» «
פטר והזאב
מה מיוחד ביצירה המוסיקלית "פטר והזאב"?


"פטר והזאב" (Peter and the Wolf) היא יצירה מוסיקלית המיועדת לילדים על פי אגדת עם, מאת המלחין הרוסי סרגיי פרוקופייב. המלחין כתב את הסיפור והלחן לבקשת ידידה שלו שרצתה להעלות הצגת ילדים בתאטרון שלה.

מה שמיוחד ביצירה אינו עלילת הסיפור, אלא דווקא כלי הנגינה המשתתפים בסיפור. כל דמות בסיפור מיוצגת על ידי כלי נגינה מסוים וכך במהלך שמיעת הסיפור לומדים להכיר את הכלים השונים: חליל, אבוב, חצוצרה, טרומבון, מצלתיים ועוד ועוד.

ליצירה ולסיפור היו גם גרסאות קולנועיות וטלוויזיוניות רבות, חלק מהן גם בעברית.


קונצרט של הפילהרמונית עם יצחק פרלמן כמספר:

https://www.youtube.com/watch?v=TWT5pgujz0A


גרסת הסרט המצויר של הסיפור:

https://youtu.be/EvyN2-f0omE


ועוד גרסה נוספת מצוירת:

https://youtu.be/hNT4SWGxPwc


קטע ישן מאד ובו מצולם המלחין עצמו מנגן ומתראיין על עבודתו (ברוסית):

https://www.youtube.com/watch?v=zA82T3wFyi8


וסיפור המעשה בסרט אנימציה ללא המוסיקה:

https://youtu.be/m2LRz4ggjp8?long=yes
המנחה המוזיקלית
איך יצר באך את המנחה המוסיקלית?



זה קרה בשנת 1747 כשבארמונו של פרידריך השני, מלך פרוסיה, ביקר "המלחין המאלתר" יוהן סבסטיאן באך. באך היה ידוע בחייו פחות כמלחין ויותר כנגן מצוין וכמאלתר בחסד, מי שיכול להמציא על הרגע, כלומר ממש במקום, מנגינות נעימות לאוזן ומתוחכמות ביותר.

המלך המארח החליט להשתעשע מעט וביקש מאורחו לנגן אילתורים על מנגינה שניגן לו. באך החל מיד לאלתר פוגה על המנגינה שניגן המלך. האילתור היה מוצלח ובאך קיבל הרבה מחיאות כפיים וכבוד מהמלך הנלהב.

מעט אחרי שחזר באך לביתו, הוא החליט להלחין על בסיס הנושא של המלך מספר פוגות וקנונים. הוא גם החל ליצור פוגה ב-6 קולות. כל הקטעים שיצר היו לחלק מיצירה חדשה שלו, יצירה מונומנטלית שזכתה לשם "המנחה המוסיקלית" (The Musical Offering).


הנה קטע מהמנחה המוסיקלית:

https://youtu.be/z4STsIzfBNI


קטע אחר מ"המנחה המוזיקלית" בגיטרה:

https://youtu.be/8rxkYzotZMY


וביצוע ארוך של חלקים מהמנחה המוסיקלית:

https://youtu.be/23yNGer9Wqs?long=yes
דניאל בארנבוים
מי היה ילד הפלא של הפסנתר?



דניאל בארנבוים נולד בארגנטינה, להורים יהודים רוסים, שניהם מורים לפסנתר. הוא החל ללמוד פסנתר מאמו בגיל 5. עוד לפני שהיה דניאל בן שמונה, הוא ניגן לראשונה בקונצרט בבואנוס איירס. כשעלה לישראל הוא הפך לתלמיד שקדן של מורים רבים ומעולים והפך בתוך שנים אחדות לילד הפלא העולמי של הפסנתר. בגיל 10 הוא כבר הופיע כפסנתרן ברומא ובווינה והפך לפסנתרן מקצועי שמופיע בכל המקומות המרכזיים בעולם.

במקביל, הוא החל ללמוד ניצוח, הרמוניה והלחנה ושקד על בסיס מוסיקלי רחב, שאיפשר לו בהמשך הקריירה להפוך גם לאחד מגדולי המנצחים בעולם כיום.


בארנבוים הצעיר מנגן עם מי שתהיה אשתו, הצ'לנית ז'קלין דה פרה:

http://youtu.be/mOLc1VGacq8


והנה דניאל בארנבוים בשנים האחרונות, מנגן את הקונצ'רטו מספר 5 של בטהובן:

http://youtu.be/IS-pFFEvzFY


תכנית חינוכית על גאון הפסנתר ברנבוים (עברית):

https://youtu.be/5Tq8AdDr0Gg?long=yes


ואוסף ראיונות מכל השנים, שמדגים את האיש ותפיסותיו (עברית):

https://youtu.be/owDpPG56V7I?long=yes
צ'לו
מהו הצ'לו?



הצ'לו (Cello), בשמו המלא ויולונצ'לו, הוא כלי קשת המפיק צלילים חמים ונמוכים, שמזכירים את הקול האנושי הנמוך. החל מהמאה ה-17 ממלא הצ'לו תפקידי באס. באותה תקופה הוא היה אחראי על תפקיד ה"באסו קונטינואו", שהיה סגנון ליווי ייחודי וצורה קדומה של הרמוניה.

מי שתרם רבות לרפרטואר של הצ'לו היה יוהן סבסטיאן באך, שכתב יצירות שונות לכלי ובמיוחד ידועות 6 הסוויטות שלו לצ'לו סולו. המלחין סן-סאנס כתב לצ'לו את תפקיד הברבור ביצירתו "קרנבל החיות". גם היידן תרם את חלקו בקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור.

אבל אחת היצירות היפות לכלי היא הקונצ'רטו לצ'לו במי מינור אופוס 85 מאת אלגר. העולם כולו זוכר את הביצוע יוצא-הדופן של הצ'לנית המנוחה ז'קלין דה-פרה, שהייתה מזוהה עם היצירה והירבתה להופיע איתה בכל העולם, בטרם מותה בגיל צעיר, ממחלת הטרשת הנפוצה.


הנה תולדות הצ'לו:

https://youtu.be/_P6ZI4USsHY


נגן צ'לו מספר על עצמו ועל הכלי:

http://youtu.be/F6VWSbFaAm8


צמד נגני צ'לו שחזר לתקופה הקלאסית ואז איבד שליטה:

https://youtu.be/uT3SBzmDxGk


יש נגנים שמוציאים ממנו המון:

http://youtu.be/Ry4BzonlVlw


ילדה שמנגנת את "הברבור":

http://youtu.be/lOmgFOxPdHM


וצ'לו אלקטרוני ללא גוף תהודה:

http://youtu.be/mJ_fkw5j-t0

מוסיקה קלאסית

נושא ווריאציות
איך בנוי נושא ווריאציות במוסיקה?



