שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך תיראה תעשיית העתיד?
כיצד תהיה תעשיית העתיד איש מן הסתם לא יכול לחזות. אפשר לשער או לנסות להבין לאן מועדות פני עולם התעשייה, אבל דווקא הלא ידוע הוא שיעצב את העתיד הזה יותר מהדברים הידועים והתחזיות המבוססות על מה שידוע לנו עכשיו.
עם מגוון מרכיבים חדשניים שהולכים ותופסים מקום בעולם התעשייתי כבר היום, יתכן שהם יהיו המרכזיים בה, אם כי לא בטוח שלא ייוולדו תחומים חדשים ומשבשים לעולמות התעשייה והניהול, שיטלטלו אותם עד כדי שינויים מסעירים פי כמה. האינטרנט ששינה את העולם בשנות התשעים הוא דוגמה למתחם כזה, שהפך מאוטוסטרדת המידע, כינוי שרימז על הכמות והמהירות בהן המידע עובר בה, למרכז העולם שלנו, פחות מדור אחר כך.
אם מושגים כמו דיגיטליזציה, קישוריות, דאטה, בינה מלאכותית, ואוטומציה היו מילות הקוד של התעשייה בימינו, לא מן הנמנע שמושגים כמו רובוטיקה מתקדמת, מציאות מדומה, הדפסות תלת ממד ודומיהם יהיו מרכיבים משמעותיים בצונמי הטכנולוגי הבא.
בעולם ההווה בו רובוטים מרכיבים מוצרים מאלפי חלקים בעצמם, צובעים בכל יום עבודה אלפי כלי רכב ועושים זאת בדיוק מרהיב, או אוספים במהירות מגוון מוצרים מאגפים שונים במרכזים הלוגיסטיים של מפלצות המכירות המקוונות ומארגנים אותם לאריזה, דמיינו מה הרובוטים של העתיד יידעו לעשות.
כשרובוטים ישלטו לחלוטין בפסי הייצור, יחליפו שליחים ונהגים וכשבוטים יתפסו לחלוטין את מקומם של מוקדני תמיכה ואנשי מכירות, עולם העסקים ימצא ללא ספק גם מודלים עסקיים חדשים.
המיקוד בלקוח וצרכיו האישיים, בצירוף טכנולוגיות לייצור של מוצרי Oneof לאדם היחיד ועל פי טעמו, מדפסות תלת ממד ומוצרים דומים שעוד לא קיימים יביאו ודאי להתאמת וייצור המוצרים והשירותים הייחודיים לכל אדם ואדם בנפרד. כל אלה יסתמכו על הדאטה הפרטי המפורט לרמות שלא יאומנו שנצבר עליו ועל מה שבאמת עושה לו את זה (כולל פרטים ואנליזות רבים שאפילו הצרכן לא מודע להם).
במקביל, יתכן מאד שעסקים וחברות עסקיות ישפיעו בעתיד על המציאות, החברה והחינוך הרבה יותר מממשלות, ארגונים ומדינות. כבר היום רואים לכך ניצנים בדמות רשתות חברתיות שמאפשרות החלפת שלטון באפשרות שהן נותנות להפיץ בקלות מסרים שקריים, פייק ניוז ודברי הסתה מטורגטים.
מצד שני, טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים, ראיית מכונה, למידה עמוקה והעברת הידע האנושי כולו לענן - כל אלה ודומיהן שעוד לא פותחו יאפשרו לעולם תעשייה ברמה מאוד גבוהה, אבל במחיר סביבתי לא פשוט. אם לא נלמד ונפתור בעיות יסוד בייצור האנרגיה הנדרשת לעולם כל כך מתקדם ומתועש, יש חשש שהכל הקדמה הזו תתברר כעיסקה רעה מאוד למין האנושי.
הנה התעשייה של הדור הרביעי:
https://youtu.be/IMmnSZ7U1qM
סרטון מרשים על תעשיית 4.0 של חברה שמפתחת מוצרים כאלה:
https://youtu.be/LuqrSz6YFgg
חלק מהמרכיבים שנחוצים למהפכה התעשייתית הזו:
https://youtu.be/zlgDkbhDIwo
חוקרים רואים ש-AI ואנליטיקה מתחברות לתעשיית העתיד וישנו את החברה:
https://youtu.be/CD4tzZ4MG9I
האם כך תתנהל התעשייה בדור הבא, בהשוואה לתעשיות ההווה והעבר?
https://youtu.be/HPRURtORnis
אלו חלק מהשינויים שהתעשייה תעבור:
https://youtu.be/ktcRXyE8SaY
התעשייה החכמה היא תעשייה 4.0 של העתיד:
https://youtu.be/Gh4_elXBYBA
וסרטון תיעודי על התעשייה בעתיד דרך מה שעוברת התעשייה הגרמנית כבר היום:
https://youtu.be/Y990kaGbJD0?long=yes
מהו רכב העתיד?
איש כמובן לא יודע כיצד תיראה המכונית של העתיד. כל העולם מדבר על המכונית האוטונומית, רכב ללא נהג שמפתחות חברות שונות כמו גוגל, מרצדס, טסלה ועוד. אבל ישנן מגמות לא פחות מעניינות שאליהן תוכל לפנות תעשיית הרכב העתידית.
ממכוניות מקושרות, דרך כלי רכב שנוסעים ללא נהג, כלי רכב מעופפים, רכבים עם אמצעי בטיחות מדהימים שישמרו על חיי הנוסעים ובטיחותם, כלי רכב ששטים בים, או כאלה המונעים בחשמל, מימן שבמים או דלקים חדשניים אחרים וכמובן רכבים שמעוצבים מחומרים חדשניים - הכל אפשרי בעתיד.
יצרניות הרכב מנסות כל העת לבדוק רעיונות חדשניים ועד כמה ניתן ליישם אותם ברכבים עתידיים שלהן. מכוניות קונספט שהן מייצרות כאבטיפוס, מאפשרות ליצרניות הרכב לבחון תכונות חדשניות, מערכות שיוכלו לשרת את נהגי ונוסעי העתיד ועיצובים המעוררים את הדמיון.
דגמי הקונספט הללו מוצגים בתערוכות רכב ויצרני הרכב בוחנים את תגובות הקהל, המומחים ומבקרי הרכב עליהם. המחקר בתחום הזה מטורף כי ברור לכולם שמכונית העתיד לא תהיה כמו הכרכרות הממונעות והפרימיטיביות יחסית, שאנו נוהגים ונוסעים בהן כיום.
האם כך תרגיש מכונית העתיד?
https://youtu.be/Fa_BPciMNLk
הרכב המעופף שדורות חלמו עליו:
https://youtu.be/JgeMJ1hX9KI
מה שיוכלו לעשות הנוסעים במושב האחורי של מכוניות עתיד:
http://youtu.be/mWISF_KzP0w?t=15s
ומחשבות על עיצוב הפנים של מכונית עתידנית:
http://youtu.be/ZX8I5wiFdLo
מהי טכנולוגיית הנוכחות מרחוק?
בעידן המודרני אנו יכולים לעשות דברים שלא יאומנו. האדם הצליח להשיג הישגים טכנולוגיים כל כך מרשימים, שקשה להאמין כמה התקדמנו במאות האחרונות ובמיוחד בעשורים האחרונים. אבל אחת הבעיות הגדולות שלנו היא הגוף שלנו והמגבלה הפיזית שהוא מציב לנו.
מדענים וממציאים רבים מחפשים דרכים להיפטר מהגוף הכבד והלא-נוח הזה, לפחות בדרך ליכולת לשגר את עצמנו למקומות רחוקים בתוך שניות.
אם הפיתוחים הללו יבשילו, נוכל בעתיד לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום "הנוכחות מרחוק", בו יש התקדמות מתמדת. ההתקדמות הזו ודאי תואץ עוד יותר לאחר מה שלמד העולם בעידן מגפת הקורונה.
לא מזמן סיפר מארק צוקרברג בריאיון ל-Vergecast על פגישות עבודה שהוא מנהל באמצעות העולם הווירטואלי שפיתחה מטא, הורייזון. הוא והצוות שלו צפו בהופעת סטנד-אפ וירטואלית שהרגישה אמיתית.
צוקרברג צופה שבמטאוורס, היקום הווירטואלי העתידי, יוחלפו שיחות הטלפון בהולוגרמה שיושבת על הספה שמולו, בזמן שהוא יושב כהולוגרמה על הספה של בן שיחו, ושניהם מרגישים כאילו הם באותו חלל, גם כשהם בעצם במרחק של מאות קילומטרים זה מזו. קראו על התחום הזה בתגית "הולופורטציה".
בשנים האחרונות הדגימה זאת יפה ענקית הטכנולוגיה סיסקו, כשבכיר בחברה, מרטין דה ביר השתתף ממקומו בסאן-חוזה שבקליפורניה, בפתיחת מרכז חדש בבנגלור שבהודו. ההולגרמה שלו הדגימה היטב את טכנולוגיית ה-Telepresence של סיסקו ועד כמה היא מתקרבת לדבר האמיתי.
כי הטלפרזנס הזה נערך באמצעות טכנולוגיות קיימות. צילום HD באבחנה גבוהה, המשדר את ההולוגרמה לגמרי בשידור חי ומקודד במיוחד ולא בהקלטה מוכנה.
תחום עסקי נוסף הוא פיתוח של חדר ישיבות וירטואלי המתבסס על הולוגרפיה. דמיינו ישיבות עסקיות, כשבמקום מסך וידאו המציג את השותפים שמעבר לים, הם נכנסים לחדר הישיבות ומתיישבים מולכם ואל מול השולחן שלכם - אבל בהולוגרמות.
