהתחפרו עמוק באדמה:
http://youtu.be/Yl8-dAPCQmQ
הסרטים הטובים שמתארים את המלחמה הטראומטית של אמריקה:
http://youtu.be/RMMd2mrJnVM
תיאור המלחמה בוייטנאם על המפה:
http://youtu.be/uSCN4RcfW_I
מלחמת וייטנאם הייתה הראשונה שסוקרה בטלוויזיה על בסיס יומיומי:
https://youtu.be/89_3DgW_7mg
ותכנית חינוכית על הסתבכותה ההיסטורית של אמריקה במלחמה שבה לא ניצחה (עברית):
https://youtu.be/oYovBiE5KRg?long=yes
מי היה היו"ר מאו שהנהיג את סין העממית?
כנראה שאין עוד שליט בהיסטוריה שיש ניגוד כה עצום בין מעשיו האכזריים והנזקים שגרם לעמו ובין אהבת העם אליו, כמו מַאוֹ דְזֶה-דוּנְג (Mao Zedong), מנהיג סין הקומוניסטית במשך כ-40 שנה.
הוא היה מורה פשוט, שהפך למצביא הקומוניסטי שיוביל לניצחון במלחמת האזרחים הסינית, ישתלט על מדינת הענק ויהיה למנהיג המדינה הגדולה בעולם.
מכאן יוביל מאו מהפכה קומוניסטית שהפכה אומה עצומה וקשה לניהול לנשלטת ביד הברזל שלו. מי שהיה גאון טקטי ואסטרטגי גם במלחמות ועימותים צבאיים, במיוחד במלחמת האזרחים הסינית ובמלחמת קוריאה בה הייתה סין מעורבת וניצחה, ישלוט בה עד מותו.
במערב, אגב, על אף שהיה אחראי לעשרות מיליוני מתים מבני עמו, נתפס היו"ר מאו, כמו שהוא כונה אז בקרב צעירים ומעריצי הקומוניזם, כגאון ראוי להערצה.
אפילו הביטלס הזכירו אותו באחד מלהיטיהם על "אתה אומר שאתה רוצה מהפכה...".
שכן מאו טסה טונג, או צה טונג, כמו שנהגו בעברית לכתוב את שמו, השתלט על סין תוך מלחמת אזרחים שניהל והנהיג כנגד השלטון הקודם, כשהוא מנווט קבוצה שבה לא היה מנהיג בלתי מעורער, אבל הצליח בכשרונו הפוליטי להוביל חצי מאה.
בניגוד לשלטון היחיד של סטלין למשל, בברית המועצות, שלטון שהתבסס על רצח של כל מי שאיים על שלטונו או שנחשד כחזק מדי, כוחו של מאו היה דווקא בשליטה חכמה על מערכת האיזונים והבלמים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אותה הנהיג. המפלגה אפשרה לו לשלוט זמן כה רב, בזכות בריתות וחזיתות שהוא שינה כל הזמן ולא בכוח הדיקטטורה שלו.
מול העם זה כמובן היה אחרת. הערכות החוקרים מדברות על כ-60 מיליון סינים שמתו בגללו. כי כמו כל דיקטטור, גם הוא ניהל מסעות הרג ומאסרים המוניים, לכאורה כדי להילחם באויב הקפיטליסטי. אבל בכשרונו ויכולותיו להציג את מה שנראה כתמיכה ציבורית וזעם עממי אותנטי אפשר לו לעשות כמעט הכל.
כך, בזכות המיומנות הפוליטית שלו ונישא על מה שהוצג כהערצת ההמונים, מאו הנהיג מעון מהפכה פנימית מתמדת, שבלטה בשני קמפיינים שהוא הנהיג לשינויים בסין, שניהם היו נוראים לעם הסיני והביאו למותם של עשרות מיליוני סינים.
בסוף שנות ה-50 מתו עשרות מיליוני סינים במה שזכה בסין לשם "הרעב הגדול". הוא נגרם על ידי "הקפיצה הגדולה קדימה", הקמפיין המאואיסטי שעיקרו רפורמות תיעוש שנועדו להוביל את סין לעולם המודרני. הרפורמות הללו נוהלו מהר מדי ובלי הכנה ראויה ומספקת, ולא עזר השם מעורר ההשראה שדיבר על "קפיצה גדולה קדימה" - בפועל היה זה אסון עצום וקטלני לכמעט 50 מיליון איש.
"מהפכת התרבות" הסינית היא עוד קמפיין של מאו שהיה לאחת הזוועות הקשות שידע העולם במאה ה-20. המהפכה "התרבותית" הזו, שנמשכה עשור, עד שנת 1976, שאפה למחוק את ההרגלים, המנהגים, הרעיונות והתרבות של החברה הסינית המסורתית. המהפכה הזו הסתיימה רשמית רק כשמאו הלך לעולמו, לא לפני שהביאה למותם של עוד שני מיליון אזרחים.
שנים לאחר מותו, הודתה אפילו המפלגה הקומוניסטית הסינית בנזקים ואי-הסדרים ואפילו בנסיגה שגרמה באופן אירוני "הקפיצה הגדולה קדימה" בתקופת שלטונו של מאו.
אף על פי כן ועדיין, גם היום רבים בסין מעדיפים שלא לזכור למאו את האסונות האיומים שחוללה מדיניותו. רבים מהסינים מעדיפים לזכור את מאו בתור המהפכן הגיבור שהוביל ב-1949 להקמתה של המדינה שתפסה עם הזמן את מקומה בעולם המודרני וכיום אף מובילה בשורה הראשונה של המעצמות העולמיות, כמעט בכל תחום.
הנה חייו של מאו:
https://youtu.be/ujbapnrAKXA
סיפורו של היו"ר מאו במהירות שיא:
https://youtu.be/ztLFRWuuzDk
תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה" שגרמה אסון עצום לסין:
https://youtu.be/hlbB3cmgPmo
מהפכת התרבות האיומה שלו שהביאה לפגיעה אנושה בתרבות הסינית לצד הרג של מיליונים:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
אולי בימינו מתחילים גם בשלטון הסיני להרחיק את תורתו (מתורגם):
https://youtu.be/P2nN9iKlU30
ותכנית היסטורית על מאו ומעלליו (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
מה היה המקרתיזם של הסנטור מקארתי?
אחת התופעות החברתיות של המלחמה הקרה בשנות החמישים של המאה הקודמת היו הרדיפות של ג'וזף מקארתי (Joseph McCarthy), סנטור אמריקאי נלהב וימני, אחרי קומוניסטים בארה"ב, או אזרחי ארה"ב שאחזו בדעות ועמדות קומוניסטיות.
הרדיפה הזו, שהתרחשה משנת 1948 ועד אמצע שנות ה-50, הייתה מסע אנטי-קומוניסטי מתוחכם ומיומן, שצבר "הצלחות" בלתי נתפסות. הסנטור הפעיל שיטה שזכתה לשם "מקארתיזם" והייתה "ציד מכשפות" של ממש.
האיש היא בנאומים חוצבי להבות בנושא, אך. גם בחקירות ושימועים שערכה "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית" (House Un-American Activities Committee) שבראשה הוא עמד.
במהלך אותה תקופה, הואשמו על ידי מקארתי אלפים מאזרחי ארצות הברית, או בחברות במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית או בתמיכה ואהדה בה וברעיון הקומוניסטי. נחשדו בכך, בין השאר, מאות אמנים, מורים, אנשי קולנוע ודמויות מובילות בהוליווד, פעילים של איגודי עובדים, עיתונאים ואנשי תקשורת, אנשי צבא ועובדי ואף בכירים יחסית בממשל האמריקאי.
הדבר הביא רבים מהם למצב בו אותם נאשמים פוטרו ואיבדו את הקריירה שלהם, רבים נכלאו ובודדו חברתית. אנשי קולנוע שנכללו ב"רשימה השחורה של הוליווד" לא זכו להיכלל בהפקות כלשהן וחייהם נהרסו.
טענת הסנטור הייתה שאותם אנשים הסתננו לממשל האמריקאי ופוגעים באומה מבפנים. הוא גרם לציבור להאמין שיש סיכוי לכך, מה שהביא לחשש עצום מהשפעה קומוניסטית וממרגלים סובייטיים בכל פינה. אפילו ה-FBI וראשו המיתולוגי ג'ון אדגר הובר פצחו בשורה של פעולות אנטי-קומוניסטיות, שרק חיזקו את אמינותם של ג'וזף מקארתי ומסע ההפחדה והרדיפה שלו.
גם מתנגדיו הודו אז שמקארתי היה מוכשר בתקשורת ותמיד הקדים אותם. לא פעם הוא נקט בשיטות מפוקפקות, שלקח זמן רב עד שהתגלו במלא היקפם.
אז נולד הסדק הראשון במקרתיזם. הסדק הזה נולד כשבאחד מנאומיו הידועים הוא זכה לאמון המאזינים לו, כשנפנף בדף נייר והכריז: "בידי 205 שמות של קומוניסטים שחדרו למשרד החוץ שלנו". עיתונאי חרוץ חיטט לאחר הנאום הזה בדוכן הנואמים וחיפש את שמותיהם של הקומוניסטים הללו. להפתעתו הוא גילה שהנייר שבו נפנף הסנטור היה ריק לחלוטין. לא היה כתוב בו דבר.
בהמשך לכך, חשפה ב-1954 סדרה של אד מורו בטלוויזיה, תגלית מרעישה. הסתבר שאת מרבית, אם לא את כל העובדות שהציג הסנטור, הוא בדה לחלוטין וללא כל בסיס עובדתי.
בכך החל סופם של הסנטור והמקרתיזם. עוד ועוד נתונים התגלו וחיזקו את הסברה שהאיש היה נוכל עם אג'נדה. עם הזמן ולאחר שהוכרזו כמנוגדים לחוקת ארצות הברית, בוטלו החוקים שהכניסו בתקופתו אנשים לכלא והביאו לפיטוריהם.
מאז הפך המושג "מקארתיזם" כינוי לשיטה שבה מאשימים אנשים על סמך עדויות מפוקפקות, או ללא סיבה כלל, בהשתייכות לקבוצות שנדחו והפכו מגונות בחברה.
הרדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים, ניצלה את הפחד הגדול של אזרחי אמריקה מהאויב הסובייטי, עם פצצות האטום, הסוכנים והמרגלים שלו. כך יכול היה האיש, עם לא מעט שקרים והמצאות, שהיום היו ודאי מתויגים כ"פייק ניוז", לתדלק את השנאה והפחד מהקומוניזם. הוא כל כך הצליח במלאכתו האיומה, עד שאיש לא יכול היה לעצור אותו מההרס שחולל בזכויות הביטוי של האמריקאים הפשוטים, שחשבו אחרת על הקפיטליזם ורמיסתו את החלשים והעניים בחברה.
המקארתיזם תייג נאשמים כקומוניסטים ופגע לא רק בהם אלא גם במקורביהם ובמשפחותיהם. דוגמה לכך הוא הקומיקאי הטוב בעולם, צ'ארלי צ'פלין, שנאלץ לעזוב את ארה"ב בשל האשמות הסנטור ועבר להתגורר עד סוף חייו בשווייץ.
הנה סיפורו של המקרתיזם של ג'וזף מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/N35IugBYH04
על ציד המכשפות של מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/L9rkQJ91VOE
אפילו ציורי קומיקס נרדפו בידיו במה שהיה "ציד המכשפות הגדול בהיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/L7Yhbn8I97o
סרטון הדרכה לזיהוי קומוניסטים, מאותה תקופה:
https://youtu.be/SkYl_AH-qyk
והמקארתיזם שבשנות ה-50 היה מהתופעות הבולטות באמריקה:
https://youtu.be/1wAa3V1EVQI
מהי וייטנאם ואיך איחדו תושביה את ארצם במלחמה?
ויאטנם היא מדינה יפהפיה בדרום מזרח אסיה. זוהי מדינה בעלת היסטוריה מרתקת ואכזרית של מלחמות קשות, שגבו חיים רבים.
כיום יש בה גם ערים צפופות ורוחשות פעילות, כמו סייגון שוקקת החיים והקטנועים (ביחס של קטנוע לכל שני אנשים!), לצד טבע מופלא ועתיר מישורים קסומים, לצד הרים גבוהים ומלאי הוד.
פלאי הנוף הוייטנאמי שפעם הסתתרו מאחרי עשן הפצצות, הם כיום מהמקומות היפים בתבל. במיוחד ידוע בהם מפרץ הלונג ביי, על המוני האיים הקטנים והמסתוריים שפזורים בו באלפיהם.
התרבות הוויטנאמית מלאה בחגיגות עממיות וריקודים מסורתיים, פולחנים קסומים, תלבושות עממיות, מקדשים ואמונות ואוכל עממי טעים ואקזוטי.
כיום, שנים רבות לאחר המלחמות שהרגו בה מיליונים, וייטנאם היא מהמדינות המסקרנות ביותר למאות אלפי התיירים שבאים לבקר בה בכל שנה.