רבים נוטים לכלול נושא ווריאציות (Theme and variations) כצורה מוסיקלית, המאפיינת יצירות המבוססות על נושא אחד, החוזר פעמים רבות, כשבכל פעם יש בו שינוי (בלועזית: וריאציה) אחר. למען הדיוק, הווריאציה היא יותר דרך לטיפול בנושא מוסיקלי מאשר צורה מוסיקלית של ממש, אבל כדי לזכור אותה אין בעיה שתזכרו כך.

בכל מקרה, וריאציות שונות יכולות להיות ליצירה שכזו. ביניהן יהיו אלמנטים כמו שינוי סולם, שינוי מקצב, שינויים הרמוניים, קישוט כלשהו של המנגינה וכדומה. כדי שהזיהוי של הנושא יישמר, בכל וריאציה שומרים המלחינים על אחד מהיסודות של המנגינה המקורית לפחות.

במהלך הדורות יצרו מלחינים רבים וריאציות על נושאים מוסיקליים שכתבו מלחינים אחרים. בין המפורסמים שביניהם היו באך, היידן, מוצרט, בטהובן, ברהמס, רחמנינוב ועוד.

דוגמאות? - אין בעיה...

באך למשל, כתב את "וריאציות גולדברג" המפורסמות שלו, עבור תלמידו גולדברג, שהיה נגן צ'מבלו. בטהובן הפציץ בכישרונו את "וריאציות דיאבלי" הנפלאות והמלחין הבריטי אלגר יצר את "וריאציות אניגמה", הווריאציות החידתיות של המאה ה-20.


הנה נושא ווריאציות מומחשים על יצירה של היידן:

https://youtu.be/C0DZARmcRso


וריאציות לגיטרה על לחן מוכר בסגנונות מוסיקליים היסטוריים:

https://youtu.be/aT-NB8uzsGQ


ה"אריה די קאפו" המפורסמת מתוך "וריאציות גולדברג" של יוהן סבסטיאן באך:

https://youtu.be/eZCSOdi19jQ


גלן גולד מבצע את "וריאציות דיאבלי" של בטהובן, שרבים רואים כיצירה התובענית והמורכבת ביותר שנכתבה אי-פעם לפסנתר:

https://youtu.be/UoWXRlw9vBA


רחמנינוב - וריאציות על נושא של פגניני אופוס 43:

https://youtu.be/ppJ5uITLECE


ברנבוים מנצח על הווריאציה ה-9 והנהדרת "נמרוד" מתוך "וריאציות אניגמה" של אלגר אופוס 36, שהתבססו על נושא שמקורו אינו ידוע:

https://youtu.be/sUgoBb8m1eE
בטהובן
איך הלחין בטהובן החרש מוסיקה מעולה?



לודביג ון בטהובן היה בן לאב שיכור שרצה להפכו לילד פלא בסגנון מוצרט. הוא נולד בעיר בּוֹן שבגרמניה ובבגרותו התיישב בעיר וינה בכדי ללמוד אצל המלחין היידן.

לאחר שהתגלתה גדולתו כמלחין, ועל אף התנהגותו הדוחה וחוסר הנימוס שלו, הוא זכה להערצת האצולה בוינה ולתמיכתם הכספית הקבועה של מספר פטרונים שהעריצו את המוסיקה שלו ורצו שיתמסר להלחנה בלבד. למעשה, הוא היה המלחין הידוע הראשון שלא עבד בשביל הכנסייה או עבור פטרון קבוע, אלא התנהל כמוסיקאי עצמאי. במובן הזה ניתן לראות בו כמבשר המוסיקאי החדש, העצמאי, בן התקופה הרומנטית.

בטהובן נהג לבצע בפסנתר ולנצח בעצמו על יצירותיו. אך בשל מחלה הוא איבד בהדרגה את שמיעתו והפך חרש. ודווקא אז, בהיותו במצב רוח קשה וחסר שמיעה כמעט לחלוטין, כתב בטהובן את יצירותיו הגדולות והחשובות ביותר. ביניהן ניתן למצוא את הסימפוניה החמישית, הסימפוניה השישית "הפסטורלית" והקונצ'רטי לפסנתר ולכינור, את האופרה "פידֶליוֹ" ובמיוחד את "הסימפוניה התשיעית" בה שילב, לראשונה בתולדות המוסיקה, מקהלה וזמרים בסימפוניה - צורה שהיתה עד אז צורה כלית טהורה.


הנה סיפור ההתחרשות והשיאים של בטהובן, שהתרחשו באותו הזמן (מתורגם):

http://youtu.be/zAxT0mRGuoY


ראו סרטון אנימציה מקסים על חיי בטהובן ואובדן השמיעה אבל לא הכישרון:

https://youtu.be/mNPQrG33ZPg


פרטיטורה בכתב ידו:

https://youtu.be/Jw3X9m7S8GY


הנה הסימפוניה החמישית של בטהובן:

https://www.youtube.com/watch?v=9aDEq3u5huA


"סונטה לאור ירח" שלו לפסנתר:

https://www.youtube.com/watch?v=4Tr0otuiQuU


היצירה האהובה לפסנתר "לאליסה" (Fur Elise) בליווי תזמורת:

https://www.youtube.com/watch?v=09oNj9UYM7g


הסימפוניה התשיעית:

https://www.youtube.com/watch?v=YAOTCtW9v0M


סונטה להאמרקלאוויר בביצועו של דניאל בירנבאום:

https://www.youtube.com/watch?v=FwZsDzGY1XA


קונצ'רטו מס' 5 לפסנתר ותזמורת, המכונה "הקיסר", של לודוויג ואן בטהובן:

https://youtu.be/-e_OTDxWd3Y?long=yes


ועל גדולתו כמלחין שהעביר את המוסיקה הקלאסית לרומנטיקה:

https://youtu.be/uHo7-PMXf9Q?long=yes
פוגה
מי רודף אחרי הפוגה המוסיקלית?



פוּגָה (Fugue) היא שיטת הלחנה פוליפונית לכמה קולות, שנולדה בתקופת הרנסאנס והגיעה לשיא בתקופת הבארוק. גם אחרי תקופת הבארוק ממשיכה הפוגה להופיע, מפוגות בתקופה הקלאסית ועד לפוגות מהתקופה הרומנטית ובמאה ה-20.

בתחילת הפוגה מנוגן הנושא הראשי ובהמשך הוא מושמע שוב ושוב, כשבכל פעם הוא "עובר" לקול אחר, בין הקולות השונים. אך בכל קול הוא מנוגן בשינויים מסוימים. לעתים השינוי מלודי, כלומר במנגינה שלו, ולעתים הוא ריתמי, בקצב שלו. כך הוא מתאים לקולות האחרים ולסולמות השונים.

