» «
פרסומות
למה צריך פרסומות?



הפרסומות נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים למי שעשוי לרכוש ולשלם עבורם. אם היצרן היה מייצר מוצר ולא מפרסם אותו, מעט מאד לקוחות היו רוכשים את המוצר ומחירו היה נשאר גבוה. ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות משלמים פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הרבה יותר!


הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:

http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w


הנה פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:

http://youtu.be/3xkdSEf4AD4


הנה הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:

http://youtu.be/VtvjbmoDx-I


והנה השיווק בעידן הדיגיטלי - ללא פרסום בכלל:

https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes
תעמולה
מהי תעמולה?



תעמולה היא מסע לשכנוע והסברה, שנועד לקדם רעיון או מטרה כלשהי. התעמולה משרתת ברוב הפעמים בהיסטוריה מטרות פוליטיות ומדיניות. יש תעמולה, פרופגנדה, שנועדה להביא לבחירה פוליטית, מעין פרסומת פוליטית למפלגה או מועמד. יש תעמולה שנועדה לגרום לשינוי בדעות הציבור, כמו התעמולה הנאצית נגד היהודים או התעמולה הערבית שסיפרה לציבור הישראלי בשעת מלחמה על תבוסות צה"ל בשדה הקרב. רודנים, דיקטטורים, משתמשים בתעמולה כדי לחזק את שלטונם ולהעצים את גדולתם בעיני העם הנשלט. מפלגות פוליטיות משתמשות בה כדי להפחיד, או כדי להביא לשינוי בדעות הציבור.

לתעמולה אמצעים רבים. יש שימוש רב בפלקטים ובשלטים שנועדו להעביר את המסר. ישנם גם תשדירי תעמולה, שבעזרתם משדרים מועמדים ומפלגות פוליטיות תשדירי תעמולה פוליטיים, בשעת בחירות או באופן מתמשך, כדי להביא לבחירתם או לחיזוק או לשימור כוחם והמסר שלהם.


הנה דוגמאות לסרטי תעמולה היסטורית:

http://youtu.be/V9Ir8S1lsMQ


10 מקרי תעמולה היסטוריים בעייתיים במיוחד:

https://youtu.be/U_egyveH748


סרטון תעמולה מלגלג שמריץ כלב לראשות הממשלה:

http://youtu.be/vN5xwKxJ_24


תעמולה שקרית בשעת מלחמה:

http://youtu.be/zEYTaQ4Ah2Y


סרטון תעמולה לבחירות לראשות מועצת התלמידים:

http://youtu.be/UrEZx2wqBD4


ותעמולה אנטי-נאצית שהפיק וולט דיסני עבור ממשלת ארצות הברית במלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/l14WDZCnz-w?long=yes
מותג
מהו מותג ואיך הוא מוכר יותר?



מותג (Brand) אינו לוגו או שם של חברה אלא משהו חמקמק יותר. זה מעין התרשמות קולקטיבית של רבים, מהמוצר או המוצרים של היצרן.

זכיר, עקבי, חושב לטווח ארוך, בולט מההמון ושומר על קשר עם לקוחותיו - מותג מצליח מקפיד על הדברים האלה, אבל לפני הכל, הוא גורם לנו להתחבר אליו כי הוא מגדיר השתייכות לקבוצה. כשאנו שותים קפה בסטארבקס, אנו יודעים שגם אם הקפה אצל המתחרים טעים יותר, נמשיך לשתות אותו כאן, כי אנו רוצים להמשיך ולהיות חלק מהקבוצה של אוהבי סטארבקס. כך אנו בוחרים גם את הג'ינס שלנו, את המכונית, המחשב שלנו, את מנוע החיפוש באינטרנט ואת הטלפון הנייד שלנו. מחקרים מוצאים שאנו גם מגדירים את עצמנו לא מעט, בזכות המותגים שאנו רוכשים, מה שמסביר לא מעט למה אנחנו נוטים לסלוח לחולשות של המותג שאנו אוהבים ולקטול את אלו של המתחרים.