העיר הו צ'י מין סיטי שבעבר נקראה סייגון היא בירת וייטנאם. במלחמת וייטנאם, או "המלחמה האמריקאית" כפי שמכנים אותה המקומיים, היא הייתה העיר החשובה שבה השתמש הצבא האמריקאי.
לאחר ניצחון הצפון ופינוייה מהכוחות האמריקאים, בין השאר בעקבות לחץ של הציבור האמריקאי להפסקת המלחמה, שונה שמה של הבירה לשמו של המנהיג הצפון וייטנאמי, הו צ'י מין.
הנה כמה מהמקומות המופלאים של וייטנאם:
http://youtu.be/MutE9-JcWj0
טיול בקפיצות זמן של ויאטנאם:
http://youtu.be/d_8fE-On19I
הבירה סייגון, הקרויה כיום הו צ'י מין סיטי:
https://youtu.be/SgQYl1cJFZo
ומצגת וידאו של תמונות וייטנאם:
http://youtu.be/MiF-s9ief-4
מהו היכל החייזרים הקומוניסטי?
דמיינו היכל, שנבנה על פסגה בהרי הבלקן והוא ענקי ומרשים באופן יוצא דופן, מזכיר אתר נחיתה של עב"ם ענקי. אבל לא חייזרים ולא חוצנים - המבנה המטורף הזה נבנה כדי לשמש מקום התכנסות לבכירי המפלגה הקומוניסטית הבולגרית.
המקום, שנקרא בוזלודז'ה (Buzludzha), אכן שימש לכך אבל במשך 8 שנים בלבד, עד להתפרקות הגוש הקומוניסטי וקריסת ברית המועצות.
כיום האתר נטוש לחלוטין וחסר שימוש. הוא הולך ומתפורר, סמל לאידאולוגיה שפעם שלטה בחצי עולם. בגובה של 1441 מטר מעל פני הים ורחוק מכל מקום ישוב, זהו אחד המקומות הנטושים בעולם.
אבל האתר נבנה ב-1981 על ידי המפלגה הקומוניסטית של בולגריה, לא רק להתכנסויות. המטרה שלו הייתה להנציח את ייסוד המפלגה הסוציאל דמוקרטית של בולגריה ב-1891, אותה מפלגה שממנה תיוולד בהמשך המפלגה הקומוניסטית של בולגריה, מי שתשלוט במדינה מטעם ברית המועצות לאורך תקופת המלחמה הקרה.
וממש אירוני שהמונומנט שאמור היה להנציח את לידת הקומוניזם הבולגרי הוא היום עדות חיה ובולטת דווקא לחורבנו.
לפסגה עצמה, אגב, משמעות היסטורית רבת חשיבות לבולגרים. עליה התנהל בשנת 1868 הקרב האחרון בין הצבא העות'מאני למורדים הבולגרים, שהצליחו להכניע את האימפריה הטורקית ולזכות בחופש ועצמאות עבור בולגריה.
אז את מבנה בוזלודז'ה הפסיקו הבולגרים לתחזק מזמן. הכוכב הענקי שבראש המגדל שלו נראה אמנם למרחקים אדירים, עד לגבול הרומני והיווני של המדינה, אבל המקום נטוש, הרוס בחלקו ומכמיר לב.
הנה סיפורו של המקום:
https://youtu.be/CtbfVaWIFTc
והאתר הנטוש שבבוזלודז'ה:
http://youtu.be/U68wYtDq-7k?t=6m54s&end=7m53s
איך שינה קרל מרקס ביחד עם אנגלס את העולם?
הפילוסוף הגרמני קרל מרקס (Karl Marx) היה אחד הפילוסופים המשפיעים בתולדות הפילוסופיה, כנראה המשפיע מכולם. ביחד עם עמיתו פרידריך אנגלס, מי שהתוודע לעוני ולעליבות שיצרה המהפכה התעשייתית וכתב ב-1842 את "מצבו של המעמד העובד באנגליה", מרקס ניסח, הגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי.
כגיבור מעמד הפועלים שהוא עתיד להפוך, ראה מרקס עוד במאה ה-19 את הסוציאליזם כשלב שיבוא לאחר שהעם העני ישתחרר מכבליו, יעשה מהפכה ויעביר את אמצעי הייצור הקפיטליסטיים לבעלותו שלו, כלומר לבעלות העם.
רעיונות אלה ואחרים נוסחו בספרו של הוגה הדעות קרל מרקס "הקפיטל". את הספר הוא כתב בלונדון, בשנת 1867, בעת גלותו מגרמניה. אלה היו ימי התיעוש הוויקטוריאני המטורף של המהפכה התעשייתית, בתקופה שבה הקפיטליזם היה לטרנד הכלכלי המצליח והסוחף בשתי היבשות החזקות בעולם ובאי האנגלי שביניהן.
אגב, הוא עצמו חי חיי עוני נוראים. איש חולני וחסר אמצעים, מקדיש את חייו לכתיבה, לא עובד בשום עבודה אחרת ולכן ללא הכנסות. בהיותו סוג של סמרטוט אדום עבור האליטה הקפיטליסטית ומצד שני נשוי לאהבת חייו ג'ני ואב ל-7 ילדים - רק שלושה מהם הגיעו לגיל בגרות - העוני הוא סיפור חייו.
ואם היה צריך השראה, אז נקודה מעניינת היא שלא מעט מתיאוריו הקשים של מרקס לגבי מצוקת מעמד הפועלים, הגיעו מספריו של הסופר צ'ארלס דיקנס. סיפוריו היו מלאים בדוגמאות ספרותיות לתוצאות האיומות של כלכלת השוק ושל אי השיוויון שהיא יצרה.
העניים בספריו הם מובסים וחלשים והוא יודע מגוף ראשון על העוני. חוסר הסיכוי של העניים להתמודד אל מול חברה דורסנית השפיע עליו עמוקות. נראה שלא מן הנמנע שהילד אוליבר טוויסט, אותה דמות ספרותית מבית המחסה לעניים באנגליה, השפיע על ההיסטוריה לא פחות מהקיסר הצרפתי נפוליאון ומהצורר הנאצי היטלר.
כך או כך, ביחד עם שותפו אנגלס, הפיץ מרקס את רעיונותיו הסוציאליסטיים בעולם. הוא טען שאחרי המהפכה הסוציאליסטית והשתלטות הסוציאליזם עליה, על החברה להתקדם לשלב של קומוניזם, מבנה חברתי שבו ישררו חיי שיתוף ושוויון מלאים בין האזרחים כולם.
כמו שבדרך כלל מוצאים אצל אנשים מורכבים - גם בקרל מרקס יש טוב ויש רע. מצד אחד הוא רצה בעולם טוב יותר, עולם שבו אין מנוצלים ומנצלים. מצד שני, הוא חתר למהפכה וידע שבדרך להגשמת חזונו, האלימות היא בלתי נמנעת. הגותו של מרקס הדגישה את נושא המעמדות בחברה והציגה את המהפכה האלימה כיסוד משמעותי בשינוי החברתי או בוויסות של הסדר לכיוון הסדר הצודק העתידי של השליטים והנשלטים.
שנים רבות אחרי מותו, אכן חוללו רעיונותיהם של הפילוסוף מרקס וידידו אנגלס את המהפכה הסוציאליסטית. ברוסיה השתלטו הבולשביקים על הממלכה והשליטו בה קומוניזם נוקשה וקפדני. אחריהם הפכו קומוניסטיות מדינות רבות, כולל סין, וייטנאם וקובה.
היו שנים שבהם נראה היה שהקומוניזם עומד להשתלט על העולם. למדינות הקומוניסטיות ניתן להוסיף גם את מדינות ברית ורשה, כמו פולין, יוגוסלביה, בולגריה ועוד. הייתה זו ברית המועצות החזקה שהשליטה בהן את הקומוניזם באותה תקופה. בכל מדינה כזו היא דאגה להשליט שלטון קומוניסטי מקומי וצייתן.
עד היום רואים הסוציאליסטים בקרל מרקס את מי שניתץ את השלשלאות של הבורגנות, הגן על המסכנים וחשב על הפועלים ועל שחרורם מהעול של הקפיטליזם הדורסני.
רבים אחרים, במיוחד אלו שבעד כלכלה חופשית, דמוקרטית ואף קפיטליסטית, רואים בו את מי שהוביל לסבלם של מיליארד בני אדם. בתור הדגמה הם מצביעים על מדינות גברית המועצות, סין ומדינות ברית ורשה, שנשלטו ועדיין די נשלטות על ידי הקומוניזם והבולשביזם, כמו גם על משטרים שקמו על יסודות תורתו והיו לדיקטטורות אכזריות, נוקשות ובלתי דמוקרטיות.
יש גם עניין עם יהדותו של מרקס. כן, קרל "הלוי" מרקס נמנה על משפחת מומרים. נולד יהודי ומשפחתו הפכה נוצרית. מצד אביו הוא היה נכדו של הרב הראשי של עירו ומצד אמו נמנה על שושלת רבנים הולנדית. אביו, עורך הדין, המיר את דתו לאחר שהשתנו בגרמניה החוקים ונאסר על יהודים לעסוק במקצוע. על מנת שיוכל להתפרנס מעריכת דין, הוא התנצר עם משפחתו ושם המשפחה "הלוי" הפך למרקס. החלפת הדת הזו עתידה לעצב את אופיו הפילוסופי, כצופה אובייקטיבי אל לפחות שלא חושש להצביע על הדרך המתמרנת בה משמשות דתות לשליטה במעמד העובדים המנוצלים.
בימינו רבים רואים בקרל עצמו אנטישמי היסטורי, דבר לא קשה כל כך בגרמניה של אותם ימים. אומרים שבכתביו התייחס האיש ליהודים בביקורתיות כמעט ארסית. הוא גרס שהדימוי של היהודים כנוכלים ורודפי כסף היא שלאורך דורות הם נדחפו שלא מרצונם להתפרנס מהלוואות בריבית ועסקאות ממון די בזויות, מה שיצר להם דימוי של חמדנים.
להגנתו אומרים רבים מהחוקרים כי את האשמה באופי היהודי הגרוע תלה הגאון האקסצנטרי בדת היהודית ולא ביהודים עצמם. זה מסתדר כמובן גם עם תיעובו של מרקס את הדתות בכלל וראייתו את הדת ככלי המשמש את הקפיטליזם כ"אופיום להמונים", אמצעי מתוחכם שבזכותו מוכנים הפועלים לשאת את חיי העוני והסבל שלהם, בדרך לגאולה שמבטיחה הדת.
כנראה שכמו כל גיבור בסרט איכותי, או במקרה הזה בסרט של ההיסטוריה עצמה, גם מרקס היה מורכב ורב פנים - גם טוב, גם רע וגם מה שביניהם.
הנה סיפורו של קרל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
כאן המרקסיזם מוסבר יפה (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
סרטון אנימציה שמתאר בביקורתיות את הסוציאליזם לפי קרל מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
משנתו של קארל מרקס:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
וסרט תיעודי על קארל מרקס וחייו (עברית):
https://youtu.be/Z3vVhd42Ct4?long=yes
מי היה האיש השלישי באנגליה?
קים פילבי היה מרגל בוגד, שהצליח לשטות במולדתו אנגליה במשך 30 שנה ולא להיתפס. הוא מילא תפקידים בכירים בשירות המודיעין הבריטי ואף היה קרוב לעמוד בראש שירות הביון ובמשך שנים סיפרו סוכנים סובייטיים שערקו למערב עליו, אבל הוא לא נתפס. הוא היה כל כך מתוחכם שידע שוב ושוב להיחלץ ברגע האחרון וכשהבין שתפיסתו ממש קרובה, הוא הצליח לחמוק ולהגיע לברית המועצות ולבלות שם את שארית ימיו, בחיים טובים ובכבוד רב, כולל קבלת אותו ופרסים כמו "אות לנין" ו"גיבור ברית המועצות".
פילבי היה מזרחן ודיפלומט בריטי שריגל עבור רוסיה בבריטניה. הוא היה חלק מקבוצת סטודנטים צעירים שהאמינו בקומוניזם. לאחר תפיסתה באשמה של ריגול, קראו לקבוצה "רשת קיימברידג'". זו הייתה קבוצת אנשי מודיעין ושירות החוץ בבריטניה שפעלו בשירות ארגון המודיעין הסובייטי - הק. ג. ב. ובמהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה הם העבירו סודות ומידע חשוב לסובייטים שנחשבו לאויב, על אף שבמלחמה זו הם נלחמו ביחד עם הבריטים נגד הנאצים.
שיא הגיחוך הוא שבידיעות החשובות ביותר שקים פילבי העביר לסובייטים הם לא השתמשו. הסיבה היתה שהמידע שהעביר נראה "טוב מדי מכדי להיות אמיתי"..
