שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד התפצלו השפתיים החתומות?
הכל החל כששני מוסיקאים ניהלו רומן, הרחק מעיני התקשורת והפפראצי. זה בטח לא היה הופך לסיפור, אלמלא שניהם כתבו ביחד גם שיר מצוין. השיר "Our Lips Are Sealed" הפך ללהיט ענקי בכל העולם ונחשב על ידי מגזין המוסיקה החשוב “Rolling Stone” לאחד מ-100 השירים הגדולים בכל הזמנים. אבל מה שיותר מוזר הוא איך התפרסם השיר ומה התגלגל איתו מאז.
"שפתינו חתומות" נכתב ביחד על ידי האוהבים הזמניים, גיטריסטית להקת הגו-גוז ג’יין וידלין וסולן להקת ה-“Fun Boy Three” (משהו כמו "שלישיית המכייפים”) טרי הול. הוא ללא ספק שיר עם לחן מאד מעניין וטקסט לא-סתמי לחלוטין, שייצג גם את השפתיים החתומות, ביטוי שבאנגלית מדגיש סודיות.
כשלהקת ה”הגו-גוז", הלהקה של ג'יין וידלין, הוציאו אותו בשנת 1981, הם הפכו אותו ללהיט פופי עצום בארצות הברית והעולם. בבריטניה, לעומת זאת, הוא הגיע למקום נמוך במצעדי המכירות.
כששנתיים אחר-כך הוציאה אותו הלהקה של השותף השני לכתיבת השיר, טרי הול, להקת ה”פאן בוי ט’רי” לרדיו, בתור שיר מעט אפלולי בסגנון ה”ניו-ווייב”, הוא הפך ללהיט עצום גם בבריטניה. זה היה מקרה קלאסי של חלוקת העולם לשניים: הלהקה של כותב אחד זכתה בבית הבריטי, בעוד הלהקה של שותפתו לכתיבת הלהיט “הסתפקה" בשאר העולם..
דעתכם שלכם:
==========
ואתם, איזה ביצוע אתם אוהבים?
הנה השיר בביצוע הגו-גוז:
https://youtu.be/r3kQlzOi27M
הנה הביצוע של “Fun Boy Three”:
https://youtu.be/rqQT3oKA3v8
סיפור המעשה:
https://youtu.be/JvXJKxYjXYA
והנה קאבר, ביצוע חדש יותר של השיר:
https://youtu.be/W518NGwyzV8
איך איחד מלך הפופ את כולם לשיר אחד?
בשנות ה-80 היה לפופ רק מלך אחד. מדונה רק התפרסמה והפכה לכוכבת צעירה ומבטיחה. אלביס כבר מת מזמן והביטלס היו מפורקים מעל עשור. למלך הפופ קראו אז מייקל ג'קסון. הוא ימשיך במלכותו עד יום מותו ובקדנציה שלו קרה אחד הניסים של הפופ העולמי. קראו לנס הזה "אנו העולם" והוא היה שיר צדקה, שכל מי שראה עצמו זמר מצליח, התייצב כדי לשיר בו.
את מה שיהפוך ללהיט הגדול של שנת 1985, We are The World, כתבו ליונל ריצ'י ומייקל ג'קסון. הוא הוקלט על ידי כל האמנים שקיבלו מעין שם ללהקה, USA for Africa, והקדישו את ההכנסות לקורבנות הבצורת באתיופיה.
את ההשראה הם קיבלו מה"Band Aid", קבוצת אמנים בריטים ואירים שהקליטה שנה קודם את שיר הצדקה "האם הם יודעים שזהו חג המולד?" (Do They Know It's Christmas?) למטרות דומות.
יש בשיר We are The World לא מעט הישגים. מלך הפופ הצליח להביא לשם גאוני מוסיקה שהקשר ביניהם לבין הפופ שלו היה קלוש, אבל הכבוד שלהם לנושא היה גדול. התייצבו שם אפילו סטיבי וונדר, פול סיימון, ברוס ספרינגסטין ואחד, בוב דילן, דובר הדור הקודם ומי שכבר אז נחשב לאמן הפופ החשוב במאה ה-20.
"We are the World" הפך מיידית ללהיט והיה לאחת ההצלחות הגדולות בכל הזמנים. הוא עבר את 20 מיליון העותקים, במכירות בכל העולם.
אגב, 25 שנים לאחר מכן הוקלט ביצוע המחווה "We Are The World 25 For Haiti", שההכנסות ממנו הוקדשו לשיקום האיטי לאחר רעידת אדמה. השתתפו בו אמנים מובילים מדור היוטיוב, כמו ג'סטין ביבר ומיילי סיירוס, לצד אמנים מיתולוגיים כמו ברברה סטרייסנד, בונו ובריאן ווילסון מ"נערי החוף" ואמני היפ-הופ מובילים, בראשות קניה ווסט. את מייקל ג'קסון שילבו בפזמון הראשון בקטע מהקליפ המקורי.
הנה הקליפ המקורי של השיר "We are the World":
https://youtu.be/s3wNuru4U0I
הביצוע מ-2010 לשיר, עם אמני המאה ה-21:
https://youtu.be/Glny4jSciVI
גם בארץ הטרנד תפס:
https://youtu.be/caKTyxB1amI
איך זכה להיט הענק של אלטון ג'ון לקליפ הכושל בהיסטוריה?
כיום אנו רגילים שהפקת וידאו קליפים עולה גם מיליוני דולרים וכוכבי ענק כמו אלטון ג'ון עושים קליפים יקרים להחריד, אבל בשנות ה-70 המצב היה מעט שונה.
הביטוי הכי ברור לזה הוא הקליפ הגרוע בתולדות הפופ. מדובר בשיר "Don't go breaking my heart", שיר שאלטון ג'ון הקליט בשנות ה-70 עם הזמרת קיקי די, כסוג של מחווה לדואטים של זמרי הנשמה האמריקאים של אותה תקופה.
צילום הוידאו קליפ היה מהחפוזים ביותר. במאי הקליפ היה באמצע צילומים של תכנית טלוויזיה מיוחדת לזמר רוד סטיוארט. אבל ברצונו לספק את אלטון ג'ון, מגה סטאר צעיר ומוכשר כמו שד, הוא פתח אולפן זנוח, ארגן אותו במהירות כך שייראה כמו אולפן הקלטות וצילם בטייק אחד את השיר כולו, ב-3 מצלמות והנחיה לזמרים להציג כאילו שהם מקליטים את השיר לפני המצלמות ולאלתר בין לבין...
ואז התחיל החירבוש הגדול בתולדות הקליפים הטלוויזיוניים, או מה שאפשר לקרוא לו "טל-ביזיון". אפיינו אותו עילגות, חוסר נסיון, חובבנות וטייק אחד בלבד, שהיה במקרה גם גרוע במיוחד. שוב ושוב פספסו הזמרים החביבים כניסות, את השורות של המילים וכדומה. השיא היה כשבמהלך הסולו ניסה אלטון ללמד את קיקי די לרקוד משהו לא ברור והכישלון היה מביך לחלוטין.
אבל זה היה, כאמור, טייק אחד ולטלוויזיה. מה שמדהים שלא זו בלבד שהשיר לא נפגע מהקליפ והיה ללהיט ענק בכל העולם. גם הקליפ המביך הפך, כדרכם של דברים מביכים בעידן המודרני, לסוג של קליפ פולחן ולנושא לדיונים מלומדים, פחות או יותר, בפורומים אינטרנטיים של חובבי פופ ויוצרי קליפים לדורותיהם. הלב, מסתבר, לא נשבר שם לאף אחד ובמיוחד לא למנהלי הכספים ולחשבון הבנק של האלטון והג'ון והקיקי והדי.
הנה הקליפ של "Don't go breaking my heart":
https://youtu.be/z0qW9P-uYfM
מה קרה במלון קליפורניה?
"מלון קליפורניה" (Hotel California) הוא אחד השירים האהובים בתולדות הרוק. השיר של להקת האיגלס (The Eagles), שיצא לאור ב-1977, הפך מיד ללהיט ענק בכל העולם. אבל מי יודע מה מסמל השיר ועל מה הוא מדבר?
איש לא יודע בדיוק וגם חברי הלהקה וכותבי השיר לא הסכימו מעולם לספק הסברים. מעבר למשפטים סתומים, כמו "מסע מתמימות להתנסות" או "החלום והסיוט האמריקאי", הם לא תרמו דבר. הקלישאה של הכותבים חוזרת גם כאן - מהרגע שהשיר שוחרר לאוויר, הוא ברשות עצמו וכל אחד מוזמן למצוא את ההסבר שלו.
אחת הסברות הפופולריות וזו שהסתדרה הכי טוב עם מה שהכותבים כן אמרו, היא שהשיר מספר על חוויית ה"טריפ", שימוש בסם הזייה, כנראה קנאביס. מחזקת את הסברה הזו המילה "קוֹלִיטַס" שמוזכרת בבית הראשון של השיר. פירושה בספרדית הוא "זנבות קטנים" ויודעי דבר מציינים שזה הכינוי של המכורים לסיגריות מצמח הקנאביס.
השיר, לפי ההסבר הזה, הוא אלגוריה להתמכרות לסמים. מתואר בו מלון מפתה ומזמין, שהזמר היגע נקלע אליו ונהנה בו מאד, עד שהוא מתקשה לעזוב אותו. ממש כמו הדינמיקה של השיר, המטייל נכנס למלון ונהנה בו מאוד, באווירה רגועה ונעימה. עם מראות על התקרה, שמפניה בקרח, מכוניות מרצדס בנץ וריחות משכרים באוויר, הכל מתחיל היטב. הוא מוקף באורחים עשירים, שנהנים עד בלי די. אבל בהדרגה משתחלים הזיוף וההרגשה הרעה שכולם בעצם אסירים במקום. המטייל הולך ומתמכר ונכנס לטריפ רע מאוד, עד שהוא מגלה שהוא מכור והוא לא מצליח להשתחרר מהטריפ, או "להרוג את החיה" - (Kill the beast). אולי סולו הגיטרה האגדי, סולו של שתי גיטרות ביחד, משקף את המצב המסוגר הזה, שבו מי שנכנס מרצונו אל החלום של השפע והפינוק במלון קליפורניה, מוצא את עצמו אסיר בו ולא חופשי לעצמו. זה מקום שממנו "תוכל לצאת בכל זמן שתרצה, אך לעולם לא תוכל לעזוב" ("You can check out anytime you like, but you can never leave").
לפי גירסה זו, המלון עצמו הוא מעין אלגוריה, דימוי של אהבת התענוגות והעושר, לצד הזיוף והחורבן-העצמי, של תעשיית המוסיקה של קליפורניה בסוף שנות ה-70. גם חברי הלהקה הסכימו לומר שהשיר עוסק "בחיי העשירים של לוס אנג'לס".
אגב, המעניין הוא שעל אף שיש בארצות הברית ובקליפורניה עצמה מלונות רבים בשם זה, אף לא אחד מהם זוהה בתור המלון שבשיר. המלון שמופיע על עטיפת האלבום הוא מלון בשם "Beverly Hills Hotel", מלון שנמצא בשדרות סנסט שבבוורלי הילס ואין בינו לבין התיאורים המדומיינים שבשיר דבר. אבל זה מסתדר גם עם זה שהאיגלס הם לא "הנשרים" כמו שתורגמו בעברית, כך שהכל בסדר...
הנה השיר Hotel California של להקת ה-Eagles:
https://youtu.be/UehilhnMt5Y
נגן קיטר חוזר על הסולו האגדי בדייקנות רבה:
http://youtu.be/qQt9q8iiqa8
סרטון תיעודי על השיר ויצירתו:
https://youtu.be/yVkbwqKBO4E?long=yes
וקטע מתכנית טלוויזיה בו מספר גיטריסט הלהקה על התככים שקשורים בשיר ובמי שבאמת כתב אותו:
https://youtu.be/YubgQc_ovOo?long=yes
מאיפה הגיעה מוסטנג סאלי?
הוא אחד השירים הכי חשובים בתולדות הרוק וכנראה גם שיר הרית'ם אנד בלוז הפופולרי ביותר בעולם.
מדויק כמו מכונית מוסטנג ומבריק כמו הסוסים הפראיים שעל שמם היא נקראת, השיר "מוסטנג סאלי" נולד בשנת 1965. מק רייס כתב אותו במבנה של שיר בן 24 תיבות (AAB) והקליט אותו באלבום משלו. השיר התקבל נחמד, אבל עדיין ללא סימן לסנסציה שהוא עומד להיות.
רק שנה אחר כך הוא הפך להיט. זה קרה כשווילסון פיקט הקליט קאבר לשיר והפך אותו להמנון של ממש, שיר על ריצה ומהירות ואנרגיה של צעירים. מהשירים האלה, אתם יודעים, שאנשים שרים עם האמן בהופעות ודורשים אותו בהדרן, אם לא בוצע עדיין.
שיר שלא הולכים הביתה בלעדיו. שיר שאין ערב קריוקי של דוברי אנגלית שהוא לא יהיה בו.
לא רבים יודעים, אגב, שהשיר הזה נולד כמעט כבדיחה, הרבה לפני שהפך לאחד מלהיטי הרוק המוכרים ביותר. הוא נכתב כשזמרת בשם דלה ריס, שמק ריס הכיר, רצתה לקנות לעצמה מכונית פורד מוסטנג, סמל יקר של חופש ומהירות באותם ימים ולמעשה גם היום (קראו עליה בתגית "פורד מוסטנג").
