» «

תעשייה עתידנית

סוילנט
מהו מזון העתיד?



הסרט "סוילנט גרין" הציג בשנות ה-70 של המאה הקודמת חזון של עתיד שבו אנשים לא סועדים במזון טבעי אלא ניזונים מכמוסות המכילות את כל מה שהם צריכים. נראה שהסרט הולך ומתממש ואנו צועדים לעבר עתיד של אוכל מרוכז. אז נכון שכנראה שגם בעתיד הקרוב עדיין נוכל לאכול חומוס וקוסקוס או סושי, אבל לאט לאט הולך ומסתמן מזון העתיד.

משקה בשם Soylent שיצא בגרסתו השנייה, מציע את כל אבות המזון והוויטמינים שהגוף שלנו צריך - בבקבוק אחד. כל זאת בחיסכון של זמן וכסף (מחירו כשליש מעלות המזון הרגיל, משהו כמו 35 שקלים ליום). המשקה הפשוט והמשופר שנקרא כרגע soylent 2.0 מבטיח להיות אף טעים מקודמיו, שנמכרו כאבקה. הוא שופר גם במקורות המינרלים שמהם הוא מיוצר.

מרבית הלקוחות של סוילנט 2.0 הם אנשי הייטק עסוקים, שאם לא יצרכו אותו סביר שרובם ימשיכו לצרוך ג'אנק פוד לא ממש בריא או לשכוח לאוכל באופן מסודר, במהלך יום העבודה שלהם...


הנה משקה ה-soylent בגירסתו הקודמת, שבה נמכר כאבקה:

https://youtu.be/SGkLWjuiakQ


הסיבה לבחירת השם "סוינלט":

https://youtu.be/t8NCigh54jg?t=8m51s&end=10m01s


בחור שחי חודשים על סוילנט בלבד, לא מרגיש רעב וחש מעולה, אך מרגיש שחברתית הוא קצת הפסיד בכך שהוא ניזון רק מסוילנט:

https://youtu.be/BuQk6N0ooQI


הנה תגובות של טועמים סוגי מזון עתידני, כולל הסוילנט:

https://youtu.be/lCNSst-_z5c


האם אוכל רגיל עומד להפוך לנוסטלגיה, כמו בסצנה מהסרט "סוילנט גרין" משנת 1973?

https://youtu.be/kQQ6wNfkcmc
מחשוב ענן
מהו מחשוב ענן?



מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.

למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.

הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.

יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:

אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.

נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.

עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.


הנה סרטון על ענן המיחשוב:

http://youtu.be/lLBL_rjfbgY


ענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:

http://youtu.be/gpzM6Mask80


ההסבר לחברות וארגונים על החסכון והניהול המשופרים באמצעות הענן:

http://youtu.be/IrEZcPiAq4w


ומצגת בעברית על מחשוב ענן:

http://youtu.be/kgL-GlVYw6k
כונן ביולוגי
האם בעתיד נוכל להפוך חיידקים לכונן קשיח?



הכונן הקשיח הוא טכנולוגיה משתנה שהולכת ומתקדמת לשכלול בלתי נתפס. אבל הוא מוגבל בנפח הנתונים שהוא מסוגל לשמור. האינפורמציה בעולם ממלאת כיום מעל 50 מיליארד כוננים קשיחים. מסתבר שאת כל המידע העצום הזה ניתן יהיה לדחוס בקלות לתוך 300 גרם של דנ"א!

היות ודנ"א הוא זיכרון ביולוגי ששורד מאות אלפי שנים, יש חוקרים שמבטיחים שאם נמתין עוד מעט, יתכן שנזכה לראות כוננים ביולוגיים (Biological drive) המבוססים על חיידקים שישמשו לאחסון מידע, בכמויות ובשרידות חסרי-תקדים. להמחשת היכולות של טכנולוגיה כזו - בשנת 2012 הצליחו באוניברסיטת הרווארד לאחסן 704TB של מידע בגרם אחד של DNA.

מדענים מבטיחים זה כמה שנים שחיידקי אי-קולי, אותם חיידקים שלרוב לא נרצה לפגוש בחומוס שלנו, יוכלו להיות, החזיקו חזק, הכונן הקשיח שלנו! - הרעיון הפשוט הוא להנדס גנטית את חיידקי האי-קולי, כך שיתאפשר "לרשום" ברצף הדנ"א של החיידקים את המידע הדיגיטלי שלנו, ממש כמו שמשתמשים כיום בכונן קשיח. אלא שבמקום 0 ו-1 כמו במדיה דיגיטלית, ישמשו אותנו לרישום נוקלאוטידים, שרשרות רצף של האותיות T A C ו-G שיש בדי אן איי של החיידקים הללו.

כמובן שלצורך כמויות המידע הנדרשות לנו ישמשו חיידקים רבים ולא אחד. על כל אחד מהם יירשם חלק זעיר במידע שנאגור עליו, כשביחד יוכלו טריליוני חיידקים להיות אמצעי איחסון עצום בנפח האחסון שלו, אך לא גדול בממדיו.