הנה קריירת הריגול של קים פילבי:
https://youtu.be/2LM9qVRC-0Q
וקים פילבי עצמו מספר על קשריו עם הסוכנים הכפולים ברג'ס ומקליין:
http://youtu.be/cpv54JKzWzY
מה הייתה ברית המועצות שכפתה את עצמה?
ברית המועצות היה שמה של ברית גדולה שהוקמה ב-1922. זו הייתה ברית של רפובליקות סובייטיות (מועצות מהפכניות), שנשלטו על ידי רוסיה הסובייטית. ביניהן היו אוקראינה, בלארוס וארצות הקווקז. זו הייתה מעצמת-על ששלטה באחוזים ניכרים מיבשות אירופה ואסיה. כ-15% מכדור הארץ היבשתי נשלט על ידיה וכ-100 עמים שונים היו בשליטתה.
לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות אחת משתי מעצמות-העל בעולם, לצד ארצות הברית. היא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. ברית המועצות הייתה מהמובילות בתחומים כמו צבא, תעשייה, מדע, טכנולוגיה, אמנות ותרבות.
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 התפרקה ברית המועצות. זה קרה כשהמשטר הקומוניסטי החל להיחלש והמדינות שבברית העדיפו לצאת ממנה.
הנה סרטון על ברית המועצות (עברית):
https://youtu.be/nLyuDxSDd08
תולדות ברית המועצות:
http://youtu.be/ZiC4y9XSHlU
ושיר שמספר את סיפורה של בריה"מ עם מנגינת המשחק טטריס, שנולד בה:
http://youtu.be/hWTFG3J1CP8
הקומוניזם היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם, כלומר למדינה. לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור. בפשטות - לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה.
קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם, ראה בקומוניזם את השלב הסופי של המהפכה של העם (הוא קרא לו פרולטריון) כנגד בעלי ההון, הקפיטליסטים, או בעלי המעמד, כמו האצילים, המלוכה וכדומה. בסוציאליזם יש למדינה בעלות על אמצעי ייצור ובקומוניזם יהיו כל אמצעי הייצור הללו שייכים למדינה.
היסטורית, מספר מדינות אימצו את הקומוניזם, או שהוא נכפה עליהם על ידי בריה"מ, לאחר שכבשה אותן במלחמת העולם השנייה. בכולן הוא הביא לבעיות כלכליות קשות. זה משמש את תומכי הקפיטליזם, כלכלת השוק החופשי, ככלי ניגוח נגד הקומוניסטים. הם הציעו לבחון את התוצאות של מדינות קומוניסטיות ולאיזה שפל הגיעו מבחינה כלכלית ולהבין עד כמה הקומוניזם כושל.
גוף אחר שאימץ את הקומוניזם הוא הקיבוץ הישראלי. במשך שנים רבות הוא סיפק שפע לחבריו, אך ברבות השנים מרבית הקיבוצים בחרו לסיים את הדרך המשותפת בדרך זו, לטובת הפרטה ומעבר לבעלות פרטית מסוגים שונים.
הענין בקומוניזם, כפי שהעיד פעם הבדחן אפרים קישון, הוא ש"זו תיאוריה מצוינת שיש איתה רק בעיה אחת - היא ניתנת ליישום..."
ואכן, יישומי הקומוניזם לא ממש הצליחו לטווח ארוך. אמנם כל עוד היו מצוקה ומחסור מסביב, הקומוניזם נראה אפשרות טובה ותומכת למניעת עוני. אבל כשהשפע החל להתפשט מסביב להן, מסגרות קומוניסטיות החלו להרגיש לחצים גדולים מהחברים, להפריט את עצמן ולהפוך לכלכלות חופשיות.
כי אנשים, כמו אנשים, רוצים להתבסס על הצלחתם האישית, כשרונם ומאמציהם ושאף אחד לא יאמר להם שהם כמו כולם, כי הם הרי יודעים שהם טובים יותר...
הנה סיפורו ההיסטורי והרעיוני של הקומוניזם:
https://youtu.be/bc7EGTfVCg8
הסבר על הקומוניזם:
https://youtu.be/qElx_EyTTKA
שיר הלל קומוניסטי למנהיג המהפכה הקומוניסטית ולדימיר לנין:
http://youtu.be/kEZJXI-IQS4
וסרטון תעמולה שנעשה בארה"ב נגד הקומוניזם:
http://youtu.be/KkXTd9v56LQ
מיטב הסרטים האמריקאים מספרים על המלחמה העקובה מדם שניהלו חיילי המעצמה החזקה בעולם, בארץ רחוקה ולכאורה חסרת חשיבות. מהפצצות הנפל"ם האכזריות של המטוסים ועד לתעלות המסתור שחפר הוויטקונג כדי לפגוע בכוחות ולהיעלם, דומה שהמלחמה הזו היא מהמצולמות ביותר בהיסטוריה.
הכל החל כשהוקם הארגון לשחרור מהפכני "וייט מין", על ידי הו צ'י מין. מטרתו הייתה להשיג עצמאות לווייטנאם ולשחררה מהשלטון הצרפתי והכיבוש היפאני. לאחר קרבות בצפון וייטנאם, חולקה המדינה על ידי ועידת ז'נבה לשניים וכל אזרח יכול היה לבחור לאיפה להשתייך - לצפון הקומוניסטי או לדרום החופשי.
וייטקונג, ארגון הגרילה המהפכני של צפון קוריאה, החל תוך זמן מה לתקוף את דרום וייטנאם, שהונהגה בידי הדיקטטור המושחת נאגו דיים. ארה"ב שעמדה לצדו החליטה לשלוח כנגדם את יחידת "הכומתות הירוקות". כך מתחילה מלחמה בת 12 שנה, שתגבה את חייהם של 4 מיליון איש. לצד דרום קוריאה עמדו במלחמה מדינות חופשיות כמו ארצות הברית, אוסטרליה ותאילנד, כשלצד צפון קוריאה עומדות סין וברית המועצות, שתי מעצמות קומוניסטיות חזקות.
זו הייתה מלחמה הולכת ומתגברת ולמעשה מאבק עולמי בין הקומוניזם לקפיטליזם. לכאורה נלחמים חיילי הוויטקונג נגד הצבא החזק בעולם, אך הם מתמקדים בלוחמת גרילה, אכזרית ומיומנת, כשבמקביל נחשפות האבידות של הצבא האמריקאי ערב ערב בטלוויזיה.
בארצות הברית התגבשה "תיאוריית הדומינו", שלפיה נפילת וייטנאם לקומוניזם תגרור אחריה נפילת מדינות חופשיות נוספות, כמו לאוס, קמבודיה והפיליפינים, למשטרים קומוניסטיים. אם בהתחלה שלח הנשיא קנדי מה שהוגדרו כ"יועצים", לאחר הרצח שלו, שלח ממשיכו חיילים אמריקניים ללוחמה בווייטנאם. בשנת 1965 הגיע מספר החיילים האמריקאים בוייטנאם ליותר מחצי מיליון חיילים.
3 שנים לאחר מכן פתח הצפון במתקפת "חג הטט", שאמנם נכשלת, אך מביאה להמון נפגעים אמריקאים וגורמת לדעת הקהל בארה"ב להתנגד למלחמה הארוכה והקשה הזו. שיחות שלום לא הצליחו להביא לשינוי והנשיא ניקסון מכריז על נסיגה הדרגתית.
בתחילת 1973 חותמת ארה"ב על הפסקת אש והצפון משתלט על הדרום וכובש את הבירה סייגון, בעת שמסוק מפנה את אחרוני האמריקאים ממנה. המדינה הופכת לקומוניסטית כולה וארה"ב, אחרי שאבדה מעל 60 אלף חיילים, נותרת עם טראומה קשה והפסד צורב, באחת המלחמות הקשות שידע המזרח הרחוק.
מנהיג הצפון ומייסדה הו צ'י מין, עמד מעתה בראש המדינה המאוחדת וזכה לכינוי "אבי האומה".
הנה כתבה בעברית על מלחמת וייטנאם (עברית):
https://youtu.be/ax-VuQ7MWWs
סוד הניצחון של הווייטנאמים (מתורגם):
https://youtu.be/poE_nNW9-yk
סיפורה של מלחמת וייטנאם:
https://youtu.be/huRWshoW7T8
התחכום של כוחות הווייטקונג שהתחפרו עמוק באדמה:
http://youtu.be/Yl8-dAPCQmQ
הסרטים הטובים שמתארים את המלחמה הטראומטית של אמריקה:
http://youtu.be/RMMd2mrJnVM
תיאור המלחמה בוייטנאם על המפה:
http://youtu.be/uSCN4RcfW_I
מלחמת וייטנאם הייתה הראשונה שסוקרה בטלוויזיה על בסיס יומיומי:
https://youtu.be/89_3DgW_7mg
ותכנית חינוכית על הסתבכותה ההיסטורית של אמריקה במלחמה שבה לא ניצחה (עברית):
https://youtu.be/oYovBiE5KRg?long=yes
כנראה שאין עוד שליט בהיסטוריה שיש ניגוד כה עצום בין מעשיו האכזריים והנזקים שגרם לעמו ובין אהבת העם אליו, כמו מַאוֹ דְזֶה-דוּנְג (Mao Zedong), מנהיג סין הקומוניסטית במשך כ-40 שנה.
הוא היה מורה פשוט, שהפך למצביא הקומוניסטי שיוביל לניצחון במלחמת האזרחים הסינית, ישתלט על מדינת הענק ויהיה למנהיג המדינה הגדולה בעולם.
מכאן יוביל מאו מהפכה קומוניסטית שהפכה אומה עצומה וקשה לניהול לנשלטת ביד הברזל שלו. מי שהיה גאון טקטי ואסטרטגי גם במלחמות ועימותים צבאיים, במיוחד במלחמת האזרחים הסינית ובמלחמת קוריאה בה הייתה סין מעורבת וניצחה, ישלוט בה עד מותו.
במערב, אגב, על אף שהיה אחראי לעשרות מיליוני מתים מבני עמו, נתפס היו"ר מאו, כמו שהוא כונה אז בקרב צעירים ומעריצי הקומוניזם, כגאון ראוי להערצה.
אפילו הביטלס הזכירו אותו באחד מלהיטיהם על "אתה אומר שאתה רוצה מהפכה...".
שכן מאו טסה טונג, או צה טונג, כמו שנהגו בעברית לכתוב את שמו, השתלט על סין תוך מלחמת אזרחים שניהל והנהיג כנגד השלטון הקודם, כשהוא מנווט קבוצה שבה לא היה מנהיג בלתי מעורער, אבל הצליח בכשרונו הפוליטי להוביל חצי מאה.
בניגוד לשלטון היחיד של סטלין למשל, בברית המועצות, שלטון שהתבסס על רצח של כל מי שאיים על שלטונו או שנחשד כחזק מדי, כוחו של מאו היה דווקא בשליטה חכמה על מערכת האיזונים והבלמים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אותה הנהיג. המפלגה אפשרה לו לשלוט זמן כה רב, בזכות בריתות וחזיתות שהוא שינה כל הזמן ולא בכוח הדיקטטורה שלו.
מול העם זה כמובן היה אחרת. הערכות החוקרים מדברות על כ-60 מיליון סינים שמתו בגללו. כי כמו כל דיקטטור, גם הוא ניהל מסעות הרג ומאסרים המוניים, לכאורה כדי להילחם באויב הקפיטליסטי. אבל בכשרונו ויכולותיו להציג את מה שנראה כתמיכה ציבורית וזעם עממי אותנטי אפשר לו לעשות כמעט הכל.
כך, בזכות המיומנות הפוליטית שלו ונישא על מה שהוצג כהערצת ההמונים, מאו הנהיג מעון מהפכה פנימית מתמדת, שבלטה בשני קמפיינים שהוא הנהיג לשינויים בסין, שניהם היו נוראים לעם הסיני והביאו למותם של עשרות מיליוני סינים.
בסוף שנות ה-50 מתו עשרות מיליוני סינים במה שזכה בסין לשם "הרעב הגדול". הוא נגרם על ידי "הקפיצה הגדולה קדימה", הקמפיין המאואיסטי שעיקרו רפורמות תיעוש שנועדו להוביל את סין לעולם המודרני. הרפורמות הללו נוהלו מהר מדי ובלי הכנה ראויה ומספקת, ולא עזר השם מעורר ההשראה שדיבר על "קפיצה גדולה קדימה" - בפועל היה זה אסון עצום וקטלני לכמעט 50 מיליון איש.
"מהפכת התרבות" הסינית היא עוד קמפיין של מאו שהיה לאחת הזוועות הקשות שידע העולם במאה ה-20. המהפכה "התרבותית" הזו, שנמשכה עשור, עד שנת 1976, שאפה למחוק את ההרגלים, המנהגים, הרעיונות והתרבות של החברה הסינית המסורתית. המהפכה הזו הסתיימה רשמית רק כשמאו הלך לעולמו, לא לפני שהביאה למותם של עוד שני מיליון אזרחים.
