מהו הסיפור מאחורי השיר "לעולם לא תצעדי לבד"?
"עת תלכי בסופה, הרימי ראשך גבוה, בלי פחד מהחשיכה. כשתיגמר הסופה, יהיו שמי זהב והשיר המתוק והכסוף של העפרוני".
השיר "לעולם לא תצעדי לבד" (You'll never walk alone) הוא שיר ממחזמר מאמצע שנות הארבעים. במקור הוא שיר עידוד ששרה הדודה נטי לג'ולי ג'ורדן ההמומה, שאיבדה את אהובה בילי - במחזמר הנשכח "קרוסלה", שכתבו ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין .
את השיר הקליטו בשנות ה-60 מחדש להקת "ג'רי והפייסמייקרז" שלהטו בליברפול (במקביל לביטלס) וביצעו את השיר. בקולו של הסולן ג'רי מרסדן הוא הפך לבלדת פופ יפהפייה ואהובה מאוד באותו עשור.
אבל איך הפך השיר שהם הקליטו להמנון הכדורגל המפורסם ביותר בעולם?
כשמדובר על הסיקטיז הרי שאלה שנות השיא של ליברפול, קבוצת הכדורגל המקומית. באותן שנים שולטת הקבוצה שמשחקת באדום, כמעט ללא בליגה האנגלית והיא גם מהקבוצות החזקות ביותר בכדורגל העולמי.
במהלך המשחקים נוהגים אז האוהדים של ליברפול לשיר שירים פופולריים שהתנגנו במועדוני העיר. כשהשיר "You'll never walk alone" מגיע למקום הראשון במצעד הבריטי הם מתחילים לשיר אותו. די מהר מובן שמושא השיר מבחינתם הוא לא בחורה אלא קבוצת הכדורגל שלהם. אוהדי ליברפול שרים אותו ללא הפסקה וההתלהבות גורמת להנהלת אצטדיון אנפילד הליברפולי להעביר אותו מהיציע למערכת הכריזה של אצטדיון הבית של הקבוצה.
השיר המנוגן ברמקולי האצטדיון הפך למנהג באנפילד ונמשך בה עד היום. הוא מלווה את ליברפול ואוהדיה, גם ברגעי השיא והניצחון וגם בימי ההפסד והשפל בליגה. מדהים ששיר ממיוזיקל שנולד כשיר עידוד במחזמר, הפך לשיר עידוד לקבוצה ובהמשך גם היה לשיר נחמה לאוהדים, לחן שמעודד ברגעים קשים ומזכיר שבסוף כל סופה יאירו שמי הזהב ויבואו הניצחונות.
וכך יצא שעם השנים הפך השיר להמנון האוהדים של קבוצת ליברפול. המדהים הוא שמשם אימצו אותו אוהדים של קבוצות כדורגל נוספות בבריטניה ואירופה. בראשית היו סלטיק, קלאב ברוז', מכלן ומיינץ ועם השנים הפך השיר להימנון של אוהדי כדורגל באשר הם. היום אפשר לשמוע אותו מושר במשחקי כדורגל בכל רחבי העולם.
"עת תלכי בסופה, הרימי ראשך גבוה, בלי פחד מהחשיכה. כשתיגמר הסופה, יהיו שמי זהב והשיר המתוק והכסוף של העפרוני".
השיר "לעולם לא תצעדי לבד" (You'll never walk alone) הוא שיר ממחזמר מאמצע שנות הארבעים. במקור הוא שיר עידוד ששרה הדודה נטי לג'ולי ג'ורדן ההמומה, שאיבדה את אהובה בילי - במחזמר הנשכח "קרוסלה", שכתבו ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין .
את השיר הקליטו בשנות ה-60 מחדש להקת "ג'רי והפייסמייקרז" שלהטו בליברפול (במקביל לביטלס) וביצעו את השיר. בקולו של הסולן ג'רי מרסדן הוא הפך לבלדת פופ יפהפייה ואהובה מאוד באותו עשור.
אבל איך הפך השיר שהם הקליטו להמנון הכדורגל המפורסם ביותר בעולם?
כשמדובר על הסיקטיז הרי שאלה שנות השיא של ליברפול, קבוצת הכדורגל המקומית. באותן שנים שולטת הקבוצה שמשחקת באדום, כמעט ללא בליגה האנגלית והיא גם מהקבוצות החזקות ביותר בכדורגל העולמי.
במהלך המשחקים נוהגים אז האוהדים של ליברפול לשיר שירים פופולריים שהתנגנו במועדוני העיר. כשהשיר "You'll never walk alone" מגיע למקום הראשון במצעד הבריטי הם מתחילים לשיר אותו. די מהר מובן שמושא השיר מבחינתם הוא לא בחורה אלא קבוצת הכדורגל שלהם. אוהדי ליברפול שרים אותו ללא הפסקה וההתלהבות גורמת להנהלת אצטדיון אנפילד הליברפולי להעביר אותו מהיציע למערכת הכריזה של אצטדיון הבית של הקבוצה.
השיר המנוגן ברמקולי האצטדיון הפך למנהג באנפילד ונמשך בה עד היום. הוא מלווה את ליברפול ואוהדיה, גם ברגעי השיא והניצחון וגם בימי ההפסד והשפל בליגה. מדהים ששיר ממיוזיקל שנולד כשיר עידוד במחזמר, הפך לשיר עידוד לקבוצה ובהמשך גם היה לשיר נחמה לאוהדים, לחן שמעודד ברגעים קשים ומזכיר שבסוף כל סופה יאירו שמי הזהב ויבואו הניצחונות.
וכך יצא שעם השנים הפך השיר להמנון האוהדים של קבוצת ליברפול. המדהים הוא שמשם אימצו אותו אוהדים של קבוצות כדורגל נוספות בבריטניה ואירופה. בראשית היו סלטיק, קלאב ברוז', מכלן ומיינץ ועם השנים הפך השיר להימנון של אוהדי כדורגל באשר הם. היום אפשר לשמוע אותו מושר במשחקי כדורגל בכל רחבי העולם.