חוץ מהנושא הראשי, יש בפוגה גם נושאים משניים וקטעי מעבר, שמושמעים כל הזמן למולו, כנושאים נגדיים או מקבילים. קצת כמו שיחה שבה ניתן להבין את דברי כולם, על אף שהם מדברים ביחד וממש בו-זמנית - כך הקולות בפוגה עצמאיים ועדיין יש ביניהם שילוב הרמוני המשתלב היטב לכדי שלמות אחת. בכך הפוגה שונה מצורות מוסיקליות אחרות שלא מבוססות על קונטרפונקט.

יצירות שנכתבו בטכניקת הפוגה נקראות במרבית המקרים גם הן "פוגה". פוגות כאלה יכולות להיכתב לכלי יחיד, לרוב כלי מקלדת כמו פסנתר, להרכבים כליים וקוליים, דוגמת רביעיית מיתרים, תזמורת מלאה או מקהלה.

פוגות מפורסמות ניתן למצוא בסימפוניה השלישית של בטהובן, בקטע ה"אמן" מתוך הרקוויאם של מוצרט, וברבות מיצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך.


כך נראית פוגה:

https://youtu.be/95gLT7NzHAM


הנה הפוגה הגדולה בסול מינור של באך קכל 542:

https://youtu.be/4WhPUqpaRp4


פוגת "אמן" מתוך הרקוויאם של מוצרט:

https://youtu.be/-IfB7VmGaNQ


הפוגה מפרק רביעי בסימפוניה השלישית של בטהובן:

https://youtu.be/ZkP3XVkLxL4


סרט תיעודי שמסביר את הפוגה:

https://youtu.be/vAFETgpt9PA?long=yes


הסבר נוסף ומעמיק על הפוגה והצד המתמטי שלה:

https://youtu.be/ZG4SKgCpppE?long=yes


ו"אמנות הפוגה" של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:

https://youtu.be/exD8bhJP1eo?long=yes
לאנג לאנג
מיהו לאנג לאנג, כוכב-העל של המוסיקה הקלאסית?



הוא סופר-סטאר ענקי, מעין אלביס של הפסנתר הקלאסי, אדם שמאזינים נוהרים לקונצרטים שלו בהתלהבות שנשמרה עד היום לכוכבי רוק. הוא וירטואוז פסנתר המלהט על המקלדת כמו אל מול כלי הקשה פשוט, בחור שממש גדל מילדות על במת הקונצרטים וזכה לתרועות בעמידה כמעט לאורך כל חייו.

כבר בשנות ה-30 לחייו, הגיע הפסנתרן הסיני לאנג לאנג (Lang Lang) למעמד של אחד הפסנתרנים המיומנים בעולם. רבים רואים בו את אחד הנגנים אחד המוכשרים והמקצועיים שבין הנגנים הקלאסיים בעולם של תחילת המאה ה-21.

הוא החל כילד פלא, בן עניים סיני שהחל ללמוד פסנתר בגיל 3. כבר אז בלטו הריכוז והכישרון המובהקים שלו. בלטה גם יכולת ההבעה שלו, שהקדימה את גילו הכרונולוגי, זה שעל הנייר, בשנים רבות. הוא ניגן כמו מוסיקאי בוגר.

מההופעות בצעירותו רבים זוכרים לו את גלגולי העיניים, המניירות המעצבנות והפרצופים היצירתיים שעשה תוך כדי נגינה אז. בילדותו סלחו לו על אלה, כי הוא היה עילוי ומכל בחינה אחרת הוא ניגן כמו פסנתרן בוגר ועמוק עד בלי די. מצד שני, יש רבים שרואים בשפת הגוף שלו את הביטוי לתחושה והקשר המדויקים כל כך של המוסיקה, שבהן הוא ניחן.

כיום הוא נחשב לגדול הפסנתרנים הצעירים בעולם. מהפרצופים והמניירות ההם כבר נפטר מזמן ונשאר רק הכישרון היוצא הדופן והבלתי נדלה שלו, העומק, ההבעה והפרשנות המוסיקלית המקורית וייחודית לו. לצד אלו, הוא מלא חיים וחוש הומור, אישיותו הקורנת ושמחת החיים שלו בולטת בהופעותיו הליצניות בתכניות טלוויזיה ובראיונות "טוק שואו". הוא מבין את תפקיד האמן בעידן המודרני ומתחבר לכל קהל ולכל פינה בכפר הגלובלי, שדומה שהוא הכוכב הגדול שלו כיום.

ההערצה לה הוא זוכה, לא קלקלה את לאנג לאנג והוא עובד קשה לפרנסתו. הוא מרבה בהופעות ובהקלטות והנהירה לרכישת ההקלטות שלו מזכירה את הימים הגדולים של תעשיית התקליטים.

אגב, בסינית פירוש השם "לאנג לאנג" הוא "אדם מבריק"...


הנה לאנג לאנג בגיל 12:

https://youtu.be/lJg6ibz5Bvg


לאנג לאנג מנגן בקלות את "ואלס הדקה" אופוס 64, מספר 1 של שופן:

https://youtu.be/hKILwVH_MdM


ראיון עם לאנג לאנג מגלה את סיפורו של האמן המצליח במוסיקה הקלאסית העולמית:

https://youtu.be/3W6P0eL41O4


מחווה ללאונרד כהן אחרי מותו:

https://youtu.be/2xTpS3cn2fU


וסרט תיעודי על מכונת הנגינה המושלמת - לאנג לאנג:

https://youtu.be/6khZk6LCDUw?long=yes


ג'ושוע בל
מיהו נגן הרחוב ששווה מיליונים?
מי נגן הכינור שניגן במטרו ומה הוא הראה?
מיהו נגן הקונצרטים העולמי שניגן ברכבת התחתית?


הכנר האמריקאי הנערץ ג'ושוע בל (Joshua Bell), מהכנרים הטובים בעולם, רצה לבדוק משהו על אמנות והערכה. בל התחזה לנגן רחוב, נעמד בתחנת רכבת סואנת בוושינגטון עם כינור יקר מאד וגילה שעל אף שניגן 6 יצירות גאוניות של באך במלואן ובאיכות עילאית של נגינה. רוב האנשים המבוגרים שעברו לידו אפילו לא עצרו לידו. חלקם הגדול גם לא שם לב שמישהו מנגן. רק ילד בן 3 גילה עניין רב אבל אימו סחבה אותו במהירות משם. עוד כמה ילדים גם הם הקשיבו ורק אדם אחד מבוגר זיהה אותו.

תוצאות הניסוי של בל העלו כמה מספרים מעניינים:
- בסביבות 1,100 איש חלפו על פניו מבלי לשים אליו.
- רק 27 אנשים מתוכם ששמו לו מטבע בצלחת (הסכום ש"הרוויח" בל במהלך 45 דקות של נגינה היה כ-32 דולר), רובם מבלי לעצור..
- רק שבעה אנשים נעצרו להאזין לנגינתו למשך דקות אחדות!

