הבית הלבן (White House) הוא ביתו של נשיא ארצות הברית ומרכז הממשל שלו. על אף מראהו הצנוע יחסית ואולי אף בזכותו, זה הדבר הכי קרוב לארמון שיש לאמריקאים. האבות המייסדים של ארצות הברית ניסו וגם הצליחו להתרחק מכל סממני המלוכה שמהם התנתקו, בעיקר באימפריה הבריטית, אבל גם באירופה כולה.

הבית הלבן שוכן בעיר וושינגטון, הבירה של ארצות הברית מאז הקמת ברית. ממנו מנוהלת האימפריה הגדולה של זמננו. על פי המקובל לומר, מכאן פועל ומנהל מי שנחשב למנהיג העולם החופשי ואולי אף העולם כולו - נשיא ארצות הברית.

על מקור השם של המבנה "הבית הלבן" יש ויכוח. האגדה מספרת שהבית זכה לשם זה בשל השימוש בצבע לבן, כשנבנה מחדש לאחר השריפה ב-1814. הצבע נדרש אז בעיקר כדי לכסות את נזקי השריפה שגרמו בו הבריטים, במהלך מלחמת העצמאות של אמריקה מהאימפריה הבריטית.

האמת היא מעט שונה. כי הבית, שבמהלך המאה ה-19 נקרא "בית הנשיא", "ארמון הנשיא" ואפילו "אחוזת הנשיא", נצבע לבן מהבנייה הראשונה שלו בשנת 1798. במסמכים רשמיים הוא הוגדר אז בשם "האחוזה הביצועית" (Executive Mansion).

היה זה רק ב-1901, כשהנשיא תאודור רוזוולט קיבע את השם החדש "הבית הלבן". זה היה כשרוזוולט הוסיף לנייר המכתבים הרשמי שלו את השם "הבית הלבן-וושינגטון". מאז ועד היום זכה המבנה להתפרסם בכל העולם, הן בצבעו והן בכוח האדיר הפועל ממנו.


הנה הבית הלבן (עברית):

https://youtu.be/sJkyJzMvTnI


זה מה שקורה בתוכו (מתורגם):

https://youtu.be/BW6hxlThB_o


תולדות הבית הלבן:

https://youtu.be/L8W22w3ujGY


עד היום אפשר לראות במבנה את סימני השריפה שגרמו הבריטים במלחמת העצמאות האמריקנית:

https://youtu.be/j1Jhpesv1JQ


ובחיוך - לבדוק את החמישייה הקאמרית (עברית):

https://youtu.be/BCvAme42Tg8

קצת קשה להאמין אולי שהכינוי שבו מכונה המעצמה החזקה בעולם הוא בכלל תוצאה של אי-הבנה, בדיחה, או לפחות משהו שנלקח ממנות קרב סתמיות, שהחיילים האמריקאים אכלו בחזית, אבל לך תדע מה קורה כשחיילים חווים חוויה ומספרים סביבה סיפור מגניב באמת.

הדוד סם המקורי היה משווק בשר חביב ששמו סם ווילסון. בשנת 1812, בעת המלחמה בין ארצות הברית לבריטניה, שיווק וילסון את הבשר לחזית. כשוילסון הפטריוט הצמיד לבשר את הכיתוב הפטריוטי "בקר ארצות הברית", באנגלית U.S. Beef, התבדחו החיילים, שידעו שסם הוא זה ששולח להם את הבשר, שה-U.S הם ראשי התיבות של Uncle Sam, "הדוד סם".

הבדיחה הזו, כמו בדיחות משעשעות אחרות בהיסטוריה, הצליחה לשרוד מאות שנים ולהפוך לכינויה של האימפריה האמריקאית.

ב-1917 צוירו הפוסטרים המזמינים להתגייס לצבא ארצות הברית, בעת מלחמת העולם הראשונה. אז גם צויירה לראשונה דמותו של הדוד סם והפכה לאייקון אמריקאי רשמי. השם הצליח לשרוד מאז כמעט מאתיים שנה והדמות של הדוד סם, משווק בשר חביב שהיה לסמל, הפכה לאחד האייקונים המוכרים בעולם.


הנה סיפורו של הכינוי האמריקאי הדוד סם:

https://youtu.be/75R6QD6tA5Y


השתלשלות העניינים והבדיחה שהפכה כינוי לארצות הברית:

https://youtu.be/qt4pzlcRsko


מעט על האיש, סמואל וילסון:

https://youtu.be/VA9NIYppvhg


וספרן אמריקאי שמציע גרסה קצת שונה למקור הכינוי "הדוד סם":

https://youtu.be/dvltLYj3zm0

את חמאת הבוטנים (Peanut Butter) מייצרים, מן הסתם, מבוטנים. היא פותחה על ידי רופא אמריקאי, בסוף המאה ה-19. בשנת 1890 החלו לשווק אותה באופן מסחרי, אבל דווקא כתוסף מזון.

כן, חמאת הבוטנים נולדה בכלל כתוסף חלבונים לאנשים שסבלו מבעיות שיניים ולא יכלו לצרוך חלבון ממקורות אחרים. קצת מזכיר את הקוקה קולה, משקה שיולד כתרופה ורק בהמשך הפך למשקה הקל הכי נמכר בעולם.

בהמשך הפכה חמאת הבוטנים לממרח פופולרי על לחם ותיבול למאכלים שונים. כיום משתמשים בה בתעשיית המזון לייצור של חטיפים, עוגות ועוד.

אז איך מייצרים את ממרח הבוטנים, אתם שואלים?