אז אולי צריך להתאפק עוד קצת עד שנארח בסלון חברים מיבשות אחרות, אבל התקדמות ושיפורים ברוחב הפס, בצירוף מעבדים חזקים יותר, כרטיסים גרפיים מתקדמים ותנאי הקרנה משופרים, דומה שכל אלה מבטיחים שזה יקרה בעתיד קרוב יותר מזה שחשבנו.
הנה טכנולוגיית הטלפרזנס:
http://youtu.be/A0r4Ers-58g
וכמה מהשימושים של טכנולוגיית הטלפרזנס כיום:
http://youtu.be/vgeiOpiOxGo
מה עושים עם מיקרובוטים?
מיקרובוטים הם רובוטים כה קטנים שקשה להאמין כמה שבבים וחלקים הוכנסו בהם וכמה הם מסוגלים לעשות. אלו רובוטים אוטונומיים זעירים, בעלי כוח עיבוד מזערי וגודל של פחות מ-500 מיקרון, משהו כמו 3 שערות אנושיות. חברה בשם MyMicrobots מציעה מיקרובוטים כאלה אפילו למכירה ומחירו של כל מיקרו-בוט כזה הוא 10 דולר.
בין המשימות שמייעדים למיקרו-בוטים הזעירים הללו מדובר על רעיונות שמגרים את הדמיון. החל ממיקרובוט שמנתח עיניים יודע לבצע משימות כה זעירות שמנתח אנושי היה מתקשה לבצע ועד לרובוטים זעירים שמסתובבים בגוף האדם ומבצעים בו משימות של אבחון וריפוי.
המיקרובוט הוא יצור מופלא שכולו אלקטרוניקה, אבל הבינה הקבוצתית שלו מרשימה לא פחות. הוא יכול לתקשר עם רובוטים נוספים בשרשרת (כל רובוט מתקשר עם זה שלידו, שמעביר את הודעתו הלאה), לחוש את סביבתו ולשתף פעולה כדי לבצע משימות שנובעות מהממצאים שלו ושל חבריו ללהקה.
גם מתכנני כיבוש המאדים מפתחים כרגע להקות של רובוטים זעירים כאלה, בגודל של נמלים, שיהיו מסוגלים למלא ביחד משימות מתואמות. המיקרובוטים ישתמשו באנרגיית השמש, יעבדו ללא הפסקה וכמובן שללא מזון.
הם יהיו מסוגלים לתקשר ביניהם ויפעלו בדומה ללהקות נמלים, על ביצוע משימות מורכבות כמו איסוף מזון וכריית מחצבים. הם יוכלו על פי התכנית גם להתחבר זה לזה ולהפוך לרובוטים גדולים וכך גם לבנות בתים למתיישבים העתידיים ולמלא משימות רבות אחרות.
הנה מיקרובוט שמתקן פגמים בעין האנושית:
http://youtu.be/TPToe_RVpSY
ומיקרובוטים שפותחו למטרות מעקב:
http://youtu.be/CldV2WidsB0
מה תעשה הזכוכית בעתיד?
זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...
אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.
בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.
ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?
ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.
ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.
הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:
https://youtu.be/-34KXc7O8nI
גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:
https://youtu.be/2mY4nlzrUIE
מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:
https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho
וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:
https://youtu.be/tU3GzYcb1g8
מהו מזון העתיד?
הסרט "סוילנט גרין" הציג בשנות ה-70 של המאה הקודמת חזון של עתיד שבו אנשים לא סועדים במזון טבעי אלא ניזונים מכמוסות המכילות את כל מה שהם צריכים. נראה שהסרט הולך ומתממש ואנו צועדים לעבר עתיד של אוכל מרוכז. אז נכון שכנראה שגם בעתיד הקרוב עדיין נוכל לאכול חומוס וקוסקוס או סושי, אבל לאט לאט הולך ומסתמן מזון העתיד.
משקה בשם Soylent שיצא בגרסתו השנייה, מציע את כל אבות המזון והוויטמינים שהגוף שלנו צריך - בבקבוק אחד. כל זאת בחיסכון של זמן וכסף (מחירו כשליש מעלות המזון הרגיל, משהו כמו 35 שקלים ליום). המשקה הפשוט והמשופר שנקרא כרגע soylent 2.0 מבטיח להיות אף טעים מקודמיו, שנמכרו כאבקה. הוא שופר גם במקורות המינרלים שמהם הוא מיוצר.
מרבית הלקוחות של סוילנט 2.0 הם אנשי הייטק עסוקים, שאם לא יצרכו אותו סביר שרובם ימשיכו לצרוך ג'אנק פוד לא ממש בריא או לשכוח לאוכל באופן מסודר, במהלך יום העבודה שלהם...
הנה משקה ה-soylent בגירסתו הקודמת, שבה נמכר כאבקה:
https://youtu.be/SGkLWjuiakQ
הסיבה לבחירת השם "סוינלט":
https://youtu.be/t8NCigh54jg?t=8m51s&end=10m01s
בחור שחי חודשים על סוילנט בלבד, לא מרגיש רעב וחש מעולה, אך מרגיש שחברתית הוא קצת הפסיד בכך שהוא ניזון רק מסוילנט:
https://youtu.be/BuQk6N0ooQI
תגובות של טועמים סוגי מזון עתידני, כולל הסוילנט:
https://youtu.be/lCNSst-_z5c
האם זוהי תזונת העתיד? (מתורגם)
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
והאם אוכל רגיל עומד להפוך לנוסטלגיה, כמו בסצנה מהסרט "סוילנט גרין" משנת 1973?
https://youtu.be/kQQ6wNfkcmc
מהן תחנות הרוח המעופפות ומה יתרמו בעתיד?
תחנות רוח מעופפות (Flying wind turbines) הן סוג של דאונים ממונעים הטסים במעגלים וזרמי האוויר. אלה מניעים בהם מדחפים המחוברים לדינמו ויוצרים חשמל.
ככל שתחנת הרוח המעופפת עולה לגובה רב יותר, הרוח חזקה יותר ומאפשרת ייצור של יותר חשמל וביעילות רבה מזו של כל שבשבת רוח קרקעית.
מומחים מעריכים שתחנות החשמל המעופפות ישמשו בעתיד לייצור של חשמל באזורים נידחים שבהם לא ניתן ליצור חיבור רציף לרשת החשמל. מבסיסי צבא ומוצבים מרוחקים ועד למתקני מחקר שונים, או התיישבויות מרוחקות תחנות החשמל הללו יוכלו לספק חשמל זול וקבוע, מבלי להתבסס על גנרטורים המחייבים אספקה קבועה של דלק.
הנה סרטון על תחנות רוח המעופפות והפתרון שהן מאפשרות ליצירת חשמל מהרוח:
http://youtu.be/BIcwd0uRn10?t=26s
שימוש אפשרי בעתיד במסוקי רחפן שהטורבינות שלהם ישמשו לייצור חשמל:
http://youtu.be/m13VJ2SYcjM
ניסויים בטורבינת הרוח המעופפת Wing 7 שמדחפיה מייצרים חשמל:
https://youtu.be/hbPXXpaW5ws
איך יובילו מטענים באוויר בעתיד?
ספינת אוויר אדירת ממדים תוכל בעתיד לשנע מטענים וסחורות בכמויות ענק, כפולות משל מטוס ההובלה הגדול C5. היא מתוכננת לטוס במהירות של 225 קילומטר לשעה וזה יתרונה על ספינות הובלה ימיות, שמהירותן רבע מזה.
עם נחיתה והמראה אנכית, שאין למטוסי משא, ארוסקראפט (Aeroscraft) נבנית כך שלא תזדקק לנמל נחיתה. היא תוכל להעביר ביעילות ובמהירות מטענים לכל מקום, כולל מזון למקומות רחוקים ומבודדים ואספקת סיוע מהיר לאזורי אסון ומקומות שחוששים מאסון טבע מתקרב.
היזם של ארוסקראפט, הוא מהנדס בשם איגור פסטרנק. הוא נולד באוקראינה והיגר לארצות הברית, בכדי לממש את רעיונותיו. אם יצליח בפיתוח הארוסקראפט, הוא עשוי להיכנס לספר התהילה של תולדות התעופה.
הנה ספינות האוויר הענקיות שנעלמו - האם הארוסקראפט תחזיר אותן?
https://youtu.be/LyaYaFzSPac
בדיקות מ-2013 של ספינת המשא האווירית ארוסקראפט:
https://youtu.be/WjQ8PL1Y6SU
פרסומות ראשונות מ-2016:
https://youtu.be/f0iAJaOKyi0
ומהנדס מהחברה מתאר את הכלי וכיצד יפעל:
https://youtu.be/lwvhbC2REs0
איך יתכננו מהנדסי העתיד מוצרים?
כיצד תהיה תעשיית העתיד איש מן הסתם לא יכול לחזות. אפשר לשער או לנסות להבין לאן מועדות פני עולם התעשייה, אבל דווקא הלא ידוע הוא שיעצב את העתיד הזה יותר מהדברים הידועים והתחזיות המבוססות על מה שידוע לנו עכשיו.
עם מגוון מרכיבים חדשניים שהולכים ותופסים מקום בעולם התעשייתי כבר היום, יתכן שהם יהיו המרכזיים בה, אם כי לא בטוח שלא ייוולדו תחומים חדשים ומשבשים לעולמות התעשייה והניהול, שיטלטלו אותם עד כדי שינויים מסעירים פי כמה. האינטרנט ששינה את העולם בשנות התשעים הוא דוגמה למתחם כזה, שהפך מאוטוסטרדת המידע, כינוי שרימז על הכמות והמהירות בהן המידע עובר בה, למרכז העולם שלנו, פחות מדור אחר כך.