הניסוי הזה הראה שהערכה ליצירות אמנות גדולות ולאמנים דגולים היא דבר שתלוי בהקשר שלו. אותה יצירה יכולה לזכות להערכה אחרת באולם הקונצרטים או בתערוכה, לעומת תחנת רכבת תחתית או באמצע הרחוב.


הנה הסיפור על הרסיטל שאיש לא עצר לשמוע בסאבוויי של וושינגטון:

https://youtu.be/BJhZ0J3bIYc


ללא הפרעה - "קונצרט הרחוב" של נגן הכינור ג'ושוע בל במטרו:

https://youtu.be/LZeSZFYCNRw


והנה ג'ושוע בל מנגן קונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי באולם קונצרטים:

http://youtu.be/7C-ukopBX6g
מי המלחין שנשכח עד שהעולם נזכר שהוא מלך?



האגדה מספרת שבמותו הוריש באך את תווי יצירותיו הגדולות לשני בניו. כל אחד מהבנים קיבל לידיו חצי מיצירות האב. אחד הבנים היה רשלן, מוזנח ולא רציני. הוא השתמש בתווים הללו, שהיום כל אחד מהם יכול היה להיות שווה מיליוני דולרים, כדי לעטוף דגים ולארוז חפצים.. הבן השני שמר באדיקות את כל התווים שקיבל ואחרי מותו הם נתרמו לארכיון. כך נשארה לעולם רק מחצית מהמורשת של גאון המוסיקה, אולי החשוב ביותר שהיה כאן.

והכל מפני שהמלחין יוהאן סבסטיאן באך, בקיצור באך, לא התפרסם בחייו בתור מלחין חשוב. הוא היה מלחין מקומי פורה וידוע, אך שמעו יצא ברחבי גרמניה דווקא כנגן עוגב מעולה, בכנסיות שבהן שרת כמלחין.

רק 100 שנה אחרי מותו של באך, חיפש המלחין והמנצח פליקס מנדלסון יצירות לביצוע עם התזמורת שבראשה עמד ונתקל בארכיון בלייפציג, ביצירותיו של באך. הוא התפעל מהמוסיקה הנפלאה שאיש לא הכיר. כשהחל לבצע אותה ולפרסמה ברבים, החל להבין העולם את גאוניותו של המלחין ש"פוספס" בחייו. מאז ידוע י. ס. באך כאחד מהמלחינים החשובים והגאונים בכל הזמנים.


הנה תולדות חייו של באך בהיפ הופ:

http://youtu.be/TWwT_taX8N4


פרטיטה של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:

https://youtu.be/qB76jxBq_gQ


לנגן באך לפילה עיוורת?

https://youtu.be/VOr2O0FfpT8
מי הוירטואוזית שמקסימה את העולם הקלאסי?



היא יפה, מנומסת, מוסיקאית וירטואוזית ומבריקה בפרשנות ובביצוע על שניים מהכלים המוסיקליים התובעניים ביותר, כינור ופסנתר. בגיל 25 היא הייתה לפרופסורית הצעירה בתולדות גרמניה ונראה שהיא גם נחמדה. נראה שיוליה פישר (Julia Fischer) היא ההוכחה לכך שאין צדק בעולם...

יוליה פישר מעולם לא החליטה במה היא רוצה להתמחות מהכלים המוסיקליים. היא כנראה אחת מאלו שאלוהים נגע בהם באצבעו כשנולדו. הכישרון שלה לא שחצני אבל אי אפשר לטעות בו. גם בכינור וגם על פסנתר - היא מנגנת בלהט ובתבונה מוסיקלית שיש רק למבצעים גדולים. השליטה הטכנית שלה בכלים הללו מתחברת ליכולת הבעה ופרשנות נפלאה וחכמה שהיא עושה ליצירות מוסיקליות שגם ותיקים מאד מתקשים כבר לתת להן פרשנויות שמצליחות לחדש ולרגש.

כמי שהייתה ילדת פלא והפכה למוסיקאית צעירה נפלאה, אפשר רק לומר עליה שהילדה הלכה אבל הפלא לא זו בלבד שנשאר - הוא אף הולך ומשתפר!


הנה סיפורה של יוליה פישר:

https://youtu.be/_3r01IXl8Bc


הקונצ'רטו של גריג בפסנתר:

https://youtu.be/Kjx-AxpZUxQ


24 הקפריצ'ו של פגניני:

https://youtu.be/-095jDDgrQo
מי כתב את האדאג'ו של אלבינוני?



זה נשמע לא יאומן שאת אחת היצירות המוסיקליות הכי ידועות ומזוהות של תקופת הבארוק, כתב בכלל מוסיקאי מהמאה ה-20. לא פחות מדהים הוא שהיצירה, הידועה בכל העולם בתור "האדאג'ו בסול מינור של אלבינוני", היא בעצם של מוסיקאי אחר!

הסיפור המוזר הזה מתחיל ברמו ג'אזוטו (Remo Giazotto), פרופסור למוסיקולוגיה באוניברסיטת פירנצה וחוקר מוסיקת בארוק. ג'אזוטו, שהתמחה במחקר יצירותיו של אלבינוני, מלחין איטלקי מתקופת הבארוק, קיבל לבקשתו את תווי סונאטה פרי עטו של המלחין בן תקופת הבארוק, שנמצאה בספריית מדינת סקסוניה בגרמניה.

כשפרסם ג'אזוטו קטע מלודי ויפה להפליא שהועתק לדבריו מתוך אותה סונאטה של אלבינוני, הוא זכה להצלחה רבה. לא הייתה תזמורת שלא ניגנה אותו והוא הפך לפריט חובה בכל רשימת קטעים קלאסיים אהובים שנעשתה בעולם. דומה היה שהיצירה המצודדת שהתפרסמה בתור "אדאג'ו בסול מינור מאת אלבינוני", היא שיא של עידון ויופי בן 300 שנה. האדאג'ו הפך כה מוכר ואהוב בעולם עד שנחשב בעיני רבים למייצג של מוסיקת הבארוק כולה.

אבל הטוויסט בעלילה מגיע כשאותו ג'אזוטו נמלך בדעתו. ביום בהיר אחד הוא הודיע שה"אדאג'ו של אלבינוני" הוא בעצם יצירתו שלו. לטענתו מדובר במוסיקה מקורית שלו, שאמנם התבססה על קו באס שכתב אלבינוני, אבל המלודיה ושאר היצירה הן לגמרי שלו.