מדובר על השפעה חברתית. זו תופעה דומה ללחץ חברתי, אבל שקטה, מאד יעילה ומכניסה מאד למותגים. יצרניות המותגים מגייסות לא פעם מובילי דעה, כמו בלוגרים, אושיות רשת, כוכבים, או יוטיוברים מובילים, שמחזקים את המודעות והאהדה למותגים וכך מייצרים את קהל נאמני-המותג.

זו גם הסיבה שמותג ממהר להיפטר מפרזנטור שלו, שייצג נאמנה את המותג ואף הגדיל בזכות הערכים שלו את יוקרת המותג בעיני קהל היעד, ברגע שבו נוצר סדק ולו גם קל, ביוקרת הפרזנטור או בזיהויו עם הערכים הללו.

המדהים הוא שהמותגים המצליחים, בעיקר מותגי האופנה אבל לא רק הם, הצליחו ליצור את העסקה המושלמת. הצרכנים מוכנים לשלם לא פעם הון עתק עבור המותג היקר, שמצדו מגדיל את שם ובולטות שמו על המוצרים. חישבו על כך - הקונים מתהדרים בקניית המותג, בעוד שהם הפראיירים הגדולים בהיסטוריה של הצרכנות - הם שילמו המון כסף רק כדי להיות שלטי פרסומת ניידים של המותגים!

מצד שני, ניסיון להקים, בישראל למשל, רשת מסחר חסכונית ללא מותגים, כשל לחלוטין. לסניפי רשת הקניות "אחד" שהבטיחה מוצרים זולים, ללא המותגים היקרים, הקונים פשוט לא הגיעו והיא נאלצה לסגור. נראה שבתת-ההכרה שלנו, גם אם לא נרצה להודות בכך, אנו משוכנעים שלמותג יש הצדקה ושקניה יקרה יותר של מותג מפורסם, מבטיחה מוצר טוב יותר.


הנה המותג ועוצמתו המסחרית:

https://youtu.be/9iqo8N7clEE


ילדים צרכני מותגי אלקטרוניקה:

https://youtu.be/bErm6mriNEc


על מחקר ישראלי שמצא שמותג משפיע על ההתנהגות:

https://youtu.be/PHrTJRG3sKc
אסטרטגיה
למה צריך אסטרטגיה?



אסטרטגיה (Strategy) היא אוסף של פעולות והחלטות שבאמצעותן מתכננים אדם או ארגון להשיג את יעדיהם, מטרותיהם ואת החזון שלהם. האסטרטגיה היא בעצם תכנית פעולה שמתמקדת בהשגת המטרות והיעדים בטווחי זמן משמעותיים ואת הפעולות הנדרשות להשגתם.

לא הבנתם, נכון? - בואו נאמר שכל שאיפה, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, לרוב מתחילה בחלום. כדי להגשים את החלום, יש לקבוע מטרות ולבצען. הדרך לעשות זאת היא האסטרטגיה.

הגנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, אמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה." - ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב הזה שאנו עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.

מקור המושג "אסטרטגיה" הוא מהשפה היוונית. הוא נולד בתחום הצבאי וממנו עבר לתחומים אחרים, כמו ניהול, פוליטיקה, קריירה ועוד.


הנה הסבר של המושג אסטרטגיה:

https://youtu.be/TD7WSLeQtVw


הסבר של האסטרטגיה העסקית:

https://youtu.be/9Bv0d-EawWk


אסטרטגיה יכולה להיות משעשעת:

https://youtu.be/wroQtTKeuks

שיווק

פרסום סמוי
מהו הפרסום הסמוי?



במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".

ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.

בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.

בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...

באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.

לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...


