» «
תזמורת סימפונית
מהי התזמורת הסימפונית?



התזמורת הסימפונית (Symphonic Orchestra), או בשמה הנרדף תזמורת פילהרמונית, היא תזמורת המנגנת מוסיקה קלאסית, התזמורת הכי נפוצה מבין התזמורות והגדולה מכל התזמורות.

לרוב מנגנת התזמורת הסימפונית מוסיקה קלאסית, מהתקופות השונות בתולדות המוסיקה, החל מתקופת הבארוק ועד למוסיקה בת זמננו.

בתזמורת זו נכללים עשרות או אף מאות נגנים, מ-60 נגנים ויותר. בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, למשל, יש כ-100 נגנים.

בתזמורת הסימפונית מיוצגות כל מחלקות המוסיקה (מה שקרוי סקציות). בכל קבוצת כלים כזו יש נגן ראשון, נגן שאחראי לסקציה כולה ומנגן מפעם לפעם קטעי סולו ביצירות שונות.

את התזמורת מנהל מוסיקלית המנצח (ראו בתגית "מנצח תזמורת"). הוא מכין אותה לביצוע ומנצח במהלך הקונצרט. אך בראש התזמורת עומד ומסייע למנצח הכנר הראשי, המכונה מסורתית "קונצרטמייסטר".


#סקציות - מחלקות הכלים
בין קבוצות הכלים התזמורת הסימפונית נכללים:

כלי קשת - נכללים בהם כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס. זו קבוצת הקשתים, הסקציה הגדולה ביותר בתזמורת.

כלי נשיפה ממתכת - חצוצרה, קרן יער, טרומבון, טובה.

כלי נשיפה מעץ - פיקולו, חליל צד, אבוב, קלרנית ובסון.

כלי הקשה - טימפני, צ'לסטה, פעמונים, מצלתיים וקסילופון.


#הרכב התזמורת
הרכבי הכלים משתנים לפי הצורך והיצירה המנוגנת. יש הבדלים ברורים בין יצירות מתקופת הבארוק, כמו המיסות או הפסיון של באך, ליצירות מהתקופה הקלאסית דוגמת העידן ומוצרט ויצירות מהתקופה הרומנטית, כמו אלה של ברליוז, מאהלר ועד ליצירות מהמאה ה-20, כמו אלה של סטרווינסקי או שוסטקוביץ'.

יצירות כמו המיסה בסי מינור או מתאוס פסיון של באך דורשות הרכב שונה של כלים מיצירה של מאהלר, למשל, וביצוע יצירה של יוזף היידן דורש הרכב שונה מזה הדרוש ליצירה של סטרווינסקי.

ביצירות שונות, כמו הקונצ'רטו (יצירה לסולן ולתזמורת), מצטרפים לתזמורת סולנים. ביצירות אחרות מצורפים אליה כלים ייחודיים, שאינם קבועים בתזמורת הסימפונית. ביניהם פסנתר, גיטרה, עוגב ונבל.


הנה התזמורת הסימפונית ירושלים מנגנת:

https://youtu.be/3bi7YnYZWPo


תזמורת סימפונית מבצעת קונצ'רטו של באך עם שתי ילדות פלא נהדרות (עברית):

https://youtu.be/cBJXIfYE6i8


והתזמורת הסימפונית ירושלים מנגנת את התקווה בקורונה:

https://youtu.be/HY9G3kp5ux0
המנחה המוזיקלית
איך יצר באך את המנחה המוסיקלית?



זה קרה בשנת 1747 כשבארמונו של פרידריך השני, מלך פרוסיה, ביקר "המלחין המאלתר" יוהן סבסטיאן באך. באך היה ידוע בחייו פחות כמלחין ויותר כנגן מצוין וכמאלתר בחסד, מי שיכול להמציא על הרגע, כלומר ממש במקום, מנגינות נעימות לאוזן ומתוחכמות ביותר.

המלך המארח החליט להשתעשע מעט וביקש מאורחו לנגן אילתורים על מנגינה שניגן לו. באך החל מיד לאלתר פוגה על המנגינה שניגן המלך. האילתור היה מוצלח ובאך קיבל הרבה מחיאות כפיים וכבוד מהמלך הנלהב.

מעט אחרי שחזר באך לביתו, הוא החליט להלחין על בסיס הנושא של המלך מספר פוגות וקנונים. הוא גם החל ליצור פוגה ב-6 קולות. כל הקטעים שיצר היו לחלק מיצירה חדשה שלו, יצירה מונומנטלית שזכתה לשם "המנחה המוסיקלית" (The Musical Offering).


הנה קטע מהמנחה המוסיקלית:

https://youtu.be/z4STsIzfBNI


קטע אחר מ"המנחה המוזיקלית" בגיטרה:

https://youtu.be/8rxkYzotZMY


וביצוע ארוך של חלקים מהמנחה המוסיקלית:

https://youtu.be/23yNGer9Wqs?long=yes
אליס שרה אוט
מי החליטה בגיל 3 להיות פסנתרנית?



אליס שרה אוט (Alice Sara Ott) היא פסנתרנית מטאורית וצעירה, יפאנית שגדלה בגרמניה. בגיל 3 היא שמעה פסנתר בקונצרט והחליטה שזה מה שתרצה לעשות בחיים. מאז היא מנגנת, מתאמנת 3-4 שעות בכל יום וכבר בגיל 10 זכתה במקום הראשון בתחרות פסנתר נחשבת.

בגיל 22 היא נבחרה על ידי "דויטשה גרמופון", חברת התקליטים החשובה ביותר במוסיקה הקלאסית, להקליט בה את האטיודים של ליסט.

אחר-כך באו הוואלסים של שופן ועוד המון. לאורך כל הזמן מנגנת אליס שרה אוט ברחבי העולם והקהל מרבה לעמוד על רגליו בסיום הקונצרטים שלה ולמחוא לה כפיים ארוכות.

הכי יפה שעם הנגינה הווירטואוזית שלה בפסנתר, אוסף הכישרונות שלה, חכמת הנגינה ויופייה העדין, אין בה שמץ של הצגה או הגזמה - היא מנגנת בפשטות ונוהגת בענווה וצניעות טבעית.


הנה אליס שרה אוט מדברת:

http://youtu.be/Ftm_NZVrxV8


ראיון עם הפסנתרנית הנהדרת:

https://youtu.be/WtVUiUmbKSQ


ואליס יודעת לנגן היטב גם מוסיקה מודרנית:

http://youtu.be/dlLS-j0X0Y8
דניאל בארנבוים
מי היה ילד הפלא של הפסנתר?



דניאל בארנבוים נולד בארגנטינה, להורים יהודים רוסים, שניהם מורים לפסנתר. הוא החל ללמוד פסנתר מאמו בגיל 5. עוד לפני שהיה דניאל בן שמונה, הוא ניגן לראשונה בקונצרט בבואנוס איירס. כשעלה לישראל הוא הפך לתלמיד שקדן של מורים רבים ומעולים והפך בתוך שנים אחדות לילד הפלא העולמי של הפסנתר. בגיל 10 הוא כבר הופיע כפסנתרן ברומא ובווינה והפך לפסנתרן מקצועי שמופיע בכל המקומות המרכזיים בעולם.