הכנת חמאת בוטנים בבית היא תהליך פשוט שדורש מעט מרכיבים וציוד. המתכון הבסיסי להכנת חמאת בוטנים ביתית הוא 2 כוסות של בוטנים קלויים, ללא מלח.

כדי לייצר את חמאת הבוטנים קולים ומרסקים את הבוטנים עצמם, למעין ממרח אגוזי אדמה. ניתן להוסיף (אך לא חייבים) כף עד 2 כפות של שמן ואפשר גם מעט מלח, בשביל הטעם.

ואגב, בממרח הזה, מעין מטבל בוטנים, אפשר להשתמש אפילו כאמצעי תיבול לספגטי.


כך מייצרים חמאת בוטנים:

https://youtu.be/_GME_EG_o78


גם כך:

https://youtu.be/4iUduCtx7cA


וכך מכינים חמאת בוטנים בבית (עברית):

https://youtu.be/CyA--oC7Uas

סמטת הטורנדו (tornado alley) הוא אזור עתיר סופות טורנדו, שנמצא בדרום ארה"ב, בין מפרץ מקסיקו ואזור האגמים הגדולים. בסמטת הטורנדו מתרחשות מרבית סופות הטורנדו.

כ-1000 סופות טורנדו מתרחשות בכל שנה בארה"ב. ארצות הברית היא המדינה שסובלת מהכי הרבה סופות טורנדו בעולם.

הסיבה לסופות הטורנדו הרבות באזור זה היא האקלים הייחודי שבאזור, שנוצר כתוצאה ממפגש של זרמי אוויר שונים זה מזה - בצפון מגיע האוויר הקר והיבש, מצפון אמריקה וקנדה, דרך הרי הרוקי, ומדרום מגיעים זרמי האוויר החם והלח ממפרץ מקסיקו. המפגש הזה הוא שיוצר לא פעם את המחול המטורף של הטורנדו ההרסני.


הנה סמטת הטורנדו:

http://youtu.be/vpms8khX5mE


ועובדות נוספות על האזור הידוע כ"סימטת הטורנדו":

http://youtu.be/TElzJ3Tu3rM

הספרייה העירונית בקנזס היא ספריה עירונית רגילה, שמשרתת את הקהילה ומאפשרת השאלת ספרים, חדרי עיון וכל מה שספריה גדולה עושה. אבל הספריה העירונית של קנזס בכל זאת שונה מעט מספריות עירוניות אחרות - החניה שלה מעוצבת מבחוץ כמו מדף של 22 ספרי ענק, הספרים הגדולים בתולדות האנושות, שכל אחד בגודל של בנין דירות קטן וביחד הם נראים פשוט נפלא.


הנה העיצוב האדריכלי של הספריה העירונית של העיר קנזס:

http://youtu.be/dKsDLX3Dhqs

הורינו הכירו אותם בארץ בתור ג'אמוסים, אבל התאו, באנגלית בופלו או באפלו (Buffalo), היא בהמת בקר חזקה וגדולה, שהייתה נפוצה בעבר בצפון ארץ-ישראל ובסוריה. התאו נכחד מזמן בארץ ישראל וכיום הוא הולך ונכחד גם ביבשת אמריקה.

לבופלו קרניים חזקות ופרווה דקה בגווני חום-שחור. עדרי הג'אמוסים, שעד ראשית ימי ההתיישבות הציונית היו חלק בלתי נפרד מנוף הביצות של ארץ-ישראל הלכו ונעלמו בהדרגה. זה קרה במקביל לייבוש הביצות בארץ. בהודו התאו נפוץ מאד והודים רבים שותים את חלב הבופלו במקום חלב פרה.

הג'מוס, שמו הערבי של התאו ההודי, אסייתי, הוא אמנם סוג של בופלו, אך הוא איננו בעל החיים שהוזכר במקרא בתור "תאו". התאו המקראי היה ככל הנראה שור בר. למעשה הג'אמוס של אזורנו היה מין של בקר ששימש את ערביי האזור בעיקר כבהמת עבודה מבוייתת. בדרך כלל השתמשו בג'מוסים כבהמה משא ששימשו לנשיאת משאות ולחרישה בשדות.

מקור השם "תאו" הוא מהתנ"ך בעוד "ג'אמוס" בא מערבית.


הנה עדר קטנטן של בופלו בהודו:

https://youtu.be/AbVbVKA-KXE


שני זכרים של תאו אסייתי נאבקים על ההנהגה:

https://youtu.be/MAjF5FWPidY


בופאלו בוגר בתאילנד:

https://youtu.be/xUpBqK6GYk8


הבופלו וצאצאיהם:

https://youtu.be/i5IyS-MBzpk


גם למלך החיות האריה, לא כדאי לתקוף אותם:

https://youtu.be/LU8DDYz68kM

באורך 2,330 קילומטרים, נהר הקולורדו שזורם בארצות הברית ומקסיקו הוא אחד הנהרות המיוחדים של אמריקה. זהו נהר בדרום-מערב ארצות הברית וצפון-מערב מקסיקו.

נהר הקולורדו מתחיל ברכס הרי הרוקי וזורם דרך הגרנד קניון, עד לתוך מפרץ קליפורניה. אורכו של נהר הקולורדו הוא כ-2,330 קילומטרים. על הקולורדו בנויים כמה סכרים, כולל סכר קניון גלן, שהוא בעל הנפח הגדול מביניהם.


