שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי החלו בני האדם לרקוד?
למעשה האדם תמיד רקד, אפילו לפני שהיה אדם. את הריקודים (Dances) אפשר הרי לראות גם אצל בעלי חיים, בטקסי החיזור שלהם. אצל האדם הם חלק בלתי נפרד מאירועי הפולחן והתרבות השונים.
הריקוד הוא אחת מצורות האמנות והבידור העתיקות ביותר של המין האנושי. ציורי מערות מראות שהאדם רקד עוד מימי האדם הקדמון. מקצבים ושירה כמו גם הריקוד שהתלווה אליהם, היו אהובים מאד במערות וביערות שבהם התגורר אז האדם.
פעמים רבות נהגו בני האדם הקדמון לרקוד לפני היציאה לציד או לקרב, כחלק מהחגיגות, האמונה בכוחות עליונים ולצרכים החברתיים של גיבוש והתכוננות לסכנה.
משם התפתחו הריקודים לצורת תרבות ובילוי מקובלת בכל תרבות אנושית שהיא. הריקודים שרתו צרכים רבים, מפולחן, חיזור, חגיגות ושמחות ועד לשימור המסורת והתרבות של הקהילות, מהעולם העתיק ועד כל התרבויות והארצות של היום.
הנה ריקוד משוער ממצרים העתיקה ששוחזר אחרי מחקר מעמיק:
https://youtu.be/k2CJew86cOg
ריקוד ההאקה של המאורים, ככל הנראה קרוב לריקודים קדומים:
https://youtu.be/BI851yJUQQw
ריקוד וודו בהאיטי:
https://youtu.be/afOZMwJox3w
ריקוד מסין העתיקה:
https://youtu.be/yJcNbkA1jvc
הריקוד הוא מרכיב חשוב במיוזיקל הקולנועי, כמו בלקט הזה:
https://youtu.be/84SwKM6KfaU
והיום כולם רוקדים - האמנות בלי שפה או גבול:
https://youtu.be/jLRJKKHNueI
מה זה פופינג?
בתרבות ההיפ-הופ אנו מכירים בעיקר את הברייקדאנס, אבל "פופינג" (Popping) הוא סגנון ריקוד נוסף שבא מתרבות זו והוא קשור גם במוסיקת הפאנק (funk) האמריקאית. בפופינג נוהגים הרקדנים לכווץ ולשחרר את השרירים, בכדי לטלטל או להקפיץ את גופם.
סגנון הפופינג משלב תנועה וחוש קצב, עם שליטה מעולה באיברי הגוף. כך משיג הרקדן גמישות גבוהה במיוחד. ישנם בסגנון הפופינג סגנונות משנה כמו ה"רובוט" (Robot) שבו הרקדן מתנועע כמו רובוט או בובה. סגנון אחר הוא ה"גל" (Waving), שבו הרקדן זז כאילו עובר בגופו זרם חשמלי.
שמו של סגנון ה"פופינג" הגיע מהמילה "פופ" (Pop) שפירושה "להקפיץ".
הנה סרטון עם ריקוד בסגנון הפופינג:
https://youtu.be/KK2IqarxGrY
ואחד מדהים ויצירתי מאד:
http://youtu.be/fDZPYAo1d1c
אפשר ללמוד לרקוד פופינג כאן:
https://youtu.be/dcRtv4Tihyc
הנה קבוצת רקדני פופינג ברחוב:
https://youtu.be/HjYvl9ACX7k?t=38s
סגנון ריקוד הרובוט:
https://youtu.be/ekDQUwHGqiM
ריקוד הווייבינג "הגל":
https://youtu.be/uOUVE5rGmhM
מהם ריקודי רחוב?
ריקודי רחוב הם ריקודים שהתפתחו ברחוב ובמועדוני ריקודים ומשמשים בדרך כלל להופעה ברחוב. תחילת האמנות הזו בתרבות של בני נוער אפרו-אמריקניים מהשוליים. בשנות ה-70 הם החלו לרקוד ריקודי ברייק דאנס ברחובות ניו יורק ולהפליא את הצופים בשליטה גופנית מדהימה. אמני הברייקדאנס היו חלק מתרבות ההיפ-הופ, שכוללת גם שירת ראפ, ציור גרפיטי ועוד.
סגנונות נוספים של ריקוד רחוב הם האלקטרו-דאנס, ריקוד על מוסיקת האוס ומוסיקה אלקטרונית שהתפתח במועדוני פאריס צרפת וריקוד הקריפ-ווק, שנולד בלוס אנג'לס ארה"ב.
הנה סרטון עם מיקס של ריקודי רחוב בכרמיאל:
http://youtu.be/aCib1cbf9BY
ריקוד בגשם של צעירים מוכשרים:
http://youtu.be/JQRRnAhmB58
ורקדן רחוב מדהים בפאריס:
http://youtu.be/ivzh2PDT298
איך נולדו ריקודי הקביים מחשש מרוחות רעות?
ריקודי קביים (Stilts dancing) נהוגים במקומות שונים בעולם, אבל הם נולדו ככל הנראה באפריקה.
בקרב שבטים אפריקאים נולדה האמונה שהמוקו ג'ומבי (Moko Jumbie), המגינים הרוחניים של הכפר, מסוגלים לראות למרחק, בכך להזהיר את תושבי הכפר או השבט מבעוד מועד ולשמור מהרוע, עוד לפני שהוא מגיע.
פירוש המילה ג'מבי באנגלית היא רוח של מת, לרוב מרושעת.
גובהו של ה-Moko Jumbie הוא שמקל על ראיית הרוע לפני האנשים הרגילים. רקדני המוקו ג'ומבי מצוידים במסכות ורוקדים בצעדים ארוכים כשהם נישאים על גבי קביים, בגובה של 3-5 מטרים.
בטרינידד לומדים, כבר מגיל צעיר, לרקוד על קביים ו"לגעת בשמיים". בטרינידד, קבוצה בשם "Touch D Sky" רוקדת על קביים את ריקודי המוקו ג'ומבי (Moko Jumbie).
בשלב מסוים זכו ריקודי הקביים של טרינידד לפרסום בעולם. אך עם הזמן, לאחר שהם נעלמו מעט, שבים הריקודים המיוחדים הללו לעין הציבורית, למשל בניו יורק, בה לומדים צעירים בברוקלין את הריקוד המיוחד הזה.
הנה ריקודי הקביים של טרינידד:
https://youtu.be/Qn9fHjJVNj8
כך נראים ריקודי הקביים המיוחדים הללו:
https://youtu.be/vHiUIHgPhus
וצעירים בברוקלין שבניו יורק רוקדים ג'ומבי:
https://youtu.be/kPyFEczEoB0
מאיפה באו ריקודי העם בישראל?
ריקודי עם בישראל הם נוהג חברתי שהיה אהוב על החלוצים בעליות הראשונות לארץ. ראשונה הייתה ההורה, ריקוד ישראלי אולי, אבל ששורשיו הם בכלל במזרח אירופה ואפילו שמו בא מהמילה היוונית "כוריאה", שפירושה ריקוד.
עם קום המדינה הפכו ריקודי העם לדרך בילוי נפוצה בישראל ובכל קיבוץ ועיר רקדו אותם בחגיגות ושמחות ציבוריות. חוגים לריקודי-עם הפיצו את הריקודים המקובלים והגדילו את מעגל הרוקדים.
אם ההורה הייתה ריקוד ואז הפכה לשירים כמו "הורה" של אבי טולדנו או "הורה היאחזות" של להקת כוורת, מרבית ריקודי העם האחרים הומצאו על שירים ישראליים פופולאריים בתקופות שונות.
כן, לקהילת הרוקדים והמרקידים יש את מבחר הריקודים המוכרים לה. יוצרים שונים ממציאים כל הזמן לשירים חדשים ריקודים חדשים. הם מלמדים לרקוד אותם בחוגים לריקודי-עם ובמסגרת מפגשים שהמרכזי שבהם הוא פסטיבל ריקודי העם השנתי בכרמיאל. הריקודים שזוכים להצלחה מופצים במהירות בין המדריכים ונכנסים לאוצר ריקודי העם בישראל.
הנה תולדות ריקודי העם ואופנת הבגדים של ריקודי העם בישראל (עברית):
https://youtu.be/t_LrtA4EF3M
וההורה שהוא בכיר ריקודי העם בישראל (עברית):
https://youtu.be/nq7dEQqHows
איך התפתח ריקוד הסטפס באמריקה?
את ריקוד הסטפס (Steps או Tap dance) רוקדים בנעלי סטפס המפיקים מקצבים שונים, ברקיעות על הרצפה. אבל איך הוא נולד והלהיב כה רבים באמריקה?
די ברור היום שריקוד הסטפס הוא הריקוד הכי אמריקאי שיש. יש לו אפילו יום משלו בלוח השנה של האומה האמריקאית, ה-25 במאי. זהו יום ההולדת של מי שנחשב אבי הסטפס, ביל "בוג'נגלס" רובינסון.
אבל הסטפס נולד הרבה לפני מיסטר בוג'נגלס. מקורו היה ככל הידוע במופעי המינסטריל של אמצע המאה ה-18. במקורו הוא הגיע משילוב בין ריקודים איריים, בריטיים וסקוטיים, הורנפיפס וג'יגס. אלה התחברו באמריקה לריקודי העבדים שמקורם במורשת הריקוד של שבטי אפריקה המקוריים, שמהם הם נלקחו לעבדות.
עוד אחד מאבות סגנון הסטפס היה רקדן שחור בשם וויליאם הנרי ליין הנקרא גם "מאסטר ג'ובה". הוא נהג להופיע עם שחקנים לבנים ולחבר בין המסורות.