במקביל, הוא החל ללמוד ניצוח, הרמוניה והלחנה ושקד על בסיס מוסיקלי רחב, שאיפשר לו בהמשך הקריירה להפוך גם לאחד מגדולי המנצחים בעולם כיום.


בארנבוים הצעיר מנגן עם מי שתהיה אשתו, הצ'לנית ז'קלין דה פרה:

http://youtu.be/mOLc1VGacq8


והנה דניאל בארנבוים בשנים האחרונות, מנגן את הקונצ'רטו מספר 5 של בטהובן:

http://youtu.be/IS-pFFEvzFY


תכנית חינוכית על גאון הפסנתר ברנבוים (עברית):

https://youtu.be/5Tq8AdDr0Gg?long=yes


ואוסף ראיונות מכל השנים, שמדגים את האיש ותפיסותיו (עברית):

https://youtu.be/owDpPG56V7I?long=yes

מוסיקה קלאסית

ג'ושוע בל
מיהו נגן הרחוב ששווה מיליונים?
מי נגן הכינור שניגן במטרו ומה הוא הראה?
מיהו נגן הקונצרטים העולמי שניגן ברכבת התחתית?


הכנר האמריקאי הנערץ ג'ושוע בל (Joshua Bell), מהכנרים הטובים בעולם, רצה לבדוק משהו על אמנות והערכה. בל התחזה לנגן רחוב, נעמד בתחנת רכבת סואנת בוושינגטון עם כינור יקר מאד וגילה שעל אף שניגן 6 יצירות גאוניות של באך במלואן ובאיכות עילאית של נגינה. רוב האנשים המבוגרים שעברו לידו אפילו לא עצרו לידו. חלקם הגדול גם לא שם לב שמישהו מנגן. רק ילד בן 3 גילה עניין רב אבל אימו סחבה אותו במהירות משם. עוד כמה ילדים גם הם הקשיבו ורק אדם אחד מבוגר זיהה אותו.

תוצאות הניסוי של בל העלו כמה מספרים מעניינים:
- בסביבות 1,100 איש חלפו על פניו מבלי לשים אליו.
- רק 27 אנשים מתוכם ששמו לו מטבע בצלחת (הסכום ש"הרוויח" בל במהלך 45 דקות של נגינה היה כ-32 דולר), רובם מבלי לעצור..
- רק שבעה אנשים נעצרו להאזין לנגינתו למשך דקות אחדות!

הניסוי הזה הראה שהערכה ליצירות אמנות גדולות ולאמנים דגולים היא דבר שתלוי בהקשר שלו. אותה יצירה יכולה לזכות להערכה אחרת באולם הקונצרטים או בתערוכה, לעומת תחנת רכבת תחתית או באמצע הרחוב.


הנה הסיפור על הרסיטל שאיש לא עצר לשמוע בסאבוויי של וושינגטון:

https://youtu.be/BJhZ0J3bIYc


ללא הפרעה - "קונצרט הרחוב" של נגן הכינור ג'ושוע בל במטרו:

https://youtu.be/LZeSZFYCNRw


והנה ג'ושוע בל מנגן קונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי באולם קונצרטים:

http://youtu.be/7C-ukopBX6g
פוגה
מי רודף אחרי הפוגה המוסיקלית?



פוּגָה (Fugue) היא שיטת הלחנה פוליפונית לכמה קולות, שנולדה בתקופת הרנסאנס והגיעה לשיא בתקופת הבארוק. גם אחרי תקופת הבארוק ממשיכה הפוגה להופיע, מפוגות בתקופה הקלאסית ועד לפוגות מהתקופה הרומנטית ובמאה ה-20.

בתחילת הפוגה מנוגן הנושא הראשי ובהמשך הוא מושמע שוב ושוב, כשבכל פעם הוא "עובר" לקול אחר, בין הקולות השונים. אך בכל קול הוא מנוגן בשינויים מסוימים. לעתים השינוי מלודי, כלומר במנגינה שלו, ולעתים הוא ריתמי, בקצב שלו. כך הוא מתאים לקולות האחרים ולסולמות השונים.

חוץ מהנושא הראשי, יש בפוגה גם נושאים משניים וקטעי מעבר, שמושמעים כל הזמן למולו, כנושאים נגדיים או מקבילים. קצת כמו שיחה שבה ניתן להבין את דברי כולם, על אף שהם מדברים ביחד וממש בו-זמנית - כך הקולות בפוגה עצמאיים ועדיין יש ביניהם שילוב הרמוני המשתלב היטב לכדי שלמות אחת. בכך הפוגה שונה מצורות מוסיקליות אחרות שלא מבוססות על קונטרפונקט.

יצירות שנכתבו בטכניקת הפוגה נקראות במרבית המקרים גם הן "פוגה". פוגות כאלה יכולות להיכתב לכלי יחיד, לרוב כלי מקלדת כמו פסנתר, להרכבים כליים וקוליים, דוגמת רביעיית מיתרים, תזמורת מלאה או מקהלה.

פוגות מפורסמות ניתן למצוא בסימפוניה השלישית של בטהובן, בקטע ה"אמן" מתוך הרקוויאם של מוצרט, וברבות מיצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך.


כך נראית פוגה:

https://youtu.be/95gLT7NzHAM


הנה הפוגה הגדולה בסול מינור של באך קכל 542:

https://youtu.be/4WhPUqpaRp4


פוגת "אמן" מתוך הרקוויאם של מוצרט:

https://youtu.be/-IfB7VmGaNQ


הפוגה מפרק רביעי בסימפוניה השלישית של בטהובן:

https://youtu.be/ZkP3XVkLxL4


סרט תיעודי שמסביר את הפוגה:

https://youtu.be/vAFETgpt9PA?long=yes


הסבר נוסף ומעמיק על הפוגה והצד המתמטי שלה:

https://youtu.be/ZG4SKgCpppE?long=yes


ו"אמנות הפוגה" של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:

https://youtu.be/exD8bhJP1eo?long=yes
לאנג לאנג
מיהו לאנג לאנג, כוכב-העל של המוסיקה הקלאסית?



הוא סופר-סטאר ענקי, מעין אלביס של הפסנתר הקלאסי, אדם שמאזינים נוהרים לקונצרטים שלו בהתלהבות שנשמרה עד היום לכוכבי רוק. הוא וירטואוז פסנתר המלהט על המקלדת כמו אל מול כלי הקשה פשוט, בחור שממש גדל מילדות על במת הקונצרטים וזכה לתרועות בעמידה כמעט לאורך כל חייו.

כבר בשנות ה-30 לחייו, הגיע הפסנתרן הסיני לאנג לאנג (Lang Lang) למעמד של אחד הפסנתרנים המיומנים בעולם. רבים רואים בו את אחד הנגנים אחד המוכשרים והמקצועיים שבין הנגנים הקלאסיים בעולם של תחילת המאה ה-21.

הוא החל כילד פלא, בן עניים סיני שהחל ללמוד פסנתר בגיל 3. כבר אז בלטו הריכוז והכישרון המובהקים שלו. בלטה גם יכולת ההבעה שלו, שהקדימה את גילו הכרונולוגי, זה שעל הנייר, בשנים רבות. הוא ניגן כמו מוסיקאי בוגר.