שנים לאחר מותו, הודתה אפילו המפלגה הקומוניסטית הסינית בנזקים ואי-הסדרים ואפילו בנסיגה שגרמה באופן אירוני "הקפיצה הגדולה קדימה" בתקופת שלטונו של מאו.
אף על פי כן ועדיין, גם היום רבים בסין מעדיפים שלא לזכור למאו את האסונות האיומים שחוללה מדיניותו. רבים מהסינים מעדיפים לזכור את מאו בתור המהפכן הגיבור שהוביל ב-1949 להקמתה של המדינה שתפסה עם הזמן את מקומה בעולם המודרני וכיום אף מובילה בשורה הראשונה של המעצמות העולמיות, כמעט בכל תחום.
הנה חייו של מאו:
https://youtu.be/ujbapnrAKXA
סיפורו של היו"ר מאו במהירות שיא:
https://youtu.be/ztLFRWuuzDk
תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה" שגרמה אסון עצום לסין:
https://youtu.be/hlbB3cmgPmo
מהפכת התרבות האיומה שלו שהביאה לפגיעה אנושה בתרבות הסינית לצד הרג של מיליונים:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
אולי בימינו מתחילים גם בשלטון הסיני להרחיק את תורתו (מתורגם):
https://youtu.be/P2nN9iKlU30
ותכנית היסטורית על מאו ומעלליו (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
אחת התופעות החברתיות של המלחמה הקרה בשנות החמישים של המאה הקודמת היו הרדיפות של ג'וזף מקארתי (Joseph McCarthy), סנטור אמריקאי נלהב וימני, אחרי קומוניסטים בארה"ב, או אזרחי ארה"ב שאחזו בדעות ועמדות קומוניסטיות.
הרדיפה הזו, שהתרחשה משנת 1948 ועד אמצע שנות ה-50, הייתה מסע אנטי-קומוניסטי מתוחכם ומיומן, שצבר "הצלחות" בלתי נתפסות. הסנטור הפעיל שיטה שזכתה לשם "מקארתיזם" והייתה "ציד מכשפות" של ממש.
האיש היא בנאומים חוצבי להבות בנושא, אך. גם בחקירות ושימועים שערכה "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית" (House Un-American Activities Committee) שבראשה הוא עמד.
במהלך אותה תקופה, הואשמו על ידי מקארתי אלפים מאזרחי ארצות הברית, או בחברות במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית או בתמיכה ואהדה בה וברעיון הקומוניסטי. נחשדו בכך, בין השאר, מאות אמנים, מורים, אנשי קולנוע ודמויות מובילות בהוליווד, פעילים של איגודי עובדים, עיתונאים ואנשי תקשורת, אנשי צבא ועובדי ואף בכירים יחסית בממשל האמריקאי.
הדבר הביא רבים מהם למצב בו אותם נאשמים פוטרו ואיבדו את הקריירה שלהם, רבים נכלאו ובודדו חברתית. אנשי קולנוע שנכללו ב"רשימה השחורה של הוליווד" לא זכו להיכלל בהפקות כלשהן וחייהם נהרסו.
טענת הסנטור הייתה שאותם אנשים הסתננו לממשל האמריקאי ופוגעים באומה מבפנים. הוא גרם לציבור להאמין שיש סיכוי לכך, מה שהביא לחשש עצום מהשפעה קומוניסטית וממרגלים סובייטיים בכל פינה. אפילו ה-FBI וראשו המיתולוגי ג'ון אדגר הובר פצחו בשורה של פעולות אנטי-קומוניסטיות, שרק חיזקו את אמינותם של ג'וזף מקארתי ומסע ההפחדה והרדיפה שלו.
גם מתנגדיו הודו אז שמקארתי היה מוכשר בתקשורת ותמיד הקדים אותם. לא פעם הוא נקט בשיטות מפוקפקות, שלקח זמן רב עד שהתגלו במלא היקפם.
אז נולד הסדק הראשון במקרתיזם. הסדק הזה נולד כשבאחד מנאומיו הידועים הוא זכה לאמון המאזינים לו, כשנפנף בדף נייר והכריז: "בידי 205 שמות של קומוניסטים שחדרו למשרד החוץ שלנו". עיתונאי חרוץ חיטט לאחר הנאום הזה בדוכן הנואמים וחיפש את שמותיהם של הקומוניסטים הללו. להפתעתו הוא גילה שהנייר שבו נפנף הסנטור היה ריק לחלוטין. לא היה כתוב בו דבר.
בהמשך לכך, חשפה ב-1954 סדרה של אד מורו בטלוויזיה, תגלית מרעישה. הסתבר שאת מרבית, אם לא את כל העובדות שהציג הסנטור, הוא בדה לחלוטין וללא כל בסיס עובדתי.
בכך החל סופם של הסנטור והמקרתיזם. עוד ועוד נתונים התגלו וחיזקו את הסברה שהאיש היה נוכל עם אג'נדה. עם הזמן ולאחר שהוכרזו כמנוגדים לחוקת ארצות הברית, בוטלו החוקים שהכניסו בתקופתו אנשים לכלא והביאו לפיטוריהם.
מאז הפך המושג "מקארתיזם" כינוי לשיטה שבה מאשימים אנשים על סמך עדויות מפוקפקות, או ללא סיבה כלל, בהשתייכות לקבוצות שנדחו והפכו מגונות בחברה.
הרדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים, ניצלה את הפחד הגדול של אזרחי אמריקה מהאויב הסובייטי, עם פצצות האטום, הסוכנים והמרגלים שלו. כך יכול היה האיש, עם לא מעט שקרים והמצאות, שהיום היו ודאי מתויגים כ"פייק ניוז", לתדלק את השנאה והפחד מהקומוניזם. הוא כל כך הצליח במלאכתו האיומה, עד שאיש לא יכול היה לעצור אותו מההרס שחולל בזכויות הביטוי של האמריקאים הפשוטים, שחשבו אחרת על הקפיטליזם ורמיסתו את החלשים והעניים בחברה.
המקארתיזם תייג נאשמים כקומוניסטים ופגע לא רק בהם אלא גם במקורביהם ובמשפחותיהם. דוגמה לכך הוא הקומיקאי הטוב בעולם, צ'ארלי צ'פלין, שנאלץ לעזוב את ארה"ב בשל האשמות הסנטור ועבר להתגורר עד סוף חייו בשווייץ.
הנה סיפורו של המקרתיזם של ג'וזף מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/N35IugBYH04
על ציד המכשפות של מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/L9rkQJ91VOE
אפילו ציורי קומיקס נרדפו בידיו במה שהיה "ציד המכשפות הגדול בהיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/L7Yhbn8I97o
סרטון הדרכה לזיהוי קומוניסטים, מאותה תקופה:
https://youtu.be/SkYl_AH-qyk
והמקארתיזם שבשנות ה-50 היה מהתופעות הבולטות באמריקה:
https://youtu.be/1wAa3V1EVQI
קומוניזם
ויאטנם היא מדינה יפהפיה בדרום מזרח אסיה. זוהי מדינה בעלת היסטוריה מרתקת ואכזרית של מלחמות קשות, שגבו חיים רבים.
כיום יש בה גם ערים צפופות ורוחשות פעילות, כמו סייגון שוקקת החיים והקטנועים (ביחס של קטנוע לכל שני אנשים!), לצד טבע מופלא ועתיר מישורים קסומים, לצד הרים גבוהים ומלאי הוד.
פלאי הנוף הוייטנאמי שפעם הסתתרו מאחרי עשן הפצצות, הם כיום מהמקומות היפים בתבל. במיוחד ידוע בהם מפרץ הלונג ביי, על המוני האיים הקטנים והמסתוריים שפזורים בו באלפיהם.
התרבות הוויטנאמית מלאה בחגיגות עממיות וריקודים מסורתיים, פולחנים קסומים, תלבושות עממיות, מקדשים ואמונות ואוכל עממי טעים ואקזוטי.
כיום, שנים רבות לאחר המלחמות שהרגו בה מיליונים, וייטנאם היא מהמדינות המסקרנות ביותר למאות אלפי התיירים שבאים לבקר בה בכל שנה.
העיר הו צ'י מין סיטי שבעבר נקראה סייגון היא בירת וייטנאם. במלחמת וייטנאם, או "המלחמה האמריקאית" כפי שמכנים אותה המקומיים, היא הייתה העיר החשובה שבה השתמש הצבא האמריקאי.
לאחר ניצחון הצפון ופינוייה מהכוחות האמריקאים, בין השאר בעקבות לחץ של הציבור האמריקאי להפסקת המלחמה, שונה שמה של הבירה לשמו של המנהיג הצפון וייטנאמי, הו צ'י מין.
הנה כמה מהמקומות המופלאים של וייטנאם:
http://youtu.be/MutE9-JcWj0
טיול בקפיצות זמן של ויאטנאם:
http://youtu.be/d_8fE-On19I
הבירה סייגון, הקרויה כיום הו צ'י מין סיטי:
https://youtu.be/SgQYl1cJFZo
ומצגת וידאו של תמונות וייטנאם:
http://youtu.be/MiF-s9ief-4
דמיינו היכל, שנבנה על פסגה בהרי הבלקן והוא ענקי ומרשים באופן יוצא דופן, מזכיר אתר נחיתה של עב"ם ענקי. אבל לא חייזרים ולא חוצנים - המבנה המטורף הזה נבנה כדי לשמש מקום התכנסות לבכירי המפלגה הקומוניסטית הבולגרית.
המקום, שנקרא בוזלודז'ה (Buzludzha), אכן שימש לכך אבל במשך 8 שנים בלבד, עד להתפרקות הגוש הקומוניסטי וקריסת ברית המועצות.
כיום האתר נטוש לחלוטין וחסר שימוש. הוא הולך ומתפורר, סמל לאידאולוגיה שפעם שלטה בחצי עולם. בגובה של 1441 מטר מעל פני הים ורחוק מכל מקום ישוב, זהו אחד המקומות הנטושים בעולם.
אבל האתר נבנה ב-1981 על ידי המפלגה הקומוניסטית של בולגריה, לא רק להתכנסויות. המטרה שלו הייתה להנציח את ייסוד המפלגה הסוציאל דמוקרטית של בולגריה ב-1891, אותה מפלגה שממנה תיוולד בהמשך המפלגה הקומוניסטית של בולגריה, מי שתשלוט במדינה מטעם ברית המועצות לאורך תקופת המלחמה הקרה.
וממש אירוני שהמונומנט שאמור היה להנציח את לידת הקומוניזם הבולגרי הוא היום עדות חיה ובולטת דווקא לחורבנו.
לפסגה עצמה, אגב, משמעות היסטורית רבת חשיבות לבולגרים. עליה התנהל בשנת 1868 הקרב האחרון בין הצבא העות'מאני למורדים הבולגרים, שהצליחו להכניע את האימפריה הטורקית ולזכות בחופש ועצמאות עבור בולגריה.
אז את מבנה בוזלודז'ה הפסיקו הבולגרים לתחזק מזמן. הכוכב הענקי שבראש המגדל שלו נראה אמנם למרחקים אדירים, עד לגבול הרומני והיווני של המדינה, אבל המקום נטוש, הרוס בחלקו ומכמיר לב.
הנה סיפורו של המקום:
https://youtu.be/CtbfVaWIFTc
והאתר הנטוש שבבוזלודז'ה:
http://youtu.be/U68wYtDq-7k?t=6m54s&end=7m53s
הפילוסוף הגרמני קרל מרקס (Karl Marx) היה אחד הפילוסופים המשפיעים בתולדות הפילוסופיה, כנראה המשפיע מכולם. ביחד עם עמיתו פרידריך אנגלס, מי שהתוודע לעוני ולעליבות שיצרה המהפכה התעשייתית וכתב ב-1842 את "מצבו של המעמד העובד באנגליה", מרקס ניסח, הגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי.
כגיבור מעמד הפועלים שהוא עתיד להפוך, ראה מרקס עוד במאה ה-19 את הסוציאליזם כשלב שיבוא לאחר שהעם העני ישתחרר מכבליו, יעשה מהפכה ויעביר את אמצעי הייצור הקפיטליסטיים לבעלותו שלו, כלומר לבעלות העם.
רעיונות אלה ואחרים נוסחו בספרו של הוגה הדעות קרל מרקס "הקפיטל". את הספר הוא כתב בלונדון, בשנת 1867, בעת גלותו מגרמניה. אלה היו ימי התיעוש הוויקטוריאני המטורף של המהפכה התעשייתית, בתקופה שבה הקפיטליזם היה לטרנד הכלכלי המצליח והסוחף בשתי היבשות החזקות בעולם ובאי האנגלי שביניהן.