עם הזמן ירדה, כשהפופולריות של מופעי המינסטריל הלכה וירדה, החלו לעלות על במות הבידור מופעי סטפס. חוק גזעני אסר באותה תקופה על מופעי סולו של אמנים שחורים, שהיום נוהגים לקרוא להם "אפרו-אמריקאים". התוצאה שהחוק הזה יצר הם צמדים של רקדנים, שחור ולבן, שאפיינו אז את מרבית מופעי הוודוויל.
את המנהג של רקדני סטפס לרקוד סטפס כשהם לבושים בטוקסידו מהודר החל באותה תקופה הצמד המפורסם "באק ובאבלס".
בוג'נגלס, מי שהיה חצי מצמד רקדנים מפורסם, ביחד עם ג'ורג' דאבליו קופר, התפצל ממנו ב-1908 והיה לרקדן הסולו השחור הראשון. למרבה ההפתעה, לא זו בלבד שהוא לא הוכנס לכלא, אלא ההיפך המוחלט. הוא זכה להצלחה עולמית וכיכב בשלל סרטים, כולל בתפקידים ראשיים.
היום זוכרים לו בעיקר את התפקיד לצד שירלי טמפל, הילדה-רקדנית שהייתה הכוכבת הגדולה של התקופה. אבל את בוג'נגלס כדאי לזכור דווקא בתור הרקדן שאיחד בתחילת המאה ה-20 רקדנים לבנים ושחורים לריקוד הסטפס והפך אותו לריקוד כל אמריקאי.
השילוב בין הסטפס לריקוד האירי המפורסם מגיע בשנות ה-20, כשבצורת באירלנד מביאה לגל של הגירה אירית לארצות הברית. הסטפס, שעד אותו זמן הושפע בעיקר מריקודי שבטים באפריקה ומכוריאוגרפיה של הבידור האמריקאי, מקבל משנה מרץ ושפה מורחבת ומרתקת.
בשנות ה-30 הסטפס מושפע ומשפיע מסגנון שנקרא "לינדי הופ". הוא מופיע באינספור סרטי מיוזיקל, מחזות זמר מצליחים. העתיד שלו נראה מובטח ומי שרוקד על במה - רוקד אותו.
אבל התפוצצות והצלחה מסחררת של שני סגנונות אופנתיים וצעירים עתידה להעיב בעוד שני עשורים על ההצלחה שלו.
מצד אחד עלה סגנון חדש ומלהיב, סגנון הרוקנ'רול של שנות ה-50. מצד שני הגיע למרכז הבמה ריקוד הג'אז, שהיו לו צעדי ריקוד משותפים עם הסטפס. ריקוד הג'אז התפתח מסגנון הסטפס, אבל בשלב מסוים הוא נפרד ממנו והפך בעצמו לסגנון ריקוד מצליח.
וכך, כששני הסגנונות הללו הופכים יותר ויותר פופולריים, הם הלכו ודחקו את הסטפס ממרכז הבמה. הסטפס נשאר ריקוד סנטימנטלי אמריקאי, שריד מפואר ומתקתק של תקופה בה שחורים החלו את המסע למרכז הבמה והיו לאמנים לגיטימיים, גם אם עדיין לא לגמרי שווי זכויות.
שנים אחר כך, בתחילת האלף הבא, יגיעו ימים של נשיאים וסגני נשיא שחורים. ביל "בוג'נגלס" רובינסון, זכה כבר לשיר מרגש משלו והוכר כאבי הסטפס.
הנה סיפורו של ריקוד הסטפס בארצות הברית (מתורגם):
https://youtu.be/XzgT4xcFNNo
ביל רובינסון "בוג'נגלס", אבי הסטפס, ב-1932:
https://youtu.be/vj1KYaCIA5o
ה"אחים ניקולאס" שהדהימו את הקהל בסטפס אקרובטי ומיומן, כאן בסרט "Stormy Weather" שנצבע בשנים האחרונות:
https://youtu.be/IoMbeDhG9fU
אמני רחוב רוקדים סטפס, או טאפ:
https://youtu.be/d8g2n2XeAeA
ואדם שגילה את הסטפס מאוחר בחייו ומאז הולך עם לוח עץ ורוקד בכל מקום:
https://youtu.be/mUFJxZST9sc
מי האיש שכל העולם רקד?
פעם זה היה צ'ארלי צ'אפלין שכל העולם אהב, אבל לפני עשור וחצי היה האיש שכל העולם אהב בחור ששמו מתיו הרדינג.
מי שמע עליו בכלל?
אכן, זה לא שהוא סופרסטאר או ספורטאי מחונן. סתם בחור מקסים שכל מה שהוא ידע לעשות זה לזכות בתואר הלא רשמי של "האיש שהרשת אהבה לרקוד".
כי במשך שנים ארוכות הוא עבר בכל הגלובוס שלנו והנציח את עצמו בסרטוני יוטיוב ברשת כשהוא רוקד בכל פינה בעולם, בגמלוניות שעשתה רצון לחבק אותו.
בקניה ברחה ג'ירפה אחרי שהתחיל לרקוד, בקונטיקט הכלבים התחילו לנבוח על הרקדן הבלתי נלאה ובריף הגדול באוסטרליה הוא רקד מתחת למים עם צוללנים. ככה עשו פעם קסם באינטרנט.
אז הנה הסרטון הראשון שמאט יצר ב-2005:
http://youtu.be/7WmMcqp670s
והסרטון מ-2008 מרגש לא מעט בגלל הפסקול שלו. הנה הוא:
http://youtu.be/zlfKdbWwruY
ומתיו בקליפ של 4 שנים לאחר מכן, ב-2012:
http://youtu.be/Pwe-pA6TaZk
איך נראה ונשמע ריקוד צועני?
הצוענים הם נוודים שנודדים בכל רחבי אירופה. את הריקוד הצועני יצרו קבוצות צוענים שונות. בכל אזור נוצרו ריקודים שונים, שהושפעו מהעמים שהקיפו אותם ומתנאי חייהם.
רבים חושבים שחלק גדול מריקודי הצוענים נוצרו כדי להופיע ברחוב וכדי לאסוף כסף, אבל הריקודים הם גם חלק חשוב ומהנה בחגיגות והמסיבות שעורכים הצוענים בשעות הפנאי ובחגים שלהם.
הנה מהמקור - ריקוד צועני בהודו:
https://youtu.be/rCunGo798_c
ריקוד צועני של פלמנקו בליווי גיטרה:
https://youtu.be/FD0RlazkhtU
וריקוד צועני גברי ואותנטי בטרנסילבניה:
https://youtu.be/2UJu9kqk5QE?t=56s
מה הסיפור המדהים של ריקוד הסירטאקי היווני?
רבים זוכרים את הדמות של זורבה כשהוא רוקד על החוף ובטוחים שהריקוד הזה, ריקוד הסירטאקי, הוא ריקוד יווני עממי בן מאות שנים. ובכן - ודאי יעניין אותם לדעת שאין שום דבר מסורתי בריקוד הזה.
נהפוך הוא - ריקוד הסירטקי הומצא ונוצר במיוחד עבור סרט הקולנוע "זורבה היווני", לקראת הצילומים בשנת 1964. הסרט זכה להצלחה כה עצומה בכל העולם, שהריקוד הפך מפורסם ואהוב מאד בעולם כולו ובאופן לא מפתיע גם ביוון עצמה.
ריקוד הסירטקי מהסרט מבוסס על הריקוד היווני המסורתי "חסאפיקו". גם המוסיקה לריקוד שמופיע בסרט לא נולדה מזמן. כתב אותה המלחין היווני הנודע מיקיס תאודוראקיס. ממש כמו הריקוד, גם היא נשמעת עממית ובעלת שורשים בני שנים רבות, אבל גם המוסיקה הזו הוזמנה מתאודוראקיס, המוכר כגדול מלחיני יוון, ונכתבה על ידו במיוחד עבור פסקול הסרט.
שניהם, הריקוד והניגון, הם מקרה נדיר מאד שבו מוסיקה שנכתבה על ידי מלחין ידוע וריקוד שהומצא על ידי כוריאוגרף - הופכים למוסיקה וריקוד עממיים. זה כמעט ולא קורה בעולם!
כן, אנחנו יודעים שעכשיו תזכירו לנו את עשרות השירים שהפכו לריקודי עם בישראל - נחמד מאד אבל ישראל היא מקרה יחודי, שבו ריקודים עממיים נוצרים על ידי עשרות מדריכים לריקודי-עם, הממציאים ומלמדים את הריקודים שהמציאו לשירים וכך הופכים אותם לנחלת העם היושב בציון. ובא לציון רוקד...
הנה סרטון של ריקוד הסירטאקי הכי מפורסם בעולם, מתוך הסרט "זורבה היווני":
https://youtu.be/BS0w3Wkric8
ריקוד סירטקי שמתחיל באיש אחד ומלהיב הרבה מהצופים להצטרף אליו לריקוד המוני:
http://youtu.be/UhDgpXWkFHE
שורת רוקדים בקפריסין, שרוקדים את ריקוד החסאפיקו שעליו מתבסס הסירטאקי:
http://youtu.be/zFG3CMG6xsE
שורת רוקדים יוונים בריקוד מהיר בכרתים:
https://youtu.be/YiVJYkohj7U
ושורה אחרונה בריקוד יווני נמרץ:
https://youtu.be/GGQPEvxW4cI
למעשה האדם תמיד רקד, אפילו לפני שהיה אדם. את הריקודים (Dances) אפשר הרי לראות גם אצל בעלי חיים, בטקסי החיזור שלהם. אצל האדם הם חלק בלתי נפרד מאירועי הפולחן והתרבות השונים.