מההופעות בצעירותו רבים זוכרים לו את גלגולי העיניים, המניירות המעצבנות והפרצופים היצירתיים שעשה תוך כדי נגינה אז. בילדותו סלחו לו על אלה, כי הוא היה עילוי ומכל בחינה אחרת הוא ניגן כמו פסנתרן בוגר ועמוק עד בלי די. מצד שני, יש רבים שרואים בשפת הגוף שלו את הביטוי לתחושה והקשר המדויקים כל כך של המוסיקה, שבהן הוא ניחן.

כיום הוא נחשב לגדול הפסנתרנים הצעירים בעולם. מהפרצופים והמניירות ההם כבר נפטר מזמן ונשאר רק הכישרון היוצא הדופן והבלתי נדלה שלו, העומק, ההבעה והפרשנות המוסיקלית המקורית וייחודית לו. לצד אלו, הוא מלא חיים וחוש הומור, אישיותו הקורנת ושמחת החיים שלו בולטת בהופעותיו הליצניות בתכניות טלוויזיה ובראיונות "טוק שואו". הוא מבין את תפקיד האמן בעידן המודרני ומתחבר לכל קהל ולכל פינה בכפר הגלובלי, שדומה שהוא הכוכב הגדול שלו כיום.

ההערצה לה הוא זוכה, לא קלקלה את לאנג לאנג והוא עובד קשה לפרנסתו. הוא מרבה בהופעות ובהקלטות והנהירה לרכישת ההקלטות שלו מזכירה את הימים הגדולים של תעשיית התקליטים.

אגב, בסינית פירוש השם "לאנג לאנג" הוא "אדם מבריק"...


הנה לאנג לאנג בגיל 12:

https://youtu.be/lJg6ibz5Bvg


לאנג לאנג מנגן בקלות את "ואלס הדקה" אופוס 64, מספר 1 של שופן:

https://youtu.be/hKILwVH_MdM


ראיון עם לאנג לאנג מגלה את סיפורו של האמן המצליח במוסיקה הקלאסית העולמית:

https://youtu.be/3W6P0eL41O4


מחווה ללאונרד כהן אחרי מותו:

https://youtu.be/2xTpS3cn2fU


וסרט תיעודי על מכונת הנגינה המושלמת - לאנג לאנג:

https://youtu.be/6khZk6LCDUw?long=yes
יוליה פישר
מי הוירטואוזית שמקסימה את העולם הקלאסי?



היא יפה, מנומסת, מוסיקאית וירטואוזית ומבריקה בפרשנות ובביצוע על שניים מהכלים המוסיקליים התובעניים ביותר, כינור ופסנתר. בגיל 25 היא הייתה לפרופסורית הצעירה בתולדות גרמניה ונראה שהיא גם נחמדה. נראה שיוליה פישר (Julia Fischer) היא ההוכחה לכך שאין צדק בעולם...

יוליה פישר מעולם לא החליטה במה היא רוצה להתמחות מהכלים המוסיקליים. היא כנראה אחת מאלו שאלוהים נגע בהם באצבעו כשנולדו. הכישרון שלה לא שחצני אבל אי אפשר לטעות בו. גם בכינור וגם על פסנתר - היא מנגנת בלהט ובתבונה מוסיקלית שיש רק למבצעים גדולים. השליטה הטכנית שלה בכלים הללו מתחברת ליכולת הבעה ופרשנות נפלאה וחכמה שהיא עושה ליצירות מוסיקליות שגם ותיקים מאד מתקשים כבר לתת להן פרשנויות שמצליחות לחדש ולרגש.

כמי שהייתה ילדת פלא והפכה למוסיקאית צעירה נפלאה, אפשר רק לומר עליה שהילדה הלכה אבל הפלא לא זו בלבד שנשאר - הוא אף הולך ומשתפר!


הנה סיפורה של יוליה פישר:

https://youtu.be/_3r01IXl8Bc


הקונצ'רטו של גריג בפסנתר:

https://youtu.be/Kjx-AxpZUxQ


24 הקפריצ'ו של פגניני:

https://youtu.be/-095jDDgrQo


צ'לו
מהו הצ'לו?



הצ'לו (Cello), בשמו המלא ויולונצ'לו, הוא כלי קשת המפיק צלילים חמים ונמוכים, שמזכירים את הקול האנושי הנמוך. החל מהמאה ה-17 ממלא הצ'לו תפקידי באס. באותה תקופה הוא היה אחראי על תפקיד ה"באסו קונטינואו", שהיה סגנון ליווי ייחודי וצורה קדומה של הרמוניה.

מי שתרם רבות לרפרטואר של הצ'לו היה יוהן סבסטיאן באך, שכתב יצירות שונות לכלי ובמיוחד ידועות 6 הסוויטות שלו לצ'לו סולו. המלחין סן-סאנס כתב לצ'לו את תפקיד הברבור ביצירתו "קרנבל החיות". גם היידן תרם את חלקו בקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור.

אבל אחת היצירות היפות לכלי היא הקונצ'רטו לצ'לו במי מינור אופוס 85 מאת אלגר. העולם כולו זוכר את הביצוע יוצא-הדופן של הצ'לנית המנוחה ז'קלין דה-פרה, שהייתה מזוהה עם היצירה והירבתה להופיע איתה בכל העולם, בטרם מותה בגיל צעיר, ממחלת הטרשת הנפוצה.


הנה תולדות הצ'לו:

https://youtu.be/_P6ZI4USsHY


נגן צ'לו מספר על עצמו ועל הכלי:

http://youtu.be/F6VWSbFaAm8


צמד נגני צ'לו שחזר לתקופה הקלאסית ואז איבד שליטה:

https://youtu.be/uT3SBzmDxGk


יש נגנים שמוציאים ממנו המון:

http://youtu.be/Ry4BzonlVlw


ילדה שמנגנת את "הברבור":

http://youtu.be/lOmgFOxPdHM


וצ'לו אלקטרוני ללא גוף תהודה:

http://youtu.be/mJ_fkw5j-t0
איך בנוי נושא ווריאציות במוסיקה?



רבים נוטים לכלול נושא ווריאציות (Theme and variations) כצורה מוסיקלית, המאפיינת יצירות המבוססות על נושא אחד, החוזר פעמים רבות, כשבכל פעם יש בו שינוי (בלועזית: וריאציה) אחר. למען הדיוק, הווריאציה היא יותר דרך לטיפול בנושא מוסיקלי מאשר צורה מוסיקלית של ממש, אבל כדי לזכור אותה אין בעיה שתזכרו כך.

בכל מקרה, וריאציות שונות יכולות להיות ליצירה שכזו. ביניהן יהיו אלמנטים כמו שינוי סולם, שינוי מקצב, שינויים הרמוניים, קישוט כלשהו של המנגינה וכדומה. כדי שהזיהוי של הנושא יישמר, בכל וריאציה שומרים המלחינים על אחד מהיסודות של המנגינה המקורית לפחות.

במהלך הדורות יצרו מלחינים רבים וריאציות על נושאים מוסיקליים שכתבו מלחינים אחרים. בין המפורסמים שביניהם היו באך, היידן, מוצרט, בטהובן, ברהמס, רחמנינוב ועוד.