אם מושגים כמו דיגיטליזציה, קישוריות, דאטה, בינה מלאכותית, ואוטומציה היו מילות הקוד של התעשייה בימינו, לא מן הנמנע שמושגים כמו רובוטיקה מתקדמת, מציאות מדומה, הדפסות תלת ממד ודומיהם יהיו מרכיבים משמעותיים בצונמי הטכנולוגי הבא.
בעולם ההווה בו רובוטים מרכיבים מוצרים מאלפי חלקים בעצמם, צובעים בכל יום עבודה אלפי כלי רכב ועושים זאת בדיוק מרהיב, או אוספים במהירות מגוון מוצרים מאגפים שונים במרכזים הלוגיסטיים של מפלצות המכירות המקוונות ומארגנים אותם לאריזה, דמיינו מה הרובוטים של העתיד יידעו לעשות.
כשרובוטים ישלטו לחלוטין בפסי הייצור, יחליפו שליחים ונהגים וכשבוטים יתפסו לחלוטין את מקומם של מוקדני תמיכה ואנשי מכירות, עולם העסקים ימצא ללא ספק גם מודלים עסקיים חדשים.
המיקוד בלקוח וצרכיו האישיים, בצירוף טכנולוגיות לייצור של מוצרי Oneof לאדם היחיד ועל פי טעמו, מדפסות תלת ממד ומוצרים דומים שעוד לא קיימים יביאו ודאי להתאמת וייצור המוצרים והשירותים הייחודיים לכל אדם ואדם בנפרד. כל אלה יסתמכו על הדאטה הפרטי המפורט לרמות שלא יאומנו שנצבר עליו ועל מה שבאמת עושה לו את זה (כולל פרטים ואנליזות רבים שאפילו הצרכן לא מודע להם).
במקביל, יתכן מאד שעסקים וחברות עסקיות ישפיעו בעתיד על המציאות, החברה והחינוך הרבה יותר מממשלות, ארגונים ומדינות. כבר היום רואים לכך ניצנים בדמות רשתות חברתיות שמאפשרות החלפת שלטון באפשרות שהן נותנות להפיץ בקלות מסרים שקריים, פייק ניוז ודברי הסתה מטורגטים.
מצד שני, טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים, ראיית מכונה, למידה עמוקה והעברת הידע האנושי כולו לענן - כל אלה ודומיהן שעוד לא פותחו יאפשרו לעולם תעשייה ברמה מאוד גבוהה, אבל במחיר סביבתי לא פשוט. אם לא נלמד ונפתור בעיות יסוד בייצור האנרגיה הנדרשת לעולם כל כך מתקדם ומתועש, יש חשש שהכל הקדמה הזו תתברר כעיסקה רעה מאוד למין האנושי.
הנה התעשייה של הדור הרביעי:
https://youtu.be/IMmnSZ7U1qM
סרטון מרשים על תעשיית 4.0 של חברה שמפתחת מוצרים כאלה:
https://youtu.be/LuqrSz6YFgg
חלק מהמרכיבים שנחוצים למהפכה התעשייתית הזו:
https://youtu.be/zlgDkbhDIwo
חוקרים רואים ש-AI ואנליטיקה מתחברות לתעשיית העתיד וישנו את החברה:
https://youtu.be/CD4tzZ4MG9I
האם כך תתנהל התעשייה בדור הבא, בהשוואה לתעשיות ההווה והעבר?
https://youtu.be/HPRURtORnis
אלו חלק מהשינויים שהתעשייה תעבור:
https://youtu.be/ktcRXyE8SaY
התעשייה החכמה היא תעשייה 4.0 של העתיד:
https://youtu.be/Gh4_elXBYBA
וסרטון תיעודי על התעשייה בעתיד דרך מה שעוברת התעשייה הגרמנית כבר היום:
https://youtu.be/Y990kaGbJD0?long=yes
איש כמובן לא יודע כיצד תיראה המכונית של העתיד. כל העולם מדבר על המכונית האוטונומית, רכב ללא נהג שמפתחות חברות שונות כמו גוגל, מרצדס, טסלה ועוד. אבל ישנן מגמות לא פחות מעניינות שאליהן תוכל לפנות תעשיית הרכב העתידית.
ממכוניות מקושרות, דרך כלי רכב שנוסעים ללא נהג, כלי רכב מעופפים, רכבים עם אמצעי בטיחות מדהימים שישמרו על חיי הנוסעים ובטיחותם, כלי רכב ששטים בים, או כאלה המונעים בחשמל, מימן שבמים או דלקים חדשניים אחרים וכמובן רכבים שמעוצבים מחומרים חדשניים - הכל אפשרי בעתיד.
יצרניות הרכב מנסות כל העת לבדוק רעיונות חדשניים ועד כמה ניתן ליישם אותם ברכבים עתידיים שלהן. מכוניות קונספט שהן מייצרות כאבטיפוס, מאפשרות ליצרניות הרכב לבחון תכונות חדשניות, מערכות שיוכלו לשרת את נהגי ונוסעי העתיד ועיצובים המעוררים את הדמיון.
דגמי הקונספט הללו מוצגים בתערוכות רכב ויצרני הרכב בוחנים את תגובות הקהל, המומחים ומבקרי הרכב עליהם. המחקר בתחום הזה מטורף כי ברור לכולם שמכונית העתיד לא תהיה כמו הכרכרות הממונעות והפרימיטיביות יחסית, שאנו נוהגים ונוסעים בהן כיום.
האם כך תרגיש מכונית העתיד?
https://youtu.be/Fa_BPciMNLk
הרכב המעופף שדורות חלמו עליו:
https://youtu.be/JgeMJ1hX9KI
מה שיוכלו לעשות הנוסעים במושב האחורי של מכוניות עתיד:
http://youtu.be/mWISF_KzP0w?t=15s
ומחשבות על עיצוב הפנים של מכונית עתידנית:
http://youtu.be/ZX8I5wiFdLo
בעידן המודרני אנו יכולים לעשות דברים שלא יאומנו. האדם הצליח להשיג הישגים טכנולוגיים כל כך מרשימים, שקשה להאמין כמה התקדמנו במאות האחרונות ובמיוחד בעשורים האחרונים. אבל אחת הבעיות הגדולות שלנו היא הגוף שלנו והמגבלה הפיזית שהוא מציב לנו.
מדענים וממציאים רבים מחפשים דרכים להיפטר מהגוף הכבד והלא-נוח הזה, לפחות בדרך ליכולת לשגר את עצמנו למקומות רחוקים בתוך שניות.
אם הפיתוחים הללו יבשילו, נוכל בעתיד לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום "הנוכחות מרחוק", בו יש התקדמות מתמדת. ההתקדמות הזו ודאי תואץ עוד יותר לאחר מה שלמד העולם בעידן מגפת הקורונה.
לא מזמן סיפר מארק צוקרברג בריאיון ל-Vergecast על פגישות עבודה שהוא מנהל באמצעות העולם הווירטואלי שפיתחה מטא, הורייזון. הוא והצוות שלו צפו בהופעת סטנד-אפ וירטואלית שהרגישה אמיתית.
צוקרברג צופה שבמטאוורס, היקום הווירטואלי העתידי, יוחלפו שיחות הטלפון בהולוגרמה שיושבת על הספה שמולו, בזמן שהוא יושב כהולוגרמה על הספה של בן שיחו, ושניהם מרגישים כאילו הם באותו חלל, גם כשהם בעצם במרחק של מאות קילומטרים זה מזו. קראו על התחום הזה בתגית "הולופורטציה".
בשנים האחרונות הדגימה זאת יפה ענקית הטכנולוגיה סיסקו, כשבכיר בחברה, מרטין דה ביר השתתף ממקומו בסאן-חוזה שבקליפורניה, בפתיחת מרכז חדש בבנגלור שבהודו. ההולגרמה שלו הדגימה היטב את טכנולוגיית ה-Telepresence של סיסקו ועד כמה היא מתקרבת לדבר האמיתי.
כי הטלפרזנס הזה נערך באמצעות טכנולוגיות קיימות. צילום HD באבחנה גבוהה, המשדר את ההולוגרמה לגמרי בשידור חי ומקודד במיוחד ולא בהקלטה מוכנה.
תחום עסקי נוסף הוא פיתוח של חדר ישיבות וירטואלי המתבסס על הולוגרפיה. דמיינו ישיבות עסקיות, כשבמקום מסך וידאו המציג את השותפים שמעבר לים, הם נכנסים לחדר הישיבות ומתיישבים מולכם ואל מול השולחן שלכם - אבל בהולוגרמות.
אז אולי צריך להתאפק עוד קצת עד שנארח בסלון חברים מיבשות אחרות, אבל התקדמות ושיפורים ברוחב הפס, בצירוף מעבדים חזקים יותר, כרטיסים גרפיים מתקדמים ותנאי הקרנה משופרים, דומה שכל אלה מבטיחים שזה יקרה בעתיד קרוב יותר מזה שחשבנו.
הנה טכנולוגיית הטלפרזנס:
http://youtu.be/A0r4Ers-58g
וכמה מהשימושים של טכנולוגיית הטלפרזנס כיום:
http://youtu.be/vgeiOpiOxGo
מיקרובוטים הם רובוטים כה קטנים שקשה להאמין כמה שבבים וחלקים הוכנסו בהם וכמה הם מסוגלים לעשות. אלו רובוטים אוטונומיים זעירים, בעלי כוח עיבוד מזערי וגודל של פחות מ-500 מיקרון, משהו כמו 3 שערות אנושיות. חברה בשם MyMicrobots מציעה מיקרובוטים כאלה אפילו למכירה ומחירו של כל מיקרו-בוט כזה הוא 10 דולר.