העולם המוסיקלי הופתע לשמוע את ההכרזה המסעירה. כשחוקרים ומוסיקולוגים בחנו את הסונטה המקורית של אלבינוני, הם אכן גילו שהאדאג'ו לא נכלל בתוכה. קו הבאס של אלבינוני אכן אותר ביצירה. אך מכיוון שבאס הוא חלק מההרמוניה ועל הרמוניה לא ניתן לרשום זכויות יוצרים, זכה ג'אזוטו, מלחין המנגינה, להירשם בתור מחבר היצירה. למי שחושב שמדובר בעניין טכני או עניין של אגו בלבד, כדאי להזכיר שכשמדובר ביצירה כל כך פופולארית, זכויות היוצרים מניבים כסף רב. מאד.

ואכן, כך נוצר מצב משונה ולא פחות ממדהים, שבו יצירה שנכתבה על ידי מלחין בן המאה ה-20, מקובלת בציבור כאחד הקטעים הפופולאריים והמוכרים של תקופת הבארוק דווקא. לצד הקאנון של פכלבל, עוד "להיט" בארוקי אהוב, נחשב עד היום האדאג'ו בסול מינור לאחד מסמליה העיקריים של מוסיקת הבארוק. גם אם מי שכתב אותו חי 300 שנה אחר-כך...


הנה ה"אדאג'ו בסול מינור" של אלבינוני:

https://youtu.be/PEzuXJ0rOJM


ג'ים מוריסון, סולן להקת הדלתות, מקריא משיריו בהקלטה מ-1968, על רקע האדאג'יו המפורסם בנגינת הלהקה:

https://youtu.be/3qKzjIRtjmI?t=7s


להקת רנסאנס הפכה את הלחן ללהיט ענק בשנות ה-70:

https://youtu.be/FKb2VlcrRn8


בעוגב וכינור:

https://youtu.be/hVgAPrFfvxI


בגיטרה קלאסית:

https://youtu.be/Q1uACEo0D_I


שיר רומנטי על הלחן שלו וקטעי רומיאו ויוליה:

https://youtu.be/8Ay4i7log4U


והגיטריסט היפאני סיו בגירסת גיטרה ודיסטורשן לאדאג'ו:

https://youtu.be/3_J-FlPiU64


גם בארץ עשו שילוב בין תזמורת קלאסית לשירה מרוקאית באדאג'ו:

https://youtu.be/cmS629XoZjU
מיהו ג'ון דאולנד, מלחין הרנסנס שמצליח עד ימינו?



משורר, מלחין, זמר ונגן לאוטה אנגלי, המיוחד בג'ון דאולנד (John Dowland), המלחין בן המאה ה-16 ומי שכונה "אורפיאוס האנגלי", הוא היותו פופולרי עד ימינו. לא רבים ממלחיני הרנסנס הצליחו לשמור במשך 400 שנה כל כך יפה על הפופולריות של המוסיקה שלהם.

דאולנד היה מלחין דגול. באנגליה של המלכה אליזבת הראשונה, שיקפו שיריו את מה שנחשב עד היום כ"תור הזהב" במוסיקה ובשירה. עד היום הוא נחשב ככל הנראה כמפורסם ביותר מבין מלחיני התקופה הבולטים, ביניהם ענקי קומפוזיציה כמו ז'וסקן דה פרה, פלסטרינה, גיום דופאי, פרסקובלדי, אורלנדו לסוס וג'זואלדו.

ההישג הזה הוא עוד יותר מדהים, כי זה בסדר והגיוני שברפרטואר של המאה ה-20 תצליח המוסיקה הכלית הנהדרת שהוא חיבר ללאוטה (הגיטרה העתיקה, שהתפתחה באירופה מהעוד הערבי). הרי הגיטרה היא כלי אהוב תמיד.

אבל נהדר ומקסים הוא שזכתה לתחייה ומקום ברור ברפרטואר המודרני גם המוסיקה הקולית של המלחין מהאי הבריטי. כך הצליחו גם שיריו האנגליים העגמומיים משהו, שביניהם "Come again", "Flow my tears", "I saw my Lady weepe", "In darkness let me dwell" וכמובן השיר "Come, heavy sleep" שעתיד להיות במאה ה-20 הבסיס ליצירה "Nocturnal" של המלחין הבריטי הדגול בנג'מין בריטן.

אבל אחרי בריטן הוקלטו שיריו של דאולנד לא רק על ידי מבצעים "רגילים" ונהדרים של מוסיקה עתיקה. גם כוכבי פופ וג'אז ענקיים מצאו עניין בשירים הללו והקליטו שירים בודדים ועד אלבומים שלמים של שיריו.

אם זה אלביס קוסטלו שהקליט את השיר או היצירה "Can she excuse my wrongs" של דאולנד לאלבומו The Juliet Letters. אם זה סטינג, אחד האמנים המצליחים בעולם הרוק ונגן ג'אז מעולה בעברו, שהקליט אלבום משיריו וקרא לו Songs from the Labyrinth. ואם אלו נגני הג'אז האנגליים ג'ון סורמן וברי גאי, ששיתפו פעולה עם חבורה קלאסית של נגנים באלבום נוסף משיריו - העובדות מראות כולן שג'ון דאולנד כאן כדי להישאר.


הנה מצגת וידאו על חייו של ג'ון דאולנד:

https://youtu.be/CuDFOnZKM_U


נגינה בלאוטה של יצירתו "לקרימה" (Lachrimae):

https://youtu.be/rMwZ6ZkzjgU


אותו השיר של דאולנד, הלקרימה, בזמרה קסומה:

https://youtu.be/u3clX2CJqzs


"האם היא תוכל לסלוח לי על טעויותי" (Can She Excuse My Wrongs):

https://youtu.be/IEt6Bp3xcf4


השיר הקסום Flow my tears:

https://youtu.be/jkRrzAo9Wl4


השיר "בוא שוב" (Come again) של דאולנד:

https://youtu.be/LpvAtdzPV78


כוכב הרוק סטינג בביצוע אותו שיר, בליווי לאוטה:

https://youtu.be/d4EmIPY8yqY


הזמרת אמה קירקבי ונגן הלאוטה אנתוני רולי הם מהידועים שמבצעי שיריו:

https://youtu.be/CEv2PuZf_U0?long=yes
מה מיוחד בסימפוניה התשיעית של בטהובן?



את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (Beethoven's 9th Symphony) הציג המלחין באביב 1824, בווינה. מאחורי לודוויג ון בטהובן, מי שנחשב אז גדול מלחיני אוסטריה וגרמניה, היו כבר 8 סימפוניות שהטביעו חותם של ממש בתולדות המוסיקה הקלאסית ותולדות האמנות המערבית. אבל הסימפוניה הזו הייתה משהו אחר לחלוטין.