בהתחלה המחבר רייס קרא לו "מוסטנג מאמא" אבל הזמרת האגדית אריתה פרנקלין הציעה לשנות את שמו ל"מוסטנג סאלי" (Mustang Sally) ורייס התלהב.
הפזמון, אגב, כלל את השורה המלהיבה "רוצי סאלי, רוצי" ("ride, Sally, ride"). את המשפט באנגלית "רייד, סאלי רייד", שילבה העיתונות האמריקאית בכותרות ראשיות בשנת 1983, כשהאסטרונאוטית הראשונה, האסטרופיזיקאית הדוקטור סאלי רייד, יצאה לחלל.
כולם אמרו שזה צירוף מקרים - שהשם והראשוניות של סאלי רייד התלבשו כל כך יפה עם השיר הידוע. האם הייתה שם נבואה מוקדמת? - כנראה שלא, אבל גם צירוף מקרים מרהיב שכזה הוא משהו, לא?
הנה ווילסון פיקט בביצוע שהפך את Mustang Sally ללהיט:
https://youtu.be/h1FRrZD2y9Y
באדי גאי במוסטנג סאלי שלו ושל הגיטריסט האגדי ג'ף בק:
https://youtu.be/3TYWYDqr-TA
הלהקה הקולנועית "הקומיטמנטס" בביצוע שלהם מהסרט הידוע:
https://youtu.be/Y5TQtREyhSM
איפה נולדה 'ירושלים של זהב'?
לא רבים יודעים שהשיר הישראלי המפורסם ביותר בעולם הוא סוג של גניבה מוסיקלית, אם כי לא רשמית. נעמי שמר, מגדולות היוצרות בזמר הישראלי, הודתה בסוף חייה שאכן השיר כנראה "הושאל" על ידה באופן לא מודע משיר באסקי שאולי שמעה.
"ירושלים של זהב" שודר לראשונה, בביצוע בכורה, במסגרת פסטיבל הזמר שהתקיים מעט לפני מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה, שבה נכבשה העיר העתיקה וירושלים אוחדה, הסתבר שהשיר הכין את הלבבות לקרבות הגבורה ולאיחודה של העיר הקרועה והוא היה לשיר כמעט נבואי. הניצחון הישראלי המדהים, שזכה לתהילה בכל העולם, הביא פרסום וכבוד גם לנעמי שמר והשיר הפך לשיר הישראלי המוכר בעולם ואחד השירים החשובים בתרבות הישראלית. היו אפילו מי שהציעו שהוא יהפוך להימנון המדינה, כולל חברי כנסת..
דבר הגניבה המוסיקלית מהשיר הבאסקי "פיו חוספה" (Pello Joxepe) הועלה לראשונה שנים ספורות אחר כך. הזמר הנודע, פאקו איבנז, ממבצעי שיר העם, לא ראה בזה בעיה אלא סוג של מחמאה. כשהופך שיר שטות על גבר רע לב שמכחיש שהוא אבא של תינוק שנולד לחברתו, לאחד מהשירים הלאומיים של מדינה נערצת, זו לדעתו לא בעיה.
אך היוצרת הכחישה לחלוטין את העניין והתנערה מהטענה. השמועות והטענות המשיכו ללוות את השיר זמן רב, אבל דבר לא השתנה. שנים רבות אחר-כך סיפר המוסיקאי גיל אלדמע, שמעט לפני מותה הודתה נעמי שמר בפניו כי יתכן שאכן הושפעה מהשיר הבסקי ושגם אם הדבר לא נעשה במתכוון עליה להתוודות על כך. היא טענה שלא הפרה את חוק זכויות היוצרים גם בכך שבספירה שעשתה לאחר שנוכחה בדימיון לשיר הבאסקי, היא נוכחה לשמחתה שלא חצתה את שמונה התווים הרצופים שהעתקתם משיר אחר, הופכים לחן לגניבה מוסיקלית.
הנה השיר הבאסקי שהיווה לו השראה:
http://youtu.be/ttuRcl1dK1M
והנה השיר "ירושלים של זהב”:
http://youtu.be/mjmMllp8hJg
מה הסיפור שמאחורי השיר סטן של אמינם?
בשנת 2000 הוציא הראפר אמינם את הסינגל של "סטן" (Stan), מה שעתיד להיות אחד הלהיטים הגדולים שלו ולהיכנס לאלבומו "The Marshall Mathers LP".
השיר הוא עלילה בדיונית על אודות מעריץ ששולח לכוכב הפופ הנערץ עליו מכתבים היסטריים, עם מילות הערצה וגם מעט איומים. כשהוא לא מקבל תשובה, סטן נקלע להתקף של שגעון ומתוך עלבון וזעם הוא מכניס את החברה ההריונית שלו לתא המטען של מכוניתו ובאקט של רצח והתאבדות הוא צולל עם רכבו לתוך המים.
המדהים הוא שבקליפ הזה אמינם הוא גם עצמו וגם סטן, שחי בסיפור כמו שאמינם יכול היה לחיות באמת, אם לא היה מתפרסם ועולה מעירו דטרויט לפסגת העולם.
#הצלחת השיר
אמינם סימפל בתור פזמון השיר את "Thank You" של דיידו, זמרת בריטית עם הצלחה ראשונית, שאותו שיר שלה מצא את דרכו גם לפסקול הסרט "דלתות מסתובבות".
ביחד עם הביט והבייסליין היסודיים ובין הראפ המלוטש של אמינם, הפזמון הזה הביא בשיר את הבלדה המלודית האולטימטיבית. השיר התרומם איתו לגבהים מטורפים.
ואכן, הסימפול של דיידו לתוך השיר "סטן" הפך אותו ללהיט עצום. הזכות והניקיון של דיידו העדינה, אל מול קשיחות הרחוב של אמינם. הסימפול הזה הזניק לדיידו את הקריירה ובו בזמן הפך את אמינם למגה סטאר בינלאומי ולמלך הלבן של הראפ.
את החברה בקליפ, אגב, גילמה דיידו עצמה, שחוותה עם השיר הזה נסיקה מדהימה בכל הקריירה שלה. אמינם שיחק בו בתפקיד עצמו.
#הטייק האבוד של אמינם
לא רבים יודעים שבזמן ההקלטה של "Stan", אמינם עבד עם טכנאי סאונד שמעולם לא עבד איתו לפני כן. האיש הזה עומד לגזול מהעולם את הגרסה הטובה ביותר של "סטן".
לפי אמינם, הטכנאי ביקש ממנו רשות להדליק ג'וינט, מריחואנה, בזמן ההקלטה. אמינם התקשה לסרב והרשה לו. "ביג מיסטייק, מרשל!" היינו אומרים לו בדיעבד.
אמינם החל להקליט את הניסיון השלישי של "סטן". כשהוא סיים את הטייק, המוצלח יש לומר, רצה הראפר הפרפקציוניסט לתקן את שלושת השורות האחרונות ולהקליט מחדש. אבל הטכנאי, שהתבקש להחזיר את סרט ההקלטה מעט אחורה, החזיר בטעות את כל הקטע להתחלה ומשם החל להקליט.
אבל בטייפ סלילים, מי שהקליט מעל הקלטה קודמת שנמצאת על הסליל, ההקלטה הקודמת "נדרסת" והיא אבודה לתמיד.
וזה בדיוק מה שקרה. הגרסה המקורית של השיר נמחקה לעד. לפי אמינם, הגרסה האבודה הזו הייתה "טובה הרבה יותר" מהגרסה של השיר שאנו מכירים. תארו לעצמכם כמה טובה היא הייתה...
הנה סטן בגרסה הקצרה:
https://youtu.be/aSLZFdqwh7E
הגרסה הארוכה של השיר "סטן”:
https://youtu.be/gOMhN-hfMtY
ופרודיה גאונית ומצמררת בעברית על אדם שלא מקבל תשובה מאלוהים אז הוא רוצח (עברית):
https://youtu.be/eicCDSpFChM
האם הביא פזמון התקווה לרצח ג'ון לנון?
דמיין שאין גן עדן
זה קל, אם אתה יכול.
אין גיהנום מתחת
מעלינו רק רקיע כחול...
השיר Imagine, בעברית "דמיין", הוא אולי שירו המפורסם ביותר של ג'ון לנון - בלדה מלאת תקווה על עולם טוב, אוטופי, בלי רכוש ומלחמות, עולם ללא גבולות בין ארצות ובלי דתות שלא יכולות לחיות זו לצד זו.
זהו מעין גן עדן גלובלי, בו שולטת אוניברסליות נעימה ונחשקת, המבוססת על שלום, שוויון ושלווה עולמיים.
השיר, שהתפרסם בשנת 1971 כחלק מהאלבום "Imagine", שהופק על ידי פיל ספקטור, הפך במהירות רבה להמנון עולמי. רבים רואים בו את השיר האוטופי המפורסם ביותר אי-פעם ובמהלך השנים הוא נבחר שוב ושוב למקומות המובילים ברשימת הפזמונים הגדולים של כל הזמנים.
זהו אחד השירים היחידים שניתן לומר שהביא לשינוי טוב כלשהו בעולם. אבל נראה שהוא הביא לעוד עניין קטן - למותו של ג'ון לנון.
כי מארק דייויד צ'פמן, מעריץ שרצח את לנון, טען שעשה זאת מכיוון שג'ון לנון הפך לאדם צבוע ומזויף. כולם ידעו על מה הוא מדבר. בשיר "Imagine" הצליח לנון להרגיז לא מעט אנשים, שראו את הפער בין המילים האוטופיות והיפות שהופיעו בשיר ובין החיים שהוא עצמו חי.
למשל, בין לנון שמדמיין בשיר עולם ללא רכוש, אבל הוא עצמו מבצע אותו בווילה יפהפייה, מנוכרת ומנקרת עיניים. בחייו שלו, ניהל לנון חיים של מיליונר. האם פסנתר הכנף הלבן והנוצץ שלו עצבן את צ'פמן?
או שהיה זה לנון שרצה עולם ללא דתות והוא עצמו ניהל רומן עם זרמים רוחניים הזויים יותר ופחות ועם מהרישים שסחררו אותו לחלוטין.
או אולי הרגיז את צ'פמן אותו לנון, שחולם על עולם ללא אלימות וביקש כבר מזמן לתת צ'אנס לשלום, אבל הוא עצמו היה מסוכסך קשות עם חברו ללהקה והסתבך בעצמו לא פעם באלימות?
כיום, Imagine הוא ההמנון של אירגון זכויות האדם "אמנסטי". הוא זכה לחיי נצח ומשפיע על דורות של אנשים טובים. אבל האיש שכתב אותו נרצח מזמן. זה לא קרה מפני שהציע אלטרנטיבה לעולם אלים והפוך לרוח השיר, אבל אולי זה קרה מפני שחי חיים שלא הציגו דוגמה אישית שתאמה את החזון הנפלא שלו.
הנה השיר Imagine, בעברית "דמיינו":
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
אמנים שממשיכים להעביר את המסר:
https://youtu.be/L7IP4UlXvG8
ואימרו שלום לפסנתר הלבן במוזיאון הביטלס בליברפול:
https://youtu.be/UvtyJDT7sF8
מיהי הנערה מאיפנמה?
השיר הברזילאי "הנערה מאיפנמה" (Girl from Ipanema) הוא להיט ענק ועולמי שנולד בריו דה ז'ניירו בברזיל. זהו שיר שיצמיח ז'אנר חדש של ג'אז, סגנון ה"בוסה נובה" הרגוע, שיגדל מברזיל ויזכה להצלחה עולמית ולטרנד מוסיקלי בולט בג'אז של שנות ה-60.
אבל לא רבים יודעים ש"הנערה מאיפנמה", בפורטוגזית "גארוטה דה איפנמה" (Garota de Ipanema restaurant), נכתב על מישהי מסוימת, צעירה יפה, איך לא, שחיה שנים רבות בשכונת איפנמה.
"גבוהה ושזופה וצעירה ויפה, הולכת הנערה מאיפנמה. וכשהיא עוברת כל אחד נאנח אהההה"
מושא השיר היא הנערה הגבוהה והיפהפייה בת ה-17 אֶלוֹ פיניירו (Helô Pinheiro). ב-1962 היא נהגה לעבור יום יום ליד בית קפה בשכונה ולא ידעה שיושבים שם שני ענקי תרבות לעתיד שמאוהבים בה. היא היוותה השראה למשורר וינישיוס דה מוראס ולידידו, המלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים.
השניים נהגו לשבת בבית קפה סמוך ולהביט בנערה היפה כל כך. יום אחד הם פשוט כתבו עליה שיר. השיר הזה עתיד להפוך לאחד השירים המפורסמים בכל הזמנים ולסמל עולמי של איפנמה ושל ריו דה ז'ניירו.
בית הקפה שבו כתבו ג'ובים ודה מוראס את "הנערה מאיפנמה" הוא קפה ולוזו (Veloso). כיום הוא כבר לא קיים ובמקום בו הוא היה נמצאת מסעדה.
השיר מאוד הצליח. אלו פיניירו, "הנערה מאיפנמה", זכתה שהשיר שנכתב עליה יהפוך בעולם לשיר השני במספר ה"קאברים" שעשו לו. המוביל ברשימה והיחיד שעבר את "הנערה מאיפנמה", אגב, הוא "Yesterday" של הביטלס.
פיניירו עצמה, שהעיר ריו מלאה באתרי תיירות על שמה, התחתנה עם השנים והזמינה את היוצרים לאירוסין שלה. ג'ובים הגיע, אמר לה שהוא מאוהב בה ובניסיון נואש הציע לה נישואין. היא סירבה.