בין המשימות שמייעדים למיקרו-בוטים הזעירים הללו מדובר על רעיונות שמגרים את הדמיון. החל ממיקרובוט שמנתח עיניים יודע לבצע משימות כה זעירות שמנתח אנושי היה מתקשה לבצע ועד לרובוטים זעירים שמסתובבים בגוף האדם ומבצעים בו משימות של אבחון וריפוי.
המיקרובוט הוא יצור מופלא שכולו אלקטרוניקה, אבל הבינה הקבוצתית שלו מרשימה לא פחות. הוא יכול לתקשר עם רובוטים נוספים בשרשרת (כל רובוט מתקשר עם זה שלידו, שמעביר את הודעתו הלאה), לחוש את סביבתו ולשתף פעולה כדי לבצע משימות שנובעות מהממצאים שלו ושל חבריו ללהקה.
גם מתכנני כיבוש המאדים מפתחים כרגע להקות של רובוטים זעירים כאלה, בגודל של נמלים, שיהיו מסוגלים למלא ביחד משימות מתואמות. המיקרובוטים ישתמשו באנרגיית השמש, יעבדו ללא הפסקה וכמובן שללא מזון.
הם יהיו מסוגלים לתקשר ביניהם ויפעלו בדומה ללהקות נמלים, על ביצוע משימות מורכבות כמו איסוף מזון וכריית מחצבים. הם יוכלו על פי התכנית גם להתחבר זה לזה ולהפוך לרובוטים גדולים וכך גם לבנות בתים למתיישבים העתידיים ולמלא משימות רבות אחרות.
הנה מיקרובוט שמתקן פגמים בעין האנושית:
http://youtu.be/TPToe_RVpSY
ומיקרובוטים שפותחו למטרות מעקב:
http://youtu.be/CldV2WidsB0
תעשייה עתידנית
זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...
אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.
בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.
ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?
ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.
ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.
הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:
https://youtu.be/-34KXc7O8nI
גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:
https://youtu.be/2mY4nlzrUIE
מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:
https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho
וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:
https://youtu.be/tU3GzYcb1g8
הסרט "סוילנט גרין" הציג בשנות ה-70 של המאה הקודמת חזון של עתיד שבו אנשים לא סועדים במזון טבעי אלא ניזונים מכמוסות המכילות את כל מה שהם צריכים. נראה שהסרט הולך ומתממש ואנו צועדים לעבר עתיד של אוכל מרוכז. אז נכון שכנראה שגם בעתיד הקרוב עדיין נוכל לאכול חומוס וקוסקוס או סושי, אבל לאט לאט הולך ומסתמן מזון העתיד.
משקה בשם Soylent שיצא בגרסתו השנייה, מציע את כל אבות המזון והוויטמינים שהגוף שלנו צריך - בבקבוק אחד. כל זאת בחיסכון של זמן וכסף (מחירו כשליש מעלות המזון הרגיל, משהו כמו 35 שקלים ליום). המשקה הפשוט והמשופר שנקרא כרגע soylent 2.0 מבטיח להיות אף טעים מקודמיו, שנמכרו כאבקה. הוא שופר גם במקורות המינרלים שמהם הוא מיוצר.
מרבית הלקוחות של סוילנט 2.0 הם אנשי הייטק עסוקים, שאם לא יצרכו אותו סביר שרובם ימשיכו לצרוך ג'אנק פוד לא ממש בריא או לשכוח לאוכל באופן מסודר, במהלך יום העבודה שלהם...
הנה משקה ה-soylent בגירסתו הקודמת, שבה נמכר כאבקה:
https://youtu.be/SGkLWjuiakQ
הסיבה לבחירת השם "סוינלט":
https://youtu.be/t8NCigh54jg?t=8m51s&end=10m01s
בחור שחי חודשים על סוילנט בלבד, לא מרגיש רעב וחש מעולה, אך מרגיש שחברתית הוא קצת הפסיד בכך שהוא ניזון רק מסוילנט:
https://youtu.be/BuQk6N0ooQI
תגובות של טועמים סוגי מזון עתידני, כולל הסוילנט:
https://youtu.be/lCNSst-_z5c
האם זוהי תזונת העתיד? (מתורגם)
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
והאם אוכל רגיל עומד להפוך לנוסטלגיה, כמו בסצנה מהסרט "סוילנט גרין" משנת 1973?
https://youtu.be/kQQ6wNfkcmc
תחנות רוח מעופפות (Flying wind turbines) הן סוג של דאונים ממונעים הטסים במעגלים וזרמי האוויר. אלה מניעים בהם מדחפים המחוברים לדינמו ויוצרים חשמל.
ככל שתחנת הרוח המעופפת עולה לגובה רב יותר, הרוח חזקה יותר ומאפשרת ייצור של יותר חשמל וביעילות רבה מזו של כל שבשבת רוח קרקעית.
מומחים מעריכים שתחנות החשמל המעופפות ישמשו בעתיד לייצור של חשמל באזורים נידחים שבהם לא ניתן ליצור חיבור רציף לרשת החשמל. מבסיסי צבא ומוצבים מרוחקים ועד למתקני מחקר שונים, או התיישבויות מרוחקות תחנות החשמל הללו יוכלו לספק חשמל זול וקבוע, מבלי להתבסס על גנרטורים המחייבים אספקה קבועה של דלק.
הנה סרטון על תחנות רוח המעופפות והפתרון שהן מאפשרות ליצירת חשמל מהרוח:
http://youtu.be/BIcwd0uRn10?t=26s
שימוש אפשרי בעתיד במסוקי רחפן שהטורבינות שלהם ישמשו לייצור חשמל:
http://youtu.be/m13VJ2SYcjM
ניסויים בטורבינת הרוח המעופפת Wing 7 שמדחפיה מייצרים חשמל:
https://youtu.be/hbPXXpaW5ws
ספינת אוויר אדירת ממדים תוכל בעתיד לשנע מטענים וסחורות בכמויות ענק, כפולות משל מטוס ההובלה הגדול C5. היא מתוכננת לטוס במהירות של 225 קילומטר לשעה וזה יתרונה על ספינות הובלה ימיות, שמהירותן רבע מזה.
עם נחיתה והמראה אנכית, שאין למטוסי משא, ארוסקראפט (Aeroscraft) נבנית כך שלא תזדקק לנמל נחיתה. היא תוכל להעביר ביעילות ובמהירות מטענים לכל מקום, כולל מזון למקומות רחוקים ומבודדים ואספקת סיוע מהיר לאזורי אסון ומקומות שחוששים מאסון טבע מתקרב.
היזם של ארוסקראפט, הוא מהנדס בשם איגור פסטרנק. הוא נולד באוקראינה והיגר לארצות הברית, בכדי לממש את רעיונותיו. אם יצליח בפיתוח הארוסקראפט, הוא עשוי להיכנס לספר התהילה של תולדות התעופה.
הנה ספינות האוויר הענקיות שנעלמו - האם הארוסקראפט תחזיר אותן?
https://youtu.be/LyaYaFzSPac
בדיקות מ-2013 של ספינת המשא האווירית ארוסקראפט:
https://youtu.be/WjQ8PL1Y6SU
פרסומות ראשונות מ-2016:
https://youtu.be/f0iAJaOKyi0
ומהנדס מהחברה מתאר את הכלי וכיצד יפעל:
https://youtu.be/lwvhbC2REs0
איך יתכננו בעתיד מוצרים?
איך ירגישו בעתיד את המוצר ממסך המחשב?
אם כיום מייצרים מוצרים על גבי המחשב ובהמשך מכינים אבטיפוס - דגם מוחשי של המוצר, כדי לבחון ו"להרגיש אותו", מבטיחים מפתחים שבעתיד תאפשר הטכנולוגיה שינוי מסעיר בתהליכי הייצור בעולם. ישנו פיתוח מואץ של טכנולוגיות תלת-ממד שיאפשרו למהנדסים להנפיש כל דגם, כולל המכונות והמנועים המתוחכמים ביותר, עד לרמה המילימטרית. הם יוכלו ממש להרגיש ולבחון כל מרכיב ותפקוד של המכונה - באופן מדומה, אבל דומה לחלוטין למציאות ולעולם הממשי. בעזרת פיתוחים שכיום הולכים ותופסים את מקומם בתהליכי הייצור, כמו משקפי תלת-ממד, מדפסות תלת-ממד ומסכי תלת ממד משוכללים, יוכלו המהנדסים להרכיב את המוצר ולגלות בו את הפגמים והבעיות, עוד בשלב הווירטואלי.
ההבטחה היא שבעתיד ניתן יהיה לבחון את הטכנולוגיה על גבי המחשב בצורה שתתחרה במציאות לחלוטין. ברור לכולם שזה יחסוך זמן רב בתהליכי הפיתוח, ישביח את המוצרים ואת הבטיחות שלהם וכמובן יוזיל את הפיתוחים באופן משמעותי. המרחק משולחן השרטוטים אל העולם האמיתי יתקצר באופן משמעותי ומכשירים רבים ייוצרו באופן ממשי רק לפני הייצור הסופי במפעל.
הנה פיתוח וירטואלי של מוצרים, כמעט רק על המחשב, כפי שהוא מבוצע כיום בחברת SpaceX של אילון מוסק:
http://youtu.be/xNqs_S-zEBY
הנה מה שמאפשרת הטכנולוגיה של התכנון בסיוע המחשב:
https://youtu.be/rrroYKL3UXE
ומצגת וידאו שמראה את התכנון בעזרת מחשב כיום:
http://youtu.be/x1rxXm6sG9Y
איך ירגישו בעתיד את המוצר ממסך המחשב?