הריקוד הוא אחת מצורות האמנות והבידור העתיקות ביותר של המין האנושי. ציורי מערות מראות שהאדם רקד עוד מימי האדם הקדמון. מקצבים ושירה כמו גם הריקוד שהתלווה אליהם, היו אהובים מאד במערות וביערות שבהם התגורר אז האדם.
פעמים רבות נהגו בני האדם הקדמון לרקוד לפני היציאה לציד או לקרב, כחלק מהחגיגות, האמונה בכוחות עליונים ולצרכים החברתיים של גיבוש והתכוננות לסכנה.
משם התפתחו הריקודים לצורת תרבות ובילוי מקובלת בכל תרבות אנושית שהיא. הריקודים שרתו צרכים רבים, מפולחן, חיזור, חגיגות ושמחות ועד לשימור המסורת והתרבות של הקהילות, מהעולם העתיק ועד כל התרבויות והארצות של היום.
הנה ריקוד משוער ממצרים העתיקה ששוחזר אחרי מחקר מעמיק:
https://youtu.be/k2CJew86cOg
ריקוד ההאקה של המאורים, ככל הנראה קרוב לריקודים קדומים:
https://youtu.be/BI851yJUQQw
ריקוד וודו בהאיטי:
https://youtu.be/afOZMwJox3w
ריקוד מסין העתיקה:
https://youtu.be/yJcNbkA1jvc
הריקוד הוא מרכיב חשוב במיוזיקל הקולנועי, כמו בלקט הזה:
https://youtu.be/84SwKM6KfaU
והיום כולם רוקדים - האמנות בלי שפה או גבול:
https://youtu.be/jLRJKKHNueI
בתרבות ההיפ-הופ אנו מכירים בעיקר את הברייקדאנס, אבל "פופינג" (Popping) הוא סגנון ריקוד נוסף שבא מתרבות זו והוא קשור גם במוסיקת הפאנק (funk) האמריקאית. בפופינג נוהגים הרקדנים לכווץ ולשחרר את השרירים, בכדי לטלטל או להקפיץ את גופם.
סגנון הפופינג משלב תנועה וחוש קצב, עם שליטה מעולה באיברי הגוף. כך משיג הרקדן גמישות גבוהה במיוחד. ישנם בסגנון הפופינג סגנונות משנה כמו ה"רובוט" (Robot) שבו הרקדן מתנועע כמו רובוט או בובה. סגנון אחר הוא ה"גל" (Waving), שבו הרקדן זז כאילו עובר בגופו זרם חשמלי.
שמו של סגנון ה"פופינג" הגיע מהמילה "פופ" (Pop) שפירושה "להקפיץ".
הנה סרטון עם ריקוד בסגנון הפופינג:
https://youtu.be/KK2IqarxGrY
ואחד מדהים ויצירתי מאד:
http://youtu.be/fDZPYAo1d1c
אפשר ללמוד לרקוד פופינג כאן:
https://youtu.be/dcRtv4Tihyc
הנה קבוצת רקדני פופינג ברחוב:
https://youtu.be/HjYvl9ACX7k?t=38s
סגנון ריקוד הרובוט:
https://youtu.be/ekDQUwHGqiM
ריקוד הווייבינג "הגל":
https://youtu.be/uOUVE5rGmhM
ריקודי רחוב הם ריקודים שהתפתחו ברחוב ובמועדוני ריקודים ומשמשים בדרך כלל להופעה ברחוב. תחילת האמנות הזו בתרבות של בני נוער אפרו-אמריקניים מהשוליים. בשנות ה-70 הם החלו לרקוד ריקודי ברייק דאנס ברחובות ניו יורק ולהפליא את הצופים בשליטה גופנית מדהימה. אמני הברייקדאנס היו חלק מתרבות ההיפ-הופ, שכוללת גם שירת ראפ, ציור גרפיטי ועוד.
סגנונות נוספים של ריקוד רחוב הם האלקטרו-דאנס, ריקוד על מוסיקת האוס ומוסיקה אלקטרונית שהתפתח במועדוני פאריס צרפת וריקוד הקריפ-ווק, שנולד בלוס אנג'לס ארה"ב.
הנה סרטון עם מיקס של ריקודי רחוב בכרמיאל:
http://youtu.be/aCib1cbf9BY
ריקוד בגשם של צעירים מוכשרים:
http://youtu.be/JQRRnAhmB58
ורקדן רחוב מדהים בפאריס:
http://youtu.be/ivzh2PDT298
ריקודי קביים (Stilts dancing) נהוגים במקומות שונים בעולם, אבל הם נולדו ככל הנראה באפריקה.
בקרב שבטים אפריקאים נולדה האמונה שהמוקו ג'ומבי (Moko Jumbie), המגינים הרוחניים של הכפר, מסוגלים לראות למרחק, בכך להזהיר את תושבי הכפר או השבט מבעוד מועד ולשמור מהרוע, עוד לפני שהוא מגיע.
פירוש המילה ג'מבי באנגלית היא רוח של מת, לרוב מרושעת.
גובהו של ה-Moko Jumbie הוא שמקל על ראיית הרוע לפני האנשים הרגילים. רקדני המוקו ג'ומבי מצוידים במסכות ורוקדים בצעדים ארוכים כשהם נישאים על גבי קביים, בגובה של 3-5 מטרים.
בטרינידד לומדים, כבר מגיל צעיר, לרקוד על קביים ו"לגעת בשמיים". בטרינידד, קבוצה בשם "Touch D Sky" רוקדת על קביים את ריקודי המוקו ג'ומבי (Moko Jumbie).
בשלב מסוים זכו ריקודי הקביים של טרינידד לפרסום בעולם. אך עם הזמן, לאחר שהם נעלמו מעט, שבים הריקודים המיוחדים הללו לעין הציבורית, למשל בניו יורק, בה לומדים צעירים בברוקלין את הריקוד המיוחד הזה.
הנה ריקודי הקביים של טרינידד:
https://youtu.be/Qn9fHjJVNj8
כך נראים ריקודי הקביים המיוחדים הללו:
https://youtu.be/vHiUIHgPhus
וצעירים בברוקלין שבניו יורק רוקדים ג'ומבי:
https://youtu.be/kPyFEczEoB0
ריקוד
ריקודי עם בישראל הם נוהג חברתי שהיה אהוב על החלוצים בעליות הראשונות לארץ. ראשונה הייתה ההורה, ריקוד ישראלי אולי, אבל ששורשיו הם בכלל במזרח אירופה ואפילו שמו בא מהמילה היוונית "כוריאה", שפירושה ריקוד.
עם קום המדינה הפכו ריקודי העם לדרך בילוי נפוצה בישראל ובכל קיבוץ ועיר רקדו אותם בחגיגות ושמחות ציבוריות. חוגים לריקודי-עם הפיצו את הריקודים המקובלים והגדילו את מעגל הרוקדים.
אם ההורה הייתה ריקוד ואז הפכה לשירים כמו "הורה" של אבי טולדנו או "הורה היאחזות" של להקת כוורת, מרבית ריקודי העם האחרים הומצאו על שירים ישראליים פופולאריים בתקופות שונות.
כן, לקהילת הרוקדים והמרקידים יש את מבחר הריקודים המוכרים לה. יוצרים שונים ממציאים כל הזמן לשירים חדשים ריקודים חדשים. הם מלמדים לרקוד אותם בחוגים לריקודי-עם ובמסגרת מפגשים שהמרכזי שבהם הוא פסטיבל ריקודי העם השנתי בכרמיאל. הריקודים שזוכים להצלחה מופצים במהירות בין המדריכים ונכנסים לאוצר ריקודי העם בישראל.
הנה תולדות ריקודי העם ואופנת הבגדים של ריקודי העם בישראל (עברית):
https://youtu.be/t_LrtA4EF3M
וההורה שהוא בכיר ריקודי העם בישראל (עברית):
https://youtu.be/nq7dEQqHows
את ריקוד הסטפס (Steps או Tap dance) רוקדים בנעלי סטפס המפיקים מקצבים שונים, ברקיעות על הרצפה. אבל איך הוא נולד והלהיב כה רבים באמריקה?
די ברור היום שריקוד הסטפס הוא הריקוד הכי אמריקאי שיש. יש לו אפילו יום משלו בלוח השנה של האומה האמריקאית, ה-25 במאי. זהו יום ההולדת של מי שנחשב אבי הסטפס, ביל "בוג'נגלס" רובינסון.
אבל הסטפס נולד הרבה לפני מיסטר בוג'נגלס. מקורו היה ככל הידוע במופעי המינסטריל של אמצע המאה ה-18. במקורו הוא הגיע משילוב בין ריקודים איריים, בריטיים וסקוטיים, הורנפיפס וג'יגס. אלה התחברו באמריקה לריקודי העבדים שמקורם במורשת הריקוד של שבטי אפריקה המקוריים, שמהם הם נלקחו לעבדות.
עוד אחד מאבות סגנון הסטפס היה רקדן שחור בשם וויליאם הנרי ליין הנקרא גם "מאסטר ג'ובה". הוא נהג להופיע עם שחקנים לבנים ולחבר בין המסורות.
עם הזמן ירדה, כשהפופולריות של מופעי המינסטריל הלכה וירדה, החלו לעלות על במות הבידור מופעי סטפס. חוק גזעני אסר באותה תקופה על מופעי סולו של אמנים שחורים, שהיום נוהגים לקרוא להם "אפרו-אמריקאים". התוצאה שהחוק הזה יצר הם צמדים של רקדנים, שחור ולבן, שאפיינו אז את מרבית מופעי הוודוויל.