זהו הפרסום הסמוי:

https://youtu.be/KxE5gPvoU-E?t=23s


ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:

https://youtu.be/wACBAu9coUU


מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!

https://youtu.be/iY56r2qj8f8


הסבר של עולם מיקום המוצרים:

https://youtu.be/pqf-WVgoq9E


אין ספק שהגדולה מהמפרסמות הסמויות היא קוקה קולה:

https://youtu.be/WQo-_aunVMM


ושסדרת הסרטים של ג'יימס בונד הייתה להיט של פרסום סמוי עדין ובוטה גם יחד:

https://youtu.be/t8aSIjSQzAo


דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:

https://youtu.be/jyo-y3xorAc


הנה הדוגמאות מהטובות ביותר לפרסום סמוי בקולנוע:

https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
פיגועים באירופה
האם דאעש מפגעים באירופה בתור קמפיין?



לא תמיד עשתה דאעש, תנועת המדינה האיסלמית (ISIS), פיגועים באירופה. עצוב לומר, אבל דאעש תמיד הייתה משווקת טובה. מוות היה מהתחלה המוצר הכי לוהט שלהם והם שיווקו אותו באמצעות סרטוני הזוועה שהפיצו ברשתות החברתיות. הצפיות הרבות בסרטונים הללו מוכיחות שהציבור התעניין בשחיטות ובהוצאות ההמוניות להורג ורצה לצפות בהן והרבה. מה גם שהבימוי המקצועי, התיאטרליות, התלבושות המוקפדות ושלל הגימיקים היו עשויים בצורה אפקטיבית ומושכת קהל.

אבל למה להם למשוך קהל? - כי דאעש התחיל את הדרך כקבוצה לא גדולה של לוחמים, ללא תמיכה כלכלית או גב של מדינה. הסרטונים הללו סייעו להם להציג את עצמם כמנצחים וכמחיי המסורת המוסלמית של הכובשים הגדולים. הם הביאו להמוני מצטרפים, חלקם הגדול צעירים מוסלמים מתוסכלים, שעזבו את בתיהם במדינות המערב והגיעו לסוריה ועיראק כדי להצטרף ל"חגיגה".

אבל בשנה האחרונה הולך דאעש ונעצר. הוא מתחיל להפסיד בקרבות חשובים ומאבד חלקים לא קטנים מהאזורים שכבש. בתנאים כאלה קשה יותר לגייס צעירים שיחליפו את ההרוגים הרבים שלו. גם הגימיקים הישנים עובדים פחות. לכן דאעש יוצא משדה הקרב ומפעיל מתקפות טרור גדולות, שיעצימו את גדולתו כמי שפוגע במדינות היריבות שלו ובסמלי ההצלחה והשלווה של המערב. זו טכניקה קטלנית ואכזרית, אבל בדאעש לא הצטיינו מעולם ברחמים...


הנה סיבת הפיגועים באירופה:

http://youtu.be/qdjArlHB8k8
טקטיקה
מהי טקטיקה?



אם אסטרטגיה היא תכנית הפעולה הכללית שלנו, להשגת היעד, הטקטיקה היא צעד כלשהו בדרך, שנועד להביא אותנו למימושה המלא. צעדים טקטיים רבים נדרשים בדרך אל היעד.

המונח טקטיקה מוזכר בהקשרים רבים, מלוחמה צבאית, משא ומתן ומדינאות ועד לתחומים כמו כלכלה, שיווק, ספורט, משחקי אסטרטגיה ועוד.

דוגמאות יש במגוון של תחומים. בכדורגל למשל, יכולה קבוצה לנצח טקטית ולהבקיע שער בהתקפה מתפרצת, בלי קשר לכך שתנחל הפסד במשחק כולו. במשחקים, כמו שחמט או דמקה, יקריב לא פעם שחקן חיילים, כדי לטמון פח ליריב. גם במשא ומתן קורה לא פעם שמוותרים על עניין חשוב, כדי להגיע להסכמה במשא ומתן כולו. זו המהות של פשרה.