אם כיום מייצרים מוצרים על גבי המחשב ובהמשך מכינים אבטיפוס - דגם מוחשי של המוצר, כדי לבחון ו"להרגיש אותו", מבטיחים מפתחים שבעתיד תאפשר הטכנולוגיה שינוי מסעיר בתהליכי הייצור בעולם. ישנו פיתוח מואץ של טכנולוגיות תלת-ממד שיאפשרו למהנדסים להנפיש כל דגם, כולל המכונות והמנועים המתוחכמים ביותר, עד לרמה המילימטרית. הם יוכלו ממש להרגיש ולבחון כל מרכיב ותפקוד של המכונה - באופן מדומה, אבל דומה לחלוטין למציאות ולעולם הממשי. בעזרת פיתוחים שכיום הולכים ותופסים את מקומם בתהליכי הייצור, כמו משקפי תלת-ממד, מדפסות תלת-ממד ומסכי תלת ממד משוכללים, יוכלו המהנדסים להרכיב את המוצר ולגלות בו את הפגמים והבעיות, עוד בשלב הווירטואלי.
ההבטחה היא שבעתיד ניתן יהיה לבחון את הטכנולוגיה על גבי המחשב בצורה שתתחרה במציאות לחלוטין. ברור לכולם שזה יחסוך זמן רב בתהליכי הפיתוח, ישביח את המוצרים ואת הבטיחות שלהם וכמובן יוזיל את הפיתוחים באופן משמעותי. המרחק משולחן השרטוטים אל העולם האמיתי יתקצר באופן משמעותי ומכשירים רבים ייוצרו באופן ממשי רק לפני הייצור הסופי במפעל.
הנה פיתוח וירטואלי של מוצרים, כמעט רק על המחשב, כפי שהוא מבוצע כיום בחברת SpaceX של אילון מוסק:
http://youtu.be/xNqs_S-zEBY
הנה מה שמאפשרת הטכנולוגיה של התכנון בסיוע המחשב:
https://youtu.be/rrroYKL3UXE
ומצגת וידאו שמראה את התכנון בעזרת מחשב כיום:
http://youtu.be/x1rxXm6sG9Y
מהם ננו-מנועים?
בשנים האחרונות חוקרים הצליחו להתקדם עוד קצת לכיוון העתיד. להחדיר מנועים זעירים לתוך תאים חיים. זה התרחש לאחר שהם הזיזו אותם באמצעות תאים על-קוליים ובעזרת מגנטים שמכוונים אותם.
החוקרים מבהירים שזהו צעד חשוב נוסף לכיוון של ננו-מכונות לתיקון פגמים ובעיות בגוף מבפנים.
דמיינו שבתוך כמה שנים ייסעו מנועים זעירים בתוך גופנו, ידאגו לקיומם של תהליכים טבעיים, במקום מערכות גוף פגועות או לא מתפקדות ומסייעים בכך לאנשים להבריא ממחלות ולהאריך את חייהם בשנים רבות.
הנה הגדלה פי 1000, שבה רואים מוטות ננו, מנועים זעירים בפעילות בתאי הילה במעבדה:
http://youtu.be/qa_QFFopTms
ומנועי-ננו זעירים בצורת מוטות קטנים וצהובים - בהגדלה של פי 500:
https://www.youtube.com/watch?v=tvvwI3Z-p7U
בשנים האחרונות חוקרים הצליחו להתקדם עוד קצת לכיוון העתיד. להחדיר מנועים זעירים לתוך תאים חיים. זה התרחש לאחר שהם הזיזו אותם באמצעות תאים על-קוליים ובעזרת מגנטים שמכוונים אותם.
החוקרים מבהירים שזהו צעד חשוב נוסף לכיוון של ננו-מכונות לתיקון פגמים ובעיות בגוף מבפנים.
דמיינו שבתוך כמה שנים ייסעו מנועים זעירים בתוך גופנו, ידאגו לקיומם של תהליכים טבעיים, במקום מערכות גוף פגועות או לא מתפקדות ומסייעים בכך לאנשים להבריא ממחלות ולהאריך את חייהם בשנים רבות.
הנה הגדלה פי 1000, שבה רואים מוטות ננו, מנועים זעירים בפעילות בתאי הילה במעבדה:
http://youtu.be/qa_QFFopTms
ומנועי-ננו זעירים בצורת מוטות קטנים וצהובים - בהגדלה של פי 500:
https://www.youtube.com/watch?v=tvvwI3Z-p7U
מהי ננוטכנולוגיה?
מה זה ננו טכנולוגיה?
מהי ננו טכנולוגיה?
ננו-טכנולוגיה (או נאנו טכנולוגיה) הוא תחום מחקר ופיתוח טכנולוגיות של מערכות שהגודל שלהן הוא זעיר ביותר - בין ננומטרים בודדים (מיליארדיות המטר) לעשרות של ננומטרים. המחקר בתחום הזה הוא העתיד של המדע והטכנולוגיה ומרבית החוקרים מסכימים שיש בו הרבה הבטחה לעתיד.
כיום עוסקים בנאנו טכנולוגיה בתחומים שבהם המיזעור הופך קריטי, כמו מעבדים והתקנים בתעשיית האלקטרוניקה והחשמל, ריצוף של דנ"א ופיתוח חומרים כימיים חדשים ובעלי חוזק גדול במיוחד.
הנה הננו טכנולוגיה והשימוש שלה בתחומים כמו רפואה (מתורגם):
http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ
הנאנו טכנולוגיה והיתרונות שלה בתחומים יומיומיים (מתורגם):
http://youtu.be/_QF6uJHFcBg
סרט תיעודי על השפעת הננו-טכנולוגיה על העתיד:
https://youtu.be/VniSpbwcLX4?long=yes
והנאנו טכנולוגיה היא אבן יסוד בטכנולוגיית העתיד:
https://youtu.be/hT9GpCJj6nw?long=yes
מהי ננו טכנולוגיה?
ננו-טכנולוגיה (או נאנו טכנולוגיה) הוא תחום מחקר ופיתוח טכנולוגיות של מערכות שהגודל שלהן הוא זעיר ביותר - בין ננומטרים בודדים (מיליארדיות המטר) לעשרות של ננומטרים. המחקר בתחום הזה הוא העתיד של המדע והטכנולוגיה ומרבית החוקרים מסכימים שיש בו הרבה הבטחה לעתיד.
כיום עוסקים בנאנו טכנולוגיה בתחומים שבהם המיזעור הופך קריטי, כמו מעבדים והתקנים בתעשיית האלקטרוניקה והחשמל, ריצוף של דנ"א ופיתוח חומרים כימיים חדשים ובעלי חוזק גדול במיוחד.
הנה הננו טכנולוגיה והשימוש שלה בתחומים כמו רפואה (מתורגם):
http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ
הנאנו טכנולוגיה והיתרונות שלה בתחומים יומיומיים (מתורגם):
http://youtu.be/_QF6uJHFcBg
סרט תיעודי על השפעת הננו-טכנולוגיה על העתיד:
https://youtu.be/VniSpbwcLX4?long=yes
והנאנו טכנולוגיה היא אבן יסוד בטכנולוגיית העתיד:
https://youtu.be/hT9GpCJj6nw?long=yes
האם בעתיד נוכל להפוך חיידקים לכונן קשיח?
הכונן הקשיח הוא טכנולוגיה משתנה שהולכת ומתקדמת לשכלול בלתי נתפס. אבל הוא מוגבל בנפח הנתונים שהוא מסוגל לשמור. האינפורמציה בעולם ממלאת כיום מעל 50 מיליארד כוננים קשיחים. מסתבר שאת כל המידע העצום הזה ניתן יהיה לדחוס בקלות לתוך 300 גרם של דנ"א!
היות ודנ"א הוא זיכרון ביולוגי ששורד מאות אלפי שנים, יש חוקרים שמבטיחים שאם נמתין עוד מעט, יתכן שנזכה לראות כוננים ביולוגיים (Biological drive) המבוססים על חיידקים שישמשו לאחסון מידע, בכמויות ובשרידות חסרי-תקדים. להמחשת היכולות של טכנולוגיה כזו - בשנת 2012 הצליחו באוניברסיטת הרווארד לאחסן 704TB של מידע בגרם אחד של DNA.
מדענים מבטיחים זה כמה שנים שחיידקי אי-קולי, אותם חיידקים שלרוב לא נרצה לפגוש בחומוס שלנו, יוכלו להיות, החזיקו חזק, הכונן הקשיח שלנו. הרעיון הפשוט הוא להנדס גנטית את חיידקי האי-קולי, כך שיתאפשר "לרשום" ברצף הדנ"א של החיידקים את המידע הדיגיטלי שלנו, ממש כמו שמשתמשים כיום בכונן קשיח. אלא שבמקום 0 ו-1 כמו במדיה דיגיטלית, ישמשו אותנו לרישום נוקלאוטידים, שרשרות רצף של האותיות T A C ו-G שיש בדי אן איי של החיידקים הללו.
כמובן שלצורך כמויות המידע הנדרשות לנו ישמשו חיידקים רבים ולא אחד. על כל אחד מהם יירשם חלק זעיר במידע שנאגור עליו, כשביחד יוכלו טריליוני חיידקים להיות אמצעי איחסון עצום בנפח האחסון שלו, אך לא גדול בממדיו.