את המנהג של רקדני סטפס לרקוד סטפס כשהם לבושים בטוקסידו מהודר החל באותה תקופה הצמד המפורסם "באק ובאבלס".
בוג'נגלס, מי שהיה חצי מצמד רקדנים מפורסם, ביחד עם ג'ורג' דאבליו קופר, התפצל ממנו ב-1908 והיה לרקדן הסולו השחור הראשון. למרבה ההפתעה, לא זו בלבד שהוא לא הוכנס לכלא, אלא ההיפך המוחלט. הוא זכה להצלחה עולמית וכיכב בשלל סרטים, כולל בתפקידים ראשיים.
היום זוכרים לו בעיקר את התפקיד לצד שירלי טמפל, הילדה-רקדנית שהייתה הכוכבת הגדולה של התקופה. אבל את בוג'נגלס כדאי לזכור דווקא בתור הרקדן שאיחד בתחילת המאה ה-20 רקדנים לבנים ושחורים לריקוד הסטפס והפך אותו לריקוד כל אמריקאי.
השילוב בין הסטפס לריקוד האירי המפורסם מגיע בשנות ה-20, כשבצורת באירלנד מביאה לגל של הגירה אירית לארצות הברית. הסטפס, שעד אותו זמן הושפע בעיקר מריקודי שבטים באפריקה ומכוריאוגרפיה של הבידור האמריקאי, מקבל משנה מרץ ושפה מורחבת ומרתקת.
בשנות ה-30 הסטפס מושפע ומשפיע מסגנון שנקרא "לינדי הופ". הוא מופיע באינספור סרטי מיוזיקל, מחזות זמר מצליחים. העתיד שלו נראה מובטח ומי שרוקד על במה - רוקד אותו.
אבל התפוצצות והצלחה מסחררת של שני סגנונות אופנתיים וצעירים עתידה להעיב בעוד שני עשורים על ההצלחה שלו.
מצד אחד עלה סגנון חדש ומלהיב, סגנון הרוקנ'רול של שנות ה-50. מצד שני הגיע למרכז הבמה ריקוד הג'אז, שהיו לו צעדי ריקוד משותפים עם הסטפס. ריקוד הג'אז התפתח מסגנון הסטפס, אבל בשלב מסוים הוא נפרד ממנו והפך בעצמו לסגנון ריקוד מצליח.
וכך, כששני הסגנונות הללו הופכים יותר ויותר פופולריים, הם הלכו ודחקו את הסטפס ממרכז הבמה. הסטפס נשאר ריקוד סנטימנטלי אמריקאי, שריד מפואר ומתקתק של תקופה בה שחורים החלו את המסע למרכז הבמה והיו לאמנים לגיטימיים, גם אם עדיין לא לגמרי שווי זכויות.
שנים אחר כך, בתחילת האלף הבא, יגיעו ימים של נשיאים וסגני נשיא שחורים. ביל "בוג'נגלס" רובינסון, זכה כבר לשיר מרגש משלו והוכר כאבי הסטפס.
הנה סיפורו של ריקוד הסטפס בארצות הברית (מתורגם):
https://youtu.be/XzgT4xcFNNo
ביל רובינסון "בוג'נגלס", אבי הסטפס, ב-1932:
https://youtu.be/vj1KYaCIA5o
ה"אחים ניקולאס" שהדהימו את הקהל בסטפס אקרובטי ומיומן, כאן בסרט "Stormy Weather" שנצבע בשנים האחרונות:
https://youtu.be/IoMbeDhG9fU
אמני רחוב רוקדים סטפס, או טאפ:
https://youtu.be/d8g2n2XeAeA
ואדם שגילה את הסטפס מאוחר בחייו ומאז הולך עם לוח עץ ורוקד בכל מקום:
https://youtu.be/mUFJxZST9sc
פעם זה היה צ'ארלי צ'אפלין שכל העולם אהב, אבל לפני עשור וחצי היה האיש שכל העולם אהב בחור ששמו מתיו הרדינג.
מי שמע עליו בכלל?
אכן, זה לא שהוא סופרסטאר או ספורטאי מחונן. סתם בחור מקסים שכל מה שהוא ידע לעשות זה לזכות בתואר הלא רשמי של "האיש שהרשת אהבה לרקוד".
כי במשך שנים ארוכות הוא עבר בכל הגלובוס שלנו והנציח את עצמו בסרטוני יוטיוב ברשת כשהוא רוקד בכל פינה בעולם, בגמלוניות שעשתה רצון לחבק אותו.
בקניה ברחה ג'ירפה אחרי שהתחיל לרקוד, בקונטיקט הכלבים התחילו לנבוח על הרקדן הבלתי נלאה ובריף הגדול באוסטרליה הוא רקד מתחת למים עם צוללנים. ככה עשו פעם קסם באינטרנט.
אז הנה הסרטון הראשון שמאט יצר ב-2005:
http://youtu.be/7WmMcqp670s
והסרטון מ-2008 מרגש לא מעט בגלל הפסקול שלו. הנה הוא:
http://youtu.be/zlfKdbWwruY
ומתיו בקליפ של 4 שנים לאחר מכן, ב-2012:
http://youtu.be/Pwe-pA6TaZk
הצוענים הם נוודים שנודדים בכל רחבי אירופה. את הריקוד הצועני יצרו קבוצות צוענים שונות. בכל אזור נוצרו ריקודים שונים, שהושפעו מהעמים שהקיפו אותם ומתנאי חייהם.
רבים חושבים שחלק גדול מריקודי הצוענים נוצרו כדי להופיע ברחוב וכדי לאסוף כסף, אבל הריקודים הם גם חלק חשוב ומהנה בחגיגות והמסיבות שעורכים הצוענים בשעות הפנאי ובחגים שלהם.
הנה מהמקור - ריקוד צועני בהודו:
https://youtu.be/rCunGo798_c
ריקוד צועני של פלמנקו בליווי גיטרה:
https://youtu.be/FD0RlazkhtU
וריקוד צועני גברי ואותנטי בטרנסילבניה:
https://youtu.be/2UJu9kqk5QE?t=56s
רבים זוכרים את הדמות של זורבה כשהוא רוקד על החוף ובטוחים שהריקוד הזה, ריקוד הסירטאקי, הוא ריקוד יווני עממי בן מאות שנים. ובכן - ודאי יעניין אותם לדעת שאין שום דבר מסורתי בריקוד הזה.
נהפוך הוא - ריקוד הסירטקי הומצא ונוצר במיוחד עבור סרט הקולנוע "זורבה היווני", לקראת הצילומים בשנת 1964. הסרט זכה להצלחה כה עצומה בכל העולם, שהריקוד הפך מפורסם ואהוב מאד בעולם כולו ובאופן לא מפתיע גם ביוון עצמה.
ריקוד הסירטקי מהסרט מבוסס על הריקוד היווני המסורתי "חסאפיקו". גם המוסיקה לריקוד שמופיע בסרט לא נולדה מזמן. כתב אותה המלחין היווני הנודע מיקיס תאודוראקיס. ממש כמו הריקוד, גם היא נשמעת עממית ובעלת שורשים בני שנים רבות, אבל גם המוסיקה הזו הוזמנה מתאודוראקיס, המוכר כגדול מלחיני יוון, ונכתבה על ידו במיוחד עבור פסקול הסרט.
שניהם, הריקוד והניגון, הם מקרה נדיר מאד שבו מוסיקה שנכתבה על ידי מלחין ידוע וריקוד שהומצא על ידי כוריאוגרף - הופכים למוסיקה וריקוד עממיים. זה כמעט ולא קורה בעולם!
כן, אנחנו יודעים שעכשיו תזכירו לנו את עשרות השירים שהפכו לריקודי עם בישראל - נחמד מאד אבל ישראל היא מקרה יחודי, שבו ריקודים עממיים נוצרים על ידי עשרות מדריכים לריקודי-עם, הממציאים ומלמדים את הריקודים שהמציאו לשירים וכך הופכים אותם לנחלת העם היושב בציון. ובא לציון רוקד...
הנה סרטון של ריקוד הסירטאקי הכי מפורסם בעולם, מתוך הסרט "זורבה היווני":
https://youtu.be/BS0w3Wkric8
ריקוד סירטקי שמתחיל באיש אחד ומלהיב הרבה מהצופים להצטרף אליו לריקוד המוני:
http://youtu.be/UhDgpXWkFHE
שורת רוקדים בקפריסין, שרוקדים את ריקוד החסאפיקו שעליו מתבסס הסירטאקי:
http://youtu.be/zFG3CMG6xsE
שורת רוקדים יוונים בריקוד מהיר בכרתים:
https://youtu.be/YiVJYkohj7U
ושורה אחרונה בריקוד יווני נמרץ:
https://youtu.be/GGQPEvxW4cI
מי היו ג'ינג'ר ופרד?
הם שניים מהרקדנים הגדולים בכל הזמנים. ג'ינג'ר ופרד (Ginger and Fred) היה הכינוי של צמד השחקנים הידועים פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס. הוא הביא לחיבור ביניהם את המיומנות בריקוד והיא - את הזוהר, רוח הנעורים והשובבות המעט קשוחה שלה.
החיבור ביניהם היה אחד הלהיטים התרבותיים בקולנוע של שיא תקופת המיוזיקלס, סוגת הסרטים המוזיקליים של שנות ה-30 של המאה ה-20.
הצמד נולד כשהשחקנית בת ה-19 ג'ינג'ר רוג'רס פגשה בפרד אסטר. היא הייתה רקדנית, שחקנית וזמרת במחזות זמר וסרטים מוזיקליים. הוא נשכר כדי להדריך את רקדני אחת ההפקות שבהן השתתפה.