בתחום הצבאי, בו טקטיקה ואסטרטגיה הן ברורות מאד, קורה לא פעם שצד מסוים יזכה בניצחון טקטי בקרב, אך יחווה הפסד אסטרטגי במלחמה. כך קרה כשהצבא המצרי הפתיעה את ישראל וצלח את תעלת סואץ ב-1973, אך ההפסד הטקטי של ישראל לא עצר את צה"ל מלנצח במלחמה. על מקרים (או מצרים...) כאלו נאמר הביטוי "ניצחו בקרב אך הפסידו במלחמה".

גם בכלכלה או בשיווק, עשוי מנהל לנצח את המתחרים במלחמת מחירים ולמכור הרבה יותר מהם, אך להפסיד אסטרטגית, מכיוון שהשחיקה ברווח של החברה תביא להפסד משמעותי במאזן השנתי ואולי אף תביא את החברה לפשיטת רגל.


הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:

https://youtu.be/rZkaod95FHo


טקטיקת הישרדות בעולם החי היא התחזות למת (מתורגם):

https://youtu.be/_hBAr7uJ6L8


טקטיקה במשחק הכדורגל:

https://youtu.be/fJnImQtLi_Q


טקטיקה בעסקים ובשיווק:

https://youtu.be/w3MrjF04Bs4


וטקטיקה צבאית, במקרה הזה - של "אדמה חרוכה", שבה נסוג הצבא בתוך ארצו, אך הורס כל דבר שעשוי לסייע לאויב להתקדם בכיבוש.

https://youtu.be/RGE8X-jHK80
תשדיר החרצית
מהו תשדיר החרצית שניצח בחירות?



תשדיר החרצית (Daisy ad) הוא כינויו של אחד מתשדירי הבחירות המשפיעים בהיסטוריה של הבחירות הדמוקרטיות, על אף שהוא שודר פעם אחת בלבד. התשדיר הזה צולם בשביל תעמולת הבחירות של נשיא ארצות הברית המכהן לינדון ג'ונסון, שרץ בבחירות לקדנציה שנייה בשנת 1964.

בקמפיין החליטו היועצים האסטרטגיים לחזק את הדימוי הפזיז של המועמד המתחרה לג'ונסון, בארי גולדווטר. בנאומיו תמך גולדווטר בשימוש מסוים בנשק גרעיני במלחמת וייטנאם ומטרתו של התשדיר היה ליצור מצב של פחד מפני העמדות הללו. יוצרי התשדיר החליטו להתרכז בהצגתו של גולדווטר כמחרחר מלחמה. זאת על רקע הפחד מ"מלחמה קרה" והחשש הגדול לפריצת מלחמה גרעינית בין הגוש המערבי לגוש הקומוניסטי.

כך נוצר "תשדיר החרצית" הבוטה והמניפולטיבי ושודר ברשת NBC, רק פעם אחת, ב-7 בספטמבר 1964. בתשדיר הוצגה ילדה קטנה התולשת את עליו של פרח חרצית וסופרת אותם בסדר עולה. במהלך הספירה שלה המצלמה מתקרבת לעין הימנית של הילדה. קול גברי מאיים נשמע לפתע וסופר דווקא לאחור, כמו לפני שיגור. ואכן, לפתע המצלמה מציגה בתוך עינה של הילדה את השיגור של טיל גרעיני. פיצוץ חזק בתום הספירה ומופיעה פטרייה גרעינית מאיימת. בשלב הזה נשמעים המילים: "האפשרויות הן ליצור עולם שבו כל ילדי האלוהים יוכלו לחיות, או ללכת אל החשכה. עלינו לאהוב זה את זה, או שנגזר גורלנו למות". בסוף התשדיר הושמעה הדרישה המפורשת: "הצביעו לנשיא ג'ונסון. הסיכונים גדולים מדי מכדי להישאר בבית!"

בשל ביקורת הקשה על התשדיר וההד הציבורי השלילי שנוצר לג'ונסון בגללו, התשדיר שודר רק פעם אחת והורד מיד. אבל הנזק למתחרה של ג'ונסון, בארי גולדווטר, כבר נעשה.