הנה סרטון של נהר הקולורדו:

http://youtu.be/mqYcC7jEe44


ונהר הקולורדו בסרטון קפיצות זמן מרהיב:

http://youtu.be/KD5E8qLrNGM

את ריקוד הסטפס (Steps או Tap dance) רוקדים בנעלי סטפס המפיקים מקצבים שונים, ברקיעות על הרצפה. אבל איך הוא נולד והלהיב כה רבים באמריקה?

די ברור היום שריקוד הסטפס הוא הריקוד הכי אמריקאי שיש. יש לו אפילו יום משלו בלוח השנה של האומה האמריקאית, ה-25 במאי. זהו יום ההולדת של מי שנחשב אבי הסטפס, ביל "בוג'נגלס" רובינסון.

אבל הסטפס נולד הרבה לפני מיסטר בוג'נגלס. מקורו היה ככל הידוע במופעי המינסטריל של אמצע המאה ה-18. במקורו הוא הגיע משילוב בין ריקודים איריים, בריטיים וסקוטיים, הורנפיפס וג'יגס. אלה התחברו באמריקה לריקודי העבדים שמקורם במורשת הריקוד של שבטי אפריקה המקוריים, שמהם הם נלקחו לעבדות.

עוד אחד מאבות סגנון הסטפס היה רקדן שחור בשם וויליאם הנרי ליין הנקרא גם "מאסטר ג'ובה". הוא נהג להופיע עם שחקנים לבנים ולחבר בין המסורות.

עם הזמן ירדה, כשהפופולריות של מופעי המינסטריל הלכה וירדה, החלו לעלות על במות הבידור מופעי סטפס. חוק גזעני אסר באותה תקופה על מופעי סולו של אמנים שחורים, שהיום נוהגים לקרוא להם "אפרו-אמריקאים". התוצאה שהחוק הזה יצר הם צמדים של רקדנים, שחור ולבן, שאפיינו אז את מרבית מופעי הוודוויל.

את המנהג של רקדני סטפס לרקוד סטפס כשהם לבושים בטוקסידו מהודר החל באותה תקופה הצמד המפורסם "באק ובאבלס".

בוג'נגלס, מי שהיה חצי מצמד רקדנים מפורסם, ביחד עם ג'ורג' דאבליו קופר, התפצל ממנו ב-1908 והיה לרקדן הסולו השחור הראשון. למרבה ההפתעה, לא זו בלבד שהוא לא הוכנס לכלא, אלא ההיפך המוחלט. הוא זכה להצלחה עולמית וכיכב בשלל סרטים, כולל בתפקידים ראשיים.

היום זוכרים לו בעיקר את התפקיד לצד שירלי טמפל, הילדה-רקדנית שהייתה הכוכבת הגדולה של התקופה. אבל את בוג'נגלס כדאי לזכור דווקא בתור הרקדן שאיחד בתחילת המאה ה-20 רקדנים לבנים ושחורים לריקוד הסטפס והפך אותו לריקוד כל אמריקאי.

השילוב בין הסטפס לריקוד האירי המפורסם מגיע בשנות ה-20, כשבצורת באירלנד מביאה לגל של הגירה אירית לארצות הברית. הסטפס, שעד אותו זמן הושפע בעיקר מריקודי שבטים באפריקה ומכוריאוגרפיה של הבידור האמריקאי, מקבל משנה מרץ ושפה מורחבת ומרתקת.

בשנות ה-30 הסטפס מושפע ומשפיע מסגנון שנקרא "לינדי הופ". הוא מופיע באינספור סרטי מיוזיקל, מחזות זמר מצליחים. העתיד שלו נראה מובטח ומי שרוקד על במה - רוקד אותו.

אבל התפוצצות והצלחה מסחררת של שני סגנונות אופנתיים וצעירים עתידה להעיב בעוד שני עשורים על ההצלחה שלו.

מצד אחד עלה סגנון חדש ומלהיב, סגנון הרוקנ'רול של שנות ה-50. מצד שני הגיע למרכז הבמה ריקוד הג'אז, שהיו לו צעדי ריקוד משותפים עם הסטפס. ריקוד הג'אז התפתח מסגנון הסטפס, אבל בשלב מסוים הוא נפרד ממנו והפך בעצמו לסגנון ריקוד מצליח.

וכך, כששני הסגנונות הללו הופכים יותר ויותר פופולריים, הם הלכו ודחקו את הסטפס ממרכז הבמה. הסטפס נשאר ריקוד סנטימנטלי אמריקאי, שריד מפואר ומתקתק של תקופה בה שחורים החלו את המסע למרכז הבמה והיו לאמנים לגיטימיים, גם אם עדיין לא לגמרי שווי זכויות.

שנים אחר כך, בתחילת האלף הבא, יגיעו ימים של נשיאים וסגני נשיא שחורים. ביל "בוג'נגלס" רובינסון, זכה כבר לשיר מרגש משלו והוכר כאבי הסטפס.