בהמשך היא הפכה לדוגמנית ולמומחית אופנה ואף הנחתה תכניות בטלוויזיה הברזילאית. היא אף פתחה חנות אופנה שנקראה "הנערה מאיפנמה" והיורשים של מחברי השיר תבעו אותה, אבל החנות פועלת בריו עד היום בשם זה.
עד היום שכונת איפנמה נחשבת בעיר לאזור של שופינג וחיים טובים. חוף איפנמה (Ipanema Beach) הסמוך הוא חוף פופולרי, מתוייר ומפורסם מאוד בעיר. בעיני רבים בעיר זהו חוף הצעירים האופנתיים של ריו.
מכל מקום, "הנערה מאיפנמה" הייתה עם השנים לסמל ולפנים של העיר ריו דה ז'נירו ובאופן מסוים של ברזיל כולה. בלי להתכוון ואפילו לדעת על כך, היא הפכה לסמל היופי של נשות ברזיל ולסמל עולמי של ארכיטיפ האהבה האפלטונית האולטימטיבית.
הנה השיר "הנערה מאיפנמה":
https://youtu.be/_1uEy-n4IsU
סיפורה של הנערה שעליה נכתב השיר:
https://youtu.be/UuvmRHdu5vA
הנה ראיון עם הנערה האמיתית מאיפנמה:
https://youtu.be/ct0kxfEsIqU
וביצוע עכשווי יפה של אליס:
https://youtu.be/09gJX0Cc6p0
הכל החל כששני מוסיקאים ניהלו רומן, הרחק מעיני התקשורת והפפראצי. זה בטח לא היה הופך לסיפור, אלמלא שניהם כתבו ביחד גם שיר מצוין. השיר "Our Lips Are Sealed" הפך ללהיט ענקי בכל העולם ונחשב על ידי מגזין המוסיקה החשוב “Rolling Stone” לאחד מ-100 השירים הגדולים בכל הזמנים. אבל מה שיותר מוזר הוא איך התפרסם השיר ומה התגלגל איתו מאז.
"שפתינו חתומות" נכתב ביחד על ידי האוהבים הזמניים, גיטריסטית להקת הגו-גוז ג’יין וידלין וסולן להקת ה-“Fun Boy Three” (משהו כמו "שלישיית המכייפים”) טרי הול. הוא ללא ספק שיר עם לחן מאד מעניין וטקסט לא-סתמי לחלוטין, שייצג גם את השפתיים החתומות, ביטוי שבאנגלית מדגיש סודיות.
כשלהקת ה”הגו-גוז", הלהקה של ג'יין וידלין, הוציאו אותו בשנת 1981, הם הפכו אותו ללהיט פופי עצום בארצות הברית והעולם. בבריטניה, לעומת זאת, הוא הגיע למקום נמוך במצעדי המכירות.
כששנתיים אחר-כך הוציאה אותו הלהקה של השותף השני לכתיבת השיר, טרי הול, להקת ה”פאן בוי ט’רי” לרדיו, בתור שיר מעט אפלולי בסגנון ה”ניו-ווייב”, הוא הפך ללהיט עצום גם בבריטניה. זה היה מקרה קלאסי של חלוקת העולם לשניים: הלהקה של כותב אחד זכתה בבית הבריטי, בעוד הלהקה של שותפתו לכתיבת הלהיט “הסתפקה" בשאר העולם..
דעתכם שלכם:
==========
ואתם, איזה ביצוע אתם אוהבים?
הנה השיר בביצוע הגו-גוז:
https://youtu.be/r3kQlzOi27M
הנה הביצוע של “Fun Boy Three”:
https://youtu.be/rqQT3oKA3v8
סיפור המעשה:
https://youtu.be/JvXJKxYjXYA
והנה קאבר, ביצוע חדש יותר של השיר:
https://youtu.be/W518NGwyzV8
בשנות ה-80 היה לפופ רק מלך אחד. מדונה רק התפרסמה והפכה לכוכבת צעירה ומבטיחה. אלביס כבר מת מזמן והביטלס היו מפורקים מעל עשור. למלך הפופ קראו אז מייקל ג'קסון. הוא ימשיך במלכותו עד יום מותו ובקדנציה שלו קרה אחד הניסים של הפופ העולמי. קראו לנס הזה "אנו העולם" והוא היה שיר צדקה, שכל מי שראה עצמו זמר מצליח, התייצב כדי לשיר בו.
את מה שיהפוך ללהיט הגדול של שנת 1985, We are The World, כתבו ליונל ריצ'י ומייקל ג'קסון. הוא הוקלט על ידי כל האמנים שקיבלו מעין שם ללהקה, USA for Africa, והקדישו את ההכנסות לקורבנות הבצורת באתיופיה.
את ההשראה הם קיבלו מה"Band Aid", קבוצת אמנים בריטים ואירים שהקליטה שנה קודם את שיר הצדקה "האם הם יודעים שזהו חג המולד?" (Do They Know It's Christmas?) למטרות דומות.
יש בשיר We are The World לא מעט הישגים. מלך הפופ הצליח להביא לשם גאוני מוסיקה שהקשר ביניהם לבין הפופ שלו היה קלוש, אבל הכבוד שלהם לנושא היה גדול. התייצבו שם אפילו סטיבי וונדר, פול סיימון, ברוס ספרינגסטין ואחד, בוב דילן, דובר הדור הקודם ומי שכבר אז נחשב לאמן הפופ החשוב במאה ה-20.
"We are the World" הפך מיידית ללהיט והיה לאחת ההצלחות הגדולות בכל הזמנים. הוא עבר את 20 מיליון העותקים, במכירות בכל העולם.
אגב, 25 שנים לאחר מכן הוקלט ביצוע המחווה "We Are The World 25 For Haiti", שההכנסות ממנו הוקדשו לשיקום האיטי לאחר רעידת אדמה. השתתפו בו אמנים מובילים מדור היוטיוב, כמו ג'סטין ביבר ומיילי סיירוס, לצד אמנים מיתולוגיים כמו ברברה סטרייסנד, בונו ובריאן ווילסון מ"נערי החוף" ואמני היפ-הופ מובילים, בראשות קניה ווסט. את מייקל ג'קסון שילבו בפזמון הראשון בקטע מהקליפ המקורי.
הנה הקליפ המקורי של השיר "We are the World":
https://youtu.be/s3wNuru4U0I
הביצוע מ-2010 לשיר, עם אמני המאה ה-21:
https://youtu.be/Glny4jSciVI
גם בארץ הטרנד תפס:
https://youtu.be/caKTyxB1amI
כיום אנו רגילים שהפקת וידאו קליפים עולה גם מיליוני דולרים וכוכבי ענק כמו אלטון ג'ון עושים קליפים יקרים להחריד, אבל בשנות ה-70 המצב היה מעט שונה.
הביטוי הכי ברור לזה הוא הקליפ הגרוע בתולדות הפופ. מדובר בשיר "Don't go breaking my heart", שיר שאלטון ג'ון הקליט בשנות ה-70 עם הזמרת קיקי די, כסוג של מחווה לדואטים של זמרי הנשמה האמריקאים של אותה תקופה.
צילום הוידאו קליפ היה מהחפוזים ביותר. במאי הקליפ היה באמצע צילומים של תכנית טלוויזיה מיוחדת לזמר רוד סטיוארט. אבל ברצונו לספק את אלטון ג'ון, מגה סטאר צעיר ומוכשר כמו שד, הוא פתח אולפן זנוח, ארגן אותו במהירות כך שייראה כמו אולפן הקלטות וצילם בטייק אחד את השיר כולו, ב-3 מצלמות והנחיה לזמרים להציג כאילו שהם מקליטים את השיר לפני המצלמות ולאלתר בין לבין...
ואז התחיל החירבוש הגדול בתולדות הקליפים הטלוויזיוניים, או מה שאפשר לקרוא לו "טל-ביזיון". אפיינו אותו עילגות, חוסר נסיון, חובבנות וטייק אחד בלבד, שהיה במקרה גם גרוע במיוחד. שוב ושוב פספסו הזמרים החביבים כניסות, את השורות של המילים וכדומה. השיא היה כשבמהלך הסולו ניסה אלטון ללמד את קיקי די לרקוד משהו לא ברור והכישלון היה מביך לחלוטין.
אבל זה היה, כאמור, טייק אחד ולטלוויזיה. מה שמדהים שלא זו בלבד שהשיר לא נפגע מהקליפ והיה ללהיט ענק בכל העולם. גם הקליפ המביך הפך, כדרכם של דברים מביכים בעידן המודרני, לסוג של קליפ פולחן ולנושא לדיונים מלומדים, פחות או יותר, בפורומים אינטרנטיים של חובבי פופ ויוצרי קליפים לדורותיהם. הלב, מסתבר, לא נשבר שם לאף אחד ובמיוחד לא למנהלי הכספים ולחשבון הבנק של האלטון והג'ון והקיקי והדי.
הנה הקליפ של "Don't go breaking my heart":
https://youtu.be/z0qW9P-uYfM
"מלון קליפורניה" (Hotel California) הוא אחד השירים האהובים בתולדות הרוק. השיר של להקת האיגלס (The Eagles), שיצא לאור ב-1977, הפך מיד ללהיט ענק בכל העולם. אבל מי יודע מה מסמל השיר ועל מה הוא מדבר?
איש לא יודע בדיוק וגם חברי הלהקה וכותבי השיר לא הסכימו מעולם לספק הסברים. מעבר למשפטים סתומים, כמו "מסע מתמימות להתנסות" או "החלום והסיוט האמריקאי", הם לא תרמו דבר. הקלישאה של הכותבים חוזרת גם כאן - מהרגע שהשיר שוחרר לאוויר, הוא ברשות עצמו וכל אחד מוזמן למצוא את ההסבר שלו.
אחת הסברות הפופולריות וזו שהסתדרה הכי טוב עם מה שהכותבים כן אמרו, היא שהשיר מספר על חוויית ה"טריפ", שימוש בסם הזייה, כנראה קנאביס. מחזקת את הסברה הזו המילה "קוֹלִיטַס" שמוזכרת בבית הראשון של השיר. פירושה בספרדית הוא "זנבות קטנים" ויודעי דבר מציינים שזה הכינוי של המכורים לסיגריות מצמח הקנאביס.
השיר, לפי ההסבר הזה, הוא אלגוריה להתמכרות לסמים. מתואר בו מלון מפתה ומזמין, שהזמר היגע נקלע אליו ונהנה בו מאד, עד שהוא מתקשה לעזוב אותו. ממש כמו הדינמיקה של השיר, המטייל נכנס למלון ונהנה בו מאוד, באווירה רגועה ונעימה. עם מראות על התקרה, שמפניה בקרח, מכוניות מרצדס בנץ וריחות משכרים באוויר, הכל מתחיל היטב. הוא מוקף באורחים עשירים, שנהנים עד בלי די. אבל בהדרגה משתחלים הזיוף וההרגשה הרעה שכולם בעצם אסירים במקום. המטייל הולך ומתמכר ונכנס לטריפ רע מאוד, עד שהוא מגלה שהוא מכור והוא לא מצליח להשתחרר מהטריפ, או "להרוג את החיה" - (Kill the beast). אולי סולו הגיטרה האגדי, סולו של שתי גיטרות ביחד, משקף את המצב המסוגר הזה, שבו מי שנכנס מרצונו אל החלום של השפע והפינוק במלון קליפורניה, מוצא את עצמו אסיר בו ולא חופשי לעצמו. זה מקום שממנו "תוכל לצאת בכל זמן שתרצה, אך לעולם לא תוכל לעזוב" ("You can check out anytime you like, but you can never leave").
לפי גירסה זו, המלון עצמו הוא מעין אלגוריה, דימוי של אהבת התענוגות והעושר, לצד הזיוף והחורבן-העצמי, של תעשיית המוסיקה של קליפורניה בסוף שנות ה-70. גם חברי הלהקה הסכימו לומר שהשיר עוסק "בחיי העשירים של לוס אנג'לס".
אגב, המעניין הוא שעל אף שיש בארצות הברית ובקליפורניה עצמה מלונות רבים בשם זה, אף לא אחד מהם זוהה בתור המלון שבשיר. המלון שמופיע על עטיפת האלבום הוא מלון בשם "Beverly Hills Hotel", מלון שנמצא בשדרות סנסט שבבוורלי הילס ואין בינו לבין התיאורים המדומיינים שבשיר דבר. אבל זה מסתדר גם עם זה שהאיגלס הם לא "הנשרים" כמו שתורגמו בעברית, כך שהכל בסדר...
הנה השיר Hotel California של להקת ה-Eagles:
https://youtu.be/UehilhnMt5Y
נגן קיטר חוזר על הסולו האגדי בדייקנות רבה:
http://youtu.be/qQt9q8iiqa8
סרטון תיעודי על השיר ויצירתו:
https://youtu.be/yVkbwqKBO4E?long=yes
וקטע מתכנית טלוויזיה בו מספר גיטריסט הלהקה על התככים שקשורים בשיר ובמי שבאמת כתב אותו:
https://youtu.be/YubgQc_ovOo?long=yes
סיפורי שירים
הוא אחד השירים הכי חשובים בתולדות הרוק וכנראה גם שיר הרית'ם אנד בלוז הפופולרי ביותר בעולם.
מדויק כמו מכונית מוסטנג ומבריק כמו הסוסים הפראיים שעל שמם היא נקראת, השיר "מוסטנג סאלי" נולד בשנת 1965. מק רייס כתב אותו במבנה של שיר בן 24 תיבות (AAB) והקליט אותו באלבום משלו. השיר התקבל נחמד, אבל עדיין ללא סימן לסנסציה שהוא עומד להיות.