נתחיל בכך שאת הסימפוניה הזו הוא הלחין בטהובן 12 שנים לאחר שחיבר את הסימפוניה השמינית שלו. בשנים האלה הוא עבר תהליכים אישיים מטורפים. היו אלה שנים שבהן סבל הגאון ממחלות שונות, נקלע למצוקה נפשית חמורה והסתבך בתביעות משפטיות. אבל לפני הכל - במהלך השנים הללו הוא איבד כמעט לגמרי את שמיעתו והפך למעשה לחירש.

במהלך אותן שנים הוא אמנם יצר והתנסה בכתיבה של יצירות במבנים ובמגוון סוגים אחרים. אבל ההבשלה שעבר הביאה אותו בסופו של דבר למהפכה של ממש בסימפוניה הקלאסית ולכתיבה של יצירה מסוג חדש. כן, בפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית והגדולה שלו בטהובן מכניס מקהלה ומשלב זמרים. ב"אוֹדָה לשמחה" (An die Freude), שיר בו מודגש האידאל של חברה אנושית שוויונית, חברה מלאת שמחה ואחווה בין בני-האדם.

חילול הקודש, היו שאמרו, כתבו או הטיחו בו. אין כמו הסימפוניה למלכת היצירות הכליות והסימפוניות. איך הוא מעז להכניס לתוכה את הצד הווקאלי שהוא כל כך זר לה.

אבל ההמונים והמבקרים היו צריכים להמתין מעט ולהתרגל למחשבה שבטהובן התקדם וקידם את הצורה הסימפונית ואת המוסיקה הקלאסית אל עבר עידן חדש. ואכן, הייתה זו ה"אוֹדָה לשמחה" מהפרק הרביעי בסימפוניה התשיעית שלו, אותו שיר וקטע קולי מהמם, שהפכה את בטהובן לא רק גאון ווירטואוז אלא גם למהפכן. כאן הוא מתגלה כאמן שלא קופא על השמרים ומביא שינוי טקטוני לאחת הצורות השמרניות של המוסיקה האירופית הקלאסית.

התזמורת הסימפונית, המקהלה והזמרים משתלבים בסימפוניה הזו כל כך טוב עד שהם יוצרים שלימות. זו מושלמות מהפכנית, פורצת דרך, אם תרצו זו פצצת אטום של כישרון עילאי, מהול בסבל אנושי וכאב, אבל אוהב אדם, שמח בחלקו ובחייו - בפרק הרביעי של הסימפוניה הזו מגיע בטהובן לשיאו, בהרמוניה נפלאה בין היצירה הכלית לבין העומק הקולי שהוא הוסיף לה באודה המפורסמת הזו.

מאז ביצוע הבכורה שלה הפכה התשיעית שלו לאחת מיצירות המופת של בטהובן. היא גם מהיצירות המפורסמות והנערצות ביותר ברפרטואר של המוסיקה המערבית. אבל המעניין ביותר הוא שאין כמו ה"תשיעית" לסמל את התקופה הרומנטית, שבטהובן, במו צליליו, נחשב למבשר שלה ולזה שהעביר את המוסיקה האירופית מהתקופה הקלאסית אליה.

ואגב, המוסיקה של הפרק הרביעי והמהפכני מהסימפוניה התשיעית של בטהובן משמשת מאז שנת 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי. ללא מילים, בשל מגוון השפות של מדינות האיחוד, אבל עם המון יופי מלודי שמתבקש.


הנה הסימפוניה התשיעית של בטהובן:

https://youtu.be/PSxJ3gfjp38?t=8


האודה לשמחה:

https://youtu.be/MsZGY4v3USw


פלאש מוב ברחוב נהדר שלה:

https://youtu.be/cxLbmnvMWM0


הביצוע הגדול ביותר עם 10,000 זמרים ביפן:

https://youtu.be/ITzeRSJQtB4


וגיל שוחט מספר על הסימפוניה התשיעית (עברית):

https://youtu.be/FTFEllMD2E4?long=yes
מה כל כך מיוחד בסונטת ליל ירח של בטהובן?



סונטת ליל ירח (Moonlight Sonata) הוא הכינוי שקיבלה הסונטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ממבקר המוסיקה והמשורר הגרמני לודביג רלסטאב. 31 שנה לאחר כתיבתה של הסונטה הכובשת הזו כתב רלסטאב שהמוסיקה המהפנטת שלה מזכירה לו: "...את אור הירח המשתקף במימי האגם".

נראה שבטהובן, שהקדיש את הסונטה לנערה יפהפיה בת 17 שאהב, היה כנראה מסכים להגדרתו של מבקר המוסיקה. חשוב לציין בכל זאת שאת הסונטה שהפכה עוד בחייו לאחת היצירות האהובות לפסנתר, בטהובן לא מאד העריך וכשנוכח בהצלחתה הוא אמר "יצרתי כבר יצירות טובות יותר..."

היצירה בעלת 3 הפרקים מתחילה מפרק רוגע ואיטי והולכת ונעשית מהירה וקצבית בפרקים הבאים.

להקת "החיפושיות" המצליחה הקליטה את אחד השיריה היפים שלה בהשראת הסונטה. ג'ון לנון שחיבר את Because קיבל השראה מנגינתה של יוקו אונו בעת שניגנה את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" על הפסנתר. יצירתי וחוקר כמו תמיד, ביקש לנון מיוקו לנגן את הפרק לאחור. וכך הפכה ההרמוניה של בטהובן, כשהיא המנוגנת לאחור, לשיר מרטיט ויפה להפליא. בשיר הוכפלו פעמיים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון (השיר היחיד של הלהקה שבוצע על ידי שלושה מחבריה) והפכו ל-9 קולות.

השיר נפתח בצליל של צ'מבלו חשמלי, שניגן המפיק האגדי של הביטלס, ג'ורג' מרטין ובהקלטתו הקליטו הביטלס לראשונה סינתיסייזר בשיר שלהם. זה היה הסינטסייזר המסחרי הראשון - המוג (Moog).


הנה סונטת ליל ירח שכתב בטהובן:

http://youtu.be/OsOUcikyGRk


הסבר מלומד ויפה להפליא של דר. אסתרית בלצן על היצירה המהפנטת:

https://youtu.be/UdGim8KbsBM


הביטלס השתמשו בה בהיפוך לליווי Because וכשמשמיעים אותו לאחור מזהים אותה:

http://youtu.be/3QoNrxKAoU8


ואלה הקולות שהם כתבו לשיר המופלא הזה:

http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ


מוסיקאי ג'אז מבצע אותה בגיטרה באס ומאלתר לאחר מכן:

http://youtu.be/nnq3ZW6OyTI


ונערה צעירה שמנגנת פרק אחר בווירטואוזיות בלתי נתפסת:

https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
מה סודו של כינור הסטרדיווריוס?



תועפות של מילים נשפכו במהלך ההיסטוריה על האיש שהפך מבונה כינורות איטלקי לסמן האיכות החשוב בעולם של כלי הנגינה ובמיוחד של כלי הקשת.

