מה הייתה המתקפה הצבאית הכי גדולה בהיסטוריה?
הפלישה לצרפת הכבושה, במלחמת העולם השנייה, היא מבצע הנחיתה הימי הגדול אי-פעם. היא נקראה "די דיי" (D-Day) או בשם המבצעי שלה "מבצע אוברלורד".
הפלישה הזו לצרפת הכבושה הייתה נקודת המפנה במלחמה של בנות הברית נגד גרמנית הנאצית. מעל 150 אלף חיילים וכ-7000 כלי שיט, כמו גם 12 אלף מטוסים - כל אלה הכניסו את כוחות היבשה של בנות הברית לצרפת ולמלחמה בגרמנים.
לפני הפלישה הופעל מבצע "פורטיטוד", שהיה מבצע הטעייה מדהים. בעזרתו הצליחו בעלות הברית לשכנע את הגרמנים שכוונתם לפלוש לצרפת בחופי קאלה ובנורווגיה. הם הפעילו בובות מוצנחות, מעין צבא דמה, כדי להטעות את הצבא הגרמני. בנוסף נשלחו סוכנים כפולים שפיזרו מידע מכוון וכוזב.
בנוסף לצופן האניגמה הגרמני, שהצליחו לפצח בשנים שלפני כן, עשו הבריטים הטעייה מעולה, שגרמה לגרמנים להפסיד את המערכה והפכה את הפלישה הגדולה בהיסטוריה לנקודת מפנה של ממש במלחמה - תחילת הסוף של היטלר, כמו שאוהבים ההיסטוריונים לומר.
המתקפה החלה בערב שלפני, בהפעלה של המחתרת הצרפתית לניתוק של כבלי טלגרף גרמניים ופיצוץ רכבות, מסילות רכבת וצירים, שדרכם היה חשש שהצבא הגרמני יזרים תגבורות.
כוחות חיילים ראשוניים הוצנחו בלילה שלפני המתקפה בדאונים חרישיים ועשויי דיקט, כשהם משתלטים על גשרים לפני שהגרמנים יפוצצו אותם ויקשו על כיבוש כל צרפת מידיהם. במקביל הוצנחו צנחני דמה וחוטי אלומיניום לבלבול הרדארים.
ואז החלה הפלישה הימית העצומה לחופי נורמנדי. לבונקרים הגרמנים שנבנו לאורך כל חופי מערב אירופה, מספרד שבדרום ועד דנמרק בצפון, הייתה שליטה מוחלטת על החופים שמתחת.
גם בים וגם על החוף, לא הייתה כל דרך נסיגה ללוחמי בנות הברית החשופים לאש התופת. לא הייתה להם כל ברירה אחרת, אלא לטפס אל המצוק שלמעלה ולכבוש. כוחם התמצה בכמות האדירה של הלוחמים שהוזרמו באותו יום, על גבי 7,000 ספינות. וכך, גל אחרי גל של לוחמים, הם תקפו בנחישות ותושייה שאין כמותם.
הקרב בחוף אומהה היה ללא ספק הקרב הקשה מכולם. במשך יומיים נפלו שם מעל 900 הרוגים אמריקאים, עם עוד 2,000 פצועים ונעדרים בסוף הקרב. לקח עוד כחודש ימים כדי להכניע את הגרמנים לחלוטין.
הפלישה לצרפת הכבושה, במלחמת העולם השנייה, היא מבצע הנחיתה הימי הגדול אי-פעם. היא נקראה "די דיי" (D-Day) או בשם המבצעי שלה "מבצע אוברלורד".
הפלישה הזו לצרפת הכבושה הייתה נקודת המפנה במלחמה של בנות הברית נגד גרמנית הנאצית. מעל 150 אלף חיילים וכ-7000 כלי שיט, כמו גם 12 אלף מטוסים - כל אלה הכניסו את כוחות היבשה של בנות הברית לצרפת ולמלחמה בגרמנים.
לפני הפלישה הופעל מבצע "פורטיטוד", שהיה מבצע הטעייה מדהים. בעזרתו הצליחו בעלות הברית לשכנע את הגרמנים שכוונתם לפלוש לצרפת בחופי קאלה ובנורווגיה. הם הפעילו בובות מוצנחות, מעין צבא דמה, כדי להטעות את הצבא הגרמני. בנוסף נשלחו סוכנים כפולים שפיזרו מידע מכוון וכוזב.
בנוסף לצופן האניגמה הגרמני, שהצליחו לפצח בשנים שלפני כן, עשו הבריטים הטעייה מעולה, שגרמה לגרמנים להפסיד את המערכה והפכה את הפלישה הגדולה בהיסטוריה לנקודת מפנה של ממש במלחמה - תחילת הסוף של היטלר, כמו שאוהבים ההיסטוריונים לומר.
המתקפה החלה בערב שלפני, בהפעלה של המחתרת הצרפתית לניתוק של כבלי טלגרף גרמניים ופיצוץ רכבות, מסילות רכבת וצירים, שדרכם היה חשש שהצבא הגרמני יזרים תגבורות.
כוחות חיילים ראשוניים הוצנחו בלילה שלפני המתקפה בדאונים חרישיים ועשויי דיקט, כשהם משתלטים על גשרים לפני שהגרמנים יפוצצו אותם ויקשו על כיבוש כל צרפת מידיהם. במקביל הוצנחו צנחני דמה וחוטי אלומיניום לבלבול הרדארים.
ואז החלה הפלישה הימית העצומה לחופי נורמנדי. לבונקרים הגרמנים שנבנו לאורך כל חופי מערב אירופה, מספרד שבדרום ועד דנמרק בצפון, הייתה שליטה מוחלטת על החופים שמתחת.
גם בים וגם על החוף, לא הייתה כל דרך נסיגה ללוחמי בנות הברית החשופים לאש התופת. לא הייתה להם כל ברירה אחרת, אלא לטפס אל המצוק שלמעלה ולכבוש. כוחם התמצה בכמות האדירה של הלוחמים שהוזרמו באותו יום, על גבי 7,000 ספינות. וכך, גל אחרי גל של לוחמים, הם תקפו בנחישות ותושייה שאין כמותם.
הקרב בחוף אומהה היה ללא ספק הקרב הקשה מכולם. במשך יומיים נפלו שם מעל 900 הרוגים אמריקאים, עם עוד 2,000 פצועים ונעדרים בסוף הקרב. לקח עוד כחודש ימים כדי להכניע את הגרמנים לחלוטין.