רק שנה אחר כך הוא הפך להיט. זה קרה כשווילסון פיקט הקליט קאבר לשיר והפך אותו להמנון של ממש, שיר על ריצה ומהירות ואנרגיה של צעירים. מהשירים האלה, אתם יודעים, שאנשים שרים עם האמן בהופעות ודורשים אותו בהדרן, אם לא בוצע עדיין.
שיר שלא הולכים הביתה בלעדיו. שיר שאין ערב קריוקי של דוברי אנגלית שהוא לא יהיה בו.
לא רבים יודעים, אגב, שהשיר הזה נולד כמעט כבדיחה, הרבה לפני שהפך לאחד מלהיטי הרוק המוכרים ביותר. הוא נכתב כשזמרת בשם דלה ריס, שמק ריס הכיר, רצתה לקנות לעצמה מכונית פורד מוסטנג, סמל יקר של חופש ומהירות באותם ימים ולמעשה גם היום (קראו עליה בתגית "פורד מוסטנג").
בהתחלה המחבר רייס קרא לו "מוסטנג מאמא" אבל הזמרת האגדית אריתה פרנקלין הציעה לשנות את שמו ל"מוסטנג סאלי" (Mustang Sally) ורייס התלהב.
הפזמון, אגב, כלל את השורה המלהיבה "רוצי סאלי, רוצי" ("ride, Sally, ride"). את המשפט באנגלית "רייד, סאלי רייד", שילבה העיתונות האמריקאית בכותרות ראשיות בשנת 1983, כשהאסטרונאוטית הראשונה, האסטרופיזיקאית הדוקטור סאלי רייד, יצאה לחלל.
כולם אמרו שזה צירוף מקרים - שהשם והראשוניות של סאלי רייד התלבשו כל כך יפה עם השיר הידוע. האם הייתה שם נבואה מוקדמת? - כנראה שלא, אבל גם צירוף מקרים מרהיב שכזה הוא משהו, לא?
הנה ווילסון פיקט בביצוע שהפך את Mustang Sally ללהיט:
https://youtu.be/h1FRrZD2y9Y
באדי גאי במוסטנג סאלי שלו ושל הגיטריסט האגדי ג'ף בק:
https://youtu.be/3TYWYDqr-TA
הלהקה הקולנועית "הקומיטמנטס" בביצוע שלהם מהסרט הידוע:
https://youtu.be/Y5TQtREyhSM
לא רבים יודעים שהשיר הישראלי המפורסם ביותר בעולם הוא סוג של גניבה מוסיקלית, אם כי לא רשמית. נעמי שמר, מגדולות היוצרות בזמר הישראלי, הודתה בסוף חייה שאכן השיר כנראה "הושאל" על ידה באופן לא מודע משיר באסקי שאולי שמעה.
"ירושלים של זהב" שודר לראשונה, בביצוע בכורה, במסגרת פסטיבל הזמר שהתקיים מעט לפני מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה, שבה נכבשה העיר העתיקה וירושלים אוחדה, הסתבר שהשיר הכין את הלבבות לקרבות הגבורה ולאיחודה של העיר הקרועה והוא היה לשיר כמעט נבואי. הניצחון הישראלי המדהים, שזכה לתהילה בכל העולם, הביא פרסום וכבוד גם לנעמי שמר והשיר הפך לשיר הישראלי המוכר בעולם ואחד השירים החשובים בתרבות הישראלית. היו אפילו מי שהציעו שהוא יהפוך להימנון המדינה, כולל חברי כנסת..
דבר הגניבה המוסיקלית מהשיר הבאסקי "פיו חוספה" (Pello Joxepe) הועלה לראשונה שנים ספורות אחר כך. הזמר הנודע, פאקו איבנז, ממבצעי שיר העם, לא ראה בזה בעיה אלא סוג של מחמאה. כשהופך שיר שטות על גבר רע לב שמכחיש שהוא אבא של תינוק שנולד לחברתו, לאחד מהשירים הלאומיים של מדינה נערצת, זו לדעתו לא בעיה.
אך היוצרת הכחישה לחלוטין את העניין והתנערה מהטענה. השמועות והטענות המשיכו ללוות את השיר זמן רב, אבל דבר לא השתנה. שנים רבות אחר-כך סיפר המוסיקאי גיל אלדמע, שמעט לפני מותה הודתה נעמי שמר בפניו כי יתכן שאכן הושפעה מהשיר הבסקי ושגם אם הדבר לא נעשה במתכוון עליה להתוודות על כך. היא טענה שלא הפרה את חוק זכויות היוצרים גם בכך שבספירה שעשתה לאחר שנוכחה בדימיון לשיר הבאסקי, היא נוכחה לשמחתה שלא חצתה את שמונה התווים הרצופים שהעתקתם משיר אחר, הופכים לחן לגניבה מוסיקלית.
הנה השיר הבאסקי שהיווה לו השראה:
http://youtu.be/ttuRcl1dK1M
והנה השיר "ירושלים של זהב”:
http://youtu.be/mjmMllp8hJg
בשנת 2000 הוציא הראפר אמינם את הסינגל של "סטן" (Stan), מה שעתיד להיות אחד הלהיטים הגדולים שלו ולהיכנס לאלבומו "The Marshall Mathers LP".
השיר הוא עלילה בדיונית על אודות מעריץ ששולח לכוכב הפופ הנערץ עליו מכתבים היסטריים, עם מילות הערצה וגם מעט איומים. כשהוא לא מקבל תשובה, סטן נקלע להתקף של שגעון ומתוך עלבון וזעם הוא מכניס את החברה ההריונית שלו לתא המטען של מכוניתו ובאקט של רצח והתאבדות הוא צולל עם רכבו לתוך המים.
המדהים הוא שבקליפ הזה אמינם הוא גם עצמו וגם סטן, שחי בסיפור כמו שאמינם יכול היה לחיות באמת, אם לא היה מתפרסם ועולה מעירו דטרויט לפסגת העולם.
#הצלחת השיר
אמינם סימפל בתור פזמון השיר את "Thank You" של דיידו, זמרת בריטית עם הצלחה ראשונית, שאותו שיר שלה מצא את דרכו גם לפסקול הסרט "דלתות מסתובבות".
ביחד עם הביט והבייסליין היסודיים ובין הראפ המלוטש של אמינם, הפזמון הזה הביא בשיר את הבלדה המלודית האולטימטיבית. השיר התרומם איתו לגבהים מטורפים.
ואכן, הסימפול של דיידו לתוך השיר "סטן" הפך אותו ללהיט עצום. הזכות והניקיון של דיידו העדינה, אל מול קשיחות הרחוב של אמינם. הסימפול הזה הזניק לדיידו את הקריירה ובו בזמן הפך את אמינם למגה סטאר בינלאומי ולמלך הלבן של הראפ.
את החברה בקליפ, אגב, גילמה דיידו עצמה, שחוותה עם השיר הזה נסיקה מדהימה בכל הקריירה שלה. אמינם שיחק בו בתפקיד עצמו.
#הטייק האבוד של אמינם
לא רבים יודעים שבזמן ההקלטה של "Stan", אמינם עבד עם טכנאי סאונד שמעולם לא עבד איתו לפני כן. האיש הזה עומד לגזול מהעולם את הגרסה הטובה ביותר של "סטן".
לפי אמינם, הטכנאי ביקש ממנו רשות להדליק ג'וינט, מריחואנה, בזמן ההקלטה. אמינם התקשה לסרב והרשה לו. "ביג מיסטייק, מרשל!" היינו אומרים לו בדיעבד.
אמינם החל להקליט את הניסיון השלישי של "סטן". כשהוא סיים את הטייק, המוצלח יש לומר, רצה הראפר הפרפקציוניסט לתקן את שלושת השורות האחרונות ולהקליט מחדש. אבל הטכנאי, שהתבקש להחזיר את סרט ההקלטה מעט אחורה, החזיר בטעות את כל הקטע להתחלה ומשם החל להקליט.
אבל בטייפ סלילים, מי שהקליט מעל הקלטה קודמת שנמצאת על הסליל, ההקלטה הקודמת "נדרסת" והיא אבודה לתמיד.
וזה בדיוק מה שקרה. הגרסה המקורית של השיר נמחקה לעד. לפי אמינם, הגרסה האבודה הזו הייתה "טובה הרבה יותר" מהגרסה של השיר שאנו מכירים. תארו לעצמכם כמה טובה היא הייתה...
הנה סטן בגרסה הקצרה:
https://youtu.be/aSLZFdqwh7E
הגרסה הארוכה של השיר "סטן”:
https://youtu.be/gOMhN-hfMtY
ופרודיה גאונית ומצמררת בעברית על אדם שלא מקבל תשובה מאלוהים אז הוא רוצח (עברית):
https://youtu.be/eicCDSpFChM
דמיין שאין גן עדן
זה קל, אם אתה יכול.
אין גיהנום מתחת
מעלינו רק רקיע כחול...
השיר Imagine, בעברית "דמיין", הוא אולי שירו המפורסם ביותר של ג'ון לנון - בלדה מלאת תקווה על עולם טוב, אוטופי, בלי רכוש ומלחמות, עולם ללא גבולות בין ארצות ובלי דתות שלא יכולות לחיות זו לצד זו.
זהו מעין גן עדן גלובלי, בו שולטת אוניברסליות נעימה ונחשקת, המבוססת על שלום, שוויון ושלווה עולמיים.
השיר, שהתפרסם בשנת 1971 כחלק מהאלבום "Imagine", שהופק על ידי פיל ספקטור, הפך במהירות רבה להמנון עולמי. רבים רואים בו את השיר האוטופי המפורסם ביותר אי-פעם ובמהלך השנים הוא נבחר שוב ושוב למקומות המובילים ברשימת הפזמונים הגדולים של כל הזמנים.
זהו אחד השירים היחידים שניתן לומר שהביא לשינוי טוב כלשהו בעולם. אבל נראה שהוא הביא לעוד עניין קטן - למותו של ג'ון לנון.
כי מארק דייויד צ'פמן, מעריץ שרצח את לנון, טען שעשה זאת מכיוון שג'ון לנון הפך לאדם צבוע ומזויף. כולם ידעו על מה הוא מדבר. בשיר "Imagine" הצליח לנון להרגיז לא מעט אנשים, שראו את הפער בין המילים האוטופיות והיפות שהופיעו בשיר ובין החיים שהוא עצמו חי.
למשל, בין לנון שמדמיין בשיר עולם ללא רכוש, אבל הוא עצמו מבצע אותו בווילה יפהפייה, מנוכרת ומנקרת עיניים. בחייו שלו, ניהל לנון חיים של מיליונר. האם פסנתר הכנף הלבן והנוצץ שלו עצבן את צ'פמן?
או שהיה זה לנון שרצה עולם ללא דתות והוא עצמו ניהל רומן עם זרמים רוחניים הזויים יותר ופחות ועם מהרישים שסחררו אותו לחלוטין.
או אולי הרגיז את צ'פמן אותו לנון, שחולם על עולם ללא אלימות וביקש כבר מזמן לתת צ'אנס לשלום, אבל הוא עצמו היה מסוכסך קשות עם חברו ללהקה והסתבך בעצמו לא פעם באלימות?
כיום, Imagine הוא ההמנון של אירגון זכויות האדם "אמנסטי". הוא זכה לחיי נצח ומשפיע על דורות של אנשים טובים. אבל האיש שכתב אותו נרצח מזמן. זה לא קרה מפני שהציע אלטרנטיבה לעולם אלים והפוך לרוח השיר, אבל אולי זה קרה מפני שחי חיים שלא הציגו דוגמה אישית שתאמה את החזון הנפלא שלו.
הנה השיר Imagine, בעברית "דמיינו":
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
אמנים שממשיכים להעביר את המסר:
https://youtu.be/L7IP4UlXvG8
ואימרו שלום לפסנתר הלבן במוזיאון הביטלס בליברפול:
https://youtu.be/UvtyJDT7sF8
השיר הברזילאי "הנערה מאיפנמה" (Girl from Ipanema) הוא להיט ענק ועולמי שנולד בריו דה ז'ניירו בברזיל. זהו שיר שיצמיח ז'אנר חדש של ג'אז, סגנון ה"בוסה נובה" הרגוע, שיגדל מברזיל ויזכה להצלחה עולמית ולטרנד מוסיקלי בולט בג'אז של שנות ה-60.
אבל לא רבים יודעים ש"הנערה מאיפנמה", בפורטוגזית "גארוטה דה איפנמה" (Garota de Ipanema restaurant), נכתב על מישהי מסוימת, צעירה יפה, איך לא, שחיה שנים רבות בשכונת איפנמה.
"גבוהה ושזופה וצעירה ויפה, הולכת הנערה מאיפנמה. וכשהיא עוברת כל אחד נאנח אהההה"
מושא השיר היא הנערה הגבוהה והיפהפייה בת ה-17 אֶלוֹ פיניירו (Helô Pinheiro). ב-1962 היא נהגה לעבור יום יום ליד בית קפה בשכונה ולא ידעה שיושבים שם שני ענקי תרבות לעתיד שמאוהבים בה. היא היוותה השראה למשורר וינישיוס דה מוראס ולידידו, המלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים.
השניים נהגו לשבת בבית קפה סמוך ולהביט בנערה היפה כל כך. יום אחד הם פשוט כתבו עליה שיר. השיר הזה עתיד להפוך לאחד השירים המפורסמים בכל הזמנים ולסמל עולמי של איפנמה ושל ריו דה ז'ניירו.