מכאן החלה רוג'רס לרקוד עם פרד אסטר והשניים זכו להצלחה גדולה בארצות הברית של שנות ה-30. אלה היו שנות השפל הכלכלי של טרום מלחמת העולם השנייה. השניים עשו עשרה סרטים. הם ביצעו בהם סך הכל 33 ריקודים זוגיים, אבל הריקודים הללו הפכו לקלסיקה וצוטטו בהמשך בשלל סרטים ומחזות זמר.
בעתיד הוא יעיד על רוג'רס שיותר מתנועות הריקוד שלה, היה לה כישרון טבעי וחן, שאיפשרו לשניים להשתלב באופן מושלם. ההיילייט של ריקודיהם היו תנועות המשיכה-דחייה שחזרו בהם כמוטיב קבוע. אסטר הודה שלא הצליח לשחזר עם שחקניות אחרות, את קסם הריקודים שלו עם רוג'רס.
בדיעבד, השניים יצרו בסרטים הללו סוגת ריקודים ייחודית. בלטה בה ההשלמה ההדדית ביניהם.
החיבור בין ג'ינג'ר ופרד בין 1933 ל-1939, הפך למודל של שיתוף פעולה זוגי בקולנוע. היותם של השניים גם זוג בחייהם הפרטיים, הפכה את רוג'רס ואסטר למושא סיקור קבוע ולוהט של הצהובונים, עיתוני הרכילות.
למעשה, משחקי הרתיעה והמשיכה ביניהם, שהיו אחד הסממנים שאפיינו את קטעי הריקוד של השניים, שיקפו באופן מסוים גם את חייהם. בשנות ה-40 הם נפרדו ורוג'רס החלה לשחק לבדה ואף זכתה באוסקר.
אגב, כיום יש על שם השניים בניין משרדים בפראג שבצ'כיה. כינויו הרשמי של הבניין הוא "בית השיכור", אבל רבים קוראים לו "הבית הרוקד" או "ג'ינג'ר ופרד". יזם את הקמתו נשיא צ'כיה ואצלב האוול.
הנה צמד הרקדנים ג'ינג'ר ופרד:
http://youtu.be/MsS7B8nyw5Y?t=59s
ריקוד סווינג מהמם:
https://youtu.be/mxPgplMujzQ
ו"הבית הרוקד" בפראג, שמעוצב בדמותם וזכה לכינוי "ג'ינג'ר ופרד":
http://youtu.be/hlZA8bTvpiw
הם שניים מהרקדנים הגדולים בכל הזמנים. ג'ינג'ר ופרד (Ginger and Fred) היה הכינוי של צמד השחקנים הידועים פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס. הוא הביא לחיבור ביניהם את המיומנות בריקוד והיא - את הזוהר, רוח הנעורים והשובבות המעט קשוחה שלה.
החיבור ביניהם היה אחד הלהיטים התרבותיים בקולנוע של שיא תקופת המיוזיקלס, סוגת הסרטים המוזיקליים של שנות ה-30 של המאה ה-20.
הצמד נולד כשהשחקנית בת ה-19 ג'ינג'ר רוג'רס פגשה בפרד אסטר. היא הייתה רקדנית, שחקנית וזמרת במחזות זמר וסרטים מוזיקליים. הוא נשכר כדי להדריך את רקדני אחת ההפקות שבהן השתתפה.
מכאן החלה רוג'רס לרקוד עם פרד אסטר והשניים זכו להצלחה גדולה בארצות הברית של שנות ה-30. אלה היו שנות השפל הכלכלי של טרום מלחמת העולם השנייה. השניים עשו עשרה סרטים. הם ביצעו בהם סך הכל 33 ריקודים זוגיים, אבל הריקודים הללו הפכו לקלסיקה וצוטטו בהמשך בשלל סרטים ומחזות זמר.
בעתיד הוא יעיד על רוג'רס שיותר מתנועות הריקוד שלה, היה לה כישרון טבעי וחן, שאיפשרו לשניים להשתלב באופן מושלם. ההיילייט של ריקודיהם היו תנועות המשיכה-דחייה שחזרו בהם כמוטיב קבוע. אסטר הודה שלא הצליח לשחזר עם שחקניות אחרות, את קסם הריקודים שלו עם רוג'רס.
בדיעבד, השניים יצרו בסרטים הללו סוגת ריקודים ייחודית. בלטה בה ההשלמה ההדדית ביניהם.
החיבור בין ג'ינג'ר ופרד בין 1933 ל-1939, הפך למודל של שיתוף פעולה זוגי בקולנוע. היותם של השניים גם זוג בחייהם הפרטיים, הפכה את רוג'רס ואסטר למושא סיקור קבוע ולוהט של הצהובונים, עיתוני הרכילות.
למעשה, משחקי הרתיעה והמשיכה ביניהם, שהיו אחד הסממנים שאפיינו את קטעי הריקוד של השניים, שיקפו באופן מסוים גם את חייהם. בשנות ה-40 הם נפרדו ורוג'רס החלה לשחק לבדה ואף זכתה באוסקר.
אגב, כיום יש על שם השניים בניין משרדים בפראג שבצ'כיה. כינויו הרשמי של הבניין הוא "בית השיכור", אבל רבים קוראים לו "הבית הרוקד" או "ג'ינג'ר ופרד". יזם את הקמתו נשיא צ'כיה ואצלב האוול.
הנה צמד הרקדנים ג'ינג'ר ופרד:
http://youtu.be/MsS7B8nyw5Y?t=59s
ריקוד סווינג מהמם:
https://youtu.be/mxPgplMujzQ
ו"הבית הרוקד" בפראג, שמעוצב בדמותם וזכה לכינוי "ג'ינג'ר ופרד":
http://youtu.be/hlZA8bTvpiw
מהו ריקוד הטנגו של ארגנטינה?
הטנגו (Tango) הוא מהריקודים המוכרים בעולם. זהו ריקוד זוגי, מתואם היטב וחם, שנולד בבירת ארגנטינה בואנוס איירס ובעיר מונטווידאו. עד היום רוקדים טנגו, כשערבי הריקוד הללו, של הטנגו, נקראים "מילונגה".
בטנגו רבים רואים את הסמל הלאומי של ארגנטינה. הוא קצבי מאוד ובעל מקצבים וצלילים אופייניים ומיוחדים רק לו.
את מוסיקת הטנגו ניגנו במקור כלים כמו בנדונאון - סוג של אקורדיון הכרחי במוסיקת הטנגו ובמידה רבה גם זה שקובע את קצב הריקוד. לבנדונאון מצטרפים לא פעם גם כינור ופסנתר, המשלימים אותו להרכב טנגו קלאסי. כיום כמובן שמנגנים טנגו גם בהרכבים גדולים ותזמורות.
את ריקוד הטנגו מוביל על פי המסורת, הגבר. במהלך הריקוד הוא מוביל את האישה, כשפלג גופם העליון צמוד זה לזה, באזור הלב. הם רוקדים יחד, תמיד בכיוון הנגדי לכיוון השעון.
לרוקדים את הטנגו יש גם לבוש מסורתי. הנשים רוקדות בנעלי עקב ותמיד בשמלה, לרוב עם מחשוף וחושפנית גם למטה, בכדי שהרגליים יוכלו לנוע בשמלה בחופשיות. לעומתן רוקדים הגברים לרוב בחליפת ערב מהודרת, כשנעליהם סופר מצוחצחות.
מקור המילה טנגו הוא כפי הנראה מהמילה הלטינית tangere שפירושה 'לגעת'.
הנה סרטון שמציג את הריקוד המיוחד הזה:
http://youtu.be/kEnrsVzJDTk
טנגו של קרלוס גרדל Por una Cabeza:
https://youtu.be/Gcxv7i02lXc
קליפ עם גירסה יותר מודרנית של הטנגו:
http://youtu.be/HG0Q530daGI
וזוג בפסטיבל הטנגו בארגנטינה:
https://youtu.be/_1VNc2VF4Do?t=44
הטנגו (Tango) הוא מהריקודים המוכרים בעולם. זהו ריקוד זוגי, מתואם היטב וחם, שנולד בבירת ארגנטינה בואנוס איירס ובעיר מונטווידאו. עד היום רוקדים טנגו, כשערבי הריקוד הללו, של הטנגו, נקראים "מילונגה".
בטנגו רבים רואים את הסמל הלאומי של ארגנטינה. הוא קצבי מאוד ובעל מקצבים וצלילים אופייניים ומיוחדים רק לו.
את מוסיקת הטנגו ניגנו במקור כלים כמו בנדונאון - סוג של אקורדיון הכרחי במוסיקת הטנגו ובמידה רבה גם זה שקובע את קצב הריקוד. לבנדונאון מצטרפים לא פעם גם כינור ופסנתר, המשלימים אותו להרכב טנגו קלאסי. כיום כמובן שמנגנים טנגו גם בהרכבים גדולים ותזמורות.
את ריקוד הטנגו מוביל על פי המסורת, הגבר. במהלך הריקוד הוא מוביל את האישה, כשפלג גופם העליון צמוד זה לזה, באזור הלב. הם רוקדים יחד, תמיד בכיוון הנגדי לכיוון השעון.
לרוקדים את הטנגו יש גם לבוש מסורתי. הנשים רוקדות בנעלי עקב ותמיד בשמלה, לרוב עם מחשוף וחושפנית גם למטה, בכדי שהרגליים יוכלו לנוע בשמלה בחופשיות. לעומתן רוקדים הגברים לרוב בחליפת ערב מהודרת, כשנעליהם סופר מצוחצחות.