דוגמאות? - אין בעיה...

באך למשל, כתב את "וריאציות גולדברג" המפורסמות שלו, עבור תלמידו גולדברג, שהיה נגן צ'מבלו. בטהובן הפציץ בכישרונו את "וריאציות דיאבלי" הנפלאות והמלחין הבריטי אלגר יצר את "וריאציות אניגמה", הווריאציות החידתיות של המאה ה-20.


הנה נושא ווריאציות מומחשים על יצירה של היידן:

https://youtu.be/C0DZARmcRso


וריאציות לגיטרה על לחן מוכר בסגנונות מוסיקליים היסטוריים:

https://youtu.be/aT-NB8uzsGQ


ה"אריה די קאפו" המפורסמת מתוך "וריאציות גולדברג" של יוהן סבסטיאן באך:

https://youtu.be/eZCSOdi19jQ


גלן גולד מבצע את "וריאציות דיאבלי" של בטהובן, שרבים רואים כיצירה התובענית והמורכבת ביותר שנכתבה אי-פעם לפסנתר:

https://youtu.be/UoWXRlw9vBA


רחמנינוב - וריאציות על נושא של פגניני אופוס 43:

https://youtu.be/ppJ5uITLECE


ברנבוים מנצח על הווריאציה ה-9 והנהדרת "נמרוד" מתוך "וריאציות אניגמה" של אלגר אופוס 36, שהתבססו על נושא שמקורו אינו ידוע:

https://youtu.be/sUgoBb8m1eE
מה כל כך מיוחד בסונטת ליל ירח של בטהובן?



סונטת ליל ירח (Moonlight Sonata) הוא הכינוי שקיבלה הסונטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ממבקר המוסיקה והמשורר הגרמני לודביג רלסטאב. 31 שנה לאחר כתיבתה של הסונטה הכובשת הזו כתב רלסטאב שהמוסיקה המהפנטת שלה מזכירה לו: "...את אור הירח המשתקף במימי האגם".

נראה שבטהובן, שהקדיש את הסונטה לנערה יפהפיה בת 17 שאהב, היה כנראה מסכים להגדרתו של מבקר המוסיקה. חשוב לציין בכל זאת שאת הסונטה שהפכה עוד בחייו לאחת היצירות האהובות לפסנתר, בטהובן לא מאד העריך וכשנוכח בהצלחתה הוא אמר "יצרתי כבר יצירות טובות יותר..."

היצירה בעלת 3 הפרקים מתחילה מפרק רוגע ואיטי והולכת ונעשית מהירה וקצבית בפרקים הבאים.

להקת "החיפושיות" המצליחה הקליטה את אחד השיריה היפים שלה בהשראת הסונטה. ג'ון לנון שחיבר את Because קיבל השראה מנגינתה של יוקו אונו בעת שניגנה את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" על הפסנתר. יצירתי וחוקר כמו תמיד, ביקש לנון מיוקו לנגן את הפרק לאחור. וכך הפכה ההרמוניה של בטהובן, כשהיא המנוגנת לאחור, לשיר מרטיט ויפה להפליא. בשיר הוכפלו פעמיים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון (השיר היחיד של הלהקה שבוצע על ידי שלושה מחבריה) והפכו ל-9 קולות.

השיר נפתח בצליל של צ'מבלו חשמלי, שניגן המפיק האגדי של הביטלס, ג'ורג' מרטין ובהקלטתו הקליטו הביטלס לראשונה סינתיסייזר בשיר שלהם. זה היה הסינטסייזר המסחרי הראשון - המוג (Moog).


הנה סונטת ליל ירח שכתב בטהובן:

http://youtu.be/OsOUcikyGRk


הסבר מלומד ויפה להפליא של דר. אסתרית בלצן על היצירה המהפנטת:

https://youtu.be/UdGim8KbsBM


הביטלס השתמשו בה בהיפוך לליווי Because וכשמשמיעים אותו לאחור מזהים אותה:

http://youtu.be/3QoNrxKAoU8


ואלה הקולות שהם כתבו לשיר המופלא הזה:

http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ


מוסיקאי ג'אז מבצע אותה בגיטרה באס ומאלתר לאחר מכן:

http://youtu.be/nnq3ZW6OyTI


ונערה צעירה שמנגנת פרק אחר בווירטואוזיות בלתי נתפסת:

https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
איך פועל העוגב?



העוּגָב (Organ או Pipe organ) או האורגן הוא ככל הנראה כלי הנגינה הגדול ביותר והכי מסובך במנגנוני הפקת הצליל שלו.

ממש כמו על הפסנתר, נגן העוגב פורט על קלידיו של הכלי. אבל בניגוד לפסנתר, העוגב נחשב כלי נשיפה. הסיבה היא שהצלילים מופקים בצינורות הרבים שלו, בהם עובר האוויר, ממש כמו בחליל וכלי נשיפה אחרים.

הצינורות של העוגב רבים. כל צינור מנפיק צליל בגובה אחר. ככל שהצינור המחובר לקליד הינו ארוך יותר - הצליל שמופק מהקליד הוא יותר נמוך.

כל קבוצת חלילים או צינורות בנויה באופן אחר ולפיכך מפיקה צליל מסוג אחר. קוראים לצלילים הללו בעוגב רֶגִיסְטֶרים. יש רגיסטרים המפיקים צלילים דמויי קלרינט, יש המדמים חצוצרה וכדומה. מגופים מיוחדים, מעין כפתורים ליד המקלדת, מאפשרים לנגן העוגב להחליף רגיסטרים וכך להעשיר ולגוון את הנגינה בצלילים מסוגים שונים.

עוגב כנסייתי אחד יכול להכיל 5,000 צינורות ויותר. האוויר לחלילים מופק בימינו בעזרת חשמל אך בעבר היו אנשים מפעילים בשריריהם מפוחים שיצרו את זרם האוויר הדרוש להפקת הצלילים.

העוגבים, או האורגנים, היו נפוצים בעיקר בכנסיות הגדולות. זאת משום שמחיר בניית עוגב כזה היה גבוה ביותר ודרושה הייתה אחזקה שוטפת ויקרה לכלי.

אגב, שמו העברי של האורגן, העוגב, מוזכר אמנם בתנ"ך, אך אין המדובר באותו הכלי אלא ב"מגרפה" המקראית שהיא סוג של חליל פאן, קודמו של העוגב.

לשונית, נוטים כיום להבדיל בין העוגב לאורגן, בכך שהעוגב הוא הכלי הגדול עם מערכת הצינורות, בעוד השם "אורגן" נשמר לכלי המקלדת החשמלי, המחקה את צליליו. אנו נשמור על המסורת הנכונה ונראה בשמות עוגב ואורגן דבר זהה, בעוד שמו המדויק של הכלי החשמלי הוא למעשה אורגן חשמלי.