בית הקפה שבו כתבו ג'ובים ודה מוראס את "הנערה מאיפנמה" הוא קפה ולוזו (Veloso). כיום הוא כבר לא קיים ובמקום בו הוא היה נמצאת מסעדה.
השיר מאוד הצליח. אלו פיניירו, "הנערה מאיפנמה", זכתה שהשיר שנכתב עליה יהפוך בעולם לשיר השני במספר ה"קאברים" שעשו לו. המוביל ברשימה והיחיד שעבר את "הנערה מאיפנמה", אגב, הוא "Yesterday" של הביטלס.
פיניירו עצמה, שהעיר ריו מלאה באתרי תיירות על שמה, התחתנה עם השנים והזמינה את היוצרים לאירוסין שלה. ג'ובים הגיע, אמר לה שהוא מאוהב בה ובניסיון נואש הציע לה נישואין. היא סירבה.
בהמשך היא הפכה לדוגמנית ולמומחית אופנה ואף הנחתה תכניות בטלוויזיה הברזילאית. היא אף פתחה חנות אופנה שנקראה "הנערה מאיפנמה" והיורשים של מחברי השיר תבעו אותה, אבל החנות פועלת בריו עד היום בשם זה.
עד היום שכונת איפנמה נחשבת בעיר לאזור של שופינג וחיים טובים. חוף איפנמה (Ipanema Beach) הסמוך הוא חוף פופולרי, מתוייר ומפורסם מאוד בעיר. בעיני רבים בעיר זהו חוף הצעירים האופנתיים של ריו.
מכל מקום, "הנערה מאיפנמה" הייתה עם השנים לסמל ולפנים של העיר ריו דה ז'נירו ובאופן מסוים של ברזיל כולה. בלי להתכוון ואפילו לדעת על כך, היא הפכה לסמל היופי של נשות ברזיל ולסמל עולמי של ארכיטיפ האהבה האפלטונית האולטימטיבית.
הנה השיר "הנערה מאיפנמה":
https://youtu.be/_1uEy-n4IsU
סיפורה של הנערה שעליה נכתב השיר:
https://youtu.be/UuvmRHdu5vA
הנה ראיון עם הנערה האמיתית מאיפנמה:
https://youtu.be/ct0kxfEsIqU
וביצוע עכשווי יפה של אליס:
https://youtu.be/09gJX0Cc6p0
איך סלקטור אטום הביא ליצירת להיט אלמותי?
"פריק אאוט, זה שיק, זה פריק..."
נייל רוג'רס הוא אחד המפיקים הגדולים בתולדות הפופ. הן בהרכבים שלו והן לטובת גדולי אמני הפופ והרוק שעבדו איתו - הוא חתום על עשרות להיטים מופלאים, כולל כאלה שהוא תרם לאחרים.
רוג'רס הוא דמות כלאיים, מצד אחד אמן פופ איכותי, גם אם אחד שלא הגיע למעמד של כוכב פופ בעצמו. מצד שני, מפיק פופ סופר-מצליח ואיכותי, המככב מאחורי הקלעים. אבל בטרם היה רוג'רס למפיק שהביא את אמנותם של האמנים איתם עבד לשמיים, הוא היה מרכיב מרכזי בלהקת "שיק".
מרביתנו לא יודעים שאת le freak, הלהיט הגדול של הלהקה ושיר שבמידה רבה הגדיר את הדיסקו של שנות ה-70, הוא כתב עם שותפו אדוארדס בלילה של תסכול עצום.
זה קרה כשהסלקטור אטום מנע את כניסתם ל"סטודיו 54", מועדון הדיסקו הכי מפורסם בעולם. התסכול של השניים שעומדים בפתח המועדון ולא מורשים להיכנס היה עצום. הם היו מוזמנים אישיים של הכוכבת השחורה גרייס ג'ונס, מי שעבדה עם רוג'רס והייתה לאגדה.
פרויד כתב פעם שהציוויליזציה התחילה כשאדם כועס הביע את עצמו במילה במקום באבן. יש סיכוי שהוא ניבא את מה שיקרה עכשיו. כי שני הצעירים המתוסכלים הם הוכחה נוספת לעניין הזה. ואצלם זו לא תהיה רק המילה הכתובה, אלא גם הצליל, המלודיה והסאונד הנהדר של ההרכב שלהם.
וכך, במקום לפתח שנאה יוקדת לאותם שומרי מועדון גזעניים, כתבו השניים סקיצה ספונטנית שהייתה לאחד הלהיטים הגדולים של התקופה.
בדיעבד, המגה הלהיט הזה מסמל היטב איך אפשר וכדאי להפוך תסכול, כעס ועלבון ליצירה מעולה. במקרה של le freak היא הפכה לשיר שלא זו בלבד שהפך לסמל של תקופה ושל סגנון, כשהוא עוקף בדרך להיטים של אושיות כמו מייקל ג'קסון ודונה סאמר, אלא שהוא גם הכניס מיליונים והפך את שני הצעירים המושפלים לעשירים מאוד.
הנה הלהיט Le freak:
https://youtu.be/4-Vz6tNfV1Y
וההופעה המקורית שלו בטלוויזיה:
https://youtu.be/aXgSHL7efKg
"פריק אאוט, זה שיק, זה פריק..."
נייל רוג'רס הוא אחד המפיקים הגדולים בתולדות הפופ. הן בהרכבים שלו והן לטובת גדולי אמני הפופ והרוק שעבדו איתו - הוא חתום על עשרות להיטים מופלאים, כולל כאלה שהוא תרם לאחרים.
רוג'רס הוא דמות כלאיים, מצד אחד אמן פופ איכותי, גם אם אחד שלא הגיע למעמד של כוכב פופ בעצמו. מצד שני, מפיק פופ סופר-מצליח ואיכותי, המככב מאחורי הקלעים. אבל בטרם היה רוג'רס למפיק שהביא את אמנותם של האמנים איתם עבד לשמיים, הוא היה מרכיב מרכזי בלהקת "שיק".
מרביתנו לא יודעים שאת le freak, הלהיט הגדול של הלהקה ושיר שבמידה רבה הגדיר את הדיסקו של שנות ה-70, הוא כתב עם שותפו אדוארדס בלילה של תסכול עצום.
זה קרה כשהסלקטור אטום מנע את כניסתם ל"סטודיו 54", מועדון הדיסקו הכי מפורסם בעולם. התסכול של השניים שעומדים בפתח המועדון ולא מורשים להיכנס היה עצום. הם היו מוזמנים אישיים של הכוכבת השחורה גרייס ג'ונס, מי שעבדה עם רוג'רס והייתה לאגדה.
פרויד כתב פעם שהציוויליזציה התחילה כשאדם כועס הביע את עצמו במילה במקום באבן. יש סיכוי שהוא ניבא את מה שיקרה עכשיו. כי שני הצעירים המתוסכלים הם הוכחה נוספת לעניין הזה. ואצלם זו לא תהיה רק המילה הכתובה, אלא גם הצליל, המלודיה והסאונד הנהדר של ההרכב שלהם.
וכך, במקום לפתח שנאה יוקדת לאותם שומרי מועדון גזעניים, כתבו השניים סקיצה ספונטנית שהייתה לאחד הלהיטים הגדולים של התקופה.
בדיעבד, המגה הלהיט הזה מסמל היטב איך אפשר וכדאי להפוך תסכול, כעס ועלבון ליצירה מעולה. במקרה של le freak היא הפכה לשיר שלא זו בלבד שהפך לסמל של תקופה ושל סגנון, כשהוא עוקף בדרך להיטים של אושיות כמו מייקל ג'קסון ודונה סאמר, אלא שהוא גם הכניס מיליונים והפך את שני הצעירים המושפלים לעשירים מאוד.
הנה הלהיט Le freak:
https://youtu.be/4-Vz6tNfV1Y
וההופעה המקורית שלו בטלוויזיה:
https://youtu.be/aXgSHL7efKg
מי הלחין את השיר "שרוולים ירוקים"?
הרבה אגדות סופרו על הלחן המופלא והישן "שרוולים ירוקים" או באנגלית: Greensleeves. זהו שיר-עם אנגלי שלא ידוע מי כתב אותו. יש המאמינים ש"Greensleeves" הולחן בידי המלך האנגלי הנרי השמיני כאות אהבה למי שתהיה המלכה אן בוליין.
את אן בוליין, אשתו השנייה של הנרי השמיני, הביא המלך לחייו, לאחר שקת'רין, אשתו הראשונה נכשלה בלהביא לו בן. הוא התגרש ממנה, במעשה שהביא לפרישתו, ביחד עם כל הממלכה, מהכנסייה הקתולית. הוא הקים כנסייה משלו, הכנסייה האנגליקנית ונשא את בוליין, רעייתו השנייה.
אן, שהייתה יפה במיוחד, זכתה לפי הסיפור לשיר הזה, אבל בדיעבד לא הצליחה גם היא במשימה של לידת בן זכר ודי מהר לאחר הנישואים סר חינה בעיני הנרי. תוך שלוש שנים לאחר נישואיה למלך אנגליה היא הוצאה בפקודתו להורג. האשמה? - רשימה שלמה של חטאים: ניאוף, גילוי עריות, כישוף ובגידה במלך. למותר לציין שלא היו הדברים מעולם. במיוחד לא העובדה שהיה לה שד שלישי בחזה, שממנו הניקה שדים...
בוליין הספיקה בכל זאת להוליד להנרי את מי שתהיה אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה אחרי הנרי. כן, גם אחרי 6 נשים הנרי לא זכה בבן יורש. וכך, בתקופת מלכותה של בתה אליזבט, הפכה אן בוליין לקדושה אנגליקנית.
אם מה עם "שרוולים ירוקים"? - המלך הנרי השמיני היה אדם נחוש, בעל תחושת צדק די משונה והחליף נשים בהתלהבות רבה, אבל האם הוא כתב את השיר "Greensleeves"?
ההיסטוריונים קובעים כיום שהנרי אמנם היה מלחין מוכשר, אבל לא הוא שהלחין את "שרוולים ירוקים". הלחן הוא ככל הנראה של מלחין לא ידוע ונראה שהוא מבוסס על לחן איטלקי, שהגיע לאנגליה לאחר תקופת מלכותו וחייו של הנרי השמיני.
הנה ביצוע קלטי של השיר שלכאורה נכתב על ידי המלך הנרי לרעייתו היפה:
https://youtu.be/2sr6TXyYXYA
נעימת "שרוולים ירוקים" בנגינת "תאומות הנבל":
http://youtu.be/uEk3-OlvcCc
הרבה אגדות סופרו על הלחן המופלא והישן "שרוולים ירוקים" או באנגלית: Greensleeves. זהו שיר-עם אנגלי שלא ידוע מי כתב אותו. יש המאמינים ש"Greensleeves" הולחן בידי המלך האנגלי הנרי השמיני כאות אהבה למי שתהיה המלכה אן בוליין.
את אן בוליין, אשתו השנייה של הנרי השמיני, הביא המלך לחייו, לאחר שקת'רין, אשתו הראשונה נכשלה בלהביא לו בן. הוא התגרש ממנה, במעשה שהביא לפרישתו, ביחד עם כל הממלכה, מהכנסייה הקתולית. הוא הקים כנסייה משלו, הכנסייה האנגליקנית ונשא את בוליין, רעייתו השנייה.
אן, שהייתה יפה במיוחד, זכתה לפי הסיפור לשיר הזה, אבל בדיעבד לא הצליחה גם היא במשימה של לידת בן זכר ודי מהר לאחר הנישואים סר חינה בעיני הנרי. תוך שלוש שנים לאחר נישואיה למלך אנגליה היא הוצאה בפקודתו להורג. האשמה? - רשימה שלמה של חטאים: ניאוף, גילוי עריות, כישוף ובגידה במלך. למותר לציין שלא היו הדברים מעולם. במיוחד לא העובדה שהיה לה שד שלישי בחזה, שממנו הניקה שדים...
בוליין הספיקה בכל זאת להוליד להנרי את מי שתהיה אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה אחרי הנרי. כן, גם אחרי 6 נשים הנרי לא זכה בבן יורש. וכך, בתקופת מלכותה של בתה אליזבט, הפכה אן בוליין לקדושה אנגליקנית.
אם מה עם "שרוולים ירוקים"? - המלך הנרי השמיני היה אדם נחוש, בעל תחושת צדק די משונה והחליף נשים בהתלהבות רבה, אבל האם הוא כתב את השיר "Greensleeves"?
ההיסטוריונים קובעים כיום שהנרי אמנם היה מלחין מוכשר, אבל לא הוא שהלחין את "שרוולים ירוקים". הלחן הוא ככל הנראה של מלחין לא ידוע ונראה שהוא מבוסס על לחן איטלקי, שהגיע לאנגליה לאחר תקופת מלכותו וחייו של הנרי השמיני.
הנה ביצוע קלטי של השיר שלכאורה נכתב על ידי המלך הנרי לרעייתו היפה:
https://youtu.be/2sr6TXyYXYA
נעימת "שרוולים ירוקים" בנגינת "תאומות הנבל":
http://youtu.be/uEk3-OlvcCc
להיכן נעלם "החייל שלי"?
לא רבים מכירים את "חייל שלי", השיר האבוד שכמעט ולא מושמע ברדיו ועוד פחות, אם בכלל, בטלוויזיה בישראל... השיר המקסים נכתב והולחן על ידי יובל חבצלת, מי שהיה האקורדיוניסט האגדי של להקת הנח"ל. הוא הקדיש אותו לראש הממשלה באותה עת, אריאל שרון, לאחר שהאחרון שקע בתרדמת.