נוסף לכתיבת המידע על החיידקים, יש גם צורך ביכולות לקרוא לאחר מכן את הנתונים שנרשמו עליהם, כדי להשתמש בהם שוב. לפענוח הנתונים שאגרנו על חיידקי האי. קולי וכדי לעשות שימוש באותו מידע שנשמר על ה"דיסק החיידקי" המדהים הזה, יידרש פענוח הגנום של החיידקים והמרתו לאופן הסידור המקורי של הנתונים. זו לא משימה קלה, אך בהתחשב בכך שפענוח הגנום האנושי כבר הסתיים, יש סיכוי שעוד בחיינו נזכה לראות כונן חיידקי חי שכזה..
ב-2013 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמדענים הצליחו לאחסן בגדילי DNA הקלטה של "יש לי חלום", נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג, כמו גם תמונה, מאמר מדעי ואת הטקסט של כל 154 הסונטות של שייקספיר. לאחר מכן הצליחו החוקרים לקרוא את המידע בחזרה, בדיוק שמתקרב ל-100%. גם חברת מיקרוסופט כבר הצליחה בעבר, לשמור קבצי מוסיקה על מחרוזות DNA, מה שללא ספק נותן ממד חדש למושגים כמו "אוזן מוזיקלית" או "פרפרים בראש"...
הנה האפשרות לאחסן מידע ב-DNA (מתורגם):
https://youtu.be/r8qWc9X4f6k
זו הטכנולוגיה שתאפשר שמירת נתונים על דנ"א של חיידקים:
https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
כך יוכלו חיידקים לשמש לאיחסון מידע:
https://youtu.be/vJfcR6SQYmo
כוננים ביולוגיים הם מעבר לפינה:
https://youtu.be/dNtVWPaOzho
מדענים מספרים על המחקר בתחום:
https://youtu.be/BgOlfRcsowI
הפיתוחים הללו התחילו כבר לפני עשרות שנים:
https://youtu.be/FKdtmOjxiHw
הכונן הקשיח הוא טכנולוגיה משתנה שהולכת ומתקדמת לשכלול בלתי נתפס. אבל הוא מוגבל בנפח הנתונים שהוא מסוגל לשמור. האינפורמציה בעולם ממלאת כיום מעל 50 מיליארד כוננים קשיחים. מסתבר שאת כל המידע העצום הזה ניתן יהיה לדחוס בקלות לתוך 300 גרם של דנ"א!
היות ודנ"א הוא זיכרון ביולוגי ששורד מאות אלפי שנים, יש חוקרים שמבטיחים שאם נמתין עוד מעט, יתכן שנזכה לראות כוננים ביולוגיים (Biological drive) המבוססים על חיידקים שישמשו לאחסון מידע, בכמויות ובשרידות חסרי-תקדים. להמחשת היכולות של טכנולוגיה כזו - בשנת 2012 הצליחו באוניברסיטת הרווארד לאחסן 704TB של מידע בגרם אחד של DNA.
מדענים מבטיחים זה כמה שנים שחיידקי אי-קולי, אותם חיידקים שלרוב לא נרצה לפגוש בחומוס שלנו, יוכלו להיות, החזיקו חזק, הכונן הקשיח שלנו. הרעיון הפשוט הוא להנדס גנטית את חיידקי האי-קולי, כך שיתאפשר "לרשום" ברצף הדנ"א של החיידקים את המידע הדיגיטלי שלנו, ממש כמו שמשתמשים כיום בכונן קשיח. אלא שבמקום 0 ו-1 כמו במדיה דיגיטלית, ישמשו אותנו לרישום נוקלאוטידים, שרשרות רצף של האותיות T A C ו-G שיש בדי אן איי של החיידקים הללו.
כמובן שלצורך כמויות המידע הנדרשות לנו ישמשו חיידקים רבים ולא אחד. על כל אחד מהם יירשם חלק זעיר במידע שנאגור עליו, כשביחד יוכלו טריליוני חיידקים להיות אמצעי איחסון עצום בנפח האחסון שלו, אך לא גדול בממדיו.
נוסף לכתיבת המידע על החיידקים, יש גם צורך ביכולות לקרוא לאחר מכן את הנתונים שנרשמו עליהם, כדי להשתמש בהם שוב. לפענוח הנתונים שאגרנו על חיידקי האי. קולי וכדי לעשות שימוש באותו מידע שנשמר על ה"דיסק החיידקי" המדהים הזה, יידרש פענוח הגנום של החיידקים והמרתו לאופן הסידור המקורי של הנתונים. זו לא משימה קלה, אך בהתחשב בכך שפענוח הגנום האנושי כבר הסתיים, יש סיכוי שעוד בחיינו נזכה לראות כונן חיידקי חי שכזה..
ב-2013 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמדענים הצליחו לאחסן בגדילי DNA הקלטה של "יש לי חלום", נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג, כמו גם תמונה, מאמר מדעי ואת הטקסט של כל 154 הסונטות של שייקספיר. לאחר מכן הצליחו החוקרים לקרוא את המידע בחזרה, בדיוק שמתקרב ל-100%. גם חברת מיקרוסופט כבר הצליחה בעבר, לשמור קבצי מוסיקה על מחרוזות DNA, מה שללא ספק נותן ממד חדש למושגים כמו "אוזן מוזיקלית" או "פרפרים בראש"...
הנה האפשרות לאחסן מידע ב-DNA (מתורגם):
https://youtu.be/r8qWc9X4f6k
זו הטכנולוגיה שתאפשר שמירת נתונים על דנ"א של חיידקים:
https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
כך יוכלו חיידקים לשמש לאיחסון מידע:
https://youtu.be/vJfcR6SQYmo
כוננים ביולוגיים הם מעבר לפינה:
https://youtu.be/dNtVWPaOzho
מדענים מספרים על המחקר בתחום:
https://youtu.be/BgOlfRcsowI
הפיתוחים הללו התחילו כבר לפני עשרות שנים:
https://youtu.be/FKdtmOjxiHw
מהו מחשוב ענן?
מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.
למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.
הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.
יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:
אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.
נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.
עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.
הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):
https://youtu.be/w_j8xd3zxhA
מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:
https://youtu.be/i9x0UO8MY0g
עוד על הענן:
http://youtu.be/lLBL_rjfbgY
כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:
https://youtu.be/ae_DKNwK_ms
וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:
http://youtu.be/gpzM6Mask80
מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.
למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.
הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.
יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:
אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.
נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.
עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.
הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):
https://youtu.be/w_j8xd3zxhA
מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:
https://youtu.be/i9x0UO8MY0g
עוד על הענן:
http://youtu.be/lLBL_rjfbgY
כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:
https://youtu.be/ae_DKNwK_ms
וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:
http://youtu.be/gpzM6Mask80
מיהו האדם הביוני שנקרא פרנק?
שמו אמנם אינו סימפטי במיוחד אבל "פרנק", שנקרא על שם פרנקנשטיין הידוע לשמצה, הוא "סייבורג", האדם הביוני הראשון בעולם. מדובר ב"אדם ביוני" שפותח בלונדון וגופו מורכב כולו מפריטים אלקטרוניים בשווי של מיליון דולר. לאחרונה הוא "ביקר" במוזיאון לחלל ותעופה בוושינגטון, הדגים לאמריקאים מעט מיכולותיו ושוחח עם כתבים ועיתונאים.
בניגוד לפרנקנשטיין שהורכב מחלקי גופות, "פרנק" הורכב כולו מריאות, לב, כלי דם ועוד - כולם איברים סינתטיים שמיוצרים להשתלה בבני אדם. יצירת אנשים ביוניים הוא נושא שיעסיק את עולם הטכנולוגיה עוד רבות. "פרנק" מבשר על קידמה שתוכל לאפשר ייצור של אנשים ביוניים למטרות שונות, תחליפי אנשים בשר ודם, קצת כמו רובוטים אבל יותר דומים לנו. פניו, אגב, הם העתק של קלסתרו של אחד ממפתחיו.
ההומור, אגב, כבר בפנים: לכתבת ששאלה אותו אם הוא ודומיו יחליפו את המין האנושי בעתיד, הוא ענה ש"ממש לא, אבל שיתכן שנרצה בן אדם בתור חיית מחמד..."
הנה סרטון על פרנק הביוני:
http://youtu.be/ZSWWaBJJfeU
והנה הסבר על האדם הביוני הראשון בעולם:
https://youtu.be/RPyjXecieZ4
שמו אמנם אינו סימפטי במיוחד אבל "פרנק", שנקרא על שם פרנקנשטיין הידוע לשמצה, הוא "סייבורג", האדם הביוני הראשון בעולם. מדובר ב"אדם ביוני" שפותח בלונדון וגופו מורכב כולו מפריטים אלקטרוניים בשווי של מיליון דולר. לאחרונה הוא "ביקר" במוזיאון לחלל ותעופה בוושינגטון, הדגים לאמריקאים מעט מיכולותיו ושוחח עם כתבים ועיתונאים.
בניגוד לפרנקנשטיין שהורכב מחלקי גופות, "פרנק" הורכב כולו מריאות, לב, כלי דם ועוד - כולם איברים סינתטיים שמיוצרים להשתלה בבני אדם. יצירת אנשים ביוניים הוא נושא שיעסיק את עולם הטכנולוגיה עוד רבות. "פרנק" מבשר על קידמה שתוכל לאפשר ייצור של אנשים ביוניים למטרות שונות, תחליפי אנשים בשר ודם, קצת כמו רובוטים אבל יותר דומים לנו. פניו, אגב, הם העתק של קלסתרו של אחד ממפתחיו.
ההומור, אגב, כבר בפנים: לכתבת ששאלה אותו אם הוא ודומיו יחליפו את המין האנושי בעתיד, הוא ענה ש"ממש לא, אבל שיתכן שנרצה בן אדם בתור חיית מחמד..."