הנה סיפורו של ריקוד הסטפס בארצות הברית (מתורגם):

https://youtu.be/XzgT4xcFNNo


ביל רובינסון "בוג'נגלס", אבי הסטפס, ב-1932:

https://youtu.be/vj1KYaCIA5o


ה"אחים ניקולאס" שהדהימו את הקהל בסטפס אקרובטי ומיומן, כאן בסרט "Stormy Weather" שנצבע בשנים האחרונות:

https://youtu.be/IoMbeDhG9fU


אמני רחוב רוקדים סטפס, או טאפ:

https://youtu.be/d8g2n2XeAeA


ואדם שגילה את הסטפס מאוחר בחייו ומאז הולך עם לוח עץ ורוקד בכל מקום:

https://youtu.be/mUFJxZST9sc

מה אתה עושה כשאתה מדינה ויש לך המון זהב בארון? - נכון. שומר עליו חזק, כדי שלא ייעלם... וזה בדיוק מה שעשה הנשיא האמריקאי פרנקלין ד. רוזוולט, כשהעביר את כלכלת ארה"ב מכלכלה המתבססת על מטבעות ומטילי זהב לכלכלת שטרות-כסף מודפסים. להודעת משרד האוצר האמריקאי, החליפו כל אזרחי ארה"ב לדולרים, את מטילי ומטבעות הזהב שהיו ברשותם.

נשיא ארה"ב הבין שלממשלה יש מעתה הרבה זהב שאין מה לעשות איתו. לכן, הוא הכריז על בניית מבצר מודרני בשם פורט נוקס (Fort knox), שבו ישמור הממשל הפדרלי את הזהב של ארצות הברית.

מבצר פורט נוקס הפך אז למקום השמור והמאובטח ביותר על אדמת ארצות הברית. איש, אפילו לא הנשיא, אינו מורשה להיכנס לפורט נוקס בחופשיות. יש אומרים שרמת האבטחה במבצר פורט נוקס, בשל החשש משוד, גבוהה אף יותר מזו שנהוגה בבית הלבן, משכן הנשיא האמריקאי ובגבעת הקפיטול, שעליה שוכנים בתי הנבחרים של ארצ'ות הברית.

אגב, כשהתעניינו אזרחי ארה"ב במצב הזהב הלאומי והושמעו טענות קונספירציה על כך שממשלת ארה"ב מכרה את הזהב כדי לקנות נשק, הוחלט שאחת לכמה שנים ייכנס לפורט נוקס אזרח אמריקאי ויבדוק בשם האזרחים את מצב הזהב בו.


הנה סיפורו של מבצר הזהב פורט נוקס:

https://youtu.be/yum6IjljRoE


עוד על המבצר של זהב אמריקה:

http://youtu.be/snSAE5wmGeE


המיתוסים שנקשרו במקום:

https://youtu.be/iHzDgXwm18c


כך גרם עב"מ מעל פורט נוקס לשינוי הכללים (עברית):

https://youtu.be/dM8Pb3EMJKM


ומראות מהביקור ההיסטורי שנערך בפורט נוקס לתקשורת ולחברי קונגרס ב-1974:

https://youtu.be/233kJeY2Wto

מעיין "פה הדרקון" בארצות הברית זכה לכינויו ב-1912, לאחר שאחד המבקרים התרשם מהמעיין שפולט מים מהמערה ומשליך מים למרחק, ממש כמו מפיו של דרקון אגדי.

גם קולות המעיין שנובעים מהקיטור והגזים שבו מוסיפים לתדמית הדרקונית ולחרחורי המעיין המבהיל.


הנה מעיין פה הדרקון:

http://youtu.be/mNucFm3xXOU

בכל "הלואין" (Halloween) חג "ליל כל הקדושים", אפשר לראות דלועים כתומים שמנקדים את המדשאות הירוקות שלפני בתיהם. כבר בשבועות שקודמים לחג מציעים בחוות למכירה דלועי ענק לקישוט ואכילה.

עוד יותר בולט אפילו המנהג האמריקאי לגלף ולחתוך דלעת לצורה מפחידה של פרצוף, שמואר מבפנים בנר דולק. הדלעת המוארת הזו נקראת "ג'ק-או-לנטרן", בתרגום לעברית "ג'ק הפָּנָס".

את אותה דלעת של ג'ק-או-לנטרן הם מניחים על המרפסת או על אדן החלון. זה מנהג קלטי עתיק שנועד למנוע את הכניסה של רוחות רעות, בעת שמקבלים בברכה את רוחות האבות הקדמונים.

במיוחד מסמלת הדלעת המפוסלת את הנשמה חסרת המנוחה של "ג'ק הקמצן" ומכאן (ג'ק-או-לנטרן). אגב, נושא הקמצנות בולט בחג הזה, בו הילדים עוברים מבית לבית, מחופשים בתחפושות מפחידות, דופקים על הדלת ואומרים "תעלול או ממתק!" - מי שלא נותן ממתק, זוכה למעשה קונדס, כמו זריקת ביצה על ביתו.

חגיגות "ליל כל הקדושים" לא נולדו בארצות הברית, אלא הגיעו מאירלנד וסקוטלנד, ארצות מהם הגיעו קלטים רבים לאמריקה. החג הזה, שחוגגים ב-31 באוקטובר נובע מ"ליל הרוחות" הקלטי, שלפי המסורת הרוחות היו מהלכות בו בארץ. החג סימן במקור את סופה של השנה הקלטית העתיקה. הקלטים, אגב, היו מציבים בלילה את הנרות בתוך ירקות אחרים, כמו כרוב מרוקן, לפת או סלק.