אך כמו ראש הממשלה, גם השיר שקע בתרדמת וכמעט ולא הושמע. ההתעלמות ממנו הייתה בולטת ואפילו בוטה. אפשר היה לנסות ולייחס את העובדה שלא משמיעים אותו לכעס על המנהיג, שבערוב ימיו בגד במחנה הפוליטי שהוא היה ממנהיגיו הבולטים. אולי הסיבה היא שאיש מהמעורבים ביצירתו לא היה מקושר לבראנז'ה, לא יותר מדי בעניינים או לא מהמפורסמים והמקושרים, אבל זו עובדה שכמעט ולא תשמעו אותו גם היום במדיה הישראלית.
מצד שני עד לא מזמן הוא גם לא היה ביוטיוב או בפייסבוק, או בכל זירה אינטרנטית עוקפת רדיו או טלוויזיה בישראל. המקום היחיד שבו הוא הושמע באורח קבע הייתה התכנית של הנפלאה של דודו אלהרר בגלי צה"ל, שהופסקה גם היא בשלב מסוים. את השיר נהג דודו אלהרר להשמיע כמעט מדי שבוע, אבל איכשהו הוא היה כמעט היחיד.
כיןם השיר מושמע בחטף, לרגע קט, ביום הזיכרון. כמובן שזה נעשה ללא קרדיטים או סימני כלשהם למחבריו או המבצעים שלו ואז הוא ממהר ליפול שוב לתהום הנשייה.
כך או כך, אאוריקה רוצה לשנות את המציאות המשונה הזו. מדובר בשיר "חייל שלי" שכתב והלחין אותו חבצלת. ביצעה אותו ילדה בת 12, הזמרת אנה אקהרד. עכשיו הוא גם ברשת, עם קליפ משונה ולא מכבד וחבל שכך, אבל הוא מרגש ומולחן למופת ואתם חייבים להכירו.
תודה לדודו אלהרר שסייע לנו לאתר אותו.
הנה השיר שלא נודע - "חייל שלי":
https://youtu.be/ukh-b9y9DhU
לא רבים מכירים את "חייל שלי", השיר האבוד שכמעט ולא מושמע ברדיו ועוד פחות, אם בכלל, בטלוויזיה בישראל... השיר המקסים נכתב והולחן על ידי יובל חבצלת, מי שהיה האקורדיוניסט האגדי של להקת הנח"ל. הוא הקדיש אותו לראש הממשלה באותה עת, אריאל שרון, לאחר שהאחרון שקע בתרדמת.
אך כמו ראש הממשלה, גם השיר שקע בתרדמת וכמעט ולא הושמע. ההתעלמות ממנו הייתה בולטת ואפילו בוטה. אפשר היה לנסות ולייחס את העובדה שלא משמיעים אותו לכעס על המנהיג, שבערוב ימיו בגד במחנה הפוליטי שהוא היה ממנהיגיו הבולטים. אולי הסיבה היא שאיש מהמעורבים ביצירתו לא היה מקושר לבראנז'ה, לא יותר מדי בעניינים או לא מהמפורסמים והמקושרים, אבל זו עובדה שכמעט ולא תשמעו אותו גם היום במדיה הישראלית.
מצד שני עד לא מזמן הוא גם לא היה ביוטיוב או בפייסבוק, או בכל זירה אינטרנטית עוקפת רדיו או טלוויזיה בישראל. המקום היחיד שבו הוא הושמע באורח קבע הייתה התכנית של הנפלאה של דודו אלהרר בגלי צה"ל, שהופסקה גם היא בשלב מסוים. את השיר נהג דודו אלהרר להשמיע כמעט מדי שבוע, אבל איכשהו הוא היה כמעט היחיד.
כיןם השיר מושמע בחטף, לרגע קט, ביום הזיכרון. כמובן שזה נעשה ללא קרדיטים או סימני כלשהם למחבריו או המבצעים שלו ואז הוא ממהר ליפול שוב לתהום הנשייה.
כך או כך, אאוריקה רוצה לשנות את המציאות המשונה הזו. מדובר בשיר "חייל שלי" שכתב והלחין אותו חבצלת. ביצעה אותו ילדה בת 12, הזמרת אנה אקהרד. עכשיו הוא גם ברשת, עם קליפ משונה ולא מכבד וחבל שכך, אבל הוא מרגש ומולחן למופת ואתם חייבים להכירו.
תודה לדודו אלהרר שסייע לנו לאתר אותו.
הנה השיר שלא נודע - "חייל שלי":
https://youtu.be/ukh-b9y9DhU
איך הפך הללויה החבוי להימנון עולמי?
"הללויה" (Hallelujah) הוא אולי השיר הכי מפתיע בקריירה של הזמר ומשורר הקנדי הדגול כל כך.
כי כהן לא כתב אותו בקלות ונראה שגם לא האמין שיהיה כל כך גדול, בממדים של תופעת פופ עולמית.
שנתיים לקח למשורר היהודי הזה לכתוב את השיר. תוך שהוא מביא שלל אזכורים מסיפורי התנ"ך, מגייס את דוד המלך ואת בת שבע אהובתו, את שמשון ודלילה שתביא עליו את סופו, וכותב 80 בתים, הוא פשוט לא מצליח לסיים אותו.
הוא לא מרוצה. "תפסת מרובה לא תפסת", הוא ודאי אומר לעצמו. הוא הולך ומצמצם את אינספור הבתים לארבעה בלבד ומזקק את הפזמון למילה אחת בלבד. הללויה.
כהן, כשמו כן הוא. יהודי ומאמין.
אבל לא בשיר הזה, או לפחות לא מספיק מאמין. הללויה נכלל אמנם באלבום שלו "Various Positions" מ-1984, אבל לא הובלט מלכתחילה וגם לא ממש זכה להכרה של המבקרים או השדרנים של התקופה.
תבינו, השיר "הללויה" הופיע באלבום שבו הופיע גם הלהיט הגדול של לאונרד "Dance Me to the End of Love". אבל בניגוד ל"דאנס מי", איש בחברת התקליטים לא האמין ב"הללויה" בתחילה והוא אפילו לא יצא כסינגל.
ואם אתה לא יוצא כסינגל, השדרנים לא ישמיעו אותך.
אבל כמו האזוב שעל הכותל, הלך השיר שבוודאי לא זכה בתחילה להצלחה או אפילו לתשומת לב מיוחדת, הלך וגדל לו לאיטו בין חריצי התקליט.
וכך, כשהוא חבוי היטב בתוך האלבום, ללא תקליטון להיכלל בו, הוא הלך ועורר בהדרגה בעיקר את תשומת ליבם של מוזיקאים, שהקליטו לו גרסאות כיסוי.
הראשון היה ג'ון קייל, זמר, מוסיקאי וכותב דגול בעצמו. הוא הבין שגילה אוצר נסתר וזנוח. הוא הקליט לו גרסה שהצליחה ודי מהר הכירה את "הללויה" לעולם. כמה שנים אחריו, ב-1994, הקליט ג'ף באקלי את הקאבר שלו, שיהפוך את השיר למוכר בכל העולם ובמשך שנים רבות ועל אף אינספור קאברים אחרים שיוקלטו לו, ייתפס כביצוע הטוב ביותר שלו.
בהדרגה הפך הללויה, איך לא - להימנון.
הימנון עולמי. גלובלי. אוניברסלי. היום הללויה הוא ככל הנראה השיר הכי מוכר ומזוהה עם לאונרד כהן. כנראה שכך הוא היה צריך לגדול. קטן, גדל, גדול ואז ענק.
מדהים לחשוב ששיר שהוחבא במעמקי תקליט של ענק שוקע הוא כיום שיר שזכה למאות רבות של גרסאות כיסוי, של ענקי הפופ והרוק העולמי, מככב באודישנים של כל ראליטי בעולם והפך עם השנים לאחד השירים המושמעים ביותר בהיסטוריה של המוסיקה.
כששאל מראיין פעם את לאונרד כהן כיצד לדעתו הצליח השיר על כך, הוא ענה ביובש "יש לו פזמון טוב!". הללו יא!
הנה הביצוע המקורי של לאונרד כהן:
https://youtu.be/YrLk4vdY28Q
הביצוע המרטיט של הזמר העצוב ג'ף באקלי:
https://youtu.be/y8AWFf7EAc4
בון ג'ובי:
https://youtu.be/RSJbYWPEaxw
נגנית כינור שהוציאה גרסה כלית מרגשת לחג המולד:
https://youtu.be/5VzprYCxPBQ
והדואט שהחזיר את הללויה הביתה ובעינינו הוא הביצוע המיוחד ביותר שלו:
https://youtu.be/irEpp0NsgkI
"הללויה" (Hallelujah) הוא אולי השיר הכי מפתיע בקריירה של הזמר ומשורר הקנדי הדגול כל כך.
כי כהן לא כתב אותו בקלות ונראה שגם לא האמין שיהיה כל כך גדול, בממדים של תופעת פופ עולמית.
שנתיים לקח למשורר היהודי הזה לכתוב את השיר. תוך שהוא מביא שלל אזכורים מסיפורי התנ"ך, מגייס את דוד המלך ואת בת שבע אהובתו, את שמשון ודלילה שתביא עליו את סופו, וכותב 80 בתים, הוא פשוט לא מצליח לסיים אותו.
הוא לא מרוצה. "תפסת מרובה לא תפסת", הוא ודאי אומר לעצמו. הוא הולך ומצמצם את אינספור הבתים לארבעה בלבד ומזקק את הפזמון למילה אחת בלבד. הללויה.
כהן, כשמו כן הוא. יהודי ומאמין.
אבל לא בשיר הזה, או לפחות לא מספיק מאמין. הללויה נכלל אמנם באלבום שלו "Various Positions" מ-1984, אבל לא הובלט מלכתחילה וגם לא ממש זכה להכרה של המבקרים או השדרנים של התקופה.
תבינו, השיר "הללויה" הופיע באלבום שבו הופיע גם הלהיט הגדול של לאונרד "Dance Me to the End of Love". אבל בניגוד ל"דאנס מי", איש בחברת התקליטים לא האמין ב"הללויה" בתחילה והוא אפילו לא יצא כסינגל.
ואם אתה לא יוצא כסינגל, השדרנים לא ישמיעו אותך.
אבל כמו האזוב שעל הכותל, הלך השיר שבוודאי לא זכה בתחילה להצלחה או אפילו לתשומת לב מיוחדת, הלך וגדל לו לאיטו בין חריצי התקליט.
וכך, כשהוא חבוי היטב בתוך האלבום, ללא תקליטון להיכלל בו, הוא הלך ועורר בהדרגה בעיקר את תשומת ליבם של מוזיקאים, שהקליטו לו גרסאות כיסוי.
הראשון היה ג'ון קייל, זמר, מוסיקאי וכותב דגול בעצמו. הוא הבין שגילה אוצר נסתר וזנוח. הוא הקליט לו גרסה שהצליחה ודי מהר הכירה את "הללויה" לעולם. כמה שנים אחריו, ב-1994, הקליט ג'ף באקלי את הקאבר שלו, שיהפוך את השיר למוכר בכל העולם ובמשך שנים רבות ועל אף אינספור קאברים אחרים שיוקלטו לו, ייתפס כביצוע הטוב ביותר שלו.
בהדרגה הפך הללויה, איך לא - להימנון.
הימנון עולמי. גלובלי. אוניברסלי. היום הללויה הוא ככל הנראה השיר הכי מוכר ומזוהה עם לאונרד כהן. כנראה שכך הוא היה צריך לגדול. קטן, גדל, גדול ואז ענק.
מדהים לחשוב ששיר שהוחבא במעמקי תקליט של ענק שוקע הוא כיום שיר שזכה למאות רבות של גרסאות כיסוי, של ענקי הפופ והרוק העולמי, מככב באודישנים של כל ראליטי בעולם והפך עם השנים לאחד השירים המושמעים ביותר בהיסטוריה של המוסיקה.
כששאל מראיין פעם את לאונרד כהן כיצד לדעתו הצליח השיר על כך, הוא ענה ביובש "יש לו פזמון טוב!". הללו יא!
הנה הביצוע המקורי של לאונרד כהן:
https://youtu.be/YrLk4vdY28Q
הביצוע המרטיט של הזמר העצוב ג'ף באקלי:
https://youtu.be/y8AWFf7EAc4
בון ג'ובי:
https://youtu.be/RSJbYWPEaxw
נגנית כינור שהוציאה גרסה כלית מרגשת לחג המולד:
https://youtu.be/5VzprYCxPBQ
והדואט שהחזיר את הללויה הביתה ובעינינו הוא הביצוע המיוחד ביותר שלו:
https://youtu.be/irEpp0NsgkI
איך סם קוּק ממשיך לחיות דרך המנון השינוי שלו?
סם קוק (Sam Cooke) היה אחד מגדולי מוסיקת הנשמה האמריקאית. לאיש שגדל על גוספל ועבר עם הזמן לשירי אהבה מצליחים, היו המון סיבות לפתח תסכול, מרירות ואפילו שנאה כלפי האדם הלבן, אבל הייתה לו סיבה אחת שלא ולכן הוא בחר לאהוב.
קוק נולד במיסיסיפי הדרומית והגזענית בשנת 1931. כבן למטיף בכנסייה, מנע ממנו עורו השחור את הסיכוי לחיים שאינם נגועים באפליה מתמדת.