כך פועל העוגב:

https://youtu.be/iM3ejYnlBVY


כך בנוי העוגב:

https://youtu.be/cfFWiWbXGuY


אלו הם צליליו המגוונים:

https://youtu.be/4S6BErQs-HE


הנה נגן העוגב:

https://youtu.be/ZEgXDlc2dHc


עוד נגן כנסייתי:

https://youtu.be/ey_8VSD7fgc


הטוקטה ופוגה ברה מינור של באך:

https://youtu.be/ho9rZjlsyYY?long=yes


והיכרות לעומק עם העוגב:

https://youtu.be/JeB3JnKp8To?long=yes
מה מיוחד בסימפוניה התשיעית של בטהובן?



את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (Beethoven's 9th Symphony) הציג המלחין באביב 1824, בווינה. מאחורי לודוויג ון בטהובן, מי שנחשב אז גדול מלחיני אוסטריה וגרמניה, היו כבר 8 סימפוניות שהטביעו חותם של ממש בתולדות המוסיקה הקלאסית ותולדות האמנות המערבית. אבל הסימפוניה הזו הייתה משהו אחר לחלוטין.

נתחיל בכך שאת הסימפוניה הזו הוא הלחין בטהובן 12 שנים לאחר שחיבר את הסימפוניה השמינית שלו. בשנים האלה הוא עבר תהליכים אישיים מטורפים. היו אלה שנים שבהן סבל הגאון ממחלות שונות, נקלע למצוקה נפשית חמורה והסתבך בתביעות משפטיות. אבל לפני הכל - במהלך השנים הללו הוא איבד כמעט לגמרי את שמיעתו והפך למעשה לחירש.

במהלך אותן שנים הוא אמנם יצר והתנסה בכתיבה של יצירות במבנים ובמגוון סוגים אחרים. אבל ההבשלה שעבר הביאה אותו בסופו של דבר למהפכה של ממש בסימפוניה הקלאסית ולכתיבה של יצירה מסוג חדש. כן, בפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית והגדולה שלו בטהובן מכניס מקהלה ומשלב זמרים. ב"אוֹדָה לשמחה" (An die Freude), שיר בו מודגש האידאל של חברה אנושית שוויונית, חברה מלאת שמחה ואחווה בין בני-האדם.

חילול הקודש, היו שאמרו, כתבו או הטיחו בו. אין כמו הסימפוניה למלכת היצירות הכליות והסימפוניות. איך הוא מעז להכניס לתוכה את הצד הווקאלי שהוא כל כך זר לה.

אבל ההמונים והמבקרים היו צריכים להמתין מעט ולהתרגל למחשבה שבטהובן התקדם וקידם את הצורה הסימפונית ואת המוסיקה הקלאסית אל עבר עידן חדש. ואכן, הייתה זו ה"אוֹדָה לשמחה" מהפרק הרביעי בסימפוניה התשיעית שלו, אותו שיר וקטע קולי מהמם, שהפכה את בטהובן לא רק גאון ווירטואוז אלא גם למהפכן. כאן הוא מתגלה כאמן שלא קופא על השמרים ומביא שינוי טקטוני לאחת הצורות השמרניות של המוסיקה האירופית הקלאסית.

התזמורת הסימפונית, המקהלה והזמרים משתלבים בסימפוניה הזו כל כך טוב עד שהם יוצרים שלימות. זו מושלמות מהפכנית, פורצת דרך, אם תרצו זו פצצת אטום של כישרון עילאי, מהול בסבל אנושי וכאב, אבל אוהב אדם, שמח בחלקו ובחייו - בפרק הרביעי של הסימפוניה הזו מגיע בטהובן לשיאו, בהרמוניה נפלאה בין היצירה הכלית לבין העומק הקולי שהוא הוסיף לה באודה המפורסמת הזו.

מאז ביצוע הבכורה שלה הפכה התשיעית שלו לאחת מיצירות המופת של בטהובן. היא גם מהיצירות המפורסמות והנערצות ביותר ברפרטואר של המוסיקה המערבית. אבל המעניין ביותר הוא שאין כמו ה"תשיעית" לסמל את התקופה הרומנטית, שבטהובן, במו צליליו, נחשב למבשר שלה ולזה שהעביר את המוסיקה האירופית מהתקופה הקלאסית אליה.

ואגב, המוסיקה של הפרק הרביעי והמהפכני מהסימפוניה התשיעית של בטהובן משמשת מאז שנת 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי. ללא מילים, בשל מגוון השפות של מדינות האיחוד, אבל עם המון יופי מלודי שמתבקש.


הנה הסימפוניה התשיעית של בטהובן:

https://youtu.be/PSxJ3gfjp38?t=8


האודה לשמחה:

https://youtu.be/MsZGY4v3USw


פלאש מוב ברחוב נהדר שלה:

https://youtu.be/cxLbmnvMWM0


הביצוע הגדול ביותר עם 10,000 זמרים ביפן:

https://youtu.be/ITzeRSJQtB4


וגיל שוחט מספר על הסימפוניה התשיעית (עברית):

https://youtu.be/FTFEllMD2E4?long=yes
מי כתב את האדאג'ו של אלבינוני?



זה נשמע לא יאומן שאת אחת היצירות המוסיקליות הכי ידועות ומזוהות של תקופת הבארוק, כתב בכלל מוסיקאי מהמאה ה-20.

לא פחות מדהים הוא שהיצירה, הידועה בכל העולם בתור "האדאג'ו בסול מינור של אלבינוני" (Albinoni Adagio in G minor), היא בעצם של מוסיקאי אחר ולא של אלבינוני.

אז יצירה בסגנון הבארוק, שנכתבה במאה ה-20, נחשבת ליצירה של מלחין ברוקי מפורסם, שכלל לא כתב אותה.

מדהים.

הסיפור המוזר הזה מתחיל ברמו ג'אזוטו (Remo Giazotto), פרופסור למוסיקולוגיה באוניברסיטת פירנצה וחוקר מוסיקת בארוק. ג'אזוטו, שהתמחה במחקר יצירותיו של אלבינוני, מלחין איטלקי מתקופת הבארוק, קיבל לבקשתו את תווי סונאטה פרי עטו של המלחין בן תקופת הבארוק, שנמצאה בספריית מדינת סקסוניה בגרמניה.

כשפרסם ג'אזוטו קטע מלודי ויפה להפליא שהועתק לדבריו מתוך אותה סונאטה של אלבינוני, הוא זכה להצלחה רבה. לא הייתה תזמורת שלא ניגנה אותו והוא הפך לפריט חובה בכל רשימת קטעים קלאסיים אהובים שנעשתה בעולם. דומה היה שהיצירה המצודדת שהתפרסמה בתור "אדאג'ו בסול מינור מאת אלבינוני", היא שיא של עידון ויופי בן 300 שנה. האדאג'ו הפך כה מוכר ואהוב בעולם עד שנחשב בעיני רבים למייצג של מוסיקת הבארוק כולה.

אבל הטוויסט בעלילה מגיע כשאותו ג'אזוטו נמלך בדעתו. ביום בהיר אחד הוא הודיע שה"אדאג'ו של אלבינוני" הוא בעצם יצירתו שלו. לטענתו מדובר במוסיקה מקורית שלו, שאמנם התבססה על קו באס שכתב אלבינוני, אבל המלודיה ושאר היצירה הן לגמרי שלו.