הנה הג'ק המגולף לקראת חג ההלואין:

https://youtu.be/bJPqBF6NptA


הסיפור של Jack or Lantern:

https://youtu.be/StBd35QCq4A


כך חותכים את הדלעות לקראת ההלואין:

https://youtu.be/RUVNHh2hkGU


שיר מנורות הדלעת:

https://youtu.be/Gq_TLbOwS5M


הסיפור של דלעות חג ההלואין:

https://youtu.be/GA-9nPLcnTE


והסיפור המלא של ג'ק-או-לנטרן:

https://youtu.be/v69vZMbTEH8?long=yes

המערב הפרוע הוא שם שניתן בתרבות העולמית לחלק מהמערב הישן של אמריקה. אזור זה היה ממוקם ברצועת ספר במערב צפון אמריקה. מתיישבים החלו להגיע לאזור של המערב הפרוע החל מאמצע המאה ה-19, במיוחד מהתקופה שלפני מלחמת האזרחים ועד לסוף המלחמה. הם התיישבו בחוות בודדות או בעיירות קטנות ונאבקו בקשיים רבים של פרנסה ובפושעים מכל מיני סוגים.

הנוף במערב הפרוע היה נוף צחיח ומיושב. היו בו בוקרים (קאובויז) ואינדיאנים, פורעי חוק ואנשי חוק שרודפים אחריהם, ציידים, מחפשי זהב, שודדים ושלל טיפוסים שמצאו את דרכם לספרות ולקולנוע. הסרטים המפורסמים על המערב הפרוע נקראים בעברית "מערבונים".

מקור השם ידוע. המערב הישן של אמריקה זכה לכינוי "המערב הפרוע" במיוחד בזכותו של איש אחד - זהו האמרגן ויוצר "מופע המערב הפרוע" באפלו ביל. ביל בנה מופע משולב בקרקס וקרא לו "המערב הפרוע של באפלו ביל".

המופע הפך להצלחה מסחררת בארה"ב ובעולם כולו וקיבע את המושג "המערב הפרוע" בכל רחבי העולם. דמויות אמיתיות כמו המנהיג האינדיאני האגדי "שור יושב" והצלפית אנני אוקלי ועוד המון משתתפים מוכשרים, עשו למופע שם אגדי.

תעשיית הקולנוע לקחה את ההצלחה והעבירה אותה אל האקרנים. בהוליווד נולד ז'אנר ה"מערבונים", סרטים שעלילותיהם מתרחשות ב"מערב הפרוע". צולמו שם אלפי סרטים שסיפרו את עלילות הקאובויז, האקדוחנים, כנופיות השודדים והפרש הבודד, מיתוס שעליו נבנו כוכבי-על בהוליווד.

משם הפך המושג לעניין עולמי, טרנדי ומצליח בקופות הכרטיסים. וכמו שקרה לא פעם במערב ארצות הברית של המאה ה-19, גם כאן הפכה האגדה הפכה לאמת והמערב הפרוע, שמעולם לא באמת התקיים, הפך בתרבות הפופולרית לאמת היסטורית של ממש.


הנה הטקסס ריינג'רס שהשליטו חוק וסדר במערב:

http://youtu.be/nzis2Xi1dNU


סצינה מתוך אחד מהמערבונים המפורסמים ביותר "הטוב, הרע והמכוער":

http://youtu.be/ubVc2MQwMkg


והמוסיקה של אניו מוריקונה, עם המון תמונות ממערבונים מפורסמים:

http://youtu.be/PSZKqI_bbzI

הסיפור של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון הוא אחד הסיפורים הקשים בתולדות המנהיגות, של פוליטיקאי ומנהיג מוכשר מאין כמותו, שהעמיד את עצמו מעל העם, נהג בחוסר כבוד ובאלימות פוליטית כנגד יריביו הפוליטיים ומצא את עצמו עף מתפקידו, מושפל וחסר כבוד.

הכל מתחיל במערכת בחירות לקדנציה השנייה שלו כנשיא. למעשה, ריצ'רד ניקסון עמד לפי ההערכות לפני ניצחון במאבק על הקדנציה הנוספת הזו. בכהונתו הראשונה הוא רשם לזכותו הישגים נאים כנשיא, הן במדיניות הפנים בארה"ב והן ביחסי החוץ שלו. אבל ניקסון בחר משום מה לנהל קמפיין פוליטי קשה, בצירוף אקטים של ריגול פוליטי, חבלה ופעילויות בלתי חוקיות נוספות נגד הדמוקרטים ונגד מתנגדי המלחמה בווייטנאם.

פרשת ווֹטֶרגֵייט, בה נחשף הכל, נקראת על שם בניין שבו שכן מרכז המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון הבירה. כאן נתפסו ב-17 ביוני 1972, בעיצומה של מערכת הבחירות, 5 פורצים. הם ניסו להטמין במטה הדמוקרטי שלל מצלמות ומכשירי האזנה.

פריצה רגילה או יוזמה פרטית של מישהו? - די מהר תהפוך הפריצה הזו לחשיפה עיתונאית אדירה, שתזעזע את אמריקה. זה יקרה כשיתגלה בעיתון שלאחד הפורצים היו קשרים מתמשכים עם איש ה-CIA, איש סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב. האחרון מצידו ניהל קשרים עם פרקליטו של הנשיא ניקסון. החוט המקשר בין הפורצים לנשיא היה בעייתי.

חושפי "פרשת ווטרגייט", קרל ברנסטיין ובוב וודוורד, נחשפו לה תודות למקור סודי שכונה" גרון עמוק". הם פרסמו אותה והוסיפו את ההגדרה "פרויקט פלילי בבית הלבן". בסדרת כתבות מבריקה הם הראו כיצד נהג הנשיא ה-37 של ארה"ב כאחרון המאפיונרים ובמקום להנהיג את ארצו ואת העולם החופשי הוא הוביל קמפיין עתיר פשעים והפרות אמון קשות בציבור האמריקאי.