כאדם שחור הוא לא התפרסם או זכה לתהילה כמו זמר הפוסטר של המחאה, בוב דילן הלבן. אבל שיר אחד שלו, "A Change Is Gonna Come", עתיד בסקיסטיז לרתום בהצלחה יתרה את כישרון הפזמונאות הטבעי של קוק לטובת המחאה ולהכניס אותו להיסטוריה.
הייתה זו הנשמה השחורה והטהורה שלו, שהוא הביא מהעולם של הגוספל כיוצר. היא שסייעה לו לכתוב שיר תקווה לשינוי, שיהפוך תוך זמן קצר להמנון הלא רשמי של תנועת זכויות האזרח.
התנועה הזו, התנועה לזכויות האזרח, התפתחה והייתה לכוח המחאה הכי חשוב באמריקה של הצעירים המוחים כנגד עוולות המבוגרים והמלחמות שהם ניהלו ברחבי העולם, במקום לפתור את הבעיות החברתיות והגזעיות שבתוך ארצות הברית עצמה.
את "A Change Is Gonna Come", מקליט סם קוק בלוס אנג'לס. הוא חושב שהוא מקליט שיר נשמה (זרם ה-Soul) אישי ועוד לא יודע שהשיר התמים שלו עומד להיות פצצה חברתית שתרגש מיליונים ותמלא תקווה דורות אחר כך.
השיר הזה, שעומד להפוך לשלוש הדקות החשובות של חייו, הוקלט ב-1964 ותוך זמן קצר הפך להמנון. בתוך ימים הוא היה לשיר מחאה עצום ולהמנון מעורר תקווה במשך חצי מאה. לא פחות, אגב, מ"Blowin' in the wind" של דילן, שיר שסם קוק עצמו העיד שהיה ההשפעה וההשראה לכתיבת השיר האלמותי שלו.
"A Change Is Gonna Come" הוא שיר על-זמני, רגע של פעם בחיים. שיר על תקווה שנובעת מייאוש אבל מבטיחה שינוי.
תקווה, אגב, שהיא באנגלית Hope. לא לחינם הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית, ברק אובמה, יצטט ממנו בנאום הנצחון שלו 44 שנה אחר כך, בשנת 2008.
כי סם קוק היה אמן שידע לנסח רגשות מורכבים במילים פשוטות ובודדות. בתור פיסה מוסיקלית, תרבותית וחברתית הנעוצה בעשור הגדול הוא, הצליח השיר האופטימי ללא גבול, בעיני אובמה, להעביר את מסר התקווה והשינוי המתקרב יותר מאלף נאומים.
אבל קוק לא זכה לראות את שירו בעת שהוא הופך לחלק מהפסקול האמריקאי ומההיסטוריה של השוויון והחופש לשחורים. הוא לא לוחם חופש כמו מרטין לותר קינג או מלקולם אקס, אבל בכל זאת גודע רצח משונה ותמוה את חייו של מי שכתב את שיר התקווה העל-זמנית, אולי החשוב ביותר לשחורים של אמריקה בכל שנות מאבקם לשוויון.
מאז יצא, הקליטו גדולי הזמרים אינספור גרסאות כיסוי שלו וכולם הצליחו להכניס את כאבם האישי לתוך המילים האותנטיות של קוק ובמידה רבה לחבר אותו לתקוות שלהם.
אבל הקול הסדוק ועם זאת הטהור שלו, בצירוף החיה הפצועה שיצאה ממנו, הפכו את ה-3 דקות שלו לשיר התקווה הגדול של מיליוני אמריקאים שוחרי טוב, שלא היו מוכנים להשלים עם ארצם האהובה הנוהגת בגסות ובאפליה בשחורי בניה.
דרכם ודרך כל הרמקולים והאוזניות מאז, ממשיך סם קוק איכשהו לחיות ולהבטיח למובסים, למושפלים ולחלשים של העולם - "שינוי עומד לבוא".
השיר שיצא אחרי מותו והפך להימנון המאבק לזכויות האזרח "שינוי עומד לבוא":
https://youtu.be/wEBlaMOmKV4
הביצוע של בוב דילן:
https://youtu.be/r099LB3mQXM
והביצוע המפורסם ועתיר ה-Soul של אוטיס רדינג:
https://youtu.be/yyhL0ioST_U
סם קוק (Sam Cooke) היה אחד מגדולי מוסיקת הנשמה האמריקאית. לאיש שגדל על גוספל ועבר עם הזמן לשירי אהבה מצליחים, היו המון סיבות לפתח תסכול, מרירות ואפילו שנאה כלפי האדם הלבן, אבל הייתה לו סיבה אחת שלא ולכן הוא בחר לאהוב.
קוק נולד במיסיסיפי הדרומית והגזענית בשנת 1931. כבן למטיף בכנסייה, מנע ממנו עורו השחור את הסיכוי לחיים שאינם נגועים באפליה מתמדת.
כאדם שחור הוא לא התפרסם או זכה לתהילה כמו זמר הפוסטר של המחאה, בוב דילן הלבן. אבל שיר אחד שלו, "A Change Is Gonna Come", עתיד בסקיסטיז לרתום בהצלחה יתרה את כישרון הפזמונאות הטבעי של קוק לטובת המחאה ולהכניס אותו להיסטוריה.
הייתה זו הנשמה השחורה והטהורה שלו, שהוא הביא מהעולם של הגוספל כיוצר. היא שסייעה לו לכתוב שיר תקווה לשינוי, שיהפוך תוך זמן קצר להמנון הלא רשמי של תנועת זכויות האזרח.
התנועה הזו, התנועה לזכויות האזרח, התפתחה והייתה לכוח המחאה הכי חשוב באמריקה של הצעירים המוחים כנגד עוולות המבוגרים והמלחמות שהם ניהלו ברחבי העולם, במקום לפתור את הבעיות החברתיות והגזעיות שבתוך ארצות הברית עצמה.
את "A Change Is Gonna Come", מקליט סם קוק בלוס אנג'לס. הוא חושב שהוא מקליט שיר נשמה (זרם ה-Soul) אישי ועוד לא יודע שהשיר התמים שלו עומד להיות פצצה חברתית שתרגש מיליונים ותמלא תקווה דורות אחר כך.
השיר הזה, שעומד להפוך לשלוש הדקות החשובות של חייו, הוקלט ב-1964 ותוך זמן קצר הפך להמנון. בתוך ימים הוא היה לשיר מחאה עצום ולהמנון מעורר תקווה במשך חצי מאה. לא פחות, אגב, מ"Blowin' in the wind" של דילן, שיר שסם קוק עצמו העיד שהיה ההשפעה וההשראה לכתיבת השיר האלמותי שלו.
"A Change Is Gonna Come" הוא שיר על-זמני, רגע של פעם בחיים. שיר על תקווה שנובעת מייאוש אבל מבטיחה שינוי.
תקווה, אגב, שהיא באנגלית Hope. לא לחינם הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית, ברק אובמה, יצטט ממנו בנאום הנצחון שלו 44 שנה אחר כך, בשנת 2008.
כי סם קוק היה אמן שידע לנסח רגשות מורכבים במילים פשוטות ובודדות. בתור פיסה מוסיקלית, תרבותית וחברתית הנעוצה בעשור הגדול הוא, הצליח השיר האופטימי ללא גבול, בעיני אובמה, להעביר את מסר התקווה והשינוי המתקרב יותר מאלף נאומים.
אבל קוק לא זכה לראות את שירו בעת שהוא הופך לחלק מהפסקול האמריקאי ומההיסטוריה של השוויון והחופש לשחורים. הוא לא לוחם חופש כמו מרטין לותר קינג או מלקולם אקס, אבל בכל זאת גודע רצח משונה ותמוה את חייו של מי שכתב את שיר התקווה העל-זמנית, אולי החשוב ביותר לשחורים של אמריקה בכל שנות מאבקם לשוויון.
מאז יצא, הקליטו גדולי הזמרים אינספור גרסאות כיסוי שלו וכולם הצליחו להכניס את כאבם האישי לתוך המילים האותנטיות של קוק ובמידה רבה לחבר אותו לתקוות שלהם.
אבל הקול הסדוק ועם זאת הטהור שלו, בצירוף החיה הפצועה שיצאה ממנו, הפכו את ה-3 דקות שלו לשיר התקווה הגדול של מיליוני אמריקאים שוחרי טוב, שלא היו מוכנים להשלים עם ארצם האהובה הנוהגת בגסות ובאפליה בשחורי בניה.
דרכם ודרך כל הרמקולים והאוזניות מאז, ממשיך סם קוק איכשהו לחיות ולהבטיח למובסים, למושפלים ולחלשים של העולם - "שינוי עומד לבוא".
השיר שיצא אחרי מותו והפך להימנון המאבק לזכויות האזרח "שינוי עומד לבוא":
https://youtu.be/wEBlaMOmKV4
הביצוע של בוב דילן:
https://youtu.be/r099LB3mQXM
והביצוע המפורסם ועתיר ה-Soul של אוטיס רדינג:
https://youtu.be/yyhL0ioST_U
מה הסיפור עם ספייס אודיטי של דיוויד בואי?
אחרי כמה כשלונות מוקדמים, הלהיט הראשון שהצליח לדיוויד בואי הוא "ספייס אודיטי", שיצא ב-1969. סביר שלא במקרה אין עוד שיר בתולדות הפופ שהצליח כל כך טוב לדייק בתזמון שלו מול המציאות של יום יציאתו לשוק.
השיר יצא פחות משבוע לפני שיגור החללית אפולו 11 לירח וליווה את סיקור המשימה בשידורי ה"BBC". עד לנחיתה על הירח ב-20 ליולי 1969 הוא כבר היה הצלחה מדהימה והתקשר שנים רבות בזיכרון הקולקטיבי עם הנחיתה על הירח שהתרחשה ממש באותו הזמן.
"ספייס אודיטי" הפך ללהיט הבכורה של בואי וגם הציג אותו לציבור עם המראה המיוחד והמסתורי שלו, מראה מעט חייזרי כשלעצמו ובטח בימים בהם כל העולם מתרגש מהירח.
הזמר והמוסיקאי המשובח מספר בו על שיגורו בחללית של מייג'ור טום, אסטרונאוט דמיוני שנפלט לחלל, מרחף בו אבוד ולבסוף מאבד קשר עם כדור הארץ.
רבים חשו שהדמות של "מייג'ור טום" (Major Tom) כמו לקוחה מהסרט "אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק משנת 1968. ואכן, דיוויד בואי יצר את "ספייס אודיטי" לאחר שראה את "אודיסיאה בחלל", באנגלית "2001: A Space Odyssey" וקצת גם היה בהשפעה של חומרים אסורים.
הדמות של מייג'ור טום עתידה לשוב ולהבליח בקריירה שלו שוב ושוב. כמו מוטיב אהוב הוא יצוץ בשירים נוספים של בואי, החל מ-"Ashes to Ashes" המסעיר משנת 1980, דרך "Hallo Spaceboy" ב-1995 ובפעם האחרונה, כמו נפרד ממנו, בואי ישלב אותו בקליפ של "Blackstar" השיר מאלבומו האחרון של בואי, זה שנעשה מעט לפני מותו הצפוי ממחלה קשה.
מעבר לעיתוי המוצלח במיוחד שלו, "ספייס אודיטי" נחשב אחד השירים הטובים בפופ של שנות ה-70 ונחשב פורץ דרך בביצוע, בכתיבה ובהפקה שלו.
גם אחרי מותו של דיוויד בואי, השיר שלו מצא את עצמו שוב בחלל, עת ביצע אותו כריס הדפילד, המפקד של תחנת החלל הבינלאומית. הביצוע זכה להצלחה גדולה ביוטיוב והדגים פעם נוספת עד כמה הוא לא רק הקדים את זמנו והפך על-זמני, הוא אף ניבא במידה רבה את העתיד.
הנה הקליפ המקורי של "ספייס אודיטי" מ-69:
https://youtu.be/D67kmFzSh_o
הקליפ המאוחר של בואי מ-1972:
https://youtu.be/iYYRH4apXDo
במילים של הפזמון של "אפר לאפר" מוזכר שוב מייג'ור טום (עברית):
https://youtu.be/HyMm4rJemtI
מפקד תחנת החלל הבינלאומית שר את השיר "ספייס אודיטי" מהחלל:
http://youtu.be/KaOC9danxNo
והבלחה אחרונה של מייג'ור טום היא בקליפ האחרון של בואי, בו היוצר מבשר על מותו המתקרב:
https://youtu.be/kszLwBaC4Sw
אחרי כמה כשלונות מוקדמים, הלהיט הראשון שהצליח לדיוויד בואי הוא "ספייס אודיטי", שיצא ב-1969. סביר שלא במקרה אין עוד שיר בתולדות הפופ שהצליח כל כך טוב לדייק בתזמון שלו מול המציאות של יום יציאתו לשוק.
השיר יצא פחות משבוע לפני שיגור החללית אפולו 11 לירח וליווה את סיקור המשימה בשידורי ה"BBC". עד לנחיתה על הירח ב-20 ליולי 1969 הוא כבר היה הצלחה מדהימה והתקשר שנים רבות בזיכרון הקולקטיבי עם הנחיתה על הירח שהתרחשה ממש באותו הזמן.
"ספייס אודיטי" הפך ללהיט הבכורה של בואי וגם הציג אותו לציבור עם המראה המיוחד והמסתורי שלו, מראה מעט חייזרי כשלעצמו ובטח בימים בהם כל העולם מתרגש מהירח.