נוסף לכתיבת המידע על החיידקים, יש גם צורך ביכולות לקרוא לאחר מכן את הנתונים שנרשמו עליהם, כדי להשתמש בהם שוב. לפענוח הנתונים שאגרנו על חיידקי האי. קולי וכדי לעשות שימוש באותו מידע שנשמר על ה"דיסק החיידקי" המדהים הזה, יידרש פענוח הגנום של החיידקים והמרתו לאופן הסידור המקורי של הנתונים. זו לא משימה קלה, אך בהתחשב בכך שפענוח הגנום האנושי כבר הסתיים, יש סיכוי שעוד בחיינו נזכה לראות כונן חיידקי חי שכזה..

ב-2013 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמדענים הצליחו לאחסן בגדילי DNA הקלטה של "יש לי חלום", נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג, כמו גם תמונה, מאמר מדעי ואת הטקסט של כל 154 הסונטות של שייקספיר. לאחר מכן הצליחו החוקרים לקרוא את המידע בחזרה, בדיוק שמתקרב ל-100%.


הנה האפשרות לאחסן מידע ב-DNA (מתורגם):

https://youtu.be/r8qWc9X4f6k


זו הטכנולוגיה שתאפשר שמירת נתונים על דנ"א של חיידקים:

https://youtu.be/_O-kLA3uEyA


כך יוכלו חיידקים לשמש לאיחסון מידע:

https://youtu.be/vJfcR6SQYmo


כוננים ביולוגיים הם מעבר לפינה:

https://youtu.be/dNtVWPaOzho


מיקרוסופט כבר שמרה קבצי מוסיקה על מחרוזות DNA:

https://youtu.be/kg1viD07H88


מדענים מספרים על המחקר בתחום:

https://youtu.be/BgOlfRcsowI


הפיתוחים הללו התחילו כבר לפני עשרות שנים:

https://youtu.be/FKdtmOjxiHw
מחשב קוונטי
מהו המחשב הקוונטי?



מחשב קוונטי הוא מחשב עתידי שאמור לפתור בעיות שונות במחשוב הנוכחי ולהתמודד טוב יותר עם סיבוכיות. מדעני מחשב ואנשי טכנולוגיה מנסים לייצר מחשבים קוונטיים, אבל נראה שהדרך אליהם עדיין ארוכה. אמנם קיימים כבר מחשבים קוונטיים, אך הם חלשים ומוגבלים מאד בביצועים.

כיום משתמשים במדעי המחשב במודל התיאורטי של "מכונת טיורינג" (ראו בתגית "מכונת טיורינג"). מודל זה מתבסס על העיקרון הבינארי, כשהביטים נמצאים במצבי 0 או 1.

ב-1982 הגה הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן את רעיון המחשוב הקוונטי ובשנים האחרונות הוא יצא מתחום העניין האקדמי אל העולם הטכנולוגי ואל ענקיות הטכנולוגיה, המשקיעות משאבים בפרוייקטים בתחום ולא חוסכות מאמצים בדרך לפיתוח מחשבי-על קוונטיים.

אם לפשט את ההסבר המורכב, אז במקום בביטים דו-מצביים, המחשוב הקוונטי משתמש ברעיון שנקרא הסופר פוזיציה הקוונטית, או ביחידות שנקראות קיוביט. הקיוביט מייצג בו-זמנית גם ערך 0 וגם 1 וכך מייצג ערכים גדולים באמת. שזירת הקיוביטים, כך שיפעלו ביחד ובצורה מתואמת, מאפשרת ייצוג של מספר ערכים עצום בבת אחת. התוצאה היא פריצה של מגבלות כוח המחשוב הבינארי. הדבר מאפשר למחשב קוונטי קטן לבצע פעולות חישוב רבות מאד במקביל ובצורה מהירה להפליא וחסכונית באנרגיה לעומת טכנולוגיית החישוב הבינארי. אם חשבתם על מזעור אז צדקתם, אבל זה רק חלק קטן מהפלא האפשרי של המחשוב הקוונטי.

יתכן שהמחשוב הקוונטי הוא העתיד של עולם המחשבים. יכולותיו הבלתי נתפסות בהקלת הסיבוכיות החישובית ומהירות העיבוד והחישוב שלו יכולות להיות בדיוק מה שצריכים תחומים כמו הבינה המלאכותית והביג דאטה, כמו גם לוחמת סייבר ותחומים שיתגלו בעתיד ואינם ידועים לנו כרגע.


הנה המחשב הקוונטי:

http://youtu.be/_T1ArF3sVVA


הסבר פשוט של המושג מחשב קוונטי:

http://youtu.be/UhNbnYsIGso


סרטון אנימציה שמסביר את הקוונטום מחשוב:

https://youtu.be/T2DXrs0OpHU


הסבר מקיף למחשב קוונטי:

http://youtu.be/g_IaVepNDT4


ומחשב הקוונטום המסחרי הראשון שפיתחה חברת D-Wave מקנדה:

https://youtu.be/-LhPE6FpJYk


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.