מקור המילה טנגו הוא כפי הנראה מהמילה הלטינית tangere שפירושה 'לגעת'.
הנה סרטון שמציג את הריקוד המיוחד הזה:
http://youtu.be/kEnrsVzJDTk
טנגו של קרלוס גרדל Por una Cabeza:
https://youtu.be/Gcxv7i02lXc
קליפ עם גירסה יותר מודרנית של הטנגו:
http://youtu.be/HG0Q530daGI
וזוג בפסטיבל הטנגו בארגנטינה:
https://youtu.be/_1VNc2VF4Do?t=44
איך נראה ריקוד פלמנקו ספרדי?
המחול הספרדי של הפלמנקו מתחיל בעמידה בוטחת ומתפרץ לשילוב של ריקוד סוחף, מסוגנן ומלא רגש, חופשי בצורתו עם שירה ומאולתר על ידי הרקדנים. הוא מלווה בנגינת גיטרה מלהיבה ומשלב רקיעת הרגליים שיוצרת שילובים קצביים אופייניים ומיוחדים לו. שכן במהלך הריקוד מודגשים מקצבי הפלמנקו במחיאות כפיים וברקיעות עקבי הרקדנים ובתנועות הייחודיות והמאולתרות ברובן של זרועות וידי הרקדנים.
הפלמנקו הוא סגנון מוסיקלי שנולד באנדלוסיה שבדרום ספרד. הוא נוצר ככל הנראה מהצוענים ומשירת הרועים של ההרים. הפלמנקו התפתח בתקופה שבה חיו בה עמים שונים, כמו הצוענים, המוסלמים, היהודים וכמובן הספרדים. תור הזהב של הפלמנקו החל בסוף המאה ה-18 ובהדרגה הפך מסגנון שביטא עצב וסבל לריקוד ממוסחר שסוף המאה ה-19 השתלב באולמות מופעים, בארים ובתי קפה בספרד. בהדרגה השתנה גם אופיו והוא קיבל את האופי החושני והמפתה שלו.
המוסיקה והתרבות של כל העמים שחיו באזור השפיעה ונספגה בפלמנקו, שהפך לסגנון מרתק, מורכב ומגוון. נגינת הגיטרה שנוספה לו בהמשך, מחיאות הכפיים והרקיעות הקצביות - כל אלה הפכו אותו לסגנון ייחודי ואהוד בעולם כולו. כלי הנגינה המרכזיים הם צלילי נגינת הפלמנקו של הגיטרה הספרדית, נקישות הקסטנייטות היחודיות ותוף הפלמנקו, הנקרא קחון. הרקדנים מקבלים השראה בביצוע ובהמצאה משירת הזמרים ונגני הגיטרה.
הלבוש האופייני לריקוד הפלמנקו כולל נעלי עקב, שמלות שופעות או חצאיות, תסרוקות מקושטות, עגילים גדולים. לא פעם אוחזת הרקדנית בידה קסטנייטות, צעיף או מניפה.
מקור המלה 'פלמנקו' לא ברור לחלוטין. חלק רואים בצליל של המלה 'אש', בלטינית Flema, כמוביל למלה Flamenco - בזכות הרגש והחום שמביע הריקוד.
הנה ריקוד פלמנקו זוגי:
http://youtu.be/3VljOe_DxsA
פלמנקו קלאסי:
http://youtu.be/mjQ3jQtFu-k
הרקדן המפורסם חוסה פורסל בריקוד זוגי:
http://youtu.be/IOgcHM7JaQs
ומודוס פריגי, מהלכים הרמוניים מאנדלוסיה והשפעות צועניות - הנה המוסיקה של הפלמנקו:
https://youtu.be/XYgTkW4WK80?long=yes
המחול הספרדי של הפלמנקו מתחיל בעמידה בוטחת ומתפרץ לשילוב של ריקוד סוחף, מסוגנן ומלא רגש, חופשי בצורתו עם שירה ומאולתר על ידי הרקדנים. הוא מלווה בנגינת גיטרה מלהיבה ומשלב רקיעת הרגליים שיוצרת שילובים קצביים אופייניים ומיוחדים לו. שכן במהלך הריקוד מודגשים מקצבי הפלמנקו במחיאות כפיים וברקיעות עקבי הרקדנים ובתנועות הייחודיות והמאולתרות ברובן של זרועות וידי הרקדנים.
הפלמנקו הוא סגנון מוסיקלי שנולד באנדלוסיה שבדרום ספרד. הוא נוצר ככל הנראה מהצוענים ומשירת הרועים של ההרים. הפלמנקו התפתח בתקופה שבה חיו בה עמים שונים, כמו הצוענים, המוסלמים, היהודים וכמובן הספרדים. תור הזהב של הפלמנקו החל בסוף המאה ה-18 ובהדרגה הפך מסגנון שביטא עצב וסבל לריקוד ממוסחר שסוף המאה ה-19 השתלב באולמות מופעים, בארים ובתי קפה בספרד. בהדרגה השתנה גם אופיו והוא קיבל את האופי החושני והמפתה שלו.
המוסיקה והתרבות של כל העמים שחיו באזור השפיעה ונספגה בפלמנקו, שהפך לסגנון מרתק, מורכב ומגוון. נגינת הגיטרה שנוספה לו בהמשך, מחיאות הכפיים והרקיעות הקצביות - כל אלה הפכו אותו לסגנון ייחודי ואהוד בעולם כולו. כלי הנגינה המרכזיים הם צלילי נגינת הפלמנקו של הגיטרה הספרדית, נקישות הקסטנייטות היחודיות ותוף הפלמנקו, הנקרא קחון. הרקדנים מקבלים השראה בביצוע ובהמצאה משירת הזמרים ונגני הגיטרה.
הלבוש האופייני לריקוד הפלמנקו כולל נעלי עקב, שמלות שופעות או חצאיות, תסרוקות מקושטות, עגילים גדולים. לא פעם אוחזת הרקדנית בידה קסטנייטות, צעיף או מניפה.
מקור המלה 'פלמנקו' לא ברור לחלוטין. חלק רואים בצליל של המלה 'אש', בלטינית Flema, כמוביל למלה Flamenco - בזכות הרגש והחום שמביע הריקוד.
הנה ריקוד פלמנקו זוגי:
http://youtu.be/3VljOe_DxsA
פלמנקו קלאסי:
http://youtu.be/mjQ3jQtFu-k
הרקדן המפורסם חוסה פורסל בריקוד זוגי:
http://youtu.be/IOgcHM7JaQs
ומודוס פריגי, מהלכים הרמוניים מאנדלוסיה והשפעות צועניות - הנה המוסיקה של הפלמנקו:
https://youtu.be/XYgTkW4WK80?long=yes
מאיפה הגיע ריקוד הטוורקינג?
אחד הריקודים הנחמדים של השנים האחרונות הוא הטוורקינג (Twerking), ריקוד נשי ומעט מגרה, של תנועות אגן. בתוך זמן קצר הריקוד הזה הפך לתופעה טרנדית וסופר פופולרית בעולם כולו.
המקור הקדום של הטוורק הוא בריקוד אפריקאי מסורתי שנקרא "מאפוקה". "ריקוד האחוריים" השבטי הזה התפתח במערב אפריקה, אך אופיו הנועז הביא לכך שבערוצי הטלוויזיה בחוף השנהב, למשל, הוא נאסר לשידור.
מקורו של הטוורקינג בארה"ב הוא כנראה במוזיקת הבאונס של שנות ה-80 בניו-אורלינס. הוא גם שאב השראה מהדאנס-הול רגאיי הג'מייקני. הטוורק הלך וחדר לתרבות השוליים באמריקה ועם הזמן אף שולב בתוכנית המוזיקה "Top Of The Pops". זה היה בהופעה של להקת הניו-וייב הבריטית "הייזי פנטייזי", איפשהו ב-1982.
גם בשנות ה-90 רקדו את הטוורקינג, בעיקר במסיבות אפרו-אמריקאיות. באותן שנים הוא שולב גם פה ושם בקליפים שוליים בסצנת ההיפ-הופ. הראפר ג'ובינייל פרסם את "Back That Azz Up" ב-MTV, כשרקדניות מנענעות בו את ישבניהן, בסגנון של טוורקינג מוקדם.
תחילת שנות האלפיים מכניס את תופעת נענוע העכוז לקליפים אחדים, של כוכבי מיינסטרים. אחד מהם הוא ג'סטין טימברלייק, בלהיט "Sexy Back" מ-2006.
אז גם נשמעו הטענות הראשונות של הפמיניסטיות על הטוורקינג, המבזה נשים ומחפיץ את גופן, כשמצלמים להן את הישבן ב"קלוז אפ" שכזה.
אבל בעשור השני הופך הטוורק לשגעון. זה מתחיל בטקס פרסי ה-VMA בניו יורק, עם כוכבת הילדים והנוער מיילי סיירוס, מי שהפכה כבר מזמן למגה פופ-סטאר להמונים, שלא לומר מבוגרים. בהופעה בלתי נשכחת של טוורקינג מתפתל, היא הכירה לאמריקה את הריקוד המוזר והחדשני. ב-2013 היא אף העלתה לרשת וידאו בו היא רוקדת לצלילי שיר היפ-הופ כשהיא לבושה בחליפת חד קרן.
אחרי שמיילי סיירוס וריהאנה החלו בו, הטוורק עבר היישר מהשוליים אל לב המיינסטרים של עולם הבידור כולו.
בשלב מסוים נכנס המונח למילון אוקספורד, המילון הכי מפורסם בעולם. האוקספורד הגדיר את הטוורק בתור "ריקוד לצלילי מוסיקה פופולרית, עם זיקה מינית ופרובוקטיבית המשלבת תנועות ירך בפוזיציה נמוכה ומתכופפת".