כך, התשדיר יצר את נקודת המפנה במערכת הבחירות של 1964. לא מעט בזכותו הסתיימו הבחירות בניצחון מוחץ של ג'ונסון, שניצח בפער של יותר מ-20%, זאת בזמן שהתשדיר הופך לאבן דרך בעולם השיווק הטלוויזיוני ומשפיע על תרבות השיווק והתעמולה באמריקה.

זה היה מהקמפיינים הראשונים שהטלוויזיה תפסה בו מקום מרכזי והשפיעה באופן משמעותי על חברת ההמונים. כל כך משמעותי שהיא ניצחה את הבחירות הללו.


הנה תשדיר החרצית:

https://youtu.be/dDTBnsqxZ3k


דניס הופ
מי מכר קרקעות על הירח?



דניס הופ (Dennis Hope) הוא ברנש אמריקאי חריף ואיש עסקים ממולח. בשנת 1967 נחקקה "אמנת החל החיצון" ע"י האו"ם, שקבעה ששום ממשלה אינה יכולה לטעון לבעלות על קרקע מחוץ לכדור הארץ. הופ היה האדם היצירתי היחיד ששם לב למשמעות האמיתית של ההחלטה. הוא החליט שמכיוון שזהו המצב המשפטי של מערכת השמש, אין לו עצמו מניעה חוקית לטעון לבעלות על קרקעות מחוץ לכדור הארץ. הוא החליט להצהיר שהוא הבעלים החוקי של כל כוכבי הלכת והירחים שבמערכת השמש.

הופ גילה שחוק אמריקאי מאמצע המאה ה-19 מאפשר לו לטעון שהקרקע שלו, מכיוון שאינה רשומה על שמו של אף אדם או גורם אחר. הוא מיהר לשלוח מכתבים לעצרת האו"ם ולממשלות ארצות הברית ורוסיה. הללו לא השיבו למכתביו והוא ראה בעובדה ששום גוף רשמי לא התנגד לטענתו זו אישור לטענותיו.

החוק ההוא אמנם בוטל מאז אבל דניס הופ נהנה ממנו. מבחינתו הוא נוהג כחוק כשהוא מוכר קרקעות בעשרות מיליוני דולרים לציבור הרחב. סיסמתו הייתה ונשארה "הבטח את מקומך על הירח".

לא מעט משפטנים מומחים טוענים שדניס הופ ניצל פרצה משפטית באופן חוקי. לדבריהם סביר שגופים ממשלתיים יעדיפו בעתיד לשלם למי שרכשו קרקעות על הירח ולפצותם ולא להיאבק בהם ולהסתכן בהכרעה של בית המשפט נגדם.

אגב, גם ישראלים רכשו קרקעות על הירח. מגמה זו נוצרה משפרסמה נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, את תכניתה להקים בסיס מאויש על הירח עד שנת 2020. יזמים ישראלים מיהרו להפוך למשווקים של הקרקעות על הירח, מטעמו של הופ. הם מכרו חלקות בשטח של 4 דונמים ב-250 שקלים. תביעות ייצוגיות גדולות שהוגשו נגדם מאוחר יותר הביאה לסגירת המיזם בישראל.


הנה סיפור השיווק של קרקעות על הירח:

https://youtu.be/_QJH1qLjZQY


ומצגת על מכירת קרקעות הירח:

https://youtu.be/5jBB6r6SeaA


ומי הבעלים של הירח?

https://youtu.be/8Vx6Le4XTHU


סרט תיעודי על האיש שעשה מיליונים ממכירת שטחים על הירח:

https://youtu.be/-3ytjci6GoY?long=yes
למה חנות פינתית היא המבוקשת ביותר?



כשפותחים עסק, כדאי לשנן את הכלל הקדוש גם אם משעשע, של עולם הנדל"ן. לפיו, שלושת הדברים הכי חשובים בנדל"ן הם מיקום, מיקום ומיקום...

המיקום של העסק הוא כל כך חשוב לקיומו, עד כדי כך שהוא הגורם המשמעותי ביותר להצלחתו. במילים אחרות, בחירת המיקום של העסק החדש תקבע יותר מכל דבר אחר אם הוא יצליח או ייכשל.

אחת המשמעויות של זה היא החנות הפינתית (Corner shop). כשהם פותחים עסק חדש בחנות, נוהגים היזמים המנוסים לחפש חנות פינתית, כשהסיבה העיקרית לכך היא החשיפה הגדולה שלה לרחוב. כמובן שזה לא השיקול היחידי, כי חשוב האם באיזור יש נמצא קהל היעד שלך, מה סוג הסחורה, הנגישות של הקונים, חנייה ועוד, אבל אחרי כל אלה, חנות פינתית שווה בכל מקרה יותר מחנות רגילה.

מה טוב בחנות פינתית? - חנות פינתית עדיפה מכיוון שהיא ניבטת לשני רחובות, מה שמבטיח לעסק חשיפה כפולה, גם למי שבאים מהרחוב הראשון וגם לאלו מהרחוב השני. יתרון נוסף מתגלה כשיש רמזור במקום ואז נחשפים הנהגים לעסק, בכל פעם שהם ממתינים לאור הירוק...

אבל החשיבות העצומה של החשיפה של העסק מתגלית בדרך כלל כשהעסק ממוקם רע. אם הוא במקום לא חשוף, נניח שהוא ממוקם במרכזה של שורת חנויות, עלול בעל העסק לגלות שאיש לא יודע על קיום החנות שלו. במקרה כזה כדאי להיצמד לחנות גדולה ומצליחה, בתחום אחר מתחום העיסוק של העסק שלך. כך, אם החנות שלך תהיה צמודה לסופרמרקט מצליח או לבית מרקחת הומה אדם, ובסביבה לא יהיה עסק מתחרה לשלך, באותו תחום עיסוק, הסיכוי להצליח טוב יותר והעסק לא ייאלץ לפרסם ולעשות מבצעים רבים, שיעיקו על התקציב.

כדאי גם לבדוק שהעסק ממוקם במקום שבו נמצא קהל היעד שלו. אם עסק הוא לצעירים עסוקים, כדאי שלא ייפתח בשכונה מבוגרת. אם הוא למוצרים לתינוק, מומלץ שיהיה בסביבת מגורים של משפחות צעירות.

מומלץ לפתוח חנות באיזור עם פעילות לאורך כל היום. ההכנסות במקום שיש בו פעילות מהבוקר ועד אחר-הצהריים ברציפות, תהיינה כפולות ובטוחות יותר. גם בערב יש לעסק מה להציע? - נפלא!

הכל כמובן בהנחה שהעסק טוב, עם סחורה ושירות איכותיים. בהצלחה!
מה היו המסרים תת-ההכרתיים בטלוויזיה?



פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.

מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.

עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.

הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.

קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?

קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.


הנה המסרים תת-ההכרתיים ששימשו כפרסום סמוי בטלוויזיה:

https://youtu.be/57aVdMxAtX8


בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:

https://youtu.be/Rnkg-yCPryE


הנה חשיפה שלהם על ידי האטה של הסרט:

https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ


הנה סרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:

https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
מה היה משבר הקולה החדשה?



יתכן ששום חברה עסקית לפניה לא חוותה את משבר הקוקה קולה הקלאסי, שאיים בשנת 1985 על עסקיה של יצרנית המשקה האהוב בעולם.

זה התחיל בנסיון של ענקית המשקאות הקלים לשנות את המתכון המקורי של המשקה האייקוני, מעשה שעתיד להרגיז מאד את הלקוחות המכורים שלה... למשקה החדש הם קראו "קוקה קולה החדשה"

לא זו בלבד שחברת קוקה-קולה הבטיחה לצרכניה שלמשקה ה-New Coke שלה טעם משופר ושיווקה אותו באגרסיביות, היא גם הסירה מהמדפים את הקולה הישנה והאהובה עליהם.

מחאת הצרכנים שהתפתחה כנגד הקמפיין והמשקה החדש התגברה במהירות. בתוך ימים מספר היא הפכה למחאת הקונים הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב.

הנהלת החברה שנדהמה מהמחאה ומעוצמת הרגשות שהפגינו צרכני הקולה הישנה, נכנעה בתוך זמן קצר והחזירה את הקולה הקלסית אל המדפים, לשביעות רצונם של הלקוחות הנאמנים שסרבו שיגעו להם בטעם של המשקה הפופולרי באמריקה ובעולם.

אגב, יש תיאוריית קונספירציה שטוענת שכל המשבר היה מבוים ותוכנן כדי לחזק את שליטתה של קוקה קולה בשוק, למול התחזקותה של המתחרה הגדולה שלה "פפסי קולה".


הנה סיפור הפיאסקו של הקולה החדשה:

https://youtu.be/TqvTMPY8Q_8


כך זה התחיל:

https://youtu.be/a8j97dOLsyk


המשבר שלא נגמר:

https://youtu.be/W6t7deaplgY


הפרסומות של התקופה, שליוו וליבו את המשבר:

https://youtu.be/W6t7deaplgY


טענות על כך שהמשבר בוים על ידי קוקה קולה:

https://youtu.be/-K_w5W4SJgg?long=yes
למה השעון של אפל מדובר כל כך?



השעונים החכמים של חברת אפל הם לא בהכרח השעונים החכמים הטובים ביותר. אבל אפל אינה בהכרח חברה שמייצרת את המוצר הטוב ביותר ומעולם לא הייתה כזו. חברת Apple ניסתה תמיד לייצר את המוצרים הנוחים והמהנים ביותר לשימוש וגם בשעונים החכמים שלה היא מתיימרת להציג את הדרך הנכונה להשתמש בשעון חכם.

ואפל מובילה גם בעוד היבט של המוצר - היא החברה שיודעת לדחוף ולשווק את מוצריה בצורה מופלאה. אין כמו החברה הזו מי שיודעים לקחת מוצר ולהפוך אותו לנחשק ומבוקש בקרב הצרכנים. כך הצליחה אפל בעבר לרכוש את ליבם של מיליונים רבים ולהפוך את מוצריה למוצרים נחשבים, שמי שמשתמש בהם רואה את עצמו כשייך לקהל שונה של צרכנים, כאדם שמעריך עיצוב ופשטות ומתמקד בעיקר. זו תדמית שהחברה הזו יודעת לטפח ולבנות מוצרים לפיה ואז לשווקם כך.


הנה הדגמה של השעון החכם של אפל:

http://youtu.be/GvXmfj2lzAo


הנה סקירה של השעון על הזרוע:

http://youtu.be/Hn8jj9KuKDc


הנה סרטון שבו בוחנים עיתונאים את שעון אפל:

http://youtu.be/zQ_zlDEyaX4


כך זה לחיות איתו:

http://youtu.be/SAXRJPbT-5M
מהו אלבום המוסיקה הנמכר ביותר בכל הזמנים?



האלבום "מותחן" (Thriller) של הזמר המנוח מייקל ג'קסון הוא הנמכר ביותר בכל הזמנים. הוא נמכר עד היום ב-65 מיליון עותקים, בכל רחבי העולם!

האלבום המשובח היה עירוב מעולה של פופ, רוק ורית'ם אנד, דיסקו, ג'אז ובלוז, ביחד עם מוסיקה אלקטרונית, חדשנית ועדכנית. ג'קסון הראה בו עד כמה הוא מבין מוסיקה פופולארית והוכיח לכל מי שפקפק בו שהוא הוא מלך הפופ האמיתי של העידן החדש. מצד אחד הוא שילב בו אגדות רוק כמו פול מקרטני, בדואט מלוקק ורומנטי להפליא ומצד שני ביקש מאדי ואן-הלן לנגן שם סולו גיטרה. הסולו האגדי הוקלט ללא הפסקה באורך שלא נגמר. ואן-הלן סיפר שלא האמין שמייקל ג'קסון ירצה בו לגרסה הסופית, אבל מייקל התאהב מיד בסולו הארוך והכניס אותו לשיר, ללא טייק נוסף.