אגב, הוא עצמו חי חיי עוני נוראים. איש חולני וחסר אמצעים, מקדיש את חייו לכתיבה, לא עובד בשום עבודה אחרת ולכן ללא הכנסות. בהיותו סוג של סמרטוט אדום עבור האליטה הקפיטליסטית ומצד שני נשוי לאהבת חייו ג'ני ואב ל-7 ילדים - רק שלושה מהם הגיעו לגיל בגרות - העוני הוא סיפור חייו.
ואם היה צריך השראה, אז נקודה מעניינת היא שלא מעט מתיאוריו הקשים של מרקס לגבי מצוקת מעמד הפועלים, הגיעו מספריו של הסופר צ'ארלס דיקנס. סיפוריו היו מלאים בדוגמאות ספרותיות לתוצאות האיומות של כלכלת השוק ושל אי השיוויון שהיא יצרה.
העניים בספריו הם מובסים וחלשים והוא יודע מגוף ראשון על העוני. חוסר הסיכוי של העניים להתמודד אל מול חברה דורסנית השפיע עליו עמוקות. נראה שלא מן הנמנע שהילד אוליבר טוויסט, אותה דמות ספרותית מבית המחסה לעניים באנגליה, השפיע על ההיסטוריה לא פחות מהקיסר הצרפתי נפוליאון ומהצורר הנאצי היטלר.
כך או כך, ביחד עם שותפו אנגלס, הפיץ מרקס את רעיונותיו הסוציאליסטיים בעולם. הוא טען שאחרי המהפכה הסוציאליסטית והשתלטות הסוציאליזם עליה, על החברה להתקדם לשלב של קומוניזם, מבנה חברתי שבו ישררו חיי שיתוף ושוויון מלאים בין האזרחים כולם.
כמו שבדרך כלל מוצאים אצל אנשים מורכבים - גם בקרל מרקס יש טוב ויש רע. מצד אחד הוא רצה בעולם טוב יותר, עולם שבו אין מנוצלים ומנצלים. מצד שני, הוא חתר למהפכה וידע שבדרך להגשמת חזונו, האלימות היא בלתי נמנעת. הגותו של מרקס הדגישה את נושא המעמדות בחברה והציגה את המהפכה האלימה כיסוד משמעותי בשינוי החברתי או בוויסות של הסדר לכיוון הסדר הצודק העתידי של השליטים והנשלטים.
שנים רבות אחרי מותו, אכן חוללו רעיונותיהם של הפילוסוף מרקס וידידו אנגלס את המהפכה הסוציאליסטית. ברוסיה השתלטו הבולשביקים על הממלכה והשליטו בה קומוניזם נוקשה וקפדני. אחריהם הפכו קומוניסטיות מדינות רבות, כולל סין, וייטנאם וקובה.
היו שנים שבהם נראה היה שהקומוניזם עומד להשתלט על העולם. למדינות הקומוניסטיות ניתן להוסיף גם את מדינות ברית ורשה, כמו פולין, יוגוסלביה, בולגריה ועוד. הייתה זו ברית המועצות החזקה שהשליטה בהן את הקומוניזם באותה תקופה. בכל מדינה כזו היא דאגה להשליט שלטון קומוניסטי מקומי וצייתן.
עד היום רואים הסוציאליסטים בקרל מרקס את מי שניתץ את השלשלאות של הבורגנות, הגן על המסכנים וחשב על הפועלים ועל שחרורם מהעול של הקפיטליזם הדורסני.
רבים אחרים, במיוחד אלו שבעד כלכלה חופשית, דמוקרטית ואף קפיטליסטית, רואים בו את מי שהוביל לסבלם של מיליארד בני אדם. בתור הדגמה הם מצביעים על מדינות גברית המועצות, סין ומדינות ברית ורשה, שנשלטו ועדיין די נשלטות על ידי הקומוניזם והבולשביזם, כמו גם על משטרים שקמו על יסודות תורתו והיו לדיקטטורות אכזריות, נוקשות ובלתי דמוקרטיות.
יש גם עניין עם יהדותו של מרקס. כן, קרל "הלוי" מרקס נמנה על משפחת מומרים. נולד יהודי ומשפחתו הפכה נוצרית. מצד אביו הוא היה נכדו של הרב הראשי של עירו ומצד אמו נמנה על שושלת רבנים הולנדית. אביו, עורך הדין, המיר את דתו לאחר שהשתנו בגרמניה החוקים ונאסר על יהודים לעסוק במקצוע. על מנת שיוכל להתפרנס מעריכת דין, הוא התנצר עם משפחתו ושם המשפחה "הלוי" הפך למרקס. החלפת הדת הזו עתידה לעצב את אופיו הפילוסופי, כצופה אובייקטיבי אל לפחות שלא חושש להצביע על הדרך המתמרנת בה משמשות דתות לשליטה במעמד העובדים המנוצלים.
בימינו רבים רואים בקרל עצמו אנטישמי היסטורי, דבר לא קשה כל כך בגרמניה של אותם ימים. אומרים שבכתביו התייחס האיש ליהודים בביקורתיות כמעט ארסית. הוא גרס שהדימוי של היהודים כנוכלים ורודפי כסף היא שלאורך דורות הם נדחפו שלא מרצונם להתפרנס מהלוואות בריבית ועסקאות ממון די בזויות, מה שיצר להם דימוי של חמדנים.
להגנתו אומרים רבים מהחוקרים כי את האשמה באופי היהודי הגרוע תלה הגאון האקסצנטרי בדת היהודית ולא ביהודים עצמם. זה מסתדר כמובן גם עם תיעובו של מרקס את הדתות בכלל וראייתו את הדת ככלי המשמש את הקפיטליזם כ"אופיום להמונים", אמצעי מתוחכם שבזכותו מוכנים הפועלים לשאת את חיי העוני והסבל שלהם, בדרך לגאולה שמבטיחה הדת.
כנראה שכמו כל גיבור בסרט איכותי, או במקרה הזה בסרט של ההיסטוריה עצמה, גם מרקס היה מורכב ורב פנים - גם טוב, גם רע וגם מה שביניהם.
הנה סיפורו של קרל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
כאן המרקסיזם מוסבר יפה (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
סרטון אנימציה שמתאר בביקורתיות את הסוציאליזם לפי קרל מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
משנתו של קארל מרקס:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
וסרט תיעודי על קארל מרקס וחייו (עברית):
https://youtu.be/Z3vVhd42Ct4?long=yes
קים פילבי היה מרגל בוגד, שהצליח לשטות במולדתו אנגליה במשך 30 שנה ולא להיתפס. הוא מילא תפקידים בכירים בשירות המודיעין הבריטי ואף היה קרוב לעמוד בראש שירות הביון ובמשך שנים סיפרו סוכנים סובייטיים שערקו למערב עליו, אבל הוא לא נתפס. הוא היה כל כך מתוחכם שידע שוב ושוב להיחלץ ברגע האחרון וכשהבין שתפיסתו ממש קרובה, הוא הצליח לחמוק ולהגיע לברית המועצות ולבלות שם את שארית ימיו, בחיים טובים ובכבוד רב, כולל קבלת אותו ופרסים כמו "אות לנין" ו"גיבור ברית המועצות".
פילבי היה מזרחן ודיפלומט בריטי שריגל עבור רוסיה בבריטניה. הוא היה חלק מקבוצת סטודנטים צעירים שהאמינו בקומוניזם. לאחר תפיסתה באשמה של ריגול, קראו לקבוצה "רשת קיימברידג'". זו הייתה קבוצת אנשי מודיעין ושירות החוץ בבריטניה שפעלו בשירות ארגון המודיעין הסובייטי - הק. ג. ב. ובמהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה הם העבירו סודות ומידע חשוב לסובייטים שנחשבו לאויב, על אף שבמלחמה זו הם נלחמו ביחד עם הבריטים נגד הנאצים.
שיא הגיחוך הוא שבידיעות החשובות ביותר שקים פילבי העביר לסובייטים הם לא השתמשו. הסיבה היתה שהמידע שהעביר נראה "טוב מדי מכדי להיות אמיתי"..
הנה קריירת הריגול של קים פילבי:
https://youtu.be/2LM9qVRC-0Q
וקים פילבי עצמו מספר על קשריו עם הסוכנים הכפולים ברג'ס ומקליין:
http://youtu.be/cpv54JKzWzY
ברית המועצות היה שמה של ברית גדולה שהוקמה ב-1922. זו הייתה ברית של רפובליקות סובייטיות (מועצות מהפכניות), שנשלטו על ידי רוסיה הסובייטית. ביניהן היו אוקראינה, בלארוס וארצות הקווקז. זו הייתה מעצמת-על ששלטה באחוזים ניכרים מיבשות אירופה ואסיה. כ-15% מכדור הארץ היבשתי נשלט על ידיה וכ-100 עמים שונים היו בשליטתה.
לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות אחת משתי מעצמות-העל בעולם, לצד ארצות הברית. היא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. ברית המועצות הייתה מהמובילות בתחומים כמו צבא, תעשייה, מדע, טכנולוגיה, אמנות ותרבות.
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 התפרקה ברית המועצות. זה קרה כשהמשטר הקומוניסטי החל להיחלש והמדינות שבברית העדיפו לצאת ממנה.
הנה סרטון על ברית המועצות (עברית):
https://youtu.be/nLyuDxSDd08
תולדות ברית המועצות:
http://youtu.be/ZiC4y9XSHlU
ושיר שמספר את סיפורה של בריה"מ עם מנגינת המשחק טטריס, שנולד בה:
http://youtu.be/hWTFG3J1CP8
איך פתח חרושצ'וב את המלחמה הקרה בנאום?
המלחמה הקרה (Cold War), אחת התקופות המפחידות בתולדות העולם המודרני, נולדה עם נאום אחד של מנהיג סובייטי אלים ומסוכן שרצה לייצא את המהפכה הקומוניסטית לכל העולם וכמעט גרר אותו להשמדה.
קראו לו ניקיטה חרושצ'וב והוא היה המנהיג הסובייטי שקירב את העולם אל סיפה של מלחמה גרעינית, הוליד את המלחמה הקרה והגיע כמעט לירי טילים גרעיניים על אמריקה, אבל רגע לפני שהעולם נקלע למלחמה איומה, שהייתה עלולה להשמיד את המין האנושי, הוא עצר.
הכל החל כשחרושצ'וב הגיע לאו"ם ונתן נאום שבו אמר את המשפט המצמרר "אנו מייצרים טילים כמו נקניקיות. אנו נקבור אתכם!"
אמריקה נבהלה ושלחה מטוס ריגול מדגם U2 לשטחה של ברית המועצות, תחת מסווה של מטוס לחיזוי מזג אוויר. המטרה הייתה לגלות את אתרי הטילים הסובייטיים.
אבל הרוסים מצליחים אז להפיל את המטוס ולשבות את הטייס. די מהר הם הצליחו להפוך את העניין לניצחון על האמריקאים ולצאת בהצהרות שחצניות.
כשנבחר נשיא ארה"ב הצעיר ג'ון קנדי, חרושצ'וב מקבל עידוד גם מהתבוסה האמריקאית ב"מפרץ החזירים", קרב בו נשלחו מאות מורדים קובניים על ידי ה-CIA האמריקאי לעשות הפיכה בקובה. המורדים הללו הובסו בקלות על ידי צבאו של קסטרו, מנהיגה הקומוניסטי של קובה.
קנדי הצעיר, נשיא חדש, האמין להבטחות הגנרלים שהמורדים ינצחו את לוחמיו של קסטרו והתבוסה אז גרמה לו פגיעה קשה ביוקרתו.
חרושצ'וב היה מעודד מאד מהניצחון הקובני על אמריקה במפרץ החזירים. נחת רוח רבה הוא שאב גם מנצחונו על ארצות הברית בכיבוש החלל, כשטיסתו של יורי גגארין מסביב מכדור הארץ הצליחה להקדים את אמריקה במרוץ לחלל.
בפגישה שקיים חרושצ'וב עם הנשיא האמריקאי קנדי, נהג בו הסובייטי בבריונות ובגסות מופגנים. מנהיג ברית המועצות הראה לקנדי ולעולם שהוא מעוניין להגיע לעימות. בצעד נוסף ופרובוקטיבי, הוא מפריד בגדר את מזרח ברלין הקומוניסטית ממערב העיר ומפגין ביטחון עצמי רב גם בניסוי גרעיני ענקי ומאיים שקיימה ברית המועצות.
אבל עם כל החשש ממלחמה גרעינית שתשמיד את התרבות האנושית כולה, אמריקה לא נבהלת. הנשיא האמריקאי מבין שהגדר היא סימן שהרוסי לא מתכוון לכבוש את מערב ברלין, צעד שאמריקה כבר הבהירה לחרושצ'וב שיהיה עילה למלחמה בין המעצמות.
אבל אז עושה הרוסי טעות. הוא שולח טילים גרעיניים לקובה ומציב אותם בטווח ירי למרבית ארצות הברית. יועציו של קנדי מייעצים לו להפציץ את הטילים, אבל לו עצמו ברור שהדבר יפתח מלחמה עם ברית המועצות, מלחמה גרעינית שעלולה להיות סוף האנושות.