העולם המוסיקלי הופתע לשמוע את ההכרזה המסעירה. כשחוקרים ומוסיקולוגים בחנו את הסונטה המקורית של אלבינוני, הם אכן גילו שהאדאג'ו לא נכלל בתוכה. קו הבאס של אלבינוני אכן אותר ביצירה. אך מכיוון שבאס הוא חלק מההרמוניה ועל הרמוניה לא ניתן לרשום זכויות יוצרים, זכה ג'אזוטו, מלחין המנגינה, להירשם בתור מחבר היצירה. למי שחושב שמדובר בעניין טכני או עניין של אגו בלבד, כדאי להזכיר שכשמדובר ביצירה כל כך פופולארית, זכויות היוצרים מניבים כסף רב. מאד.

ואכן, כך נוצר מצב משונה ולא פחות ממדהים, שבו יצירה שנכתבה על ידי מלחין בן המאה ה-20, מקובלת בציבור כאחד הקטעים הפופולאריים והמוכרים של תקופת הבארוק דווקא. לצד הקאנון של פכלבל, עוד "להיט" בארוקי אהוב, נחשב עד היום האדאג'ו בסול מינור לאחד מסמליה העיקריים של מוסיקת הבארוק. גם אם מי שכתב אותו חי 300 שנה אחר-כך...


הנה ה"אדאג'ו בסול מינור" של אלבינוני:

https://youtu.be/_eLU5W1vc8Y


ג'ים מוריסון, סולן להקת הדלתות, מקריא משיריו בהקלטה מ-1968, על רקע האדאג'יו המפורסם בנגינת הלהקה:

https://youtu.be/3qKzjIRtjmI?t=7s


להקת רנסאנס הפכה את הלחן ללהיט ענק בשנות ה-70:

https://youtu.be/FKb2VlcrRn8


בעוגב וכינור:

https://youtu.be/hVgAPrFfvxI


בגיטרה קלאסית:

https://youtu.be/Q1uACEo0D_I


שיר רומנטי על הלחן שלו וקטעי רומיאו ויוליה:

https://youtu.be/8Ay4i7log4U


והגיטריסט היפאני סיו בגירסת גיטרה ודיסטורשן לאדאג'ו:

https://youtu.be/3_J-FlPiU64


גם בארץ עשו שילוב בין תזמורת קלאסית לשירה מרוקאית באדאג'ו:

https://youtu.be/cmS629XoZjU
מה סוער בסונטת הסערה של בטהובן?



הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית הפחות מוכרת של גאון המוסיקה הקלאסית. בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לו יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו.

את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. גם כך היו לו חיים לא קלים, החל מילדותו תחת אב קשה שהעיר אותו כשחזר בלילה שתוי כדי שיתאמן בנגינה והמשך בחיי בדידות ארוכים ללא אישה אהובה. אבל הסונטה מספר 17 לפסנתר שלו נכתבה בימים בהם גילה שהוא מאבד את שמיעתו. זו הייתה מכה בלתי נתפסת לגאון המוסיקלי של זמנו, מי שאוזניו היו כלי העבודה העיקרי שלו. זו הייתה לו תקופה של הלם בלתי נתפס. הוא אפילו ניסה ונכשל, למזלו ולמזלו של עולם המוסיקה, ליטול את חייו.

כך הלחין את הסונטה הזו לפסנתר. "הסערה" של בטהובן היא פנינה מוסיקלית של גאון כואב וסוער, שמכיר בחרשותו ההולכת ומתגברת ומבין ששום דבר לא יהיה כמו שהיה עד אז. הוא כתב אותה ממעמקי התסכול וההשלמה. כך נכתבה אחת מהיפות והטובות שבסונטות לפסנתר שלו, כשהוא לא זוכה לשמוע אותה כלל. למעשה, הוא כתב כמעט את כולה משמיעה פנימית. הוא דמיין אותה בראשו ורשם את תוויה אל נייר, אבל לא זכה לשמוע אותה בעצמו!


תצוגה מרהיבה של פרק האלגרטו מהסונטה מספר 17 של בטהובן "הסערה":

https://youtu.be/hKkR4YFtyJk


אותו הפרק השלישי מהסונטה מנקודת המבט של פסנתרנית:

https://youtu.be/q0m2RW4m8xE


וגלן גולד שכהרגלו מנגן מהר מאד:

https://youtu.be/1-B2KwFS11w


והנה כל הסונטה המופלאה בקונצרט:

https://youtu.be/PeHA6cnAoRs?long=yes
מה מזמין שירים בפרלוד בדו מז'ור של באך?



יש משהו מהפנט בפרלוד בדו מז'ור של באך (Prelude C Major, BWV 846) שגרם למלחינים נוספים להלחין מנגינות כל כך יפות מעליו.

הפרלוד בדו מז'ור הזה הוא אחד הפרלודים המפורסמים בתולדות המוסיקה. הוא היצירה הכי מוכרת מתוך מהכרך הראשון בצמד ספרי "הפסנתר המושווה", אחת מיצירות המופת החשובות של ענק המוסיקה יוהן סבסטיאן באך.

בכל אחד משני כרכי "המקלדת המכוונת היטב", השם הנכון של היצירה העצומה הזו, יש 24 פרלודים ופוגות. לכל אחד מן הסולמות מוקדשים בה פרלוד ופוגה משלו. הכרכים הללו, אגב, הם דוגמה מאלפת לטכניקת הקונטרפונקט, שמגיעה לשיאה בפוגות שביצירה.

הפרלוד בדו מז'ור זינק בפופולריות שלו כשהלחין הקומפוזיטור שארל גונו את המוסיקה הנפלאה שלו לכינור, כשהוא הופך את הפרלוד בדו מז'ור כליווי למנגינה.

אותו פרלוד זכה לעיבודים רבים לכלי סולו, כמו כינור, צ'לו ועוד. במשך השנים שילב זמר בריטון את המנגינה הזו, שכתב באך הפרוטסטנטי, עם הטקסט הקתולי "אווה מריה", המושר בלטינית והופך לשיר חובה בחתונות קתוליות ברחבי העולם.

כמאה אחר כך הפך הפרלוד הנודע מתוך "הפסנתר המושווה" לבסיסו של שיר נפלא בישראל דווקא. המוסיקאי היוצר שלמה גרוניך "הלביש" עליו את התרגום העברי לשיר של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור. הקסם התרחש גם כאן, עם הטקסט היהודי שהולבש עם מנגינה מופלאה על הבסיס הפרלוד הפרוטסטנטי - עוד הוכחה שלמוסיקה אין גבולות, גם לא של דת.


הנה הפרלוד בדו מז'ור של באך:

https://youtu.be/gVah1cr3pU0


גונו כתב עליו מנגינת כינור נפלאה:

https://youtu.be/hK0evyoPj2M


עם השנים הוסיף עליו זמר בריטון את מילות האווה מריה הקתוליות בלטינית:

https://youtu.be/cNM9AYYaXYY


שלמה גרוניך הישראלי הלביש מעליו תרגום שיר נפלא של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור (עברית):

https://youtu.be/xZK_Ii6hu3U


בהופעה שלו בשיר עם מקהלה (עברית):

https://youtu.be/TOHng9BHhhE


בקטע הסולו של השיר היפהפה "כל הדברים היפים באמת" של דניאלה ספקטור (עברית):

https://youtu.be/nryrwfr9CsE


ו"באך ורבע" כשההרכב "פנחס ובניו" בעיבוד כלי נפלא לפרלוד, הוסיף רבע למשקל הלחן המקורי:

https://youtu.be/vyZ1-cu3TVw
מה זו סימפוניית האלף?