מכאן מתחילה פרשה נוספת, עם ההקלטות שהפילו את ניקסון. היא החלה כשהסתבר שהייתה מערכת שהקליטה את כל מה שנאמר בחדר הסגלגל, משרדו של הנשיא. תוך ניצול חסינותו סירב ניקסון לחשוף את ה-Nixon Tapes, הקלטות שיחותיו בעניינים הללו ורבים אחרים. כך החל קרב משפטי על הסגרת הקלטות.

ניקסון דרש לפטר את החוקר המיוחד בפרשה אך עובד המדינה סירב לפטרו ופוטר בעצמו. כך קרה גם עם מי שהחליפו וסירב לפטר את החוקר. רק מי שהחליף את המחליף פיטר את החוקר. אבל זה היה מעשה טפשי, כי המחליף של החוקר המיוחד המשיך לחקור בדיוק במקום שעצר קודמו המפוטר, למגינת ליבו של הנשיא.

ניקסון ניסה עוד כמה טריקים אבל בהדרגה הוא ראה את ממשלו קורס, כשבזה אחר זה הודו בכירי הממשל והמטה שלו בעבירות של עדות שקר ופעילות לא חוקית. לאחר ערעורי פרקליטיו של הנשיא, בית המשפט העליון שנדרש לעניין החיוב לחשוף את ההקלטות, חייב את ניקסון למסור אותן לתובע. אז התגלה שנמחקו חלקים משמעותיים מההקלטות. הוועדה המשפטית של הסנאט החלה לפעול להדחתו של הנשיא וכדי להציל את עצמו מבושה גדולה החליט הנשיא ניקסון להתפטר.

כך הביאה השערוריה הפוליטית חסרת התקדים לסיום תפקידו של הנשיא שיירשם בהיסטוריה כנשיא המושמץ ביותר בתולדות ארה"ב. הוא היה הנשיא האמריקני הראשון שהודח באמצע כהונה. היו נשיאים אחרים, שעשו גם הם דברים לא מקובלים ואפילו שיקרו. אבל איש לא עשה כה הרבה עבירות וכה חמורות ואז גם טייחו, שיקרו לאומה כולה ופגעו בעובדי ציבור ישרים שרק מלאו את תפקידם.

בדולי ווטרגייט ולמרבה האירוניה, היה זה ניקסון, מי שהפסיד לקנדי בבחירות של 1960, זכה כנשיא לגזור את הקופון על הצלחת אפולו 11 לנחות על הירח, הצלחה שהיא פרי החזון והמנהיגות של קנדי. די מהר אחרי ההישג הגדול ביותר שידעה אמריקה בחלל סגר אותו ניקסון את תקציבי הטיסות לירח ופגע בתכנית החלל בצורה קשה.

אבל נשוב לווטרגייט - אין פרשה שהשחירה את פניו של הבית הלבן יותר מפרשה זו. אין נשיא שבייש את תפקידו יותר ממנו. האיש שאמר בטלוויזיה בשלב מוקדם יותר "איני נוכל", היה הרבה יותר מזה. הוא היה פושע.

אגב, ניקסון מעולם לא נתן את הדין הפלילי על מעשיו. מחליפו, מי שהיה סגנו ג'רלד פורד, נתן לו חנינה מלאה על הכל.


הנה סרטון על הנשיא ניקסון (מתורגם):

https://youtu.be/MX_HYL6-0Co


קטעים שנחשפו עם השנים מההקלטות שהפילו את ניקסון בפרשת ווטרגייט:

https://youtu.be/K4KCX_NW3To


חדשות מהעבר על ניקסון, ווטרגייט ושאר ענייניו (עברית):

https://youtu.be/fC-s-Ba4SXA?long=yes


וסרט תיעודי על חייו ונשיאותו של ניקסון:

https://youtu.be/tV9JT4pZH_o?long=yes

המעיין הפריסמטי הגדול, או "מעיין הפריזמה הגדול" (Grand Prismatic Spring) נמצא בפארק ילוסטון בארצות הברית. המעיין הזה הוא מפלאי הטבע ויש לו את הבריכה הוולקנית הגדולה בארצות הברית. במיוחד הוא ידוע בזכות צבעיו המיוחדים. חיידקים לא מסוגלים לחיות בחום האדיר של המים הללו ומשום כך הם צלולים במיוחד, ממש כמו זכוכית.

המילה 'פריזמטי' שבשמו של המעיין לקוחה מהמילה הלטינית 'פריזמה', בעברית 'מנסרה'. ואכן, כמו שמנסרת זכוכית מפצלת את האור למספר צבעי יסוד, כך מי הבריכה השקופים, שנובעים מהמעיין הוולקני ושומרים על שקיפות מלאה, יוצרים את הבריכה המלאה בצבעים עמוקים ומגוונים, כל צבעי הקשת.


הנה מעיין הגייזר הפריסמטי הגדול שביילוסטון ארה”ב:

http://youtu.be/t5IDzsVTf-Q


הליכה בסמוך למעיין הפריזמטי הגדול:

http://youtu.be/9E_12goPg1c


תצפית על המעיין מהגבעה הסמוכה:

http://youtu.be/IzLMbW91jrk


ותצפית בצילום של רחפן שחג מעל למעיין:

http://youtu.be/P315f7_rb-w

"נקודת המסתורין" היא בקתה מוזרה, שנמצאת לא רחוק מהעיירה סנטה-קרוז שבמדינת קליפורניה בארצות-הברית. נראה שמתרחשות בבקתה המסתורית הזו תופעות שנוגדות את חוקי הפיזיקה ומנוגדות לכוח הכבידה של כדור-הארץ. זה גורם למבקרים בבקתת "נקודת המסתורין" לנטות בזווית עקומה למול פני הקרקע, במקום לעמוד ישר כמו בכל מקום בעולם. אפשר לראות במקום שאם מגלגלים כדור, הוא יתגלגל במעלה הקרש שעליו הוא מגולגל ולא במורדו.