בניגוד לפרובוקציות של חרושצ'וב, קנדי מסרב להתלהם ולהיות פזיז ומנהל בתבונה את משבר הטילים בקובה. הוא מודיע על סגר ימי בפני הצבת הטילים. ברית המועצות בתגובה שולחת לא פחות מ-25 ספינות מלחמה לכיוון קובה.
קנדי לא נרתע. הזמן נוקף והעימות הגרעיני מתקרב. חרושצ'וב מצפה שקנדי יישבר אבל קנדי בשלו וממתין. ואז חרושצ'וב ממצמץ ראשון. הוא מורה למשחתות שלו להסתובב ולשוב הביתה.
קנדי ניצח. העולם נושם לרווחה. ברור לכולם שחרושצ'וב נוצח וללא כדור או פגז אחד. ארצות הברית אמנם מבטיחה שלא תתקוף ושבהמשך תפרק את הטילים שהציבה בטורקיה, אבל זה פרס ניחומים. קנדי מכריז שהגיעה עת שלום ומזמין את חרושצ'וב לשנות את האווירה. עכשיו גם חרושצ'וב מחליט לתת הזדמנות לשלום.
חודשים מספר אחר-כך הודח המנהיג הסובייטי, שכמעט והוביל את העולם למלחמת גוג ומגוג.
הנה סיפורם של חרושצ'וב, קנדי והרגע המסוכן ביותר בתולדות המלחמה הקרה:
https://youtu.be/H5ZzL9KsyPY
הנאום שעשה היסטריה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
שיר של הזמר סטינג, שמתייחס לנאום והאיום ההוא:
https://youtu.be/wHylQRVN2Qs
הסיפור המלא של האירוע שבו התגלו חרושצ'וב המסוכן וקנדי השקול:
https://youtu.be/RwYtq5iI6ZE
ותכנית חינוכית על מנהיגותו של חרושצ'וב (עברית):
https://youtu.be/d6Bry1ka1iY?long=yes
המלחמה הקרה (Cold War), אחת התקופות המפחידות בתולדות העולם המודרני, נולדה עם נאום אחד של מנהיג סובייטי אלים ומסוכן שרצה לייצא את המהפכה הקומוניסטית לכל העולם וכמעט גרר אותו להשמדה.
קראו לו ניקיטה חרושצ'וב והוא היה המנהיג הסובייטי שקירב את העולם אל סיפה של מלחמה גרעינית, הוליד את המלחמה הקרה והגיע כמעט לירי טילים גרעיניים על אמריקה, אבל רגע לפני שהעולם נקלע למלחמה איומה, שהייתה עלולה להשמיד את המין האנושי, הוא עצר.
הכל החל כשחרושצ'וב הגיע לאו"ם ונתן נאום שבו אמר את המשפט המצמרר "אנו מייצרים טילים כמו נקניקיות. אנו נקבור אתכם!"
אמריקה נבהלה ושלחה מטוס ריגול מדגם U2 לשטחה של ברית המועצות, תחת מסווה של מטוס לחיזוי מזג אוויר. המטרה הייתה לגלות את אתרי הטילים הסובייטיים.
אבל הרוסים מצליחים אז להפיל את המטוס ולשבות את הטייס. די מהר הם הצליחו להפוך את העניין לניצחון על האמריקאים ולצאת בהצהרות שחצניות.
כשנבחר נשיא ארה"ב הצעיר ג'ון קנדי, חרושצ'וב מקבל עידוד גם מהתבוסה האמריקאית ב"מפרץ החזירים", קרב בו נשלחו מאות מורדים קובניים על ידי ה-CIA האמריקאי לעשות הפיכה בקובה. המורדים הללו הובסו בקלות על ידי צבאו של קסטרו, מנהיגה הקומוניסטי של קובה.
קנדי הצעיר, נשיא חדש, האמין להבטחות הגנרלים שהמורדים ינצחו את לוחמיו של קסטרו והתבוסה אז גרמה לו פגיעה קשה ביוקרתו.
חרושצ'וב היה מעודד מאד מהניצחון הקובני על אמריקה במפרץ החזירים. נחת רוח רבה הוא שאב גם מנצחונו על ארצות הברית בכיבוש החלל, כשטיסתו של יורי גגארין מסביב מכדור הארץ הצליחה להקדים את אמריקה במרוץ לחלל.
בפגישה שקיים חרושצ'וב עם הנשיא האמריקאי קנדי, נהג בו הסובייטי בבריונות ובגסות מופגנים. מנהיג ברית המועצות הראה לקנדי ולעולם שהוא מעוניין להגיע לעימות. בצעד נוסף ופרובוקטיבי, הוא מפריד בגדר את מזרח ברלין הקומוניסטית ממערב העיר ומפגין ביטחון עצמי רב גם בניסוי גרעיני ענקי ומאיים שקיימה ברית המועצות.
אבל עם כל החשש ממלחמה גרעינית שתשמיד את התרבות האנושית כולה, אמריקה לא נבהלת. הנשיא האמריקאי מבין שהגדר היא סימן שהרוסי לא מתכוון לכבוש את מערב ברלין, צעד שאמריקה כבר הבהירה לחרושצ'וב שיהיה עילה למלחמה בין המעצמות.
אבל אז עושה הרוסי טעות. הוא שולח טילים גרעיניים לקובה ומציב אותם בטווח ירי למרבית ארצות הברית. יועציו של קנדי מייעצים לו להפציץ את הטילים, אבל לו עצמו ברור שהדבר יפתח מלחמה עם ברית המועצות, מלחמה גרעינית שעלולה להיות סוף האנושות.
בניגוד לפרובוקציות של חרושצ'וב, קנדי מסרב להתלהם ולהיות פזיז ומנהל בתבונה את משבר הטילים בקובה. הוא מודיע על סגר ימי בפני הצבת הטילים. ברית המועצות בתגובה שולחת לא פחות מ-25 ספינות מלחמה לכיוון קובה.
קנדי לא נרתע. הזמן נוקף והעימות הגרעיני מתקרב. חרושצ'וב מצפה שקנדי יישבר אבל קנדי בשלו וממתין. ואז חרושצ'וב ממצמץ ראשון. הוא מורה למשחתות שלו להסתובב ולשוב הביתה.
קנדי ניצח. העולם נושם לרווחה. ברור לכולם שחרושצ'וב נוצח וללא כדור או פגז אחד. ארצות הברית אמנם מבטיחה שלא תתקוף ושבהמשך תפרק את הטילים שהציבה בטורקיה, אבל זה פרס ניחומים. קנדי מכריז שהגיעה עת שלום ומזמין את חרושצ'וב לשנות את האווירה. עכשיו גם חרושצ'וב מחליט לתת הזדמנות לשלום.
חודשים מספר אחר-כך הודח המנהיג הסובייטי, שכמעט והוביל את העולם למלחמת גוג ומגוג.
הנה סיפורם של חרושצ'וב, קנדי והרגע המסוכן ביותר בתולדות המלחמה הקרה:
https://youtu.be/H5ZzL9KsyPY
הנאום שעשה היסטריה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
שיר של הזמר סטינג, שמתייחס לנאום והאיום ההוא:
https://youtu.be/wHylQRVN2Qs
הסיפור המלא של האירוע שבו התגלו חרושצ'וב המסוכן וקנדי השקול:
https://youtu.be/RwYtq5iI6ZE
ותכנית חינוכית על מנהיגותו של חרושצ'וב (עברית):
https://youtu.be/d6Bry1ka1iY?long=yes
מהו הקיבוץ הישראלי והשיתוף שהוא הדגים?
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
מה קרה במלחמה הקרה?
המלחמה הקרה הוא כינוי למלחמה שמעולם לא התקיימה. היא היתה מאבק שקט ומתמשך בין הגוש המזרחי, בראשות ברית המועצות ובין הגוש המערבי, שבראשו עמדה ארצות הברית.
המלחמה הקרה החלה מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. הכינוי "מלחמה קרה" הוצע על ידי הפוליטיקאי האמריקאי ברנרד ברוך ומטרתו היתה לסמן את התחרות שבין הגושים, פעולות הריגול המתמשכות ביניהם, מאבקי העוצמה והאיומים הצבאיים שביניהן. היו גם פעולות מלחמתיות רבות שהושפעו ונגזרו מהמלחמה הקרה, ביניהן מלחמת ויאטנם, המלחמה בקוריאה, מבצע קדש ומלחמת ששת הימים.
תום המלחמה הקרה הגיע כשחלה התפרקות של ברית המועצות, בתחום שנות ה-80 של המאה ה-20.
הנה סרטון על המלחמה הקרה (מתורגם):
https://youtu.be/-QopdZ7G8ww
סקירה באנגלית על המלחמה הקרה בשנים 1945-1991:
http://youtu.be/g3wpV0OoHRk?t=8s
הריגול במלחמה הקרה:
https://youtu.be/0zm1WX2nQ5c
המלחמה הקרה הסתיימה בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/9Xqm7MTF5ok
וקרבות האוויר בתקופת המלחמה הקרה (עברית):
https://youtu.be/fnzZ2oQw_u8
המלחמה הקרה הוא כינוי למלחמה שמעולם לא התקיימה. היא היתה מאבק שקט ומתמשך בין הגוש המזרחי, בראשות ברית המועצות ובין הגוש המערבי, שבראשו עמדה ארצות הברית.
המלחמה הקרה החלה מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. הכינוי "מלחמה קרה" הוצע על ידי הפוליטיקאי האמריקאי ברנרד ברוך ומטרתו היתה לסמן את התחרות שבין הגושים, פעולות הריגול המתמשכות ביניהם, מאבקי העוצמה והאיומים הצבאיים שביניהן. היו גם פעולות מלחמתיות רבות שהושפעו ונגזרו מהמלחמה הקרה, ביניהן מלחמת ויאטנם, המלחמה בקוריאה, מבצע קדש ומלחמת ששת הימים.
תום המלחמה הקרה הגיע כשחלה התפרקות של ברית המועצות, בתחום שנות ה-80 של המאה ה-20.
הנה סרטון על המלחמה הקרה (מתורגם):
https://youtu.be/-QopdZ7G8ww
סקירה באנגלית על המלחמה הקרה בשנים 1945-1991:
http://youtu.be/g3wpV0OoHRk?t=8s
הריגול במלחמה הקרה:
https://youtu.be/0zm1WX2nQ5c
המלחמה הקרה הסתיימה בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/9Xqm7MTF5ok
וקרבות האוויר בתקופת המלחמה הקרה (עברית):
https://youtu.be/fnzZ2oQw_u8
מה היה האביב של פראג?
"האביב של פראג" הייתה תקופה יפה במיוחד של פתיחות פוליטית בצ'כוסלובקיה הקומוניסטית. במהלך "האביב" החלו הצ'כוסלובקים להראות סימני עצמאות תחת הנהגתו של מנהיגם אלכסנדר דובצ'ק. השלטון הצ'כוסלובקי החל לגלות סובלנות וסימנים של יותר פתיחות כלפי העם, בניגוד לגישה הקומוניסטית הקפדנית שאיפיינה את שאר הארצות החברות בברית ורשה, שבעצם נשלטו על ידי ברית המועצות.
אבל ההנהגה הסובייטית ראתה בצעדי המשטר הצ'כוסלובקי איום על השליטה שלה במדינות מזרח אירופה. וכך התקופה של "אביב פראג", שהחלה בתחילת חודש ינואר 1968 והמשיכה עד אוגוסט של אותה שנה, הסתיימה בפלישה צבאית של צבא ברית המועצות לצ'כוסלובקיה, בחודש אוגוסט, צעד שהפסיק את הפתיחות הזו לתמיד.
במחאה על הפלישה הסובייטית, הצית את עצמו במחאה סטודנט צ'כי בשם יאן פאלאך והתאבד. לאחר התאבדותו נעשו מספר מעשי התאבדות בהצתה של סטודנטים נוספים, כצעד מחאה קיצוני נגד הפלישה שהפסיקה את האביב הקצר של פראג.
הנה האביב של פראג:
http://youtu.be/-XgxLgnpRYw
הפלישה של הצבא הסובייטי לפראג:
http://youtu.be/_FfR64aJ7fI
ושיר ששר אריק איינשטיין באותה התקופה על פראג הכבושה (עברית):
http://youtu.be/VZivuDpsceI
"האביב של פראג" הייתה תקופה יפה במיוחד של פתיחות פוליטית בצ'כוסלובקיה הקומוניסטית. במהלך "האביב" החלו הצ'כוסלובקים להראות סימני עצמאות תחת הנהגתו של מנהיגם אלכסנדר דובצ'ק. השלטון הצ'כוסלובקי החל לגלות סובלנות וסימנים של יותר פתיחות כלפי העם, בניגוד לגישה הקומוניסטית הקפדנית שאיפיינה את שאר הארצות החברות בברית ורשה, שבעצם נשלטו על ידי ברית המועצות.