בשנת 1909 הניף המלחין היהודי הדגול גוסטב מאהלר את מקל הניצוח ו-1000 נגנים וזמרים החלו לבצע את היצירה שהוא עצמו הגדיר "יצירתי הגדולה ביותר". כיום אמנם לא נדרשים באמת אלף מבצעים כדי לנגן ולשיר אותה, אבל הסימפוניה ה-8 של מאהלר זכתה לכינוי "סימפוניית האלף" בזכות גודל ההרכב שנכתבה לו והממדים של התזמורת, המקהלה וקבוצת הסולנים שהשתתפה בה.

בעיני המלחין הייתה הסימפוניה ביטוי אופטימי לרוח האדם ולגאולה שבאהבה. לכן השוו אותה לא פעם לסימפוניה התשיעית של בטהובן, עוד יצירה נשגבת המוקדשת לרוח האדם.


הנה ביצוע בישראל של סימפוניית ה-1000 של מאהלר:

http://youtu.be/nZAqHni_eJQ


וביצוע הפרק המסיים מהסימפוניה הענקית:

http://youtu.be/9WhNn6zxqVg


איך אריק כרמן נעזר ברחמנינוב?



הזמר האמריקאי אריק כרמן ניגן פסנתר עוד בטרם היה בן 3. בשנת 1975, לאחר שהתפרקה להקתו "Raspberries", הוא מצא את עצמו לבד, מהרהר בעתידו ומנגן בבית, כותב שירים חדשים.

כרמן, זמר רוק שעד היום מנגן מדי פעם יצירות קלסיות לפסנתר, מצא את עצמו מנגן את הפרק השני מהקונצ'רטו לפסנתר מספר 2 של רחמנינוב. תוך כדי כך הוא התחיל למלמל לחן שעלה בראשו. הוא המשיך את הרעיון ולפתע מצא את עצמו מלחין את השיר "all by myself".

השיר האינטימי והרומנטי היה להצלחה עצומה במצעדים. הצלחתו העולמית היממה את הזמר הצעיר והוא מצא את עצמו לפתע כוכב ענק. הוא הקליט אלבום שלם שהיה להצלחה מסחררת גם הוא ובכל מקום דובר על אריק כרמן, המלחין ששאב לחן ענקי מיצירה קלאסית. הציניקנים אמרו שקצת אירוני שכדי ליצור שיר שנקרא "לגמרי בעצמי", אריק כרמן היה צריך להיעזר ביצירתו של מלחין אחר...

אבל פרט מעניין נוסף הוא שאריק כרמן התבסס על הנושא של הפרק השני של רחמנינוב, במחשבה די תמימה, שבשל היות המלחין מת, היצירה כבר לא מוגנת בזכויות יוצרים. רק לאחר שהשיר הופץ והפך להיט ענק, דרשו יורשיו מכרמן חלק בתמלוגים ממנו. לאחר דיונים משפטיים, הם הגיעו להסכם על חלוקת התמלוגים מהשיר ועל שינוי הקרדיט של מלחין השיר ל"אריק כרמן וסרגיי רחמנינוב". כך שאולי זה לא היה "אול ביי הימסלף"...


הנה אריק קרמן בשיר All by Myself:

https://youtu.be/V-6X7VR9Abo


האדאג'ו של רחמנינוב שעליו מבוסס השיר:

https://youtu.be/75b0ySSZyM0


ואריק קרמן עשה זאת בשני שירים:

https://youtu.be/jJBlkL8_noA


לעולם לא אתאהב שוב:

https://youtu.be/RxEQIyKRKlc


הנה תקציר הקריירה של אריק קרמן וכיצד היא התפתחה לשיר ולהצלחה הזו עם רחמנינוב:

https://youtu.be/KS-87tBU1gA?long=yes


והפרק השני מהקונצ'רטו לפסנתר מספר 2 של רחמנינוב:

https://youtu.be/znlUBaLH2zY?long=yes
מיהו ג'ון דאולנד, מלחין הרנסנס שמצליח עד ימינו?



משורר, מלחין, זמר ונגן לאוטה אנגלי, המיוחד בג'ון דאולנד (John Dowland), המלחין בן המאה ה-16 ומי שכונה "אורפיאוס האנגלי", הוא היותו פופולרי עד ימינו. לא רבים ממלחיני הרנסנס הצליחו לשמור במשך 400 שנה כל כך יפה על הפופולריות של המוסיקה שלהם.

דאולנד היה מלחין דגול. באנגליה של המלכה אליזבת הראשונה, שיקפו שיריו את מה שנחשב עד היום כ"תור הזהב" במוסיקה ובשירה. עד היום הוא נחשב ככל הנראה כמפורסם ביותר מבין מלחיני התקופה הבולטים, ביניהם ענקי קומפוזיציה כמו ז'וסקן דה פרה, פלסטרינה, גיום דופאי, פרסקובלדי, אורלנדו לסוס וג'זואלדו.

ההישג הזה הוא עוד יותר מדהים, כי זה בסדר והגיוני שברפרטואר של המאה ה-20 תצליח המוסיקה הכלית הנהדרת שהוא חיבר ללאוטה (הגיטרה העתיקה, שהתפתחה באירופה מהעוד הערבי). הרי הגיטרה היא כלי אהוב תמיד.

אבל נהדר ומקסים הוא שזכתה לתחייה ומקום ברור ברפרטואר המודרני גם המוסיקה הקולית של המלחין מהאי הבריטי. כך הצליחו גם שיריו האנגליים העגמומיים משהו, שביניהם "Come again", "Flow my tears", "I saw my Lady weepe", "In darkness let me dwell" וכמובן השיר "Come, heavy sleep" שעתיד להיות במאה ה-20 הבסיס ליצירה "Nocturnal" של המלחין הבריטי הדגול בנג'מין בריטן.

אבל אחרי בריטן הוקלטו שיריו של דאולנד לא רק על ידי מבצעים "רגילים" ונהדרים של מוסיקה עתיקה. גם כוכבי פופ וג'אז ענקיים מצאו עניין בשירים הללו והקליטו שירים בודדים ועד אלבומים שלמים של שיריו.

אם זה אלביס קוסטלו שהקליט את השיר או היצירה "Can she excuse my wrongs" של דאולנד לאלבומו The Juliet Letters. אם זה סטינג, אחד האמנים המצליחים בעולם הרוק ונגן ג'אז מעולה בעברו, שהקליט אלבום משיריו וקרא לו Songs from the Labyrinth. ואם אלו נגני הג'אז האנגליים ג'ון סורמן וברי גאי, ששיתפו פעולה עם חבורה קלאסית של נגנים באלבום נוסף משיריו - העובדות מראות כולן שג'ון דאולנד כאן כדי להישאר.