יש עוד תופעות מוזרות ב"נקודת המסתורין" אבל אותן נשאיר לכם לגלות לבד..


הנה הדברים המוזרים ב"נקודת המסתורין" שבסנטה קרוז:

http://youtu.be/CzM0ZUsLM4o


והסבר על התופעה באנגלית:

http://youtu.be/AT0uQLspcXo

"באפלו ביל" קודי היה סייר וגשש בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים ובצבא ארצות הברית. בנערותו היה לגשש הצעיר ביותר בתולדות צבא ארה"ב, אבל הוא גם היה צייד ביזונים ואיש אמיץ.

את הכינוי "באפלו ביל" (Buffalo Bill) קיבל לאחר שעסק במשך תקופה באספקה של בשר בופלו (באמריקה אומרים "באפלו") לעובדי הסלילה של מסילת הרכבת הגדולה אל מערב ארה"ב.

אבל את עיקר פרסומו קיבל בופלו ביל כאמרגן שיצר את "מופע המערב הפרוע", או באנגלית "The Wild West", מופע קרקס מרשים שעלילותיו יצרו במידה מסוימת את תדמיתו של "המערב הפרוע" בעיני העולם.

מופע "המערב הפרוע" של קודי הציג את החיים במה שכינה מערב הפרוע. בין הדמויות שכיכבו במופע היו דמויות ידועות מהמערב, כמו הצלפית שתהפוך לאגדה אנני אוקלי ואנשי שבט סו, שהציגו את הקרב המפורסם של ליטל ביג הורן.

המופע המרהיב הוצג בכל מקום, מארה"ב ועד אירופה. מאצילים כולל המלכה האנגלית ויקטוריה ועד לפשוטי-העם, כולם נסחפו בהערצה לבוקר המרשים עם זקנו המחודד וסיפוריו. הוא אף אירגן מסעות ציד ב"מערב הפרוע" עם רבים ממעריציו החדשים.

הרווחים הגדולים שהוא גרף מהמופע אפשרו לו להקים חווה ענקית בצפון וויאומינג, שתהיה היסוד לעיר "קודי" הקרויה על שמו. בקודי, אגב, נולד גם הצייר המודרניסטי המפורסם ג'קסון פולוק.


הנה סרטון על באפלו ביל:

http://youtu.be/zed9BTg0JJM


סרטון מקורי של המופע ושל באפלו ביל עצמו:

https://youtu.be/g3meHAqxuDI


תצוגת "מופע המערב הפרוע" שלו:

https://youtu.be/kjIH5AUglos


וכמה מיתוסים שגויים שנבעו מהאגדה שלו על "המערב הפרוע":

https://youtu.be/AL3wJX7BXkE?long=yes

מעל 2000 קשתות אבן טבעיות נמצאות בפארק הקשתות שליד מואב, במדינת יוטה בארה"ב.

אחת מהקשתות הטבעיות הללו היא "הקשת העדינה" שהפכה לסמלו של הפארק, בהיותה הקשת הטבעית המפורסמת ביותר בעולם.


הנה סרטון על פארק קשתות האבן:

http://youtu.be/qsUusr3IvVU

האוס (House) הוא סגנון אלקטרוני שמקורו בשיקגו, בתחילת שנות ה-80. ההאוס של שיקגו הוא המקור לכל מוסיקת ההאוס ומשיקאגו הוא התפשט הסגנון לכל רחבי ארצות הברית ומשם לאירופה, שגם בה הפך פופולארי מאוד.

המקצב של סגנון ההאוס הוא בן ארבעה רבעים, בקצב שמזכיר את הדיסקו. המוסיקה של ההאוס מתאפיינת בתוף באס דומיננטי, פעמים רבות במנגינת באס מסונתז, תופים אלקטרוניים, סאמפלים (דגימות) של קטעי פאנק ופופ, הרבה אפקטים, במיוחד בשירה עם הרבה הדהוד, בשימוש רב באפקטים כמו דיליי (Delay) וריוורב (Reverb).

בתוך עשור אחד הפכה המוסיקה הזו את המילה "האוס" מהמקום שממנו אתה בא (בית) לריקוד שאותו אתה רוקד והמוסיקה שלה האזינו רבים. הישג לא קטן למוסיקה שהחלה בתור מוסיקה ניסיונית במרתפים של שיקגו.

עם השנים התפתחו סגנונות משנה בהאוס, כמו הצ'יל האוס הנינוח, דיפ האוס המשלב האוס, ג'אז-פאנק ומוזיקת נשמה, דיסקו האוס שבו דגמו שירי דיסקו והלבישו עליהם תופים אלקטרוניים של האוס, ניו-דיסקו שהוא האוס צרפתי עם סאונד עתידני, ניו יורק האוס עם ההרמוניה הג'אזית והשירה המסונתזת, טרייבל האוס שהוא האוס מינימליסטי בסגנון שבטי, עתיר כלי הקשה עממיים מאפריקה ודרום אמריקה ומכיל שירה פראית ופרוגרסיב האוס האירופי, שהציע יצירות מוסיקליות במקום שירים.