אבל ההנהגה הסובייטית ראתה בצעדי המשטר הצ'כוסלובקי איום על השליטה שלה במדינות מזרח אירופה. וכך התקופה של "אביב פראג", שהחלה בתחילת חודש ינואר 1968 והמשיכה עד אוגוסט של אותה שנה, הסתיימה בפלישה צבאית של צבא ברית המועצות לצ'כוסלובקיה, בחודש אוגוסט, צעד שהפסיק את הפתיחות הזו לתמיד.
במחאה על הפלישה הסובייטית, הצית את עצמו במחאה סטודנט צ'כי בשם יאן פאלאך והתאבד. לאחר התאבדותו נעשו מספר מעשי התאבדות בהצתה של סטודנטים נוספים, כצעד מחאה קיצוני נגד הפלישה שהפסיקה את האביב הקצר של פראג.
הנה האביב של פראג:
http://youtu.be/-XgxLgnpRYw
הפלישה של הצבא הסובייטי לפראג:
http://youtu.be/_FfR64aJ7fI
ושיר ששר אריק איינשטיין באותה התקופה על פראג הכבושה (עברית):
http://youtu.be/VZivuDpsceI
מה היו תחנות הרוחות של ברלין?
האם ידעתם שבברלין היו פעם תחנות רוחות?
אל תיבהלו. "תחנות הרוחות" (Ghost Stations) של ברלין היו תחנות רכבת סגורות ומסוגרות, שהיו מלאות בחיילי מזרח גרמניה. הללו מנעו מאנשי מזרח העיר לעלות על הרכבות שבאו ממערב ברלין ולברוח אל הצד המערבי והחופשי של העיר הקרועה לשניים. קראו להן בגרמנית "Geisterbahnhöfe".
הכל התחיל כשהוקמה חומת ברלין ב-1961. השלטון הקומוניסטי לא רצה שאזרחיו יבואו במגע עם תושבי מערב ברלין. כל מגע ביניהם היה מסגיר את השקר הגדול של הקומוניסטים והיה מראה לתושבי מזרח העיר, עד כמה הם עניים ולא-חופשיים, ביחס לתושבי מערב העיר, אלו שנהנו מחופש וממצב כלכלי הולך ומשתפר.
במקביל לבניית חומת ברלין, החליט השלטון הקומוניסטי של מזרח גרמניה, על ניתוק מערכת הרכבות העירונית, מערכת רכבות שהייתה מחוברת עד אז, לשתי רשתות רכבות נפרדות - אחת למזרח העיר ואחת למערבה.
אבל הייתה בעיה - מסלולי הרכבות של מערב ברלין עברו, גם לאחר הפיצול, במזרח העיר החצויה. המצב החדש שנוצר היה של רכבת מערב ברלין שחצתה מתחת למזרחה, אך לא נעצרה בתחנות שבמזרח. אלו עתידות לקבל את הכינוי "תחנות הרוחות".
הסיבה היא שמבחינה היסטורית, המצב שבו חצו חלק מהרכבות העירוניות המערביות את מזרח ברלין, הכריח את השלטון הקומוניסטי להציב בכל תחנות הרוחות הללו חיילים ושומרים חמושים. תפקידם היה להשגיח עם רובים ולעשות הכל כדי למנוע מתושבי מזרח ברלין מלקפוץ על הרכבות העוברות של מערב העיר ולברוח אל המערב ואל החופש. למרבה האירוניה, מי שמימן את השמירה הזו היו שלטונות מערב ברלין. הם נאלצו לשלם מיליוני מרקים למזרח גרמניה על המעבר בשטחם...
בשנות ה-90, לאחר איחוד העיר, אוחדו הרכבות התחתיות של שני חלקי העיר ברלין. בהדרגה נפתחו התחנות הנטושות, שהיו סגורות קרוב ל-20 שנה, לשימוש הציבור. כיום, בברלין המאוחדת, תחנות הרוחות לשעבר, הן תחנות פעילות ושוקקות אדם. רק מוזיאון זעיר וחופשי לכולם, מוצג על קירות תחנת נורדבנהוף (Nordbahnhof) שבעיר ומזכיר לכולם עד כמה החופש אינו מובן מאליו.
כך נראו "תחנות הרוחות" האסורות בברלין:
https://youtu.be/C0HAMfLMmqY
התחנות ההן כיום:
https://youtu.be/4eSKOsHNkRA
וסרטון תיעודי קצר עם תיעוד של תחנות הרוחות של מזרח ברלין:
https://youtu.be/x21In7YV9nQ?long=yes
האם ידעתם שבברלין היו פעם תחנות רוחות?
אל תיבהלו. "תחנות הרוחות" (Ghost Stations) של ברלין היו תחנות רכבת סגורות ומסוגרות, שהיו מלאות בחיילי מזרח גרמניה. הללו מנעו מאנשי מזרח העיר לעלות על הרכבות שבאו ממערב ברלין ולברוח אל הצד המערבי והחופשי של העיר הקרועה לשניים. קראו להן בגרמנית "Geisterbahnhöfe".
הכל התחיל כשהוקמה חומת ברלין ב-1961. השלטון הקומוניסטי לא רצה שאזרחיו יבואו במגע עם תושבי מערב ברלין. כל מגע ביניהם היה מסגיר את השקר הגדול של הקומוניסטים והיה מראה לתושבי מזרח העיר, עד כמה הם עניים ולא-חופשיים, ביחס לתושבי מערב העיר, אלו שנהנו מחופש וממצב כלכלי הולך ומשתפר.
במקביל לבניית חומת ברלין, החליט השלטון הקומוניסטי של מזרח גרמניה, על ניתוק מערכת הרכבות העירונית, מערכת רכבות שהייתה מחוברת עד אז, לשתי רשתות רכבות נפרדות - אחת למזרח העיר ואחת למערבה.
אבל הייתה בעיה - מסלולי הרכבות של מערב ברלין עברו, גם לאחר הפיצול, במזרח העיר החצויה. המצב החדש שנוצר היה של רכבת מערב ברלין שחצתה מתחת למזרחה, אך לא נעצרה בתחנות שבמזרח. אלו עתידות לקבל את הכינוי "תחנות הרוחות".
הסיבה היא שמבחינה היסטורית, המצב שבו חצו חלק מהרכבות העירוניות המערביות את מזרח ברלין, הכריח את השלטון הקומוניסטי להציב בכל תחנות הרוחות הללו חיילים ושומרים חמושים. תפקידם היה להשגיח עם רובים ולעשות הכל כדי למנוע מתושבי מזרח ברלין מלקפוץ על הרכבות העוברות של מערב העיר ולברוח אל המערב ואל החופש. למרבה האירוניה, מי שמימן את השמירה הזו היו שלטונות מערב ברלין. הם נאלצו לשלם מיליוני מרקים למזרח גרמניה על המעבר בשטחם...
בשנות ה-90, לאחר איחוד העיר, אוחדו הרכבות התחתיות של שני חלקי העיר ברלין. בהדרגה נפתחו התחנות הנטושות, שהיו סגורות קרוב ל-20 שנה, לשימוש הציבור. כיום, בברלין המאוחדת, תחנות הרוחות לשעבר, הן תחנות פעילות ושוקקות אדם. רק מוזיאון זעיר וחופשי לכולם, מוצג על קירות תחנת נורדבנהוף (Nordbahnhof) שבעיר ומזכיר לכולם עד כמה החופש אינו מובן מאליו.
כך נראו "תחנות הרוחות" האסורות בברלין:
https://youtu.be/C0HAMfLMmqY
התחנות ההן כיום:
https://youtu.be/4eSKOsHNkRA
וסרטון תיעודי קצר עם תיעוד של תחנות הרוחות של מזרח ברלין:
https://youtu.be/x21In7YV9nQ?long=yes
כיצד הפך לך ולנסה מחשמלאי למנהיג?
בשנות ה-80 של מאה הקודמת עקב העולם החופשי אחרי איש פולני ופשוט שהעז לומר לא ולקרוא תיגר על המשטר הקומוניסטי. זה קרה בפולין והאיש הזה הלך יניצח.
לך ולנסה (Lech Walesa) היה חשמלי במספנות של גדנסק, שהפך למנהיג הפועלים בפולין ולוחם חירות כנגד המשטר הקומוניסטי בארצו בשנות ה-80. הוא זכה בפרס נובל לשלום ב-1983 והיה לאגדה. רבים כינו אותו " האיש שהפיל את מסך הברזל".
ולנסה הנהיג את תנועת "סולידריות" הפולנית, האיגוד המקצועי של עובדי המספנות, שהוקם ב-1980 והונהג על ידיו במשך תקופה ארוכה. בעיני רבים נחשבת תנועת סולידריות לכוח שהפיל את המשטר הקומוניסטי ב-1989,
לאחר נפילת הקומוניזם הפך ולנסה לנשיא פולין עד לשנת 1995. בתור סמל בינלאומי ולוחם חופש מעוטר בפרס נובל, הוא הביא לפולין כבוד והכרה במערב אירופה. על אף שלא תמיד היה נשיא מוצלח כפי שאולי חלמו, הוא הצליח לקדם אותה למצב כלכלי משופר לעומת מדינות קומוניסטיות אחרות.
בשנות ה-80 הקדישה להקת U2 שיר למנהיג העבודה הפולני. במקור אמנם כתב מנהיג הלהקה והסולן שלה, בונו, את השיר כשיר אהבה לאשתו, אך הוא שינה אותו לאות הזדהות עם תנועת "סולידריות" ולך ולנסה.
בשנים האחרונות נאבק ולנסה נגד טענות שונות שהוא שיתף פעולה עם הקומוניסטים. הטענות הללו נולדו במכון מחקר שהקימו מתנגדיו הפוליטיים ומאז רודפות אותו.
הנה סיפורו של לך ולנסה (עברית):
http://youtu.be/5VNBSS_oHPQ?t=10m49s
תנועת סולידריות שהקים:
https://youtu.be/vR3Rea6ndCA
קדימון לסרט שנעשה על ולנסה:
http://youtu.be/SlrjOAe1-mQ
הוא היה גם נשיא הגון - כאן מבקש סליחה על האנטישמיות בשם העם הפולני (עברית):
https://youtu.be/jDrTxcrAg0g
והשיר "New Year's Day" שהקדישה לו להקת U2 המצליחה בשנות ה-80:
https://youtu.be/jeYCyCaK_5k
בשנות ה-80 של מאה הקודמת עקב העולם החופשי אחרי איש פולני ופשוט שהעז לומר לא ולקרוא תיגר על המשטר הקומוניסטי. זה קרה בפולין והאיש הזה הלך יניצח.
לך ולנסה (Lech Walesa) היה חשמלי במספנות של גדנסק, שהפך למנהיג הפועלים בפולין ולוחם חירות כנגד המשטר הקומוניסטי בארצו בשנות ה-80. הוא זכה בפרס נובל לשלום ב-1983 והיה לאגדה. רבים כינו אותו " האיש שהפיל את מסך הברזל".
ולנסה הנהיג את תנועת "סולידריות" הפולנית, האיגוד המקצועי של עובדי המספנות, שהוקם ב-1980 והונהג על ידיו במשך תקופה ארוכה. בעיני רבים נחשבת תנועת סולידריות לכוח שהפיל את המשטר הקומוניסטי ב-1989,
לאחר נפילת הקומוניזם הפך ולנסה לנשיא פולין עד לשנת 1995. בתור סמל בינלאומי ולוחם חופש מעוטר בפרס נובל, הוא הביא לפולין כבוד והכרה במערב אירופה. על אף שלא תמיד היה נשיא מוצלח כפי שאולי חלמו, הוא הצליח לקדם אותה למצב כלכלי משופר לעומת מדינות קומוניסטיות אחרות.
בשנות ה-80 הקדישה להקת U2 שיר למנהיג העבודה הפולני. במקור אמנם כתב מנהיג הלהקה והסולן שלה, בונו, את השיר כשיר אהבה לאשתו, אך הוא שינה אותו לאות הזדהות עם תנועת "סולידריות" ולך ולנסה.
בשנים האחרונות נאבק ולנסה נגד טענות שונות שהוא שיתף פעולה עם הקומוניסטים. הטענות הללו נולדו במכון מחקר שהקימו מתנגדיו הפוליטיים ומאז רודפות אותו.
הנה סיפורו של לך ולנסה (עברית):
http://youtu.be/5VNBSS_oHPQ?t=10m49s
תנועת סולידריות שהקים:
https://youtu.be/vR3Rea6ndCA
קדימון לסרט שנעשה על ולנסה:
http://youtu.be/SlrjOAe1-mQ
הוא היה גם נשיא הגון - כאן מבקש סליחה על האנטישמיות בשם העם הפולני (עברית):
https://youtu.be/jDrTxcrAg0g
והשיר "New Year's Day" שהקדישה לו להקת U2 המצליחה בשנות ה-80:
https://youtu.be/jeYCyCaK_5k
מה הייתה מהפכת התרבות בסין?