הזמר והמוסיקאי המשובח מספר בו על שיגורו בחללית של מייג'ור טום, אסטרונאוט דמיוני שנפלט לחלל, מרחף בו אבוד ולבסוף מאבד קשר עם כדור הארץ.
רבים חשו שהדמות של "מייג'ור טום" (Major Tom) כמו לקוחה מהסרט "אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק משנת 1968. ואכן, דיוויד בואי יצר את "ספייס אודיטי" לאחר שראה את "אודיסיאה בחלל", באנגלית "2001: A Space Odyssey" וקצת גם היה בהשפעה של חומרים אסורים.
הדמות של מייג'ור טום עתידה לשוב ולהבליח בקריירה שלו שוב ושוב. כמו מוטיב אהוב הוא יצוץ בשירים נוספים של בואי, החל מ-"Ashes to Ashes" המסעיר משנת 1980, דרך "Hallo Spaceboy" ב-1995 ובפעם האחרונה, כמו נפרד ממנו, בואי ישלב אותו בקליפ של "Blackstar" השיר מאלבומו האחרון של בואי, זה שנעשה מעט לפני מותו הצפוי ממחלה קשה.
מעבר לעיתוי המוצלח במיוחד שלו, "ספייס אודיטי" נחשב אחד השירים הטובים בפופ של שנות ה-70 ונחשב פורץ דרך בביצוע, בכתיבה ובהפקה שלו.
גם אחרי מותו של דיוויד בואי, השיר שלו מצא את עצמו שוב בחלל, עת ביצע אותו כריס הדפילד, המפקד של תחנת החלל הבינלאומית. הביצוע זכה להצלחה גדולה ביוטיוב והדגים פעם נוספת עד כמה הוא לא רק הקדים את זמנו והפך על-זמני, הוא אף ניבא במידה רבה את העתיד.
הנה הקליפ המקורי של "ספייס אודיטי" מ-69:
https://youtu.be/D67kmFzSh_o
הקליפ המאוחר של בואי מ-1972:
https://youtu.be/iYYRH4apXDo
במילים של הפזמון של "אפר לאפר" מוזכר שוב מייג'ור טום (עברית):
https://youtu.be/HyMm4rJemtI
מפקד תחנת החלל הבינלאומית שר את השיר "ספייס אודיטי" מהחלל:
http://youtu.be/KaOC9danxNo
והבלחה אחרונה של מייג'ור טום היא בקליפ האחרון של בואי, בו היוצר מבשר על מותו המתקרב:
https://youtu.be/kszLwBaC4Sw
מה הסיפור של "שושנת המדבר"?
כשסטינג הקליט את הלהיט האוריינטלי "שושנת המדבר" (Desert Rose) הוא שילב בפעם הראשונה את המרכיבים המוסיקליים של המזרח התיכון בשיריו. ביחד עם זמר ומוסיקאי אלג'ירי מעולה בשם צ'אב מאמי (Cheb Mami) הוא הקליט את אחד השירים המצליחים שנוצרו בשיתופי פעולה שכאלה.
זה היה גם שוס כלכלי. מאז כבר הופיע כוכב הרוק הבריטי בהצלחה עצומה ברחבי המזרח התיכון. מדובאי. עד קהיר, דרך עמאן, טוניס, קזבלנקה, ישראל ובכל מקום אפשרי. תמיד הוא שילב את השיר בהופעות הרוק שלו וזכה לתרועות של הסכמה. ככה עושים שיחוב תרבותי באמנות.
סטינג לא היה הראשון ששילב מרכיבים מוסיקליים וסאונד של המזרח התיכון, אבל הוא מאלו שיצרו סינתזה מעניינת, שילוב מסחרי מוצלח אבל בו בעת גם מעניין, בין הפופ האירופי שלו ובין המוסיקה המזרח-תיכונית. כך יוצרים פיוז'ן אמיתי, מפגש תרבויות בין מזרח למערב.
את השיר יצרו סטינג וצ'אב מאמי ב-1999. היסטורית, זה היה רגע לפני שהפיגועים של ה-11 לספטמבר יצרו בעולם המערבי אווירה קשה מאד כלפי האיסלאם הקיצוני, אווירה שהסתננה באופן לא מוצדק, כלפי הערבים והמוסלמים ככלל. מעבר לאובדן החיים הנורא והמלחמות הקשות שגרמו האירועים של אל-קאידה בספטמבר 2011, מי יודע אם האירוע הזה לא עצר את אחד שיתוף הפעולה והחקר המוסיקלי של אחד המוסיקאים המסקרנים והפוריים של הפופ העולמי. סטינג הוכיח לא פעם שהוא יודע להתמסר לחקר ולמםגשים שכאלה וליצור מוסיקה שגם אם היא לא מסחרית, היא בעלת משמעות בשבילו ומסקרנת בשביל מי שאוהבים את הפרשנות שלו לעולם המוסיקלי שהוא פוגש.
כך שילב סטינג מוסיקה ערבית ב"שושנת המדבר":
https://youtu.be/C3lWwBslWqg
הנה המפגש התרבותי שבו הוקלט השיר:
https://youtu.be/9DNhStXhWJM
סטינג בהופעה עם צ'אב מאמי:
https://youtu.be/lJxo4_Eza2I
מהקליפ יצרו לא מעט וריאציות ומחוות, חלק מהן חטאו למקורות של הצליל שלו:
https://youtu.be/3gzqsmx1KGU
כשסטינג הקליט את הלהיט האוריינטלי "שושנת המדבר" (Desert Rose) הוא שילב בפעם הראשונה את המרכיבים המוסיקליים של המזרח התיכון בשיריו. ביחד עם זמר ומוסיקאי אלג'ירי מעולה בשם צ'אב מאמי (Cheb Mami) הוא הקליט את אחד השירים המצליחים שנוצרו בשיתופי פעולה שכאלה.
זה היה גם שוס כלכלי. מאז כבר הופיע כוכב הרוק הבריטי בהצלחה עצומה ברחבי המזרח התיכון. מדובאי. עד קהיר, דרך עמאן, טוניס, קזבלנקה, ישראל ובכל מקום אפשרי. תמיד הוא שילב את השיר בהופעות הרוק שלו וזכה לתרועות של הסכמה. ככה עושים שיחוב תרבותי באמנות.
סטינג לא היה הראשון ששילב מרכיבים מוסיקליים וסאונד של המזרח התיכון, אבל הוא מאלו שיצרו סינתזה מעניינת, שילוב מסחרי מוצלח אבל בו בעת גם מעניין, בין הפופ האירופי שלו ובין המוסיקה המזרח-תיכונית. כך יוצרים פיוז'ן אמיתי, מפגש תרבויות בין מזרח למערב.
את השיר יצרו סטינג וצ'אב מאמי ב-1999. היסטורית, זה היה רגע לפני שהפיגועים של ה-11 לספטמבר יצרו בעולם המערבי אווירה קשה מאד כלפי האיסלאם הקיצוני, אווירה שהסתננה באופן לא מוצדק, כלפי הערבים והמוסלמים ככלל. מעבר לאובדן החיים הנורא והמלחמות הקשות שגרמו האירועים של אל-קאידה בספטמבר 2011, מי יודע אם האירוע הזה לא עצר את אחד שיתוף הפעולה והחקר המוסיקלי של אחד המוסיקאים המסקרנים והפוריים של הפופ העולמי. סטינג הוכיח לא פעם שהוא יודע להתמסר לחקר ולמםגשים שכאלה וליצור מוסיקה שגם אם היא לא מסחרית, היא בעלת משמעות בשבילו ומסקרנת בשביל מי שאוהבים את הפרשנות שלו לעולם המוסיקלי שהוא פוגש.
כך שילב סטינג מוסיקה ערבית ב"שושנת המדבר":
https://youtu.be/C3lWwBslWqg
הנה המפגש התרבותי שבו הוקלט השיר:
https://youtu.be/9DNhStXhWJM
סטינג בהופעה עם צ'אב מאמי:
https://youtu.be/lJxo4_Eza2I
מהקליפ יצרו לא מעט וריאציות ומחוות, חלק מהן חטאו למקורות של הצליל שלו:
https://youtu.be/3gzqsmx1KGU
מה הסיפור של Blinded By The Light?
זה לא שהביצוע של הבוס ספרינגסטין ל-Blinded By The Light הוא גרוע. לאמן הזה אין ביצועים גרועים. זה שהביצוע של מנפרד מן הפך אותו להצלחה כל כך גדולה שהמוני מעריצים אפילו לא ידעו שהבוס הוא שכתב והלחין את השיר הענק הזה.
"מסונוור מהאור" של מנפרד מן וה-Earth Band היה חיבור בין הגאונות של ספרינגסטין, אולי הכותב הטוב ביותר אחרי בוב דילן ובין הסאונד, העומק והיומרנות של הסוונטיז כתקופה מוסיקלית ושל הרוק המתקדם.
השיר הזה הופק בצורה נהדרת, עם סינטזסייזרים נהדרים שבשנות ה-70 מתגלים כהבטחה עצומה, ראה את "אמרסון לייק ופאלמר", ובגירסת האלבום עם סולו גיטרה מהיפים והחכמים של הפופ של אותה תקופה.
ברוס, אגב, שנא לפחות בהתחלה את הביצוע של מנפרד מן ולהקת אדמה. הוא ראה בו עיבוד מופק מדי ומעוטר ביותר מדי אפקטים, מרכיבים ומי יודע מה עוד.
אז כן, יש משהו מלודי מאוד במה שמנפרד עשה לשיר הזה. אבל זה מה שהוא עשה גם לשירים של עצמו ולכל דבר (דוגמאות למטה). מדובר במוסיקאי של מלודיה, של מינור מז'ור ובלי שום נטייה לאגרסיה, לשירה עם גרון ניחר או לסולמות בלוז. זה מה שיש ועם זה הוא הביא את Blinded למקום הראשון במצעד המכירות, כלומר מצעד הפזמונים שבו בודקים את מכירות הסינגלים באמריקה.
ספרינגסטין מצידו ריכך את ההתנגדות לביצוע, במיוחד אחרי שגילה שבזכותו לבד הוא עשה מהקאבר הזה עוד כמה מיליונים של דולרים ירקרקים. אחרי הכל זה היה השיר היחיד שלו אי-פעם, שהגיע למקום הראשון במצעד.
Blinded By The Light של מנפרד מן ולהקת אדמה בהופעה חיה:
https://youtu.be/ThrbYkfcLO4
עוד הופעה חיה:
https://youtu.be/lcWVL4B-4pI
המקור של ספרינגסטין בהופעה:
https://youtu.be/ku_KhAX3BIA
בלדה מתוקתקת - Questions של מנפרד מן ולהקת אדמה:
https://youtu.be/hPG8voDSVkE
ופופ ממש של מנפרד מן והלהקה הנפלאה הזו - באתי בשבילך:
https://youtu.be/lKPG_h8BlJE
זה לא שהביצוע של הבוס ספרינגסטין ל-Blinded By The Light הוא גרוע. לאמן הזה אין ביצועים גרועים. זה שהביצוע של מנפרד מן הפך אותו להצלחה כל כך גדולה שהמוני מעריצים אפילו לא ידעו שהבוס הוא שכתב והלחין את השיר הענק הזה.
"מסונוור מהאור" של מנפרד מן וה-Earth Band היה חיבור בין הגאונות של ספרינגסטין, אולי הכותב הטוב ביותר אחרי בוב דילן ובין הסאונד, העומק והיומרנות של הסוונטיז כתקופה מוסיקלית ושל הרוק המתקדם.
השיר הזה הופק בצורה נהדרת, עם סינטזסייזרים נהדרים שבשנות ה-70 מתגלים כהבטחה עצומה, ראה את "אמרסון לייק ופאלמר", ובגירסת האלבום עם סולו גיטרה מהיפים והחכמים של הפופ של אותה תקופה.
ברוס, אגב, שנא לפחות בהתחלה את הביצוע של מנפרד מן ולהקת אדמה. הוא ראה בו עיבוד מופק מדי ומעוטר ביותר מדי אפקטים, מרכיבים ומי יודע מה עוד.
אז כן, יש משהו מלודי מאוד במה שמנפרד עשה לשיר הזה. אבל זה מה שהוא עשה גם לשירים של עצמו ולכל דבר (דוגמאות למטה). מדובר במוסיקאי של מלודיה, של מינור מז'ור ובלי שום נטייה לאגרסיה, לשירה עם גרון ניחר או לסולמות בלוז. זה מה שיש ועם זה הוא הביא את Blinded למקום הראשון במצעד המכירות, כלומר מצעד הפזמונים שבו בודקים את מכירות הסינגלים באמריקה.
ספרינגסטין מצידו ריכך את ההתנגדות לביצוע, במיוחד אחרי שגילה שבזכותו לבד הוא עשה מהקאבר הזה עוד כמה מיליונים של דולרים ירקרקים. אחרי הכל זה היה השיר היחיד שלו אי-פעם, שהגיע למקום הראשון במצעד.
Blinded By The Light של מנפרד מן ולהקת אדמה בהופעה חיה:
https://youtu.be/ThrbYkfcLO4
עוד הופעה חיה:
https://youtu.be/lcWVL4B-4pI
המקור של ספרינגסטין בהופעה:
https://youtu.be/ku_KhAX3BIA
בלדה מתוקתקת - Questions של מנפרד מן ולהקת אדמה:
https://youtu.be/hPG8voDSVkE
ופופ ממש של מנפרד מן והלהקה הנפלאה הזו - באתי בשבילך:
https://youtu.be/lKPG_h8BlJE