הנה הדרך שעשתה מוסיקת ההאוס מהמרתפים בשיקגו אל פסגת המוסיקה האלקטרונית - דרך שנאת הדיסקו:

https://youtu.be/FrqIA0PpAv8


מצגת וידאו של תולדות ההאוס:

https://youtu.be/wFtJ3PPz2K4


התפתחו גם צעדי ריקוד מתאימים:

https://youtu.be/uGwzoJ7LFMs


ודי ג'יי באבו דאבי מרקיד נופשים בהאוס:

https://youtu.be/GQxLMinuyJw

סיפור ההיעלמות של אנשי מושבת רואנוק (Roanoke colony) הוא אחד הסודות החשובים של ההתיישבות באמריקה, העולם החדש של פעם. זה התחיל בהתיישבות הראשונה אי פעם ב"עולם החדש", במושבה על האי רואנוק שבחוף צפון קרוליינה של היום בארה"ב.

המתיישבים שסבלו מחוסר במזון ובציוד חזרו לאנגליה שנתיים לאחר מכן. ב-1587, שנה לאחר שחזרו, יצאה קבוצה נוספת של מתיישבים שמנתה 118 איש, כולל משפחות שלמות על ילדיהן. כצפוי, הם נתקלו בקשיים להשיג מזון ו-3 חודשים לאחר הגעתם חזר מנהיגם ג'ון וויט לאנגליה כדי להביא להם אספקה וסיוע.

וויט תכנן לחזור למושבת רואנוק בתוך 3 חודשים, אבל מלחמה שפרצה בין אנגליה לספרד גרמה לכך שכל הספינות הופנו למאמץ המלחמתי, מה שעיכב אותו מאד.

כשחזר לאחר 4 שנים למושבה וויט לא מצא כל זכר למושבה ולמתיישבים. הוא לא מצא סימן למאבק או קרב שניהלו. דבר לא נשאר מהמושבה הצעירה. הדבר היחיד שמצא הייתה המילה "קרואטון", כשם האי הסמוך, שנחרטה על גזעי העצים במקום.

גורל המתיישבים שנעלמו מעולם לא נודע והמושבה מכונה מאז "המושבה האבודה".

אבל לא זו שגורלם אינו ידוע, גם לא הוכחו או נמצאו סימנים לאף אחת מההשערות שהועלו - שהמתיישבים נהרגו על ידי ספרדים, חוסלו בידי שבטים תוקפניים, או שהם נטמעו בשבט שוחר שלום באי הסמוך.

בין הנעלמים, אגב, הייתה נכדתו של המנהיג, וירג'יניה דייר. היא הייתה הילדה האנגלית הראשונה שנולדה באמריקה.


הנה המסתורין סביב המושבה האבודה ברואנוק:

https://youtu.be/b6SDYZNHkXo


עוד על מושבת רואנוק:

http://youtu.be/ofhIJ1wMKtc?t=25s


וסיפור המושבה האבודה רואנוק המפורט יותר:

http://youtu.be/P24hapbHjKw

טירת בילטמור אינה רק הבית הפרטי הגדול ביותר בארה"ב - היא גם מרבה לשחק בסרטים הוליוודיים. בין הסרטים המוכרים שבהם כיכבה טירת בילטמור בתור.. טירה.. נמצאים גם סרטים כמו חניבעל, המוהיקני האחרון והסרט המצליח מאד פורסט גאמפ.

מעבר לזה טירת בילטמור היא גם אתר תיירות שמליון תיירים באים לבקר בו בכל שנה.


הנה סרטון על טירת בילטמור:

http://youtu.be/x_1bQ1L5O6Y

חמש "הימות הגדולות", או "האגמים הגדולים" (Great Lakes), היא מערכת אגמים כה גדולים שהם יותר דומים לימים.

כמה גדולים הם? - אפשר לשוט בהם, מבלי שתראו את החוף.

נמצאת באמריקה הצפונית, בארה"ב ובקנדה, זוהי מערכת הימות הגדולה בעולם. היא כוללת אגמים, או ימות קרחוניות, שנוצרו בשל קרחונים עצומים שסחפו את הקרקע בתקופת הקרח והתמודדו מאז לאגמי הענק של ימינו.

בימות הללו יש מאות איים ובתוך חלק מהאיים הללו נוצרו אגמים נוספים וקטנים יותר.

בשל הרוחות הקרות שמגיעות ממפרץ הדסון, קופאים האגמים בזמן החורף ובמשך כ-4 חודשים מכסה הקרח את הימות.

בין הימות יש הבדלי מפלסים גדולים. המפלס של ימת סופריור גבוה ב-6 מטרים מזה של ימת יורון. מימיה של הראשונה נשפכים אל ימת יורון במפל מים ברוחב של 1,200 מטר.

גם מימי ימת מישיגן וימת יורון נשפכים אל ימת אירי. ממנה זורמים המים אל ימת אונטריו, דרך מפלי ניאגרה, בהפרשי מפלס של 100 מטר.


כך נוצרו האגמים הגדולים של אמריקה הצפונית (מתורגם):

https://youtu.be/gBRcOLcEwF0


סיפורם של האגמים הגדולים הללו:

http://youtu.be/tEFSw6qXYw4


חופי האגמים הגדולים:

http://youtu.be/gagnnGKprBE


שוברות הקרח בימות הקפואות בחורף:

http://youtu.be/TYbrnT2oWKU


מערות קרח שנוצרות שם כשקר מאד:

http://youtu.be/5i9b9ZeAeOc


והתמוססות הקרח בסוף החורף:

http://youtu.be/is6rGKmSvNY