מהפכת התרבות (The Cultural Revolution) בסין הייתה אחת הזוועות הקשות שידעה האנושות של המאה ה-20. זה היה צירוף קטלני של טירוף אידאולוגי, עם כוח בלתי נשלט, רגשי נחיתות ותסכול ופולחן אישיות עיוור. במרכז המהפכה הזו עמד שליט סין הקומוניסטית, מאו טסה טונג.
הכל מתחיל כשהוחלט בסין על "מהפכת התרבות". זה היה לאחר כישלון תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה", תכנית קודמת של מאו, שהביאה לרעב איום בסין והובילה למותם של 45 מיליון סינים.
כשהמהפכה יצאה לדרך, בניצוחו של מאו, לא ידע איש על תפקידה של אישתו, ג'יאנג צ'ינג. בעבר היא הייתה שחקנית קולנוע מתוסכלת וגרועה, שדרשה וקיבלה סמכויות, בעיקר בענייני אמנות, בזכות היותה אישתו של השליט. צ'ינג ניצלה את המהפכה לסגירת חשבונות.
וכך, בזמן שבמערב סגדו רבים למנהיג המהפכני שלכאורה העמיד את סין על הרגליים ושינה את פניה לטובה, בזמן שבכל סלון "מתקדם" באירופה ואמריקה קראו אז מספריו ושננו את פניני החוכמה של המנהיג הסיני, התרחשה בסין טרגדיה של ממש.
חלק משמעותי במהפכה היה קמפיין שמטרתו הייתה למחוק את "ארבעת הנושנים" של החברה הסינית: הרגלים, מנהגים, רעיונות ותרבות.
במטרה להבטיח את שלטון ערכי הקומוניזם החל שלטון מאו בטיהור המוני של בכירים, אנשי דת, אינטלקטואלים וכל מי שהיו לו קשרים עם המערב או עם הממשלה הלאומנית הקודמת, בקיצור - כל מי שנחשב ל"אויב העם", או סתם הטריד את מנוחתו של מאו, סולק ממשרתו, הושפל בציבור ולרוב אף הומת.
באותה תקופה צמח פולחן האישיות של מאו לממדים חסרי תקדים. אנשי המשמרות האדומים שהוא הקים כל כך התלהבו לשרת את רעיונותיו, עד שהם החריבו המוני אתרים היסטוריים, הרסו שרידים ארכיאולוגיים, העלו באש ספריות וספרים, השמידו אוספי אמנות פרטיים ובזזו מקדשים דתיים לצד אתרי ואוצרות תרבות.
המשמרות האדומים גם ערכו מעשי טבח המוניים בבייג'ין ובערים רבות והיו כה הרסניים ואלימים עד שהמשטר נאלץ לשלוח את צבא השחרור העממי, כדי להרגיעם.
"מהפכת התרבות" הסתיימה עם מותו של מאו, ב-9 בספטמבר 1976. חודש אחר כך נעצרה כנופיית הארבעה, קבוצת המנהיגים הפוליטיים, שניהלו בשם מאו את הטיהורים הרצחניים ביותר. אישתו של מאו הייתה הדמות המובילה מתוכם. בין השאר היא דאגה במהלך ה"מהפכה" לחיסולו של כל מי שמנע לדעתה את הקריירה הקולנועית שלה. היא ישבה בבית הסוהר, עד שהתאבדה בשנת 1991. שמה נודע לשמצה עד היום בסין.
במאו עצמו, אגב, לא דבק כמעט אשם בתוצאות האיומות של "מהפכת התרבות". הוא נערץ בסין גם כיום, מה שמוזר, במיוחד אם זוכרים שכיום ידוע שתקופתו של מאו בשלטון ובכללה "מהפכת התרבות", הייתה מסע טיהור רצחני, מהגדולים בהיסטוריה האנושית. המחמירים גורסים שמדובר בהיקפים שעברו אפילו את מסעות הרצח המטורפים של שני רודנים אחוזי טירוף אחרים - סטאלין והיטלר.
הנה סיפורה של "מהפכת התרבות" בסין:
https://youtu.be/7G0UXnXpABw
עוד על מהפכת התרבות:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
סיני שמתוודה על הבושה שהוא חש על חלקו בה:
https://youtu.be/sXAOTjNheVg
ותכנית חינוכית על מאו צה טונג ומהפכת התרבות (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
מהפכת התרבות (The Cultural Revolution) בסין הייתה אחת הזוועות הקשות שידעה האנושות של המאה ה-20. זה היה צירוף קטלני של טירוף אידאולוגי, עם כוח בלתי נשלט, רגשי נחיתות ותסכול ופולחן אישיות עיוור. במרכז המהפכה הזו עמד שליט סין הקומוניסטית, מאו טסה טונג.
הכל מתחיל כשהוחלט בסין על "מהפכת התרבות". זה היה לאחר כישלון תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה", תכנית קודמת של מאו, שהביאה לרעב איום בסין והובילה למותם של 45 מיליון סינים.
כשהמהפכה יצאה לדרך, בניצוחו של מאו, לא ידע איש על תפקידה של אישתו, ג'יאנג צ'ינג. בעבר היא הייתה שחקנית קולנוע מתוסכלת וגרועה, שדרשה וקיבלה סמכויות, בעיקר בענייני אמנות, בזכות היותה אישתו של השליט. צ'ינג ניצלה את המהפכה לסגירת חשבונות.
וכך, בזמן שבמערב סגדו רבים למנהיג המהפכני שלכאורה העמיד את סין על הרגליים ושינה את פניה לטובה, בזמן שבכל סלון "מתקדם" באירופה ואמריקה קראו אז מספריו ושננו את פניני החוכמה של המנהיג הסיני, התרחשה בסין טרגדיה של ממש.
חלק משמעותי במהפכה היה קמפיין שמטרתו הייתה למחוק את "ארבעת הנושנים" של החברה הסינית: הרגלים, מנהגים, רעיונות ותרבות.
במטרה להבטיח את שלטון ערכי הקומוניזם החל שלטון מאו בטיהור המוני של בכירים, אנשי דת, אינטלקטואלים וכל מי שהיו לו קשרים עם המערב או עם הממשלה הלאומנית הקודמת, בקיצור - כל מי שנחשב ל"אויב העם", או סתם הטריד את מנוחתו של מאו, סולק ממשרתו, הושפל בציבור ולרוב אף הומת.
באותה תקופה צמח פולחן האישיות של מאו לממדים חסרי תקדים. אנשי המשמרות האדומים שהוא הקים כל כך התלהבו לשרת את רעיונותיו, עד שהם החריבו המוני אתרים היסטוריים, הרסו שרידים ארכיאולוגיים, העלו באש ספריות וספרים, השמידו אוספי אמנות פרטיים ובזזו מקדשים דתיים לצד אתרי ואוצרות תרבות.
המשמרות האדומים גם ערכו מעשי טבח המוניים בבייג'ין ובערים רבות והיו כה הרסניים ואלימים עד שהמשטר נאלץ לשלוח את צבא השחרור העממי, כדי להרגיעם.
"מהפכת התרבות" הסתיימה עם מותו של מאו, ב-9 בספטמבר 1976. חודש אחר כך נעצרה כנופיית הארבעה, קבוצת המנהיגים הפוליטיים, שניהלו בשם מאו את הטיהורים הרצחניים ביותר. אישתו של מאו הייתה הדמות המובילה מתוכם. בין השאר היא דאגה במהלך ה"מהפכה" לחיסולו של כל מי שמנע לדעתה את הקריירה הקולנועית שלה. היא ישבה בבית הסוהר, עד שהתאבדה בשנת 1991. שמה נודע לשמצה עד היום בסין.
במאו עצמו, אגב, לא דבק כמעט אשם בתוצאות האיומות של "מהפכת התרבות". הוא נערץ בסין גם כיום, מה שמוזר, במיוחד אם זוכרים שכיום ידוע שתקופתו של מאו בשלטון ובכללה "מהפכת התרבות", הייתה מסע טיהור רצחני, מהגדולים בהיסטוריה האנושית. המחמירים גורסים שמדובר בהיקפים שעברו אפילו את מסעות הרצח המטורפים של שני רודנים אחוזי טירוף אחרים - סטאלין והיטלר.
הנה סיפורה של "מהפכת התרבות" בסין:
https://youtu.be/7G0UXnXpABw
עוד על מהפכת התרבות:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
סיני שמתוודה על הבושה שהוא חש על חלקו בה:
https://youtu.be/sXAOTjNheVg
ותכנית חינוכית על מאו צה טונג ומהפכת התרבות (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
מהו סמל הפטיש והמגל של הקומוניסטים?
כיום פחות מוכר בעולם סמל הפטיש והמגל (The Hammer and sickle symbol). אבל במחצית הראשונה של המאה ה-20 הוא היה אחד הסמלים החזקים והמוכרים ביותר בתבל.
שורשיו של סמל הפטיש והמגל, מה שלימים יהפוך לסמלה של ברית המועצות הקומוניסטית, מתחיל עוד במאה ה-19.
זה מתחיל מהפטיש. בהיותו כלי עבודה כה חשוב ומשמעותי בחיי היום יום, הפך הפטיש באותה תקופה לסמל של עבודה וחריצות.
בימי המהפכה התעשייתית והולדת המרקסיזם, יהפוך הפטיש לסמל הפרולטריון, כלומר מעמד הפועלים.
הקומוניסטים בברית המועצות בחרו בו למרכיב העיקרי בסמל הפטיש והמגל שסימל אז את הקומוניזם הסובייטי. המגל נכנס כסמל העובדים בחקלאות.
באותן שנים של המחצית הראשונה של המאה ה-20 אימצו אותו לסמלן מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות רבות בעולם.
השבר הגדול שהביא לנטישתו ההיסטורית של סמל הפטיש והמגל של ברית המועצות החלה רק באמצע שנות ה-50, עת נחשפו הזוועות של סטלין. בבת אחת איבד המנהיג של ברית המועצות את תדמית הגיבור שלכאורה ניצח את היטלר והציל את העולם מהנאציזם.
משוחררים מהפחד ממנו, סטאלין המת הוקע על ידי עמו כמנהיג סובייטי מטורף, חסר רחמים ואחד הדיקטטורים האכזריים בהיסטוריה.
השינוי הזה גרם לרבים בעולם להתחיל ולהסתייג מסמל הפטיש והמגל. שני כלי העבודה הללו קיבלו לפתע דימוי זוועתי ומתדמית אהודה של כלי עבודה ששימשו לבניית אומה ואימפריה הם זכו בעולם כולו לאסוציאציות של כלי הרס ורצח.
הנה סיפורו של הסמל הקומוניסטי המפורסם (עברית):
https://youtu.be/HZKPLUPQCp8
כיום פחות מוכר בעולם סמל הפטיש והמגל (The Hammer and sickle symbol). אבל במחצית הראשונה של המאה ה-20 הוא היה אחד הסמלים החזקים והמוכרים ביותר בתבל.
שורשיו של סמל הפטיש והמגל, מה שלימים יהפוך לסמלה של ברית המועצות הקומוניסטית, מתחיל עוד במאה ה-19.
זה מתחיל מהפטיש. בהיותו כלי עבודה כה חשוב ומשמעותי בחיי היום יום, הפך הפטיש באותה תקופה לסמל של עבודה וחריצות.
בימי המהפכה התעשייתית והולדת המרקסיזם, יהפוך הפטיש לסמל הפרולטריון, כלומר מעמד הפועלים.
הקומוניסטים בברית המועצות בחרו בו למרכיב העיקרי בסמל הפטיש והמגל שסימל אז את הקומוניזם הסובייטי. המגל נכנס כסמל העובדים בחקלאות.
באותן שנים של המחצית הראשונה של המאה ה-20 אימצו אותו לסמלן מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות רבות בעולם.
השבר הגדול שהביא לנטישתו ההיסטורית של סמל הפטיש והמגל של ברית המועצות החלה רק באמצע שנות ה-50, עת נחשפו הזוועות של סטלין. בבת אחת איבד המנהיג של ברית המועצות את תדמית הגיבור שלכאורה ניצח את היטלר והציל את העולם מהנאציזם.
משוחררים מהפחד ממנו, סטאלין המת הוקע על ידי עמו כמנהיג סובייטי מטורף, חסר רחמים ואחד הדיקטטורים האכזריים בהיסטוריה.
השינוי הזה גרם לרבים בעולם להתחיל ולהסתייג מסמל הפטיש והמגל. שני כלי העבודה הללו קיבלו לפתע דימוי זוועתי ומתדמית אהודה של כלי עבודה ששימשו לבניית אומה ואימפריה הם זכו בעולם כולו לאסוציאציות של כלי הרס ורצח.
הנה סיפורו של הסמל הקומוניסטי המפורסם (עברית):
https://youtu.be/HZKPLUPQCp8