לא פלא, אגב, שעם הזמן החלו לחבר את ריקוד הטוורקינג עם עולם הכושר. היו מי שגילו שאפשר לעשות פלאים בגוף ובו בזמן ליהנות מריקוד משחרר, מגניב, מושך ומלא בהומור וקלילות.
איש לא התפלא שלשיא תהילתו הגיע הריקוד כשהפך לסיום הכי פופולרי של ביטוי החיפוש "What is" במרץ 2013 במנוע החיפוש גוגל.
הנה הרכב טוורקינג שקורא לעצמו 2Sick בתכנית ריאליטי (עברית):
https://youtu.be/MlwJI-ChsN0
ריהאנה בטוורקינג בקליפ "Pour it Up" בו רואים את הישבן שלה יותר מאשר את פניה:
https://youtu.be/ehcVomMexkY
מיילי סיירוס בסרטון שהחל את השיגעון העולמי של הטוורקינג:
https://youtu.be/LfcvmABhmxs?t=26
מדריכת טוורקינג (עברית):
https://youtu.be/a3vu8VpX5j8
פרסומת לג'ינס עם טוורק:
https://youtu.be/dFgKd3WGI8Q
הסבר של מדריכת טוורקינג (עברית):
https://youtu.be/vsXK6TkYa1E
ושילוב למתחילות של טוורקינג עם כושר (עברית):
https://youtu.be/4sRoEsj15jY
אחד הריקודים הנחמדים של השנים האחרונות הוא הטוורקינג (Twerking), ריקוד נשי ומעט מגרה, של תנועות אגן. בתוך זמן קצר הריקוד הזה הפך לתופעה טרנדית וסופר פופולרית בעולם כולו.
המקור הקדום של הטוורק הוא בריקוד אפריקאי מסורתי שנקרא "מאפוקה". "ריקוד האחוריים" השבטי הזה התפתח במערב אפריקה, אך אופיו הנועז הביא לכך שבערוצי הטלוויזיה בחוף השנהב, למשל, הוא נאסר לשידור.
מקורו של הטוורקינג בארה"ב הוא כנראה במוזיקת הבאונס של שנות ה-80 בניו-אורלינס. הוא גם שאב השראה מהדאנס-הול רגאיי הג'מייקני. הטוורק הלך וחדר לתרבות השוליים באמריקה ועם הזמן אף שולב בתוכנית המוזיקה "Top Of The Pops". זה היה בהופעה של להקת הניו-וייב הבריטית "הייזי פנטייזי", איפשהו ב-1982.
גם בשנות ה-90 רקדו את הטוורקינג, בעיקר במסיבות אפרו-אמריקאיות. באותן שנים הוא שולב גם פה ושם בקליפים שוליים בסצנת ההיפ-הופ. הראפר ג'ובינייל פרסם את "Back That Azz Up" ב-MTV, כשרקדניות מנענעות בו את ישבניהן, בסגנון של טוורקינג מוקדם.
תחילת שנות האלפיים מכניס את תופעת נענוע העכוז לקליפים אחדים, של כוכבי מיינסטרים. אחד מהם הוא ג'סטין טימברלייק, בלהיט "Sexy Back" מ-2006.
אז גם נשמעו הטענות הראשונות של הפמיניסטיות על הטוורקינג, המבזה נשים ומחפיץ את גופן, כשמצלמים להן את הישבן ב"קלוז אפ" שכזה.
אבל בעשור השני הופך הטוורק לשגעון. זה מתחיל בטקס פרסי ה-VMA בניו יורק, עם כוכבת הילדים והנוער מיילי סיירוס, מי שהפכה כבר מזמן למגה פופ-סטאר להמונים, שלא לומר מבוגרים. בהופעה בלתי נשכחת של טוורקינג מתפתל, היא הכירה לאמריקה את הריקוד המוזר והחדשני. ב-2013 היא אף העלתה לרשת וידאו בו היא רוקדת לצלילי שיר היפ-הופ כשהיא לבושה בחליפת חד קרן.
אחרי שמיילי סיירוס וריהאנה החלו בו, הטוורק עבר היישר מהשוליים אל לב המיינסטרים של עולם הבידור כולו.
בשלב מסוים נכנס המונח למילון אוקספורד, המילון הכי מפורסם בעולם. האוקספורד הגדיר את הטוורק בתור "ריקוד לצלילי מוסיקה פופולרית, עם זיקה מינית ופרובוקטיבית המשלבת תנועות ירך בפוזיציה נמוכה ומתכופפת".
לא פלא, אגב, שעם הזמן החלו לחבר את ריקוד הטוורקינג עם עולם הכושר. היו מי שגילו שאפשר לעשות פלאים בגוף ובו בזמן ליהנות מריקוד משחרר, מגניב, מושך ומלא בהומור וקלילות.
איש לא התפלא שלשיא תהילתו הגיע הריקוד כשהפך לסיום הכי פופולרי של ביטוי החיפוש "What is" במרץ 2013 במנוע החיפוש גוגל.
הנה הרכב טוורקינג שקורא לעצמו 2Sick בתכנית ריאליטי (עברית):
https://youtu.be/MlwJI-ChsN0
ריהאנה בטוורקינג בקליפ "Pour it Up" בו רואים את הישבן שלה יותר מאשר את פניה:
https://youtu.be/ehcVomMexkY
מיילי סיירוס בסרטון שהחל את השיגעון העולמי של הטוורקינג:
https://youtu.be/LfcvmABhmxs?t=26
מדריכת טוורקינג (עברית):
https://youtu.be/a3vu8VpX5j8
פרסומת לג'ינס עם טוורק:
https://youtu.be/dFgKd3WGI8Q
הסבר של מדריכת טוורקינג (עברית):
https://youtu.be/vsXK6TkYa1E
ושילוב למתחילות של טוורקינג עם כושר (עברית):
https://youtu.be/4sRoEsj15jY
מה תורמים לנו הריקודים?
הריקוד (Dancing) היא פעולה מהנה ומעוררת, פיזית ואנרגטית, שיש לה תפקיד רגשי והיא מחזקת אהבה בין הרוקדים. אבל יש לריקודים עוד המון תרומות נוספות לרוקדים והן נוגעות בשלל תחומים והיבטים של חייהם. הציצו בתגית "ריקודים" ותבינו עד כמה העולם הזה מגוון ורחב.
אז ראשית, הריקוד הוא פעילות חברתית נהדרת ומהנה, המוציאה אותנו מהבית, מקטינה את הבדידות והשגרה ובמרבית המקרים היא גם חינמית לחלוטין. נסו רק לחשוב על פעילות נוספת שאנו עושים בכל כך הרבה סיטואציות ואירועים בחיינו - ממסיבות ושמחות ועד חגים, חוגים ובילויים - כשהכל ללא צורך בהכשרה ארוכה ויקרה, או כישרון מיוחד.
הריקוד גם משפר את הכושר הגופני שלנו. זה גם שריפת הקלוריות, אבל לא רק זה, כי הריקוד הוא גם פעילות שרירית ויכול אפילו להיות מאמץ מרוכז ואירובי, כשבתוך ההנאה הרבה ממנו כמעט ואיננו חשים או חווים את הקושי שבמאמץ.
רגשית, במחקרים נמצא שבריקוד זוגי מופרש במוח המון אוקסיטוצין, אותו הורמון אהבה מפורסם. מסתבר שסנכרון התנועות המשותפות עם בני הזוג לריקוד עושה לנו טוב ומחזק את הקשר הרומנטי והבינאישי.
הריקוד גם מחבר אותנו לגופנו וזה ודאי לא דבר של מה בכך. כל כך הרבה שיטות רוחניות עמלות על זה, אך דורשות כל כך הרבה מאמץ והתמסרות. לא שזה רע קצת רוחניות ומאמץ, אבל הריקוד מגיע עם כל אלה כבר בפנים, בילט-אין.
אז אתם יודעים מה בא עכשיו - קומו לרקוד!
הנה היתרונות החברתיים שבריקוד (מתורגם):
https://youtu.be/dpCBMwAweDI
רקדני רחוב:
https://youtu.be/wcps0MFV-6s
בריקוד אמנותי אין כמו הבאלט האירופי:
https://youtu.be/g_5jtaXHtKg
לפעמים לריקוד יש תפקיד דתי, כמו אצל הדרווישים המחוללים:
http://youtu.be/W_Km4j36khA
וריקודי עם בישראל:
https://youtu.be/FLhwxlrteS4
הריקוד (Dancing) היא פעולה מהנה ומעוררת, פיזית ואנרגטית, שיש לה תפקיד רגשי והיא מחזקת אהבה בין הרוקדים. אבל יש לריקודים עוד המון תרומות נוספות לרוקדים והן נוגעות בשלל תחומים והיבטים של חייהם. הציצו בתגית "ריקודים" ותבינו עד כמה העולם הזה מגוון ורחב.
אז ראשית, הריקוד הוא פעילות חברתית נהדרת ומהנה, המוציאה אותנו מהבית, מקטינה את הבדידות והשגרה ובמרבית המקרים היא גם חינמית לחלוטין. נסו רק לחשוב על פעילות נוספת שאנו עושים בכל כך הרבה סיטואציות ואירועים בחיינו - ממסיבות ושמחות ועד חגים, חוגים ובילויים - כשהכל ללא צורך בהכשרה ארוכה ויקרה, או כישרון מיוחד.