בונה הכינורות אנטוניו סטרדיווארי (Antonio Stradivari) חי בעיר קרמונה שבצפון איטליה. הוא נהג לחתום על הכלים המעולים שיצר בשמו הלטיני סטרדיוואריוס. שמו הפך במהירות לשם נרדף לאיכות גבוהה, מהסוג שעבר לתחומים אחרים. כל כך הרבה דברים זכו במהלך השנים להיקרא "הסטרדיוואריוס של ה..."

אבל בראש ובראשונה הוא השאיר אחריו את החידה המסתורית והבלתי פתורה, את סוד הכלים המשובחים שלו. את הסוד של כינורות הסטרדיוואריוס נטלו בני המשפחה, סטרדיווארי ובניו, אל קברם. המומחים סבורים שהסוד הוא בלכה שנמשחה על הכלים הבנויים נכון אבל אינם יוצאי דופן לכשעצמם. יש גם טענה שהלכה הזו הייתה בעבר ידועה לרבים אך נשכחה לטובת לכות חדישות יותר ורק מאות שנים אחרי התגלו יתרונותיה ועד אז נשכחה. כך או כך, איש לא הצליח לפענח את התרכובת של הלכה הזו והסוד נותר בלתי מפוענח. אל הירח האדם הגיע, אבל לשחזר את סודו של בונה כינורות עתיק לא הצליח...

זו אולי הסיבה שהכינורות של סטרדיווארי נגנבים שוב ושוב בהיסטוריה. הכנר ג'ושוע בל, למשל, מנגן בכינור שמאז שנבנה בשנת 1713, נגנב כבר פעמיים. הוא היה שייך לכנר המפורסם ומי שיסד את התזמורת הפילהרמונית, ברוניסלב הוברמן. אבל הגנב לא שיער שבידיו נמצא סטרדיוואריוס אמיתי והוא נהג לנגן בו בקרן רחוב, עבור פרוטות. רק כשמת והכינור נמסר למשטרה על ידי האלמנה, הסתבר איזה כינור היה בידיו.

חוקרים העריכו את מספר הכלים שבנה סטרדיוואריוס בכ-1100 כלי קשת. בעולם שרדו כ-650 מהם עד היום. כל אחד מהם עולה הון עתק. מי שמחזיקים בהם הם לרוב אנשים עשירים במיוחד והכנרים הנודעים בעולם.


הנה סיפורם של הכינורות המופלאים הללו:

https://youtu.be/E21NATEP9QI


כך מתקנים אותם:

https://youtu.be/pGxo5JecwqQ


הייתכן שהמדענים פענחו את סודו של אנטוניו סטרדיוואריוס?

https://youtu.be/7_GrdxPWYRo


וזה הסטרדיוואריוס של הכנר ג'ושוע בל:

https://youtu.be/r5aLHuk0PUU


הנה סיפורו המלא של כינור הסטרדיוואריוס:

https://youtu.be/h_nu2hGF0P8?long=yes
מי היה הפסנתרן הגאון המטורף?



העולם הכיר במאה ה-20 כמה פסנתרנים גדולים, אבל גלן גולד היה המוזר והמשונה שבהם. המוסיקאי מקנדה היה גאון פסנתר, אחד מהגדולים שבנגני הפסנתר בכל הזמנים, אבל כל התנהגותו הייתה מוזרה ומשונה ולחלוטין לא על פי הכללים. גולד נהג לנגן כשהוא לבוש במעיל ארוך, פעמים רבות כשעל ידיו כפפות, על כיסא ושטיחון שהביא מהבית. פעמים רבות ביקש תנורים מסביבו ובקונצרטים בישראל פוזרו מסביבו לא פחות מ-4 תנורי חימום.. בגיל 32 אגב, הוא חדל להופיע והתרכז בהקלטות בלבד.

הוא גם נהג לשיר את היצירה שהוא מנגן ולא עזרו כל המנצחים וטכנאי ההקלטות שביקשו שיחדול - רבות מיצירותיו מוקלטות כשקולו המשונה מזמר ברקע, ספק צלילים, ספק גניחות.

מוסיקלית הוא היה נגן מהפכני שרבים ראו בו "מכונת פסנתר" מופלאה. היו לו דעות על היצירות שניגן, שלעיתים קרובות לא תאמו את מה שמקובל בעולם המוסיקה הקלאסית. זה לא עזר להם כמובן.. לא זו בלבד שהוא לא שינה דבר בביצועים של היצירות שניגן, בעיקר מהמוסיקה לכלי מקלדת של יוהאן סבסטיאן באך - בהדרגה הצליח לשנות את תפיסתם של הנגנים האחרים..


מספרים על גלן גולד:

http://youtu.be/Ww_QA0sPZtc


הנה הפסנתרן בצעירותו המוזרה:

http://youtu.be/qB76jxBq_gQ


ורק לשם השוואה - הנה ביצוע "מקובל" של פסנתרנית אחרת, לאותה יצירה:

https://youtu.be/f-OdOuNZciQ


וגם עם תזמורת הוא נהג לנגן ולשיר:

http://youtu.be/wyOf_L4cNHc


הנה קדימון לסרט עליו:

http://youtu.be/5UyfzaqtxE8?t=15s


מה סוער בסונטת הסערה של בטהובן?



הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית הפחות מוכרת של גאון המוסיקה הקלאסית. בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לו יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו.

את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. גם כך היו לו חיים לא קלים, החל מילדותו תחת אב קשה שהעיר אותו כשחזר בלילה שתוי כדי שיתאמן בנגינה והמשך בחיי בדידות ארוכים ללא אישה אהובה. אבל הסונטה מספר 17 לפסנתר שלו נכתבה בימים בהם גילה שהוא מאבד את שמיעתו. זו הייתה מכה בלתי נתפסת לגאון המוסיקלי של זמנו, מי שאוזניו היו כלי העבודה העיקרי שלו. זו הייתה לו תקופה של הלם בלתי נתפס. הוא אפילו ניסה ונכשל, למזלו ולמזלו של עולם המוסיקה, ליטול את חייו.

כך הלחין את הסונטה הזו לפסנתר. "הסערה" של בטהובן היא פנינה מוסיקלית של גאון כואב וסוער, שמכיר בחרשותו ההולכת ומתגברת ומבין ששום דבר לא יהיה כמו שהיה עד אז. הוא כתב אותה ממעמקי התסכול וההשלמה. כך נכתבה אחת מהיפות והטובות שבסונטות לפסנתר שלו, כשהוא לא זוכה לשמוע אותה כלל. למעשה, הוא כתב כמעט את כולה משמיעה פנימית. הוא דמיין אותה בראשו ורשם את תוויה אל נייר, אבל לא זכה לשמוע אותה בעצמו!