לא פלא שהאלבום הזה היה הראשון שהצליח להכניס אמן שחור לשורה הראשונה של אמני רשת ה-MTV. "מותחן" העמיד בפניהם בעיה לא פשוטה. הקליפ של שיר הנושא היה ארוך מאד וגם בעייתי מבחינת ילדים צעירים, בהיותו מפחיד מאד. אבל הרשת נכנעה ללחץ של חברת התקליטים והתוצאה הייתה להיט ענקי גם ב-MTV.


הנה סיפורו של האלבום "מותחן":

https://youtu.be/4AyiPTLSH-4


ניתוח מעמיק (עם כמה מילים גסות...) של גדולתו של האלבום המצליח בתולדות הפופ:

https://youtu.be/MSzrmKdTvDI


סרטון על 10 האלבומים הנמכרים בהיסטוריה:

http://youtu.be/vSV13bwHBMQ
מה המשחקיות תורמת ללימוד?



גיימיפיקציה (Gamification), בעברית מישחוק או משחקיות, היא שיטה שבה יכול המשחק ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק. מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.

גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.

מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת. חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.

ואגב, גיימיפיקציה כיום הולכת ומשתלבת גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.


הנה הסבר המושג גיימיפיקציה:

http://youtu.be/-N-jMSymzBM


ולמה הגמיפיקציה כל כך אהודה:

http://youtu.be/SyHt6O_D_cU


הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:

http://youtu.be/xr_K5VED7lY


היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:

https://youtu.be/aFpkG1JbdE8


כך עושים זאת נכון:

http://youtu.be/vInCVUIiq6g


גם בעסקים ועבודה:

http://youtu.be/C3NU5ND5VHc


הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:

https://youtu.be/yFcaHPdl1dE


והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:

http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
איך ליצור משחק ידע ללימוד ברשת?



רבים כבר יודעים שמשחקי ידע ממוחשבים יכולים לקדם את הלימוד, בין השאר בזכות העובדה שהם מוציאים את השעמום מהלימוד והופכים אותו לחוויה של ממש. אבל לא כולם יודעים שיצירת משחקים כאלו היא דרך עוד יותר מוצלחת ללמוד ולעבד את הידע הלימודי בתחומים שאותם לומדים התלמידים. בתהליך היצירה של המשחקים, מתנסים הלומדים בפרטי הפרטים של הידע שמוכנס למשחק וממילא מחזקים את הידע שלהם עצמם.

עוד ידע נרכש בתהליכי הניסוי של המשחקים, תהליך של בדיקת התוכנה. בתהליך זה בודקים האם הכל עובד, איפה ה"באגים" ומה הדברים שיש לשפר.

אבל למה לייצר משחקים ללמידה?

רעיון ה"מישחוק", בלועזית גיימיפיקציה (Gamification), מציע שיטה שבה יכולים השחקנים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק. הכנסה של הנאה וחוויה, ללימוד, הוספת מרכיבים של תחרות וניקוד - כל אלה יוכלו להוסיף התלהבות ונכונות להשקיע יותר מאשר בלימוד רגיל. למדו על כך בהרחבה באאוריקה, בתגית "גיימיפיקציה".

באמצעות הכלי המצורף יוכלו התלמידים ליצור משחקי ידע ממוחשבים אונליין ולאפשר לאחרים לתרגל את הידע שהם עצמם למדו, תוך כדי יצירת המשחק.


הנה הסבר ליצירת משחקים בעזרת מחולל משחקי הידע בסגנון:

https://youtu.be/plzCl_joxR8


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.