הריקוד גם משפר את הכושר הגופני שלנו. זה גם שריפת הקלוריות, אבל לא רק זה, כי הריקוד הוא גם פעילות שרירית ויכול אפילו להיות מאמץ מרוכז ואירובי, כשבתוך ההנאה הרבה ממנו כמעט ואיננו חשים או חווים את הקושי שבמאמץ.
רגשית, במחקרים נמצא שבריקוד זוגי מופרש במוח המון אוקסיטוצין, אותו הורמון אהבה מפורסם. מסתבר שסנכרון התנועות המשותפות עם בני הזוג לריקוד עושה לנו טוב ומחזק את הקשר הרומנטי והבינאישי.
הריקוד גם מחבר אותנו לגופנו וזה ודאי לא דבר של מה בכך. כל כך הרבה שיטות רוחניות עמלות על זה, אך דורשות כל כך הרבה מאמץ והתמסרות. לא שזה רע קצת רוחניות ומאמץ, אבל הריקוד מגיע עם כל אלה כבר בפנים, בילט-אין.
אז אתם יודעים מה בא עכשיו - קומו לרקוד!
הנה היתרונות החברתיים שבריקוד (מתורגם):
https://youtu.be/dpCBMwAweDI
רקדני רחוב:
https://youtu.be/wcps0MFV-6s
בריקוד אמנותי אין כמו הבאלט האירופי:
https://youtu.be/g_5jtaXHtKg
לפעמים לריקוד יש תפקיד דתי, כמו אצל הדרווישים המחוללים:
http://youtu.be/W_Km4j36khA
וריקודי עם בישראל:
https://youtu.be/FLhwxlrteS4
מה זה פלאש מוב?
פלאש מוב הוא תופעה תרבותית חדשה יחסית, שבה קבוצה גדולה של אנשים מתאספים בהפתעה במקום ציבורי, רוקדים או עושים פעולה שונה מהרגיל במשך זמן קצוב ואז מסיימים ונעלמים כפי שבאו.
הייחוד והקסם שבהופעות הפלאש-מוב הם בזכות גורם ההפתעה והכוח שיש בביצוע המשותף והיצירה ביחד.
הנה פלאש מוב היסטורי בתחנת רכבת ליברפול, הפלאש מוב הראשון בהיסטוריה או לפחות אחד הראשונים אי-פעם:
https://youtu.be/VQ3d3KigPQM
פלאש מוב מיומן וחברתי בכיכר:
https://youtu.be/a-hSDyy0o-E
פלאש מוב בסופרמרקט על שיר של ביונסה:
http://youtu.be/9q7R9qFcrbI
פלאש מוב של אסירים מהפיליפינים:
http://youtu.be/9OawiTae0bA
הצעת נישואין בפלאש מוב:
https://youtu.be/5uCP1bkpe9o
ופלאש מוב מתוכנן להפליא בנמל התעופה בן גוריון (עברית):
https://youtu.be/mZ_nbinWkvE
פלאש מוב הוא תופעה תרבותית חדשה יחסית, שבה קבוצה גדולה של אנשים מתאספים בהפתעה במקום ציבורי, רוקדים או עושים פעולה שונה מהרגיל במשך זמן קצוב ואז מסיימים ונעלמים כפי שבאו.
הייחוד והקסם שבהופעות הפלאש-מוב הם בזכות גורם ההפתעה והכוח שיש בביצוע המשותף והיצירה ביחד.
הנה פלאש מוב היסטורי בתחנת רכבת ליברפול, הפלאש מוב הראשון בהיסטוריה או לפחות אחד הראשונים אי-פעם:
https://youtu.be/VQ3d3KigPQM
פלאש מוב מיומן וחברתי בכיכר:
https://youtu.be/a-hSDyy0o-E
פלאש מוב בסופרמרקט על שיר של ביונסה:
http://youtu.be/9q7R9qFcrbI
פלאש מוב של אסירים מהפיליפינים:
http://youtu.be/9OawiTae0bA
הצעת נישואין בפלאש מוב:
https://youtu.be/5uCP1bkpe9o
ופלאש מוב מתוכנן להפליא בנמל התעופה בן גוריון (עברית):
https://youtu.be/mZ_nbinWkvE
למה נועדו מרתוני הריקודים בארה"ב בשפל הגדול?
מרתוני ריקודים היו אופנה עצובה, שרווחה בשנות 'השפל הגדול' בארצות הברית. באותה התקופה של משבר כלכלי קשה, איבדו אנשים רבים את מקומות עבודתם.
המחסור הכספי היה קשה לרבים. אמרגנים זריזים וציניים החלו לארגן תחרויות ריקודים שבהן הזוגות הרוקדים, כדי לזכות בפרס כספי, חויבו לרקוד ברציפות, לאורך ימים ושבועות רבים, עד לניצחון ולזכיה.
המנצחים בתחרות היו אלה שהצליחו לשרוד עד סוף התחרות ולא להתמוטט מעייפות. תחרויות הריקודים הללו משכו צופים רבים שבאו לראות את הרוקדים ולעודד אותם, ממש כאילו היו ספורטאים במגרש או גלדיאטורים ברומי.
התופעה הייתה אולי נשכחת אלמלא ספר שחיבר הוראס מקקוי וסיפר סיפור עצוב שאירע בתחרות כזו. הספר "הם יורים גם בסוסים" הפך גם למחזה ולסרט קולנוע מצוין. הוא נתן לרבים חומר למחשבה על הקפיטליזם ועל האופן בו עשירים מתעשרים כשהמצב קשה, עת שאר האזרחים משלמים את המחיר, מפוטרים, מפסידים את כספם ומאבדים לא פעם את עולמם.
חשוב להציג את מרתון הריקודים כאן כדי להזהיר ממצבים דומים בעת משברים כלכליים. כשאנשים זקוקים לפרנסה והעבודה אינה מספקת, הם נאלצים להתמודד עם קשיים עצומים ולוותר על בריאותם כדי לשרוד, עד כדי הרס עצמי ואף הקרבת החיים, כדי להביא פרנסה למשפחה הרעבה.
הנה סרטון אמיתי של מרתון הריקודים בתקופת השפל הגדול:
http://youtu.be/iw1afR4mLvw
סרטון על המחזה "הם יורים גם בסוסים" בקאמרי:
http://youtu.be/UXNe3UYq_i8?t=19s
וסצנה מסרט הקולנוע "הם יורים גם בסוסים":
http://youtu.be/ke-sWMXspNA
מרתוני ריקודים היו אופנה עצובה, שרווחה בשנות 'השפל הגדול' בארצות הברית. באותה התקופה של משבר כלכלי קשה, איבדו אנשים רבים את מקומות עבודתם.
המחסור הכספי היה קשה לרבים. אמרגנים זריזים וציניים החלו לארגן תחרויות ריקודים שבהן הזוגות הרוקדים, כדי לזכות בפרס כספי, חויבו לרקוד ברציפות, לאורך ימים ושבועות רבים, עד לניצחון ולזכיה.
המנצחים בתחרות היו אלה שהצליחו לשרוד עד סוף התחרות ולא להתמוטט מעייפות. תחרויות הריקודים הללו משכו צופים רבים שבאו לראות את הרוקדים ולעודד אותם, ממש כאילו היו ספורטאים במגרש או גלדיאטורים ברומי.
התופעה הייתה אולי נשכחת אלמלא ספר שחיבר הוראס מקקוי וסיפר סיפור עצוב שאירע בתחרות כזו. הספר "הם יורים גם בסוסים" הפך גם למחזה ולסרט קולנוע מצוין. הוא נתן לרבים חומר למחשבה על הקפיטליזם ועל האופן בו עשירים מתעשרים כשהמצב קשה, עת שאר האזרחים משלמים את המחיר, מפוטרים, מפסידים את כספם ומאבדים לא פעם את עולמם.
חשוב להציג את מרתון הריקודים כאן כדי להזהיר ממצבים דומים בעת משברים כלכליים. כשאנשים זקוקים לפרנסה והעבודה אינה מספקת, הם נאלצים להתמודד עם קשיים עצומים ולוותר על בריאותם כדי לשרוד, עד כדי הרס עצמי ואף הקרבת החיים, כדי להביא פרנסה למשפחה הרעבה.
הנה סרטון אמיתי של מרתון הריקודים בתקופת השפל הגדול:
http://youtu.be/iw1afR4mLvw
סרטון על המחזה "הם יורים גם בסוסים" בקאמרי:
http://youtu.be/UXNe3UYq_i8?t=19s
וסצנה מסרט הקולנוע "הם יורים גם בסוסים":
http://youtu.be/ke-sWMXspNA
איפה נמצא מועדון הלילה הקטן בעולם?
מועדון הלילה "Miniscule of Sound", מועדון הריקודים הקטן ביותר בכדור הארץ, נמצא בלונדון. המועדון מסוגל להכיל עד כ-14 אנשים, כולל הדי-ג'יי.
עם רחבת ריקודים בגודל של 2 מ"ר, המועדון הוא מועדון נייד שהגיע כבר לפסטיבלים רבים ברחבי העולם, כולל אוסטרליה וסין.
הנה המועדון הזעיר לריקודים Miniscule of Sound:
http://youtu.be/fqWTvwwCbNA
מועדון הלילה "Miniscule of Sound", מועדון הריקודים הקטן ביותר בכדור הארץ, נמצא בלונדון. המועדון מסוגל להכיל עד כ-14 אנשים, כולל הדי-ג'יי.
עם רחבת ריקודים בגודל של 2 מ"ר, המועדון הוא מועדון נייד שהגיע כבר לפסטיבלים רבים ברחבי העולם, כולל אוסטרליה וסין.
הנה המועדון הזעיר לריקודים Miniscule of Sound:
http://youtu.be/fqWTvwwCbNA