תצוגה מרהיבה של פרק האלגרטו מהסונטה מספר 17 של בטהובן "הסערה":

https://youtu.be/hKkR4YFtyJk


אותו הפרק השלישי מהסונטה מנקודת המבט של פסנתרנית:

https://youtu.be/q0m2RW4m8xE


וגלן גולד שכהרגלו מנגן מהר מאד:

https://youtu.be/1-B2KwFS11w


והנה כל הסונטה המופלאה בקונצרט:

https://youtu.be/PeHA6cnAoRs?long=yes
איך אריק כרמן נעזר ברחמנינוב?



הזמר האמריקאי אריק כרמן ניגן פסנתר עוד בטרם היה בן 3. בשנת 1975, לאחר שהתפרקה להקתו "Raspberries", הוא מצא את עצמו לבד, מהרהר בעתידו ומנגן בבית, כותב שירים חדשים.

כרמן, זמר רוק שעד היום מנגן מדי פעם יצירות קלסיות לפסנתר, מצא את עצמו מנגן את הפרק השני מהקונצ'רטו לפסנתר מספר 2 של רחמנינוב. תוך כדי כך הוא התחיל למלמל לחן שעלה בראשו. הוא המשיך את הרעיון ולפתע מצא את עצמו מלחין את השיר "all by myself".

השיר האינטימי והרומנטי היה להצלחה עצומה במצעדים. הצלחתו העולמית היממה את הזמר הצעיר והוא מצא את עצמו לפתע כוכב ענק. הוא הקליט אלבום שלם שהיה להצלחה מסחררת גם הוא ובכל מקום דובר על אריק כרמן, המלחין ששאב לחן ענקי מיצירה קלאסית. הציניקנים אמרו שקצת אירוני שכדי ליצור שיר שנקרא "לגמרי בעצמי", אריק כרמן היה צריך להיעזר ביצירתו של מלחין אחר...

אבל פרט מעניין נוסף הוא שאריק כרמן התבסס על הנושא של הפרק השני של רחמנינוב, במחשבה די תמימה, שבשל היות המלחין מת, היצירה כבר לא מוגנת בזכויות יוצרים. רק לאחר שהשיר הופץ והפך להיט ענק, דרשו יורשיו מכרמן חלק בתמלוגים ממנו. לאחר דיונים משפטיים, הם הגיעו להסכם על חלוקת התמלוגים מהשיר ועל שינוי הקרדיט של מלחין השיר ל"אריק כרמן וסרגיי רחמנינוב". כך שאולי זה לא היה "אול ביי הימסלף"...


הנה אריק קרמן בשיר All by Myself:

https://youtu.be/V-6X7VR9Abo


האדאג'ו של רחמנינוב שעליו מבוסס השיר:

https://youtu.be/75b0ySSZyM0


ואריק קרמן עשה זאת בשני שירים:

https://youtu.be/jJBlkL8_noA


לעולם לא אתאהב שוב:

https://youtu.be/RxEQIyKRKlc


הנה תקציר הקריירה של אריק קרמן וכיצד היא התפתחה לשיר ולהצלחה הזו עם רחמנינוב:

https://youtu.be/KS-87tBU1gA?long=yes


והפרק השני מהקונצ'רטו לפסנתר מספר 2 של רחמנינוב:

https://youtu.be/znlUBaLH2zY?long=yes
מה זו סימפוניית האלף?



בשנת 1909 הניף המלחין היהודי הדגול גוסטב מאהלר את מקל הניצוח ו-1000 נגנים וזמרים החלו לבצע את היצירה שהוא עצמו הגדיר "יצירתי הגדולה ביותר". כיום אמנם לא נדרשים באמת אלף מבצעים כדי לנגן ולשיר אותה, אבל הסימפוניה ה-8 של מאהלר זכתה לכינוי "סימפוניית האלף" בזכות גודל ההרכב שנכתבה לו והממדים של התזמורת, המקהלה וקבוצת הסולנים שהשתתפה בה.

בעיני המלחין הייתה הסימפוניה ביטוי אופטימי לרוח האדם ולגאולה שבאהבה. לכן השוו אותה לא פעם לסימפוניה התשיעית של בטהובן, עוד יצירה נשגבת המוקדשת לרוח האדם.


הנה ביצוע בישראל של סימפוניית ה-1000 של מאהלר:

http://youtu.be/nZAqHni_eJQ


וביצוע הפרק המסיים מהסימפוניה הענקית:

http://youtu.be/9WhNn6zxqVg
איך הפך קטע מאגם הברבורים ללהיט פופ?



צ'ייקובסקי לוהט. המלחין הרוסי רומנטי הנהדר זוכה להערכה אצל יוצרים בעולם הפופ ולא פעם אחת.

עם סקציית מיתרים ענקית וחלילים, הלהיט הענקי Daydream של להקת Wallace collection הבלגית, הוא שיר משנת 1969 שנחשב לקלאסיקה גם הוא - אבל קלאסיקה בסגנון הפופ רוק הסימפוני (כלומר בביצוע תזמורת מלאה).

זה לא הקשר היחידי של השיר הזה עם קלאסיקה. מה שהופך אותו עוד לכזה הוא העובדה שאל הפזמון המקסים שלו הוכנס קטע מוכר מהז'אנר של המוסיקה הקלאסית. ולא סתם קלאסית... חדי האוזן יזהו את הקטע הזה מתוך מופעי באלט שראו אולי בחייהם. מדובר בקטע העשירי, מתוך המערכה השנייה בבלט "אגם הברבורים" מאת צ'ייקובסקי.

אבל זו לא ההבלחה הקלאסית היחידה בשיר הנפלא הזה. השיר, שאגב לא זכה להצלחה דווקא במדינות דוברות אנגלית, על אף שמילותיו באנגלית מכיל בתוכו פנינה נוספת ומיוחדת לא פחות. מסתבר שבחלק אחר בשיר עושים היוצרים מהלהקה שימוש בנושא השני מתוך הפרק האיטי (פרק 2), מתוך הרביעיה מספר 1 של צ'ייקובסקי.


הנה Wallace collection בלהיט Daydream:

https://youtu.be/Y9I_p8K6ZPg


אגם הברבורים של צ'ייקןבסקי שעליו מבוסס השיר:

https://youtu.be/KXmPeWYi1WY


והפרק השני מהרביעיה מספר 1 לכלי מיתר של צ'ייקןבסקי:

https://youtu.be/eZFUaQxuymA
מהי המנגינה ששיגעה דורות?
מה עושה מנצח התזמורת?
מי הפסנתרן שמת על הפסנתר תוך נגינת סונטה שאהב?
מהו השילוב של באכיאנס ברזיליירס?
מי הלחין את המוסיקה לבלט "אגם הברבורים"?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.