הנה מצגת וידאו על חייו של ג'ון דאולנד:

https://youtu.be/CuDFOnZKM_U


נגינה בלאוטה של יצירתו "לקרימה" (Lachrimae):

https://youtu.be/rMwZ6ZkzjgU


אותו השיר של דאולנד, הלקרימה, בזמרה קסומה:

https://youtu.be/u3clX2CJqzs


"האם היא תוכל לסלוח לי על טעויותי" (Can She Excuse My Wrongs):

https://youtu.be/IEt6Bp3xcf4


השיר הקסום Flow my tears:

https://youtu.be/jkRrzAo9Wl4


השיר "בוא שוב" (Come again) של דאולנד:

https://youtu.be/LpvAtdzPV78


כוכב הרוק סטינג בביצוע אותו שיר, בליווי לאוטה:

https://youtu.be/d4EmIPY8yqY


"הזמן עומד מלכת" - הזמרת אמה קירקבי ונגן הלאוטה אנתוני רולי הם מהידועים במבצעי שיריו:

https://youtu.be/1CVyC5hxPSY
איך הלחין בטהובן החרש את הגדולות ביצירותיו?



לודביג ון בטהובן הוא אחד המלחינים הגדולים בתולדות המין האנושי ולבטח הרציני מבין המצליחים שבהם, או המצליח מבין הרציניים שבמלחינים.

מי שעתיד להיות בתקופתנו המלחין הקלאסי המושמע ביותר באולמות הקונצרטים, החל את חייו בתור בן לאב שיכור, שרצה להפכו לילד פלא בסגנון מוצרט. הוא נולד בעיר בּוֹן שבגרמניה ובבגרותו התיישב בעיר וינה בכדי ללמוד אצל המלחין היידן.

לאחר שהתגלתה גדולתו כמלחין, ועל אף התנהגותו הדוחה וחוסר הנימוס שלו, הוא זכה להערצת האצולה בוינה ולתמיכתם הכספית הקבועה של מספר פטרונים שהעריצו את המוסיקה שלו ורצו שיתמסר להלחנה בלבד. למעשה, הוא היה המלחין הידוע הראשון שלא עבד בשביל הכנסייה או עבור פטרון קבוע, אלא התנהל כמוסיקאי עצמאי. במובן הזה ניתן לראות בו כמבשר המוסיקאי החדש, העצמאי, בן התקופה הרומנטית.

בטהובן נהג לבצע בפסנתר ולנצח בעצמו על יצירותיו. אך בשל מחלה הוא איבד בהדרגה את שמיעתו והפך חרש. ודווקא אז, בהיותו במצב רוח קשה וחסר שמיעה כמעט לחלוטין, כתב בטהובן את יצירותיו הגדולות והחשובות ביותר. ביניהן ניתן למצוא את הסימפוניה החמישית, הסימפוניה השישית "הפסטורלית" והקונצ'רטי לפסנתר ולכינור, את האופרה "פידֶליוֹ" ובמיוחד את "הסימפוניה התשיעית" בה שילב, לראשונה בתולדות המוסיקה, מקהלה וזמרים בסימפוניה - צורה שהיתה עד אז צורה כלית טהורה.

בחודש מארס 1827 מת גדול הסימפוניה ממחלת כבד כרונית שנגרמה ככל הנראה מערבוב לא אחראי של יין מחוזק בסוכר עופרת, עם משככי כאבים שכללו גם הם לא מעט עופרת.


הנה סיפור ההתחרשות והשיאים של בטהובן, שהתרחשו באותו הזמן (מתורגם):

http://youtu.be/zAxT0mRGuoY


ראו סרטון אנימציה מקסים על חיי בטהובן ואובדן השמיעה אבל לא הכישרון:

https://youtu.be/mNPQrG33ZPg


פרטיטורה בכתב ידו:

https://youtu.be/Jw3X9m7S8GY


הנה הסימפוניה החמישית של בטהובן:

https://www.youtube.com/watch?v=9aDEq3u5huA


"סונטה לאור ירח" שלו לפסנתר:

https://www.youtube.com/watch?v=4Tr0otuiQuU


היצירה האהובה לפסנתר "לאליסה" (Fur Elise) בליווי תזמורת:

https://www.youtube.com/watch?v=09oNj9UYM7g


הסימפוניה התשיעית:

https://www.youtube.com/watch?v=YAOTCtW9v0M


סונטה להאמרקלאוויר בביצועו של דניאל בירנבאום:

https://www.youtube.com/watch?v=FwZsDzGY1XA


קונצ'רטו מס' 5 לפסנתר ותזמורת, המכונה "הקיסר", של לודוויג ואן בטהובן:

https://youtu.be/-e_OTDxWd3Y?long=yes


ועל גדולתו כמלחין שהעביר את המוסיקה הקלאסית לרומנטיקה:

https://youtu.be/uHo7-PMXf9Q?long=yes
מי היה הפסנתרן הגאון המטורף?



העולם הכיר במאה ה-20 כמה פסנתרנים גדולים, אבל גלן גולד היה המוזר והמשונה שבהם. המוסיקאי מקנדה היה גאון פסנתר, אחד מהגדולים שבנגני הפסנתר בכל הזמנים, אבל כל התנהגותו הייתה מוזרה ומשונה ולחלוטין לא על פי הכללים. גולד נהג לנגן כשהוא לבוש במעיל ארוך, פעמים רבות כשעל ידיו כפפות, על כיסא ושטיחון שהביא מהבית. פעמים רבות ביקש תנורים מסביבו ובקונצרטים בישראל פוזרו מסביבו לא פחות מ-4 תנורי חימום.. בגיל 32 אגב, הוא חדל להופיע והתרכז בהקלטות בלבד.

הוא גם נהג לשיר את היצירה שהוא מנגן ולא עזרו כל המנצחים וטכנאי ההקלטות שביקשו שיחדול - רבות מיצירותיו מוקלטות כשקולו המשונה מזמר ברקע, ספק צלילים, ספק גניחות.

מוסיקלית הוא היה נגן מהפכני שרבים ראו בו "מכונת פסנתר" מופלאה. היו לו דעות על היצירות שניגן, שלעיתים קרובות לא תאמו את מה שמקובל בעולם המוסיקה הקלאסית. זה לא עזר להם כמובן.. לא זו בלבד שהוא לא שינה דבר בביצועים של היצירות שניגן, בעיקר מהמוסיקה לכלי מקלדת של יוהאן סבסטיאן באך - בהדרגה הצליח לשנות את תפיסתם של הנגנים האחרים..


מספרים על גלן גולד:

http://youtu.be/Ww_QA0sPZtc


הנה הפסנתרן בצעירותו המוזרה:

http://youtu.be/qB76jxBq_gQ


ורק לשם השוואה - הנה ביצוע "מקובל" של פסנתרנית אחרת, לאותה יצירה:

https://youtu.be/f-OdOuNZciQ


וגם עם תזמורת הוא נהג לנגן ולשיר:

http://youtu.be/wyOf_L4cNHc


הנה קדימון לסרט עליו:

http://youtu.be/5UyfzaqtxE8?t=15s
מי המלחין שהוכר כגאון מאה שנה אחרי מותו?
מהו סודו של כינור הסטרדיווריוס?
מהו השילוב של באכיאנס ברזיליירס?
מהי המנגינה ששיגעה דורות?
מי הלחין את המוסיקה לבלט "אגם הברבורים"?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.