הנה סרטון על פרנק הביוני:
http://youtu.be/ZSWWaBJJfeU
והנה הסבר על האדם הביוני הראשון בעולם:
https://youtu.be/RPyjXecieZ4
האם בעתיד ידפיסו בתים?
בעתיד? - בהווה.
אחד הרעיונות המופלאים של ההדפסה התלת-ממדית הוא ההדפסה של בתים שלמים. אחרי שהוכחה יכולתן של מדפסות אלה להדפיס במהירות ובזול חלקי חילוף למכשירים, תכשיטים, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, כמו גם מוצרי פלסטיק, גומי ומתכת, התחום הבא היה של מדפסות תלת מימדיות שמדפיסות בתים מבטון.
מדפסת ה-Contour Crafting החדשנית מחוברת אל תוכנת תיב"ם (תכנון בעזרת מחשב) CAD/CAM. זוהי תוכנה שבה מעצבים את מודל הבית במחשב וממנה מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של דגם מוקטן של הבניין. לאחר אישור המודל המוקטן מאפשר המחשב הדפסה של המבנה כולו במדפסת הבטון, על ידי יציקת בטון לקירות, שכבה אחר שכבה וללא מגע אדם.
בפיתוח עושים ניסויים בסוגי בטון שונים על מנת להגיע לחומרים גמישים ויציבים מספיק להדפסה מהירה. כזה הוא למשל הבטון המועשר בפולימרים, שמיוחד בכך שהוא מתקשה במהירות ונוח להדפסה מהירה.
כרגע מדפסות כאלה יודעות להדפיס בתים קטנים במהירות שיא. בעתיד, מבטיחים לנו המפתחים, תוכל מדפסת הבתים להדפיס בזמן קצר בניין שלם, שיכלול גם מרכיבים שחבויים עמוק בקירות, כמו מערכת חיווט החשמל, מערכות צנרת וביוב ועוד.
לדברי המפתחים, העתיד והשמיים הם הגבול, תרתי משמע. במסעות לחלל, הם מבטיחים, תוכל המשלחת לכוכב מאדים להשתמש במדפסת כזו בכדי להדפיס במהירות מבנים שיאפשרו לחבריה להתגורר על הכוכב האדום.
זה יהיה זול, פשוט להובלה אל הכוכב הרחוק ובעיקר - מהיר בהשוואה לכל שיטת בנייה אחרת.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת כבר היום הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
בית ב-24 שעות ובמחיר של פחות ממכונית (עברית):
https://youtu.be/ZrGYjZPPZB8
בתים עם גדר גבוהה לגינה, שהודפסו כך:
https://youtu.be/4rvKP_yfcGM
בסין מדפיסים קירות ובתים במהירות רבה - 10 בתים ביום אחד!
http://youtu.be/SObzNdyRTBs
מדפסת הקירות המדהימה של Contour Crafting:
http://youtu.be/-q_Lwze89bg
כך מדפיסה מדפסת התלת-ממד הזו בתים:
http://youtu.be/-yv-IWdSdns
משרדים מודפסים:
https://youtu.be/a0FNKGTNIhE
והדפסת בנייה של בית תוך יממה תאפשר בעתיד להדפיס שכונה בשבוע:
https://youtu.be/q96jm4Cn9qA
בעתיד? - בהווה.
אחד הרעיונות המופלאים של ההדפסה התלת-ממדית הוא ההדפסה של בתים שלמים. אחרי שהוכחה יכולתן של מדפסות אלה להדפיס במהירות ובזול חלקי חילוף למכשירים, תכשיטים, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, כמו גם מוצרי פלסטיק, גומי ומתכת, התחום הבא היה של מדפסות תלת מימדיות שמדפיסות בתים מבטון.
מדפסת ה-Contour Crafting החדשנית מחוברת אל תוכנת תיב"ם (תכנון בעזרת מחשב) CAD/CAM. זוהי תוכנה שבה מעצבים את מודל הבית במחשב וממנה מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של דגם מוקטן של הבניין. לאחר אישור המודל המוקטן מאפשר המחשב הדפסה של המבנה כולו במדפסת הבטון, על ידי יציקת בטון לקירות, שכבה אחר שכבה וללא מגע אדם.
בפיתוח עושים ניסויים בסוגי בטון שונים על מנת להגיע לחומרים גמישים ויציבים מספיק להדפסה מהירה. כזה הוא למשל הבטון המועשר בפולימרים, שמיוחד בכך שהוא מתקשה במהירות ונוח להדפסה מהירה.
כרגע מדפסות כאלה יודעות להדפיס בתים קטנים במהירות שיא. בעתיד, מבטיחים לנו המפתחים, תוכל מדפסת הבתים להדפיס בזמן קצר בניין שלם, שיכלול גם מרכיבים שחבויים עמוק בקירות, כמו מערכת חיווט החשמל, מערכות צנרת וביוב ועוד.
לדברי המפתחים, העתיד והשמיים הם הגבול, תרתי משמע. במסעות לחלל, הם מבטיחים, תוכל המשלחת לכוכב מאדים להשתמש במדפסת כזו בכדי להדפיס במהירות מבנים שיאפשרו לחבריה להתגורר על הכוכב האדום.
זה יהיה זול, פשוט להובלה אל הכוכב הרחוק ובעיקר - מהיר בהשוואה לכל שיטת בנייה אחרת.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת כבר היום הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
בית ב-24 שעות ובמחיר של פחות ממכונית (עברית):
https://youtu.be/ZrGYjZPPZB8
בתים עם גדר גבוהה לגינה, שהודפסו כך:
https://youtu.be/4rvKP_yfcGM
בסין מדפיסים קירות ובתים במהירות רבה - 10 בתים ביום אחד!
http://youtu.be/SObzNdyRTBs
מדפסת הקירות המדהימה של Contour Crafting:
http://youtu.be/-q_Lwze89bg
כך מדפיסה מדפסת התלת-ממד הזו בתים:
http://youtu.be/-yv-IWdSdns
משרדים מודפסים:
https://youtu.be/a0FNKGTNIhE
והדפסת בנייה של בית תוך יממה תאפשר בעתיד להדפיס שכונה בשבוע:
https://youtu.be/q96jm4Cn9qA
איך יפעל משרד העתיד?
כשהענן מחליף את הארונות והכוננים, כשמסכים מוקרנים על האוויר, כשניתן להגיע למסמכים מכל מקום ולערוך אותם ביחד, כשכל אחד נמצא במקום אחר, כשהבוס יכול לבדוק את פעולות העובדים בכל כך הרבה שיטות מתקדמות, כשישיבות מתנהלות מרחוק וכל אחד מהנוכחים נמצא במקום אחר ובאזור זמן שונה, כשהסמארטפון שבכיסנו הוא מכונת מחשוב חזקה ונוחה לעבודה על משימות מורכבות שפעם נשמרו למחשבי שולחן כבדים - האם יש עדיין טעם במשרד שאנו מכירים? בארונות, במגרות, בשולחן והכיסא? - ובקירות שמסביב?
משרדי העתיד לא יהיו המשרדים שאנו מכירים. כבר היום מתחולל שינוי עצום בחברות הייטק, שהן הראשונות להבין, להשתמש וכמובן לפתח, את הטכנולוגיה שמאפשרת להתנתק סופית מהמשרד.
מתחמי עבודה מגוונים וחללי פגישות בצורות ומסוגים שונים - כל אלה מאפשרים גמישות מרבית ושינוי אווירה לעובד. הם מגדילים את היכולת שלו לעבוד עם אחרים על משימות שונות, לשתף בבעיות ולייעץ לאחרים כיצד לפתור את שלהם, ליצור, להמציא ולעשות סיעור מוחות כשצריך.
אופיים המדויק של משרדי העתיד לא ידוע לאיש. ברור שלא ייראו כמו המשרדים של היום. אבל האפשרויות כל כך רבות והטכנולוגיות שידועות כיום הן רק ההתחלה וטכנולוגיות והמצאות רבות שיגיעו בעתיד, יאפשרו מגוון אדיר של שינויים ופיתוחים, שקשה לנבא את צורתו של משרד העתיד.
ואולי לא יהיה רק סוג אחד של משרדים? - אולי יתפתחו סוגים שונים ומגוונים וכל ארגון יגדיר לעצמו, הן על פי אופי הפעילות שלו והתחום שבו הוא עוסק והן על פי סגנון הניהול והמשמעת הארגונית?
מה שבטוח הוא שהעתיד מתחיל עכשיו ושאם נביט על השינויים הטכנולוגיים, נוכל להבין מאילו כבלים עתיקים ניתן להשתחרר כבר עכשיו. כך תוכל כל חברה או ארגון, להגדיל את התפוקה ואת שביעות הרצון של העובדים ולהביא לצמיחה ולהצלחה עסקית של ממש.
האם כך ייראו מקומות העבודה בעתיד?
https://youtu.be/WYy-Mfpf0Ok
האם המתחמים המשותפים והחופשיים יהיו המשרדים של העתיד?
https://youtu.be/kbq3L4KVNp8
שיהיו מעוצבים כמו מתחמי חיים, שביניהם נעים העובדים באופן חופשי - העיקר שיעבדו:
https://youtu.be/F6XNTLArUQY
שיחות וישיבות מתנהלות כיום בווידאו והמיקום הפיזי של כל עובד לא חשוב:
https://youtu.be/4J_vrwM0hOo
בעתיד אנשים יעבדו על מסמכים במשותף:
https://youtu.be/z89TBeudRms
פירוט של שימושי הטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/QnUztQc3TTA
זה רק חלק משינויים עצומים שאנו עתידים לפגוש בעולם העבודה של העתיד:
https://youtu.be/np-2s-w1qDk
ובחיוך הדברים האלה לא ברור אם ישרדו (עברית):
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
כשהענן מחליף את הארונות והכוננים, כשמסכים מוקרנים על האוויר, כשניתן להגיע למסמכים מכל מקום ולערוך אותם ביחד, כשכל אחד נמצא במקום אחר, כשהבוס יכול לבדוק את פעולות העובדים בכל כך הרבה שיטות מתקדמות, כשישיבות מתנהלות מרחוק וכל אחד מהנוכחים נמצא במקום אחר ובאזור זמן שונה, כשהסמארטפון שבכיסנו הוא מכונת מחשוב חזקה ונוחה לעבודה על משימות מורכבות שפעם נשמרו למחשבי שולחן כבדים - האם יש עדיין טעם במשרד שאנו מכירים? בארונות, במגרות, בשולחן והכיסא? - ובקירות שמסביב?
משרדי העתיד לא יהיו המשרדים שאנו מכירים. כבר היום מתחולל שינוי עצום בחברות הייטק, שהן הראשונות להבין, להשתמש וכמובן לפתח, את הטכנולוגיה שמאפשרת להתנתק סופית מהמשרד.
מתחמי עבודה מגוונים וחללי פגישות בצורות ומסוגים שונים - כל אלה מאפשרים גמישות מרבית ושינוי אווירה לעובד. הם מגדילים את היכולת שלו לעבוד עם אחרים על משימות שונות, לשתף בבעיות ולייעץ לאחרים כיצד לפתור את שלהם, ליצור, להמציא ולעשות סיעור מוחות כשצריך.
אופיים המדויק של משרדי העתיד לא ידוע לאיש. ברור שלא ייראו כמו המשרדים של היום. אבל האפשרויות כל כך רבות והטכנולוגיות שידועות כיום הן רק ההתחלה וטכנולוגיות והמצאות רבות שיגיעו בעתיד, יאפשרו מגוון אדיר של שינויים ופיתוחים, שקשה לנבא את צורתו של משרד העתיד.
ואולי לא יהיה רק סוג אחד של משרדים? - אולי יתפתחו סוגים שונים ומגוונים וכל ארגון יגדיר לעצמו, הן על פי אופי הפעילות שלו והתחום שבו הוא עוסק והן על פי סגנון הניהול והמשמעת הארגונית?
מה שבטוח הוא שהעתיד מתחיל עכשיו ושאם נביט על השינויים הטכנולוגיים, נוכל להבין מאילו כבלים עתיקים ניתן להשתחרר כבר עכשיו. כך תוכל כל חברה או ארגון, להגדיל את התפוקה ואת שביעות הרצון של העובדים ולהביא לצמיחה ולהצלחה עסקית של ממש.
האם כך ייראו מקומות העבודה בעתיד?
https://youtu.be/WYy-Mfpf0Ok
האם המתחמים המשותפים והחופשיים יהיו המשרדים של העתיד?
https://youtu.be/kbq3L4KVNp8
שיהיו מעוצבים כמו מתחמי חיים, שביניהם נעים העובדים באופן חופשי - העיקר שיעבדו:
https://youtu.be/F6XNTLArUQY
שיחות וישיבות מתנהלות כיום בווידאו והמיקום הפיזי של כל עובד לא חשוב:
https://youtu.be/4J_vrwM0hOo
בעתיד אנשים יעבדו על מסמכים במשותף:
https://youtu.be/z89TBeudRms
פירוט של שימושי הטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/QnUztQc3TTA
זה רק חלק משינויים עצומים שאנו עתידים לפגוש בעולם העבודה של העתיד:
https://youtu.be/np-2s-w1qDk
ובחיוך הדברים האלה לא ברור אם ישרדו (עברית):
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
האם בעתיד נאכל בשר מתורבת?
כשרשת מרכולי בריאות בארה"ב גילתה תוויות בשר שגויות על מוצרי תחליף בשר ששיווקה, הם הוסרו במהירות מהמדפים. אבל ההפתעה הגדולה הייתה העובדה שאיש מהצרכנים שקנו את מוצרי ה"בשר" לא הבחין בטעות.
הדבר מדגים את השיפור העצום בטעמים של תחליפי בשר, שאינם בשריים. אבל רבים מהצרכנים מעוניינים בכל זאת באכילת בשר והיו שמחים לוותר על שחיטה של בעלי חיים לשם כך. האם ניתן לגדל בשר תעשייתי?
התשובה היא כבר כן. בשר מתורבת הוא בשר מלאכותי שמגדלים במעבדה, מתאי פרות, תרנגולות וחזירים. זה אינו מזון צמחוני, אבל הוא יכול להפחית את פליטת גזי החממה לעומת גידול חיות אמיתיות. כבר כמה עשורים מנסים את הכיוון המחקרי הזה, אך בשנים האחרונות מצליחים סוף סוף המדענים להגיע לתוצאות ראשונות. שיטות לגידול מלאכותי של בשר דג נעשו בשנות ה-90 כדי לאפשר לאסטרונאוטים בשר שישמש לתזונה בחלל, אבל המיזם לא צלח.
בשנים האחרונות נוסו שיטות גידול בשר חדשות וגודלו בצלחות תרבית עשרות אלפי רצועות שריר מתאי גזע. לאחר שהוכנו להמבורגר הוא נמסר לטעימה וחוות הדעת היו טובות יחסית, במיוחד בהתייחס לעובדה שאין בבשר המתורבת של ההמבורגר הזה שומן.
התקווה היא שהכיוון הזה יציע בעתיד בשר זול ונכון לסביבה. לא רק הדאגה לרווחת בעלי החיים צריכה להוביל לייצור של בשר כזה, אלא גם הצורך במענה לדרישה הגוברת בעולם לבשר והצורך הדחוף בהקטנה של פליטות הפחמן הדו־חמצני והמתאן לאטמוספירה.
הנה קונספט הבשר המתורבת (מתורגם):
https://youtu.be/k-jdYzMWjlo
כך ניתן לייצר בשר מתורבת:
http://youtu.be/gyxPxcE_4to
זו הסיבה שמפתחים אותו (מתורגם):
https://youtu.be/6c-pSSsNdFM
הסבר הייצור המתורבת של הבשר (עברית):
https://youtu.be/LWTAcBAf0Ak
פרסומת למסעדה המבוססת על בשר כזה (ללא מילים):
https://youtu.be/amWRS1gTiOQ
מדפסת המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):
https://youtu.be/--2VB0O7KKs
והבעיות שיוצר הבשר הרגיל לעולם ומדוע משתדלים לייצר במקומו תחליף תעשייתי:
http://youtu.be/gdMQND4TPqM
כשרשת מרכולי בריאות בארה"ב גילתה תוויות בשר שגויות על מוצרי תחליף בשר ששיווקה, הם הוסרו במהירות מהמדפים. אבל ההפתעה הגדולה הייתה העובדה שאיש מהצרכנים שקנו את מוצרי ה"בשר" לא הבחין בטעות.
הדבר מדגים את השיפור העצום בטעמים של תחליפי בשר, שאינם בשריים. אבל רבים מהצרכנים מעוניינים בכל זאת באכילת בשר והיו שמחים לוותר על שחיטה של בעלי חיים לשם כך. האם ניתן לגדל בשר תעשייתי?
התשובה היא כבר כן. בשר מתורבת הוא בשר מלאכותי שמגדלים במעבדה, מתאי פרות, תרנגולות וחזירים. זה אינו מזון צמחוני, אבל הוא יכול להפחית את פליטת גזי החממה לעומת גידול חיות אמיתיות. כבר כמה עשורים מנסים את הכיוון המחקרי הזה, אך בשנים האחרונות מצליחים סוף סוף המדענים להגיע לתוצאות ראשונות. שיטות לגידול מלאכותי של בשר דג נעשו בשנות ה-90 כדי לאפשר לאסטרונאוטים בשר שישמש לתזונה בחלל, אבל המיזם לא צלח.
בשנים האחרונות נוסו שיטות גידול בשר חדשות וגודלו בצלחות תרבית עשרות אלפי רצועות שריר מתאי גזע. לאחר שהוכנו להמבורגר הוא נמסר לטעימה וחוות הדעת היו טובות יחסית, במיוחד בהתייחס לעובדה שאין בבשר המתורבת של ההמבורגר הזה שומן.
התקווה היא שהכיוון הזה יציע בעתיד בשר זול ונכון לסביבה. לא רק הדאגה לרווחת בעלי החיים צריכה להוביל לייצור של בשר כזה, אלא גם הצורך במענה לדרישה הגוברת בעולם לבשר והצורך הדחוף בהקטנה של פליטות הפחמן הדו־חמצני והמתאן לאטמוספירה.
הנה קונספט הבשר המתורבת (מתורגם):
https://youtu.be/k-jdYzMWjlo
כך ניתן לייצר בשר מתורבת:
http://youtu.be/gyxPxcE_4to
זו הסיבה שמפתחים אותו (מתורגם):
https://youtu.be/6c-pSSsNdFM
הסבר הייצור המתורבת של הבשר (עברית):
https://youtu.be/LWTAcBAf0Ak
פרסומת למסעדה המבוססת על בשר כזה (ללא מילים):
https://youtu.be/amWRS1gTiOQ
מדפסת המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):
https://youtu.be/--2VB0O7KKs
והבעיות שיוצר הבשר הרגיל לעולם ומדוע משתדלים לייצר במקומו תחליף תעשייתי:
http://youtu.be/gdMQND4TPqM
