מהי הברקרולה של צ'ייקובסקי?

הברקרולה (Barcarolle) של צ'ייקובסקי היא פרק מתוך יצירה קלה יחסית לפסנתר, עם קצב מתנדנד וסגנון מתון הנוטה לחקות את תנועת הגונדולה על הגלים.

במנגינה הוא מדמה את השירה המלודית האופיינית לשירתם של משיטי הגונדולות בוונציה.

כללית, הברקרולה במוסיקה של התקופה הרומנטית היא יצירה או שיר בסגנון של שירת משיטי גונדולות, בדרך כלל במפעם מתון ובמשקל 6/8 שמחקה את תנועת המשוטים.

דוגמאות מפורסמות נוספות לזו הן הברקרולה לפסנתר של שופן, ה-"Belle nuit, o nuit d'amour" מתוך "סיפורי הופמן" של אופנבך והברקרולה שהלחין אלבניז.
הברקרולה של צ'ייקובסקי אופוס 37a מספר 6 בסול מינור נולדה בשנת 1875. זה היה כשהמלחין קיבל הזמנה לכתיבת יצירה, מעורך מגזין המוסיקה הרוסי "נובוליסט" בסנט פטרבורג.

צ'ייקובסקי, שנודע כמלודיסט מבריק, הוזמן על ידי אותו עורך להלחין 12 יצירות קצרות לפסנתר, שיפורסמו אחת לחודש, במהלך שנת 1876. העורך אף הציע את שמות חודשי השנה כשמות 12 הפרקים.

ברקרולת יוני של צ'ייקובסקי היא החלק השישי מתוך האוסף "עונות השנה" (Op. 37a) לכל חודשי השנה. פרק מספר 6 באוסף שזכה לשם "יוני", כשם החודש שבו פורסמה והחודש השישי בשנה.

ככל הידוע, את הברקרולה ושאר החלקים כתב צ'ייקובסקי בתור עבודה מהירה שהייץה עבורו הכנסה נוספת. לא נראה שהוא השקיע בה מאמץ רגשי עמוק, דוגמת זה שהוא נהג להשקיע ביצירותיו הגדולות.

אך בזכות המנגינה העדינה והמלודית שלה, הפכה היצירה הקטנה ללהיט קלאסי פופולרי מאוד שמבצעים לא מעט, עד היום, בקונצרטים ובהקלטות.

המקור של הברקרולה לפסנתר מאת צ'ייקובסקי:

עיבוד הברקרולה לתזמורת:

עוד ביצוע:

והברקרולה בעיבוד לטריו פסנתר: