מהם המשלים של לה פונטיין?
משלי לה פונטיין (La Fontaine Fables) הם אוסף של משלים שכתב מחבר המשלים הידוע ז'אן דה-לה-פונטיין (Jean de La Fontaine), בסוף המאה ה-17.
המשלים שלו פורסמו בכותרת "משלים" בשלושה כרכים שיצאו בין השנים 1668 ל-1694 ונחשבים לקלאסיקה של הספרות הצרפתית. האיש בילה 26 שנים בכתיבת גרסאות משלו למשלים שרובם מקוריים מפרי עטו וחלקם לא מקוריים, אך בדרך כלל שונים למדי ורהוטים יותר מהמשלים שכתב איזופוס באותם שמות.
בסך הכל הוא כתב 243 משלים שבמקור נכתבו בצרפתית על ידו. משליו הגדולים של לה-פונטן, כמו העורב והשועל, הנמלה והחגב, או הזאב והטלה, עדיין נלמדים, מדוקלמים ומוערכים מאות שנים לאחר שנכתבו.
המשלים הצנועים של לה פונטיין התגלו כמראה נצחית של הטבע האנושי, תוך שהם חושפים פרשנות נוקבת על חברה, יהירות, כוח וצדק. הם שנונים, מעודנים, אירוניים ומלאי הומור.
אין בטקסטים שלו הטפה באופן ישיר אלא הצגת מצבים שמזמינים את הקוראים להסיק מסקנות בעצמם. זה חלק מהקסם שלהם, שהפך את משלי לה פונטין לכלי חינוכי רב עוצמה לדורות.
במקור הם כוונו למבוגרים וכך גם נכתבו. אך במאות הבאות הם הוכנסו למערכת החינוך והיו לחובת למידה עבור תלמידי בית ספר במקומות שונים בעולם.
נולד בשנת 1621 בצרפת, למשפחה בורגנית ומסודרת, לה-פונטיין שימש במשך שנים רבות כמפקח היערות ונתיבי המים במחוז מגוריו. במקביל, הוא עסק בכתיבה של מחזות.
במאה ה-17 הוא מגלה את משלי איזופוס האגדיים. הוא מתחיל לערוך אותם, לכתוב ולהתאים לקוראים בצרפת ובהשפעתם הברורה גם לכתוב משלים מקוריים משלו.
בתור מי שמקורב לעשירים ואנשי אצולה ז'אן דה לה פונטיין זוכה לתמיכה משמעותית בפעילות הספרותית שלו. אותם בעלי הון ואצילים נהגו לארח אותו בטרקלינים שלהם והוא בילה רבות במחיצם של סופרים והוגי דעות מפורסמים.
ז'אן דה לה-פונטיין זכה בהוקרה רבה על יצירתו הספרותית והוכר כמי שיצירותיו מיוחדות במינן. רבים רואים בו פילוסוף בתחפושת של סופר משלים. בשנת 1683 הוא אף נבחר כחבר באקדמיה היוקרתית של צרפת.
אמנם משלי לה-פונטיין הם הידועים שביצירותיו, אך ז'אן דה-לה-פונטיין כתב גם שירה ויצירות מחורזות נוספות עד למותו בפאריס, בשנת 1695. הוא נחשב למשורר וכותב המשלים הגדול ביותר של צרפת.
משלי לה פונטיין (La Fontaine Fables) הם אוסף של משלים שכתב מחבר המשלים הידוע ז'אן דה-לה-פונטיין (Jean de La Fontaine), בסוף המאה ה-17.
המשלים שלו פורסמו בכותרת "משלים" בשלושה כרכים שיצאו בין השנים 1668 ל-1694 ונחשבים לקלאסיקה של הספרות הצרפתית. האיש בילה 26 שנים בכתיבת גרסאות משלו למשלים שרובם מקוריים מפרי עטו וחלקם לא מקוריים, אך בדרך כלל שונים למדי ורהוטים יותר מהמשלים שכתב איזופוס באותם שמות.
בסך הכל הוא כתב 243 משלים שבמקור נכתבו בצרפתית על ידו. משליו הגדולים של לה-פונטן, כמו העורב והשועל, הנמלה והחגב, או הזאב והטלה, עדיין נלמדים, מדוקלמים ומוערכים מאות שנים לאחר שנכתבו.
המשלים הצנועים של לה פונטיין התגלו כמראה נצחית של הטבע האנושי, תוך שהם חושפים פרשנות נוקבת על חברה, יהירות, כוח וצדק. הם שנונים, מעודנים, אירוניים ומלאי הומור.
אין בטקסטים שלו הטפה באופן ישיר אלא הצגת מצבים שמזמינים את הקוראים להסיק מסקנות בעצמם. זה חלק מהקסם שלהם, שהפך את משלי לה פונטין לכלי חינוכי רב עוצמה לדורות.
במקור הם כוונו למבוגרים וכך גם נכתבו. אך במאות הבאות הם הוכנסו למערכת החינוך והיו לחובת למידה עבור תלמידי בית ספר במקומות שונים בעולם.
נולד בשנת 1621 בצרפת, למשפחה בורגנית ומסודרת, לה-פונטיין שימש במשך שנים רבות כמפקח היערות ונתיבי המים במחוז מגוריו. במקביל, הוא עסק בכתיבה של מחזות.
במאה ה-17 הוא מגלה את משלי איזופוס האגדיים. הוא מתחיל לערוך אותם, לכתוב ולהתאים לקוראים בצרפת ובהשפעתם הברורה גם לכתוב משלים מקוריים משלו.
בתור מי שמקורב לעשירים ואנשי אצולה ז'אן דה לה פונטיין זוכה לתמיכה משמעותית בפעילות הספרותית שלו. אותם בעלי הון ואצילים נהגו לארח אותו בטרקלינים שלהם והוא בילה רבות במחיצם של סופרים והוגי דעות מפורסמים.
ז'אן דה לה-פונטיין זכה בהוקרה רבה על יצירתו הספרותית והוכר כמי שיצירותיו מיוחדות במינן. רבים רואים בו פילוסוף בתחפושת של סופר משלים. בשנת 1683 הוא אף נבחר כחבר באקדמיה היוקרתית של צרפת.
אמנם משלי לה-פונטיין הם הידועים שביצירותיו, אך ז'אן דה-לה-פונטיין כתב גם שירה ויצירות מחורזות נוספות עד למותו בפאריס, בשנת 1695. הוא נחשב למשורר וכותב המשלים הגדול ביותר של צרפת.
